גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תתחילו לשנן את הקוד הסודי: רפורמת תשלומי האשראי מגיעה לישראל

ישראל מתקדמת במעבר לשיטה הנהוגה בכל העולם, שבה נדרשים המשלמים בכרטיס אשראי להקליד קוד סודי בכל עסקה ● מינואר 2020 עסקים שלא יסלקו בתקן החדש עלולים לשאת בעלויות של רמאויות והונאות ● לפי הערכות, עד 2023 יעבור כל המשק לשיטה החדשה

מסופון אשראי / צילום: shutterstock
מסופון אשראי / צילום: shutterstock

שלב נוסף בדרך לרפורמת התשלומים בכרטיסי אשראי: מ-1 בינואר 2020 גם העסקים הקטנים במשק יהיו חשופים לאחריות במקרים של הונאות ו"שימוש לרעה", שנעשים בכרטיסי אשראי שבאמצעותם שילמו צרכנים בעת הקנייה אצלם. זאת, במקרה שהם "גוהצו" בפס מגנטי ולא באמצעות הקשת הקוד הסודי בעת הקנייה. הקשת הקוד תשקף את שיטת התשלומים המתקדמת שמקדם בנק ישראל ושנהוגה בכל העולם.

אומנם רשמית בנק ישראל עדיין לא הציב דד-ליין שמחייב את כל העסקים לעבור לשיטת התשלומים החדשה באמצעות מסופונים מותאמים, אבל מסתמן כי עד ליולי 2020 ייאסר על בתי עסק גדולים (המגלגלים מחזור של יותר מ-5 מיליון שקל בשנה) לחייב כרטיסי אשראי באמצעות הפס המגנטי, כפי שנהוג כיום. עוד מסתמן כי עד 2023 יחויב המשק כולו (למעט תחנות דלק) לעבור לשיטת התשלומים החדשה.

המעבר החל באופן הדרגתי כבר ב-2019, אבל עסקים קטנים עם מחזור של פחות מ-5 מיליון שקל קיבלו דחייה בהיערכות לינואר 2020.

מתי הישראלים שולפים כרטיסי אשראי

מהו תקן EMV?

מדובר בתקן אבטחה בינלאומי, שנשען על טכנולוגיות חכמות ובטוחות יותר. זיהוי הכרטיסים החכמים במסופים שבחנויות נעשה דרך שבב (צ'יפ), שכבר כיום קיים על רוב כרטיסי האשראי. במדינות רבות השירות הזה כבר קיים, והצרכנים מתבקשים להקליד את הקוד הסודי שלהם במעמד התשלום.

השימוש בכרטיסים החכמים צפוי לצמצם את פוטנציאל ההונאות בענף כרטיסי האשראי, מאחר שהשבב מאפשר להצפין כל עסקה בנפרד, בניגוד להצפנה קבועה, שנעשית כאשר החיוב נעשה דרך פס המגנטי.

מבחינת בנק ישראל, המהלך יסייע לא רק בהפחתת סיכוני הזיוף והשימוש לרעה בכרטיסי האשראי, אלא שהוא יקרב את היכולת להטמיע תשלומים ללא כרטיס אשראי, כלומר דרך ארנקים דיגיטליים באמצעות הטלפון הסלולרי, תוך דגש על כניסת שחקנים מחו"ל (דוגמת "גוגל פיי").

כניסת שחקנים בינלאומיים וישראליים מעולמות הארנקים הדיגיטליים תתאפשר עם כניסת מערכות ה-EMV. פיננסית התשלום נעשה דרך כרטיס האשראי (בדומה לאופן שבו פועלת האפליקציה Colu), אלא שדרך התשלום הסלולרית - היא זו שתאפשר את הנוחות הצרכנית. לזירה הזו גם ייכנסו בהמשך אפליקציות התשלום של הבנקים, כמו פייבוקס, ביט ופפר פיי, שיאפשרו לא רק העברת של כסף בין אנשים דרך הסלולרי, אלא גם תשלום לבתי העסק.

