מיטב דש | ראיון

ד"ש מהפנסיה שלכם: למה צבי סטפק ואילן רביב מבית ההשקעות מיטב דש בטוחים שאנחנו חיים בעולם לא נורמלי

צבי סטפק מייסד מיטב דש, ואילן רביב המנכ"ל, מסבירים למה הם הולכים בכל הכוח על תחום הפנסיה, ואיך הם מתמודדים עם השינויים הדרמטיים בתחום ההשקעות • סטפק: "אנו חיים בעולם לא נורמלי שבו אני נותן לך הלוואה, ואת מחזירה לי פחות. לניסיון ולשערות הלבנות יש משמעות, אבל אם לוקחים אותך למאדים, אני לא בטוח כמה הניסיון עוזר"

אילן רביב וצבי סטפק/ צילום: איל יצהר
אילן רביב וצבי סטפק/ צילום: איל יצהר

אם הנסיבות היו שונות, ספק אם צבי סטפק בעל השליטה ומייסד בית ההשקעות מיטב דש, ואילן רביב המנכ"ל, היו יושבים היום על כיסאותיהם בחברה: הקרן האירופית-סינית XIO הייתה אמורה לרכוש אותם לפי שווי של כמיליארד וחצי שקל - מחיר ששיקף פרמיה של 61% מעל מחיר השוק.

אילן רביב וצבי סטפק/ צילום: איל יצהר
 אילן רביב וצבי סטפק/ צילום: איל יצהר

העסקה לא יצאה לפועל בסופו של דבר, ושווי בית ההשקעות עומד כיום פחות או יותר על שוויו באותה עת - כ-900 מיליון שקל. שלוש שנים אחרי, ובמלאת ארבעה עשורי פעילות לבית ההשקעות שהוא כיום השני בגודלו בישראל, סטפק ורביב מודים שההצעה של XIO הייתה אומנם כזו שאי אפשר לסרב לה, אך בדיעבד הם דווקא שמחים שהמהלך לא יצא לפועל.

אתם לא מרגישים פספוס מסוים?
"לא תכננו שום דבר", אומר סטפק. "הייתה לי איזו פגישה עם בעלי הקרן, שרצה לשמוע על שוק ההון הישראלי, וכעבור חודשיים הוא אמר לי שהוא מתעניין. לי בכלל הייתה התלבטות גדולה אם למכור. יחד עם זאת, כשאתה חברה ציבורית ויש הצעה למכור את כל החברה, אתה חייב לדון בזה".

למעלה מ־60% פרמיה, זה לא הולך ברגל.
"השוק הישראלי נותן הערכות יחסית נמוכות לבתי השקעות לעומת מכפילים הנהוגים בחו"ל", אומר רביב, "וזה בדיוק העניין שבגללו הם באו אלינו. הם רצו לרכוש 100%, ומי שרוכש צריך להכניס אלמנט של פרמיית שליטה. האם אנחנו מצטערים? מי שמצטער זה בעיקר בעלי המניות הפיננסיים ובעלי המניות מהציבור. אבל אנחנו והעובדים לא מתחרטים".

המספרים של מיטב דש
 המספרים של מיטב דש

אתם חושבים שזה נפל בגלל הסתכלות בעין עקומה על חברות סיניות?
"היה הרבה פופוליזם. סיסמאות כמו: מה, תעבירו את הגמל והפנסיה לסינים? אבל זה מאחורינו. במקרה האמור, זה בכלל לא הגיע לרגולטור ולא התקדם בגלל בעיות פנימיות בקבוצת הרוכשים. בכל מקרה, זה היה ניסיון מעניין לכולנו. בדקו אותנו מכל הכיוונים, קיבלנו חוות דעת מקצועיות של גורמים מחו"ל. היה פה תהליך שעשה לנו לא רע מבחינת בדק בית וגם שפשוף מערכות. אבל אצל העובדים, זה יצר אי ודאות שהיינו מוותרים עליה".

