גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי צריך את היועץ המשפטי לממשלה, ומהי קללתו של נתניהו?

החלטת העליון להעמיד לדין את השוטר שירה במתפרע בכפר כנא התקבלה בשקט יחסי; אלא שהיא משנה את הדין הפלילי בישראל באופן שאין לו אח ורע בשום מדינה ● מדוע היא עשויה לחרוץ את גורל נתניהו, וכיצד היא מאיימת על החירות של כל אחד מאיתנו? ● דעה

היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף
היועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף

זה שנים שהיועצים המשפטיים מזהירים מפני האיום על עצמאות שיקול-הדעת שלהם. הם משתתפים בהפגנות, מנהלים קמפיינים ומאיימים בהשבתות. לפני שבועיים, במסגרת ההחלטה בעניין חיר חמדאן שנורה למוות על-ידי שוטר, התממש מבחינתם הסיוט הכי גדול. בית המשפט ריסק את עצמאותם. זה קרה כמו שזה קורה בבתי המשפט - בתיק הכי לא צפוי, ללא דיון ציבורי וללא אזהרה. כשנכנסו היועצים המשפטיים לאולם בית המשפט, הם ניהלו עדיין עסק עצמאי. כשיצאו ממנו, הם כבר היו שכירים.

יחד עם עצמאות מוסד היועץ המשפטי לממשלה התרסקה גם הקונספציה שטופחה בעולם המשפט במשך שנים. אנשי היועץ גילו כי בזמן שתכננו את קו הביצורים שלהם מול הממשלה, הסכנה הגדולה ביותר לעצמאותם ארבה כל העת דווקא מצד בית המשפט העליון. האויב שהוא ידיד. הם בנו חומה אדירה. אבל לא בחזית הנכונה.

מי שהיו רגילים לראות בעצמם מוצב קדמי של הרשות השופטת והתנהלו במשך שנים כנציגיה ברשות המבצעת, מרגישים מאז פורסמה ההחלטה בעניין חמדאן כמו יוליוס קיסר בפגישתו האחרונה עם ברוטוס. מה שבית המשפט עשה להם בפסק הדין הזה היה כואב ומפתיע. וכשזה הגיע מצד מי שראו בו את שותפם הקרוב ביותר - זה היה אפילו מעליב.

מי צריך את היועץ המשפטי לממשלה?

זה התחיל לפני חמש שנים. במקום הכי רחוק מבית המשפט העליון. חיר חמדאן מכפר כנא, חמוש בסכין באורך 29 ס"מ, החל לתקוף ניידת יס"מ שהייתה עסוקה במעצר חשוד. חמדאן לא שעה לקריאת השוטרים לעצור, צעק "אללה אכבר" והמשיך להתפרע גם כאשר ירו לעברו ירי אזהרה ראשון. הכדור השני שנורה לאוויר עדיין לא הצליח לגרום לחמדאן לחדול ממעשיו, והוא המשיך לנסות ולפרוץ לניידת דרך החלון. הכדור השלישי כוון לגופו והרג אותו.

מח"ש חקרה את הנושא והחליטה כי אין אשם במעשה השוטר היורה. בשרשרת החלטות שהגיעה עד לפרקליט המדינה הוחלט כי אין להגיש כתב אישום. היועמ"ש נדרש אף הוא לנושא וקיבל החלטה שלא להאשים את השוטר היורה. לדעתו, השוטר נהג בסבירות ואינו אשם. זה לא היה מקרה גבולי שבו נדמה היה ליועץ שיש חוסר בראיות שלפניו. על-פי היועץ, לשוטר היורה לא הייתה כל אשמה.

עד היום, ובמשך 71 שנה, החלטה כזו של היועץ נחשבה לסופית. הסמכות להחליט על הגשת כתב אישום נגד אדם נמצאת בלב-ליבה של התביעה הפלילית. להבדיל מסמכויות אחרות שנטל לעצמו מוסד היועמ"ש - ומעוררות מחלוקת, ובצדק - סמכותו כראש התביעה הפלילית היא עניין שהחוק קובע באופן מפורש ביותר. אלא שלבית המשפט העליון זה לא הספיק הפעם, והוא החליט להשתלט על קבלת ההחלטות גם בנושא זה.

