גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כמו סטורי שנעלם תוך 24 שעות, העבר לא רלוונטי לקביעת העתיד"

אנחנו חיים בעידן אקסטטי שבו העולם כולו הופך ל'סטורי': מה שהיה רלוונטי ל-24 השעות האחרונות, יכול להיעלם עד מחר ● עדי יופה משרטטת עבור 'ליידי גלובס' קווים למגמות העל שישלטו בשנה הקרובה

עדי יופה / צילום: אריק סולטן, גלובס
עדי יופה / צילום: אריק סולטן, גלובס

החולשה המשמעותית של האנושות בימים אלה היא הרצון העז שלנו להשיג ודאות בעידן, שיותר מהכול, אין בו ודאות. "זו הסיבה שאנחנו צריכים לחזק את השריר שמאפשר לנו לזהות את הדבר הבא", בטוחה הטרנדולוגית עדי יופה. "תחשבי שאת בג'ונגל, וצריכה לחצות אותו - כל החושים מתחדדים, והשרירים מתגייסים והופכים מותאמים לסיטואציה של חציית הג'ונגל המסוכן הזה. אם לא אהיה מוכנה ודרוכה, יכול להיות שלא אשרוד.

"כשאנשים שואלים אותי 'מה הילדים שלי צריכים ללמוד באוניברסיטה?', התשובה היא כבר לא מקצוע ספציפי, אלא מיומנויות של הסתגלות בסיטואציות לא ודאיות. פעם היו אומרים: 'זה בסדר, הדירקטוריון וההנהלה יושבים וקוראים את התחזיות'. היום זה כבר לא רלוונטי. אין מקצוע שלא יקבל טוויסט כזה או אחר, אז או שתגיד 'אני יושב ומחכה', או שתגיד 'אני עכשיו מסגל לעצמי את היכולת לשרוד את אי הוודאות'".

מה הטענה שלך בתוך אי הוודאות?

"שאין לנו שיטה. נניח, יבוא פרופסור לכלכלה ויגיד: 'התחזית שלנו לשנה הקרובה היא תנודתית', במילים אחרות הוא אומר: 'אני לא יודע לחזות'. השיבוש משפיע גם על השיטות שבהן מדדנו. לאנשים, בצדק, מאוד קשה להכיל את זה, זה שומט את הקרקע. וזה מדהים כמה אנשים מנסים לסדר את זה".

גם להיות טרנדולוגית זה לרצות לסדר את זה.

"נכון, אבל אני עדיין אומרת 'רגע, בואו נשנה חלק מהנחות העבודה שהורגלתם בהן עד כה'. הניסיון לא נותן לי את התשובה המלאה, אבל הוא מאפשר להתבונן מחדש ולהבין דרך זה דברים. המטרה שלי היא לתת כלים שיאפשרו להסתכל על הדברים מלמעלה. קחי, לדוגמה, את הספינר, משום מקום מגיע מוצר שלא מסתדר עם שום דבר שקדם לו, אי אפשר היה לחזות אותו בשום צורה, וזה פשוט קורה ונעלם. זה מוצר טרנדי, ולא טרנד. טרנד הוא שיפט מאוד גדול של התנהגות, ואת זה אנחנו יכולים לצפות, ואפילו להגיד 'הדבר הזה עומד להיות מאוד גדול, וזה הולך להשפיע לך על הביזנס'. זה לא הספינר. היום קורים דברים מז'וריים, ואני מרגישה שאנשים מתעסקים בטקטיקות, מנסים להסביר לעצמם מה קורה בשיטה שהם מכירים. יש גם הנחות עבודה של ביטחון כמו 'בנק לא ייפול', וזה כבר לא נכון".

העולם נעשה מפחיד, אפוף חרדה קיומית כמעט. העתיד באמת כזה?

"כן. אתה יכול לתת לדברים לקרות מעצמם, אבל זה לעצום את העיניים. ברגע שאתה מבין שהלא נורמלי הוא הנורמלי, ושבכל רגע יכול לצוץ משהו שישנה הכול - זו הוודאות שלך. סוקרטס אמר, 'כל מה שאני יודע הוא שאינני יודע'. זה דורש להפעיל שרירים אחרים.