כשבית השקעות משנה משמעות

גם אחרי "שפשוף המערכות" שעליו מדברים רביב וסטפק, למיטב דש יש עדיין הרבה עבודה לעשות. בתי ההשקעות נמצאים כיום בנקודה שבה הם מתקשים לבסס את רווחיהם על העיסוק הקלאסי בניהול השקעות, וזו הסיבה שבשנים האחרונות מעמיק בית ההשקעות את אחיזתו בעולמות הנכסים הלא סחירים, על חשבון ניהול נכסים.

החברה מחזיקה בכמחצית מחברת האשראי החוץ בנקאי, פנינסולה, שאחראית לחלק משמעותי מרווחיה, הקימה את "מיטב הלוואות", ובאחרונה אף נכנסה לתחום של מימון מיזמי נדל"ן קטנים ובינוניים באירלנד. מיטב דש רכשה 45% מחברת לוטוס, תמורת 5.4 מיליון אירו, לצד עוד שני שותפים ישראליים, ובהם אורי פז מנכ"ל בנק ירושלים לשעבר. פז הוא שותפה של מיטב דש גם בפנינסולה.

כל הפעילות הזו, שהיא כאמור אינה חלק ממה שנחשב לפעילות "קלאסית" של בית השקעות, כבר תופסת כיום כ-30% מכלל הפעילות, ורביב מעריך שהיא תגדל לרמה של 40%-50%. "המושג בית השקעות, כמו שאנו מכירים בחו"ל, ‘אסטס מנג’רס’, לא קיים", הוא מסביר את הרציונל להרחבת יריעת הפעילות. "בעבר, בתי השקעות ניהלו כספים בלבד. עם השנים, ההכנסות מניהול נכסים הלכו ונשחקו כתוצאה מרגולציה, לחץ ציבורי ומחאה חברתית. במקביל, ההוצאות הלכו וגדלו, בגלל הצד השני של הרגולציה. לכן, לקיים עסק שעוסק רק בניהול כספים נהיה יותר ויותר קשה ונדרשים סכומים הרבה יותר גדולים. זו הסיבה שהענף הזה הוא בתהליך מרכוז הולך ומתמשך, כי יש יתרונות לגודל, ולדעתי התהליך של המרכוז עוד לא הסתיים".

התפלגות החזקות מיטב דש
 התפלגות החזקות מיטב דש

הכול ברור, אבל מיזמי נדל"ן באירלנד? לא הלכתם צעד אחד רחוק מדי?
"הביקוש שם להלוואות כאלה גדול מאוד. מדובר על עסקאות קטנות, בין מיליון ל-5 מיליון אירו, מול הקבלנים. זו משכנתא ראשונה על הנכסים, וזו פעילות שרצה כבר שש שנים ברמות כשל נמוכות עד אפסיות, מה שכמובן מעודד אותנו. בנינו תוכנית אסטרטגית שעיקרה, להגיע לשיעור מסוים של נכסים לא סחירים כדי לייצב את תיק ההשקעות ולתת ממד של יציבות".

גורם בענף רואה זאת מעט אחרת: "הם זנחו את הליבה של העסק והחליטו ללכת לכיוונים נוספים. מבחינה עסקית יש בזה רציונל, אבל ליבת העסק שלהם נחלשה וזה בא לידי ביטוי בעיקר בקופות הגמל על רקע ביצועים לא טובים ביחס לתעשייה. שם הם חטפו מכה קשה".

ואכן, בתחום הגמל, במשך שנים מיטב דש דשדש והציג תשואות שהציבו אותו בתחתית הדירוג. "בגמל ירדנו", מודה רביב. "בעיקר בגלל שחיקת דמי ניהול. הרגולציה דחפה את זה. כשאני נכנסתי לתפקיד (בשנת 2010), קיבלתי קופות גמל עם דמי ניהול של 1.29%, היום זה עומד על 0.56%.

