גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מימון תקציב הביטחון: החימוש נעשה יותר נוח

הקריאות לתת עוד תוספת לתקציב הביטחון עלולות ליצור את הרושם שצורכי הצבא שואבים את כל משאבי המשק • אבל מבט מלמעלה על מגמות ארוכות טווח בישראל ובעולם מוכיח: חלקו של הצבא בהוצאות המדינות הולך ומצטמק • כאשר מייצרים יותר, יש יותר כסף למלחמות

אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה / צילום: שלומי יוסף
אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה / צילום: שלומי יוסף

הדיווחים על תמיכה חוצת-מחנות בהגדלת תקציב הביטחון עלולים לעורר תהייה: האם המשק מסוגל לשאת את המעמסה הזאת? זו הזדמנות ראויה להציג כמה נתונים שיאירו את הסוגיה מזווית אחרת.

קוראי העיתונות הכלכלית יודעים שמשרד האוצר העביר לאחרונה לוועדת הכספים בקשה, שנבלמה בינתיים, להוסיף לתקציב 2.5 מיליארד שקל. במפתיע, אנשי כלכלה מובהקים לא מוטרדים. יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון אמר לפני כחודש בחדשות 12 כי "הבעיה שלנו היא לא הגירעון, אלא הצורך להגדיל את תקציב הביטחון". יו"ר כחול לבן בני גנץ, אומרים עמיתינו הכתבים הפוליטיים, אמר שיהיה קשוב לדרישות האלה. הוא אמנם הודיע השבוע שמפלגתו תתבע "פתרון תקציבי למחסור של 40 מיליון שקלים לצורך היערכות מערכת הבריאות לחורף" - אבל מה הם 40 מיליונים לבריאות בהשוואה ל-40 מיליארדים שרוצה ראש הממשלה בנימין נתניהו להוסיף לביטחון בעשור הקרוב?

הוצאות הביטחון / צילום: גלובס

מי שעוקב אחרי דיווחים דומים לאורך השנים מתרשם שמשא ההשקעה הצבאית הולך וכבד, וסופו שידחק כל הוצאה אחרת. כשמדברים בשקלים, הסכום נוסק: אם סופרים את הוצאות הביטחון במובן רחב, לרבות הוצאות חירום אזרחיות, הוועדה לאנרגיה אטומית ומתאם הפעולות בשטחים, רואים שלפני 20 שנה הן עמדו על כ-37 מיליארד שקל. ב-2018 הן הגיעו ל-67 מיליארד. אבל בפרספקטיבה שונה, התמונה מתהפכת.

רק חמש אגורות מכל שקל מופנות לביטחון

לפני כמה חודשים בדקנו ב"משרוקית" טענה שהעלה שר המשפטים אמיר אוחנה, שתקציב החינוך עבר לראשונה בהיסטוריה את תקציב הביטחון. התברר שזה אמנם קרה, בתקציב 2018-2017. זה היה רק השיא בתהליך בן עשרות שנים: גרף של מרכז טאוב מראה שבראשית שנות ה-70 תפסו הוצאות הביטחון ה"רחבות" כ-40% מהוצאות הממשלה, ואילו בעשור האחרון הן מהוות רק כ-15% מהוצאותיה.

מנגד, התקציבים החברתיים (חינוך, בריאות, רווחה ודיור), שעד אמצע שנות ה-80 היוו רק כ-20% מהתקציב, תפחו בשנות ה-2000 ליותר משליש ממנו.

בהשוואה לתוצר המקומי, המגמה מתחדדת. בעשור הראשון של שנות ה-2000, שמונה אגורות מכל שקל שייצרנו הוקדשו למימון ביטחון. הנתון היה יציב יחסית, כלומר ההוצאות לא עלו מהר יותר מהצמיחה. בעשור הנוכחי הסכום ירד כמעט מדי שנה, ולאחר הסכם כחלון-יעלון, רק חמש אגורות מכל שקל נשאבות לביטחון.