השופטים עופר גרוסקופף וג'ורג' קרא, בניגוד לעמדתו של השופט נעם סולברג, פסקו כי היועמ"ש פעל בחוסר סבירות קיצוני, וכי הוא חייב להגיש כתב אישום נגד השוטר. הם נכנסו לתוך חומר הראיות, כמו שמעולם כנראה לא עשה שופט לפניהם, והפכו את היועמ"ש לחוליה שלא ברור מה תפקידה במנגנון אכיפת החוק. אם בית המשפט הוא שקובע נגד מי להגיש כתב אישום - מה הצורך ביועץ משפטי?

קללת המגנט של נתניהו

מקרה חמדאן הפך לראשון בהיסטוריה המשפטית של ישראל שבו סבר היועץ המשפטי כי אין לחשוד (השוטר) כל אשמה, ולמרות זאת הורה בית המשפט ליועמ"ש להגיש נגד השוטר כתב אישום. מאותו רגע נקבע העיקרון החדש שלפיו החלטת היועמ"ש בעניין הגשת כתבי אישום היא המלצה, ולא מעבר לכך. לעתים המלצתו תתקבל, אבל לא תמיד. לא כאשר האינטרס הציבורי ששופטי העליון יזהו, יהיה שונה מזה שיזהה היועץ.

פסק הדין הזה משנה באופן דרמטי את הדין הפלילי בישראל. אבל הראשון שיושפע מן התקדים המסוכן שנוצר כאן עשוי להיות - ובסבירות גבוהה מאוד - ראש הממשלה בנימין נתניהו. מי שמסתובב במסדרונות מכיר את השמועות. הן הרי מסתובבות באותם המסדרונות. תיק 2000 תלוי על בלימה, וייתכן שתיק 4000 הולך להיפרד מסעיף השוחד. אלא שעל-פי התקדים שנוצר בחמדאן, לא בטוח שזה יועיל לנתניהו.

גם אם היועמ"ש יחליט שלא להעמיד לדין את נתניהו באחד מהאישומים, לא בטוח שבית המשפט ישתכנע מכך. ראש הממשלה מתגלה פעם אחר פעם כמגנט רב-עוצמה לתקדימים משפטיים שמופעלים לראשונה בעניינו. אין סיבה לחשוב שדווקא הפעם יחמוק מ"קללת המגנט". הרי עותר ציבורי בוא יבוא; והוא יציף את השאלה - האם צודק מנדלבליט כשהחליט שלא להגיש כתב אישום נגד נתניהו בעניין כזה או אחר.

האם החלטת היועמ"ש במקרה זה תעבור את העליון? האם היועמ"ש מסוגל לשכנע את בית המשפט העליון שאין להגיש כתב אישום על סעיף השוחד בתיק 4000?

האם יצליח בכך גם אחרי שפרסם ש-25 משפטנים, מתוך 25 משפטנים שאיתם ניהל את הדיון, המליצו פה-אחד על הגשת כתב אישום?

מה נותר מסרגל הסבירות של היועץ

אודה וקצת אבוש שבקריאה ראשונה של פסק הדין חשתי סוג מסוים של צדק פואטי. ההחלטה של השופטים גרוסקופף וקרא הקריסה כל תאוריה מוזרה שפותחה במערך הייעוץ המשפטי לממשלה בשנים האחרונות. זו לא רק הטהרנות המוחלטת שפיתחו במוסד היועץ לנושא עצמאותם, שקרסה כאן. זה קודם כל השימוש המופרז שעושה מוסד היועמ"ש בכלי הסבירות במשך יותר מדי שנים. הפעם הכלי הזה הופנה נגדו.

סבירות היא הכלי המרכזי שבו משתמשים כיום היועצים המשפטיים כדי להתערב לממשלה בפעולותיה. הם בולמים את החלטותיה, מסרסים אותן, מעכבים אותן - והכול תחת טענה אחת: פעולת השרים אינה סבירה. שיטת המשטר הזו שבה השר מחליט, אבל אז חייב לעבור אצל היועץ כדי לאשר את סבירות החלטתו - ייחודית לישראל. היא מבוססת על הרעיון שיש ליועצים המשפטיים סרגל מדויק של סבירות שאותו הם מקבלים עם סיום חוק לימודם.

אלא שבתיק חמדאן שופטי העליון ניתצו את סרגל הסבירות וקבעו כי כל שרשרת אכיפת החוק פעלה כאן בחוסר סבירות קיצוני, מאחרון חוקרי מח"ש ועד אביחי מנדלבליט. והקטע הכי גרוע הוא שלא נטען לגבי איש מהם שעשה זאת בכוונה. המסקנה העולה מכך היא שהם פשוט לא יודעים לזהות חוסר סבירות. גם כשהם נתקלים בו. גם כשמדובר בחוסר סבירות שבית המשפט קובע לגביו כי הוא "קיצוני".

