גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות האוף-שור מחפשות בית חדש: האם ישראל תצליח לנצל את ההזדמנות הכלכלית?

בימים אלה מחילים מקלטי מס רבים בעולם כללים חדשים, שגורמים לחברות אוף-שור לאבד מהאטרקטיביות שלהן ● המשמעות - משקיעים וחברות מחפשים מקום מבטחים במדינות מסודרות ● הבעיה: המשבר הפוליטי מעכב את הניסיונות של ישראל להביא לכאן חברות זרות

איי הבתולה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
איי הבתולה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

תארו לכם עולם ללא מקלטי מס; ללא חברות "אוף-שור"; עולם שבו כל חברה מדווחת באורח מלא על פעילותה במדינה שבה התאגדה, והמידע חשוף לרשויות אחרות בעולם, בהן יש לאותה חברה פעילות. עכשיו תפסיקו לדמיין. בימים אלה צועד העולם לעבר התרחיש הזה, כששורה של מדינות ושטחי שיפוט, אשר פועלים כמקלטי מס, מפרסמים כללי "מהות כלכלית" וכללי דיווח חדשים לחברות אוף-שור, אשר לא היו קיימים בעבר.

משמעות הדבר היא שחברות אוף-שור יחפשו בתים חדשים במדינות המערביות, מה שיהווה הזדמנות חד-פעמית עבור מדינת ישראל להכניס אליה הרבה מאוד כסף. מיליארדי שקלים בשנה.

ברשות המסים מכירים בהזדמנות שנפתחה בעקבות האווירה הבינלאומית של השקיפות, המרדף העולמי אחר גביית מס אמת והרצון לצמצם את מקלטי המס. לפני בחירות 2019 אף תוכנן "רוד-שואו" בעמק הסיליקון בהשתתפות מנהל רשות המסים ערן יעקב ומנכ"ל האוצר שי באב"ד ונציגים נוספים, על-מנת להציג בפני חברות הטכנולוגיה הבינלאומיות, שמחזיקות חברות אוף-שור, את היתרונות המיסויים שיש בישראל (חוקי העידוד). ואולם הבחירות הראשונות הקפיאו את כל התוכניות הללו, והבחירות השניות כבר קברו אותן. כעת מחפשים ברשות המסים דרך חדשה לפתוח ערוץ תקשורת עם החברות הללו, בלי להמתין ליציבות פוליטית, שעלולה להגיע באיחור.

דרישה בינלאומית ל"מהות כלכלית"

בעקבות לחצים מטעם האיחוד האירופי ומדינות ה-OECD, מקלטי מס מוכרים שבהם שיעורי המס נמוכים או כמעט אפסיים ולא קיימות בהם דרישות דיווח - אימצו חקיקות העוסקות בדרישות ל"מהות כלכלית" מהחברות המתאגדות בתחומן. בין המדינות הללו נמצאות איי הבתולה הבריטיים (BVI), איי קיימן, ברמודה, גרנזי, ג'רזי, איי מן, ברבדוס וקורסאו.

החקיקה החדשה של מקלטי המס כוללת מספר דרישות שלא היו קיימות בעבר ועתידות להבריח מהן רבות מהחברות המאוגדות אצלן. בין היתר, ישנה דרישה לנוכחות פיזית "נאותה" במדינת ההתאגדות. אם הפעילות של החברה קשורה למימון, פיננסים וקניין רוחני, הדרישות גבוהות יותר. לדוגמה, באיי הבתולה ידרשו מחברה להגיש לרשויות מידע על מחזור הכנסות, מספר העובדים הקשורים לפעילות, מספר העובדים המקומיים באי ושמותיהם, כתובת פיזית של משרד, תיאור הציוד הקיים.

דרישה נוספת מחברות האוף-שור היא להראות פעילות רלוונטית - "מהות כלכלית". כלומר, שיש לה עובדים, משרדים, ניהול, רמת הוצאות ועוד.

במאוריציוס, בסיישל ובפנמה פורסמה לאחרונה חקיקה מעט שונה אשר עוסקת גם היא ב"מהות כלכלית", שבבסיסה דרישות למספר נאות של עובדים והכרה נאותה בהוצאות תפעוליות לצורך קבלת הטבות מס.