דבר דומה מתרחש בכל העולם. מכון סטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) מנהל מאגר מידע מקיף על ההוצאות הצבאיות של כל ארצות תבל. התמונה העולה ברורה: אם מדברים בדולרים, הסכומים שהעולם הקצה לביטחון הלכו וירדו בתום המלחמה הקרה, לשפל של כטריליון דולר במחצית שנות ה-90, אבל הם חזרו לעלות בשנות ה-2000, ומתקרבים היום לשני טריליונים.

חלק גדול מהעלייה מקורו בסין, שהעצימה את צבאה בשני העשורים האחרונים ועקפה את מדינות אירופה. ב-SIPRI מזהירים שהבדלים במבנה התקציב ובזמינות הנתונים מקשים על השוואה מדויקת בין הוצאות המדינות, אבל השינוי לאורך זמן הוא מובהק.

אלא שבד בבד, נטל ההוצאה הצבאית מצטמצם: 2009 הוקדשו 2.6% מהתוצר העולמי לביטחון, ואילו ב-2018 - 2.1% בלבד. הסיבה היא שמדינות העולם מייצרות היום פי ארבעה ויותר מאשר לפני 30 שנה, לפי אומדני הבנק העולמי, ולכן יכולות להרשות לעצמן עוד ספינות מלחמה וכלי ירייה מתקדמים.

בארה"ב, שאחראית ליותר משליש מההוצאה הצבאית העולמית, חזר תקציב ההגנה לעלות אחרי שבע שנות ירידה, ועלתה טענה שתקציבי ההגנה חונקים את כל היתר. בעל טור בשם רוברט סמואלסון מהוושינגטון פוסט הגיב למאמר שגרס שחלקו של הביטחון בהוצאות הממשל האמריקאי כבר מגיע ל-60%. לדבריו, הנתון הוא 15% בלבד. האומדן של SIPRI נמוך עוד יותר, 9%. הצמיחה הכלכלית מאפשרת זאת: בשנות ה-50 הופנו לביטחון 13% מהתוצר האמריקאי, וכיום רק 3%.

ארגון נאט"ו ממליץ לחברותיו להקדיש לביטחון לפחות 2% מהתמ"ג, ופולין, ליטא ורומניה אף עיגנו את הדרישה בחוק. אבל לפי הערכות הארגון, רק שבע מ-28 החברות עומדות ביעד.

סין מתעצמת, אבל הנטל הצבאי פוחת

הנטל היורד הוא לא פריבילגיה מערבית: בשני העשורים האחרונים נרשמת מגמה כזו גם באסיה, ואפילו במדינות אפריקה, שהוצאותיהן הצבאיות הן שבריר מאלה של הכלכלות העשירות. סין, לפי SIPRI, נוקטת מדיניות סדורה של הצמדת ההוצאה הביטחונית לצמיחה, ועדיין חלקו של התוצר הסיני שהוקדש לצורכי צבא ירד תוך שניים וחצי עשורים מ-2.5% ל-1.9%. אשר לנטל התקציבי, בראשית שנות ה-90 תפס הביטחון כ-15% מהוצאות הממשלה הסינית, וכיום - רק 5.5%.

חמשת אחוזי התוצר שמפנה ישראל להוצאות ביטחוניות עדיין גבוהים יחסית בהשוואה עולמית. ד"ר שמואל אבן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, טוען שאין טעם להשוות את עצמנו לשיעור ההוצאה ה"מקובל". הסיבה היא לא רק הבדלים בחומרת האיומים, שהם עניין לפרשנות, אלא גם מאפיינים אובייקטיביים.

כיוון שהשחקנים במגרש הבינלאומי הם מדינות ולא יחידים, אין לצפות שהוצאות הביטחון יעלו ביחס ישר לאוכלוסייה. כששאר התנאים שווים, הוצאות הביטחון לנפש יהיו גבוהות יותר במדינה קטנה, מה שאינו נכון לתקציבים חברתיים. התופעה הזו, אגב, מסייעת להסביר את הירידה בחלקו של הביטחון בתוצר העולמי: אוכלוסיית העולם גדלה יותר ממספר המדינות.

