גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יו"ר איגוד אדריכלי הנוף חושב שהם "לא מספיק קולניים, אבל כן משפיעים"

יו"ר איגוד אדריכלי הנוף, איז'י בלנק, מצהיר כי הוא מודע לכך שפרויקטים של התחדשות עירונית הם הפוטנציאל האמיתי של הוספת יחידות דיור בערים, אבל מצטער על כך שהם "הורסים את כל הצמחייה ברחוב"

איז'י בלנק, יו"ר איגוד אדריכלי הנוף / צילום: אורי שדה
איז'י בלנק, יו"ר איגוד אדריכלי הנוף / צילום: אורי שדה

איז'י בלנק, יו"ר איגוד אדריכלי הנוף, הוא בעל משרד אדריכלות נוף שפועל מאז שנת 1991. כמה מהפרויקטים המוכרים של המשרד הם פארק עמק איילון בעיר מודיעין, פיתוח הנוף בעיר הבה"דים ופרויקט נויה ביפו. הוא בן 62, נשוי, אבא לשלוש בנות בוגרות וסבא לנכדים.

לבלנק חשוב שהציבור ידע שמקצוע אדריכלי הנוף הוא לא פריבילגיה של סביבתנים או מחבקי עצים, אלא עניין חיוני ודחוף: "מה שאנחנו נשאיר לדורות הבאים, ואני לא מדבר רק על טכנולוגיה מתקדמת, זה את המקום הזה. השאלה היא אם אנשים יוכלו לחיות פה בצפיפות ההולכת וגדלה. השאלה היא אם אנשים יוכלו לצאת החוצה, ליהנות, לנשום. בעיני, אדריכלות נוף זה מקצוע העתיד".

לבלנק חשוב להבהיר שאדריכלי הנוף עושים מאמץ גדול לעמוד בסטנדרטים של קיימות וסביבתיות.

מה הם הטרנדים החמים בתחום?

"השיח הפופולרי כרגע נוגע בהשפעת השינויים האקלימיים, כולל ההתחממות הגלובלית, שיטפונות וטיפול במי נגר. נושא אחר, ולא לא קשור, הוא הגילוי של הטבע העירוני. העיור, הציפוף, העובדה שיש פחות שטחים ירוקים מחייבים אותנו לחשיבה עיצובית של להכניס את הטבע לתוך העיר: כך שימוש בצמחייה מקומית, הקמת יערות מאכל, עצי פרי, אלמנטים של טבע שנכנסים לתוך העיר כחלק מהעיצוב הנופי. כמו כן, אנחנו עדים לתחילת שימוש במוצרים 'ירוקים': כך למשל חברות הבניית מוצרי הפיתוח הנופי, כמו איטונג, או אקרשטיין, התחילו לייצר מוצרים המשלבים את הבטון, המסורתי עם חומרים ממוחזרים. בעיני, זו קפיצת מדרגה".

לאחרונה אישר קבינט הדיור את תוכנית הרכבל בהר ציון בירושלים, תוכנית שיש לה התנגדות אדירה מצד מתכננים ואדריכלים בעלי שם. אף שמדובר בסוגיה שהיא גם נופית וסביבתית, לא שמענו את אדריכלי הנוף. איפה אתם?

"אנחנו לא מספיק קולניים, אבל כן משפיעים על מערכת התכנון. איגוד אדריכלי הנוף הוא איגוד מקצועי, אבל, קבע לעצמו כיעד לפעול למען הכלל. אנחנו בוררים בקפידה את ההתערבות שלנו. אנחנו פועלים במסגרת התאחדות האדריכלים והעברנו את התובנות שלנו גם בנושא הרכבל".

בלנק מספר שהאיגוד הוביל לבדו את המאבק נגד התיקון השלישי לתמ"א 38: "אנחנו מודעים לזה שהתחדשות עירונית, במסלול פינוי-בינוי, היא הפוטנציאל האמיתי של הוספת יחידות דיור בערים. 60% מהירוק של העיר הוא בחצרות הבתים. כל פרויקט התחדשות עירונית הורס לחלוטין את כל הצמחייה בחצר הבניינים, כולל עצים ותיקים במדרכות ליד. אנחנו מקבלים שממה.

"אנחנו מבינים שאי אפשר למנוע את עקירת העצים ולכן פועלים לקבוע כללים שיחייבו הכנת תשתיות שיאפשרו שתילה אחרי השלמת הפרויקט. בעיריית תל אביב קבעו למשל תקנה שחייבים להשאיר את שני המטרים בקדמת המגרש פנויים לשתילת צמחייה.

