גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יש מצב שכל אדם שני בחברה הערבית הוא עני"

הדברים נאמרו בפאנל "אתגרים של עוני, אבטלה, ופשיעה בחברה הערבית" שנערך בוועידה של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" בהנחיית אחסאן הנו

ח"כ יוסף גבארין, מפלגת חד"ש / צילום: איל יצהר, גלובס
ח"כ יוסף גבארין, מפלגת חד"ש / צילום: איל יצהר, גלובס

"שיעורי העוני בחברה הערבית עלו מ-2002 ל-2012 לכ-58 אחוזים. מאז הם יורדים ועומדים כיום על כ-50 אחוזים. בשנים האחרונות רואים השתלבות בשוק העבודה, גם של נשים. מצד שני 50 אחוז זה הרבה וגם מי שמשתלב נכנס ברמות שכר הרבה יותר נמוכות מהחברה היהודית כולל המגזר החרדי", הדברים נאמרו על ידי ניצה קסיר,  המשנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, בפאנל האתגרים של עוני אבטלה ופשיעה בחברה הערבית שנערך בוועידה של הפורום הכלכלי הערבי ו"גלובס" בהנחיית אחסאן הנו.

ניצה קסיר המשיכה ואמרה "יש קשר בין עוני ומצב כלכלי לבין פשיעה. אז אלה הנתונים, ויש גם את מדד איכות החיים. החברה הערבית נמצאת במקום הכי נמוך בכל המדדים בתחום. יש איזה שהוא שיפור וזה תוצאה של משאבים אבל זה לא מספיק. בשני תחומים הייתה ירידה דרסטית באיכות החיים: הביטחון האישי, והקהילה וחברה. כשאדם מרגיש פשיעה זה משפיע על החברה והקהילה. בכל המדינות יש אי שיוויון גדול. צריך לטפל בזה ולסגור פערים. כשבאים לטפל בפשיעה יש למנוע פשיעה קיימת ועתידית. כשיש פשיעה קיימת זה רק הולך ומתרחב. אז למרות ירידה קטנה בשיעורי עוני אנחנו רואים גידול הולך וגדל בפשיעה בחברה הערבית.

"חלק מהבעיה זה שאנשים זקוקים לאשראי ויש להם קושי להשיג אותו אז הם פונים לשוק האפור. דבר נוסף שצריך להתייחס אלו זה החינוך. דוח מבקר המדינה שם דגש שהפשיעה מתחילה אצל הצעירים. עם כל השיפור, התמונה רחוקה ממה שקיים בחברה היהודית עם שיעורי נשירה ונשירה סמויה. כשיש אוכלוסייה כ"כ גדולה שלא לומדת ולא עובדת זו קרקע לפשיעה".

 ניצה קסיר, המשנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות  / צילום: איל יצהר, גלובס

"יש מצב שכל אדם שני בחברה הערבית הוא עני"

"כמעט מחצית מהאוכלוסייה הערבית מתחת לקו העוני. כלומר מצב של כל אדם שני בחברה הערבית הוא עני" אמר חוסאם אבו בכר, מנהל סניף עפולה במוסד לביטוח לאומי. "לא מדברים על רעב אבל מושגי עוני מסוג אחר. מגיעים רבים למוסד לביטוח לאומי לקבל קצבאות, למשל קצבת הבטחת הכנסה. כמעט 40 אחוז הם מהחברה הערבית וכמובן קצבאות נוספות.

חוסאם אבו בכר, מנהל סניף עפולה במוסד לביטוח לאומי  / צילום: איל יצהר, גלובס

"האם קצבאות הביטוח הלאומי הם פתרון? אולי פתרון עזר, אבל הן לא פתרון. העוני הוא לא גזירה משמיים ולא תרבות או מנטליות הוא תוצר של מדיניות כלכלית, והפתרון הוא אך ורק בדרך של פתרונות כלכליים ושל צמיחה ופיתוח ולא קצבאות. לרוב מדברים על העוני ולא עם העניים עצמם. דובר פה על נסיעות לחו"ל, שאנחנו רואים ששליש נוסעים לחו"ל. האם זה אומר שהם מתחת לקו העוני? זה לא מדד לעוני. יש דברים שהפכו למצרך בסיסי. הרי היום אנשים רוצים להתחתן ולנסוע לחו"ל ולבנות בית וחתונה מפוארת והם מוצאים עצמם שבויים בבנקים או שוק אפור ומשם מתחילות הבעיות של האלימות".

