גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המלחמה שישראל לא משתתפת בה: למה דווקא בישראל אין תוכנית לאומית למלחמה בדיכאון?

בניו זילנד הרגועה יש כזאת. גם במדינות מערביות אחרות ● אבל בישראל, למרות מאמצים - שחלקם משמעותיים - לטיפול בסוגיה, אין גוף אחד שמרכז את הנושא ● פרופ' יצחק ברלוביץ', בעבר משנה למנכ"ל משרד הבריאות: "דיכאון הוא לא בעיה של מערכת בריאות הנפש אלא בעיה של כולם"

דיכאון / עיבוד תמונה : דגנית ג'מצ'י  shutterstock אס איי פי קריאייטיב
דיכאון / עיבוד תמונה : דגנית ג'מצ'י shutterstock אס איי פי קריאייטיב

במבט מישראל, אפשר לחשוב שלמי שגר בניו זילנד אין יותר מדי סיבות להיכנס לדיכאון, אבל מתברר שזה לא נכון. עובדה: בשנת 2006 יצאה לדרך במדינה היוזמה הלאומית נגד דיכאון, כהרחבה של התוכנית הלאומית למניעת התאבדויות. מטרת היוזמה הוגדרה כך: יצירת סביבה חברתית ופיזית המגינה על אנשים מפני דיכאון וחרדה; עידוד החברה להיות ערה לתסמינים של דיכאון ולאופן הנכון ביותר להתערב אם הם חוששים שקרוב להם או הם עצמם מדוכאים; העלאת מודעות לטיפולים אפקטיביים, כולל עזרה עצמית, ואולי הכי חשוב: ליווי כל המהלכים הללו במחקר, ניטור והערכה.

התוכנית כולה עולה למשלם המסים במדינה כ-7 מיליון דולר בשנה, אך היא דרשה הגדלה של תקציב רשויות בריאות הנפש לטיפול בדיכאון בעוד 200 מיליון דולר. החיסכון, אומרים מובילי היוזמה, גבוה פי כמה.

הגיוני היה למצוא תוכנית כזו של יוזמה לאומית למלחמה בדיכאון גם בישראל. אחרי הכול, מדובר במחלה שתפגע ב-15% עד 20% מהאזרחים במהלך חייהם. אחת המחלות השכיחות ביותר ובמקביל גם אחת המשפיעות ביותר על התפקוד האנושי. איתור מקודם שלה יכול לקצר את משך המחלה, להחזיר אנשים לתפקוד, למנוע אשפוז ולמנוע אובדנות. כלומר, בנוסף לכול, מדובר גם במהלך מציל חיים.

אולם, חיפוש אחר תוכנית לאומית למניעה וטיפול בדיכאון בישראל, העלה כי אין כזו בנמצא. זה לא אומר שלא נעשים כאן מאמצים למניעת דיכאון, חלקם אפילו משמעותיים, אולם הם מתפזרים בין גורמים רבים ואין מעקב משולב אחרי כולם. בישראל אין גם מערך מסודר המכוון לטיפול מניעתי במוסדות החינוך, במקומות עבודה או אצל רופאי המשפחה. וזאת, אף שבהחלט מדובר במחלה שניתן למנוע את החמרתה אם מאתרים אותה מוקדם.

מה שכן יש בישראל זה תוכנית לאומית למניעת אובדנות. היא יצאה לדרך בתקופתה של שרת הבריאות יעל גרמן ותוקצבה ב-50 מיליון שקל לשלוש שנים, והמשיכה בתקופת השר יעקב ליצמן, בתקציב מקוצץ של כ-10 מיליון שקל לשנה. בהשוואה לתקציב הרשות הלאומית למניעת תאונות הדרכים - שעומד על כ-100 מיליון שקל בשנה - מדובר בתקציב זעום, וזאת אף שמספר המתאבדים בישראל בשנה דומה למספר ההרוגים בתאונות דרכים - קצת מעל 300 איש.