"כילדים הלכנו לקנות במכולת, ויום אחד פתחו סופר. אחרי שנה פתחו אחד יותר גדול, ואחריו פתחו היפר, וכל אחד מהם הציע חוויה עוד יותר אקסטרימית במונחים של אז. אם היו שואלים אותנו אז איך ייראה הסופר של העתיד, היינו אומרים 'יותר גדול', כי ראינו את הקו הזה של ההתפתחות. היום אף אחד לא יודע איך ייראה הסופר של העתיד. אין קו, וזה דרמטי. זה שיבוש שהתחיל עם הטכנולוגיה, אבל השיבוש הוא בכל פקטור בחיים שלנו".

איך אנחנו חווים את השיבוש?

"שיבוש משמעותו הוא שאני לא יכולה לצייר קו, אני לא יודעת מאיפה יבוא לי הדבר הבא, ושום סטטיסטיקה לא תעזור בזה. אי אפשר להסיק יותר מהעבר, רק מההווה אל העתיד. אני לא יודעת מי פתאום ימציא רשת חברתית וכולם יעברו אליה, אולי פתאום יצוץ משהו אחר.

"פעם היית יכול להסתכל על המתחרים סביבך ולהבין את המגרש שבו אתה משחק, ועכשיו אפילו המגרש לא ודאי. אפל תהפוך לקופת חולים, למשל. הפרדיגמות נשברות. וזה לא מגיע מההיררכיות המסורתיות, מי שמשנה את העולם אלה היזמים. הם לא חיים בעולם של מגבלות".

"כשאנחנו היינו ילדים אמרו לנו לא לדבר עם זרים, והיום פלטפורמות כמו אובר או Airbnb מבוססות על אינטראקציות עם זרים". עדי יופה / צילום: אריק סולטן

טרנד נגדי לאגואיזם

יופה, 46, מחלוצות תחום חיזוי הטרנדים בארץ, מוציאה בימים אלה לאור את ספרה 'הבא', שבו היא מתארת את תהליך החיזוי, ומציעה שיטה להתבוננות על תופעות עכשוויות, כדי להסיק דרכן מה יהיה הדבר הבא. על הגל האקולוגי השוטף את העולם בשנה האחרונה, היא אומרת, "עד שטרנד הקיימות לא יהיה כלכלי, אנשים לא ישנו את ההתנהגות שלהם. זה יקרה רק הצהרתית, כי בסוף אנחנו עדיין שואלים 'כמה זה עולה לי'.

"הסיפור של הקיימות מעניין. היא התחילה כטרנד נגדי לטרנד האגואיזם ששלט בחמש השנים האחרונות - הצרכן היה אגואיסט שלא מרגיש כלום ושום דבר. עכשיו הטרנד הוא אלטרואיזם - אכפת לי מכדור הארץ, הסיפור של גרטה טונברג, כל הבאזז וורדס שאנחנו שומעים כל הזמן. מצד שני, כשאתה עומד לקנות משהו מתכלה מול משהו לא מתכלה, מה שיכריע זו החולשה שלנו, זה הכסף".

גם המנהיגות העולמית עוברת שיבוש.

"דונלד טראמפ הוא ייצוג מאוד ברור של השיבוש. כשהוא הודיע שהוא מתמודד, אף אחד לא חשב שהוא הולך להיות נשיא ארה"ב. למה? כי אתה מקבל לפנים משהו שלא דומה לשום דבר שאתה מכיר. בראש שלנו אנחנו הולכים אחורה ובודקים איך התנהגו לפניו מועמדים, ואתה אומר זה לא דומה להתנהגות של אף מועמד שראיתי לפניו, אז זה לא יקרה. זו הדיפה קלאסית. מה שהוא הביא לעולם זה בדיוק זה, שאתה לא יודע מה יהיה מחר".

מנהיגות כזו גם מעוררת איזה חוסר אמון.