ישראל מטמיעה את התקן מאוחר יחסית. במדינות רבות באירופה התקן כבר מוטמע זה שנים. הסיבה היא ששיעור ההונאות בישראל בכרטיסי אשראי היה נמוך יחסית. אלא שמאז שמדינות רבות עברו לתקן החדש - ישראל "מיישרת קו" עם שיעור ההונאות - שיעור ההונאות קטן בקרב מדינות שכבר מיישמות את התקן וגדל בישראל. מדובר על שימוש לרעה שנעשה דרך העתקת פרטי הכרטיס בעת ה"גיהוץ" וגניבת כרטיסים.

על מי נופלת האחראיות?

בתי עסק קטנים (עם מחזור עד 5 מיליון שקל) שלא יטמיעו את מערכת התשלומים החכמה עד לינואר 2020, יהיו חשופים לעונש, באמצעות הטלת האחריות במקרה של שימוש לרעה בכרטיס אשראי. כלומר, אם צרכן שילם בכרטיס חכם בבית עסק שבו לא מותקן מסוף EMV ופועל רק בשיטת הפס המגנטי, ונעשה שימוש לרעה בכרטיסו - הסולק אחראי להשיב לצרכן את סכום החיוב, והוא רשאי להסיט את האחריות לעסק. זהו מנגנון "הסטת האחריות".

"מטרת המנגנון האמור הוא להוביל לכך שכלל העסקים ייערכו ויטמיעו את המסופים והתוכנה הנדרשים, וכך לא יישאו באחריות, והשוק כולו יהפוך לשוק תשלומים מתקדם", מנמק בנק ישראל את הצעד. עסקים עם מחזור גדול מ-5 מיליון שקל כבר חשופים למנגנון הזה מאז שנת 2019.

בבנק מעריכים כי בתוך שנתיים-שלוש כל המשק יעבור לשימוש במערכות המתקדמות. עד כה, לפי ההערכות, רק כ-1% מהעסקים בישראל מיישמים את שיטת הקוד הסודי בעת מכירה, על אף שלפי הערכות ל-70% מהם יש מסופונים חדשים.

איך יבוצע התשלום בפועל?

מבחינת בתי העסק, המשמעות היא לעבור למסופים חדשים, שמותאמים לכרטיסים החכמים. מי שמתפעל את המסוף במעמד הקנייה הוא הלקוח - במקום להגיש את הכרטיס לקופאים, יש להכניס אותו למסוף ולהקיש את הקוד הסודי, בהתאם להוראות המופיעות על הצג. לאחר אישור העסקה יש להוציא את כרטיס האשראי. על-מנת לייעל את התור בקופות, ההחלטה היא שבקנייה בסכום של עד 200 שקל, החיוב לא יצריך להקיש את הקוד במעמד הקנייה, אלא שהשבב בכרטיס האשראי ייסרק בדומה לברקוד במסופון.

למי יש כרטיס חכם?

אם יש שבב מוזהב על הכרטיס - סימן שמדובר בכרטיס חכם. אם אין, במועד החידוש הבא הכרטיס יוחלף בכרטיס חכם, כך שבקרוב כלל הכרטיסים יהיו כרטיסים חכמים. עד אז ניתן לבצע עסקאות בפס המגנטי, טכנולוגיה שקיימת גם במסופים החדשים.

הכול מתחיל בקוד הסודי

כדי להקל על הצרכנים בזכירת הקוד הסודי, וכדי למגר תורים שייגרמו כתוצאה משכחת הקוד (בעיקר כמדובר בכרטיס אשראי שלא משמש תדיר למשיכת מזומנים), יצא בנק ישראל בקמפיין המעודד את הצרכנים לבחור קוד סודי לכרטיסי האשראי שלהם.

כל הבנקים וחברות כרטיסי האשראי מחויבים לאפשר ללקוחותיהם לשנות לפי בחירה את הקוד הסודי של כרטיס האשראי (SSP-Self Selected Pin). החלפת הקוד בכרטיסים המצוידים בשבב נעשית בכספומטים של הבנקים. החלפת הקוד לכרטיסי אשראי בנקאיים יכולה להיעשות במכשירים למשיכת מזומנים של הבנקים עצמם, כל כרטיס בבנק שלו.

