גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חמישה מיתוסים על מערכת המשפט - והאמת מאחוריהם

כל הכרעה משפטית תלויה בשתי שאלות: מה הן העובדות, ומה אומר עליהן החוק • גם כשמערכת המשפט עצמה נאשמת, חשוב להכיר את המסכת העובדתית • הנתונים שלפניכם לא מספיקים כדי לגבש פסק דין חלוט, אך הם התחלה ● אמון הציבור במוסדות שלטון החוק, פרויקט מיוחד

בית המשפט העליון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
בית המשפט העליון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

כל הכרעה משפטית תלויה בשתי שאלות: מה הן העובדות, ומה אומר עליהן החוק. גם כשמערכת המשפט עצמה היא הנאשמת - בסחבת, באליטיזם, בכוח מופרז - חשוב להכיר את המסכת העובדתית. הנתונים שלפניכם אומנם לא מספיקים כדי לגבש פסק דין חלוט, אבל הם התחלה.

רוצים לשמוע עוד על הנושא? האזינו לפודקאסט: כך נסדק אמון הציבור במערכת המשפט 

המיתוס: "מערכת המשפט מוצפת, והתיקים נסחבים שנים"

על מה הוויכוח?

תלונה נפוצה על בתי המשפט בישראל היא שההכרעה בתיקים נגררת ללא סוף. מלבד עינוי הדין לנאשמים, לתובעים ולנתבעים, עלתה גם הטענה שאיכות השיפוט נפגעת. שופט העליון בדימוס יצחק זמיר כתב לפני שנה בכתב-העת "עורך הדין" כי המכשלה העיקרית של מערכת המשפט היא "עומס העבודה, שהוא כבד פי שניים ואף יותר מאשר בבתי המשפט בדמוקרטיות המערביות".

מה אנחנו יודעים?

בתי המשפט בישראל מסיימים לטפל בכל שנה בקרוב ל-800 אלף תיקים. רובם הגדול בבתי משפט השלום, שסגרו ב-2018 קרוב ל-719 אלף תיקים - 28% יותר מאשר לפני עשור. בעוד שבבית המשפט העליון מספר התיקים הנסגרים עולה על הנפתחים, בערכאות אחרות התיקים המטופלים נערמים. בבתי המשפט המחוזיים מלאי התיקים יותר מהוכפל בעשור האחרון. בה-בשעה, מספר שופטי השלום עלה בעשור הזה בפחות מ-20%.

השוואה שנערכה בהנהלת בתי המשפט לפני כמה שנים, העלתה כי מספר התיקים לנפש בישראל כפול מהממוצע באירופה. שיעור התקנים לשופטים מקצועיים הוא שליש מהממוצע. יש שמציעים להקל את העומס על השופטים בהפניית תיקים לבוררות, אלא שבהשוואה נמצא גם כי בישראל יש לכל 100 אלף נפש רק 5 שופטים לא-מקצועיים, שמוסמכים לנהל גישור, לעומת יותר מ-100 בממוצע באירופה.

מחברי המחקר קושרים את מספר התיקים הגבוה לריבוי עורכי הדין בישראל. אחת מכל 146 ישראלים היא עורכת דין - כפול מהממוצע באירופה ו-76% יותר מאשר במדינה הבאה בסולם, יוון.

מנין לנו?

דוח הנהלת בתי המשפט לשנת 2018 ומסמך של מחלקת המחקר במוסד: השוואה בין ישראל ובין מערכות המשפט של המדינות החברות בוועדה האירופית ליעילות הצדק (CEPEJ). 

המיתוס: "השופטים בישראל לא מייצגים את האוכלוסייה"

על מה הוויכוח?

מרבים להאשים את מערכת המשפט שרוב שופטיה באים מרקע דומה. עם מינוי עופר גרוסקופף ואלכס שטיין לעליון לפני כשנתיים, טענה למשל ח"כ רויטל סויד: "חברי הוועדה בחרו לשמר את הרוב הגברי המוחץ והבטיחו שיישאר רק שופט ערבי אחד בעליון". שרת המשפטים דאז איילת שקד מחתה: "מעל 50% מהמינויים שעשיתי ומהמינויים בכלל הן שופטות".

מה אנחנו יודעים?

לפני כשנה היו בישראל 718 שופטות ושופטים, 52% מהם (372) נשים. מבין כ-250 שופטים חדשים שמונו בתקופת שקד, 54% היו נשים. זה שיפור גדול: מחקר שנעשה באוניברסיטת תל-אביב מצא כי ב-1992 רק 33% מהשופטים היו נשים. נמצא בו עוד כי בין 1992 ל-2017 השתפר גם הייצוג של מגזרים אחרים: יהודים דתיים - מ16.6% ל-19.8%, וערבים - מ-2.9% ל-8%.