כמו כן, עלות הייצור של הביטחון תלויה בפערים בהתפתחות הכלכלית, כפי שישנם בין ישראל לשכנותיה. הסעיף העיקרי בהוצאה הביטחונית הוא כמעט תמיד כוח האדם, ורק אחר כך ציוד. בעוד שמחיר הציוד דומה בכל המדינות, כוח האדם במדינה כמו ישראל יקר הרבה יותר מאשר בירדן או מצרים.

על כל פנים, גם כאן וגם מעבר לים, לא נראה שיש תקווה שהמעמסה הכלכלית של המלחמות תכריח את האנושות לחדול מהתעצמות צבאית. התפוקה הגוברת והגידול באוכלוסייה מאפשרים לקנות עוד ועוד טכנולוגיה ביטחונית, ועדיין לקבל עודף. אם בעבר היו ארגונים בינלאומיים מוטרדים מעול ההוצאה הביטחונית שרובץ על הכלכלה הישראלית, היום מדאיגים אותם תחלואים אחרים. 

לקריאה נוספת

גלובס - "הקרב האבוד של משרד האוצר בתקציב הביטחון"

המשרוקית - אמיר אוחנה על תקציבי החינוך והביטחון

מרכז טאוב - חלוקת התקציב: תמונת העדיפויות הלאומיות של ישראל

מכון סטוקהולם למחקרי שלום - מגמות בהוצאות הצבאיות של העולם, 2018

עוד כתבות

יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי

מהי עלות סל התרופות, והאם לפיד צדק כשאמר שהוא פחות ממיליארד דולר

ציוץ של יאיר לפיד על סל התרופות עורר מבול תיקונים, אבל המתקנים הם שהתבלבלו ● המשרוקית של גלובס

פוסום שנפגע בשריפה באוסטרליה / צילום: רויטרס

מחקר של הפורום הכלכלי: כמחצית מהכלכלה העולמית חשופה למשבר האקלים

המחקר, שבוצע בשיתוף פירמת ראיית החשבון PWC, קבע כי התעשיות התלויות ביותר במשאבי הטבע הן הבנייה, החקלאות, המזון והמשקאות ● אלו ענפים המסתמכים על מיצוי ישיר של משאבים מן המערכת האקולוגית המאבדת מיום ליום את יכולתה לספק את צרכי האנושות

בועז מנור, לשעבר מבעלי קרן הגידור הקנדית Portus  / צילום: Getty Images, גלובס

ארה"ב תובעת את בועז מנור: הסתיר את עברו הפלילי כדי לגייס הון למיזם בלוקצ'יין

לצדו של היזם הישראלי-קנדי, שריצה בעבר עונש מאסר בגין הלבנת הון, תובעת רשות ני"ע האמריקאית גם את עידית פרדו הישראלית, שנעצרה ביום שישי ● השניים נאשמים כי הונו מאות משקיעים כשגייסו מהם 30 מיליון דולר בהנפקת מטבע דיגיטלי

חדר צנתורים בבית החולים הרצליה מדיקל סנטר  /צילום: יח"צ

חברת רדיאקשן המפחיתה נזקי קרינה בצנתור גייסה 18 מיליון דולר

את הגיוס הובילה קרן Innovahealth Partners, שהחליטה להגדיל חשיפה לישראל בעקבות אקזיט מוצלח ב-Orthospace

 

כריסטיאן טיזמן מחברת לנובו, מציג את המסך המתקפל של החברה ב־CES / צילום: Steve Marcus, רויטרס

האם המסך המתקפל יעורר את שוק המחשבים האישיים?