"ב-2009 הבעלים של סופר פארם הראשון בנצרת רצה לעזוב כי היו אנשים שגנבנו פמפרס בצעקות אללה הוא אכבר"

"הפרוטקשן מתחיל מאיש אחד", כך הסביר חאלד חסן, ממצה משאבים ומפתח כלכלי לרשויות, יועץ ומפתח עסקים קטנים ובינוניים. "ואם יש כסף, אפשר להלוות ולגלגל יותר ואחרי ההלוואות יש תופעה מסוכנת שיש הרבה כסף בידיים, אבל יש גם רגולציה כמו איסור הלבנת הון. יש לא מעט עסקים במגזר הערבי שנכנסו אליהם אנשי הפשיעה האלה בעל כורחם של אנשי עסקים. אומרים להם 'קח חצי מיליון קח מיליון תן לי משכורת'. אז הוא מכוסה במשכורת. בסוף הפושע הולך להיות הכי מסודר ובעל העסק הכי מסובך. הוא חייב לתת לו כל חודש את החלק שלו או את הרווח כביכול כמשכורת. ובמוסדות המדינה הוא מסודר, אבל בלילות הוא לא מסודר, הוא עושה דברים אחרים.

"זה שהגענו למצב שהם נכנסים לעסקים לגיטימיים זה מטעה את השוק. כשאנחנו בודקים את השוק זה לא מופיע בשום דוח שאפשר למדוד, וזה מטעה את השוק, אז הרבה מהנתונים שקיימים בידי המוסדות זה לא נכון. אז צריך לרדת לעומק וזה מאוד מסוכן. הבעיה הגדולה היא שאלה שיש להם כסף, אף אחד לא מכיר אותם. היום יש מושג של "חיילים". מי שירה הוא רק חייל, מי שנותן פקודות הוא החשוב ואתה צריך ללכת למקורות ולא לחייל. במצב הזה אנשי העסקים באמת מפחדים להיכנס לזירה העסקית בגלל זה. הרבה עסקים שנפתחו כבר מקבלים איתות מהיום הראשון שאתה שייך לנו. יש לא מעט עסקים שנסגרו בחודש הראשון לפתיחתם".

מוחמד דראושה, מנהל תחום שוויון וחברה משותפת במרכז גבעת חביבה, אמר ש"ב-2007 מצאנו שהחברה הערבית אחראית ל- 7.9 אחוז מהתל"ג הישראלי. היום מדברים על קרוב ל-11. זאת אומרת שיש קפיצה ענקית בתוך עשור. כדי להיות שווים צריך מוביליות לאזור ה-16-17 אחוז. אז יהיה סוג של ייצוג הולם. כדי להגיע לשם צריך תשתיות כשהראשונה היא חינוך והשנייה היא תשתית תעסוקתית. במצב כיום למעשה זה מייצר הגירה יומיומית מישובים ערבים ליהודים או שיש כאלה שלא עובדים. השאלה איך מייצרים מקומות תעסוקה בתוך החברה הערבית במיוחד בשביל לשלב אוכלוסיות חלשות ובשביל "מהגרי עבודה" בין ישובים.

מוחמד דראושה, מנהל תחום שוויון וחברה משותפת במרכז גבעת חביבה / צילום: איל יצהר, גלובס

"איך מביאים משקיעים לחברה הערבית? פגשנו את סטף ורטהיימר בעבר והוא דיברו על חסות. אני מזכיר שב-2009 הבעלים של סופר פארם הראשון בנצרת החליט שהוא עוזב כי היו אנשים שגנבנו פמפרס בצעקות אללה הוא אכבר. היה צריך לשכנע אותו בתהליך עמוק כדי להשאיר אותו בפעילות בחברה הערבית. הנושא של חוסר בטחון בחברה מונע מלפתח עסקים".

"אי אפשר להתייחס לפשיעה בלי להסתכל בפן הכלכלי"

פתחי מרשוד, יועץ ארגוני של מרכז מסאואה, הדגיש את מקומם של עמותות וארגונים חברתיים: "לעמותות וארגונים חברתיים יש תפקיד מרכזי. אני מאמין באימפקט קולקטיבי. חבירה משותפת של ארגוני חברה אזרחית עם רשות מקומית ביחד היא קריטית והיא מתרחשת ואת זה חשוב לפתח ולחזק אותו. ארגון חברה אזרחית מוגבל בכספו ולכן חבירה ביחד והקמת שותפות זה חובה.