הכללים החדשים הללו ישפיעו דרמטית גם ברמה הלאומית וגם ברמה הבינלאומית. חשוב לזכור כי לחלק גדול מהחברות שרשומות במדינות האלה אין כל-כך על מה לדווח. רבות מהחברות הללו לא מחזיקות אפילו חדר בודד במדינות האוף-שור, ובוודאי שה"מחקר והפיתוח" שלהן לא נעשה שם.

ברמה הלאומית, הכללים הללו ישפיעו על חברות ישראליות שעוסקות בתשתיות בינלאומיות וחברות שעושות עסקים באפריקה, ואשר רשומות במקלטי מס שונים, וכן על אלפי חברות נוספות - קטנות יותר - שנפתחו על-ידי ישראלים במקלטי המס השונים בעולם. ברמה הגלובלית, כל חברות הטכנולוגיה הגדולות מחזיקות זכויות IP במדינות אוף-שור, ורבות מהן ייאלצו לחפש כעת בית חדש. עבור ישראל מדובר בחלון הזדמנות קצר מועד לקלוט אל גבולותיה חברות זרות רבות.

מקלטי מס שיעברו שינויי חקיקה מגבילים בקרוב

חלון ההזדמנויות ייסגר בסוף 2020

לדברי רו"ח שרון שולמן, מנהל מחלקת המסים ב-EY ישראל, "החקיקה החדשה של משטרי ה'אוף-שור' מהווה את המסמר האחרון בארון של מבנה האוף-שור".

לדבריו, "הנהירה החוצה ממקלטי המס מהווה הזדמנות לפתיחת גבולות ישראל בפני החברות אלה, וכניסת IP לארץ, בייחוד לאור חקיקת המס כאן. "מצויה כאן הזדמנות של ישראל לעשות כסף גדול. ישראל חוקקה את חוק 'המועדף הטכנולוגי' ו'המועדף הטכנולוגי המיוחד', עם 6% מס לחברות גדולות ועם יציבות של ההטבות למשך 10 שנים גם אם החוק משתנה, והכול בשביל לשכנע את חברות הטכנולוגיה הגדולות להגיע לישראל".

רו"ח שרון שולמן/ צילום: באדיבות EY ישראל

החברות עושות עכשיו "שופינג" בין המדינות לבית חדש?

שולמן: "יש מדיניות מס מיטיבה במדינות רבות אחרות. מדינות כמו אירלנד, שווייץ וסינגפור, ממש נפגשות עם החברות האלה בתקופה האחרונה, ובוחנות מה ניתן לעשות בשביל לגרום להן לבוא דווקא אליהן, והן נמצאות במצב יותר טוב מישראל, כי הן היו יעד מועדף על החברות הללו גם קודם. ישראל צריכה לעשות לעצמה יחסי ציבור, ללכת ולהיפגש עם החברות והמנכ"לים שלהן, להראות מה יש למדינה להציע ולהזמין אותם לנהל משא-ומתן עם ישראל.

"הפלטפורמה קיימת, כי בחקיקה יש מסלול הטבות מאוד ייחודי ביחס לעולם שמאפשר למדינה לתת הטבות למי שמביא IP לישראל, וגם אם החקיקה תשתנה אז ישראל תשמר את ההטבות המובטחות ל-10 שנים. אם נפספס את 2020 - אז פספסנו את הכסף. ההזדמנות תיסגר בסוף 2020".

חוץ מקריאת השכמה לאוצר לרדוף אחר חברות הטכנולוגיה הגדולות, קורא שולמן למחוקק (שלא ממש מתפקד בימים אלה, שבהן אין ממשלה) לחוקק גם חוקים שייטיבו עם חברות שאינן חברות טכנולוגיה, כי גם הן יחפשו מקום חדש להתאגד בו. "יהיו מדינות שירוויחו הרבה מאוד מהמעבר הזה. הן יקלטו את הפעילות אליהן וירוויחו עסקים מאוד גדולים, ולא רק בתחומי הטכנולוגיה".

