גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפתרון לעתיד משק החשמל נמצא במצבר של המכונית שלכם

שר האנרגיה שטייניץ הכריז על יעד בצריכת חשמל סולארי: 30% מכלל החשמל ב–2030, לעומת 6.5% כיום • אלא שחשמל סולארי אינו מספק מענה לדרישה הגבוהה בשעות הערב ושימוש בו מצריך גיבוי של אספקה מתחנות כוח מזהמות • הפתרון המתגבש: "שאיבת" החשמל ממצברים של מכוניות חשמליות ● כתבה שנייה בסדרה

יובל שטייניץ, ניידת הבחירות של גלובס / צילום: כדיה לוי
יובל שטייניץ, ניידת הבחירות של גלובס / צילום: כדיה לוי

חברת החשמל השלישית בגודלה בבריטניה, SSL Energy, פנתה לאחרונה לבעלי רכב חשמליים במדינה בהצעה מפתה: עד 2,000 קוט"ש חשמל בחינם (הצריכה השנתית של משק בית ממוצע בישראל היא 7,500 קוט"ש) תמורת התחייבות מצידם למלא את מצברי הרכב שלהם במשך הלילה. ההתחייבות הזו יכולה לחברה הרבה כסף - במקום להפיק חשמל מתחנות כוח שיופעלו בשעות הערב החברה תוכל לשאוב את החשמל ממצברי המכוניות החשמליות, וכך גם להגדיל את היקף ייצור החשמל הירוק ולחסוך פליטות של גזי חממה ומזהמים.

כך ניתן לפתור בצורה "ירוקה" את הבעיות שמייצרות סוללות הרכב

היוזמה של SSL Energy הוצגה לאחרונה בכנס התאגדות מהנדסי החשמל באילת כדוגמה לגל של יזמות יצירתית המתבססת על רשת החשמל החכמה שכבר פעולת בחלק ממדינות מערב אירופה ושעתידה לקום יום אחד גם בישראל. "הצרכן הביתי הופך להיות שחקן במשק החשמל", אומר ד"ר מרטין דוורט, מנכ"ל חברת הייעוץ ההולנדית DNV-GL, שהציגה בכנס מגוון רעיונות מבוססי רשת חכמה. "הוא יכול להשכיר את המצבר של הרכב שלו, הוא יכול לייצר חשמל על הגג ולמכור אותו ישירות לשכן שלו בעסקאות P2P".

מה הסיכוי שיוזמות כאלה יתממשו בישראל? כלי הרכב החשמליים עדיין לא כאן וכפי שנכתב לאחרונה בסדרה שעסקה בנושא ב"גלובס" - גורמים רבי עוצמה, בין היתר באוצר, עשויים לעכב בשנים את מהפכת הרכב החשמלי, בגלל החשש מאובדן מיליארדים בהכנסות ממסים. אלא שבינתיים במשרד האנרגיה כבר מייעדים לרכב החשמלי תפקיד חשוב במשק החשמל העתידי. על-רקע הצהרת הכוונות של שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ לבחון את הגדלת היקף צריכת החשמל ממקורות אנרגיה מתחדשת מ-6.5% נכון לסוף 2019 עד ל-30% ב-2030, סבורים המומחים שכלי הרכב החשמליים יוכלו להיות פתרון לאחד החסמים הגדולים ביותר בפני המהפכה הסולארית - בעיית אגירת החשמל.

כשמדברים על אנרגיות מתחדשות בישראל כמקורות לייצור חשמל מדברים למעשה על השמש. בישראל אין מפלי מים שמאפשרים לייצר חשמל הידרו-אלקטרי, התוכניות להפקת חשמל מפסולת עדיין בחיתוליהן והפוטנציאל לייצור חשמל בטורבינות רוח מוגבל מאוד: ראשית כי אין הרבה אזורים שהרוחות בהם חזקות וקבועות מספיק לאורך השנה ושנית בגלל התנגדות משולבת של משרד הביטחון (בגלל חשש להפרעה לטיסות בגובה נמוך) ושל ארגונים סביבתיים (בגלל חשש לפגיעה בציפורים).