החלפת הקוד בכרטיסי אשראי חוץ-בנקאיים, למשל כרטיסי אשראי של מועדוני צרכנות, תיעשה לפי בנק האם של מנפיקת הכרטיס. לדוגמה, קוד לכרטיס של ישראכרט/אמריקן אקספרס ניתן להחליף בכספומטים של בנק הפועלים ובמרבית הכספומטים של הבנקים לאומי, הבינלאומי ומסד. קוד לכרטיס חוץ-בנקאי של כאל/דיינרס ניתן להחליף בבנקים דיסקונט ומרכנתיל, ואת הקוד של כרטיסי Max (לשעבר לאומי קארד) אפשר להחליף בכספומטים של בנק לאומי.

איך תזהו האם ברשותכם כרטיס אשראי בנקאי או חוץ-בנקאי? על כרטיס בנקאי יופיע לוגו של הבנק, ועל כרטיס חוץ-בנקאי יופיע לוגו של חברת כרטיסי האשראי או מועדון הצרכנות בלי לוגו של הבנק.

החלפת הקוד נעשית בצורה פשוטה - אחרי הכנסת הכרטיס למכשיר והקשת הקוד הקיים, תוכלו לבחור קוד חדש שיישמר. צרכנים המחזיקים במספר כרטיסי אשראי יכולים לבחור קוד אחיד לכל הכרטיסים שברשותם. אין מגבלה על מספר הפעמים בהם ניתן להחליף את הקוד, כאשר יש מגבלה על הקוד שאפשר לבחור: הקוד כולל 4 ספרות, כאשר לא ניתן לבחור בקודים "פשוטים מדי" דוגמת 1234 או חזרה של 4 פעמים על אותה ספרה. הקודים משמשים את הצרכנים בקניות בארץ ובחו"ל.

תשלום באינטרנט ובטלפון

בסגמנט הזה אין שינוי. ממשיכים לשלם באמצעות מסירת מספר הכרטיס או הקלדתו ומתן אמצעי זיהוי נוספים נדרשים (תעודת זהות, 3 ספרות בגב הכרטיס, תוקף הכרטיס וכדומה). אין צורך בהקלדת או במסירת הקוד הסודי.

תחנות הדלק מוחרגות

מאחר שבתחנות הדלק המרת המערכות דורשת היערכות מסובכת, אופן החיוב יישמר כפי שהוא היום - לפחות בטווח הנראה לעין. 

פרשנות: רק עוד צעד בדרך למהפכת התשלומים באמצעות הסלולר / רון שטיין

בעבר הרחוק נראה היה כאילו המטרה העיקרית של הפיקוח על הבנקים היא שימור הקיים ושיפורו. וזאת, ללא שבירת מוסכמות ושינוי המערכת הקיימת בישראל, אם דבר שכזה עלול לסכן או אפילו רק לפגוע במידת מה, ביציבות המערכת והשחקנים העיקריים בה - הבנקים עצמם. דבר זה היה נכון גם לגבי מערכת התשלומים, שרחוקה מלהיות "מתקדמת" בראייה בינלאומית, וזאת למרות שאנו מייחסים לעצמנו את היותנו "אומת הסטארט-אפ".

המצב בארץ רחוק מלהיות מתקדם ונוח, כמו במדינות הסקנדינביות למשל, אבל הוא גם רחוק ממה שקורה במדינות שממש פיגרו אחרי העולם אך עשו בשנים האחרונות קפיצות אדירות ודילגו על האבולוציה - למשל בסין ובהודו.

בעבר נחשבה מערכת התשלומים במשק הישראלי להיבט טכני במהותו, שמאפשר העברת כסף מחשבון א' לחשבון ב', ולא כמערכת מהותית שמניעה את השוק ושמאפשרת לו לנסוק, מבחינת החוויה ויכולת ההשפעה של צרכני הקצה.

רק בשנים האחרונות זה החל להשתנות גם בישראל, בעיקר בגלל הטכנולוגיה המתקדמת בעולם והפינטק, ששינה סדרי עולם במדינות שהקדימו לאמץ את הקידום הטכנולוגי שבעיקרו מקוון.