אחריו דיבר ח"כ יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת, שפתח את דבריו כך: "אני אפתח בפעולות מהזמן האחרון בתחום של מניעת הפשיעה בחברה הערבית. לדעתי היה שינוי שאנשים הרגישו אותו. זה התחיל בהפגנה של עשרות אלפים במג'דל כרום נגד הפשיעה בחברה הערבית והמשיך להפגנות נוספות ושיירת רכבים. אנשים הרגישו שיש כאן עבודה קבוצתית שהמנהיגות מובילה והציבור התגייס. רצינו להעתיק את המחאה למוסדות בינלאומיים שמתעניינות לקבוצות מיעט.

"אי אפשר להתייחס לפשיעה בלי להסתכל בפן הכלכלי. החל מהמסחר בנשק, המסחר בסמים וגם תופעת הפרוטקשן שממשיכה. רק לפני כמה ימים קיבלתי שיחה ממישהו בישוב שאין בו פרוטקשן ועכשיו קיבלו הודעות מארגון שעומד להיכנס ו'אם לא תסייעו לנו נעשה כך וכך'. זה קיים.

ח"כ יוסף גבארין, מפלגת חד"ש / צילום: איל יצהר, גלובס

"אין ספק שהפעילות הכלכלית שאינה מתאפשרת בחברה הערבית בהרבה הקשרים של שירותים שהציבור צריך אותם - הבנקים לא נותנים אותם הם אחדות מהסיבות לבעיות בחברה הערבית . הבנקים צריכים להתאים את השירותים שלהם למציאות בחברה הערבית . למשל משכנתאות שכרוכות בהיתרי בנייה. זה מובן. אבל מי שמכיר את המציאות בשטח מכיר את הבעיה שיש הרבה בתים שאין להם היתרי בנייה. וכך שיעורי המשכנתאות היום הם 1-2 אחוז בחברה שמקבלים אותם . צריך להסתכל על הצרכים המיוחדים ולהתאים אותם לישובים הערבים".

אני חושב שהבנקים צריכים בכלל לעשות חושבים והייתי קורא לבדק בית, וזה לא מילה רעה. אני שואל מאיזה מידה הציבור הערבי נהנה מהשירותים לעומת הרחוב היהודי? אני אומר הוא לא נהנה באותה מידה וצריך להנגיש את השירותים הבנקאיים.

עוד כתבות

שי ניצן / צילום: שריה דיאמנט

שי ניצן משיב לטענות שביצע הפיכה שלטונית: "מסע שיסוי שיביא להפלת יסודות הבית"

"אין זה מתקבל על הדעת שאדם שהקדיש את חייו המקצועיים למאבק המשפטי בטרור; למאבק בשחיתות השלטונית; למאבק בארגוני הפשיעה; למאבק על ערכיה של המדינה היהודית דמוקרטית - יקום בוקר אחד וינסה לבצע 'הפיכה שלטונית'", כך אמר פרקליט המדינה שי ניצן

חלל עבודה משותף / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מדעי החלל המשותף: לאן צפוי להגיע ענף שטחי העבודה ואיך זה קשור לפקקים

בתוך חמש שנים בלבד הגיע היקף השטחים בחללי העבודה המשותפים ל–1.5% משטח המשרדים בארץ ● לפי מחקר של צ'מנסקי בן שחר, כ–80 אלף איש בארץ כבר עובדים בחללים כאלו, ומשבר התחבורה צפוי להזניק את מספר החללים המשותפים גם בפריפריה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ האמריקאי מייק פומפיאו / צילום: ג'ים יאנג, רויטרס

מלחמת גרסאות עם וושינגטון: סיפוח הבקעה עלה או לא עלה בשיחה עם פומפיאו?

