גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סטודנטים בינלאומיים - מנוע כלכלי בהישג יד

מוסדות אקדמיים מחזרים אחרי הסטודנטים הבינלאומיים כמקור הכנסה כדאי במיוחד

סטודנטים בספרייה / צילום: שאטרסטוק
סטודנטים בספרייה / צילום: שאטרסטוק

בשנים האחרונות הנושא של סטודנטים בינלאומיים תופס תאוצה. לפני נתוני אונסקו, ב-2017 למדו 5.3 מליון סטודנטים במדינות בהן אינם אזרחים, בעיקר בצפון אמריקה, ארצות-הברית ומערב אירופה (3.3 מליון). אפילו בישראל הקטנטונת למדו בשנת 2014 (אין נתונים מאוחרים יותר מאונסקו), 10,471 סטודנטים בינלאומיים. המספרים מרשימים למדי ומעלים שאלות רבות לגבי התופעה, ביחוד לאור העובדה כי מספר הסטודנטים הבינלאומיים עולה בכל שנה. מאמר דעה זה מתמקד בנקודות הנוגעות בהיבט הכלכלי של התופעה.

ראשית, יש להבין כי העיסוק בהשכלה הגבוהה הפך להיות שירות שיווקי לכל דבר ועניין - המוסדות האקדמיים מנסים לשכנע את המועמדים הפוטנציאליים לרכוש שרותי השכלה גבוהה במוסד שלהם. לאור שיפור התעבורה, נכנסו כמתחרים מוסדות בחו"ל שלא היו נגישים בעבר ואילו היום העולם הוא כפר גלובלי מבחינה זו. יש תחרות רבה יותר על סטודנטים בין מוסדות להשכלה גבוהה לא רק מהארץ אלא גם מחו"ל.

חשוב לציין כי שכר הלימוד שמשלמים הסטודנטים הבינלאומיים גבוה משמעותית משכר הלימוד של סטודנט מקומי. לכן, מוסדות אקדמיים מחזרים אחרי הסטודנטים הבינלאומיים כמקור הכנסה כדאי במיוחד. יתרה מזאת, במרוצת השנים חלה ירידה בהשקעות הציבוריות בהשכלה גבוהה אשר חייבו את הסטודנטים הבינלאומיים לשלם שכר לימוד גבוה יותר וכך הם מהווים מקור רווח, בעוד שסטודנטים מקומיים מהווים לעתים הפסד כלכלי עבור המוסד בו הם לומדים. אם כן, לימוד בחו"ל עשוי להוות חלופה רק למועמד בעל יכולת לשלם שכר לימוד גבוה (ביחס למקומי) תוך לקיחה בחשבון של עלויות המחיה שעלולות להיות גבוהות מאשר בארץ המקור. כדי למשוך סטודנטים בינלאומיים, לעתים מוקצים מענקים ומלגות המיועדים עבורם. לדוגמה, ישראל מעניקה תמריצים כלכליים על מנת למשוך אליה סטודנטים מאסיה הלומדים לתארים מתקדמים בלבד. ההשקעה הכלכלית משתלמת שכן הללו חוזרים לארצם לעמדות מפתח וכך מתאפשר ביסוס קשרים כלכליים ומדיניים חשובים לאין שיעור. בנוסף, יוקרת ישראל כמדינה שהנה חוד חנית במחקר, מסייע להשקעות עתידיות בה.