"כשאנחנו היינו ילדים אמרו לנו לא לדבר עם זרים, והיום פלטפורמות כמו אובר או Airbnb מבוססות על אינטראקציות עם זרים. אז כששואלים צעירים 'במי יש לכם אמון כשאתם עולים על אובר', הם בכלל לא מבינים את השאלה. שואלים אותם, על מי אתם סומכים? והם עונים - על האנשים שמדרגים את הנהגים. בסופו של דבר הם סומכים על הפלטפורמה, על הטכנולוגיה.

"אנחנו מתהלכים בעולם שבו אנחנו סומכים על הטכנולוגיה לגמרי, כל מה שהפלטפורמה מציעה לנו זה בדיוק מה שמתאים לנו, מבן זוג ועד חולצה. האמון במוסדות המסורתיים הולך ויורד, ובטכנולוגיה הולך ועולה, למרות שאנחנו בכלל לא יודעים מי שם, אם זה מפוקח או לא. זה נון אישיו מבחינתם. הטכנולוגיה נמצאת בכל מקום, יודעת עלינו יותר ומציעה לנו יותר".

מנהלת אותנו.

"עד רמה של משתלטת, הופכת אותנו לפסיביים. בעוד שנתיים גם בארץ יהיו בבתים סירי או אלקסה (עוזר דיגיטלי), ואת תאמרי למערכת כזו 'תזמיני לי חלב', או שהיא תעשה את זה אוטומטית - היא תביא לך את החלב שהיא חושבת שמתאים לך, או שהיא למדה מההתנהגות שלך שאת אוהבת.

"קחי את הדבר הזה על סטרואידים, ותחשבי שכל מערכות היחסים שלנו יהיו מושתתות על זה. נגיד, כשאנחנו עושים זיהוי פנים, ופותחים את הטלפון 20 אלף פעם ביום עם הפרצוף שלנו - הטכנולוגיה לומדת את המימיקות הכי קטנות, ניואנסים, קמטים, צחוק ומצבי רוח, ואז היא תגיד 'אני רואה שאת עצובה, אני אזמין לך את זה וזה'. מכיוון שנהיה בתוך הפסיביות, נגיד 'אה, מגניב', ונפסיק לחשוב מה אנחנו באמת רוצים. אנחנו אומרים, 'השינוי הוא רק בטכנולוגיה', אבל הוא מחלחל לכל תחומי החיים".

חשיבותה של אינטואיציה

יופה, בזוגיות ואם לשניים (15 ו-10) נולדה וגדלה בקרית ים, וכיום מתגוררת ברמת השרון. את התואר הראשון עשתה בתקשורת וסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה, ותואר שני בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. ב-2006 פתחה את העסק שלה, אחרי שניהלה את השיווק וקשרי הלקוחות בדלויט ישראל.

למחשבה על טרנדולוגיה הגיעה בזמן חופשת הלידה עם בנה הבכור. "בא לי משהו אחר, משהו משלי. דלויט היה בית ספר מעולה עבורי, אלה בדיוק היו השנים של הגלובליזציה. לקח זמן עד שהבנתי מה אני רוצה ויצאתי לדרך עצמאית. חזרתי לדלויט לתקופה, ואז מתוך חום ומחלה הייתה לי הארה, שאני רוצה להתעסק במשהו שקשור לטרנדים ועתיד.

"נכנסתי לאמזון, והזמנתי ערימת ספרים על טרנדים. הבטחתי לעצמי לקרוא בכל יום 50 עמודים. בארה"ב זה מקצוע, זה משהו שעשו כבר אז, ניסו להבין מגמות צרכנים ולייצר חדשנות סביב זה. אני לא עבדתי במשרד פרסום, לא הייתי בשיווק של מוצרי צריכה. הייתי צריכה להיבנות לאט לאט.

"בהתחלה רציתי להתבסס על מתודולוגיות של שיטות מחקר, אבל התאגידים היו בתחושה שהם לא צריכים את זה. כשהייתי מצליחה לייצר פגישות, הם היו אומרים לי שהם לא זקוקים לזה או שהם קונים את זה מחו"ל. המציאות לא שיחקה לטובתי. העולם היה אותו הדבר, השינוי עוד לא הורגש. התחושה עדיין הייתה שהתאגידים יודעים הכול, ושהם שולטים בצרכן דרך המדיומים והפרסומות. לא היה סיכון. הכול היה מאוד ודאי".

