גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האינפלציה בישראל ובעולם: שאלות להמשך הדרך

לנוכח הישארות יעד האינפלציה בישראל ללא שינוי במאפייניו יותר מ-16 שנים, ולאור הדיון המתקיים בעולם לגבי יעדים, הגדרתם ואופן השגתם, יש מקום לדיון ציבורי בנוגע ליעד יציבות המחירים של ישראל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: איל יצהר
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: איל יצהר

הרקע לאימוץ יעדי אינפלציה בעולם היה קשור לאכזבה בשנות ה-80-90 מאי-יעילות של גישות שונות בהפחתת האינפלציה לרמה של "יציבות מחירים". במסגרת זו ניסו מדינות רבות להוריד אינפלציה חד-ספרתית גבוהה או דו-ספרתית נמוכה לרמה של "יציבות מחירים" באמצעות שלל שיטות לא מוצלחות במיוחד.

עם השיטות האלה ניתן למנות את קביעת יעדי הגידול של מצרפים מוניטריים (כמות הכסף בהגדרות שונות), שההיגיון מאחוריהם היה שלפי תורת כמות הכסף, הגידול בכמות הכסף הוא משתנה - לא יחיד, אבל חשוב - שמשפיע על האינפלציה; שערי חליפין קבועים, במיוחד במדינות הסובלות ממידה רבה של "דולריזציה", כפי שהיה בישראל בשנות ה-80, וזה גרם לשחיקת מידת תחרותיות היצוא, הגברת כדאיות היבוא ויצירת "מטרה" נוחה למתקפות ספקולטיביות על השער; יצירת רצועות ניוד לשער חליפין, תוך קביעת "קצב הזחילה" לשער החליפין - מהלך "שלא עבד", משום שאינפלציה היא לא רק תוצאה של פיחות או ייסוף, ויש הרבה גורמים אחרים שמשפיעים.

היישום של יעדי אינפלציה היה באמצעות כמה "רכיבים" חשובים, ובהם: קביעת יעד ברור, מוצהר, מוגדר היטב מבחינת המדד שנבחר; יצירת מסגרת מדיניות כלכלית מתאימה, עם דגש על אמינות ועצמאות הבנק המרכזי, לשם השגת היעד, הצופה פני עתיד ומפעילה כלי מדיניות, ובראש מדיניות הריבית בהתאם, תוך ייצור של התנאים להשגת היעד. היישום לא היה פשוט, והיו "סיבוכים" כמו אי-הפנמת יעד האינפלציה על ידי קובעי המדיניות התקציבית, ואז המדיניות הזאת עלולה לפעול בדרך המאיצה אינפלציה, בעוד המדיניות המוניטרית תנסה לפעול בכיוון הפוך.

שער החליפין של השקל

הרקע החריג בישראל ליעד האינפלציה

בישראל, יעד האינפלציה נוצר בראשית שנות ה-90 כתוצר לוואי של מעבר לרצועת ניוד שער חליפין אלכסונית. מדובר ברצועת ניוד שהתחילה לפעול ב-1993, לאחר שהרצועה האופקית, שקדמה לה, תרמה למתקפות ספקולטיביות על שער החליפין.

המתקפות באו על רקע זה שהאינפלציה בישראל באותה תקופה, לאחר תוכנית הייצוב של 1985, היתה בקצב דו-ספרתי (16%-18% בשנה), בעוד האינפלציה במדינות הסחר העיקריות של ישראל היתה חד-ספרתית נמוכה. כשנוצר פער מצטבר משמעותי מספיק בין האינפלציה בישראל לבין זו שבחו"ל, השוק ציפה, ואף כפה באמצעות מתקפה ספקולטיבית, פיחות מתקן של השקל כדי לפצות על השחיקה בתחרותיות היצוא של ישראל על רקע ההתייקרות המקומית, שהיתה רבה במידה ניכרת מזו שביעדי היצוא.

כדי להתגבר על הבעיה, הוחלט לנייד את שער החליפין במסגרת של אלכסון, שיכתיב תוחלת פיחות על פני זמן בקצב התואם להפרש שבין יעד האינפלציה בישראל לבין האינפלציה הצפויה במדינות הסחר, על פי סל מטבעות. כדי לקדם יוזמה זו, היה צורך ביעד אינפלציה שלא היה קיים עדיין באותה עת לישראל, ואז נוצר לראשונה יעד אינפלציה של 14%-15% בישראל, בראשית 1993.

