גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על החרדה: המחיר הסמוי של החיים במלחמה מתמדת בדרום

תושבי הדרום מתמודדים כבר שנים ארוכות עם חרדה שעלולה להופיע גם בזמני חירום וגם בזמני רגיעה, ולשבש באופן מוחלט את חייהם של הסובלים ממנה • מה ההשלכות על הנפש של מבוגרים וילדים שאינם מכירים חיים במציאות נורמלית

בורחים למקלט,/ צילום:רויטרס
בורחים למקלט,/ צילום:רויטרס

ה' היא עצמאית המתגוררת באזור ה-40 ק"מ, שאליו עברה מיד אחרי צוק איתן ("מישהו לא עמד בזה אז התפנתה לנו אחלה דירה"). עד לפני כשמונה חודשים, במקרה לא הגיע טווח הטילים בדיוק ליישוב שלהם, אולם לפני שמונה חודשים כנראה שונה כיוונון הרקטות, והמצב החמיר. ה' מספרת כי היא רואה שינוי דרמטי בהתנהגות של ילדיה מאז, וגם של עצמה.

"הכול התחיל כשהייתי בחו"ל", היא מספרת. "אמא שלי הייתה אחראית על הילדים, היא באה מהצפון ולא הייתה מוכנה לזה בכלל. היא נבהלה מאוד, והיה לה קשה לתפעל את שלושת הילדים שהם אפילו לא שלה בלילה מלא האזעקות, וביום שלמחרת, שבו הם סבלו גם מלחץ וגם משעמום. היא התכוונה לצאת לקניות באותו היום, ולכן ממש לא היה אוכל בבית, אבל היא לא יכלה לצאת ולהשאיר את הילדים בבית ופחדה לקחת אותם איתה".

מאז, אומרת ה', הילדים מתנהגים אחרת. "הגדול בורח לטלפון. הקטנה מגיבה בבכי לכל דבר, כולל לנזיפה הכי קטנה, באופן שהוא לא תואם גיל. היא אומרת לי ‘לא ישנתי בלילה כי פחדתי מהטילים', ואני רואה שהיא באמת עייפה, כלומר עוד יותר עצבנית. אני רואה הבדל גם בהתנהגות שלי. פעם הייתי משאירה את הגדול, שהוא כבר נער, בבית לבד בלי חשש. היום אני מתדרכת אותו בכל פעם שאני יוצאת או כשהוא יוצא בלעדי. פעם יכולתי לעבוד והילדים שיחקו ברקע. היום הם צריכים אותי הרבה יותר צמודה אליהם".

מעבר לחרדה מהטילים, ישנה גם חרדה כלכלית. "אני עצמאית בנוסף לכול, ואף אחד לא מפצה אותי", אומרת ב', "הפיצוי לעצמאים הוא משכורות העובדים שלא הצליחו להגיע לעבודה, אבל לי אין עובדים. ואם אני עובד במקצוע שמאפשר לי להשלים עבודה בכל מיני שעות מוזרות לאחר שביליתי עם הילדים במשך היום בבית, הרי שמי שיש לו קליניקה טיפולית, למשל, מאבד 1,500-1,000 שקל ביום, אם מביאים בחשבון את אובדן ההכנסה והתשלום על הקליניקה. בשנה האחרונה היו בטח שבעה ימים כאלה ב-40 ק"מ, ואני אפילו לא מדברת על מה שקורה בעוטף".

"דברים שמפרקים את הנפש"

תופעות של חרדה הקשורות בטרור נפוצות יותר מן הסתם בקרב תושבי הדרום, בהשוואה לתושבי יתר חלקי הארץ, שכן הם חשופים למטחי טילים באופן התדיר ביותר. אבל כאשר המטחים מתרחבים לאזורים נוספים בארץ - גם החרדה מתרחבת, ועשויות להיות לכך גם השלכות קשות. כך קרה עם הילדה בת ה-8 מחולון, שהתמוטטה בזמן שנשמעה בעיר אזעקת צבע אדום. ככל הנראה הסיבה להתמוטטות הייתה התקף חרדה שהוביל להפרעת קצב לבבית.

אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש שבאים במגע עם אנשי הדרום באופן יומיומי אינם מופתעים מתגובה מסוג זה. מנעד תגובות החרדה שחווים התושבים בתגובה לאירועים הביטחוניים הוא רחב מאוד, ולצד החרדה עשויה להופיע גם תגובה פוסט-טראומטית (PTSD). החרדה עלולה להופיע גם בזמני חירום וגם בזמני רגיעה, ולשבש באופן מוחלט את חייהם של הסובלים ממנה. "הפרעות בקצב הלב בגלל חרדה הן קיצוניות, אך הן קורות", אומר ד"ר שי איתמר, מתמחה בפסיכולוגיה קלינית מפורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, אשר עבד במשך שלוש שנים כמתמחה ביישובי שער הנגב. "החרדה היא מנגנון אבולוציוני טבעי למצבי חירום, שבא לאפשר לגוף לברוח, לתקוף או לקפוא. חרדה ופוסט-טראומה שנמשכות לאורך זמן עלולה לפגוע דרמטית באיכות החיים של התושבים. היא עלולה לגרור דיכאון, הפרעות קשב וריכוז, בעיות בקשרים זוגיים ומשפחתיים, התפרצויות זעם ועוד. גם בזמני רגיעה, חשיפה לגורמים שמזכירים את הטראומה עלולה להצית את החרדה - כל אגזוז של אופנוע עלול לעורר זיכרון של ריחות, של תמונות קשות. אלה דברים שמפרקים את הנפש.

ד"ר שי איתמר, פסיכולוג שעבד במשך שלוש שנים בשער הנגב  / צילום: באדיבות המצולם

"אנשים שעמם עבדתי", ממשיך איתמר, "סבלו מקשיים בתפקוד בלימודים, בעבודה ובזוגיות. העולם של אותם אנשים הסובלים מחרדה מצטמצם. רואים זאת גם בקרב ילדים. הם מתחילים להימנע מיציאה מהבית, לא רוצים לישון לבד ולהתקלח לבד. רואים הרבה יותר בעיות של קשב וריכוז בקרב ילדים חרדתיים".

"אירועים מעוררי חרדה מחזיקים מורכבות של גם-וגם: זהו בדיוק הפחד לאבד את הדבר שיש לי, המוכר לי, ולהיבלע בתוך מציאות לא מוכרת, לא צפויה ואולי לא בטוחה", אומרת יפעת הראבן, ביבליותרפיסטית ומטפלת בהבעה ויצירה, בת 43, נשואה ואם לשניים, גרה ועובדת ביבנה ובעצמה מתמודדת עם חרדות נוכח המצב הביטחוני. "בסיטואציה מעוררת חרדה, גם אם היא מוכרת לנו, כמו בתקופות של מתיחות ואזעקות, חשוב לתת מקום לרגשות שעולים, גם אם נדמה לנו שאנחנו והילדים כבר מתורגלים בזה. כהורים, מוטלת עלינו האחריות לתווך את ההתרחשויות לילדים, להסביר להם את המצב באופן שמתאים לגילם; להדגיש שאנחנו והמדינה עושים הכול כדי לשמור ולהגן עליהם; לסנן חשיפה לתמונות ולדיווחים באמצעי התקשורת שעלולים להגביר את החרדה; ולאפשר להם לבטא את רגשותיהם. אין דרך אחת לחוות ולהתמודד עם חרדה. יש ילדים שיתכנסו וישתבללו בתוך עצמם, יש ילדים שיתמלאו בפרץ אנרגיה פתאומית, יהיו ילדים שייצמדו להוריהם ויתקשו לשחרר, ויהיו גם כאלה שייראו אדישים לכל העניין. צורות הביטוי של מתח וחרדה הן רבות ומגוונות, אך הצורך הרגשי הוא אחד: ילד חרד צריך שיראו אותו, שישמרו עליו וייתנו מקום לחוויה שלו".

מי שאמורים לסייע לתושבים בהתמודדות הנפשית מול מתקפות הטרור הם חמשת "מרכזי חוסן" הממוקמים ביישובי עוטף עזה, וכוללים מעטפת של אנשי צוות כמו פסיכולוגים, עובדים סוציאלים ומטפלים ביצירה שהם מומחים בטראומה. אך השירות הזה, הכפוף למשרדי הבריאות והרווחה, אמור להתווסף ולסייע לשירותי פסיכותרפיה (לאו דווקא בהקשר של טרור) ציבוריים שמתפקיד המדינה לספק לאזרחיה - ואת אלה קשה מאוד להשיג היום בזמינות סבירה בכל הארץ, וגם בדרום. לפי נתונים שמסר ל"גלובס" פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, הרי שזמני ההמתנה לשירותים פסיכותרפיים בערי הדרום כמו באר שבע ואשדוד נעים בין חצי שנה לשנה, ויש יישובים שבהם אין בכלל שירותים כאלה, למשל: ירוחם, נתיבות, דימונה, גדרה וגן יבנה.