"למיטב ידיעתי, אין בישראל תוכנית-על למניעת דיכאון ואין מאמץ מכוון", מאשר את הפרטים פרופ' יצחק ברלוביץ', בעבר משנה למנכ"ל משרד הבריאות ועד לאחרונה מנהל בית החולים וולפסון. "הדיכאון הוא כמובן מחלה המטופלת על-ידי משרד הבריאות, אבל כאזרחים אנו לא רואים פעילות סביבנו. אין קמפיינים, אין חינוך".

איך זה במדינות אחרות?
"בארה"ב מנחים את הרופאים בכל פגישה עם מטופל, כולל בבדיקה השגרתית, לשאול גם שאלות הקשורות לנושא הדיכאון. אנשים עם דיכאון לעיתים קרובות יגיעו אל רופא המשפחה עם טענות על מיחושים גופניים כלשהם, וזו הזדמנות לאתר את הדיכאון אצלם".

אולי הטיפול של מערך בריאות הנפש - הפסיכיאטרים ובתי החולים הייעודיים - הוא מספיק, ואין צורך להגדיר את הדברים בתוכנית לאומית?
"דיכאון הוא לא בעיה של מערכת בריאות הנפש אלא בעיה של כולם. את בדיקות הסקר צריך לעשות בנקודות מגע עם הקהילה שאינן קשורות או כפופות למערך בריאות הנפש. ממילא אי אפשר לטפל בכל הסובלים מדיכאון במערך בריאות הנפש הקיים, הוא נמצא באי ספיקה מוחלטת. בכל הנוגע לדיכאון, הכמויות הן כל-כך גדולות והמערכת כל-כך מצומצמת, שנראה שהפתרונות היום ניתנים בעיקר מהכיס של המטופל, וזה מאוד לא שוויוני".

פרופ' גיל זלצמן, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה ומחלקת יום לנוער מקבוצת הכללית, שמכהן גם כיו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות, מציין כי "בבריטניה, שם לוקחים את העניין ברצינות רבה, מונתה שרה למניעת בדידות - אחד הגורמים המובילים לדיכאון, בעיקר בגיל מבוגר". הוא גם מזכיר כי "באירופה קמה התאגדות של גורמים ממדינות שונות - חלקם ממשלתיים, אך נכללים בה גם עמותות, אוניברסיטאות ובתי חולים - שיצרו יחד את ה-European alliance against depression. הגוף המשולב מממן מחקר גדול ומקיף שעסק בדיכאון, ולאחר שהוא הסתיים נבנתה על בסיסו תוכנית מניעה". לדבריו, "הגישה שלהם כוללת חינוך רופאי משפחה לזהות דיכאון בקהילה, חינוך הציבור למודעות למחלה ולדרכי הטיפול בה וליעילותם, איתור קבוצות סיכון והפנייתם לקבלת טיפול בקווי תמיכה וקבוצות תמיכה לפני שמתפתח דיכאון, ושיתוף פעולה עם גורמים שבאים במגע עם אנשים דיכאוניים ויש להם השפעה עליהם כמו אנשי דת, יועצים מסוגים שונים, אנשי חינוך ואפילו המשטרה".

ברלוביץ' מציין כי ההשפעה של היעדר תוכנית לאומית למניעת דיכאון, מורגשת בישראל גם בסדרי העדיפויות בתחום בריאות הנפש. "בואי ניקח דוגמה מדיוני הסל האחרונים. ישנה היום תרופה חדשה לטיפול בדיכאון: טיפול בתרסיס של חומר שדומה לסם ההרדמה קטמין, שנמצא בשנים האחרונות יעיל בהפגה מהירה של דיכאון (מדובר במוצר בשם Spravato של ג'ונסון אנד ג'ונסון). מערך בריאות הנפש והפסיכיאטריה לא הכניס את המוצר הזה בכלל לתעדוף כאשר הגישו את רשימת התרופות הפסיכיאטריות לסל הבריאות, ועל זה לתחושתי מגיע לציבור הסבר.

"הנחיות הסל מקטלגות תרופות לפי קטגוריות כמו ‘מצילות חיים' ו'מאריכות חיים'. טיפול בדיכאון יכול להיות מציל חיים ומאריך חיים. כן, אלה תרופות יקרות שלא מתאימות לכולם, אבל גם תרופות לסרטן לא עובדות אצל כולם. מגיע לחולים לנסות גם את הטיפול החדש והיקר יותר אם כל השאר נכשל".