שולמן מעריך כי "הראשונות להגיב לכללים החדשים יהיו החברות האמריקאיות הרב-לאומיות, כי מאוד מקובל במבנים שלהן להחזיק קניין רוחני בחברות אוף-שור, פטנטים וכדומה. בצורה מובהקת ב-2020 הן צפויות לצאת ממשטרי האוף-שור ויחפשו 'און-שורים' עם משטר מס רגיל".

מקלטי מס מתחילים לחפש

מלחמה עולמית במקלטי מס

החקיקה במקלטי המס מגיעה בעקבות המאבק הבינלאומי בהון השחור ובכלכלת הצללים, שעבר שינויים דרמטיים בשנים האחרונות. בנוסף, למדינות המתוקנות בעולם נמאס שחברות הפועלות בגבולותיהן ומרוויחות סכומי עתק מתאגדות במקלטי מס והכסף הגדול חומק מבין ידיהן. הרגולטורים בעולם הכריזו מלחמת חורמה על מעלימי המס ומלביני הון, והחלו לירות את החיצים ברחבי העולם.

על הרקע הזה נולדו שלל יוזמות והסכמי חילופי מידע בין המדינות והעולם הפך אט-אט ליותר שקוף פיננסית.

הקמת חברה במקלטי מס אינה מהווה עבירה. לא מעט אנשי עסקים בעולם, וגם בישראל, בחרו בהתאגדות ב"מדינות אוף-שור" מטעמי מיסוי. בין היתר מדובר בפנמה, ברמודה, קפריסין, לוקסמבורג, איי קוד, איי קיימן, איי הבתולה, הונג קונג ועוד ועוד.

בחלק ממדינות העולם - וכך גם בישראל - קיימת חובת דיווח על החזקה של כל חברה זרה בחו"ל, אבל אין חובה לדווח על הכנסותיה של אותה חברה, מספר העובדים בה ופרטים נוספים. וכך, במשך השנים, פעלו חברות רבות במדינות "אוף-שור", בלי שלאף אחד היה מידע מלא על פעילותן. 

לדברי שולמן, "התמונה הגדולה היא שפרויקט ה-BEPS (תוכנית שיזם פורום ה-20G בשיתוף ה-OECD, ואשר מטרתה מאבק בתכנוני המס) נלחם בחברות ללא מהות כלכלית על-ידי שינוי של עקרונות של מחירי העברה (מחיר שנקבע ביחס לעסקאות בינלאומיות המבוצעות בין חברות קשורות), וקבע שאפשר לייחס רווח רק לחברות שיש להן פעילות של מנהלים בכירים, ושאי-אפשר לתת הטבות מס לקניין רוחני, אם החברה בעצמה לא מבצעת את פעילות המחקר והפיתוח. כך התחיל הלחץ על המבנים הבינלאומיים האלה.

"חברה או שותפות שלא יעמדו בחובת הדיווח, עשויות להיות כפופות לקנסות בסכומים שנעים בין 20 אלף דולר עד 75 אלף דולר לכל ישות, וכן לתקופת מאסר הנעה בין שישה חודשים לשנתיים. מעבר לכך, חברה או שותפות אשר לא יעמדו בכללי המהות הכלכלית (או לא יתקנו ליקויים), חשופות לקנסות בסכומים מהותיים - מינימום של 5,000 דולר ועד 400 אלף דולר לכל ישות; וכן לאפשרות מחיקת החברה או השותפות מרשם החברות המקומי, פעולה שעשויה להיחשב כאירוע של פירוק, במדינת התושבות של חברת-האם המחזיקה את החברה הנמחקת.

"במקלטי מס שונים נקבעה גם סמכות להחליף מידע בנוגע לבעלים הכלכלי או החוקי עם טריטוריות אחרות".

לדברי שולמן, "מי שהקים חברה באיי הבתולה ידע שהוא צריך להתייחס לשיקולי מס בישראל ובמדינות אחרות, אבל הוא מעולם לא נדרש שיהיו לו אנשים באיי הבתולה או להגיש דיווחים שם. הוא בעצם התנהל במחשכים שם. אלה משטרי מס שהיו מאוד מקובלים במדינות אוף-שור, ועכשיו העידן הזה נגמר". 