שיעור הנשים בתפקידי שיפוט_משרוקית

גם אחרי השיפור, ייצוג הערבים נמוך פי שלושה בערך מחלקם באוכלוסייה. אשר לנשים - חלקן פוחת בעקביות ככל שערכאת השיפוט גבוהה יותר. בלימודי משפטים הן דווקא הרוב בתארים הראשון והשני, וכמחצית מתלמידי הדוקטורט.

על חלקם של יהודים יוצאי מדינות ערב לא מצאנו מספרים מדויקים, אבל פחות מ-23% מהשופטים, לפי המחקר, גדלו בפריפריה החברתית-כלכלית.

מנין לנו?

נתוני המל"ג, ניתוח של יוזמת הנגשת המידע "תולעת המשפט" ומחקר של אלון חספר שהתפרסם השנה. 

המיתוס: "רק בישראל השופטים הוותיקים ממנים את החדשים"

על מה הוויכוח?

מבקרי מערכת המשפט טוענים כי העליונים בישראל שומרים עם מועדון סגור, שכן הם בוחרים את עמיתיהם בשיטת "חבר מביא חבר". שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, שהתגאתה במינוי שופטים מרקע שונה, קראה השנה לשנות את השיטה. לדבריה, "ברוב מוחלט של הדמוקרטיות המערביות, נבחרי הציבור הם אלה שממנים את שופטי הערכאה העליונה".

מה אנחנו יודעים?

כל השופטים החדשים בישראל נבחרים בוועדה לבחירת שופטים, ששלושה מתשעת חבריה הם שופטים עליונים, ושניים נוספים עורכי דין. הדרג הפוליטי תורם ארבעה חברים: שר המשפטים, שר נוסף ושני חברי כנסת.

השוואה לעולם מגלה מצב מורכב. בדנמרק השיטה דומה לזו שלנו, עם כוח רב יותר למשפטנים. גם בפורטוגל יש לשופטים תפקיד חשוב. בספרד קיימת חלוקת עבודה: בתי הפרלמנט והממשלה ממנים עשרה שופטים, והשופטים עצמם את שני הנותרים. בארה"ב, מנגד, אין לשופטים מעמד רשמי בבחירה, וביפן הבחירה פוליטית במיוחד: העליונים ממונים בידי הממשלה ואחר כך נדרשים לזכות באמון הציבור בבחירות כל עשור.

בסך-הכול, ברוב הדמוקרטיות המערביות נבחרי הציבור מחזיקים בעיקר הכוח למינוי שופטי הערכאה העליונה, אבל ישראל בהחלט אינה היחידה שמעניקה להם תפקיד בבחירת עמיתיהם.

מנין לנו?

סקירות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, של המכון הישראלי לדמוקרטיה ושל התנועה למשילות. 

המיתוס: "בית המשפט העליון עמוס כי בג"ץ מתערב בכל דבר"

על מה הוויכוח?

האשמה רווחת נגד בג"ץ היא שהוא מתערב בעניינים לא-לו. "אם בג"ץ מתערב בכל דבר", שאל אמיר אוחנה קצת לפני מינויו לשר המשפטים, "בשביל מה צריך בחירות?". קשה להכריע בטענה הזו באמצעות נתונים יבשים, אבל יש לה גרסה שמזמינה תשובה עובדתית. שר האנרגיה יובל שטייניץ טען כי האקטיביזם של בג"ץ יוצר עומס חריג של תיקים על בית המשפט העליון כולו: העליון בארה"ב דן ב-70 מקרים בשנה; העליון בישראל דן ב-3,000 עד 4,000 תיקים.

מה אנחנו יודעים?

בית המשפט העליון בישראל עמוס: ב-2018 הוא דן ביותר מ-9,000 תיקים. 15 שופטיו מקיימים לעתים 30 דיונים ביום, בכמה הרכבים ובכמה אולמות במקביל.

אלא שרוב התיקים האלה אינם עתירות לבית הדין הגבוה לצדק. שופטי בג"ץ עצמם צריכים לדון, תחת הכובע של בית המשפט העליון, בערעורים על פסיקות של ערכאות נמוכות, ובהן בתי המשפט המחוזיים ובתי הדין לעבודה ולמשפחה.