מעבר למגמות העולמיות, בישראל גם יש כמה השפעות ייחודיות. למשל, חוק שטרום, שהוציא את חברות כרטיסי האשראי מידי הבנקים ובכך יצר להן תחרות, שמחפשת יתרון ועתיד עסקי. מנגד, זה הכריח את הבנקים לשים דגש על כבישים עוקפים משלהם לחברות כרטיסי האשראי - דרך אפליקציות התשלומים. לצד זאת גם הנגיד הנוכחי של הבנק המרכזי הישראלי, פרופ' אמיר ירון, רואה במערכת התשלומים הרבה יותר מנספח. אם תרצו, הוא רואה בה צנרת שעליה מושתת כל הקיום התקין של ניהול החיים הפיננסיים בישראל.

בכל אופן, הפיגור היחסי של ישראל בכל הקשור למערכות התשלומים עודנו קיים. מספיק לטוס לחו"ל ולראות את זה בחנות הראשונה שאליה ניכנס, כשלא נצטרך לתת את הכרטיס למוכר, אך כן נצטרך להקיש את הקוד הסודי. אגב, במובן הזה, היכולת לבחור קוד סודי נוח ו"זכיר" היא קוריוז נחמד ומקל, אך לא משהו שמשנה סדרי עולם.

בכל אופן, ה-EMV - שהוא תקן מתקדם לאבטחת עסקאות בכרטיסי אשראי, הוא צעד חשוב קדימה, אך הוא לא בשורה חדשה בעולם. למעשה, מדובר בצמצום חשוב ונדרש של הפער שבין ישראל לעולם ושיהווה פתיחת דלת לגופים בינלאומיים, שעוסקים בתשלומים מהדור המתקדם ושיכולים ואף צפויים להציף ערך לציבור בישראל, ושלא נכנסו לפה דווקא בגלל הפיגור היחסי שלנו.

אבל בישראל כמו בישראל, השינוי הגיע (ועוד יגיע) לאט מאוד.

בכל מקרה, נראה כי העתיד של עולם התשלומים נמצא בסלולר, כשהכרטיס שרובנו עדיין משתמשים רק בו ייעלם. על זה אמרה לאחרונה בראיון ל"גלובס" המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "כרטיס האשראי יהיה בתוך הטלפון, לא נראה אותו... אני מעריכה שבעוד מספר מצומצם של שנים הרבה אנשים בישראל יצאו מהבית רק עם הסמארטפון". 

עוד כתבות

אדוארדו אלשטיין, בעלי אי.די.בי  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אי.די.בי לקראת הסדר חוב: תפנה למחזיקי האג"ח כדי לקבל את עמדתם ביחס לדרכי הפעולה האפשריות

לאי.די.בי יש חוב של 2.03 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח, בעוד שקופתה ריקה לחלוטין ממזומנים ● לחברה שווי נכסי נקי שלילי

פול דונובן / צילום: רונן מכלב

"פיזור גיאוגרפי של תיק ההשקעות מעולם לא היה חשוב יותר, גם הזהב יכול להיות שימושי"

פול דונובן, הכלכלן הראשי של בנק UBS, אומר בראיון ל"גלובס" כי "רוב הנתונים הכלכליים מבוססים על סקרים, וצריך להיות אדם מאוד יוצא דופן כדי למלא סקר כשהכלכלה מושבתת" ● בינתיים, ב-UBS ממליצים "ניטרלי" על שוק המניות הגלובלי ו"משקל עודף" על אג"ח חברות בדירוגים גבוהים

הנשיא טראמפ  / צילום: Associated Press

פרשנות: "אור בקצה המנהרה" - או "השבוע העצוב ביותר בחייכם"

את האור רואה הנשיא טראמפ, את העצב רואה הממונה על שירותי הרפואה בממשלו; הנשיא מחפש אופטימיות ושליטה; הרופאים מנסים להגיד את האמת ● אתמול הנשיא כתב לרופאים מרשם: קחו גלולות נגד מלריה, אמר – והשתיק את הרופא הבכיר ביותר סביבו

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון יחד עם בת זוגו קארי סימונדס / צילום: Stefan Rousseau, Associated Press

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון פונה לבית חולים כ"אמצעי זהירות"