"מעבר לזה, בקופות הגמל הגיל הממוצע מאוד גבוה, הרבה מהמחזיקים הם אנשים שרוצים לחיות מהכנסה נוספת, ויש משיכות. שם רואים את האפקט של המלאי שמכביד, וככל שהמלאי שלך ותיק יותר, אתה יותר סובל ממנו".

ואכן, השנה הוחלט במיטב דש להיכנס לנושא בשתי ידיים ולשנות את מדיניות ההשקעות בגמל: לסגור פוזיציות קטנות, וללכת רק בגדול. "בגלל הגודל שלנו, אנחנו יכולים להשקיע עשרות מיליוני שקלים. השקעה של 3-2 מיליון שקל לא מזיזה את המחוג אצלנו", אומר רביב.

שינוי נוסף הוא הכניסה בכל הכוח לעולם הפנסיה, עם יציאתה לדרך של תוכנית האוצר ל"פנסיית ברירת מחדל", המאפשרת חיסכון פנסיוני בדמי ניהול נמוכים, עניין שמסייע בעיקר לעצמאיים ועובדים בחברות קטנות שאין להם כוח מיקוח.

ב-2016 זכו במכרז של האוצר שתי חברות, שמיטב דש היא אחת מהן. לפני שנה, במכרז השני, בחר האוצר בארבע חברות: ואל מיטב דש והלמן אלדובי, הצטרפו גם פסגות ואלטושלר שחם.

מיטב דש היא המובילה בין הארבע, עם ניהול תיקים פנסיוניים של כ-300 אלף עמיתים. "זה עולם ש-95% ממנו היה מרוכז עד היום בידי חברות הביטוח", אומר רביב. "הרגולטור הכניס את בתי ההשקעות כדי לחולל תחרות ונותן לזה הרבה רוח גבית. מהרגע שאתה נכנס לפס הייצור, ותפסנו את השור בקרניו - אנחנו (ארבע החברות יחד) מגייסים חלק גדול משוק הפנסיה, כרבע משוק המצטרפים החדשים.

"בכל עולם החיסכון, גמל והשתלמות, יש כניסה של כספים בשנים האחרונות והעוגה גדלה. בתוך זה עולם הפנסיה עובר מהפכה. זה אחד המקומות שבהם בתי השקעות הם מחוללי תחרות".

אבל היה נכון לעשות את המהלך הזה בדיעבד? כי נכון לעכשיו, עם דמי ניהול משוקללים של 0.175%, זה לא ממש אפיק רווח.
"זה מנוע צמיחה עסקי, וזה היה מחויב המציאות בשוק. ועדים גדולים השיגו תנאי פנסיה טובים מאוד, בעוד שחברות קטנות יותר, או חברות שאין בהן ועדי עובדים, לא הצליחו להשיג כאלה תנאים, ומבחינתן זו מהפכה, כי דמי הניהול נמוכים בהרבה. וגם מבחינת העצמאיים, שעד היום לא היו להם לא נגישות ולא כוח מיקוח.

"אז נכון שכרגע אנחנו לא מרוויחים הרבה, אבל צריך גם לקחת בחשבון שבפנסיה, חצי מההכנסות הלכו לסוכני הביטוח, שזה ערוץ ההפצה, בעוד שב’פנסיה נבחרת’ (תוכנית ‘פנסיית ברירת מחדל’ של האוצר) אין סוכנים. חלק גדול מהגידול שלנו נעשה אונליין, כך שהעלויות נמוכות משמעותית".

"הכניסה שלנו ושל הקרנות האחרות לתחום", מוסיף סטפק, "יצרה לחץ על חברות הביטוח. עובדה שדמי הניהול ירדו משמעותית".

אז ניהול פנסיות זה תחום שיהיה משמעותי עבורכם?
"הפנסיה זה העתיד. בפנסיה יש אג"ח מיועדות, שזה מוצר מועדף על-ידי המדינה. אם לא יהיו שינויים רגולטוריים, זה הענף הכי צומח, כך שהצירוף הזה טוב לנו מבחינה עסקית וטוב ללקוחות".