ובכל זאת, בשבתו כבג"ץ העליון סיים ב-2018 את הטיפול ב--2,227 תיקים, כמעט פי שניים מאשר ב-2013. קרוב ל-6,000 מהתיקים שטיפל בהם ב-2018 נידונו בידי שופט יחיד, הליך חסכוני יותר שבו נדחות למשל בקשות ערעור.

בהרבה מדינות אחרות ישנן ערכאות ערעור מיוחדות ולכן שופטי העליון פנויים יותר: בארה"ב מקדיש בית המשפט העליון ישיבות לכ-80 תיקים בשנה, אבל הוא מקבל 7,000 בקשות ומפנה את רובן לערכאות ערעור פדרליות. עוד רבבות ערעורים מוגשים מראש למוסדות האלה.

המספרים מלמדים אפוא כי חלק גדול מהעומס על שופטי העליון נובע מהיעדר בתי משפט מיוחדים לערעורים בישראל, אבל גם לריבוי העתירות לבג"ץ יש בו חלק.

מנין לנו?

הדיווח השנתי של הנהלת בתי המשפט וכן אתרי הרשויות המקבילות במדינות אחרות. 

המיתוס: "רוב התיקים שהמשטרה פותחת נגמרים בכלום"

על מה הוויכוח?

טענה חוזרת נגד מערכת אכיפת החוק היא שרבים מהתיקים הפליליים שהמשטרה פותחת כלל לא מובילים לכתב אישום. לעתים הביקורת היא כלפי פרקליטות המדינה, שסוגרת אותם בלי הצדקה, ולעתים כלפי המשטרה, שהגישה אותם לשווא. גרסה זו חביבה במיוחד על שר התקשורת דוד אמסלם, יוזם החוק שמגביל פרסום סיכומי חקירות, שטען כי הפרקליטות דוחה 90% מהמלצות המשטרה.

מה אנחנו יודעים?

הפרקליטות פותחת כל שנה כ-30 אלף תיקים על בסיס תיקי החקירה שקיבלה מהמשטרה. נתון זה נמוך בכמה אלפים ממספר התיקים שהמשטרה הגישה, שכן הפרקליטות יכולה לאחד כמה חקירות לתיק אחד.

מה עושה הפרקליטות בתיקים האלה? לפי הערכות שמסר פרקליט המדינה שי ניצן ב-2017, כ-40% מהם נסגרים בהמלצת המשטרה עצמה. בין הנותרים, הפרקליטות מגישה כתב אישום רק בכ-20%. אבל זה לא אומר ש-80% נסגרים: 16% מועברים לטיפול גופי תביעה אחרים כגון התביעה המשטרתית.

נתונים מדויקים יותר יש על התיקים שטופלו תוך חודש מפתיחתם (הרוב): 68% נגנזו ללא כתב אישום, 20% הועברו לגופים אחרים, ו-11% הובילו להגשת כתב אישום.

תיקים פליליים שנפתחו בפרקליטות ב-2018 וטופלו תוך חודש_משרוקית

מנין לנו?

סקירות של מרכז המחקר של הכנסת, המכון הישראלי לדמוקרטיה והתנועה למשילות

עוד כתבות

גיל בלוטרייך / צילום: איל יצהר, גלובס

מישורים: רווח של כ-33 מיליון שקל ממימוש נכס במיאמי

כשנה לאחר שנרכש מישורים מעדכנת על מימוש מוצלח של אחד מנכסיה בארה"ב ● מדובר, לפי מישורים, בחניון מסחרי במרכז העיר (דאון טאון) מיאמי בפלורידה, אותו היא צפויה למכור תמורת כ-104 מיליון שקל

מריוס נכט - תמר מצפי

הבנק הדיגיטלי חושף את מנהליו ומדווח: נתחיל לפעול במחצית השנייה של 2021

הבנק הדיגיטלי בשליטת מריוס נכט ואמנון שעשוע חבר לטאטא ליצירת מערכת מחשב ונערך לגיוס הון

משרדי רישום מקרקעין./ צילום: תמר מצפי

התשלום המקוון בטאבו הוא לא מהפכה שתעמוד בפני עצמה

האפשרות של בעל נכס לקבל התראה אם מישהו מנסה לבצע פעולה בנכס שרשום על שמו היא שיפור נחמד, אבל בשירות רישום המקרקין דרוש שיפור גדול יותר

הנסיך הסעודי מוחמד בן סילמאן וג'ף בזוס / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

דעה - על טיפשות ואבסורד: תוכנת הריגול הישראלית, הנסיך הסעודי, הנשיא האמריקאי והמיליארדר־המו"ל