כלומר, המוטיבציה ליצירת יעד אינפלציה בישראל הייתה שונה מזו של מדינות העולם, והדבר יצר בלבול בקרב כמה מקובעי המדיניות, שחשבו כי מדובר בתחזית, שייתכן כי תתממש וייתכן שלא, וטעו בכך שלא הבינו שיעד הוא דבר שיש להשקיע מאמצים ותכנון מדיניות כדי לחתור להשגתו ולהשאיר את הדברים ליד הגורל.

יעדי האינפלציה והקצב שלה בפועל בישראל

הגדרת יעד האינפלציה בישראל

היעד הוגדר במונחי השינוי במדד המחירים לצרכן הכולל, שהוא הבסיס להצמדות בישראל (שכר, תשלומי ריבית, משכנתאות ועוד). הפרמטרים של היעד התעדכנו מספר רב של פעמים מאז השקת היעד בראשית שנות ה-90. מדובר בעיקר בהפחתה הדרגתית של רמת היעד לכיוון של "יציבות מחירים". נוסף על כך, היעד היה בחלק מהזמן נקודתי, ולנוכח כך נוצר קושי "לקלוע" בנקודה, ולכן עם הזמן היעד הפך להיות מוגדר כטווח.

היעד הנוכחי, בפרמטרים הנוכחיים, של 1%-3%, קיים ללא שינוי מאז 2003. קביעת היעד בטווח זה היתה בהתאמה למקובל בעולם, שם בעת ההיא, של קביעת היעד, ההערכה הרווחת היתה שיציבות מחירים - כלומר, האינפלציה שאיננה משפיעה באופן מהותי על החלטות כלכליות - היא כ-2%. ביצועיו של יעד זה (בפרק זמן של 200 חודשים) היו: 21% מהזמן - האינפלציה היתה מעל לגבול העליון של היעד; 44% מהזמן - האינפלציה מתחת לגבול התחתון של היעד; ורק ב-35% מהזמן האינפלציה בפועל מצויה בטווח היעד.

לנוכח הישארות היעד, ללא שינוי במאפייניו, יותר מ-16 שנים, וכן לאור הדיון המתקיים בעולם לגבי יעדים, הגדרתם, ואופן השגתם, יש מקום לדיון ציבורי בנושא היעד של ישראל.

הדיון בעולם בא על רקע כמה סיבות: האינפלציה ירדה במדינות רבות אל מתחת ליעד באופן עקבי; לא ברור אם יש בידי המדיניות המוניטרית את הכלים להשגת היעד, וזאת חלף או נוסף על שימוש במדיניות לא קונבנציונליות, כמו ריבית שלילית והרחבה כמותית; ויש לבטים לגבי האופן הרצוי של בנקים מרכזיים להציג את מסגרת המדיניות.

בישראל, יעד יציבות המחירים נקבע על ידי הממשלה, ובנק ישראל אמור ליישמו, אבל בהיות הבנק גם יועץ כלכלי לממשלה, הגיוני שיטפל במסגרת התיאורטית ובהמלצות מעשיות הכרוכות ביעד.

הגיע הזמן לבחון מחדש את נושא היעד

נראה כי הגיע הזמן לבחון את האפשרות של שינוי היעד הנוכחי לטובת יעדים אחרים. אפשר לחשוב על שינוי יעד האינפלציה ליעד של רמת מחירים, ובכך למקד את המדיניות בהפחתת יוקר המחיה, ולא רק בשמירתה ברמה הנוכחית עם זחילה כלפי מעלה.

יעד של רמת מחירים יכול לאפשר תקופות של אינפלציה נמוכה ואף שלילית, בלי שזה יכפה על בנק ישראל מגבלות במדיניות הריבית, בפרט כאשר לתקופות של ירידת מחירים קדמו תקופות של עליית מחירים.

גישה אחרת בעולם מציעה לבחון את האפשרות של יעד המוגדר כממוצע של האינפלציה על פני פרק זמן מוגדר מראש. יש גם המצדדים ביעד צמיחה נומינלי, שלמעשה מביא בחשבון שני יעדים - יעד ריאלי של צמיחה ויעד אינפלציה של מחירי התוצר.

גישה נוספת היא של הגדרת היעד במונחי מדד מחירים לצרכן, שאיננו המדד הכולל, כמו לדוגמה, יעד במונחי מדד מנוכה אנרגיה, פירות וירקות והשפעות ממשלה. הרעיון הוא בהגדרת היעד במונחי מדד המנכה רכיבים שריבית בנק ישראל אינה יכולה להשפיע עליהם.

