גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להחזיר את האמון במערכת המשפט גם לציבור החרדי

החרדים אינם נוטים לחשוב במונחים של זכויות והגנה על זכויות. הם חושבים במונחים של דת, מסורת ושמירה על ערכי הקהילה - ובמונחים אלה, הם נכחו להבין שבית המשפט העליון אינו מיטיב עם ערכי הדת והמסורת של המדינה ● אמון הציבור במוסדות שלטון החוק, פרויקט מיוחד

הרב יהושע פפר / צילום: יח"צ
הרב יהושע פפר / צילום: יח"צ

"אין ולו פסיקה אחת של בית המשפט העליון לטובת הציבור החרדי!" - את המילים האלה, שנאמרו במידה ניכרת של כעס ותסכול, שמעתי אי-שם באזור 2010 מפי ח"כ הרב משה גפני, כשהוא נואם בפני קהל גדול ומגוון. המשפטנים שבאולם הרימו גבה. הרוב המכריע, כך היה נדמה, הזדהה.

אין זה סוד שמידת האמון של הציבור החרדי בבית המשפט העליון (בשבתו כבג"ץ) נמוך מאוד. מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2016 גילה כי למעלה מ-90% מנשאלים החרדים השיבו כי "בכלל אין לי אמון" (57%), או שיש אמון "במידה מועטה" (34.5%). מספרים אלה מדברים בעד עצמם. לפי מדד הדמוקרטיה לשנת 2017, 73% מתוך נשאלים חרדיים סברו שיש להסיר את סמכות בית המשפט העליון לבטל את חוקי הכנסת.

המספרים החריגים מספרים סיפור של מתח וחשדנות שלעתים גובל באיבה ובעוינות בין הציבור החרדי לבין בית המשפט העליון. שלוש הפגנות המונים (או "עצרות תפילה") חרדיות - בשנות 1999 (סביב ענייני דת ומדינה), 2010 (פרשת עמנואל) ו-2014 (גיוס בני הישיבות) כוונו בעיקר נגד בית המשפט העליון - ועוד היד נטויה.

המתבונן מבחוץ עשוי להביע תמיהה: ממתי "הציבור החרדי" מהווה צד (מפסיד) בהליכי בג"ץ, באופן שיביע נגדו טרוניות כה עמוקות? בג"ץ הוא אפילו לא מדינת ישראל הציונית, זו שאיתה מנהלים החרדים יחס מורכב מעצם טיבה וטבעה - אך האמון במדינה (בממשלה או בכנסת) גבוה אצל החרדים פי כמה מהאמון בבית המשפט העליון. מה אפוא פשר הדברים?

גם אלה שמסתכלים מבפנים, שופטי בית המשפט העליון עצמם, נוטים להגיב בהפתעה. בשיחות אישיות עם לא מעט שופטים, ביניהם גם הנשיא לשעבר אהרן ברק, הביעו אלה ציפייה שהציבור החרדי דווקא יעריך את מלאכת בית המשפט. תפקידו של בג"ץ הוא (בין היתר) להגן על מיעוטים מפני עריצות הרוב. בתור קבוצת מיעוט, טענו השופטים, החרדים זקוקים יותר מכולם להגנתו של בית המשפט. כדברי ברק לקבוצת סטודנטים חרדית, בית המשפט הוא "מבצר הזכויות של החרדים".

ואולם זה כמובן לא המצב. ראשית, החרדים אינם נוטים לחשוב במונחים של זכויות והגנה על זכויות. הם חושבים במונחים של דת, מסורת ושמירה על ערכי הקהילה - ובמונחים אלה, הם נכחו להבין שבית המשפט העליון אינו מיטיב עם ערכי הדת והמסורת של המדינה.

אך שנית, החרדים בישראל אינם דומים לקבוצות מיעוט אחרות - הערבים בישראל, הילידים בקנדה או באוסטרליה, או החרדים בארה"ב. החרדים בישראל הם אומנם קבוצת מיעוט, אך כפי שטען ברק עצמו, הם "מיעוט שמתנהג כמו רוב". הניסוח מקומם משהו, אך המיעוט החרדי אכן חריג בכך שהוא זוכה, בעיקר מאז כניסת המפלגות החרדיות לקואליציה ב-1977, לכוח שלטוני משמעותי. מי שדווקא עומד מנגד ומכרסם בכוח השלטוני שהחרדים שותפים אליו הוא בית המשפט העליון. ושם - בניגוד לכנסת שבו החרדים יודעים כיצד להשתדל ולהשיג, חלקית, את מטרותיהם - לחרדים אין ייצוג.