ראש מחלקת המזרח התיכון בבית הלבן נשאל על כך ביום שישי במסגרת תדרוך עיתונאים בוושינגטון, והכחשתו הייתה גורפת ● למרות זאת, נתניהו מתעקש היום: "והעליתי את הנושא בפני פומפיאו, ואני מתכוון להעלותו בפני ממשל טראמפ"

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

עתירה: התקציב לשיקום שורדות זנות לא נוצל – ועלול לרדת לטמיון

המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות עתר לבית המשפט נגד משרדי הרווחה והאוצר, בטענה שהכסף המוקצה עבור שיקום נשים בזנות לא הגיע ליעדו, ועשוי לשוב לקופת האוצר עם תום השנה ● בית המשפט הורה למדינה לנמק בתוך שבוע מדוע לא נעשה שימוש בתקציב

סטודנטים מהמכללה האקדמית כנרת בסיור בתחנת הכוח אורות רבין / צילום: ראמי אבוריש

מי יתחזק את הרכבת הקלה? המסלול שמהנדסי חשמל בורחים ממנו

בשנים הקרובות ישראל תזדקק להרבה מהנדסי חשמל המתמחים במערכות הספק, כדי לקדם מעבר לכלי תחבורה חשמליים וייצור חשמל פרטי, אבל רק סטודנטים מעטים בוחרים במסלול הזה, ויש מחסור במרצים ● במשרדי הממשלה נערכים ליום בו המהנדסים, עולי בריה"מ לשעבר, יפרשו

גיל אגמון / צילום: איל יצהר

גיל אגמון רוכש מקבוצת דלק עוד 7.5% ממניות דלק רכב בפרמיה של 20% על מחיר השוק

העסקה, בהיקף של 135 מיליון שקל, היא שלב נוסף של קבוצת דלק למכירת החזקות שאינן בתחום האנרגיה ● המניה הגיבה בזינוק של 15%, ובסך הכל עלתה בחודש האחרון בכ-40%

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

ת"א ננעלה בעליות: סלקום זינקה ב-11%, דלק רכב ב-14%

מגה אור השתתפה בהנפקה של אפי נכסים כשרכשה מניות ב-83 מיליון דולר; ביג רכשה מניות בהיקף של 407 מיליון שקל ● שיכון ובינוי הגישה הצעה לרכישת השליטה בתהל ● גיל אגמון הגיע להסכמות עם קבוצת דלק לרכישת מניות דלק רכב, 7.5% מהון המניות, בכ-135 מיליון שקל

גל סטאל, יו"ר ובעלים באנטרופי / צילום: יונתן בלום, גלובס

אנטרופי ממליצה לדירקטוריון לאומי על דירקטור בבזק לשעבר שתמך בעסקת בזק-yes

מדוח של אנטרופי לקראת האסיפה הכללית של בנק לאומי בעוד כשבועיים, שהגיע לידי "גלובס", עולה כי יצחק (איציק) אילדמן זוכה לתמיכתה של חברת הייעוץ לכהונה נוספת כדירקטור חיצוני בבנק

מנכ"ל תנובה, אייל מליס

תנובה מסמנת מנועי צמיחה חדשים: בוחנת כניסה לתחום האוכל המוכן

חברת המזון הגדולה בישראל בוחנת הקמת מערך ייצור למזון מוכן בוואקום המיועד לשוק המקצועי ● גובה ההשקעה בקווי הייצור מוערכת בעשרות מיליוני שקלים וצפויה להביא לחברה תוספת מכירות של 150 מיליון שקל בשנה

ח. מר: במקום נופש באיים הקריביים - חילוט ערבות והפסד כבד

ח. מר שבשליטת קרן פימי של ישי דוידי ממשיכה לסבול מתוצאות כספיות חלשות, והפסדיה ברבעון השלישי של השנה גדלו כמעט פי שלושה והגיעו לכ-35 מיליון שקל ● ההפסד הרבעוני במגזר הגלובל הצטבר ליותר מ-14 מיליון שקל, לעומת רווח מגזרי של כ-7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד

מתחם בית הפסנתר של קבוצת ניצן גרופ / הדמיה: Evolve Media

אלקטרה בנייה נבחרה לבנות את פרוייקט "בית הפסנתר" בתל אביב

החברה תבנה עבור קבוצת ניצן גרופ את פרויקט "בית הפסנתר" בפינת הרחובות אלנבי ואחד העם בתל אביב בהשקעה כוללת של כ-120 מיליון שקל

משה ברקת/ צילום: רפי קוץ

הדרך לכישלון רצופה בכוונות טובות של הממונה על שוק ההון ברקת

בעולם שבו יש מחסור עצום באנליזה איכותית בכל צמתי ההשקעות בגופים המוסדיים, נכון יותר לעודד את המוסדיים להשקיע במחקר תומך השקעה שישפר את קבלת החלטות ההשקעה - ולא לייצר מחלקה ביורוקרטית שכל תפקידה הוא כסת"ח ● פרשנות

