גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רגולציה דווקא יש, אבל מי אחראי לאכוף את חוקי הרכיבה על הקורקינטים?

הדרך לחנך את הציבור לנסוע באחריות עדיין ארוכה, ובינתיים נמשיך לראות רוכבים חוצים באדום, נוסעים נגד כיוון התנועה ומרכיבים חברים • כתבה שנייה בסדרה

גם בלי קסדה וגם שניים על קורקינט. / צילום: שלומי יוסף
גם בלי קסדה וגם שניים על קורקינט. / צילום: שלומי יוסף

"מה שמתרחש כעת הוא מחדל. זו אנדרלמוסיה מוחלטת. ג'ונגל תחבורתי. צומח פה דור שלם שמבין שאפשר לצפצף על חוקי התנועה, כי אף אחד לא אוכף אותם. לכן אין להתפלא שאנחנו רואים יותר ויותר הרוגים ונפגעים, ובהם גם אנשים צעירים מאוד. הדרך היחידה לצמצום מספר התאונות היא להגביר ולחזק את האכיפה. לתת קנסות לאנשים שרוכבים בלי קסדה". כך מיטיב לסכם מנכ"ל אור ירוק, ארז קיטה, את הבלגן שחוגג בתחום האופניים והקורקינטים החשמליים, או "הכלים הדו-גלגליים הממונעים הלא מרושיינים", כפי שהם מוגדרים על ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

אתמול באיכילוב: 10 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים, מתוכם 4 אושפזו

בעמותת "אור ירוק", שפועלת למיגור תאונות הדרכים, מחדדים שהחוקים הנוגעים לרכיבה על קורקינטים ואופניים חשמליים טובים לכשעצמם. הם כוללים איסור רכיבה על מדרכות ודרישה לנסוע רק בכבישים ובשבילים ייעודיים; הגבלת מהירות הנסיעה ל-25 קמ"ש; הגבלת גיל הרכיבה ל-16 ומעלה וחובת מעבר של מבחן תיאוריה בנהיגה. החוק גם מחייב חבישת קסדה בעת רכיבה על כלים חשמליים, ובתנאים מסוימים גם באופניים רגילים.

קנסות לכלי רכב ממונעים

הבעיה היא, שהחוקים הללו פשוט אינם נאכפים. לפי נתוני העמותה, למשל, מתוך 25 אלף דוחות שהמשטרה רשמה לרוכבי אופניים חשמליים וקורקינטים ב-2018 - רק 105 היו בגין אי-חבישת קסדה.

הסמכות להטיל קנסות נחלקת בין הרשויות המקומיות לבין המשטרה. כך למשל, נושא אי-חבישת קסדה או רכיבה מתחת לגיל 16 נאכף על ידי שוטרים ופקחי הרשויות רשאים להטיל קנסות על רכיבה על המדרכה או שימוש בטלפון נייד.

קיטה מסביר שהכלים החשמליים נכנסו לישראל בתנופה אדירה - בלי שהוכנה לכך תשתית מתאימה. "יש כיום בישראל 250 אלף כלים חשמליים. מחוקקים חוקים שאינם נאכפים, ואז באים בטענות לרוכב עצמו. זו חלמאות לשמה", הוא אומר. "רוצים שאנשים יצייתו לכללים? תתחילו לאכוף אותם, וההתנהגות תבוא בהמשך. במקביל, צריך להקפיד על הפרדה בין שבילי הרוכבים לשבילים המיועדים להולכי הרגל, ולהוסיף עוד שבילי אופניים ברחבי המדינה".

אתה מאמין שיכולה להיות כאן אכיפה ראויה בתחום?

"אני מייחל ליום הזה. אחרת עוד ועוד אנשים הולכים למות. אין לי שום בעיה עקרונית נגד הכלים האלה. רק צריך להסדיר אותם", אומר קיטה.

כללי הרכיבה בכלים ממונעים

"אין לתחום הזה בעל בית"

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הוא האחראי העיקרי לדעת קיטה על הכשלים בתחום האכיפה. "חוץ מתחבורה, המשרד צריך לדאוג גם לבטיחות, כפי שמתחייב משמו. אבל אין לתחום הזה באמת בעל בית. הוא מוטל לפתחן של הרשויות המקומיות. כדי לפתור את הבעיה, נדרשת תוכנית ברמה האסטרטגית ולא ברמה המקומית".