מתי התחלת להרגיש את המפנה?

"זה התחיל עוד במיתון של 2008, כשבנקים נפלו ומוסדות ודאיים התפרקו. זה המשיך ב-2011, כשהמחאות החברתיות זעזעו הכול. התאגידים, שחשבו שהם שולטים, הבינו שקרה פה משהו. אגב, במחאה החברתית יאיר לפיד זיהה שאנשים רוצים צדק חברתי. המפלגה שהקים רכבה על המגמה שזיהה".

הרבה מהעבודה שלך היא אינטואיטיבית.

"כן. אינטואיציה בהגדרה שלה זה הרבה ניסיון. את החלק המסיבי של איסוף מידע אפשר ללמד, אבל החלק שבו מחברים את הנקודות - זו האינטואיציה. אני יכולתי לחבר בין טראמפ, הברקזיט ותקליטי הוויניל, כי ראיתי שמה שמשותף זו החזרה אחורה, הנוסטלגיה, רגרסיה לתהליכים שכבר היו.

"זו לא הייתה נוסטלגיה במובן השטחי של המילה, אלא ביטוי לאיבוד שליטה על המציאות. אנשים חשו שהם 'הולכים לאיבוד' בעולם המאוד טכנולוגי שנוצר, וביקשו להחזיר לעצמם את השליטה. הם חיפשו מה גורם להם להרגיש שוב תחושות מוכרות ונעימות. במהלך 2018 היו ניסיונות להחזיר את השליטה עם חוקי הפרטיות של האיחוד האירופי, ובטלוויזיה ראינו התרפקות מחודשת על תכנים כמו 'חברים' או 'משפחת בריידי'".

אפשר ללמד אנשים לפתח אינטואיציה?

"תראי, אני מלמדת את זה כבר ארבע שנים בבינתחומי. הכלי של חשיבת עתיד הוא חלק מהשרירים החדשים שאתה חייב".

כלכלת הפייק

מה דעתך על המשבר הדרמטי שעובר בימים אלה על WeWork?

"WeWork שינתה את העולם, אבל כשאני מנתחת דברים אני לא יורדת לרזולוציות של חברה זו או אחרת. כשיצא קופיקס, למשל, אנשים התחילו לכתוב שזה כן או לא יצליח. אני התמקדתי בקונספט עצמו, שסיפר לי סיפור - אנשים רוצים לשלם מחיר קטן, קבוע, מינימלי. לא רוצים כל מיני הנחות. גם אם עוד חמש שנים הקונספט לא יהיה איתנו, אני מסתכלת על מה היזם ראה כשהוא המציא את הדבר".

לאן הולכות איך את רואה את עתיד הרשתות החברתיות?

"נסתכל, למשל, על הסטורי. אחד הדברים שמעניינים שם הוא שאת לא רואה את הרשת החברתית, את רואה מי צפה בך, אבל אחרים לא רואים. זה חזר להיות 'אחד על אחד'. כשאני מתבוננת על העתיד, אני רואה את מגמת ההתכנסות, גם בהיבט של הקהילות שהופכות יותר ספציפיות.

"יש עוד מגה מגמה שמשפיעה על כמה תחומים, וזה הפייק. אנחנו רואים את הפייק בתוכן, בפילטרים, בניתוחים הפלסטיים. העולם הפך מצולם ברמה שכל דבר נהפך לאירוע. אז אם הכול מצטלם, אנשים מתחילים להגיד 'רגע, אבל אני יכול גם לשנות את המציאות, או לייצר מציאות יותר טובה ממה שהיא באמת'.

"יש כלכלה שלמה של אינפלואנסרים (מובילי דעת קהל ברשת) שצמחה מתוך הפייק, אבל היום הפייק הגיע כבר לנקודת חולשה, כי אנשים מחפשים אותנטיות. אם פעם כשאמרו לי 'מהממת' אמרתי לעצמי 'מגניב', אחר כך הסתכלתי בפייסבוק וראיתי שכולן מהממות, אז זה לא באמת. הפלטפורמות עצמן מאפשרות לי לייצר יותר פייק.