ג'ונסון, החולה בקורונה, טופל בחמצן כדי לסייע לנשימתו לאחר שפונה אתמול לבית חולים ● מספרי מקרי הקורונה המאומתים מסביב לעולם עומד על 1,278,654 בני אדם, והנגיף גבה את חייהם של 69,758 אנשים ● בצד החיובי - 264,833 בני אדם כבר החלימו

בדיקות קורונה במקדונלד'ס / צילום: מקדונלד'ס

מבורגרים למטושים: מקדונלד'ס הופכת סניף לדרייב אין בדיקות קורונה

מקדונלד'ס ישראל חוברת לקופת חולים כללית והופכת את סניף המק דרייב שלה בתל שוקת, ליד באר שבע, לדרייב אין לבדיקת קורונה המיועד למבוטחי הקופה שיגיעו עם הפניה מהרופא

זוג קשישים בקניות בשוק / צילום: Oded Balilty, Associated Press

דעה: אזרחי ישראל מקריבים הכול כדי להגן על הקשישים, והמדינה מזניחה אותם

בישראל התרבות השלטת רואה בחיי הקשישים שווי ערך וראויים להארכה כמו של הצעירים, וממילא יש היום את המשאבים במדינה לטפל במבוגרים ● אז מדוע הם בסוף התור? ● דעה

דדי סגל, מנכ"ל פנאקסיה / צילום: ענבל מרמרי

"לקנאביס זו תקופה סבבה": המגזר שפורח בבורסה בתל אביב

מניות הקנאביס צנחו עם יתר השוק בעקבות התפרצות משבר הקורונה, אבל מאז הן חוות עדנה, על רקע האישור הקרב ליצוא

רכבים נכנסים לשטחה של דנמרק בצל בהלת הקורונה / צילום: Carsten Rehder/dpa, Associated Press

בדנמרק מתכננים "לפתוח מחדש" את הכלכלה בשבוע הבא

ראש ממשלת דנמרק, מטה פרדריקסן, אמרה אתמול בראיון טלוויזיוני כי התהליך יתחיל ככל הנראה אחרי חג הפסחא (המסתיים ב-14 באפריל), אך הזהירה שוב ושוב כי הדבר תלוי בכך שהדנים ימשיכו להישמע עד אז להנחיות צמצום המגעים החברתיים ושמספר ההדבקות במדינה ימשיך לרדת

עמנואלה ז'ופרה / צילום: אריאל זנדברג

שגריר האיחוד האירופי: "למדנו מישראל, שהייתה הראשונה להגביל את הכניסה מאזורים חשודים"

לראשונה בתולדות האיחוד האירופי, גבולות נסגרו, והמדינות שוחררו למדיניות פיסקאלית עצמאית ● בראיון ל"גלובס" טוען השגריר לישראל עמנואלה ז'ופרה כי לאיחוד דווקא יש יתרונות בהתמודדות עם המשבר, ומאמין שהוא ייצא ממנו מחוזק ● וגם: מה יש לאירופה ללמוד מישראל?

תל השומר - מבט מלמעלה / צילום: יחצ

חברת מגדל נכנסת לשותפות בפרויקט משרדים ומסחר בתל השומר

החברה שילמה 70 מיליון שקל תמורת שני מגרשים שסמוכים לכניסה הראשית למתחם בית החולים ● במקום מתוכנן להיבנות קומפלקס משרדים ומסחר בהשקעה של מאות מיליוני שקלים ● למרות הקורונה, במגדל צופים תשואות עתידיות גבוהות של כ-8.5%

שטרות ישראלים / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מה צפוי להיות השווי של מיליון שקל בעוד 10 שנים ב-3 ניירות שונים?

האם השווקים הפיננסיים בישראל יצאו משיווי משקל? ● מה כדאי לרכוש כיום לטווח ארוך: אג"ח ממשלת ישראל, אג"ח בנקאיות או מניות בנקאיות? מה תעשה השקעה בת מיליון שקל בעוד 10 שנים?

חולה קורונה שמצבו הוחמר מובהל לבית חולים בגרמניה השכנה / צילום: Robert Michael, Associated Press

הגרף היומי: הקורונה קטלנית יותר לגברים. מדוע?