מצד שני, יש יותר ויותר נטל על עולם הפנסיה בגלל עליית תוחלת החיים.
"שוק הפנסיה מתאפיין בזה שבכל שנה מצטרפים כ-100 אלף איש למעגל העובדים. בצד השני, אנשים פורשים בגיל 67-62 וגם להם יש בשורה: מי שמעביר את מה שצבר לפנסיה נבחרת, דמי הניהול שלו יורדים מ-0.5% ל-0.3% (מהצבירה). זה הפרש גדול בחישוב הקצבה, 3,000 שקל לשכר ממוצע במשק".

"בישראל יש אוכלוסייה צעירה", מוסיף סטפק, "הגידול הדמוגרפי הוא מהגבוהים בעולם, וזה עוד לפני שהבאנו בחשבון את כניסת המגזר החרדי והמגזר הערבי למעגל העבודה. מדי שנה, מצטרפים למעגל העבודה קרוב ל-100 אלף איש, שמתחילים להפקיד לפנסיה".

בצד המהלכים הללו, נכנס מיטב דש גם לתחום המסחר בני"ע לאנשים פרטיים, כתחליף לבנקים, שירות שמציעים גם בתי השקעות אחרים. רביב: "כגוף שהוא חבר בורסה, יש לנו 25 אלף לקוחות פרטיים שהעבירו את הפעילות מהבנקים אלינו. הרגולטורים ורשות התחרות מאוד תומכים ומקלים כל הזמן, והיום אפשר לעשות את זה בעיקר דרך טכנולוגיה, ללא צורך לפגוש את הלקוחות. זה שירות שבארה"ב מציעים אותו גופים שאינם בנקים, ואחד מהעסקים היחידים שצומח בשיעור של 15%-20% כל שנה.

"זו גם דוגמה למחולל תחרות: כמו שהרגולציה בפנסיה מחוללת תחרות מול הריכוזיות של חברת הביטוח, ואנו שמחים להיות כלי בתחרות הזו. הבנקים הרי לא יחתכו את העמלות בניירות ערך (העמלות שגובים הבנקים על מסחר בניירות ערך גבוה משמעותית מעמלות בית ההשקעות), כי זו פרת מזומנים גדולה - בואו נהיה ריאליסטיים.

"אז הימים שלבנקים ולחברות הביטוח היה מונופול על הכסף של הציבור, נגמרו. בעבר לא עלה על דעתם של אנשים להתמקח על עמלות בבנק. היו נכנסים לסניף הבנק כאילו זה איזה בית כנסת שאסור להרים בו את הקול".

בתי ההשקעות הגדולים בישראל
 בתי ההשקעות הגדולים בישראל

על הנייר, הכול נכון, אבל האם בסוף, מצבו של הצרכן באמת הוטב? רובנו הרי מקבלים את הדיווח על הביצועים מחברת הגמל או הפנסיה, וזורקים לפח מבלי להציץ בזה אפילו.

"יש היום מגוון מוצרים ומגוון מחירים, אבל לא ליוו את זה בתהליך מסודר של חינוך פיננסי. עד רפורמת בכר, הציבור היה שבוי של הבנקים. ב-2005 הכריחו את הבנקים למכור את קופות הגמל, ואז גם הייתה החלטה לתקצב חינוך פיננסי, אבל זה לא קרה בפועל. בכך המדינה חטאה לציבור - אתה שולח אנשים לשחות, תן להם מצופים".

15 מיזוגים ורכישות

סיפור הקמת בית ההשקעות שהפך לימים למיטב דש על-ידי סטפק סופר אומנם לא פעם, ובכל זאת מדובר בסיפור לא שגרתי ששווה אזכור נוסף. סטפק, שלימד היסטוריה בלימודי ערב בביה"ס האקסטרני אנקורי, החליט ללכת ללמוד מנהל עסקים, ולקראת סיום הלימודים פתח עסק לניהול תיקי השקעות עבור לקוחות פרטיים. העסק נוהל בשנה הראשונה מחדר העבודה שלו, במקביל לעבודתו כמורה. במהלך השנים הוא הלך וגדל, ואל סטפק חבר שלמה סימנובסקי, כלכלן מהאוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1979 הם מזגו את עסקיהם ובית ההשקעות מיטב הוקם כשותפות שווה של השניים.