בתחום הסולארי לעומת זאת ישראל נהנית ממספר שעות אור גבוה בהרבה מזה של מדינות אירופה, אולם פיתוח החשמל הסולארי בישראל נתקל בשלושה חסמים עיקריים: מחיר, אגירה ושטח.

ההתקדמות הגדולה ביותר נעשתה בתחום המחיר. במשך שנים התנגדו באוצר לקידום חשמל סולארי משום שעלותו הייתה יקרה מדי וחייבה סבסוד של צרכני החשמל. כשחברת EDF-EN, חברה בת של חברת החשמל הלאומית של צרפת, הגיעה לישראל ב-2012, שילמה חברת החשמל 145 אגורות על כל קוט"ש שקנתה מיצרני חשמל סולארי, בטכנולוגיה פוטו-וולטאית (PV). לפני חמישה חודשים זכתה EDF-EN במכרז של החשב הכללי באוצר להקמת שדה PV באשלים במחיר של 8.68 אגורות לקוט"ש - מחיר המבטא ירידה של 94% על-פני פחות מעשור. "במכרז היו תמריצים שאפשרו לנו להוזיל את המחיר", אומר מנכ"ל EDF-EN איילון וניש, "אבל גם אם ניקח מחיר של 13 או 15 אגורות לקוט"ש - החשמל הסולארי זול היום יותר משמעותית מהעלות של ייצור חשמל ממקורות אנרגיה אחרים בישראל, שעומדת על 25 אגורות לקוט"ש".

גיבוי - אאוט. אגירה - אין

החסם העיקרי אחרי שנפתרה בעיית המחיר הוא האגירה. "הקושי הגדול באנרגיה סולארית הוא שהיא פעילה לסירוגין", מסבירה ד"ר יעל פרג, סגנית דיקן בית ספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה. מבין מקורות האנרגיה המתחדשת החשמל הסולארי נחשב להכי תנודתי והכי פחות יציב. עננות פתאומית יכולה להוביל לנפילת מתח כמעט מיידית ברשת החשמל. זאת הבעיה הקטנה. הבעיה הגדולה יותר נוצרת לקראת הערב, בעיקר בעונת החורף. צריכת החשמל בבתים מגיעה לשיא בין השעות 19:00 עד 21:00 כשאנשים חוזרים הביתה ומפעילים את מכשירי החשמל בבתיהם - בשעות האלה אין אפשרות להפיק חשמל סולארי. למעשה, כשמחשבים את כמות השעות שהסולארי יודע להפיק במשך השנה מגיעים לממוצע יומי של חמש שעות בלבד בכל יממה.

לדעתה של פרג, "יש גם דרך אחרת להגיע לאיזון המלא בין היצע לביקוש - במקום להגביר עוד ייצור ולהגדיל את ההיצע, אפשר לטפל בצד הביקושים ולהפחית אותם. זה יותר זול ועל פי רוב גם יותר ידידותי לסביבה".

הפתרון המוכר בישראל לאי היציבות של החשמל הסולארי ולשעות הייצור המאוד-מוגבלות שלו עד היום היה גיבוי: חברת החשמל החזיקה תחנות כוח המופעלות בגז טבעי או בסולר המכונות פיקריות (מלשון Peak), שיכולות להיכנס לפעילות בתוך שניות. מדובר למשל בטורבינות שהיו בעבר מנועי מטוסי סילון שעלות ההפעלה שלהן יקרה הרבה יותר מזו של תחנות כוח שמופעלות לאורך כל שעות היממה. הצורך בגיבוי הוביל את מנהלי רשת החשמל למסקנה עגומה: הרחבת השימוש בייצור חשמל סולארי לא חוסך את הצורך בהקמת תחנות כוח רגילות משום שעל כל מגה ואט סולארי נוסף, צריך להוסיף עוד מגה-ואט של גיבוי. הגישה המסורתית הזו קיבלה לאחרונה ביטוי במסמך מדיניות שהציגה רשות החשמל - מסמך המנתח את התועלות הכלכליות מהפחתת השימוש בפחם לייצור חשמל. "לאור ההיקף הנרחב של מתקני היצור הסולאריים, נכתב במסמך, "היקף ההתנעות של תחנות הכוח הפועלות בגז טבעי צפוי לגדול באופן ניכר והתחנות צפויות לפעול חלק משמעותי מהשעות בעומס חלקי". והמסקנה של מומחי רשות החשמל ברורה: "הגידול באנרגיה המתחדשת איננו חוסך הספק למשק".