בתגובה לדברים אומרים במשרד התחבורה, שתחום האכיפה של חוקי התנועה באמצעות שוטרים ופקחים עירוניים ושיפור הציות לחוקים אינו בסמכותם, כי אם בסמכות המשרד לביטחון פנים, משרד החינוך ואחרים.

על הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), אומר קיטה שהיא עסוקה "בפרסום ובקמפיינים, שלא ברור מה האפקטיביות שלהם. כמחצית מהנפגעים בתאונות של הכלים החשמליים הם נפגעי ראש. הדוגמנית שלומית מלכה, שנפגעה בתאונת קורקינט לפני כשנתיים, הובילה קמפיין של הרלב"ד לחבישת קסדה - 'שימו קסדה על מה שכולם חושבים'. קמפיינים לא עוזרים. הקמפיין הזה לא הזיז לאף אחד".

מנכ"לית הרלב"ד, עו"ד רחלי טבת ויזל, דוחה את הדברים הללו. "הקמפיין הצליח מאוד. לא שכולם לובשים קסדות, אבל רואים היום יותר רוכבים בגילאי 25 ומעלה שחובשים קסדות. נמשיך עם קמפיינים כאלה, לא בטלוויזיה עם קמפיין שעולה מיליונים, אלא בדיגיטל".

לפי טבת-ויזל, הרשויות היו צריכות להיערך מבעוד מועד לכניסת הכלים. "לפני חצי שנה פנינו לכל ראשי הרשויות בנושא הזה. היערכות שמתחילה בשבילי אופניים, שזה הבסיס, וצריך להקים אותם במקומות הכי רלוונטיים. יש לזה תקציב".

נושא נוסף שטבת-ויזל מתייחסת אליו היא אכיפה על ידי המשטרה והרשויות. "יש לי ציפייה שיהיו שוטרים ברחובות הערים. להגביר דרמטית את האכיפה במוקדים העירוניים ולהיעזר בטכנולוגיות, כמו שימוש במצלמות. היום יש עיריות שלא מפעילות כלום, הן מעדיפות רק לתת דוחות של חניה ולא להתמודד עם הרוכבים. רשויות אחרות מטילות מעט קנסות והמצב הוא שאין הרתעה בכלל. אנשים עושים מה שבא להם.

"עיריית תל אביב יצאה במהלך מצוין של רישום כלי הרכב (חובת הצמדת לוחיות רישוי לכלים השיתופיים. מר"ח וה"ו). זה מהלך קריטי. במערכת של רישום יש התרעה. לרשויות יש אחריות, והן לא צריכות לחכות לרגולציה של המדינה. העירייה היא זו שצריכה לקבוע כללים, כמו חניות מוסדרות לתחילת ולסיום רכיבה".

ארז קיטה אור ירוק/ צילום:  עמותת אור ירוק

חבישת קסדה היא הבסיס לבטיחות

נושא אחד ששב ועולה כמציל חיים הוא חבישת הקסדה. ובמצב שבו אין הרתעה ובנוסף אין נגישות לקסדות - אין פלא שרוכבים רבים מוותרים על ההגנה החשובה הזו.

טבת-ויזל מצפה לא רק להגברת האכיפה, אלא גם לשיתוף פעולה מצד החברות לשיתוף קורקינטים יחד עם הרשויות: "הרשות צריכה להגיד 'חברה שיתופית לא נכנסת לעיר שלי עד שהיא לא מראה לי איך מפקחים על זה שמי שרוכב הוא מעל גיל 16 ויש לו גישה לקסדה באיזושהי דרך זמינה כמו עמדות'. אומרים שאנשים לא ירצו לחלוק אותה קסדה? אז שישימו ניילון חד-פעמי. יש פתרונות".