מהי חברת אוף-שור?

המונח חברות אוף-שור הוא שם כללי לחברות שהתאגדו במדינות שבהן שיעורי המס נמוכים מאוד ואפילו אפסיים - ובכינויי העממי יותר: מקלטי מס. רבות מהמדינות הללו הן איים, וביניהם איי הבתולה הבריטיים, איי ג'רזי, איי קיימן, איי קוד, קפריסין ועוד. עם זאת, חלק ממקלטי המס אינם איים, ובהם גיברלטר, ליכטנשטיין, פנמה, ברמודה, לוקסמבורג ועוד.

מה היתרון בהקמת חברה אוף-שור?

מלבד שיקולי המס, לעתים הקמת חברת אוף-שור נובעת מקיומם של חסמים עסקיים במדינות המוצא (ישראלים, למשל, שיכולים לפעול עסקית במדינות שאין להן קשרי מסחר עם ישראל, או כאלה שמעדיפות שקשר המסחר עם ישראל לא יהיה גלוי), או כאשר הרגולציה במדינת המוצא אוסרת פעילות המותרת במקום אחר בעולם. בנוסף, במדינות אוף-שור לא קיימת חובת דיווח על פעילות החברה והכנסותיה למדינה.

האם הקמת חברת אוף-שור מהווה עבירה?

לא. הקמת חברה במקלטי מס אינה מהווה עבירה. ואולם לפי חוק, אזרח ישראלי שהוא בעל שליטה בחברה זרה, חייב לדווח על כך לרשות המסים בדוח מיוחד, במסגרת הצהרת ההון המוגשת על-ידו - ולא כל הישראלים הפועלים בחו"ל מקיימים חובה זו.

בעקבות הפרת חובה זו, ודליפתן של רשימות שונות בהן ישראלים המחזיקים בהחזקות שונות בחברות אוף-שור ("מסמכי פנמה" למשל), נפתחו ברשות המסים חקירות נגד ישראלים שפתחו חברות באיי הבתולה, באיים הקאריביים, באיי מרשל, בפנמה, בקפריסין, בסנגל ובעוד מקלטי מס. במקביל נערכו בשנים האחרונות פשיטות על נותני שירותים לפתיחת חברות זרות, על-מנת לאתר מעלימי מס וישראלים שהפרו את חובת הדיווח.

היכן משולם המס של חברות אוף-שור?

השאלה הזו עומדת במוקד של ההתעניינות של מדינות העולם בחברות אלה. הכנסות של חברת אוף-שור יכולות להתחייב במס בישראל, כאשר השליטה על עסקי החברה וניהולה נעשים בישראל - החברה נחשבת לתושבת ישראל ומחויבת במס, כמו חברה שהתאגדה בישראל.

גם במדינות אחרות חלים משטרי מס שעשויים לחייב חברות אוף-שור. מנגד, החברות יוצרות מבנים יצירתיים במקלטי המס ברחבי העולם, שאמורים לסייע להן לקבל פטור ממס במדינות המוצא שלהן. פועל יוצא מכך הוא שיעור מס אפסי במדינות המקלט וכן אי-חיוב במס במדינות המוצא. התחמקות זו ממס היא שעוררה את ארה"ב ומדינות נוספות לפעול נגד התופעה.  

עוד כתבות

הראל ויזל, מנכ"ל ובעלים קבוצת פוקס  / צילום: שוקה כהן, יח"צ

לאומי פרטנרס במו"מ מתקדם לרכישת 10% מחברת ריטיילורס של פוקס לפי שווי של 600 מיליון שקל

החברה הבת ריטיילורס מחזיקה בזיכיון להפעלת המותג נייקי בישראל ובקנדה והמותג פוט לוקר בישראל ● ללאומי תוענק אופציה לרכישת 10% נוספים בתוך ארבע שנים, לפי שווי של 750 מיליון שקל לפחות

בנימין נתניהו, גדעון סער / צילום: הליכוד

מרכז הליכוד קבע: בחירות מקדימות ב-26 בדצמבר

הבחירות המקדימות נקבעו לפי דרישה של חבר הכנסת גדעון סער, שהודיע על כוונתו להתמודד מול ראש הממשלה נתניהו