עשור לאחר מכן, כבר ניהל מיטב כספים בהיקף של 100 מיליון שקל, ובסוף שנות ה-90 היקף הנכסים המנוהלים עמד כבר על מיליארד שקל.

במהלך השנים ביצע מיטב כ-15 מיזוגים ורכישות, שהמשמעותי בהם היה בשנת 2013, אז התמזג עם דש איפקס, שהייתה בשליטת אלי ברקת. המיזוג הוליד את מיטב דש, שמאז שומר כבר כמה שנים על המקום השני בדירוג, אחרי פסגות, מבחינת היקף הנכסים המנוהלים. רביב וסטפק מדגישים שאולי מבחינת היקף הנכסים המנוהלים הם רק במקום השני, אך בהכנסות הם עוקפים את פסגות.

אתם שואפים להפוך לבית ההשקעות הגדול ביותר?
"אנחנו לא עובדים על נפח. פסגות מנהל הרבה מאוד קופות גמל מפעליות שהרווחיות בהן נמוכה, מה שיוצר את הפער בין היקף הנכסים לבין ההכנסות. לנו יש את מגוון המוצרים הכי גדול".

בשוק, לעומת זאת, יודעים לומר שאם מיטב דש היה חזק יותר בליבת העסקים, בפסגות היו צריכים להתחיל לדאוג. "זה המזל של פסגות", אומר גורם בענף בתי ההשקעות, "אם מיטב דש היו הולכים חזק יותר על ליבת התחום, דברים היו יכולים להיראות אחרת".

על-פי דירוג דן אנד ברדסטריט, בשנת 2019 פסגות ירדה ב-5.7% בהיקף הנכסים המנוהלים לעומת השנה הקודמת, ומיטב דש ירדה ב-2.5% בלבד. במקום השלישי בדירוג נמצא בית ההשקעות הצומח אלטושלר שחם, שדווקא הגדיל את נכסיו בלמעלה מ-20%.

"שוק הגמל וההשתלמות הולך ונהיה יותר ויותר תנודתי", מסביר רביב את הפערים הגדולים בפעילות של בתי ההשקעות לאורך השנים. "לקוחות עוברים בין החברות השונות על סמך תשואות. אנחנו מאוד מאמינים שצריך לבחון את זה לאורך שנים, ואנו מעדיפים להיות במקום טוב בשליש העליון מאשר להגיע בשנה מסוימת למקום ראשון, ואחר כך לרדת למקום אחרון. הלקוחות שלנו פחות סובלניים להפסדים, ואנו חושבים שהירידה בנכסים נובעת משם. הכרנו את התופעה הזו היטב בעולם של קרנות הנאמנות. בעולם של הגמל וההשתלמות ההחלטות יותר ארוכות טווח, אך בשנים האחרונות מה שקורה שם מתקרב לקרנות הנאמנות. כסף נכנס ויוצא, ולדעתי, לא רק לדעתי, זו טעות".

זהבית כהן, מנכ"לית אייפקס ישראל, בעלי פסגות, נוקבת בתג מחיר של כ־3 מיליארד שקל לפסגות. אתם חושבים שהיא תצליח להשיג את זה?
"בישראל הווליואיזציה (הערכת השווי) של בתי ההשקעות נמוכה בסטנדרטים בינלאומיים. כמה היא נמוכה ומה תג המחיר הנכון? זה תלוי בהמון גורמים שצריך לנתח: הרכב התיק, הרכב ההכנסות. אני לא מנהל את פסגות אז אני לא יכול להגיד לך. אני יכול לדבר על החברה שלנו, וכאן אנחנו חושבים שיש חברה מגוונת, מפוזרת היטב עם מבנה נכון של הכנסות ושל הוצאות.