ריאנאייר / צילום: שאטרסטוק

אפקט בואינג: ריאנאייר תסגור את הקו לנירנברג בחודש מרץ הקרוב

חברת הלואו קוסט מנמקת את המהלך בעיכוב בקבלת מטוסי הבואינג 737 מקס 10 ● המשמעות – ביטול הקו הישיר מת"א לנירנברג שבגרמניה הפועל כיום בתדירות של שתי טיסות שבועיות

רונן ניר, שותף בויולה ונצ'רס / צילום:

"למה קמים פחות סטארט-אפים? כי אנחנו לא יודעים איך ייראה עידן המכונות"

רונן ניר, שותף בקרן ההון סיכון ויולה ונצ'רס, מסביר בראיון ל"גלובס" כיצד הולך ומשתנה מודל האקזיט המוכר, למה ענקיות הטכנולוגיה דורשות מהמשקיעים לחשב מסלול מחדש, ומה קורה מאחורי הקלעים של הסטארט-אפים: "לכל משקיע יש ברגע נתון שתי חברות במשבר"

ישראל כץ / צילום: איל יצהר

כשטראמפ הכיר בירושלים כבירת ישראל, האם באמת לא קרה דבר?

שר החוץ צופה שהפלסטינים יזרמו עם סיפוח הבקעה "כמו עם העברת השגרירות". הם לא זרמו ● "המשרוקית של גלובס"

הנשיא טראמפ בביקור באזור בנייה בטקסס  / צילום: רויטרס

טראמפ נגד טראמפ: האיום הגדול ביותר על נשיא ארה"ב הוא - עצמו

כלכלת ארה"ב מוסיפה לצמוח, וביום ו' נרשמה עוד ירידה היסטורית באבטלה ● נשיאים נוטים לחזור ולהיבחר כאשר כלכלה עושה חיל – אבל הדייר הנוכחי מתקשה להפיק ממנה את מלוא התועלת הפוליטית ● פרשנות

אמיר אוחנה, שלמה (מומו) למברגר, אביחי מנדלבליט / צילומים: רפי קוץ, לשכת עורכי הדין

משפט שלמה של אוחנה ומנדלבליט: העימות של שר המשפטים והיועמ"ש על ממלא-המקום של שי ניצן

אמיר אוחנה מאמין ששלמה למברגר יכול לכהן כמ"מ פרקליט המדינה ● אבל למברגר הוא המועמד המועדף של היועמ"ש, ולאוחנה חשוב להראות שהוא הבוס ● למה ליאת בן-ארי לא מועמדת להחליף את שי ניצן? יכול להיות שהתשובה נמצאת בכלל אצל בודהא ● פרשנות

נתניהו וריבלין / צילומים: איל יצהר ורויטרס

המתווה שלא היה: איך הפיל הליכוד על ריבלין הצעה לרוטציה

במערכת הפוליטית שוב עולות הקריאות לכבד את "מתווה הנשיא", וחוזרת המנטרה: שנה-שנתיים-שנה • אלא שריבלין מעולם לא הזכיר רוטציה ולא הציע שנתניהו ישוב לשנת הכהונה הרביעית • כיצד נולד הספין, איך הוא התגלגל, ואיך נראית רוטציה אמיתית? ● המשרוקית של גלובס

צוללת צבאית / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הוועדה שלא קמה התחקיר שלא נעשה, הלקחים שלא הופקו: במערכת הביטחון לא למדו מפרשת הצוללות

ועדה שמונתה לקביעת כללים בנושאי רכש לא פעלה, ובכירים במערכת הביטחון טוענים כי לא הופקו לקחים ● משרד הביטחון: הוטלו מגבלות על עבודה מול מתווכים

שיווק על ידי משפיענים / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מנהלי שיווק מצייצים בחרו: "ynet" האתר מועדף לפרסום במגזר הכללי, "גלובס" בכלכלי

כך עולה מסקר משותף של קבוצת הפייסבוק "מנהלי שיווק מצייצים" וחברת המחקר Segmanta ● "גלובס" מוביל בהעדפה של המפרסמים לפרסום מתוך כלל האתרים הכלכליים: 25.9% ממשתתפי הסקר ציינו כי יפרסמו בו בשנה הבאה