האם ג'ף בזוס מתחרט על רכישת ה'וושינגטון פוסט'? טינתו העמוקה של טראמפ כבר עלתה לו 10 מיליארד ד' באובדן חוזה ענקי עם הפנטגון ● האם היה קשר בין הטינה הזו לפריצה לסלולר של בזוס ולטענה שיורש העצר הסעודי שלח במו ידיו תוכנה זדונית לווטסאפ של בזוס? ● דעה

פסולת פלסטיק בחופים  / צילום : Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

צורכים יותר, ממחזרים פחות: צריכת החומרים העולמית מזנקת לשיא של 100 מיליארד טון בשנה

החומרים המשמשים את הכלכלה העולמית גדלו פי ארבעה מאז 1970, הרבה יותר מהר מקצב הגידול באוכלוסייה ● בשנתיים האחרונות הצריכה קפצה אך דווקא השימוש החוזר במשאבים צנח ● הפורום הכלכלי העולמי: כלכלה מעגלית יכולה לייצר הזדמנויות עסקיות בסכום של 4.5 טריליון דולר

מודי שפריר / צילום: Tracy מחברת Paul clarke

"מחירי הדירות יעלו, השקל ימשיך להתחזק": האסטרטג של מזרחי טפחות לא רואה מיתון באופק

מודי שפריר מעריך כי הצמיחה במשק תימשך השנה, אך בקצב מעט נמוך יותר ● בבנק צופים אפשרות של הורדת ריבית פעם אחת במהלך 2020, לרמה של 0.1%, ללא השפעות משמעותיות למהלך

בני גנץ / צילום: שלומי יוסף

גנץ סירב להגיע לבית הלבן עם נתניהו וקיבל הזמנה אישית מתוקנת

בהתייעצות עם חבריו להנהגת הרשימה התגלעו חילוקי דעות, וגנץ החליט שלא לכפות את עמדתו ● "גנץ הודיע בשישי כי לא ייעתר להזמנה לבוא עם נתניהו, אבל שוכנע לדחות את ההחלטה הסופית, ובמהלך השבת קיבל הזמנה נפרדת, ולכך נענה"

דוד ביטן / צלם: איל יצהר

היועמ"ש הכריע: כתב אישום נגד ח"כ דוד ביטן בגין עבירות שוחד בהיקף של כמיליון שקל

מנדלבליט שוקל להעמידו לדין את ח"כ דוד ביטן, בכפוף לשימוע, בעבירות של לקיחת שוחד מבעלי אינטרסים שונים בסך של כ-990 אלף שקל, זכות לדירות ושוחד נוסף בהיקף שאינו ידוע במדויק ● במקביל החליט היועמ"ש שלא להעמיד לדין את ביטן בשלוש פרשות נוספות בהן נחקר בעבירות דומות

יורם דמבינסקי / צילום: איל יצהר, גלובס

סוף לסיפור: משרד הפרסום JWT ייסגר באפריל

ההחלטה לסגור את המשרד התקבלה ע"י בעלי קבוצת WPP בחו"ל, שגמרו בדעתם לסגור את הנציגות בארץ ● סגירת הפעילות של JWT כוללת גם את סגירת הפעילות של y&r ישראל

מטוס של חברת התעופה הגרמנית קונדור  / צילום: קונדור

קבוצת תעופה חדשה: חברת-האם של לוט איירליינס רכשה את חברת התעופה הגרמנית קונדור

החזון של PGL הוא להפוך את קונדור לשחקנית משמעותית בסגמנט חבילות הנופש, בדגש על שווקי ליבה בגרמניה ובפולין ● נשיא מועצת המנהלים של PGL: "אנו רוצים לפתח את המותג האייקוני של קונדור בגרמניה ולהכיר אותו גם לשווקים אחרים באירופה"

מיקי זוהר / צילום: דוברות הכנסת

הליכוד: לא נשתתף בדיוני המליאה להקמת ועדת הכנסת

יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ מיקי זוהר, הודיע על כך בטוויטר וכתב: "לא ניקח בזה חלק ולא נשתף פעולה בקמפיין הבחירות שלהם 'רק לא ביבי'"

התקנת סיבים אופטיים של IBC / צילום: איל יצהר, גלובס

מיזם הסיבים צפוי לגייס 300-400 מיליון שקל בהובלת אפסילון ולידר

מטרת הגיוס של IBC היא להאיץ פריסת סיבים אופטיים ולקדם את פעילות האינטרנט של המיזם ● הגיוס יתבצע באמצעות הלוואה פרטית או בדרך של הנפקת אג"ח שייסחרו במערכת רצף מוסדיים בלבד