וכמו בפרודיה משובחת, החומר הסאטירי לא נגמר כאן. שופטי העליון קבעו כי ההחלטה של היועמ"ש שלא להעמיד לדין את השוטר היורה "פוגעת באינטרס הציבורי". אחרי שנים שבהן טוענים היועצים המשפטיים כי במקרה של מחלוקת עם הממשלה - היועצים הם אלה שמייצגים נכונה את האינטרס הציבורי ולא השרים - מתגלה כעת שהם לא יודעים לייצג את האינטרס הזה, והם גם היו הראשונים לפגוע בו. כך לפחות על-פי בית המשפט העליון.

הפגיעה ביועץ לא באמת תועיל

אלה המחשבות שהיו לי בהתחלה. אבל אז התעשתי, והרעיונות על צדק פואטי נדחקו הצידה. פואטיקה הרי לא תקדם אותנו. ואם יש דבר ברור, הוא שההיבריס של העליון ושאיבת הסמכויות שביצעו כאן למוסד היועץ לא תתגלגל ללימוד צניעות מצד היועצים המשפטיים. היועמ"שים לא יבינו שמה שסביר בעיניהם, אינו סביר בעיני האחר, ולהפך.

הם לא יפנימו שהם אינם משגיחי הסבירות של הממשלה. הם לא יקבלו את הרעיון שעומד בבסיס השיטה הדמוקרטית ולפיו השרים הם שמזהים את האינטרס הציבורי והם שנושאים באחריות כלפי הציבור אם טעו בזיהויו.

אז עם מה נישאר אחרי פסק הדין בעניינו של חמדאן? עם בית משפט שהרס את האלמנט הכי חשוב ברעיון הפרדת הרשויות. עם בית המשפט שמחק את המחסום האחרון בפני כוחה של המדינה לשלול את החירויות הכי בסיסיות שלנו: הצורך בהחלטה של יותר מגורם שלטוני אחד כדי לשלוח אדם לכלא.

פסק דין חמדאן משאיר אותנו עם דין פלילי בהפרעה. הוא מותיר אותנו עם גוף שלטוני אחד שמקבל את כל ההחלטות בעניין החירות שלנו. הוא שמורה על הגשת כתב אישום. הוא שמנהל את המשפט. והוא שמרשיע. ומעצם היותו בית משפט, גם לא ניתן לערער על החלטתו בפני רשות אחרת.

מאז חמדאן הסכנה לחירות של כולנו גדלה מאוד. הרי מתלונן תמיד יימצא, וכל אחד עלול למצוא את עצמו יום אחד צועד במצעד החשודים. עד לאחרונה התלונה הזו לא הספיקה כדי שנמצא את עצמנו באולם בית המשפט. שכן כוחה האדיר של המדינה פוצל בין כמה רשויות: הרשות המבצעת (באמצעות הפרקליטות), שהייתה אחראית על הגשת כתב אישום לא החזיקה בסמכות ההרשעה, ומי שהחזיק בסמכות ההרשעה לא החזיק בסמכות להגיש כתב אישום.

לדעת השופט סולברג, המודל הזה צריך להמשיך ולהתקיים. אלא שגרוסקופף וקרא דחו את עמדתו. כדי להבין עד כמה מזעזעת ההחלטה של בית המשפט, צריך לדמיין מקרה הפוך שבו היה היועץ מקבל את כל ההחלטות בהליך הפלילי על דעת עצמו. גם מגיש כתב אישום וגם מרשיע. מה שבית המשפט עשה בפסק הדין בעניינו של חמדאן זה אותו הדבר. בית המשפט קבע כי הוא מחזיק הן בסמכות להרשיע והן בסמכות להורות על הגשת כתב אישום. ונזכיר - לאדם שהתביעה סבורה כי אין במעשיו כל אשמה.

היום זה השוטר מכפר כנא. מחר זה אתם. 