הייתם אומרים שגם אתם נמצאים על המדף?
"חברה על המדף לא עושה מהלכים לטווח ארוך".

אם כבר מדברים על טווח ארוך, הרי שרביב דחה בשנה שעברה הצעה להתמנות למנכ"ל מגדל. "זו הייתה הצעה מפתה ומעניינת", הוא מסביר את החלטתו. "מגדל היא חברה גדולה ומעניינת, אך למרות הפיתוי החלטתי להישאר עם האנשים שאני מאוד אוהב, ומעבר לזה, אני מרגיש שעוד לא מיציתי את התפקיד".

סטפק, לעומת זאת, הודיע באחרונה על העברת מניותיו בבית ההשקעות לילדיו: אבנר, שבעבר שימש כמנכ"ל בית ההשקעות, וכיום דירקטור פעיל; רחל, ד"ר לספרות עברית, המסיימת את ה-MBA שלה; ואמיר, המתגורר בחו"ל.

הרבה ספקולציות נזרקו לחלל האוויר בעקבות המהלך הזה ומשמעותו. לפי סטפק, ההסבר פרוזאי בהרבה: "חתמתי עם הילדים על הסכם כבר באוקטובר 2010, שבו נקבע שבסוף 2019 אני מעביר להם את המניות. זה לא מגיע ממקום של הפסקת הפעילות שלי, אלא ממקום שאני חושב שהילדים צריכים ליהנות בחיים שלהם ולא אחרי שנלך לעולמנו, אז למה לא? זה תהליך מאוד טבעי. ככה נכון לעשות.

"אבנר בעסק כבר מגיל 6, כשהיה גורס ומקבל כסף לפי הספק הגריסה. בגיל 18 הוא ידע יותר ממה שידעתי בגיל 40, אז אני מאוד סומך עליו. המיזוג עם גאון, עם ישיר, עם דש - זה הכול הוא. הוא יודע איך לתקשר. הרבה פעמים זכינו בעסקאות למרות שהצענו תמורה יותר נמוכה, רק בזכות היכולת שלו".

"הייתי שמח לחזור לכדור הארץ"

בכובעם כמנהלי חסכונות הציבור, לסטפק ולרביב יש תפקיד חשוב בניהולן של החברות הציבוריות מול בעלי השליטה. הנושא הזה מוביל אותנו לכוונתו של ראש רשות שוק ההון משה ברקת לחסל את אנטרופי, חברת הייעוץ שמסייעת למוסדיים במשימה הזאת.
השניים אמביוולנטיים בנושא. "אנחנו מאוד עצמאיים לגבי החברות שאנו משקיעים בהן", מעיד רביב. "עם זאת, נעזרנו באנטרופי בעיקר בנושא התפעולי של ההצבעות. עובדתית, אם בוחנים מאות אספות כלליות, בשיעור גדול מהמקרים הצבענו בניגוד לעמדת אנטרופי, לפי הדעה העצמאית שלנו. כך שאני רואה בהם גורם שעזר לנו ברמה התפעולית. אם לא אנטרופי, אני צריך להעסיק מספר אנליסטים נוספים כדי שירכזו את החומרים".

"לחברות הציבוריות", מוסיף סטפק בכובעו כיו"ר איגוד החברות הציבוריות, "היו טענות נגד אנטרופי, אך היום הן מבינות שזה מקל עליהן את התהליך. תארי לך שיש חברה בורסאית שיש לה מאות מחזיקי מניות. אם אנטרופי לא קיימת, הם צריכים לדבר עם כל מחזיק לחוד. היום מבינים שצריך את הסיוע שלה".

