בנה אותו והוא יבוא: חיזוק אמון הציבור צריך לבוא ע"י שקיפות

בעידן הנוכחי, שבו מתקיים דיון תקשורתי וציבורי ער בסוגיות הנדונות בפני מערכת המשפט, נכון לשתף את הציבור באופן אחראי במידע רחב ככל שניתן • אמון הציבור במוסדות שלטון החוק, פרויקט מיוחד

עו"ד אלעד מן / צילום: יונתן בלום, גלובס
עו"ד אלעד מן / צילום: יונתן בלום, גלובס

באחד מהסרטים ההוליוודיים של סוף שנות ה-80, "שדה החלומות" (1989), מהדהד בראשו של הכוכב הראשי קווין קוסטנר משפט מפתח שהפך לזכור במיוחד: "אם תבנה אותו, הוא יבוא". המשפט המסתורי הזה, שהתאים להובלת קו העלילה של הסרט, יכול לשמש גם כקו מנחה בנוגע לחיזוק אמון הציבור במערכת בתי המשפט ובמייצגי המדינה בערכאות השונות.

ראשית, אנחנו צריכים לשאול - האם קיימת ירידה באמון הציבור במערכת המשפט. על-פי בדיקה שבוצעה על-ידי צוות "המשרוקית" של "גלובס" במאי השנה בנושא ירידת אמון הציבור במערכת המשפט, נעזר הצוות, בין היתר, בסקר "מדד ביצועי המגזר הציבורי" שערך בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, מאז 2001. הסקר בדק את האמון בשורת מוסדות, כולל מערכת המשפט. ב-2008 נוספו שאלות על הפרקליטות, בתי המשפט והיועמ"ש. באמון במערכת נרשמה ירידה מאז 2001, אבל ב-2008 היא התחלפה בעלייה מתונה, עד לשיא ב-2016: ציון 3.25 מתוך 5. רק בשנתיים האחרונות צנח האמון לשפל היסטורי של 2.65. דפוס דומה נרשם בכל מוסד בנפרד - שיא ב-2016 וקריסה ב-2018.

לאחר שביססנו, כנראה, שקיימת ירידה בשלוש השנים האחרונות באמון הציבור במערכת המשפטית ובמוסדותיה השונים, נוכל לשאול את עצמנו - מהו הדבר הנכון שיש לעשות כדי לחזק את אמון הציבור במערכת. יש שיאמרו כי נכון יהיה לסמן מטרות לביצוע בהתאם לעמדותיו של הציבור הרחב. פשוט שאלו אותם מה הם רוצים לקבל - ותנו להם את זה.

זה יהיה כמובן מתכון מוצלח להרס סטנדרטים מקצועיים וגישה אחראית, תוך מתן אפשרות נרחבת לחלחול של שיקולים פופוליסטיים למערכת שאמורה לפעול בהתאם לכללים נטולי פופולריות רגעית כזו או אחרת. מערכת בתי המשפט שלנו צריכה להתנהל בהתאם לעקרונות לא-רובניים (כלומר לא של הרוב) כדי להגן על ערכי הבסיס של השיטה הדמוקרטית במובנה הרחב ועל זכויות המיעוט.

על כן, נכון יהיה לשאול את עצמנו מה ניתן לעשות כדי להפוך את המערכת למקצועית יותר, נטולת הטיות מבניות, יעילה יותר והוגנת יותר. חתירה ליעדים מוגדרים בתחומים אלה היא קו הפעולה המועדף, וככל שנבנה ערכים אלה בעקביות ובהתמדה, כפי שגורס אותו משפט מ"שדה החלומות" - תבוא אחריהם גם עלייה באמון הציבור במערכת שיבחין בשינוי לטובה בשירות שהוא מקבל ובתוצרי המערכת.

ויש עניין נוסף - שקיפות ומסירת מידע. אנשים נוטים לפתח חשדנות ולטפח הסברים אלטרנטיביים וקונספירטיביים כשאין בידיהם תמונה מספקת או מדויקת של המציאות. פערים בניתוח ובהבנה, השמטת הסברים, נתונים ועובדות מהותיים מתוך הליכים משפטיים ולגבי התנהלות המערכת בכלל, הם כר נוח לטיפוח אותה חשדנות ציבורית כלפי המערכת, על אגפיה השונים. הם גם מצע מתאים לגידול טיעונים המכוונים לפגוע בלגיטימיות של המערכת ושל המייצגים מטעם המדינה.

כך למשל הדבר בכל הנוגע למנגינת "ההדלפות הפליליות" מתוך חדרי חקירות והליכים משפטיים של נבחרי ציבור, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנוגנה בטונים רועשים בחודשים האחרונים כדי לשחוק את לגיטימיות הפרסומים שעסקו בחקירות ובהליכי השימוע שלו. אכן - הדלפת מידע באופן בלתי מורשה היא עניין פלילי (בניגוד לפרסום של התוכן המודלף שהוא חוקי לגמרי, אלא אם מדובר למשל בידיעה סודית, או בעניין שחל עליו איסור פרסום או מניעה צנזורית ביטחונית).

עם זאת, הדין הכיר בחשיבות המרכזית של הדלפות אלה והעניק למדליפים את חסיון מקורות העיתונאי שעוגן שוב ושוב בפסיקת בית המשפט. החיסיון אמנם אינו מבטל את פליליות המעשה, אך מונע באופן מסוים ומוגבל את היכולת לאתר את המדליף ואת היכולת למצות איתו את הדין. מדיניות התביעה בקשר לסעיף זה הייתה גם היא מרוסנת מאוד, ונבעה מההכרה בחשיבות זרימת המידע בדמוקרטיה לציבור הרחב.

אלא שזהו גם המקרה שבו ניתן להשיג שני הישגים בבת-אחת, באופן שיוביל להגברת השקיפות ולחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט ובפרקליטות. באמצעות ניהול מדיניות מסירת מידע נדיבה יותר, במקרים שבהם קיים עניין ציבורי (בין שבאמצעות פרסומים יזומים, בין שכתשובה לשאלות עיתונאים, ובין שבמענה נרחב ומפורט לבקשות חופש מידע), נוכל להימנע מהמכשול ומהסיכון הפלילי הטמון בדפוס הפעולה של הדלפות. נוכל לשפר גם את תהליך בחינת אפשרות פרסום המידע (ולא להותירו בידי מדליף כזה או אחר, בכיר ככל שיהיה), ונוכל גם לאפשר לציבור לקבל תמונה מדויקת ומהימנה יותר על האופן שבו מתנהלת המערכת ועל הדברים המתרחשים בה.

בעידן הנוכחי, שבו מתקיים דיון תקשורתי וציבורי ער בזמן אמת בסוגיות הנדונות בפני מערכת המשפט, הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה - נכון יהיה לשתף את הציבור באופן אחראי ומדוד במידע רחב ככל שניתן. שיתוף כזה יסייע באיתור פגמים בזמן אמת ויפחית את האפשרות לגידול בהפרחת ספינים, בקונספירציות או בסתם טענות שגויות.

המשוואה שלפיה מידע הוא כוח, יכולה להשתדרג כך שיתווסף לה גם מרכיב האמון. 

הכותב הוא יו"ר "העין השביעית" והיועץ המשפטי של תנועת "הצלחה"

צרו איתנו קשר *5988