אתה בעצם אומר שהתחום נופל בין הכיסאות? שכל עוד הדיכאון "קל", הוא מטופל על־ידי רופאים שאינם מכוונים לתחום, ואילו המומחים לתחום שרואים את המקרים החמורים, לא מכוונים לטפל במקרים הקלים?
"זו אינטרפרטציה סבירה שאני יכול לנחש אותה כמו כל אחד אחר, אבל הגיע הזמן להקים צוות של מספר בעלי מקצוע רלוונטיים, כולל אנשי משרד האוצר ועובדים סוציאליים וגם אנשי בריאות המשפחה, לצד הפסיכיאטרים. בכלל, צריך ‘טיפת חלב' למבוגרים, כתובת שמזמינה אדם כל פרק זמן לבדוק שהוא בסדר, גם מהבחינה הנפשית. אבל מערכת הבריאות שלנו לא רואה במניעה עדיפות לאומית".

במה כן נלחמים? בהתאבדויות

אם אין לנו תוכנית כוללת למניעת דיכאון ולטיפול בו, ניתן אולי להתנחם בתוכנית ישראלית שדווקא נחשבת אפקטיבית מאוד: התוכנית למניעת התאבדויות. בישראל מתאבדים כ-300 איש בשנה, רבע מהם מתחת לגיל 24. תקציב התוכנית למלחמה בתופעה עומד על 10 מיליון שקל בשנה בלבד. "אם היה וירוס שקוטל עשרות צעירים בשנה, מה היה תקציב הטיפול בו? מה היו עושים אם היה תא טרור שהורג מאות אנשים בשנה?", נזעק זלצמן.

איך מונעים אובדנות?
"הדרך הכי טובה למנוע התאבדות היא טיפול מוקדם ואינטנסיבי בדיכאון. הטיפול יכול להיות תרופתי, יכול להיות ביהביוריסטי קוגניטיבי (CBT - ראו מסגרת) ויכול להיות טיפול בין-אישי קלאסי.

"רכיבים נוספים במניעת אובדנות הם חינוך ילדים בבית הספר, מניעת גישה לאמצעים להתאבדות (למשל, נעילה של חלונות בקומות גבוהות, מניעת גישה לנשק, גדרות בתחנות רכבת המונעים קפיצה אל הפסים וכדומה), ושמירה על רצף טיפולי. כלומר, המשך טיפול בקהילה עבור מי שהשתחרר מבית חולים אחרי ניסיון אובדני או אחרי אשפוז בשל דיכאון".

עו"ד שושי איזנברג הרץ היא מנהלת היחידה למניעת אובדנות במשרד הבריאות, הפועלת בתיאום עם המועצה שבראשה עומד זלצמן. כשהיא משיבה בפתח השיחה שלנו ששלומה "מעולה", היא מיד מתנצלת. "אנשים אומרים לי, איך את אומרת דברים כמו ‘שלומי מצוין' ו'הכול בסדר', כשאת ממלאת תפקיד כזה. אני אומרת שלא הייתי יכולה לעסוק בתפקיד הזה אילולא הייתי שומרת על אופטימיות".

הרץ היא לא פסיכיאטרית, והפרספקטיבה שלה על תחום הדיכאון היא רחבה וכוללת הרבה מעבר לשירות בריאות הנפש. "המקורות שלי הם בתחום החינוך. עבדתי עם אוכלוסיות בסיכון וניהלתי בתי ספר תיכוניים באזור אור עקיבא. אחר כך עשיתי הסבה למשפטים והייתי ממונה על התוכנית לנוער בסיכון באזור הצפון. כיהנתי בתפקידים שונים בחמישה משרדי ממשלה. יש לי מומחיות בניהול בין-משרדי (כלומר הוצאה לפועל של תוכניות הדורשות תיאום בין משרדי ממשלה שונים)".