הכותב שימש בארבע השנים האחרונות יועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי מטעמה על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. בנוסף, שימש מרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

מארק צוקרברג/ צילום: שאטרסטוק

הרגולטורים בארה"ב נגד פייסבוק: חקירה נגד הרשת החברתית בחשד לטקטיקות המסכלות תחרות

רגולטורים בוושינגטון ביניהם רשות הסחר הפדרלית (FTC) שוקלים לפתוח בחקירה נגד פייסבוק על רקע הריכוזיות הרבה שיש לחברה בחלק מהפלטפורמות שלה והמוצרים שהחברה מציעה, כך לפי גורמים המעורים בפרטים בתחקיר של ה"וול סטריט ג'ורנל" ● בעקבות הדיווח, מניית הרשת החברתית מאבדת כעת כ-2.5% במסחר בוול סטריט

משה כחלון ואביגדור ליברמן /  עמית שאבי - ידיעות אחרונות

פרשנות: הבחירות יורגשו בקרוב מאוד בכיס של כולנו, וגם למה כחלון הוא לא באמת קורבן

המדינה תיכנס בסוף החודש לתקציב המשכי ● זה קרה לא פעם בעבר, אבל הפעם השמיכה קצרה יותר מאי–פעם ● פרשנות

אנדרו אביר / צילום:ליאור מזרחי

אנדרו אביר: "צירוף ישראל למדד WGBI יביא לזרם השקעות של 3-5 מיליארד ד', אין לנו שום בעיה לרכוש את כל הסכום"

על רקע לחצי הייסוף הצפויים מכניסתה של ישראל למדד ה-WGBI, בבנק ישראל מרסנים את הציפיות להתחזקות השקל, לצד המשך גל רכישות המט"ח בשוק מאז הודעת הריבית האחרונה

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 11 בדצמבר 2019

אתמול באיכילוב: 7 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

סקר הסקרים

סקר ראשון אחרי פיזור הכנסת: כחול לבן שומרת על פער של 3 מנדטים מהליכוד

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● סקר הסקרים בודק מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הסוערת

הצבעה בקריאה הראשונה על חוק פיזור לכנסת ה-22 / צילום: דוברות הכנסת - גדעון שרון, יח"צ

ממימון מפלגות עד כלים חד פעמיים - כמה אתם שולטים בחדשות?

מתי יתפטר נתניהו מתפקידיו כשר, איפה נבחרה ראשת הממשלה הצעירה ביותר בעולם ואת מי הכי חיפשו השנה הישראלים בגוגל? 10 שאלות מסיפורים שהיו השבוע בחדשות

יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח / צילום: כדיה לוי

המכרז המוסדי בהנפקת המניות של כלל ביטוח: ביקוש ער שמוביל לדילול של סדר גודל של כ-20% של בעלי מניות קיימים

במכרז המוסדי של הנפקת המניות החדשות של כלל ביטוח התקבלו ביקושים ערים בהיקף 900 מיליון שקל והחברה תגייס 650 מיליון שקל ● כלל תגייס עוד עד 868 מיליון שקל בכתבי התחייבויות נדחים

דרור פויר / צילום: יונתן בלום, גלובס

דעה: הטיפשות והשקר הולכות יד ביד לעבר השקיעה

אנחנו חיים בשקרים כמו שהדג חי במים ● אבל שקרים אינם המים, הם כתמי הנפט ושקיות הניילון שמזהמים את הים ● דעה

בינה  מלאכותית/ צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

שנות ה-20 יהיו העשור של הבינה המלאכותית

אף מדען רציני לא חושב שרובוטים מתוסכלים יצאו למסע הרג בעתיד הנראה לעין, אבל הקהילה המחקרית משוכנעת שהעשור הקרוב עשוי להיות העשור של הבינה המלאכותית ● אז מה צפוי לנו?

תיירת  / צילום: שאטרסטוק

100 הערים בהן ביקרו הכי הרבה תיירים: מי בראש הרשימה ולאיזה מקום הגיעו ירושלים ות"א?

חברת המחקר הבריטית Euromonitor International ערכה בדיקה מעמיקה בקרב 400 ערים וגיבשה את רשימת הערים שנהנו מהכי הרבה תיירות נכנסת ● הערים מאסיה שולטות ברשימה, לונדון מאבדת מעט ממעמדה ואילו ירושלים התמקמה במקום טוב באמצע

נאם טוק / צילום: איל יצהר

מבנגקוק באהבה: המסעדה התאילנדית בשוק הכרמל שווה כל שקל

איסאן היא לא רק תוספת מבורכת לסצנת האוכל האינסופית של שוק הכרמל, אלא גם לזו של תל אביב וישראל בכלל