מי שחולק על הגישה הזו באופן נחרץ הוא וניש, המנכ"ל של יזמית השדות הסולאריים הצרפתית. "מזעזע אותי לשמוע איך בישראל עדיין מדברים על הצורך בתחנות כוח פיקריות שמופעלות בסולר או במזוט כגיבוי לסולארי", אומר וניש בשיחה עם "גלובס". "לבעיית היציבות של הסולארי והרוח יש היום בעולם פתרונות אחרים". הפתרון הכי מקובל באירופה מבוסס על העובדה שרשתות החשמל של כל המדינות מחוברות זו לזו - כך יכולה מדינה שנוצר אצלה עודף חשמל זמני בעקבות פרץ רוח חזק במיוחד "לדחוף" את העודפים למדינה אחרת שזקוקה להם.

הפתרון הזה איננו ניתן ליישום בישראל, שמוגדרת "אי אנרגטי", אבל הפתרון השני שהולך ונעשה מקובל יותר בעולם דווקא כן רלוונטי. השימוש במצברים ענקיים ככלי להגברת היציבות של הרשת הולך ומתגבר בשנים האחרונות. חברה טסלה של אילון מאסק כבר מספקת חוות מצברים לאזורים שונים בעולם - החוות הוכיחו את עצמן כפתרון אגירה שמאפשר לעבור לייצור חשמל באנרגייה מתחדשת. מחירי המצברים ירדו בשנים האחרונות ב-85% אבל עדיין הם מייקרים את עלות החשמל הסולארי באופן משמעותי. בשנה הקרובה אמורה רשות החשמל לפרסם מכרז ראשון מסוגו למערכות סולאריות היברידיות, המצוידות ביכולת אגירה - וניש מעריך כי למרות העלות הגבוהה יותר לא יהיה צורך לסבסד את המערכות באמצעות התעריף.

בנקודה הזו בדיוק צפויים להיכנס כלי הרכב החשמליים. כיום מצוידים כלי הרכב במצברים בהספק של עד 60 קילו-ואט. מיליון מצברים כאלה יכולים לפחות תיאורטית לפתור את בעיית הגיבוי של הרשת למשך שעות שיא הצריכה בערב: בעלי הרכבים יעמידו את המצברים לשימוש חברת החשמל בשעות הערב תמורת תשלום כמובן ולאחר שזו תרוקן אותם. המודל הזה מחייב להשאיר בשימוש חברת החשמל מספר תחנות כוח מופעלות בגז, לצורך הטענת כלי הרכב במהלך שעות הלילה - אך לצורך כך נדרש היקף קטן בהרבה של יכולת ייצור חשמל בגז, משזה שנדרש לצורך מתן לרשת בשעות השיא של הערב.

כדי שהפתרון הזה - שיאפשר לבעלי הרכב החשמלי ליהנות מחשמל במחיר מופחת כפי שכבר נעשה במערב אירופה - יהיה ישים גם בישראל, צריכות להתחולל כאן שתי מהפכות: הראשונה היא כניסה מסיבית של רכב חשמלי, שתחייב פריסת רשת עמדות טעינה וויתור מצד רשות המסים על חלק מההכנסות האדירות שהיא מפיקה כיום ממיסוי כלי רכב. המהפכה השניה היא הפיכת רשת החשמל מחד-כיוונית לרשת חכמה.