הרץ מציינת כי כשהציגה לראשונה את המודל שלה למניעה, הוא התקבל בחשש מסוים על-ידי הגורמים המטפלים (פסיכיאטרים, פסיכולוגים) והגורמים שבאים במגע עם הקהילה (מורים, עובדים סוציאליים, מעסיקים). "פסיכיאטרים הם לא מומחים למניעה, וכשמעלים מולם את הסוגיות הללו רואים שהם חשים סיכון שעלולים להטיל עליהם אחריות ואשמה".

אשמה סביב התאבדות היא ככל הנראה ממילא עניין בלתי נמנע, אף שהמטפלים מנסים להגיד לעצמם, בצדק, שהם אינם האשמים. "פסיכולוג אומר 'התאבד ‘לי' מטופל'. אני לא בטוחה אם כל קרדיולוג מתבטא כך", אומרת הרץ.

כמו ברלוביץ', גם הרץ מציינת כי "אין היום מספיק פסיכיאטרים, ובמערכת הציבורית מציעים לך תור לעוד חצי שנה. אני לא יכולה להמציא עכשיו פסיכיאטרים יש מאין, אבל יש לי דרכים לעזור לאוכלוסייה".

המודל שפותח במסגרת התוכנית, היא מסבירה, עוסק ב"אקטיביזם מניעתי". מדוע אקטיביזם? כי אי אפשר פשוט להציע עזרה בתחום הזה ולחכות לציבור שיקבל אותה. "תחום האובדנות מקושר לבריאות הנפש, והסטיגמה מעכבת למידה וקבלת עזרה. הסטיגמה מונעת את המניעה. לכן יש צורך רב בהסברה ובאיתור אקטיבי של האוכלוסייה השקופה הזו וטיפוח מתמיד של שיח". את המשימה הזו היא לוקחת גם אישית: "ברגע שאני מודעת לאדם בסיכון, אני אעשה כל דבר במסגרת החוק, כולל קרוב לגבולות החוק, כדי להציל את חייו".

על-פי התוכנית, הדיאלוג נוצר בכל מקום שבו יש בני אדם. אם, למשל, מדובר בבני נוער, זה יקרה לא רק בבית הספר אלא גם בתנועות הנוער, בארגוני העלייה והקליטה, ובארגונים המגישים סיוע לקבוצות קצה כמו נוער בסיכון ולהט"בים. בארגונים אלה יוגדרו חברי הנהלה שתפקידם הוא לטפל בפניות המגיעות מן השטח מכל מדריך או איש קשר שזיהה אדם במצוקה. באידיאל, אחרי איתור הסיכון, ימונה לאותו אדם "מנהל מקרה", שיעזור לו לנווט בכל אפשרויות הטיפול הזמינות לו: טיפול מניעתי כמו פעילות גופנית, הפגת בדידות, טיפול בשיחות ואם יש צורך בכך - גם תיווך לטיפול במערכת בריאות הנפש.

עבור מבוגרים, מדובר למשל ברשות האכיפה והגבייה, בתי משפט, יועצי נישואין, לשכת האבטלה וביטוח לאומי. הרץ מציעה כבר היום ייעוץ לתוכניות איתור ומניעת התאבדויות במקומות העבודה. "אנחנו רוצים להגיע למצב שבו חברות יהיו חייבות להקים איים בתוך הארגון שהתפקיד שלהם הוא מניעה". היום ישנם ארגונים המציעים על חשבונם טיפול פסיכולוגי לכל עובד שחש כי הדבר נחוץ, אך רק מעט מאוד גורמים שעוסקים במניעה אקטיבית. הרץ מציעה לייסד מקצוע חדש, "יועץ מניעה", שיוטל על אדם בתוך ארגון או על יועץ לארגונים, שיהיה ממוקד בפן המניעה של דיכאון.

להרץ אין ספק שיש בכך כדאיות גם מנקודת המבט של הארגון. "התאבדות היא אירוע רב נפגעים", היא אומרת. "הנה, השבוע מישהו הצית את עצמו בבית המשפט, ועכשיו צריך לטפל בכל מי שראה את האירוע הזה וחווה גם הוא טראומה". על פניו, כל חישוב כלכלי יראה שכדאי למקומות העבודה להשקיע במניעת דיכאון. בפועל, אומרת הרץ, דברים בדרך כלל מתחילים לזוז רק כאשר אחד המנהלים בארגון עובר אירוע טרגי בעצמו.