הסמארטפונים המתקפלים של סמסונג ו-וואויי עדיין לא נוחלים הצלחה, אך יצרניות המחשבים החליטו לאמץ את טרנד המסכים המתקפלים ● האתגרים לא מעטים - ממערכת הפעלה לא מותאמת ועד בעיות פיזיות - אך היצרניות מקוות שהמסכים האלו יחזירו את הדומיננטיות של המחשבים האישיים

דב בהרב / צילום: תמר מצפי

לידר שוקי הון בעקבות הערכות על מגעים למכירת גילת: "פועלת בשוק שצומח מאוד; יש יותר אינטרנט בכל מקום"

לדברי מחלקת המחקר של בית ההשקעות, "גילת נמצאת בפוזיציה חיובית מאוד. מתוכננים לעלות אלפי לוויינים שיכסו שטחים נרחבים בעולם, וצריך טכנולוגיה וציוד שיתאימו לזה" ● קרן פימי מורווחת בכ-100 מיליון דולר "על הנייר" מהשקעתה בחברה

שמואל האוזר, ענת גואטה וחדוה בר / הדמיה: רמי חכם

רשות ני"ע מחכה למהפכה טכנולוגית: היכן יש יותר עורכי דין ממתכנתים?

וגם: אריק פינטו מצטרף לסטארט-אפ טכנולוגי

 

מפעלי מפרץ חיפה / צילום: גיל ארבל

הכירו את התוכנית החלומית של מפרץ חיפה: תעלות כמו בוונציה, בית ליד נחל ופינוי המפעלים המזהמים

כמאה אלף דירות, חמש מרינות ותעלות "סטייל ונציה" • תוכנית "עמק החדשנות", שנחשבת לגרנדיוזית ביותר באזור הצפון ושמבקשת לשנות ללא היכר את מפרץ חיפה, זכתה לשבחים אפילו מגופים ירוקים • עם זאת, ללא מקור תקציבי וחוסר בהחלטת ממשלה קבועה, התממשותה נראית כרגע כחלום רחוק

פיטר ביינרט/ צילום:   Gettyimages/Anadolu Agency

"לא חשבתי שאי פעם אחשוש ללכת עם כיפה במנהטן"

פיטר ביינרט, שעוכב בשדה התעופה אחרי שהשתתף בהפגנה בחברון, מגיע לביקור נוסף בישראל ● בשיחה נוקבת הוא תומך בחרם על מוצרים שיוצרו בשטחים, טוען כי ארה"ב צריכה לקצץ את הסיוע הביטחוני לישראל, ומאמין שפתרון שתי המדינות לא רלוונטי

מאיר שמיר בבית המשפט \ צילום: כדיה לוי

העסקה בין שתי חברות הביטוח שהעירה את מניית מבטח שמיר

לאחר תקופת שקט ארוכה ריכזה אתמול מניית חברת ההשקעות עניין רב ● העליות האחרונות השלימו לה טיפוס שנתי של כ-20%, אך רק 15% בשלוש השנים האחרונות

רג'י פאולר, מבעלי מינסוטה ויקינגס לשעבר  / צילום: Eric Miller, רויטרס

בעלי מינסוטה ויקינגס לשעבר יודה בהעברות כספים בלתי חוקיות בין בורסות קריפטו לבנקים

משפטו של רג'י פאולר ייפתח באפריל, לאחר שהגיע להסדר טיעון עם התובע הכללי של ארה"ב ● לצדו נאשמים האחים הישראלים עוז ורביד יוסף באחת הפרשות הפליליות החמורות שנחשפו בשוק מטבעות הקריפטו

בית אמות / צילום: איל יצהר, גלובס

סנונית ראשונה לקראת הפחתת שיעור ההיוון? ענקית הנדל"ן אמות תרשום רווח של 500 מיליון שקל מעלייה בשווי נכסיה

עלייה בשווי ההוגן של נכסים מניבים להשקעה, יכולה לנבוע משיפור צפוי בתזרים שיניבו אותם נכסים בשנים הקרובות, או לחלופין מירידה בשיעור ההיוון להווה של אותו תזרים עתידי

יובל לנדסברג / צילום: אמיר מאירי

התרגיל של סנו יעלה לה יותר ממיליון שקל

התובעים טענו כי החברה גרעה כ-7% מהמידות שעליהן היא הצהירה על גבי האריזה ● כעת תגדיל את המוצרים כפיצוי: ניילון נצמד במארז זוגי באורך כולל של 60 מטר יגדל לאורך כולל של 66 מטר ומארז של ניילון נצמד באורך של 150 מטר יוגדל לאורך של 160 מטר