"אנחנו מנסים לשכנע שהחשיבה בפרויקטי ההתחדשות העירונית צריכה להיות מערכתית. אם כבר הולכים לצופף אז לטפל בכל התשתיות: לעודד הליכתיות (walkability), להכין את כל התנאים כדי שהעצים שנוטעים יגדלו מהר. אנחנו מאמינים שיש חשיבות לכך שהיזמים ישתתפו בפיתוח הציבורי, ליד הפרויקט. בכל העולם מקובל שהיזם מקבל על עצמו מטלות ציבוריות. אף אחד לא חושב כאן כמה צעדים קדימה".

בלנק מספר שאיגוד אדריכלי הנוף מנסה לקדם עתה תקנים לבנייה ירוקה גם בהקשר של אדריכלות נוף: "המועצה לבנייה ירוקה יצרה תקן ישראלי לבנייה ירוקה, אבל יש שם אולי משפט אחד על נושא הפיתוח ואדריכלות הנוף. אנחנו מנסים לייצר כלי מדידה שיגדירו איך נכון לתכנן נוף, מדרכים, דרך גנים ועד שמורות טבע".

אתה אדריכל נוף ותיק, כמעט 40 שנה בתחום. משהו השתנה במעמדו של אדריכל הנוף בשנים האלה?

"זה תהליך מאוד איטי. כשאני התחלתי, בחלק מהמקומות קראו לי גנן. חשבו שתפקידי לקשט את העבודה של האדריכלים. היום כבר לא מעיזים להתייחס ככה לאדריכלי נוף. אנחנו שותפים בכל תוכנית מתארית או תב"ע שנעשית. בחלק מהתוכניות אנחנו מובילים את צוות התכנון. זה לא היה פעם. הרשויות הבינו שזה מקצוע אינטרדיסציפלינרי. אדריכלים יודעים לתכנן בניינים ולפעמים לעשות תכנון ערים. אין להם מושג במרחב הציבורי".

מדי שנה מסיימים את לימודי אדריכלות הנוף בטכניון כ־20 אנשים בלבד. זה מעט מאוד יחסית לכמות העבודה שיש בשוק. למה צעירים לא הולכים ללמוד את המקצוע?

"כמות העבודה בתחום היא אכן עצומה. הסטודנטים בטכניון נחטפים למשרדים עוד בתקופת הלימודים".

יכול להיות שזה קשור לכך שהמשכורות נמוכות?

"המשכורות כבר לא כל כך נמוכות ואפילו יותר גבוהות ממשרדי אדריכלים. זה קשור להיצע וביקוש. אדריכל נוף מתחיל מרוויח 8,500 שקל ברוטו, אבל יש אופק כי המשרדים מתפתחים וגדלים. אנחנו מאוד עצובים שלא קמו בתי ספר נוספים לאדריכלות נוף. יש דיבורים על זה". 

עוד כתבות

משה ברקת/ צילום: רפי קוץ

ברקת נגד חברת הייעוץ: "יש ריכוז כוח גדול מאוד אצל אנטרופי; איכות ההחלטות באסיפות הכלליות טעונה שיפור"

רשות שוק ההון פרסמה טיוטת דוח ביקורת חריף על תחום הייעוץ למוסדיים בהצבעות באסיפות כלליות ● על מהלך רגולטורי שמובילה הרשות ביחס לחברות הייעוץ נמתחת ביקורת מצד רשות ני"ע והמשנה ליועמ"ש ● גל סטאל, יו"ר אנטרופי: "הדוח נערך בלי שנעשתה כל פנייה אלינו. נראה כי מדובר בדוח רצוף שגיאות, הכולל פרשנות שגויה למציאות"

מריו קופל פרופיל / צילום: אילן בשור

ארזים זכתה במכרז רמ"י לבניית 199 דירות באור יהודה

החברה, שבשליטת האחים גילי ויואל עזריה, תבנה את הפרויקט שחלקו (60%) מחיר למשתכן וחלקו דירות שישווקו בשוק החופשי ● התמורה הכוללת עבור הקרקע והוצאות פיתוח נאמדת בכ-97 מיליון שקל