גדעון תדמור / צילום: תמר מצפי

ההפקה החדשה של גדעון תדמור: מונה ליו"ר איגוד החברות הציבוריות

וגם: גבי מיודובניק יחליף את רן מידן כמנכ"ל חברת נטפים

התפרצות וירוס הריאות המסתורי בסין / צילום: Koki Kataoka, רויטרס

האם מקור הנגיף בנחש, ולמה בני 40 צריכים לחשוש מהידבקות: שאלות ותשובות על נגיף הקורונה המסתורי והקטלני

נגיף הקורונה ממשיך להתפשט ולייצר חששות גוברים מצד ממשלות ואזרחים ברחבי העולם ● נכון להבוקר הדיווחים הרשמיים בסין מדברים על 56 מקרי מוות ועל כ-2,000 אנשים מאובחנים ● "גלובס" עם שאלות ותשובות על הנגיף "המסתורי"

הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) בבאזל / צילום: רויטרס

בנקים מרכזיים צפויים להנפיק מטבעות דיגיטליים בשנים הקרובות

כ-10% מבין 66 בנקים מרכזיים שהשתתפו בסקר של הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS), אומרים כי הם צפויים להנפיק מטבע דיגיטלי משלהם בתוך שלוש שנים בלבד ● בשבדיה ובאורוגוואי כבר בוצעו פיילוטים בתחום

נהגי מוניות מפגינים נגד “אובר” בגרמניה. / צילום: רויטרס, FABRIZIO BENSCH

כך הפכה ענקית ההסעות "אובר" לסמל של כל מה שרע בשוק ההון האמריקאי

שוקי ההון של וול סטריט אינם משרתים עוד את הכלכלה של האנשים הרגילים • רק 15% מהכסף מגיע לעסקים יצרניים - היתר מסתובב במעגל סגור ומשמש למסחר בניירות ערך ונדל"ן שלא מייצרים ערך אמיתי • הפיננסיאליזציה של ארה"ב - כתבה שנייה בסדרה

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס, Kevin Lamarque

הקלטת הסתר של טראמפ: "תיפטרו מהשגרירה באוקריאנה כבר מחר. לא אכפת לי. מחר"

הקלטת שנחשפה: נשיא ארה"ב קרא לפטר את השגרירה כבר ב-2018 ● בקלטת נשמע טראמפ, בנוכחות לב פרנס, מאכער אמריקאי-אוקראיני, שפעל מאחורי הקלעים להיפטר מהשגרירה, בעידודו של רודי ג'וליאני ● נסיבות פיטוריה של יובאנוביץ' נעשו אחד ממוקדי החקירה החשובים ביותר באימפיצ'מנט

נמל חיפה / צילום: איל יצהר, גלובס

נחתם הסכם הרפורמה בנמל חיפה: מענק פרישה בהיקף 2.7 מיליון שקל לעובד

אחרי שש שנות מו"מ נחתם ההסכם שפותח את הדרך למכירת החברה לידי משקיע פרטי, שעשוי להיות ממשלת סין ● במסגרת תוכנית ההתייעלות, 200 מעובדי החברה יקבלו חבילת פרישה בתנאים אטרקטיביים במיוחד

צחי נחמיאס / צילום: מירי נחמיאס

צחי נחמיאס לא עוצר: יזם הנדל"ן ששווה כבר יותר ממיליארד שקל בדרך לרכישת ישפרו תמורת 855 מיליון שקל

חברת מגה אור של נחמיאס צפויה לרכוש את הבעלות המלאה בחברת הקניונים של קבוצת אי.די.בי-דסק"ש לפי מכפיל של כ-1.06 על ההון העצמי של ישפרו ● לישפרו שבעה קניונים בערים ברחבי הארץ • עבור נכסים ובניין מדובר על חלק ממהלך אסטרטגי של יציאה מתחום הקניונים

פסטיבל האביב בצל נגיף הקורונה / צילום: רויטרס

בהלה ממגיפה באסיה, דוחות ענקיות הטק וריבית הפד: השבוע בשווקים

לקראת הודעת הריבית בארה"ב השבוע, כלכלני פועלים מעלים את האפשרות שהפד יוריד ריבית בצל החששות מהתפשטות נגיף הקורונה ● מרבית מדדי המניות בסין ירדו בעשרה ימים האחרונים בכ-5%, ובנוסף נרשמה ירידה בתשואות לפדיון של האג"ח הממשלתיות ● עונת הדוחות נמשכת: אמזון, מיקרוסופט, אפל ופייסבוק במוקד ● התחזית השבועית של "גלובס"