נושא אחר שטבת-ויזל מזכירה הוא חינוך והסברה, כשאת הזרקור היא מפנה גם להורים. "הקצבנו 18 מיליון שקל לחינוך תלמידי כיתות י' בנושא תחבורה. יש דגש על אופניים וקורקינטים חשמליים. כאן נכנסת האחריות ההורית לתמונה. בשתי התאונות הקטלניות האחרונות, שני ההרוגים היו מתחת לגיל 15. לא רק שזה לא חוקי, בנוסף זה גם מאוד מסוכן לילדים לרכוב מתחת לגיל 16. הילדים הרי לא יכולים לקנות לעצמם כלים או להכניס את כרטיס האשראי שלהם בהשכרה דרך החברות שיתופיות. מי ההורים שמאפשרים את זה לילדים שלהם?".

האם הפתרון הוא לבטל את השימוש בכלים השיתופיים, שרבים מכנים "כלים רצחניים", או שמא אפשר לעשות סדר בכאוס? בעקבות התאונה הקטלנית שגבתה את חייו של רועי אברהם בן ה-25 מרמת גן, שוקל ראש העיר כרמל שאמה-הכהן לאסור את השימוש בקורקינטים שיתופיים ברחבי עירו.

"הוצאת הכלים היא אפשרות שנמצאת על השולחן. יותר בגלל הבטיחות ופחות בגלל הסדר", אומר שאמה-הכהן ל"גלובס". "לסדר אפשר להגיע גם - אבל זה ייקח שנים. אנחנו לא הולנד. גם תקלות של חסימת מדרכות אפשר לפתור, אבל נזקי הגוף והנפש הם דרמטיים".

כרמל שאמה-הכהן / צילום: דוברות עיריית רמת גן, יח"צ

יותר כלי רכב מאשר קסדות

לרמת גן נכנסים מדי יום כ-1,000 קורקינטים להשכרה. "היעדר התשתיות המתאימות לרכיבה הוא מוחלט כמעט", אומר שאמה-הכהן, שמתייחס גם הוא לנושא חבישת הקסדה כאל סוגיה שתחייב פתרון ציבורי - "יש פער אדיר בין זמינות של הכלים ובין זמינות הקסדות. אנחנו מכירים את היתרונות של הכלים בהיבט הסביבתי וההקלה על הגודש בכביש, אבל לקסדות נהיה חייבים למצוא פתרון. בשבוע הבא נקיים דיון בנושא עם נציגי בתי החולים, התושבים ועמותות וננסה למצוא לזה פתרון.

"אולי עם הצבת 'כספומטים' של קסדות, אולי בעמדות של רשתות, כמו AM:PM. שההשכרה של קסדה תבוא יחד עם קורקינטים. לחברות יש את הטכנולוגיה שתאפשר את זה. אנחנו לא גובים מהן שקל והן משתמשות בתשתיות של העיר. הן נותנות שירות חשוב לתושבים ואנחנו רואים שימושים שגדלים".

עד כמה אתם אוכפים את החוקים?

"זו לקונה אדירה", מודה שאמה-הכהן, "חוץ מלערים הגדולות, ליתר הערים אין באמת יכולת אכיפה. הייתי רוצה לגייס עשרות פקחים, אבל הממשלה מגבילה אותנו בשכר שיכולים לשלם לפקח. קשה לגייס וקשה לשמר פקחים טובים. הגבלת שכר ברשויות המקומיות היא נכונה, אבל המציאות פה התקדמה לפני הרגולציה. בלי לגייס פקחים - אין לי באמת יכולת לאכוף חבישת קסדה. עם מעט הפקחים שיש לי יש גם עניין של סדרי עדיפויות - לשלוח אותם קודם לרכב שחוסם כניסה, לבעלי הכלבים שמזהמים או לפקח על עבירות של קבלני בניין"?

בעריית תל-אביב - שבה מתנקזת עיקר תנועת הכלים החשמליים - לא חשים חרטה על האופן שבו ניהלו את התחום, לרבות ההכנסה של הקורקינטים השיתופיים לעיר ב-2018. סגנית ראש העיר תל-אביב ומחזיקת תיק התחבורה בעירייה, מיטל להבי, משוכנעת שאין מקום להחזיר את הגלגל לאחור.