שנית, מתרחשות מגמות של שינוי בפיזור הסטודנטים על פני הגלובוס. למרות שארצות-הברית עדיין מובילה במספר הסטודנטים הבינלאומיים הבאים בשעריה (מעל 907,000) חלה נגיסה מתמשכת בחלקה היחסי באירוח סטודנטים אלה. מכאן שהענף הכלכלי המניב הזה, הולך ומצטמצם עבורה. לעומת זאת, יש עליה מתמדת במספר הסטודנטים הפונים לאוסטרליה וניו זילנד וכן לאסיה. בנוסף, בשנים האחרונות נכנסו מתחרים חדשים לשוק ההשכלה הגבוהה שתופסים נתחי שוק גדלים והולכים כדוגמת אבו דאבי, סינגפור, מלזיה ועוד. הללו השכילו לזהות את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בסטודנטים הבינלאומיים ולמשוך אותם, בין היתר, על ידי בניית מרכזים איזוריים להשכלה גבוהה (Educational Hubs) הכוללים אוניברסיטאות ומכללות מקומיות, שלוחות של מוסדות אקדמיים מחו"ל, תעשיה, מרכזי מחקר ועוד. יתרה מזאת, סטודנטים רבים עברו ללמוד באוניברסיטאות בארה"ב ובמערב אירופה בגלל היוקרה של מוסדות הלימוד שם ואפשרויות ההעסקה העתידיות בארצות מפותחות אלה, אך בשנים האחרונות הסטודנטים מקבלים החלטת לימודים בחו"ל באופן שמזכיר "תייר" והסיבות ללימודים בחו"ל נעוצות בדברים שמעבר ללימודים (כמו אקלים נוח ואטרקטיביות תיירותיות, דת משותפת ורצון להתנסות בתרבויות אקזוטיות ואורח חיים אחר). למשל, לאחר מתקפת הטרור במגדלי התאומים, סטודנטים מוסלמים רבים החליטו ללמוד במלזיה שקיבלה אותם בזרועות פתוחות. לגבינו, הסטודנטים הבינלאומיים המגיעים לישראל עושים זאת משתי סיבות עיקריות: 1. ללמוד מאומת הסטארט-אפ איך לקדם חדשנות טכנולוגית ויזמות; 2. להתקרב לשורשים היהודיים (עבור סטודנטים יהודיים המגיעים מחו"ל). בנוסף, השפה האנגלית שהינה בינלאומית, נתנה יתרון ללימודים במוסדות בארה"ב ובבריטניה, אך בקרוב לא ברור אם סינית או הודית לא ידרשו יותר ולכן הראשונות מתחילות לאבד את כוחן בקרב סטודנטים בינלאומיים. ניתן לראות את חשיבות השפה בבחירת מקום לימוד עד היום, למשל, השפה הצרפתית הקנתה יתרון למוסדות אקדמיים בצרפת בקרב צעירי צפון אפריקה ואחרים ששולטים בצרפתית (בהתאם לאזורי הקולוניאליזם בעבר).

אחרון, סטודנטים בינלאומיים חיוניים לתעסוקה ומחקר במדינה המארחת גם לאחר סיום לימודיהם. הצורך של מדינות מערב אירופה, בעלות הילודה הנמוכה, הוא בכוח תעסוקה נגיש, משכיל, בעיקר כישרונות (טאלנטים). הסטודנטים הבינלאומיים מהווים מאגר משמעותי לשם כך. יתרה מזאת, בחלק ניכר מארצות המערב (ארה"ב, בריטניה, איטליה ועוד) יש ירידה במספר הסטודנטים בכלל (גם המקומיים) כך שהתלות שלהם בסטודנטים בינלאומיים הולכת וגוברת גם לצרכים כלכליים וגם לשימור מערך ההשכלה הגבוהה שלהם.

לאור זאת, ממליצה לישראל, שעיקר משאביה הם ההון האנושי של אזרחיה: 1. לעודד סטודנטים ללמוד בחו"ל לפרקי זמן קצובים כדי להעשיר את אופני מחשבה, הנסיון והקשרים הנחוצים להמשך; 2. לפתח סטודנטים מקומיים, בעיקר במקצועות חיוניים לעתיד ולנסות לנתב את המועמדים לשם (כמובן על בסיס כישוריהם); 3. להקצות תקציבים למשיכת סטודנטים בינלאומיים, בעיקר מארצות שברצוננו לבסס עימן יחסים דיפלומטיים וכלכליים כאחד; 4. להפנים את הקשר בין השכלה גבוהה לתיירות ולהפנות משאבים לשיתוף-פעולה בין השניים; 5. להשקיע בתעשיה ובמוסדות להשכלה גבוהה (בעיקר במחקר) כדי למתג את ישראל באופן שימשוך אליה סטודנטים מחו"ל ויעשיר את קופתה. זוהי תעשיה בפני עצמה.

באופן זה נבטיח גם שלא מתקיימת בריחת מוחות מישראל אלא רק תנועה מחזורית, ואלה היוצאים גם חוזרים וממשיכים לפתח את ישראל כי יש להם אופק תעסוקתי ומחקרי כאחד. השקעה באקדמיה הישראלית תאפשר לבוגריה להיות אליטה אינטלקטואלית המשרתת את טובת ישראל מבחינה כלכלית וחברתית ישירות (בעזרת בוגריה הישראלים) ובעקיפין (בעזרת בוגריה הבינלאומיים).