לי איאקוקה / צילום: רויטרס

26 מיליון דולר והבית של לי איאקוקה יכול להיות שלכם

אייקוקה קנה את הבית בלוס אנג'לס ב־4.25 מיליון דולר ב־1993, זמן קצר לאחר פרישתו מתפקיד יו"ר קרייזלר; כעת הוא נמכר ע"י בנותיו ● הנכס, בעל 4 חדרי שינה ודירת למגורי צוות העובדים, מעוצב בסגנון עכשווי ובו ספרייה בציפוי עץ, חדר אוכל גדול שמוביל לגן וסוויטה עם סלון צמוד ושני חדרי אמבטיה

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי

הערכה: גבאי ינסה לעצור את הדימום של סלקום באמצעות מיזוג עם הוט

יו"ר מפלגת העבודה לשעבר חוזר למגזר העסקי ● מה יגיד הרגולטור על רצונות המיזוג של סלקום, מה יעלה בגורלו של מיזם הטלוויזיה (שעולה עשרות מיליוני שקלים בשנה), וכמה עובדים יפטר גבאי? ● ארבע הערות על האתגרים של מנכ"ל סלקום החדש

אופיר אקוניס/ לשכת שר המדע

נתניהו ממנה שרים: אלה התפקידים החדשים של הנגבי, אקוניס וחוטובלי

לאחר החלטת בג"ץ שהגבילה את סמכות המינוי בממשלת מעבר, רה"מ החליט כי מינוי השרים יהיו אך ורק הוספת תפקידים לשרים שכבר מכהנים

הונאה, תרמית, זיוף, עוקץ / שאטרסטוק

אישום: התחזו בטלפון לבנקאים ועקצו קורבנות בכחצי מיליון שקל

שלושה צעירים מואשמים בכך שהתחזו לבנקאים וכך קיבלו גישה לחשבונות של אלפי קורבנות, בהם עשו כבתוך שלהם ● בין היתר רכשו הצעירים גיפט קארד ומוצרי יוקרה באמצעות הכספים שקיבלו במרמה ● הפרקליטות על הנאשמים: "אופי עברייני של פשע מאורגן"

ח"כ אורית פרקש-הכהן ונגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בדיון בכנסת / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"על מה בזבזתם 2 מיליון שקל אם קרן העושר עדיין לא הוקמה?"

כך שאלה ח"כ אורית פרקש-הכהן את נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בדיון בוועדת הכספים ● יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "נכשלנו בכל הטיפול בקרן הזאת, זה חוסר אחריות ממדרגה ראשונה שכל הגופים המעורבים נגועים בו" ● ירון: "כל מה שבנק ישראל יכול לעשות - עשינו"

מפגינים מוחים נגד הכנס בעיירה סמוכה לדאבוס./צילום: רויטרס  Arnd Wiegmann

עד כמה הדיבורים על כדור הארץ יהפכו באמת למעשים

גם בדאבוס מבינים שאי אפשר להמשיך לקדם "עסקים כרגיל", ושמשהו חייב להשתנות ● "העולם בצומת דרכים כה קריטית, ועלינו לפתח 'מניפסט דאבוס 2020'" ● פרשנות

יוסי ורשבסקי ואבי בן טל / צילומים: אביב חופי, ynet

טלטלה ברשת 13: המנכ"ל יוסי ורשבסקי עוזב; אבי בן טל יחליפו

גורמים ברשת 13 אמרו ל"גלובס" כי ההחלטה על עזיבתו של ורשבסקי נובעת מאכזבה מביצועי הערוץ ● בן טל, שכיהן כמנכ"ל ynet ב-13 השנים האחרונות, ייכנס לתפקידו כמנכ"ל רשת בתוך כחודש וצפוי בין היתר לקדם את תחום הדיגיטל בערוץ