חברת Standard and Poor's Global Ratings פרסמה מאמר שטוען כי יכול להיות שאי-השגת יעד האינפלציה בגוש האירו נובעת מכך שהיעד איננו מוגדר בצורה "ריאליסטית", התואמת את המציאות של משקי בית אירופיים. הטענה היא שיש להתמקד במדד שבו ממזערים את משקלו של החלק "הסחיר", המושפע במידה דומיננטית ממחירים שמחוץ לאירופה - שעליהם הריבית האירופית אינה יכולה להשפיע במידה רבה. מנגד, יש צורך להגדיל ביעד הנבחר את הרכיב המקומי, או "הבלתי סחיר", ובראש ובראשונה את משקל שירותי הדיור שבבעלות דייריהם. זה עשוי גם לאזן מחדש את המדיניות המוניטרית של ה-ECB ולהקטין את הצורך בהקלה מוניטרית קיצונית.

מה ההגדרה הנכונה של יציבות מחירים?

רצוי לקיים דיון ציבורי בעתיד היעד בישראל, בדומה לנעשה בארה"ב, שם מתקיימת מסגרת של The Fed Listens, הכוללת 14 מפגשים בשנה ברחבי ארה"ב, עם דגש על אינטראקציה עם הסקטור הפרטי, עובדים, קהילה, אקדמיה. כל זאת, כדי לשמוע מהציבור דעות והצעות בנושא היעד, קביעתו והדרכים להשגתו. זהו פורום שבו משתתפים ראשי הפדרל ריזרב, והוא פורום פתוח וציבורי, שכל דיוניו מופיעים באופן מלא באינטרנט.

מהו שיעור עליית המחירים, העדכני, התואם להגדרה של "יציבות מחירים"? ההוזלות העולמיות הנובעות מעודף כושר ייצור וההתפתחות של הכלכלה השיתופית והטכנולוגיה, מחלחלות לסביבת אינפלציה בסיסית נמוכה בהרבה מאשר לפני כ-20 שנה. האם הערך של 2% עדיין משקף יציבות מחירים?

לאחר שנים של אינפלציה שלילית ואפסית, ולנוכח הרמה הנמוכה של מחירים עולמיים, לצד תהליכי הגברת תחרות בישראל וצעדים נוספים להפחתת יוקר המחיה בישראל בעתיד, נראה כי 2% הוא מספר גבוה עבור "יציבות מחירים". 

הכותב הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

עוד כתבות

שוטר במעבר הגבול הסגור בין דנמרק לגרמניה / צילום: Ritzau Scanpix, רויטרס

אחרי שהצליחו לשטח את העקומה, דנמרק ואוסטריה יוצאות לקרב על חזרה לשגרה

בחלק ממדינות אירופה כבר מתחילים לדבר על הדרך לצאת מהמשבר ובאוסטריה ובדנמרק אפילו קבעו תאריך - 14 באפריל ● בדנמרק מדברים על "חזרה איטית" לשגרה מהשבוע הבא ● נראה כי המדינות שהצליחו "לשטח את העקומה" כבר עומדות בפני לחץ עסקי וציבורי לפתוח מחדש את המשק

עסקים סגורים בתקופת משבר הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

הישראבלוף של החל"ת: כך מנצלים מעסיקים את העובדים שלהם, ואת המדינה

מבדיקת "גלובס" עולה כי מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת בעקבות משבר הקורונה, ממשיכים לדרוש מהם למלא משימות • חלק מהעובדים מדווחים על מענקים שהובטחו להם ברגע שישובו לעבודה, אבל רובם עושים זאת ללא תמורה, ובלבד שהמעסיק יקלוט אותם עם החזרה לשגרה

השוק בקריית שמונה. ריק בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

דעה: שוכרי נכסים? במקרים רבים החוק יעמוד לצידכם

חוק החוזים מאפשר לשוכרים שלא יכולים להשתמש בנכס ששכרו להשתחרר מהשכירות ללא קנס, במקרים מסוימים ● מגפת הקורונה ללא ספק תהיה מקרה כזה

 