"הטרנד הנגדי הוא הימנעות מהפילטרים שבפלטפורמות, במובן של 'קחו אותי כמו שאני'. בעולם יש מגמה של נשים שלא צובעות את השיער או כוכבות הוליוודיות שמצטלמות בלי איפור ובלי פוטושופ, ואומרות 'ככה אנחנו נראות'. האנשים שמתנתקים מהטכנולוגיה ואומרים 'הבנתי, הספיק לי', זה חלק מטרנד נגדי לטכנולוגיה".
את מצטטת את סימון דה בובואר שכתבה: "שנו את חייכם היום. אל תהמרו על העתיד. פעלו עכשיו, בלי להתעכב".

"עכשיו אני מבינה שאולי התכתבתי עם מגמת הסטורי. כמו שהסטורי נעלם אחרי 24 שעות, גם העבר לא רלוונטי לקביעת העתיד. מה שמעניין זה מה שעכשיו. צריך להבין כל רגע מה קורה עכשיו, כדי לדעת מה הדבר הבא".

מה ראית לאחרונה?

"Apple watch סגרה עם חברת ביטוח בארה"ב שתבטח אנשים על בסיס המידע שהיא תספק. זה משהו שחשבתי עליו מהרגע שהם השיקו את האק"ג, אבל הנה הם נעצו את זה. אפרופו שיבוש, אפל מחזיקה במידע שלי, חברת ביטוח יכולה לקנות ממנה את המידע שלי, ומחר בבוקר אפל יכולה להיות קופת חולים. הכול אפשרי. יש בזה הרבה הזדמנויות".

מה החוזקות והחולשות של דור ה־Z?

"הם מאוד מולטי טסקינג, אבל הם לא מתעמקים בכל דבר. הם צורכים בחתיכות, מעבדים אינפורמציה לרוחב, ויכולים להרכיב לעצמם את התמונה השלמה. אני חוששת שבתוך החוזקה טמונה עוד חולשה, כי הם נהיים פסיביים במחשבה, לא מטילים ספק בבחירות שהטכנולוגיה עושה עבורנו. לא מערערים, האם מה שקראת זה נכון או לא, והאם מה שמכרו לך זה באמת מה שרצית.

"האמון המלא הזה, שהאלגוריתם יבחר את בן הזוג שלי הכי טוב, יכול להתברר כטעות. כשרצו להכיר ביני לבין מי שהיום הוא בן זוגי, בדקתי בפייסבוק והיה לנו רק חבר משותף אחד, וזה למרות שיש לי המון חברים בפייסבוק. האלגוריתם בחיים לא היה מחבר אותנו".

הטרנדים הגדולים בעולם משובש

אלטרואיזם. אחרי כמה שנים של אגואיזם מופגן, שבהן מה שעניין את רובנו היה להשיג הכול במחיר יותר זול, לנסוע כמה שיותר, ולתקתק כל דבר במהירות האפשרית, אנחנו מתחילים לגלות סוג של אלטרואיזם ואכפתיות מדברים אחרים שהם לא רק אנחנו. אנחנו עדים לאוסף אירועים ותופעות ששמים דגש על נתינה - למשל בכל הנוגע לכדור הארץ, אוכלוסיות חלשות, השקעות אימפקט ועשיית הטוב עבור כולם, ולא רק עבור שורת הרווח.

חיים עם המתים. הטכנולוגיה כבר מזמן יצאה מהמסך, והיא נמצאת בכל מקום בלי מרחב וזמן. כעת היא מגיעה גם לעולם הבא. כשניתן 'להקים לתחייה' אנשים מתים ולחוות איתם חוויות 'משותפות' שכל מה שדרוש זה לשלם עליהן כסף, מדובר בטרנד לבעלי עצבים חזקים. מעוניינים לקנות כרטיסים להופעה חיה של אמן מת? מעוניינים לאכול ארוחת ערב עם מישהו אחר שמת? הטכנולוגיה עולה על גדותיה, בכל מובן.