איך נעבור להשתמש בחשמל סולארי

החסם האחרון: מחסור בקרקעות

החיסרון העיקרי השני של החשמל הסולארי הוא כמות השטח שהוא צורך. כלל האצבע אומר שכל מגה-ואט צורך שטח של 10 דונם. נכון להיום כבר מחוברים לרשת 3,300 מגה-ואט של מערכות סולאריות ובשנתיים הקרובות יחוברו עוד 2,500, אבל כדי להגיע ל-30% מצריכת החשמל - יהיה צורך לכ-14 אלף מגה-ואט של מתקנים סולאריים. היקף כזה של מתקנים מחייב מציאת שטחים פנויים בהיקף של כ-100 אלף דונם (מעבר למה שכבר מנוצל). ישראל כבר סובלת ממיעוט שטחים פתוחים ובארגונים הסביבתיים צפויה התנגדות קשה לניצול מסיבי נוסף.

על רקע זה נערכת במשרד האנרגיה וברשות החשמל עבודת מיפוי מדוקדקת של כל השטחים שכבר מנוצלים למטרות שונות (מה שמכונה שטחים מופרים) ושניתן להשתמש בהם גם לצורך התקנת פאנלים סולאריים: גגות פנויים, מאגרי מים, שטחים ריקים במחלפים, מטמנות פסולת, מחצבות, חניונים, מרכזים מסחריים ועוד. ההנחה היא שהתקנת פאנלים במתקנים האלה תהיה כרוכה בלא מעט מאבקים, אבל נכון להיום יש בממשלה כוונה רצינית לנקוט צעדים מנהליים ואפילו לקדם חקיקה כדי לאפשר את השימוש בהם ייצור חשמל סולארי ירוק.

עוד כתבות

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

"לא שוכנעתי כי קיים סיכוי כלשהו לשיקומה של דורי בנייה"

כך כתבה היום השופטת איריס לושי-עבודי, לצד החלטתה להוציא צו לפתיחת הליכים לחברת דורי בנייה ● עם זאת, לא נסתם הגולל המשפטי על האפשרות לשיקום החברה

מדף של מוצרי תנובה/  צלם:תמר מצפי

חגיגת קניות בנובמבר? לא לשוק המזון: קיטון של מעל 100 מיליון ש' במכירות

אף שרשתות המזון הצטרפו למבצעים של חודש נובמבר, ענף מוצרי הצריכה רשם ירידה של 2.7% ביחס לחודש המקביל בשנה שעברה

שי ניצן / צילום: שריה דיאמנט

שי ניצן משיב לטענות שביצע הפיכה שלטונית: "מסע שיסוי שיביא להפלת יסודות הבית"

"אין זה מתקבל על הדעת שאדם שהקדיש את חייו המקצועיים למאבק המשפטי בטרור; למאבק בשחיתות השלטונית; למאבק בארגוני הפשיעה; למאבק על ערכיה של המדינה היהודית דמוקרטית - יקום בוקר אחד וינסה לבצע 'הפיכה שלטונית'", כך אמר פרקליט המדינה שי ניצן

ח. מר: במקום נופש באיים הקריביים - חילוט ערבות והפסד כבד

ח. מר שבשליטת קרן פימי של ישי דוידי ממשיכה לסבול מתוצאות כספיות חלשות, והפסדיה ברבעון השלישי של השנה גדלו כמעט פי שלושה והגיעו לכ-35 מיליון שקל ● ההפסד הרבעוני במגזר הגלובל הצטבר ליותר מ-14 מיליון שקל, לעומת רווח מגזרי של כ-7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד

נתניהו וריבלין / צילומים: איל יצהר ורויטרס

המתווה שלא היה: איך הפיל הליכוד על ריבלין הצעה לרוטציה

במערכת הפוליטית שוב עולות הקריאות לכבד את "מתווה הנשיא", וחוזרת המנטרה: שנה-שנתיים-שנה • אלא שריבלין מעולם לא הזכיר רוטציה ולא הציע שנתניהו ישוב לשנת הכהונה הרביעית • כיצד נולד הספין, איך הוא התגלגל, ואיך נראית רוטציה אמיתית? ● המשרוקית של גלובס