תרופות במקום פסיכולוג

איתמר, שעבד במשך שלוש שנים בעמותה שסיפקה שירות בעבור "חוסן" במועצה האזורית שער הנגב, אומר כי "חוסן נותנים מענה למצבים אקוטיים, אך כשהצופרים נרגעים והשקט חוזר - קשה הרבה יותר לחוסן לספק את הצרכים, כי חלק מהמטפלים לא ממשיכים בעבודה שם. גם פנייה לטיפול אצל מטפלים העובדים עם הקופות תמורת כ-130 שקל לטיפול - מה שמכונה "הסדר" - "היא לא תמיד זמינה וגם כרוכה בתשלום שעבור חלק מהתושבים הוא הרבה כסף, והם לא בהכרח יכולים לעמוד בו". הוא גם טוען שהשם שניתן למרכזים "חוסן", לא משרת את המטרה, כי "אנשים חושבים שמצופה מהם להיות חזקים, והם מרגישים אשמים אם הם לא כאלה. הם מתקשים להבין שחרדה זו תגובה נורמלית למציאות החיים העוטפת אותם. הם מתמודדים עם מציאות שלפעמים היא גיהינום".

נחמה נאוגווקר (33) מנתיבות, אם לאיתן בן השלוש ודביר בן השנתיים, חוותה הבוקר ארבע אזעקות בעקבות מטחי טילים שנורו לאזור. דבריה מחזקים את הטענה לגבי חוסן. "בכל פעם אנחנו רצים לחדר מדרגות סמוך, כי אין ממ"ד או מקלט קרובים מספיק. הילדים נסערים, בוכים ונבהלים". היא מספרת שמכיוון שנתיבות לא נחשב לחלק מיישובי העוטף "אנו מקבלים שירות מ'חוסן' רק בחירום, אבל לא בימי שגרה. זה מקומם בעיניי. הייתי בהחלט רוצה להסתייע בטיפול כזה באופן קבוע. יש כאן ילדים שהם נפגעי חרדה ומסתייעים בפסיכולוגים באופן פרטי, כי אחרת אי אפשר להשיג טיפול".

נחמה נאוגווקר בזמן אזעקה, אתמול. עם הילדים איתן (מימין) ודביר  / צילום: תמונה פרטית

לדברי איתמר, דווקא בגלל מחסור בשירותי פסיכותרפיה זמינים, יש לא מעט מתושבי הדרום שנעזרים בתרופות נוגדות חרדה מסוג זאנקס וקלונקס, שעלולות להוביל להתמכרות.

אביאל אורן, פסיכולוג קליני, וגם הוא מהארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, אומר ש"יש מחסור בכל הארץ בשירותים פסיכולוגים ובפריפריה הגיאוגרפית החברתית המצב חמור יותר, כולל בדרום. הסיבות הן בעיקר הזנחה רבת שנים של המדינה את הפסיכולוגיה הציבורית, המקבלת ביטוי בהיעדר תקינה, שכר נמוך, ובעיקר היעדר רגולציה של משרד הבריאות על קופות החולים שיספקו טיפולים פסיכולוגיים במרחק סביר ובזמן סביר כמתחייב מחוק ביטוח בריאות ממלכתי". גם הרפורמה בבריאות הנפש מ-2016, שהעבירה את האחריות לתחום בריאות הנפש מהמרפאות הממשלתיות לידי קופות החולים, לא הועילה בקיצור זמני ההמתנה לטיפול.

על מרכזי "חוסן", אומרת הילה גונן-ברזילי, מנהלת מרכז חוסן בשדרות, ש"מדובר בפרויקט ממשלתי שקיים כבר 12 שנה ופועל כל השנה, אנו פועלים גם בשגרה וגם בחירום. מי שמעוניין בטיפול על רקע טראומה, מקבל אותו. מדובר בכ-30 מפגשים". לדבריה, החשיפה הממושכת והמתמדת לטראומה שחווים תושבי הדרום זה כ-20 שנה היא "מקרה חריג, גם בספרות המקצועית. הרי יש נערים שמתגייסים כעת לצה"ל ולא מכירים מציאות אחרת; רק מציאות של גוף ונפש שהורגלו לחיות בדריכות".