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

ת"א ננעלה בעליות: סלקום זינקה ב-11%, דלק רכב ב-14%

מגה אור השתתפה בהנפקה של אפי נכסים כשרכשה מניות ב-83 מיליון דולר; ביג רכשה מניות בהיקף של 407 מיליון שקל ● שיכון ובינוי הגישה הצעה לרכישת השליטה בתהל ● גיל אגמון הגיע להסכמות עם קבוצת דלק לרכישת מניות דלק רכב, 7.5% מהון המניות, בכ-135 מיליון שקל

גלעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

2019 הייתה שנה טובה לבתי ההשקעות - ובעיקר לאלטשולר שחם

בית ההשקעות, שהנפיק השנה בהצלחה את חברת הגמל שלו, מציג רווחים אדירים של 213 מיליון שקל מתחילת השנה - ונהפך לבעל היקף הנכסים השני בגודלו בשוק ההון הישראלי

ישראל כץ / צילום: איל יצהר

כשטראמפ הכיר בירושלים כבירת ישראל, האם באמת לא קרה דבר?

שר החוץ צופה שהפלסטינים יזרמו עם סיפוח הבקעה "כמו עם העברת השגרירות". הם לא זרמו ● "המשרוקית של גלובס"

דונלד טראמפ ובוריס ג'ונסון בפסגת G& / צילום: ארין שאף, רויטרס

חמישה דברים שאתם חייבים להתייחס אליהם לפני ששבוע המסחר מתחיל

תאריך הטלת המכסים של ארה"ב על סין מתקרב בצעדי ענק ● הפד צפוי להכריז על גובה הריבית בעוד הציפיות להפחתתה מתרחקות ● הבריטים שוב ילכו לקלפיות ● והאם בנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח? ● התחזית השבועית של "גלובס"

רשימת כחול לבן לכנסת. אשכנזי, לפיד, גנץ, ויעלון / צילון: כדיה לוי

מאמצים של הרגע האחרון למניעת בחירות שלישיות והקמת ממשלת אחדות

יעיקר המאבק מתנהל בשתי גזרות, פנימה בקוקפיט של כחול לבן, שם יאיר לפיד מתנגד לכל פשרה עם ראש הממשלה ומנגד, גישתו החיובית של גבי אשכנזי ● הגזרה שנייה - סירובו של ראש הממשלה להתחייב כי לא ינסה לקבל חסינות מן הכנסת ● פרשנות

סטודנטים מהמכללה האקדמית כנרת בסיור בתחנת הכוח אורות רבין / צילום: ראמי אבוריש

מי יתחזק את הרכבת הקלה? המסלול שמהנדסי חשמל בורחים ממנו

בשנים הקרובות ישראל תזדקק להרבה מהנדסי חשמל המתמחים במערכות הספק, כדי לקדם מעבר לכלי תחבורה חשמליים וייצור חשמל פרטי, אבל רק סטודנטים מעטים בוחרים במסלול הזה, ויש מחסור במרצים ● במשרדי הממשלה נערכים ליום בו המהנדסים, עולי בריה"מ לשעבר, יפרשו

מודעה לשירותי ליווי בפייסבוק / צילום: צילום מסך

כובע צמר לתינוק, מצעים למיטה וזנות: בניגוד ולמרות החוק - פייסבוק מפרסמת שירותי ליווי

בימים האחרונים קודם בפייסבוק פוסט בתשלום תחת הכותרת "נערות ליווי במרכז", שמפנה לוואטסאפ המעביר לאתר ייעודי ולצ'ט בטלגרם שמבטיח היכרויות, דיסקרטיות ושירות מהיר

שיווק על ידי משפיענים / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מנהלי שיווק מצייצים בחרו: "ynet" האתר מועדף לפרסום במגזר הכללי, "גלובס" בכלכלי

כך עולה מסקר משותף של קבוצת הפייסבוק "מנהלי שיווק מצייצים" וחברת המחקר Segmanta ● "גלובס" מוביל בהעדפה של המפרסמים לפרסום מתוך כלל האתרים הכלכליים: 25.9% ממשתתפי הסקר ציינו כי יפרסמו בו בשנה הבאה

חלל עבודה משותף / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מדעי החלל המשותף: לאן צפוי להגיע ענף שטחי העבודה ואיך זה קשור לפקקים

בתוך חמש שנים בלבד הגיע היקף השטחים בחללי העבודה המשותפים ל–1.5% משטח המשרדים בארץ ● לפי מחקר של צ'מנסקי בן שחר, כ–80 אלף איש בארץ כבר עובדים בחללים כאלו, ומשבר התחבורה צפוי להזניק את מספר החללים המשותפים גם בפריפריה