חיים מומצאים. הדיפ פייק תאפשר לנו להמציא אנשים שלא קיימים, לנהל מערכות יחסים עם דמויות מומצאות או לחיות בתוך סצנות שלא קשורות אלינו. מה האמת ומה לא, מה מציאותי ומה לא - התשובה לא ממש חשובה, כל עוד אנחנו 'מביימים' את המציאות של עצמנו ומרוצים ממנה.

בלי מוזיקה. דמיינו עולם בלי מוזיקה ובלי זמרים או זמרות. סוף העולם כמו שהכרנו אותו. בשנים הקרובות תתאפשר הרכבה טכנולוגית של קטעי מוזיקה פרסונליים בהתאמה אישית: חלקים של מנגינות, חלקים של שירים. שום דבר לא יהיה דומה לאחר. בדיוק כמו הפיד שלנו בפייסבוק.

בינג' זה פאסה. בעולם שבו אין לנו סבלנות לכלום, פתאום חוזרים לחכות. נוכח התחרות ההולכת וגוברת של הפלטפורמות בהצפה של תכנים, דווקא הבינג' מאבד מכוחו, והציפייה לפרק שיבוא בשבוע הבא הופכת להיות הטרנד. אנשים משנים את התנהגותם בחזרה למה שהיה נהוג בעבר, כי הם רוצים ריגוש.

עוד כתבות

שיווק על ידי משפיענים / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מנהלי שיווק מצייצים בחרו: "ynet" האתר מועדף לפרסום במגזר הכללי, "גלובס" בכלכלי

כך עולה מסקר משותף של קבוצת הפייסבוק "מנהלי שיווק מצייצים" וחברת המחקר Segmanta ● "גלובס" מוביל בהעדפה של המפרסמים לפרסום מתוך כלל האתרים הכלכליים: 25.9% ממשתתפי הסקר ציינו כי יפרסמו בו בשנה הבאה

מודעה לשירותי ליווי בפייסבוק / צילום: צילום מסך

כובע צמר לתינוק, מצעים למיטה וזנות: בניגוד ולמרות החוק - פייסבוק מפרסמת שירותי ליווי

בימים האחרונים קודם בפייסבוק פוסט בתשלום תחת הכותרת "נערות ליווי במרכז", שמפנה לוואטסאפ המעביר לאתר ייעודי ולצ'ט בטלגרם שמבטיח היכרויות, דיסקרטיות ושירות מהיר

שריפה בשמן תעשייה בנמל חיפה/ צילום: אילן מלסטר , המשרד להגנת הסביבה

שמן תעשיות: השריפה בחוף שמן הותירה הפסד של יותר מ-10 מיליון שקל

את הרבעון השלישי של השנה סיכמה שמן, העוסקת בייצור ושיווק של שמנים, בהפסד של 8.5 מיליון שקל ● זאת בעקבות הוצאה חד-פעמית של יותר מ-10 מיליון שקל בקשר לשריפה

אבי ברזילי, מנכ"ל אפריקה נכסים / צילום: אירנה קוסטינסקי

ביג מגדילה את ההימור על אפי נכסים: רכשה מניות נוספות של חברת הנדל"ן המניב ביותר מ-400 מיליון שקל

בעקבות ההשקעה, שבוצעה במסגרת הנפקת מניות, הגדילה ביג את שיעור החזקתה באפי נכסים, המתנהלת ללא גרעין שליטה, ל-20% בהשקעה כוללת של 725 מיליון שקל ● מגה אור, המחזיקה ב-13% ממניות אפי נכסים, שמרה על חלקה בהשקעה של 83 מיליון שקל

תמיר כהן, יו"ר שיכון ובינוי / צילום: אלון רון

לנוכח ההידרדרות במצבה הפיננסי של תהל: קרן פימי נסוגה מרכישת השליטה, שיכון ובינוי מציעה לרכוש לפי שווי חברה של 12 מיליון דולר