הילה גונן-ברזילי, מנהלת מרכז חוסן בשדרות במשרדה, אתמול / צילום: באדיבות המצולמת

בנוגע לשם המרכזים, "חוסן", אומרת גונן-ברזילי: "אנו נקראים כך כי אנחנו פועלים בגישת הכוח, ובאמונה שהאדם יכול לעזור לעצמו, תוך העברת המסר שהפחד והחרדה הם נורמלים".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בתחום המענה לנפגעי חרדה מרכזי החוסן נותנים סל רחב של מענים, החל בהכשרות לסיוע ומניעה, דרך מענה בעת אירוע ועד טיפול ממוקד טראומה על רקע המצב הביטחוני במגוון רחב של שיטות מוכחות מדעית. הטיפול במרכזי החוסן הוא טיפול ממוקד מכיוון שזאת הדרך הטובה ביותר, לטיפול בנפגעי חרדה ולסיוע להם לשוב לתפקוד מלא. הדגש הוא בגישת הכוחות, בחיזוק משאבי התמודדות ובבניית חוסן. כ-3% מהמטופלים פונים לביטוח לאומי לקבל הכרה כנפגעי פעולות איבה. לכלל המטופלים וביחוד למטופלים הסובלים מפוסט-טראומה, מרכזי החוסן ממשיכים להעניק סיוע ככל הנדרש. לא קיים אדם בעוטף עזה שהיה צריך לקבל טיפול ולא קיבל אותו מסיבות תקציביות. משרד הבריאות, באמצעות הקואליציה, העביר את מלוא הסכום לתשלום למטפלים". 

ילדים זקוקים לפסיכולוג? חכו שנה

זמני המתנה לקבלת טיפול בשירות הציבורי בבריאות הנפש, 2019

מודיעין: 8-10 חודשים
נתניה: 6-12 חודשים
מעלה אדומים: 7-10 חודשים
באר שבע: 6-10 חודשים
אשדוד:  12 חודשים
באר שבע: 12 חודשים

*לפי משרד הבריאות ונתוני פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית. הנתונים מוטים לחיוב, כי הם כוללים רק מטופלים שהגיעו לטיפול בסופו של דבר ולא נואשו בדרך. מקור: פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית

יישובים דרומיים שבהם אין בכלל טיפול פסיכותרפי ציבורי*

ירוחם
נתיבות
מצפה רצון
קרית מלאכי
דימונה
גדרה

*הכוונה לשירות מטעם קופת חולים או מרפאה ציבורית; ייתכנו מטפלים העובדים מול הקופות ב"הסדר"
(תמורת תשלום של כ-130 שקל לפגישה)

מקור: פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית

עוד כתבות

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

עתירה: התקציב לשיקום שורדות זנות לא נוצל – ועלול לרדת לטמיון

המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות עתר לבית המשפט נגד משרדי הרווחה והאוצר, בטענה שהכסף המוקצה עבור שיקום נשים בזנות לא הגיע ליעדו, ועשוי לשוב לקופת האוצר עם תום השנה ● בית המשפט הורה למדינה לנמק בתוך שבוע מדוע לא נעשה שימוש בתקציב

ריאנאייר / צילום: שאטרסטוק

אפקט בואינג: ריאנאייר תסגור את הקו לנירנברג בחודש מרץ הקרוב

חברת הלואו קוסט מנמקת את המהלך בעיכוב בקבלת מטוסי הבואינג 737 מקס 10 ● המשמעות – ביטול הקו הישיר מת"א לנירנברג שבגרמניה הפועל כיום בתדירות של שתי טיסות שבועיות

עם הפנים ל–2030 / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

עם הפנים ל-2030: מה יאפיין את המגמות בשוק הדיור בשנים הקרובות

אחרי שנה בלי ממשלה קבועה, הביקוש לדירות המשיך לעלות, וההיצע לא גדל מספיק ● הריבית הנמוכה מתדלקת עוד ועוד את הביקושים, ונראה שרק ב-2021 יוצגו תוכניות חדשות שיוכלו להשפיע על שוק הדיור

רונן ניר, שותף בויולה ונצ'רס / צילום:

"למה קמים פחות סטארט-אפים? כי אנחנו לא יודעים איך ייראה עידן המכונות"