רחוב הקניות המקושט/ צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

תענוגות של חורף: כך חוגגים בבודפשט את חג המולד

השילוב של שוקי כריסמס מקושטים, מעיינות חמים, יופי אדריכלי, אוכל טוב ומחירים זולים הופך את בודפשט ליעד אידיאלי לחופשה אורבנית עונתית קצרה

טראמפ וארדואן / צילום: Peter Nicholls, רויטרס

החלטה היסטורית בארה"ב: הסנאט הכיר רשמית ברצח העם הארמני

ההחלטה, שהינה בעיקר מוסרית והצהרתית, מגיעה על רקע מערכת היחסים הרעועים בין ארה"ב וטורקיה בשנים האחרונות ובמיוחד בעקבות מעורבותה של טורקיה במלחמת האזרחים בסוריה באחרונה ● על פי דיווחים בטורקיה, בעקבות החלטת הסנאט, טורקיה הוציאה בשעה האחרונה זימון לשגריר ארה״ב באנקרה לשיחת נזיפה

ההצבעה על פיזור הכנסת/  צילום: Gettyimages/Anadolu Agency

פרשנות - באישון לילה, בלי ליברמן, דרעי ובנט ותחת איום של כחול לבן: כך פוזרה הכנסת בפעם השלישית בתוך שנה

ב–3:00 לפנות בוקר הופיע נתניהו לפתע במליאה, השתתף בהצבעות וחמק מיד לאחר מכן ● תחת הלחץ בוועדה המיוחדת שהתכנסה להכין את חוק פיזור הכנסת לקריאה שנייה ושלישית התקבלו החלטות שאף אחד לא חלם לאשר ● רק צדיק אחד הצביע נגד הגדלת מימון המפלגות ● פרשנות

סקר הסקרים

סקר הסקרים: כחול לבן מגדילה את הפער, אבל עדיין לא תצליח להקים ממשלה

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● סקר הסקרים בודק מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הסוערת

קצין ומרגל/ צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג

אנטי־רומן: הסרט החדש של רומן פולנסקי גנרי ונטול ברק

"קצין ומרגל" של רומן פולנסקי נעדר חידוש וברק, ויוצרו רומז שגם הוא קורבן רדיפה, ממש כמו דרייפוס, גיבור הסרט

דונלד טראמפ, פודקאסט לשבת / עיבוד תמונה: אפרת לוי / איור: אפרת לוי, גלובס

נמאס לכם לבחור? עשינו לכם את העבודה לקראת סוף השבוע

הבחירות שנגזרו עלינו בפעם השלישית הובילו אותנו לתחושת מיאוס מבחירה, אפילו כשזה נוגע לפודקאסטים ● אל חשש, עשינו בשבילכם את העבודה, וריכזנו בעבורכם את הפודקאסטים מבית "גלובס" שהכי אהבתם בשבוע החולף ● פודקאסט לשבת ● האזינו

פרופ’ פרטה דסגופטה / צילום:רפי קוץ

"לפי החישוב שלי, כדור הארץ יכול להכיל רק 2 מיליארד אנשים"

פרופ' פרטה דסגופטה, מכלכלני הקיימות המובילים בעולם, מסביר שהאנושות צריכה להתכווץ ב-75% כדי לשרוד, ושאם נשנה את דפוסי הצריכה נוכל למנוע את רוע הגזירה ● בראיון ל"גלובס", הוא טוען שהמשבר הסביבתי מתחיל באשליה שהטבע בא בחינם

משפחה שכזאת/ צילום: נגה שדמי ואן דה ריפ

מונוגמיה זה פאסה? למה המודל של אבא, אמא, שני ילדים וכלב כבר לא עובד להרבה מאוד אנשים

יותר ויותר אנשים תרים אחר יותר ויותר פתרונות עבור מודל הזוגיות שלהם ● האם מודל המונוגמיה והמשפחה הגרעינית סיימו את דרכם ההיסטורית? ● יש מצב

שופט העליון, נועם סולברג / צילום: אוריה תדמור

דעה: מהפכת הסבירות של השופט נעם סולברג

אף שהכרזת שופט העליון סולברג לא הופנמה, בקרוב נחוש את גלי ההדף • מי שעתיד לשמש כנשיא העליון מבקש לעצב מחדש את יחסי הממשלה ובתי המשפט, ולאפשר לדרג הנבחר לעשות את מה שהפך בשנים האחרונות ללא מקובל: למשול • וגם, מה ניתן ללמוד מראיונות הפרישה של שי ניצן ● פרשנות