חברת הבנייה והתשתיות מציעה להעמיד לתהל הלוואה של 11.95 מיליון דולר למשך שנתיים, אותה יהיה ניתן להמיר ל-49.9% ממניות החברה ● עוד כוללת ההצעה שתי אופציות נוספות לשיכון ובינוי לרכישת מניות נוספות של תהל ● תמיר כהן, יו"ר שו"ב: "ההשקעה תאפשר לממש את פוטנציאל הסינרגיה הרב בפעילויות שתי החברות"

אמיר אוחנה, שלמה (מומו) למברגר, אביחי מנדלבליט / צילומים: רפי קוץ, לשכת עורכי הדין

משפט שלמה של אוחנה ומנדלבליט: העימות של שר המשפטים והיועמ"ש על ממלא-המקום של שי ניצן

אמיר אוחנה מאמין ששלמה למברגר יכול לכהן כמ"מ פרקליט המדינה ● אבל למברגר הוא המועמד המועדף של היועמ"ש, ולאוחנה חשוב להראות שהוא הבוס ● למה ליאת בן-ארי לא מועמדת להחליף את שי ניצן? יכול להיות שהתשובה נמצאת בכלל אצל בודהא ● פרשנות

מריו קופל פרופיל / צילום: אילן בשור

ארזים זכתה במכרז רמ"י לבניית 199 דירות באור יהודה

החברה, שבשליטת האחים גילי ויואל עזריה, תבנה את הפרויקט שחלקו (60%) מחיר למשתכן וחלקו דירות שישווקו בשוק החופשי ● התמורה הכוללת עבור הקרקע והוצאות פיתוח נאמדת בכ-97 מיליון שקל

עם הפנים ל–2030 / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

עם הפנים ל-2030: מה יאפיין את המגמות בשוק הדיור בשנים הקרובות

אחרי שנה בלי ממשלה קבועה, הביקוש לדירות המשיך לעלות, וההיצע לא גדל מספיק ● הריבית הנמוכה מתדלקת עוד ועוד את הביקושים, ונראה שרק ב-2021 יוצגו תוכניות חדשות שיוכלו להשפיע על שוק הדיור

ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית ווגמן־רטנר / צילום: יונתן בלום, גלובס

הרשות לאיסור הלבנת הון מציגה: המדריך לזיהוי יעיל של מלבינים מקצועיים

בשנים האחרונות פיתחו עבריינים שיטות מתוחכמות כדי להלבין כספים המגיעים מפשיעה • כדי להתגבר עליהן, נוקטות הרשויות בעולם מגוון אמצעים, ובהם צמצום השימוש במזומן • כעת מפרסמת הרשות הישראלית יחד עם כ–160 רשויות מהעולם מדריך לזיהוי פעילות הלבנת הון מקצועית

פרויקט מחיר למשתכן ביבנה / צילום: אייל פישר

הממשלה אישרה: תוכנית מחיר למשתכן תוארך גם ל-2020

זאת בשתי פעימות: בפעימה הראשונה יימשך שיווק הדירות במסגרת התוכנית עד ליוני 2020; לאחר מכן, בכפוף למקור תקציבי ובאישור הממשלה, התוכנית תימשך עד לסוף 2020 ● כיוון שמדובר בממשלת מעבר, ההחלטה טעונה בחינה של היועמ"ש

מנכ"ל תנובה, אייל מליס

תנובה מסמנת מנועי צמיחה חדשים: בוחנת כניסה לתחום האוכל המוכן

חברת המזון הגדולה בישראל בוחנת הקמת מערך ייצור למזון מוכן בוואקום המיועד לשוק המקצועי ● גובה ההשקעה בקווי הייצור מוערכת בעשרות מיליוני שקלים וצפויה להביא לחברה תוספת מכירות של 150 מיליון שקל בשנה

הבורסה בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

לקראת הפתיחה בתל אביב: האם העליות בשוק יימשכו

נתוני תעסוקה חיוביים בארה"ב דחפו את השווקים לעליות ביום שישי האחרון ● אתמול בתל אביב דלק רכב בלטה בזינוק חד על רקע הגדלת ההחזקות הצפויה של בעל השליטה גיל אגמון בחברה כשירכוש 7.5% נוספים מהון מניותיה של דלק רכב מקבוצת דלק

ישראל כץ / צילום: איל יצהר

כשטראמפ הכיר בירושלים כבירת ישראל, האם באמת לא קרה דבר?