הכותבת היא מרצה בכירה בבית הספר למדעי ההתנהגות באקדמית נתניה. מומחית להתנהגות ארגונית ומשאבי אנוש. מאמר הדעה נסמך בחלקו על ספר בנושא מוביליות של סטודנטים בינלאומיים הנכתב בימים אלה בשיתוף עם מר אור שקולר

עוד כתבות

דודו זבידה / צילום: איל יצהר

אחרי מיזוג מבני תעשיה וכלכלית ירושלים: גם החברה הבת דרבן יוצאת מהבורסה

דרבן תבצע בסוף דצמבר פדיון מוקדם מלא של האג"ח שלה, בהיקף של 250 מיליון שקל, ותסיים את חייה כחברה מדווחת

אביגדור ליברמן  / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ליברמן: אתמוך בחנינה לנתניהו תמורת פרישתו - אך לא בחסינות

לדברי ליברמן, אמש ניסו שרים בליכוד, ובהם יריב לוין, לשכנע את נתניהו לוותר על חסינותו כדי להקים ממשלת אחדות ● "נתניהו הפך לנטל. אף אחד לא רוצה לראות אותו בכלא, אבל אף אחד גם לא רוצה לראותו במערכת הפוליטית, וכולם מוכנים לתת לו לצאת בכבוד"

בנימין נתניהו / צילום: חיים צח לעמ

נתניהו הודיע לבג"ץ: אתפטר מכל תפקידיי כשר עד סוף השנה

הודעת נתניהו מגיעה כמענה לעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד נתניהו והיועמ"ש, בה היא דורשת את התפטרות נתניהו מתפקידיו כשר ואת יציאתו לנבצרות מתפקידו כראש הממשלה בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו

הארווי ווינסטיין / צילום: אנדרו קלי, רויטרס

הארווי ויינשטיין הגיע להסדר תביעות אזרחי בגובה 47 מיליון דולר עם הנפגעות והנושים

לפי תנאי ההסכם, ויינשטיין ושותפיו לשעבר, בהם חברי מועצת המנהלים של אולפן ההפקות שלו לשעבר, לא הודו בביצוע עבירות

נתי כהן/  צילום: כדיה לוי

בעקבות העתירה נגד מכרז הדור החמישי בסלולר: נדחו הגשת ההצעות בחודש

משרד התקשורת החליט לדחות את הגשת ההצעות המשותפות שתוכננו ליום ראשון בחודש, זאת על-מנת להתארגן ולהגיש תגובה מנומקת לבית המשפט לעתירות שהוגשו לדחיית המכרז

בנימין נתניהו, גדעון סער / צילום: הליכוד

מרכז הליכוד קבע: בחירות מקדימות ב-26 בדצמבר

הבחירות המקדימות נקבעו לפי דרישה של חבר הכנסת גדעון סער, שהודיע על כוונתו להתמודד מול ראש הממשלה נתניהו

בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס

בריטניה מצביעה: תורים נרשמים בבחירות המכריעות של העשור

עד כמה ישפיעו הבחירות על עתיד הברקזיט ועל הליש"ט, מיהם המועמדים המובילים שמתמודדים, ומה חוזים הסקרים? ● "גלובס" מציג שורת שאלות ותשובות לגבי הבחירות

כנס חירום על עתיד התיווך בישראל / צילום: איגוד המתווכים, איציק לוי, יח"צ

300 מתווכים בכנס חירום: לא לבטל את חובת רישיון התיווך

מאות מתווכים הגיעו אתמול לכנס חירום שארגן איגוד המתווכים, במחאה על כוונת משרד המשפטים לבטל את חובת רישיון התיווך בישראל ● יו"ר האיגוד איציק לוי: "המהלך הוא מחטף. לא ניתן לבטל את החוק בממשלת מעבר"

דניאלה פיק בקמפיין החדש של Yes / צילום: רותם לבל

הפרסומת של yes עם דניאלה פיק - הזכורה ביותר השבוע

גיאוקרטוגרפיה: הפרסומת של yes היא גם המושקעת ביותר בשבוע החולף, עם השקעה יוצאת דופן שעומדת עפ"י נתוני יפעת בקרת פרסום על כ-1.9 מיליון שקל ● הפרסומת האהובה ביותר השבוע - תאגיד מיחזור האריזות תמיר

ניסים ברבי, דנס מנופים / צילום: תמונה פרטית, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