רונן ניר, שותף בקרן ההון סיכון ויולה ונצ'רס, מסביר בראיון ל"גלובס" כיצד הולך ומשתנה מודל האקזיט המוכר, למה ענקיות הטכנולוגיה דורשות מהמשקיעים לחשב מסלול מחדש, ומה קורה מאחורי הקלעים של הסטארט-אפים: "לכל משקיע יש ברגע נתון שתי חברות במשבר"

גיל אגמון / צילום: איל יצהר

גיל אגמון רוכש מקבוצת דלק עוד 7.5% ממניות דלק רכב בפרמיה של 20% על מחיר השוק

העסקה, בהיקף של 135 מיליון שקל, היא שלב נוסף של קבוצת דלק למכירת החזקות שאינן בתחום האנרגיה ● המניה הגיבה בזינוק של 15%, ובסך הכל עלתה בחודש האחרון בכ-40%

ראובן הריסון (מימין) ורובי כיטוב, מייסדי חברת תופין (Tufin), בבורסת ניו יורק / צילום: יח"צ

הגדילו את המימוש: קרנות ההשקעה המחזיקות בתופין הישראלית מכרו מניות ביותר מ-70 מיליון דולר

שתי הקרנות עשויות להגדיל את היקף המכירה אם חתמי ההנפקה יבחרו לרכוש מהן עוד מניות ● במקרה שמרקר תממש את אופציית החתמים, היא תרד להחזקה של 12.3% מהחברה, וקטליסט תהפוך לבעלת המניות הגדולה בתופין

שי ניצן / צילום: שריה דיאמנט

שי ניצן משיב לטענות שביצע הפיכה שלטונית: "מסע שיסוי שיביא להפלת יסודות הבית"

"אין זה מתקבל על הדעת שאדם שהקדיש את חייו המקצועיים למאבק המשפטי בטרור; למאבק בשחיתות השלטונית; למאבק בארגוני הפשיעה; למאבק על ערכיה של המדינה היהודית דמוקרטית - יקום בוקר אחד וינסה לבצע 'הפיכה שלטונית'", כך אמר פרקליט המדינה שי ניצן

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

ת"א ננעלה בעליות: סלקום זינקה ב-11%, דלק רכב ב-14%

מגה אור השתתפה בהנפקה של אפי נכסים כשרכשה מניות ב-83 מיליון דולר; ביג רכשה מניות בהיקף של 407 מיליון שקל ● שיכון ובינוי הגישה הצעה לרכישת השליטה בתהל ● גיל אגמון הגיע להסכמות עם קבוצת דלק לרכישת מניות דלק רכב, 7.5% מהון המניות, בכ-135 מיליון שקל

הנשיא טראמפ בביקור באזור בנייה בטקסס  / צילום: רויטרס

טראמפ נגד טראמפ: האיום הגדול ביותר על נשיא ארה"ב הוא - עצמו

כלכלת ארה"ב מוסיפה לצמוח, וביום ו' נרשמה עוד ירידה היסטורית באבטלה ● נשיאים נוטים לחזור ולהיבחר כאשר כלכלה עושה חיל – אבל הדייר הנוכחי מתקשה להפיק ממנה את מלוא התועלת הפוליטית ● פרשנות

גל סטאל, יו"ר ובעלים באנטרופי / צילום: יונתן בלום, גלובס

אנטרופי ממליצה לדירקטוריון לאומי על דירקטור בבזק לשעבר שתמך בעסקת בזק-yes

מדוח של אנטרופי לקראת האסיפה הכללית של בנק לאומי בעוד כשבועיים, שהגיע לידי "גלובס", עולה כי יצחק (איציק) אילדמן זוכה לתמיכתה של חברת הייעוץ לכהונה נוספת כדירקטור חיצוני בבנק

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

"לא שוכנעתי כי קיים סיכוי כלשהו לשיקומה של דורי בנייה"

כך כתבה היום השופטת איריס לושי-עבודי, לצד החלטתה להוציא צו לפתיחת הליכים לחברת דורי בנייה ● עם זאת, לא נסתם הגולל המשפטי על האפשרות לשיקום החברה

מוטי אלמליח מנכ"ל טלרד הנכנס / צילום: ורדי כהנא

טלרד: צמצום פעילות התקשורת בארה"ב גבה מחיקת ענק בדוחות

גם ברבעון השלישי הפסדי החברה ממשיכים להיערם, ואחד הגורמים הבולטים שהעיבו על התוצאות היו ירידות ערך בהיקף כ-9 מיליון דולר, שנרשמו בגין שירותי תקשורת אלחוטית בפס רחב (BWA) שהיא מספקת בארה"ב