כיוון שהסטיגמה מונעת פנייה לעזרה, תוכנית מניעת ההתאבדויות של הרץ כוללת גם קמפיינים להפחתת הסטיגמה סביב מחלות נפש בכלל ודיכאון בפרט.

מניעת התאבדות יכולה להיות גם במישור הפיזי, של מניעת גישה לאמצעים להתאבדות. למשל, במחלקה שמנהל זלצמן בגהה, יוחלפו כל ברזי האמבטיה בברז מיוחד שפותח עם חברת חמת, שהוא חלק מכדי להיתלות עליו. אפשר היה אולי לחשוב שאין בכך טעם ושאם אדם רוצה להתאבד, בסופו של דבר הוא יצליח בכך, אך רוב הפסיכיאטרים ומי שעובדים עם אוכלוסיית מתמודדי הנפש מסבירים כי בפועל, הדברים מורכבים יותר. דיכאון מגיע בהתקפים, הם מציינים, ואם אותו אדם ישרוד עד סוף ההתקף, הרי שהדחף האובדני עשוי להיעלם, לפחות עד ההתקף הבא, ויאפשר לו כמה שנות הפוגה בריאות וטובות.

זלצמן מציין כי גם בצה"ל ישנה תוכנית למניעת אובדנות, שנחשבת למוצלחת מאוד אחרי שהורידה את שיעורי ההתאבדות מכמה עשרות חיילים בשנה לפחות מעשרה. "היום חיילים לא יוצאים עם נשק הביתה אלא אם זה הכרחי. הוצבו קב"נים גם ביחידות קצה וכל מפקד עובר הכשרה לזיהוי התאבדויות. כך נוצר מצב שבו דווקא בצבא, שבו החוויות עלולות להיות קשות, ישנם שיעורי התאבדות נמוכים מבשאר האוכלוסייה". 

איך להילחם בעלייה בהתאבדויות בקרב ילדים

פרופ' גיל זלצמן הוא פסיכיאטר של ילדים ובני נוער. לדבריו, אם בעבר הייתה תפיסה שילדים אינם יכולים להיות דיכאוניים כי אין להם את מנגנוני הרפלקסיה וההאשמה העצמית שזיגמונד פרויד כינה "סופראגו", הרי שכיום ברור כי אין קשר בין רפלקסיה ודיכאון, וילדים יכולים להיות דיכאוניים כבר בגיל הרך, אפילו בינקות ואולי אפילו כבר ברחם.

המודל שבו מתפתח דיכאון בילדים צעירים, אומר זלצמן, כולל נטייה גנטית שבאה במגע עם חוויית חיים טראומטית, בגיל צעיר מספיק. ככל שגיל הטראומה צעיר יותר, כך האדם ייטה להיות דיכאוני יותר. "בגיל הצעיר, הילדים לא מבטאים עצבות", אומר זלצמן. "הם עלולים לבטא דווקא שעמום, תחושת ריקנות תמידית, כאילו עייפו מהעולם כולו. תסמין שכיח נוסף הוא אי שקט ורגזנות, אשר עלולים להוביל לאבחון מוטעה של הפרעת קשב ולטיפול תרופתי מוטעה. ההבדל הוא לרוב בהופעת אי השקט. אם הוא תמיד היה - זו כנראה הפרעת קשב. אם הופיע לפתע - אולי זה דיכאון. הסרוטונין, שהוא השחקן העיקרי בדיכאון של מבוגרים, לא פוגע בילדים, ולכן התרופות נגד דיכאון לא תמיד עוזרות".

לדבריו, "היום יש כ-2%-5% ילדים דיכאוניים, וישנן גם התאבדויות. זה עדיין נדיר, אך אם בעבר, הנתון היה 0.5 מתאבדים מכל 100 אלף ילדים מתחת לגיל 8, הרי שבשנה האחרונה רשמנו שיעור של 1.5 ל-100 אלף".