פסיקות בית המשפט רבות שכוונו רשמית נגד זרועותיה השלטוניות של המדינה, נחוו אפוא בציבור החרדי כפסיקות המכוונות ישירות נגדו ונגד ערכיו. אלה כוללים קיצוץ סמכויות בתי הדין הרבניים (2006), ביטול "חוק טל" (2012), ביטול תקצוב הישיבות הקטנות (2002), פסיקה המתירה מכירת בשר חזיר (2004), צירוף נציגים של היהדות הרפורמית למועצות הדתיות (1999), פסילת קווי מהדרין (2011), היתר פתיחת עסקים בשבת (2017) ופסיקות רבות נוספות שיריעה זו לא תכיל.

הפסיקה רק לאחרונה נגד קיום אירוע תרבותי בהפרדה מגדרית, והתוצאה המקוממת והקפקאית שהאירוע לא יתקיים לא לגברים ולא לנשים, מצטרפת לרשימה המכובדת.

למרות קיומן של פסיקות אחרות (שדחו עתירות העלולות לפגוע בחרדים), הפסיקות האמורות ודומיהן קובעות את הטון ומכווננות את היחסים המתוחים בין החרדים לבית המשפט. בניסוחו של פרופ' עמיחי כהן, חוקר בתוכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה, בית המשפט רואה לנכון לתקן "כשל שוק" (לשיטתו) במערכת הפוליטית, "המאפשר למיעוט ליטול משאבים מהרוב". תיקון ה"כשל" הוא באופן עקבי לרעתם של החרדים, שמצטרפים באירוניה מסוימת לקולות מימין המבקרים את בית המשפט העליון ותובעים את חיזוק הריבונות והמשילות בישראל.

מצב העניינים הקיים אינו בריא. הוא לא בריא למערכת המשפט, שפעולתה התקינה זקוקה לאמון הציבור - כולל הציבור החרדי שחלקו באוכלוסייה גדול ואף גדל; והוא לא בריא לחרדים, שבסופו של יום נזקקים אף הם, למרות מתחים חברתיים, תרבותיים, פוליטיים והלכתיים, למערכת המשפט.

מה ניתן אפוא לעשות? אפשר לחשוב על שלושה מישורים.

1. ריסון משפטי - בית המשפט העליון ידוע כאקטיביסטי במיוחד, והביטוי לכך הוא לעתים קרובות בסוגיות דת ומדינה ובהקשרים של הציבור החרדי (חינוך, צבא, מימון מוסדות, מינויים). בית המשפט יזכה לקרדיט אצל הציבור החרדי ככל שהוא יפגין ריסון שיפוטי ביחס לסוגיות אלה, ובפרט בכל הקשור להתנהלות הפנימית של הציבור החרדי (כגון אירועים בהפרדה מגדרית).

2. גיוון פרסונלי - אחת הטענות הנשמעות ביותר אצל הציבור החרדי הוא ששופטי בית המשפט מחליטים לפי השקפת עולם הנוטה לכיוון הליברלי ומייצגים בפועל מיעוט קטן וקיצוני של אוכלוסיית המדינה. ככל שבית המשפט יגוון את שורותיו, תוך שלילת הטענה לאחידות אידאולוגית - כך האמון במוסד יוכל לגדול.

3. "כיסא חרדי" - לבית המשפט העליון יש "כיסא ערבי" ו"כיסא דתי", ויפה השעה להוספת "כיסא חרדי". הדבר אומנם כרוך בשאלות חברתיות והלכתיות שאין כאן מקומן, אך ככל שהדבר אפשרי, הוא עשוי להפחית את תחושת הניכור, להגביר את האמון ולהוות צעד משמעותי לקראת שיקום היחסים. 

נוכחותם של מאות אם לא אלפי חרדים במערכת המשפט הישראלית היום מפתחת את התודעה המשפטית בקרב הציבור החרדי ומקרבת אפשרות של "צו פיוס" בינו לבין בית המשפט העליון. בעתיד הנראה לעין, המתח ביניהם עשוי להמשיך להתקיים. אבל מתח אינו בהכרח דבר רע, ככל שהוא אינו מונע רגשי כבוד הדדי, התחשבות בשיקולים ובאילוצים של כל צד ושיתוף-פעולה יעיל כשהדבר נדרש.

עם גידולה המתמשך של החברה החרדית, יפה יעשה בית המשפט העליון אם אכן יבצע צעדים בוני אמון בינו לבין הציבור החרדי. וככל שאלה יבוצעו, יפה יעשה הציבור החרדי אם יטה אליהם את אוזנו.