ראובן הריסון (מימין) ורובי כיטוב, מייסדי חברת תופין (Tufin), בבורסת ניו יורק / צילום: יח"צ

הגדילו את המימוש: קרנות ההשקעה המחזיקות בתופין הישראלית מכרו מניות ביותר מ-70 מיליון דולר

שתי הקרנות עשויות להגדיל את היקף המכירה אם חתמי ההנפקה יבחרו לרכוש מהן עוד מניות ● במקרה שמרקר תממש את אופציית החתמים, היא תרד להחזקה של 12.3% מהחברה, וקטליסט תהפוך לבעלת המניות הגדולה בתופין

איציק בנבנישתי,/ צילום: תמר מצפי

מתיחות ביחסים בין פרטנר להוט סביב עתיד השותפות ברשת

פרטנר חוששת שהוט מנסה להתמזג עם סלקום והוט חוששת מאי הוודאות לגבי בעלי השליטה העתידיים בפרטנר

עם הפנים ל–2030 / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

עם הפנים ל-2030: מה יאפיין את המגמות בשוק הדיור בשנים הקרובות

אחרי שנה בלי ממשלה קבועה, הביקוש לדירות המשיך לעלות, וההיצע לא גדל מספיק ● הריבית הנמוכה מתדלקת עוד ועוד את הביקושים, ונראה שרק ב-2021 יוצגו תוכניות חדשות שיוכלו להשפיע על שוק הדיור

ח. מר: במקום נופש באיים הקריביים - חילוט ערבות והפסד כבד

ח. מר שבשליטת קרן פימי של ישי דוידי ממשיכה לסבול מתוצאות כספיות חלשות, והפסדיה ברבעון השלישי של השנה גדלו כמעט פי שלושה והגיעו לכ-35 מיליון שקל ● ההפסד הרבעוני במגזר הגלובל הצטבר ליותר מ-14 מיליון שקל, לעומת רווח מגזרי של כ-7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד

תשואה / צילום: Shutterstock

מדוע התשואה שמשיג מנהל קרן אינה זהה לתשואת הקרן עצמה?

התשואה, פנים רבות לה: יש הבדל בין התשואה שהשיגה קרן לזו שיראה המשקיע, ותתפלאו, אבל תשואה חיובית לא "הולכת" בהכרח עם רווח

סידני אוסטרליה  / צילום: shutterstock אס.איי.פי קריאייטיב

הישראלית שדיווחה על "האצה בצמיחה": מניית אפסווילאג' הנסחרת באוסטרליה זינקה 53% ביום

החברה, המפתחת פלטפורמת תוכנה כשירות לניהול אפליקציות לקידום עסקים קטנים ובינוניים, צופה הכנסות חוזרות חודשיות של כ-105 אלף דולר - צמיחה של 50% ביחס לרבעון הקודם ושל 200% לעומת הרבעון המקביל

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ האמריקאי מייק פומפיאו / צילום: ג'ים יאנג, רויטרס

מלחמת גרסאות עם וושינגטון: סיפוח הבקעה עלה או לא עלה בשיחה עם פומפיאו?

ראש מחלקת המזרח התיכון בבית הלבן נשאל על כך ביום שישי במסגרת תדרוך עיתונאים בוושינגטון, והכחשתו הייתה גורפת ● למרות זאת, נתניהו מתעקש היום: "והעליתי את הנושא בפני פומפיאו, ואני מתכוון להעלותו בפני ממשל טראמפ"

האחים יעקובי / צילום: אריק סולטן

אחים יעקובי: הניסיון לשקם את אורתם סהר הוביל להסדר חוב נוסף בחברה הבת

בדוחות של יעקובי לרבעון השלישי, החברה מחקה את יתרת השקעתה באורתם סהר בהיקף של כ-7 מיליון שקל וכן רשמה הפרשות של יותר מ-12 מיליון שקל בגין ערבויות שהעמידה "למזמיני עבודות ולספקים של אורתם סהר" ● אלה גררו את יעקובי להפסד רבעוני של 28 מיליון שקל

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

"לא שוכנעתי כי קיים סיכוי כלשהו לשיקומה של דורי בנייה"

כך כתבה היום השופטת איריס לושי-עבודי, לצד החלטתה להוציא צו לפתיחת הליכים לחברת דורי בנייה ● עם זאת, לא נסתם הגולל המשפטי על האפשרות לשיקום החברה