המחקר בנושא הקורונה עדיין בראשיתו, אך ניתוח נתונים ממספר מדינות מראה כי גברים עשויים להימצא בסיכון גבוה משמעותית ללקות בתסמינים חמורים של קורונה ולהיות בסיכון חיים גבוה יותר מאשר נשים

מטוס 737-800 מוסב / צילום: תע"א, יח"צ

תע"א קיבלה היתר מיוחד להסב מטוסי נוסעים להטסות מטען

מרבית החברות בענף התעופה השהו או צמצמו דרמטית את הטסות הנוסעים וכעת הפעילות העיקרית היא של הטסות מטען – סגמנט שבימים כתיקונם תופס לא יותר מ-10% מנפח הפעילות של חברות התעופה המסחריות

בנימין נתניהו במליאת הכנסת / צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן

פרשנות: מי יהיה ממלא מקום ראש הממשלה נתניהו בתקופת הקורונה?

בעקבות אשפוזו של ראש ממשלת בריטניה בשל הידבקותו בנגיף הקורונה, עולה השאלה מי יחליף את רה"מ נתניהו במקרה בו לא יוכל למלא את תפקידו ● במצב בו אין ממלא מקום קבוע, הממשלה הנוכחית תקבע ברוב קולות את זהותו

בדיקות קורונה במעבדה בסין  / צילום: Thomas Peter, רויטרס

בריטניה: מיליוני בדיקות סרולוגיות שהוזמנו מסין "לא יעילות" בזיהוי קורונה

הבריטים קראו להן "נקודת מפנה" במאבק נגד הקורונה, הבטיחו לשלוח אותן לבתי חולים ולבדוק בסיטונות את האוכלוסייה שתוכל לרכוש אותן בבתי מרקחת – אבל היום מודים מומחים בבריטניה כי מיליוני בדיקות סרולוגיות שנרכשו מסין פשוט אינן מדויקות מספיק

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' / צילום: איתמר סיידא

חוק התעופה צפוי להשתנות בעקבות משבר קורונה - מה זה אומר לגבי הצרכנים?

הנימוק לבקשה לשנות את החוק בצו השעה נסב סביב מצבן הכלכלי הקשה של חברות התעופה שפעילותן נפסקה כמעט לחלוטין ● אחרי שהתזכיר הועבר להערות ציבור ואחרי הערות שהעבירה הרשות להגנת הצרכן, נוסחה הצעת חוק שמשקפת מעין פשרה בין האינטרסים של הצדדים

ביטוח לאומי / צילום: תמר מצפי

ביטוח לאומי: 2,000 עובדים שהוצאו לחל"ת וכבר הוחזרו - לא יקבלו דמי אבטלה

710 אלף מובטלים יקבלו דמי אבטלה או מקדמות ● הביטוח הלאומי נערך גם לחלוקת המענקים בסך 500 שקל לכל ילד, אך העיכוב בהשלמת החקיקה בכנסת לא יאפשר את העברת המענקים לפני החג

סינגפור בתקופת הקורונה / צילום: AP

סינגפור מתמודדת עם גל שני של קורונה: הודיעה על סגירת מקומות עבודה

הודעת סינגפור מאותתת על כך שאפילו מדינות שהגיבו מוקדם והאסטרטגיות שלהן נתפסו כטובות ביותר בעולם, חוזרות לסגרים ולבידוד ● הרשויות בסינגפור מזהירות שהמשבר יימשך כנראה עד סוף השנה, ואולי גם ב-2021

עסקים קטנים / צילום: Shutterstock

מחקר: שיעור הסיוע הממשלתי לעסקים - עשירית ממה שהקצתה בריטניה

זאת על פי מחקר שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת ● המחקר בדק את היקף הסיוע שהעניקו מדינות שונות שנפגעו ממגפת הקורונה לעסקים ● בריטניה מובילה עם כ-330 מיליארד ליש"ט שהם כ-14.5% תוצר ● וכמה הוציאו בספרד ובצרפת?

אוניית ה"רובי פרינסס" / צילום: שאטרסטוק

האם צוות אוניית קרוז הסתיר מהרשויות התפרצות של קורונה

משטרת אוסטרליה פתחה בחקירה פלילית בחשד שצוות אוניית קרוז שעגנה בנמל סידני במרץ הסתיר מהרשויות התפרצות של קורונה בין נוסעים ואנשי צוות