מריו קופל פרופיל / צילום: אילן בשור

ארזים זכתה במכרז רמ"י לבניית 199 דירות באור יהודה

החברה, שבשליטת האחים גילי ויואל עזריה, תבנה את הפרויקט שחלקו (60%) מחיר למשתכן וחלקו דירות שישווקו בשוק החופשי ● התמורה הכוללת עבור הקרקע והוצאות פיתוח נאמדת בכ-97 מיליון שקל

פרויקט מחיר למשתכן ביבנה / צילום: אייל פישר

הממשלה אישרה: תוכנית מחיר למשתכן תוארך גם ל-2020

זאת בשתי פעימות: בפעימה הראשונה יימשך שיווק הדירות במסגרת התוכנית עד ליוני 2020; לאחר מכן, בכפוף למקור תקציבי ובאישור הממשלה, התוכנית תימשך עד לסוף 2020 ● כיוון שמדובר בממשלת מעבר, ההחלטה טעונה בחינה של היועמ"ש

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ האמריקאי מייק פומפיאו / צילום: ג'ים יאנג, רויטרס

מלחמת גרסאות עם וושינגטון: סיפוח הבקעה עלה או לא עלה בשיחה עם פומפיאו?

ראש מחלקת המזרח התיכון בבית הלבן נשאל על כך ביום שישי במסגרת תדרוך עיתונאים בוושינגטון, והכחשתו הייתה גורפת ● למרות זאת, נתניהו מתעקש היום: "והעליתי את הנושא בפני פומפיאו, ואני מתכוון להעלותו בפני ממשל טראמפ"

שריפה בשמן תעשייה בנמל חיפה/ צילום: אילן מלסטר , המשרד להגנת הסביבה

ממש ברגע האחרון: ה"הפתעות" שהחביאו ח. מר טלרד, אחים יעקובי ושמן תעשיות

השריפה בחוף שמן בחיפה הסבה לחברה שמן נזק של יותר מ-10 מיליון שקל ● פרויקט של ח. מר באיים הקריביים שלא הושלם בזמן עלה לחברה בהפסדים ● צמצום פעילות התקשורת של חברת טלדר בארה"ב גבה מחירת ענק בדוחות, ואילו בקבוצת אחים יעקובי הניסיון לשקם את חברת אורתם סהר נגמר בהסדר חוב

דקטלון תל אביב / צילום: יחצ

ענקית הספורט הצרפתית דקטלון מקימה מרכז לוגיסטי בישראל

בין המועמדות להקמת המרכז: החברה לפיתוח קיסריה • דקטלון חתמה חוזים לפתיחת שלוש חנויות נוספות בארץ

הבורסה בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

לקראת הפתיחה בתל אביב: האם העליות בשוק יימשכו

נתוני תעסוקה חיוביים בארה"ב דחפו את השווקים לעליות ביום שישי האחרון ● אתמול בתל אביב דלק רכב בלטה בזינוק חד על רקע הגדלת ההחזקות הצפויה של בעל השליטה גיל אגמון בחברה כשירכוש 7.5% נוספים מהון מניותיה של דלק רכב מקבוצת דלק

גלעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

2019 הייתה שנה טובה לבתי ההשקעות - ובעיקר לאלטשולר שחם

בית ההשקעות, שהנפיק השנה בהצלחה את חברת הגמל שלו, מציג רווחים אדירים של 213 מיליון שקל מתחילת השנה - ונהפך לבעל היקף הנכסים השני בגודלו בשוק ההון הישראלי

אודי אדירי/ צילום: דוד פרץ

ישראל מתנגדת לפיתוח מאגר הגז אפרודיטה בקפריסין

המהלך הישראלי מסכל למעשה את האפשרות שהמאגר יפותח ללא הסכם בין המדינות, כך לפחות טוענים בשותפות 'ישי' המחזיקה בזכויות על החלק הישראלי של המאגר