מה אתם חושבים בכלל על התפקוד של ברקת? יש הרבה טענות כלפיו, על כך שהוא פחות לוקח בחשבון את האינטרס הציבורי, ויותר מתייחס לזה של סוכני הביטוח, למשל.
"התרשמתי משיח מאוד מקצועי, מאוד פתוח ולא מקובע", אומר רביב, "זו ההתרשמות שלי עד עכשיו, אך מבחן העשייה עוד לפניו. הוא בתחילת הקדנציה שלו. אחד הנושאים שמפריעים לנו ולא רק לנו זה הנושא של האשראי החוץ בנקאי, אנחנו רוצים שיסדירו את התחום".

אתה מתכוון בין היתר לפנינסולה שאחראית לחלק גדול מהרווחים שלכם.
"פנינסולה נותנת אשראי לחברות קטנות ובינוניות, ופה התחרות היא מול הבנקים. למה אנחנו מאוד אוהבים את הסיפור? כי זה שוק שאנחנו מתחילים אותו עם פלוס על המערכת הבנקאית. יש לנו הצעת ערך שמצוינת ללקוחות האלה, כי למערכת הבנקאית יש הקשיחויות שלה.

"זיהינו את הכיוון הזה כבר לפני ארבע שנים ונכנסנו להשקעה שם ב-2015, כשהיא הייתה בשווי של 100 מיליון שקל, והיום יש לנו בה 52% והשווי כמעט חצי מיליארד שקל. זה ענף מצוין שאנחנו מאוד מאמינים בו ורואים בו את אחד מענפי הצמיחה והגידול".

לעומת זאת, כיוון לא שיגרתי אחר שאליו ניסו במיטב דש ללכת, חברת Eloan שעוסקת בהלוואות עמית לעמית (P2P), לא צלח. "המודל הכלכלי לא החזיק, השוק בארץ לא תומך בגדלי תיק שיש בפעילות הזו בלבד", מסביר רביב את אי ההצלחה שהביאה את בית ההשקעות לצאת מהפעילות, ואז חוזר לעניין הפיקוח: "היום מה שקורה, שאנו כמפוקחים סובלים מאוד מריבוי מפקחים, מה שיוצר הרבה פעמים מצב של דרישות מנוגדות".

איך אתם רואים את השנים הקרובות?
"העולם הכלכלי והפיננסי היום", אומר סטפק, "הוא במידה רבה במצב שאנו לא מכירים. אני לא זוכר תקופה כל-כך מאתגרת, גם מהזווית הכלכלית המשקית וגם מהזווית של ההשקעות. אני מרגיש כאילו לקחו אותי למאדים ואמרו לי: אלה כללי המשחק ותתאים את עצמך לעולם הדמיוני הזה. היה לי הרבה יותר נוח אם היו מחזירים אותי לכדור הארץ.

"אנחנו חיים בעולם לא נורמלי: על רקע הריבית השלילית אני נותן לך הלוואה, ואת מחזירה לי פחות. לניסיון יש משמעות, לשערות הלבנות יש משמעות, אבל אם לוקחים אותך למאדים, אני לא בטוח כמה הניסיון עוזר. לניסיון יש ערך בעיקר כדי לא לעשות שטויות. אני לא חושב שיש מישהו שיכול לענות מה הולך להיות בשווקים, בטח לא טראמפ ולא יו"ר הפד פאוול, כי זה מצב שאף אחד לא היה בו ולא התנסה בו. אין ידיעה איך מתמודדים עם עולמות כאלה. אנחנו אחרי 10 שנים של עליות בשווקים, שזה דבר חריג בפני עצמו. הכיוון הכללי הוא למעלה, הכול עולה. השכל הישר אומר שזה לא יימשך לנצח, ולמה זה יקרה ומה יהיה הטריגר, קשה מאוד לדעת. יש כל מיני ‘ברבורים שחורים’ שלך תדע איפה זה יקרה.

"וזה מתקשר לנושא של ניהול סיכונים: מנהל השקעות נבחן לא רק על התשואות, אלא גם באיך השיג את התשואות - מה המידתיות, לקח סיכונים יותר או פחות. ודאי בתקופה כזו זה עוד יותר קריטי, ולכן יש חשיבות יותר גדולה לניהול סיכונים, לכניסה לנכסים לא סחירים. זה לא שהם לא יושפעו, אבל זה נותן עוגן של יציבות, מה שלא קיים בקרנות נאמנות. בעולמות הפנסיה והגמל זה קיים, ולא כולם מבינים את זה". 