הכותב הוא דיין ועורך דין, מלמד בישיבת "חדוות התורה" ועורך ראשי של כתב-העת "צריך עיון"

עוד כתבות

תמיר כהן, יו"ר שיכון ובינוי / צילום: אלון רון

לנוכח ההידרדרות במצבה הפיננסי של תהל: קרן פימי נסוגה מרכישת השליטה, שיכון ובינוי מציעה לרכוש לפי שווי חברה של 12 מיליון דולר

חברת הבנייה והתשתיות מציעה להעמיד לתהל הלוואה של 11.95 מיליון דולר למשך שנתיים, אותה יהיה ניתן להמיר ל-49.9% ממניות החברה ● עוד כוללת ההצעה שתי אופציות נוספות לשיכון ובינוי לרכישת מניות נוספות של תהל ● תמיר כהן, יו"ר שו"ב: "ההשקעה תאפשר לממש את פוטנציאל הסינרגיה הרב בפעילויות שתי החברות"

שיווק על ידי משפיענים / אילוסטרציה: שאטרסטוק

סקר "מנהלי שיווק מצייצים": שיווק באמצעות משפיענים ממשיך לתפוס תאוצה

כך עולה מסקר משותף של קבוצת הפייסבוק "מנהלי שיווק מצייצים" וחברת המחקר Segmanta ● רק 22% מהמשתתפים במחקר לא מתכוונים להשתמש במשפיענים בכלל

צילום: איל יצהר. צולם במפעל חלל של התעשייה האווירית

הישראלית הבכירה בתחום החלל ממליצה לישראל לשגר אישה לירח

ד"ר דגנית פייקובסקי, מהדמויות הבכירות בתחום האסטרונאוטיקה בעולם, מסבירה למה כדאי להשקיע בחלל, ולמה מומלץ למדינת ישראל שהאדם הבא שתשלח לחלל יהיה דווקא אישה

נפגעי הקורקינטים - סופ"ש 6-7 בדצמבר

הסופש באיכילוב: 16 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

תמר יסעור וצבי זיו  / צילום: תמר מצפי

תמר יסעור מונתה ליו"רית מעגל ידידי בת שבע

וגם: משה ברקת מחפש אקטוארים בצפון אמריקה

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

"לא שוכנעתי כי קיים סיכוי כלשהו לשיקומה של דורי בנייה"

כך כתבה היום השופטת איריס לושי-עבודי, לצד החלטתה להוציא צו לפתיחת הליכים לחברת דורי בנייה ● עם זאת, לא נסתם הגולל המשפטי על האפשרות לשיקום החברה

גלעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

2019 הייתה שנה טובה לבתי ההשקעות - ובעיקר לאלטשולר שחם

בית ההשקעות, שהנפיק השנה בהצלחה את חברת הגמל שלו, מציג רווחים אדירים של 213 מיליון שקל מתחילת השנה - ונהפך לבעל היקף הנכסים השני בגודלו בשוק ההון הישראלי

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

עתירה: התקציב לשיקום שורדות זנות לא נוצל – ועלול לרדת לטמיון

המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות עתר לבית המשפט נגד משרדי הרווחה והאוצר, בטענה שהכסף המוקצה עבור שיקום נשים בזנות לא הגיע ליעדו, ועשוי לשוב לקופת האוצר עם תום השנה ● בית המשפט הורה למדינה לנמק בתוך שבוע מדוע לא נעשה שימוש בתקציב

תיירות מוסלמיות / צילום: רויטרס

מי הוא הישראלי שעומד מאחורי קמפיין פייסבוק לשנאת מוסלמים?

תחקיר של העיתון הבריטי "גרדיאן" חשף מעורבות של ישראלים בקמפיין נגד שמאלנים ומוסלמים, לרבות אחד אריאל אלקאראס, "תכשיטאי" מלוד (שמכחיש כל קשר לקמפיין) ● אך חשיפות קודמות מצביעות על מאמצים לקידום גזענות מזה שנים

אודי אדירי/ צילום: דוד פרץ

ישראל מתנגדת לפיתוח מאגר הגז אפרודיטה בקפריסין

המהלך הישראלי מסכל למעשה את האפשרות שהמאגר יפותח ללא הסכם בין המדינות, כך לפחות טוענים בשותפות 'ישי' המחזיקה בזכויות על החלק הישראלי של המאגר

צוללת צבאית / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הוועדה שלא קמה התחקיר שלא נעשה, הלקחים שלא הופקו: במערכת הביטחון לא למדו מפרשת הצוללות

ועדה שמונתה לקביעת כללים בנושאי רכש לא פעלה, ובכירים במערכת הביטחון טוענים כי לא הופקו לקחים ● משרד הביטחון: הוטלו מגבלות על עבודה מול מתווכים

פרויקט תמ"א 38 בראשל"צ / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מי רשאי לדרוש להפעיל את הבוררות בהסכמי תמ"א 38

האם צריך שכל בעלי הדירות יסכימו על מנת להפעיל את המנגנון, או שמספיק שרק חלק מהם יבקשו לעשות זאת?