לארי פייג' / צילום: רויטרס

החיים שאחרי גוגל: לארי פייג' מממן חיסונים בחינם לילדי קליפורניה

פייג', שממוקם במקום השביעי בין עשירי העולם, פרש מוקדם יותר החודש מכסא המנכ"ל של אלפאבית ● פייג' מממן את החיסונים במסגרת ארגון מקומי בשם "Shoo the Flu", שמציעה זריקות חינם בבתי ספר וגני ילדים בעיר

ניסים ברבי, דנס מנופים / צילום: תמונה פרטית, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

ניסים ברבי זכה במכרז רמ"י בתנובות: ישלם עבור הקרקע 61 מיליון שקל

ברבי, מבעלי חברת "דנס מנופים בע"מ" שעוסקת בתום העגורנים, זכה בקרקע שנמצא באזור התעשייה של המושב ושמיועדת לתעשייה ● על הקרקע התמודדו 23 חברות ● בשיחה עם "גלובס" הצהיר כי "טרם החליט מה יעשה בקרקע"

הכוכב הבא / צילום: רונן אקרמן

התאגיד נפרד מ"הכוכב הבא": יפיק עצמאית את בחירת הנציג לאירוויזיון

שיתוף-הפעולה בין תאגיד השידור וקשת מתקיים כבר 7 שנים ● עפ"י הודעת התאגיד לקשת, בכוונתם להפיק עצמאית את בחירת המועמד הישראלי לתחרות, וזאת החל מהשנה הבאה, כלומר בבחירת נציג ישראל לאירוויזיון 2021 ● קשת בתגובה: "בהצלחה"

דודו זבידה / צילום: איל יצהר

אחרי מיזוג מבני תעשיה וכלכלית ירושלים: גם החברה הבת דרבן יוצאת מהבורסה

דרבן תבצע בסוף דצמבר פדיון מוקדם מלא של האג"ח שלה, בהיקף של 250 מיליון שקל, ותסיים את חייה כחברה מדווחת

בוריס ג'ונסון והכלב שלו, אחרי הצבעה בבחירות בבריטניה / צילום: Dylan Martinez, רויטרס

"הסיוט שלפני חג המולד": כך מסקרים בבריטניה את הבחירות

האזרחים הבריטים יצאו הבוקר להצביע בפעם השלישית בארבע השנים האחרונות ● בינתיים, העיתונים מנסים להסביר לקוראים מי הוא בדיוק הבחירה הנכונה לעמוד בראש המדינה

זאב רוטשטיין / צילום: תמר מצפי

בכיר במשרד הבריאות: "אין מישהו במערכת שיכול להחליף את רוטשטיין"

אינסידנט שהתרחש באירוע התרמה להדסה בארה"ב הביא למכתב דרישה של ארגון נשות הדסה, שבו הן דורשות להדיח את רוטשטיין ● גורמים במשרד הבריאות ציינו כי לא בטוח שלמכתב יש תוקף משפטי כלשהו, לאור העובדה שהארכת הכהונה כבר אושרה

אביגדור ליברמן  / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ליברמן: אתמוך בחנינה לנתניהו תמורת פרישתו - אך לא בחסינות

לדברי ליברמן, אמש ניסו שרים בליכוד, ובהם יריב לוין, לשכנע את נתניהו לוותר על חסינותו כדי להקים ממשלת אחדות ● "נתניהו הפך לנטל. אף אחד לא רוצה לראות אותו בכלא, אבל אף אחד גם לא רוצה לראותו במערכת הפוליטית, וכולם מוכנים לתת לו לצאת בכבוד"

דקר הסלעים, מין בסכנת הכחדה / צילום: אורן קליין

בגלל הדייגים: מינים בסכנת הכחדה לא נכנסו לרשימת המינים המוגנים

לפני כשנה חתם השר אלקין על הכנסת דקר הסלעים וטונה כחולת סנפיר לרשימת הדגים המוגנים ● אך בסופו של דבר, בעקבות לחץ הדייגים, החליט לא לכלול אותם ברשימת המינים שיזכו להגנה מפני דייג

צוות מגובש / צילום: שאטרסטוק

"כל מנהל או מנהלת צריכים שיהיה להם טישו במגירה"

התפיסה שלפיה דמעות בעבודה הן התנהגות לא מקצועית, מתחילה להשתנות ● מדוע חשוב לעודד קולגות לבטא רגשות, ואיך זה תורם לחדשנות?