"אם נוציא את הכלים השיתופיים מהעיר, הדבר יהיה דומה להפסקת השכרת מכוניות כדי למגר את תאונות הדרכים. האכיפה צריכה להתחזק, והמדינה צריכה לתת לנו סמכויות אכיפה גם בתחום הקסדות", היא אומרת.

סגנית ראש עיריית ת"א, מיטל להבי:/ צילום: איל יצהר

"הרוב נוהגים כשורה ומצייתים לחוקים"

לדבריה, לעירייה יש כמה תוכניות, שנועדו לצמצם את כמות הפגיעות: "אנחנו שוקלים הקמה של מעין לוקרים עם קסדות במרחב העירוני וכן החל מינואר 2020 הכלים השיתופיים יחויבו ברישוי. אנחנו גם מקימים יחידת פיקוח ייעודית, עם 25 פקחים, שכל תפקידם יהיה להוריד את הרוכבים מהמדרכות אל השבילים הייעודיים או הכבישים. כוונה נוספת היא להכניס תוכניות לרכיבה נכונה על כלים חשמליים למוסדות חינוך".

עוד היא אומרת: "הקורקינטים הם כלי רכב חדש, ולכן עושים אתו דין וחשבון הרבה יותר עמוק ושיפוטי. הכיוון צריך להיות עידוד תחבורה אלטרנטיבית. לא צריך לשפוך את התינוק עם המים". "בסך הכול", היא אומרת, "אני רווה עונג כשאני רואה את עשרות האנשים שרוכבים לצדי בעיר (להבי היא רוכבת אופניים חשמליים, ה"ו). הרוב נוהגים כשורה ומצייתים לכללים. לצערי, תמיד יהיה את האחד שיחצה את הכביש באור אדום וינהג בפרעות. זה מפריע לי. כשאני נתקלת בהתנהגות כזו, אני צועקת על הרוכבים. יש לצערי רוכבים שמתפרצים אל כביש והנוכחות שלהם היא של טיל משתלח בדרכים".

לדבריה, אין כיום בישראל מאגר נתונים שכולל בתוכו נתונים אודות כלל הנפגעים (פצועים והרוגים), לצד תאונות "פח אל פח". "מה שקיים כיום הוא מבוזר ונקודתי וזה צריך להשתנות, כדי שנוכל להבין איפה אנחנו עומדים והיכן נעוצה הבעיה".

בתל אביב פועלות כיום שלוש חברות להשכרת קורקינטים - בירד, ליים ו-ווינד. החברה הישראלית היחידה בתחום LEO, יצאה מגבולות העיר אחרי שבעליה, כפיר בן-שושן סיפר ל"גלובס" שחווה ונדליזם קיצוני.

"התחלנו עם 600 כלים ונשארנו עם 100 תוך כמה חודשים". ליאו נכנסה בינתיים לאילת, לים המלח ולחיפה עם מודל חדש: לקיחה והחזרה של קורקינטים מתחנות עגינה שמשמשות גם לטעינה. התחנות מוצבות בבתי מלון, במשרדים או במתחמים פרטיים ושם ליאו תציע גם קסדות להשכרה.

להבי רואה לחיוב את המודל הזה כשהיא גם מסייגת "קסדה לא תפתור את כל הבעיות".

זינוק חד בשימוש בשנת 2019

"אם מחר תתקבל החלטה להוציא את הכלים, אז נתחיל לשמוע את הקולות של מי שהכלים מהווים פתרון עבורם", אומר מנכ"ל אזור המזרח התיכון בחברת Lime, יניב גודר. לדבריו, מספר הנסיעות השיתופיות בקורקינטים ב-2019 יסתכמו ביותר מ-6 מיליון - "פי 30 או 40 יותר מבשנת 2018. זה משקף את השימוש ואת הפתרון התחבורתי האמיתי, שכולנו מספקים. כשחקן מוביל בתעשייה אנחנו רואים את עצמנו אחראים להוביל תהליכים שייצרו סביבה בטוחה - לא רק באימוץ השימוש. הנתונים שפרסמתם ב'גלובס' הם מצערים, אבל חייבים להבין שכל מי שמעורב בעולם התחבורה צריך לפעול", אומר גודר.