כיוון שדיכאון בילדים הוא המשפיע ביותר, וכיוון שמחובר אליו לרוב אירוע טראומטי, הרי שנראה כי אחד הצעדים האפקטיביים ביותר שאותם ניתן היה לנקוט הוא קודם כול מניעה, ככל האפשר, של עצם התרחשות האירועים הטראומטיים בילדים, או טיפול מהיר בהם ככל האפשר. בפועל, ילדים כאלה יגיעו לטיפול בדיכאון רק לעיתים נדירות. לרוב, ההורים חושבים תחילה על אבחנות אחרות, או טועים לחשוב ש"ככה זה ילדים". בהקשר הזה, חינוך ופעילות איתור ומודעות של גורמים הבאים במגע עם ילדים לאפשרות שהם בדיכאון, יכולים להיות אפקטיביים מאוד.

עוד כתבות

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: Tom Nicholson, רויטרס

יומיים לבחירות בבריטניה: בוריס ג'ונסון מנסה בכל הכוח להימנע משערוריות של הרגע האחרון ומבטיח שהברקזיט קרוב

בניסיון להימנע מטעויות של הרגע האחרון, ג'ונסון הציג מצע כלכלי שמרני דל שקורא להעלות את הפנסיות, להגדיל את מערכת הבריאות ולהקפיא את שכר הלימוד באקדמיה • ובעוד שהשמרנים מובילים ב–10% בסקרים, האסטרטגיה של יועציו היא להזהיר את השמרנים מפני שאננות של הרגע האחרון

ראשי מפלגות הכנסת ה-22 לצד נשיא המדינה ונשיאת בית המשפט העליון / צילום: דוברות הכנסת

מתקרבים לסבב ג': הונחה הצעת חוק לפיזור הכנסת ה-22

לאחר שאפסו הסיכויים להרכיב קואליציה בפרק הזמן, מתכוונים בכנסת לשנות את סעיפי הפיזור כך שהבחירות לא יערכו תוך 90 ימים, אלא יוקדמו ליום 2 במרץ 2020 ● בפרק המימון של מערכת הבחירות, שילבו הח"כים מספר הוראות שיאפשרו להם להשיג תקציב לבחירות, אחרי שכל המפלגות נטלו הלוואות בשנה האחרונה וטרם החלו להחזירן

 

שאול מרידור, ראש אגף תקציבים, שי באב"ד, מנכ"ל האוצר, משה כחלון, שר האוצר / צילום: רפי קוץ, יונתן בלום

כך נולד דוח המבקר על הגירעון, וכך הוא רוקן מתוכן

מבקר המדינה צפוי לפרסם בקרוב דוח מרוכך על התנהלות משרד האוצר לגבי גירעון המדינה ● "גלובס" חוזר לאירועים שליוו את המשבר, לניסיון הכושל לעכב פרסום של נתונים, לישיבות שבוטלו ולהאשמות החריפות בין הפקידים • וגם: מה ירד מהדוח, ולמה גם במשרד המבקר עצמו לא ממש מרוצים • האוצר: "רכילות זולה"

בורסת קוריאה / צילום: רויטרס

שינויים קלים באירופה; ארמקו מזנקת 10% בהופעת הבכורה בבורסה הסעודית

טולו אויל ממשיכה להתאושש מקריסה של 70% שלשום ● הבנק המרכזי בארה"ב ימסור היום את החלטת הריבית האחרונה השנה, והציפיות הן כי הריבית לא תשתנה

דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: Carlos Barria, רויטרס

מדדי אג'יו בנובמבר: נותר רק עוד חודש אחד לשנת השקעות מושלמת

מנגנוני ההנעה של שוק ההון קיבלו שוב כוח, גם בחודש שעבר, ממדיניות ההרחבה המוניטרית, מביצועים טובים של הכלכלות, מרווחיות טובה בקרב מרבית החברות ומהיעדר איומים מיידיים ● כל אלה מסתירים את הבעיות של הכלכלות לפי שעה ומאפשרים לשוקי המניות לפרוח, במקביל לעלייה במדדי האג"ח

שלום לחיאני / צילום: תמונה פרטית

"יותר מדי אנשים גוזרים עליי קופון"

שלום לחיאני, בן 54, עצמאי מזה כשמונה שנים בתחום הטלוויזיה והקולנוע "ההוצאות הקבועות שלי הם הבעייתיות ביותר" ● עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם. צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il 