בנימין נתניהו / צילום: חיים צח לעמ

נתניהו הודיע לבג"ץ: אתפטר מכל תפקידיי כשר עד סוף השנה

הודעת נתניהו מגיעה כמענה לעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד נתניהו והיועמ"ש, בה היא דורשת את התפטרות נתניהו מתפקידיו כשר ואת יציאתו לנבצרות מתפקידו כראש הממשלה בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 11 בדצמבר 2019

אתמול באיכילוב: 7 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

בנימין נתניהו ובני גנץ / צילומים: מארק ניימן-לע''מ, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

הולכים לסבב שלישי: הכנסת קבעה כי תאריך הבחירות יהיה 2 במרץ

המשבר החוקתי החריף ביותר בתולדות המדינה מתגלגל מאז 9 באפריל, עת הסתיימה מערכת הבחירות לכנסת ה-21, וראש הממשלה נתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה ● יום הבחירות השלישי בפחות משנה יתקיים ב-2 במרץ 2020

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

ת"א צמצמה את הירידות בנעילה לאחר הציוץ של טראמפ

המדדים המובילים ננעלו בטריטוריה הירוקה לאחר יום אדמדם ● טראמפ צייץ כי ארה"ב וסין קרובות ל"הסכם סחר גדול" ● לאומי פרטנרס במגעים לרכוש 20% מחברה בת של פוקס, מנייתה של חברת האופנה זינקה ביותר מ-7%

רג'פ טאיפ ארדואן והמט דבוטאולו / צילום: Umit Bektas, רויטרס

ההתנגדות לארדואן גוברת: ראש ממשלת טורקיה לשעבר יציג מחר את מפלגתו

משלחת נציגים מטעם מפלגת השלטון ניסתה להניא את אהמט דבוטאולו מהחלטתו ● בעקבות הסירוב הגביר ארדואן את ביקורתו נגד עריקי המפלגה

הארווי ווינסטיין / צילום: אנדרו קלי, רויטרס

הארווי ויינשטיין הגיע להסדר תביעות אזרחי בגובה 47 מיליון דולר עם הנפגעות והנושים

לפי תנאי ההסכם, ויינשטיין ושותפיו לשעבר, בהם חברי מועצת המנהלים של אולפן ההפקות שלו לשעבר, לא הודו בביצוע עבירות

סוסון ים שנתקע בכוס חד פעמית שהושלכה לים  / צילום: נועם קוטלר

סוף סוף: עיר בישראל תאסור שימוש בכלים חד-פעמיים בחוף הים

כך לפי החלטת מועצת העיר אילת ● הקנס הצפוי לעובר על החוק - עד 730 שקל

השקת פרויקט הסיבים האופטיים של פרטנר / צילום: גד פרץ

עכשיו זה רשמי: האצ'יסון הגישה בקשה להיתר שליטה בפרטנר

הבקשה הוגשה למשרד התקשורת, אך היא תיבחן בעיקר ע"י משרד הביטחון ● התהליך עשוי לארוך כמה חודשים, בין היתר בשל העובדה שאין כרגע ממשלה

תחזיות לשווקים ב- 2020 / צילומים: shutterstock, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

תחזית מידרוג: קצב מכירת הדירות יגבר ב-2020, והמחירים יעלו; הריבית תמשיך להכביד על חברות הביטוח

2019 עומדת להסתיים כששני אפיקי ההשקעה המרכזיים בשוקי ההון בארץ ובעולם – מניות ואג"ח – הניבו למשקיעים תשואות מרשימות ● במבט קדימה, במידרוג מעריכים בסבירות גבוהה שגם השנה הקרובה תהיה חיובית ● אלה התחזיות של מידרוג לסקטורים המרכזיים בבורסה בת"א