ברק עילם, מנכ"ל נייס / צילום: איל יצהר

קפץ לצמרת: שכר בעלות של כ-13 מיליון דולר למנכ"ל נייס ב-2019

ברק עילם קפץ למקום הראשון בצמרת שיאני השכר של החברות הציבוריות בבורסה בתל אביב, כשאחריו ברשימה מופיעים מנכ"ל טבע קאר שולץ, מנכ"ל פריגו מורי קסלר ומנכ"ל שיכון ובינוי ומי שניהל בעבר את הפניקס, אייל לפידות

צ'אנגפנג זאו (CZ), מנכ"ל Binance, גיא בן-ארצי, מנכ"ל Bancor  / צילום: רויטרס, יח"צ

מייסדיה הישראלים של חברת הבלוקצ'יין בנקור נתבעים בבקשה לייצוגית בארה"ב

אייל הרצוג, יהודה לוי והאחים גיא וגליה בן-ארצי הם בין הנתבעים ברשימה של 11 בקשות לתביעות ייצוגיות שהוגשו בניו יורק בסוף השבוע שעבר ● לטענת התובעים, המטבעות הדיגיטליים שהונפקו ע"י בנקור, בייננס וחברות בלוקצ'יין אחרות הם למעשה ניירות ערך שלא נרשמו כחוק

קובי חזן. / צלם: אורן קאן

זמן להשקיע ? "אני ממליץ למי שנמצא על הגדר לרדת ממנה"

קובי חזן, המנהל את קרן הגידור אמידה, מעריך כי בנקודת הזמן הזו כדאי לחזור להשקיע במניות, "אבל חייבים לעשות את זה בצורה סלקטיבית" ● באיזה מגזרים לדעתו כדאי להתמקד ?

השופט שמואל מלמד / צילום: יוסי זמיר

תקלה קיצונית: נאשם נשפט ונגזר דינו - בתיק של נאשם אחר

התקלה התגלתה כשהנאשם ביקש לקבוע מועד לדיון להקראת האישום - וגילה לתדהמתו כי כבר הורשע, ועונשו נגזר ● השופט בתגובה לתלונה: "אין לי כלים לחקור מי הוא שנשפט לפניי" ● נציב התלונות אורי שהם קבע כי האשם למחדל איננו רובץ לפתחו של השופט, וסגר את התלונה נגדו

סניף של סופר פארם / צילום: בר אל, גלובס

אפקט הקורונה: סופר-פארם סוגרת זמנית 9 סניפים

זאת על רקע ירידה משמעותית בפעילות באותם סניפים, כשבחברה העדיפו לנייד את כוח-האדם לטובת חנויות עמוסות ופעילות האונליין ● גם היצע המוצרים בסניפים ישתנה, לאור ירידה בביקוש למוצרי קוסמטיקה ולייף סטייל ועלייה בביקוש למוצרי הפעלות לילדים

חנויות סגורות בקניון רמת אביב בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

S&P מעלות: צפויה ירידה חדה בהכנסות המרכזים המסחריים

אחרי זינוקים של 40%-80% שרשמו המניות הבולטות בתחום הנדל"ן המסחרי ב-2019, מתחילת השנה ועד כה קוצץ שוויין של כמה מהן עד ליותר מ-40%

יו"ר הפד, ג'רום פאואל / צילום: Carolyn Kaster, Associated Press

באדיבות הפד: התייצבות בשוק האג"ח האמריקאי

שוק האג"ח האמריקאי חוזר לתפקד, דבר שמסמן כי האמצעים החריגים שנקט הפדרל רזרב כדי להתמודד עם השפעת הקורונה על הכלכלה, אכן מקלים את המחנק באשראי

ולדימיר פוטין ומוחמד בין סלמאן / צילום: Natacha Pisarenko, AP

לא מוותרות: כך רוסיה וסעודיה הכניסו את שוק הנפט למרוץ נגד הזמן

דחיית כינוס החירום של אופ"ק לא מבשרת טובות למפיקות הנפט, שנלחמות בקריסת מחירו ● בשעה שסעודיה ורוסיה ממשיכות להתכתש ביניהן, הצפת העולם בנפט גולמי מתרחבת

אייל מליס, יורם שגיא, אייל דרור, יוני שסטוביץ / צילום: יוסי זמיר, יונתן בלום, סיון פרג', יח"צ

יצרניות המזון בונות כביש עוקף לרשתות, והוא כאן כדי להישאר

הציבור ממעט ביציאה לחנויות, וזמני המשלוח מרשתות השיווק ארוכים וממושכים - ומתקרבים לשלושה שבועות ● המציאות הנוכחית ניפצה את המחסום שהיה לחברות המזון הגדולות בשל יחסיהן עם הקמעונאיות, והן מנסות עתה להגיע ישירות לצרכן