שר החוץ צופה שהפלסטינים יזרמו עם סיפוח הבקעה "כמו עם העברת השגרירות". הם לא זרמו ● "המשרוקית של גלובס"

רונן ניר, שותף בויולה ונצ'רס / צילום:

"למה קמים פחות סטארט-אפים? כי אנחנו לא יודעים איך ייראה עידן המכונות"

רונן ניר, שותף בקרן ההון סיכון ויולה ונצ'רס, מסביר בראיון ל"גלובס" כיצד הולך ומשתנה מודל האקזיט המוכר, למה ענקיות הטכנולוגיה דורשות מהמשקיעים לחשב מסלול מחדש, ומה קורה מאחורי הקלעים של הסטארט-אפים: "לכל משקיע יש ברגע נתון שתי חברות במשבר"

הנשיא טראמפ בביקור באזור בנייה בטקסס  / צילום: רויטרס

טראמפ נגד טראמפ: האיום הגדול ביותר על נשיא ארה"ב הוא - עצמו

כלכלת ארה"ב מוסיפה לצמוח, וביום ו' נרשמה עוד ירידה היסטורית באבטלה ● נשיאים נוטים לחזור ולהיבחר כאשר כלכלה עושה חיל – אבל הדייר הנוכחי מתקשה להפיק ממנה את מלוא התועלת הפוליטית ● פרשנות

צוללת צבאית / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הוועדה שלא קמה התחקיר שלא נעשה, הלקחים שלא הופקו: במערכת הביטחון לא למדו מפרשת הצוללות

ועדה שמונתה לקביעת כללים בנושאי רכש לא פעלה, ובכירים במערכת הביטחון טוענים כי לא הופקו לקחים ● משרד הביטחון: הוטלו מגבלות על עבודה מול מתווכים

גלעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

2019 הייתה שנה טובה לבתי ההשקעות - ובעיקר לאלטשולר שחם

בית ההשקעות, שהנפיק השנה בהצלחה את חברת הגמל שלו, מציג רווחים אדירים של 213 מיליון שקל מתחילת השנה - ונהפך לבעל היקף הנכסים השני בגודלו בשוק ההון הישראלי

גל סטאל, יו"ר ובעלים באנטרופי / צילום: יונתן בלום, גלובס

אנטרופי ממליצה לדירקטוריון לאומי על דירקטור בבזק לשעבר שתמך בעסקת בזק-yes

מדוח של אנטרופי לקראת האסיפה הכללית של בנק לאומי בעוד כשבועיים, שהגיע לידי "גלובס", עולה כי יצחק (איציק) אילדמן זוכה לתמיכתה של חברת הייעוץ לכהונה נוספת כדירקטור חיצוני בבנק

משה ברקת/ צילום: רפי קוץ

ברקת נגד חברת הייעוץ: "יש ריכוז כוח גדול מאוד אצל אנטרופי; איכות ההחלטות באסיפות הכלליות טעונה שיפור"

רשות שוק ההון פרסמה טיוטת דוח ביקורת חריף על תחום הייעוץ למוסדיים בהצבעות באסיפות כלליות ● על מהלך רגולטורי שמובילה הרשות ביחס לחברות הייעוץ נמתחת ביקורת מצד רשות ני"ע והמשנה ליועמ"ש ● גל סטאל, יו"ר אנטרופי: "הדוח נערך בלי שנעשתה כל פנייה אלינו. נראה כי מדובר בדוח רצוף שגיאות, הכולל פרשנות שגויה למציאות"

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

"לא שוכנעתי כי קיים סיכוי כלשהו לשיקומה של דורי בנייה"

כך כתבה היום השופטת איריס לושי-עבודי, לצד החלטתה להוציא צו לפתיחת הליכים לחברת דורי בנייה ● עם זאת, לא נסתם הגולל המשפטי על האפשרות לשיקום החברה