הנחה בארנונה? רק בפינוי בינוי / עיצוב: טלי בוגדנובסקי, צילום: יח"צ

ההכנסות מארנונה ברשויות המקומיות צפויות לצמוח בשנת 2020

הסיבה לגידול הצפוי בהכנסות של הרשויות המקומיות מארנונה, היא נוסחת העדכון של משרדי הפנים והאוצר שלפיה המס המוניציפלי יעלה החל משנת 2020 ב-2.58%

על בד דימונה / צילום: יח"צ

קריסתן של מניות חברות הבדים נמשכת - ותוצאות הרבעון אינן מעודדות

בזמן שמדדי המניות המובילים קרובים לשיא, ספגו מניות מגזר הבדים ירידות משמעותיות מתחילת 2019 והתרחקו 35%-70% מהשיא שרשמו בשנים 2016-2017 בבורסת ת"א ● אף אחת מארבע החברות - שלא"ג, עלבד, ספאנטק ואבגול - לא הצליחה לשפר את הכנסותיה ברבעון השלישי של 2019

מדף של מוצרי תנובה/  צלם:תמר מצפי

חגיגת קניות בנובמבר? לא לשוק המזון: קיטון של מעל 100 מיליון ש' במכירות

אף שרשתות המזון הצטרפו למבצעים של חודש נובמבר, ענף מוצרי הצריכה רשם ירידה של 2.7% ביחס לחודש המקביל בשנה שעברה

שריפה בשמן תעשייה בנמל חיפה/ צילום: אילן מלסטר , המשרד להגנת הסביבה

שמן תעשיות: השריפה בחוף שמן הותירה הפסד של יותר מ-10 מיליון שקל

את הרבעון השלישי של השנה סיכמה שמן, העוסקת בייצור ושיווק של שמנים, בהפסד של 8.5 מיליון שקל ● זאת בעקבות הוצאה חד-פעמית של יותר מ-10 מיליון שקל בקשר לשריפה

גיל אגמון / צילום: איל יצהר

גיל אגמון רוכש מקבוצת דלק עוד 7.5% ממניות דלק רכב בפרמיה של 20% על מחיר השוק

העסקה, בהיקף של 135 מיליון שקל, היא שלב נוסף של קבוצת דלק למכירת החזקות שאינן בתחום האנרגיה ● המניה הגיבה בזינוק של 15%, ובסך הכל עלתה בחודש האחרון בכ-40%

מחאה על תוכנית לצמצם הפנסיה של עובדי חברות ממשלתיות בצרפת / צילום: Jean-Paul Pelissier, רויטרס

נמשכות שביתות התחבורה בצרפת; ביום רביעי תוצג תוכנית הרפורמה בפנסיות

היום ומחר תצומצם תנועת הרכבות ברחבי צרפת בכ-85%, ובפריז 14 קווי מטרו מתוך 16 יהיו סגורים ● הרקע למחאה - הרפורמה המקיפה שמתכננת הממשלה בפנסיות של עובדי החברות הממשלתיות

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ האמריקאי מייק פומפיאו / צילום: ג'ים יאנג, רויטרס

מלחמת גרסאות עם וושינגטון: סיפוח הבקעה עלה או לא עלה בשיחה עם פומפיאו?

ראש מחלקת המזרח התיכון בבית הלבן נשאל על כך ביום שישי במסגרת תדרוך עיתונאים בוושינגטון, והכחשתו הייתה גורפת ● למרות זאת, נתניהו מתעקש היום: "והעליתי את הנושא בפני פומפיאו, ואני מתכוון להעלותו בפני ממשל טראמפ"

איציק בנבנישתי,/ צילום: תמר מצפי

מתיחות ביחסים בין פרטנר להוט סביב עתיד השותפות ברשת

פרטנר חוששת שהוט מנסה להתמזג עם סלקום והוט חוששת מאי הוודאות לגבי בעלי השליטה העתידיים בפרטנר