מזרחי טפחות משכנתא/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בוחרים לגור רחוק מתל אביב? יש לזה השפעה על ריבית המשכנתה שלכם, ולא לטובה

מחקר של בנק ישראל מצא קשר ישיר בין ריבית משכנתה גבוהה יותר לבין מגורים בפריפריה • עוד נמצא, שתנאי ריבית טובים יותר לרכישת דירה מתקבלים בבנק שבו מתנהל חשבון העו”ש שלנו, וכי הסיכוי לריבית נוחה יותר עולה ביישובים שבהם מתקיימות יותר עסקאות

חדוה בר/ צילום איל יצהר

חדוה בר: "הביג-טק ייכנסו לפיננסים בישראל וישנו את מערכת הבנקאות המקומית"

המפקחת על הבנקים הציגה בכנס של דלויט את חזונה לעתיד הבנקאות ולהשפעות הטכנולוגיה על הענף הפיננסי ● בר צופה מהפכה בתחום התשלומים, ומזהירה מהתגברות אירועי סייבר וזליגת מידע של לקוחות

דוד מחלב (מימין) וכריס וולף / צילום: איל יצהר, גלובס

"אנחנו בהחלט יכולים לחזות חברה של 200 מיליון דולר הכנסות בעוד שלוש שנים"

כריס וולף, מנכ"ל ID Systems שרכשה את פוינטר לאחרונה תמורת כ-140 מיליון דולר, והעומד בראש החברה המשותפת פוורפליט (PowerFleet), מספר בראיון משותף עם דוד מחלב, מנכ"ל פוינטר עד למיזוג, על היסטוריית היחסים בין החברות, על הרציונל בחיבור ביניהן, האם ימשיכו להיסחר ולפעול בישראל, ומה הסיכוי שפוורפליט תירכש בעתיד הקרוב

אלי כהן / צילום: איל יצהר, גלובס

אבסורד הייצור הישראלי: מוצרים מוגמרים מיובאים ללא מכס, אך חומרי הגלם חייבים במס

התאחדות התעשיינים ומשרד הכלכלה דורשים מרשות המסים להשוות את התנאים התחרותיים בין יצרני אריזות מקומיים לבין היבואנים ● לטענתם היצרנים המקומיים נדרשים לשלם מכס על חומרי הגלם, בעוד שיבוא מוצרים מוגמרים פטור

בני גנץ / צילום: אלעד מלכה, יח"צ

24 שעות לפני התפזרות הכנסת ה-22 ח"כ גנץ: אני עושה מאמץ למנוע את הבחירות

ראש הממשלה נתניהו פנה לגנץ: "בני גנץ, אני קורא לך לחדול מהספינים. אחרי 80 ימים הגיע הזמן שיום אחד, נשב ונדון ברצינות למען הקמת ממשלת אחדות רחבה, זה עדיין לא מאוחר"

סיבוס חוברת ל-Wolt במלחמה מול תן ביס / צילומים: צילום מסך, שלומי יוסף עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

התחרות על ארוחת הצהריים מעלה הילוך: סיבוס חוברת לוולט במלחמה מול תן ביס

אפליקציית משלוחי האוכל חתמה על הסכם לשיתוף-פעולה עם סיבוס, ספקית שירותי ההסעדה לחברות, במטרה לחזק את נתח השוק שלה בת"א והסביבה ולקצר את זמני המשלוח לחצי שעה בממוצע ● מנכ"ל סיבוס: "מעריכים שמדובר בתוספת של אלפי משלוחים ביום"

סניף של סופר פארם / צילום: יח"צ

מזון טרי ובית מרקחת תחת קורת גג אחת: הפרטים על הרשת החדשה של סופר פארם נחשפים

רשת הפארם מתרחבת לתחום המזון באמצעות תת-הרשת החדשה "Daily" • החנויות הראשונות ייפתחו ברבעון השני של 2020 במתחם הבורסה בר"ג ובעזריאלי שרונה • החנויות יהיו קטנות מהסניפים המסורתיים ויורכבו ממחלקת מזון מוכן טרי, מוצרי טואלטיקה ובית מרקחת