סידני אוסטרליה  / צילום: shutterstock אס.איי.פי קריאייטיב

הישראלית שדיווחה על "האצה בצמיחה": מניית אפסווילאג' הנסחרת באוסטרליה זינקה 53% ביום

החברה, המפתחת פלטפורמת תוכנה כשירות לניהול אפליקציות לקידום עסקים קטנים ובינוניים, צופה הכנסות חוזרות חודשיות של כ-105 אלף דולר - צמיחה של 50% ביחס לרבעון הקודם ושל 200% לעומת הרבעון המקביל

שיווק על ידי משפיענים / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מנהלי שיווק מצייצים בחרו: "ynet" האתר מועדף לפרסום במגזר הכללי, "גלובס" בכלכלי

כך עולה מסקר משותף של קבוצת הפייסבוק "מנהלי שיווק מצייצים" וחברת המחקר Segmanta ● "גלובס" מוביל בהעדפה של המפרסמים לפרסום מתוך כלל האתרים הכלכליים: 25.9% ממשתתפי הסקר ציינו כי יפרסמו בו בשנה הבאה

חממה לגידול קנאביס/ צילום: shutterstock א.ס.פ.קריאייטיב

בג"ץ הקפיא את רפורמת הקנאביס הרפואי, איך יושפע השוק?

בסוף השבוע הקפיא בג"ץ חלקית את האסדרה החדשה בקנאביס וקיבע את המחיר למטופלים שקיבלו את הרישיון לפני הרפורמה, עד חודש מרץ • מה יקרה עכשיו ומה יכול משרד הבריאות לעשות כדי להפחית את המחירים בלי לגרור את המגדלים להפסדים • "גלובס" עושה סדר

רשימת כחול לבן לכנסת. אשכנזי, לפיד, גנץ, ויעלון / צילון: כדיה לוי

מאמצים של הרגע האחרון למניעת בחירות שלישיות והקמת ממשלת אחדות

יעיקר המאבק מתנהל בשתי גזרות, פנימה בקוקפיט של כחול לבן, שם יאיר לפיד מתנגד לכל פשרה עם ראש הממשלה ומנגד, גישתו החיובית של גבי אשכנזי ● הגזרה שנייה - סירובו של ראש הממשלה להתחייב כי לא ינסה לקבל חסינות מן הכנסת ● פרשנות

הבורסה בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

לקראת הפתיחה בתל אביב: האם העליות בשוק יימשכו

נתוני תעסוקה חיוביים בארה"ב דחפו את השווקים לעליות ביום שישי האחרון ● אתמול בתל אביב דלק רב בלטה בזינוק חד על רקע הגדלת ההחזקות הצפויה של בעל השליטה גיל אגמון בחברה כשירכוש 7.5% נוספים מהון מניותיה של דלק רכב מקבוצת דלק

פרויקט מחיר למשתכן ביבנה / צילום: אייל פישר

הממשלה אישרה: תוכנית מחיר למשתכן תוארך גם ל-2020

זאת בשתי פעימות: בפעימה הראשונה יימשך שיווק הדירות במסגרת התוכנית עד ליוני 2020; לאחר מכן, בכפוף למקור תקציבי ובאישור הממשלה, התוכנית תימשך עד לסוף 2020 ● כיוון שמדובר בממשלת מעבר, ההחלטה טעונה בחינה של היועמ"ש

אודי אדירי/ צילום: דוד פרץ

ישראל מתנגדת לפיתוח מאגר הגז אפרודיטה בקפריסין

המהלך הישראלי מסכל למעשה את האפשרות שהמאגר יפותח ללא הסכם בין המדינות, כך לפחות טוענים בשותפות 'ישי' המחזיקה בזכויות על החלק הישראלי של המאגר

אמיר אוחנה, שלמה (מומו) למברגר, אביחי מנדלבליט / צילומים: רפי קוץ, לשכת עורכי הדין

משפט שלמה של אוחנה ומנדלבליט: העימות של שר המשפטים והיועמ"ש על ממלא-המקום של שי ניצן

אמיר אוחנה מאמין ששלמה למברגר יכול לכהן כמ"מ פרקליט המדינה ● אבל למברגר הוא המועמד המועדף של היועמ"ש, ולאוחנה חשוב להראות שהוא הבוס ● למה ליאת בן-ארי לא מועמדת להחליף את שי ניצן? יכול להיות שהתשובה נמצאת בכלל אצל בודהא ● פרשנות