שיווק על ידי משפיענים / אילוסטרציה: שאטרסטוק

מנהלי שיווק מצייצים בחרו: "ynet" האתר מועדף לפרסום במגזר הכללי, "גלובס" בכלכלי

כך עולה מסקר משותף של קבוצת הפייסבוק "מנהלי שיווק מצייצים" וחברת המחקר Segmanta ● "גלובס" מוביל בהעדפה של המפרסמים לפרסום מתוך כלל האתרים הכלכליים: 25.9% ממשתתפי הסקר ציינו כי יפרסמו בו בשנה הבאה

עם הפנים ל–2030 / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

עם הפנים ל-2030: מה יאפיין את המגמות בשוק הדיור בשנים הקרובות

אחרי שנה בלי ממשלה קבועה, הביקוש לדירות המשיך לעלות, וההיצע לא גדל מספיק ● הריבית הנמוכה מתדלקת עוד ועוד את הביקושים, ונראה שרק ב-2021 יוצגו תוכניות חדשות שיוכלו להשפיע על שוק הדיור

גדעון סער / צילום: טל שניידר, גלובס

גדעון סער מבקש מחברי הליכוד: הורו על פריימריז לראשות המפלגה

אחרי שכשל הסיכוי להקמת ממשלת אחדות, בליכוד נערכים לפיזור הכנסת החל מ-11 בדצמבר, ובמפלגה דורשים לקבוע התמודדות על ראשות המפלגה ● "קיום התמודדות אינה רק עמידה על זכותו של חבר התנועה, היא חובה החקוקה בחוקת התנועה", אמר סער

אמיר אוחנה, שלמה (מומו) למברגר, אביחי מנדלבליט / צילומים: רפי קוץ, לשכת עורכי הדין

משפט שלמה של אוחנה ומנדלבליט: העימות של שר המשפטים והיועמ"ש על ממלא-המקום של שי ניצן

אמיר אוחנה מאמין ששלמה למברגר יכול לכהן כמ"מ פרקליט המדינה ● אבל למברגר הוא המועמד המועדף של היועמ"ש, ולאוחנה חשוב להראות שהוא הבוס ● למה ליאת בן-ארי לא מועמדת להחליף את שי ניצן? יכול להיות שהתשובה נמצאת בכלל אצל בודהא ● פרשנות

מודעה לשירותי ליווי בפייסבוק / צילום: צילום מסך

כובע צמר לתינוק, מצעים למיטה וזנות: בניגוד ולמרות החוק - פייסבוק מפרסמת שירותי ליווי

בימים האחרונים קודם בפייסבוק פוסט בתשלום תחת הכותרת "נערות ליווי במרכז", שמפנה לוואטסאפ המעביר לאתר ייעודי ולצ'ט בטלגרם שמבטיח היכרויות, דיסקרטיות ושירות מהיר

מחאה על תוכנית לצמצם הפנסיה של עובדי חברות ממשלתיות בצרפת / צילום: Jean-Paul Pelissier, רויטרס

נמשכות שביתות התחבורה בצרפת; ביום רביעי תוצג תוכנית הרפורמה בפנסיות

היום ומחר תצומצם תנועת הרכבות ברחבי צרפת בכ-85%, ובפריז 14 קווי מטרו מתוך 16 יהיו סגורים ● הרקע למחאה - הרפורמה המקיפה שמתכננת הממשלה בפנסיות של עובדי החברות הממשלתיות

סטודנטים מהמכללה האקדמית כנרת בסיור בתחנת הכוח אורות רבין / צילום: ראמי אבוריש

מי יתחזק את הרכבת הקלה? המסלול שמהנדסי חשמל בורחים ממנו

בשנים הקרובות ישראל תזדקק להרבה מהנדסי חשמל המתמחים במערכות הספק, כדי לקדם מעבר לכלי תחבורה חשמליים וייצור חשמל פרטי, אבל רק סטודנטים מעטים בוחרים במסלול הזה, ויש מחסור במרצים ● במשרדי הממשלה נערכים ליום בו המהנדסים, עולי בריה"מ לשעבר, יפרשו