מזה"ת, Lime מנכ"ל יניב גודר/ צילום: אלעד מלכה

גם גודר מתייחס לנושאים שהזכירו המרואיינים האחרים לכתבה כתנאי הכרחי ליצירת סדר, כשהראשון שבהם הוא התשתיות. לדברי גודר, "עיריית תל אביב הציבה יעד נסועה של 25% לכלים זעירים חשמליים, שיתופיים או לא. זה יעד בר-השגה, אבל הוא חייב להיתמך בתשתיות. הקורקינט הוא כלי חדש יחסית במרחב האורבני וזה דורש תהליך הסתגלות גם של הנהגים, שצריכים להכיר בכך שהם חולקים את אותו הכביש עם כלים נוספים. אי אפשר להוביל מהפכה מבלי לייצר אקו-סיסטם".

התשתיות עליהן מדבר גודר הן שבילי אופניים ונתיבי האטה ל-30 קמ"ש מהירות נסיעה.

אלו תשתיות שהיה צריך לייצר לפני שאפשרו לכם להיכנס לערים?

"זו שאלה תיאורטית", אומר גודר, ומדגיש ש"הכלים השיתופיים מהווים אחוז קטן מכלל הקורקינטים. רגולציה לא יכולה להקדים טכנולוגיה. לא סביר ליצור תשתית למוצר שעוד לא קיים. אין כוונה להגיד 'למה לא בנו תשתיות לפני 10 שנים?'. לא ידעו שיהיו כלים כאלו אז. זה אתגר בכל העולם. השאלה כמה מהר מתמודדים אתו".

הנושא נוסף שגם גודר מדגיש הוא חינוך. "הגורם האנושי הוא קריטי כשמדברים על תאונות דרכים. אנחנו עושים 'אקדמיות רכיבה' ושיתופי פעולה עם עמותות שונות, כי בסיס החשיבה הוא שהקורקינטים הם פה והם פה כדי להישאר. גם מי שנוסע בכביש צריך להכיר בכלים הללו. האחריות של המפעילים היא לייצר חינוך לרכיבה בטוחה ובהתאם לכללים. להבדיל מכלים פרטיים, אנחנו מזכירים את הכללים דרך האפליקציות. אנחנו מגבילים את מהירות הכלים שלנו לפי החוק (25 קמ"ש), הכלים מתוחזקים יום-יומית. חילקנו 4,000 קסדות ונמשיך בזה".

יש יותר מ-10,000 כלים בתל אביב. האם זה מידתי?

"אנחנו הגדלנו את כמות הכלים בקצב מהיר. כיום אנחנו מוגבלים ל-2,500 כלים למפעיל בתל אביב. מההשקה אנחנו במקום של ביקוש שעולה על ההיצע. כדי שהדבר הזה יעבוד צריך לייצר אמון. כדי שהמשתמשים יינטשו את הרכב הפרטי שלהם, הם צריכים לדעת שהם יכולים לסמוך על זה שיש כלי זמין עבורם כשהם צריכים לנסוע לרכבת. חצי מיליון נהגים נכנסים לתל אביב מדי יום.

מספר הכלים שיש היום בשוק גדול - וזה מספר שיוכל לקטון, אם נוכל להציע את הפתרון. לפני חודש וחצי נכנסו לפתח תקווה ויש שם ביקוש עצום. רוב הנסיעות הן ה'לאסט מייל' מהתחבורה הציבורית לעבודה וחזרה. אלו המכוניות שהורדנו הכביש".