הפגנת העצמאים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הכסף בחשבון: 122 אלף מהעסקים שנמצאו זכאים למענק מהמדינה כבר קיבלו אותו

רשות המסים העבירה ביומיים האחרונים כחצי מיליארד שקל לזכאים למענק מהמדינה; המענק הממוצע עומד על כ-4,000 שקל ● אתמול אחה"צ, שלחה רשות המסים הודעות סמס לעשרות אלפי עסקים שזוהו כפוטנציאליים לקבלת המענק וטרם הגישו בקשה

אבי חימי, כנס לשכת עוה"ד / צילום: דרור סיתהכל

לשכת עורכי הדין: חנויות בקניון פטורות משכר דירה; שוכרי דירות אינם פטורים

בנייר עמדה שנשלח לשר המשפטים מסבירים בכירי הלשכה כי עסקים שהושבתו כליל עקב תקנות החירום בגין הקורונה, פטורים משפטית מחובת תשלום שכר דירה ● עם זאת, לא ניתן לקבל קשיים כלכליים שאליהם נקלעו שוכרי דירות כסיבה להפרת החוזה

מיצג מחאה במרכז תל אביב – "שולחן הסדר הנטוש" / צילום: מטה המאבק להצלת עולם התרבות, האירועים והמופעים

שולחן הסדר הנטוש: מיצג מחאה הוקם במרכז תל אביב כנגד מצבם הקשה של העצמאים בישראל

המיצג היה באורך של עשרות מטרים ולאורכו מוקמו 100 כיסאות ריקים המיצגים את הענפים השונים של העצמאים אשר ננטשו ערב חג הפסח ע"י ממשלת ישראל

עמיר פרץ מעביר את פטיש יו"ר הכנסת לבני גנץ, היו"ר המיועד / צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן

הכנסת אישרה הלילה את חקיקת היסוד של תוכנית הסיוע הכלכלית

החקיקה אושרה לאחר הכנסת תיקונים של ועדת הכספים שיעגנו פיקוח של הכנסת על התוכנית ● במסגרת התיקונים נקבע כי שינויים בסעיפי התוכנית הכלכלית בשיעור של 15% ומעלה יחייבו את אישור ועדת הכספים; בנוסף יועבר דיווח חודשי לוועדה על אופן יישום התוכנית

מנכ"ל גלאסבוקס, ירון מורגנשטרן / אילוסטרציה: גלאסבוקס

גלאסבוקס גייסה 40 מיליון דולר כדי להקליט את המסך שלכם

החברה מפתחת ומשווקת פלטפורמה טכנולוגית לניתוח ושיפור חוויית משתמש, ע"י תיעוד המסך של המשתמשים וכל האינטראקציות שלהם באפליקציות ובאתרים של לקוחות החברה

הפגנת העצמאים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

עצמאים, בונים על מענק מהמדינה? תקראו את האותיות הקטנות

בעלי עסקים, שקיוו לעזרה מהמדינה, גילו שדווקא ברגעים הכלכליים הקשים בחייהם כי הם נחשבים בעיני המדינה לתא משפחתי "עשיר" מדי בהכנסות או שפתחו את העסק בתאריך לא מתאים

מרטין אומנסקי / צילום: תמי חוני

“העבודה נעצרה. נקברה, ואין שום דבר באופק”

מרטין אומנסקי (48) הוא שחקן ובמאי ומגלם כבר שנים את דמותו של "שירחן" בהצגה ספר הג'ונגל ● "השחקנים הפסיקו לעבוד לפני כולם ויחזרו לעבוד אחרי כולם, לעבודה שאני לא יודע איך היא תיראה"

פרויקט בנייה של אאורה ביהוד / צילום: איל יצהר, גלובס

מפחדים מהעלאת ריבית: הקורונה הטיסה את לקיחת המשכנתאות ב-50% לשיא כל הזמנים

הסיבות: העלאת רף המגבלה להלוואה במשכון הדירה והחשש מעליות ריבית ● סך המשכנתאות שניתנו במרץ 2020 עמדו על כ-9 מיליארד שקל ● משכנתאות בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקל הוקפאו ● בבנקים מעריכים כי המשבר יבוא לידי ביטוי בנתוני אפריל