נחום ביתן / צילום: שלומי יוסף

ועד עובדי מגה מאיים לנטוש את החנויות ולסכל את המגעים למכירת הסניפים

גורמים בוועד מגה מאיימים לקרוא ל-3,200 עובדי הרשת לנטוש את החנויות אם נחום ביתן יחתום על מזכר הבנות למכירת יותר מעשרה סניפים ● מהלך כזה יהיה מנוגד להבנות שהושגו מול הנהלת הקבוצה, הוועד ויו"ר ההסתדרות רק בחודש שעבר

האצ"ל 20–28, שכונת תל גיבורים בחולון / הדמיה: יח"צ

דירות גן ופנטהאוזים: מה מקבלים הדיירים בפרויקט התחדשות עירונית בחולון

בפרויקט של חיזוק ותוספת בנייה בשכונת תל גיבורים בחולון, ל-80 הדירות הקיימות יתווספו 59 דירות חדשות ● תוספת של ממ"ד ומרפסת לכל דירה וכן מעלית בכל בניין, החלפה של תשתיות הביוב, המים והחשמל, שיפוץ החצר והלובי

זאב אלקין, הליכוד / צילום: איל יצהר, גלובס

יכול להיות שרוב המורים לחשבון לא למדו חשבון באוניברסיטה?

האם ייתכן שבעשור הקודם רק חמישית מהמורים לחשבון הוכשרו לכך כפי שהשר אלקין טוען? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

השור של וול סטריט / צילום: שאטרסטוק

המסחר בוול סטריט ננעל בירידות קלות; דיווח: ארה"ב תדחה הטלת מכסים

הדאו ג'ונס, הנאסד"ק ו-S&P 500 איבדו 0.1% ● הזהב והנפט התחזקו ● נעילה מעורבת באירופה: הפוטסי איבד 0.2%, הדאקס ירד ב-0.3%, וקאק 40 עלה ב-0.1% ● דיווח: ארה"ב תדחה הטלת מכסים על סין, נציגי ארה"ב ביקשו מסין להתחייב לכמות רכישת תוצרת חקלאית, ואילו סין מעוניינת שהרכישות החקלאיות יהיו יחסיות למכסים שארה"ב תבטל

השקת הרכבת הסינית של הקו האדום בסין בנוכחות נציגי משרד התחבורה / צילום: יח"צ

הקונגרס האמריקאי עושה שרירים מול סין: מבקש לחסום יבוא כלי תחבורה ציבורית מתוצרתה

אחרי האיסור שהטיל משרד המסחר על שימוש בטלפונים של וואווי, שיתוף פעולה נדיר של מחוקקים משתי המפלגות מבקש לאסור שימוש בכספי הממשל הפדרלי לרכישת קרונות רכבת ואוטובוסים חשמליים ● "הסיניים זוממים להשתלט על שוק כלי התחבורה הציבורית בארה"ב" ● ובמקביל: ארה"ב פועלת לצמצום סמכויות האכיפה של ארגון הסחר העולמי

אקדח / צילום: thinkstock

תקרית ירי בניו ג'רזי בחנות כשרה: שוטר נפצע, מצוד אחר גבר ואישה חמושים

כלי התקשורת בארצות הברית מדווחים כי השניים פתחו באש לעבר שוטרים ועוברי אורח ● על פי הדיווחים, לפחות שוטר אחד נפצע ● בתיעודים שונים נראים כוחות משטרה בניסיון ללכוד את החשודים

תלונה לוועדת האתיקה אינה לשון הרע / צילום: shutterstock

הפעם באמת תאשימו את השליח: שש שנים לאחר שחויב לפצות עובד זר בחצי מיליון שקל, ביהמ"ש ביטל את פסק הדין

בינואר 2014 חויב י' לשלם למעלה מחצי מיליון שקל לעובד זר שטען כי הועסק בתנאי עבדות ● 6 שנים לאחר מכן טען המעסיק: לא קיבלתי מעולם את התביעה, את הזימון לדיון וגם לא את פסק הדין ● בדיון התגלה: השליח הורשע בעברו בשורת עבירות מרמה וזייף עשרות רבות של "תצהירי מוסר"