 

"הממשל התאגידי חשוב לנו, כי הוא משפיע על התשואה"

לאורך השנים, מיטב דש הצטייר כגוף אקטיביסטי בקרב המוסדיים, אם כי יש גם מי שמתייחס לכך עם גרגיר של מלח. "המוסדיים הגדולים לא יכולים להרשות לעצמם שלא להיות אקטיביסטיים", אומר גורם בשוק, "הם צריכים לעשות הצגה ללקוחות שלהם".

הצגה או לא, מיטב דש בהחלט התבלט בכמה מהאירועים הבולטים בשוק ההון בשנים האחרונות. בבזק הוא הוביל מהלך להחלפת הדירקטוריון וביקש לצורך כך את אישור הרגולטורים לתיאום עמדות בין כל הגופים המוסדיים. זאת, לאחר שהתנגדותם לעסקת בעלי העניין בבזק (עסקת בזק-יס, המהווה חלק מרכזי בתיק 4,000 שבו מואשם ראש הממשלה בשוחד, בכפוף לשימוע) לא באה לביטוי, והעסקה עברה למרות זאת, בתמיכת בעלי המניות הזרים בבזק.

בפז, הוביל מיטב דש את מועמדותו של היו"ר אברהם ביגר מול התנגדותו של המנכ"ל היוצא יונה פוגל. "הצורך באקטיביזם מוסדי לא הולך וגדל", אומר רביב. "הוא מתקיים כל הזמן. המודעות של החברות והממשל התאגידי משתפרים כל הזמן. כשאנו משקיעים השקעה מהותית בחברה, בטח אם זה בחברה ישראלית, אנחנו נפגשים עם החברות, עוקבים אחריהן, והממשל התאגידי בהן חשוב לנו כי זה מרכיב חשוב בתשואה. אין לנו עניין לנהל את החברה, אך אנו כן רוצים לדאוג אם יש עסקאות בעלי עניין או עניינים של שכר בכירים".

אתם מרוצים מהאופן שבו הסתיימה פרשת פז?
"זה הסתיים כמו שרצינו, על-ידי הבאת יו"ר חזק עם ניסיון רלוונטי. זה כל מה שביקשנו. זה לקח יותר זמן כי פז היא חברה מיוחדת - יש לה היתר שליטה מיוחד, תקנון מיוחד, וצריך לפעול שם בצורה מסוימת".

אז העובדה שבסופו של דבר, המנכ"ל פוגל הלך הביתה הייתה הצלחה עבורכם?
"בפז לא הייתה פיגורה בדירקטוריון - מישהו שיעמוד מול המנכ"ל, ידחוף דברים אסטרטגיים וייתן קונטרה. לא כל החוכמה נמצאת בהנהלה. לא ביקשנו שהמנכ"ל ילך הביתה - הייתי מאוד שמח אם (פוגל וביגר) היו מוצאים את הדרך לעבוד יחד - ביקשנו שיוסיפו לדירקטוריון דמות ראויה, וכשהוצעה המועמדות של ביגר הצבענו עבורו. עכשיו נטל ההוכחה עליו".

אגב, בשבוע שעבר דווקא תמכה מיטב דש באישור מענק פרישה מיוחד של 3 מיליון שקל לפוגל. "אנו מעריכים את עבודתו של יונה", מסביר רביב את ההחלטה, "וחושבים שהפרישה צריכה להיות מכובדת. חשבנו שזה יהיה לטובת החברה ולטובת בעלי המניות לתמוך בצעדים שישרו רוגע והרמוניה. לא רצינו לפתוח עוד חזית של עימותים".

***גילוי מלא: אברהם ביגר הוא יועץ לדירקטוריון "גלובס"

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988