ניסים ברבי זכה במכרז רמ"י בתנובות: ישלם עבור הקרקע 61 מיליון שקל

ברבי, מבעלי חברת "דנס מנופים בע"מ" שעוסקת בתום העגורנים, זכה בקרקע שנמצא באזור התעשייה של המושב ושמיועדת לתעשייה ● על הקרקע התמודדו 23 חברות ● בשיחה עם "גלובס" הצהיר כי "טרם החליט מה יעשה בקרקע"

יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח / צילום: כדיה לוי

המכרז המוסדי בהנפקת המניות של כלל ביטוח: ביקוש ער שמוביל לדילול של 22% של בעלי מניות קיימים

במכרז המוסדי של הנפקת המניות החדשות של כלל ביטוח התקבלו ביקושים ערים בהיקף 900 מיליון שקל והחברה תגייס 650 מיליון שקל ● כלל תגייס עוד עד 868 מיליון שקל בכתבי התחייבויות נדחים

יגאל גלאי / צילום: רפי דלויה

מיזוג בענף יחסי הציבור: גלאי תקשורת וגל תקשורת מאחדים כוחות

החברה החדשה תיקרא גל-גלאי ותנוהל על ידי יגאל גלאי וגל בייסברג

מחשוב ענן \ צילום: שאטרסטוק

אחרי שגייסה 70 מיליון דולר: חברת סטרטוסקייל של אריאל מייסלוס נסגרת

החברה שפעלה בתחום הענן גייסה מהקרנות בסמר ואנטרה והקרנות של סיסקו, קוואלקום ואינטל ● החברה נסגרת לאחר שעסקה למכירתה לא יצאה אל הפועל

סקר הסקרים

סקר ראשון אחרי פיזור הכנסת: כחול לבן שומרת על פער של 3 מנדטים מהליכוד

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● סקר הסקרים בודק מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הסוערת

זאב ביילסקי / צילום: משה מילנר - לע"מ

נפתר זמנית משבר מכוני הבקרה בענף הבנייה

בשעות שלפני פיזור הכנסת אמש ניסו ראש מטה הדיור זאב ביילסקי וסגן שר האוצר איציק כהן, להכניס סעיף לצד פיזור הכנסת שיאריך את הפטור מביקורת במכוני בקרה, מעבר לינואר 2020 ● לבסוף נקבע שוועדה זמנית שתוקם תטפל בנושא

רג'פ טאיפ ארדואן והמט דבוטאולו / צילום: Umit Bektas, רויטרס

ההתנגדות לארדואן גוברת: ראש ממשלת טורקיה לשעבר יציג מחר את מפלגתו

משלחת נציגים מטעם מפלגת השלטון ניסתה להניא את אהמט דבוטאולו מהחלטתו ● בעקבות הסירוב הגביר ארדואן את ביקורתו נגד עריקי המפלגה

תנ"צ גיא ניר / צילום: גלובס

דרמה במשטרה: כתב האישום נגד תת ניצב גיא ניר יבוטל

לאחר סאגה משפטית של 4 שנים, המשטרה הציעה לתת ניצב גיא ניר, ראש חטיבת המודיעין לשעבר, ועוזרתו דאז רפ"ק צ' למחוק את כל סעיפי האישום נגדם, שמייחסים להם התנהגות שאינה הולמת שוטר

דקר הסלעים, מין בסכנת הכחדה / צילום: אורן קליין

בגלל הדייגים: מינים בסכנת הכחדה לא נכנסו לרשימת המינים המוגנים

לפני כשנה חתם השר אלקין על הכנסת דקר הסלעים וטונה כחולת סנפיר לרשימת הדגים המוגנים ● אך בסופו של דבר, בעקבות לחץ הדייגים, החליט לא לכלול אותם ברשימת המינים שיזכו להגנה מפני דייג

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 11 בדצמבר 2019

אתמול באיכילוב: 7 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

מארק צוקרברג/ צילום: שאטרסטוק

הרגולטורים בארה"ב נגד פייסבוק: חקירה נגד הרשת החברתית בחשד לטקטיקות המסכלות תחרות

רגולטורים בוושינגטון ביניהם רשות הסחר הפדרלית (FTC) שוקלים לפתוח בחקירה נגד פייסבוק על רקע הריכוזיות הרבה שיש לחברה בחלק מהפלטפורמות שלה והמוצרים שהחברה מציעה, כך לפי גורמים המעורים בפרטים בתחקיר של ה"וול סטריט ג'ורנל" ● בעקבות הדיווח, מניית הרשת החברתית מאבדת כעת כ-2.5% במסחר בוול סטריט