תאונת קורקינט חשמלי בתל אביב / צילום: איחוד הצלה

עוד כתבות

נתניהו וליברמן לאחר הצטרפות ישראל ביתנו לקואליציה/ צילום: חיים צח לעמ

נתניהו לוחץ על ליברמן להתייצב למו"מ של 48 שעות

רה"מ כתב בטוויטר: "נותרה רק אפשרות אחת למנוע בחירות מיותרות: אני קורא לאביגדור ליברמן להיכנס למו"מ מואץ ב-48 השעות שנותרו כדי להקים ממשלת לאומית חזקה לישראל"

גידי מרק ובן וונג  / צילום: ג'ניה פמייר

מה גרם לקבוצה סינית לתרום לארגון תגלית

וגם: במחשבה טובה נבחר ועד מנהל לקידום מטרותיה של העמותה

סניף רשת BE פארם של שופרסל באילת / צילום: שיר גולני

מנסה לשפר את הרווחיות: שופרסל תחל לאחד את פעילות הסחר שלה עם Be

ספקים בתחום מוצרי הצריכה עודכנו בשבוע האחרון כי Be תאחד את רוב פעילות הסחר שלה עם שופרסל • שופרסל: "פועלת ליצירת סינרגיה מירבית בין הרשתות"

יעקב פרי / צילום: תמר מצפי, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

דיווחים בגרמניה: ראש השב"כ לשעבר בעקבות "שוד התכשיטים הגדול בהיסטוריה"

CGI Group, שבראשה עומד ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי, מעורבת לפי הדיווחים בניסיון למצוא מי שדד תכשיטים ויהלומים בשווי רב ממוזיאון היסטורי בדרזדן לפני שבועיים ● המשטרה מציעה פרס של חצי מיליון אירו למידע על השוד

פערי שכר / צילום: שאטרסטוק

השכר החציוני במשק טיפס ב-2018 ב-6.3%; עלייה בפערי השכר בין נשים לגברים

ההכנסה החציונית ברוטו לחודש מעבודה שכירה עמדה על 7,988 שקל בשנה שעברה, ואילו ההכנסה הממוצעת עמדה על 10,584 שקל, עלייה של 4% ● ההכנסה החציונית של אישה לחודש עומדת על 72.5% מההכנסה החציונית של גבר, לעומת 75.3% ב-2017

שי באב"ד ומשה כחלון / צילום: ליאור מזרחי

מבקר המדינה החדש מרוקן מתוכן את הדוח על הגירעון

ל”גלובס” נודע כי מהדוח שצפוי להתפרסם בסוף החודש הוסרו פרקים שלמים והוא לא יכלול אמירות אישיות שהופיעו בטיוטה, על התערבות פוליטית בעבודת הדרג המקצועי במשרד האוצר • בדיון בכנסת גילה המבקר כי הוא התערב באופן אישי במחלוקת שנוצרה במשרדו בנושא

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 9 בדצמבר 2019

אתמול באיכילוב: 19 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

סניף WeWork בניו יורק / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הכישלון של סופטבנק ב-WeWork: גולדמן זאקס מוביל את המירוץ למימון מחדש

סופטבנק שכר את גולדמן זאקס לטובת מימון מחדש להחייאת WeWork ● בנק ההשקעות יארגן מסגרת אשראי של 1.75 מיליארד דולר שיירשם תחת החוב של הבנק היפני

פרויקט The Upper House של גינדי תל אביב / צילום: מצגת החברה

מגוריט בדרך לרכוש 110 דירות מגינדי החזקות

קרן מגוריט שעוסקת בהשכרת דירות לטווח ארוך וחברת גינדי החזקות חתמו על הסכם אופציה למכירת 110 דירות בפרויקט שיוזמת גינדי בשכונת יד אליהו בת"א ● אם העסקה תתממש, הקרן תשלם עבור הדירות 268 מיליון שקל

וירג'ין אטלנטיק / צילום: יחצ

אפקט התחרות: וירג'ין אטלנטיק רוצה את לקוחות היוקרה של אל על ושל בריטיש

החברה יוצאת בפעילות המזמינה את חברי מועדון הנוסע המתמיד בדרגת פלטינום ויותר באל על להשוות את סטטוס הנוסע המתמיד שלהם למשך שנה

האם הגרמנים חוסכים יותר מדי כסף? / צילומים: shutterstock, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

אומה ללא מינוף: האם הגרמנים חוסכים יותר מדי?

לא קונים נדל"ן, מתרחקים ממניות וממשיכים לחסוך גם כאשר הריבית שלילית ● ממשלת גרמניה, העסקים במדינה וגם האזרחים לא מאמינים במינוף - למרות שהמומחים מזהירים שהגישה הזאת פוגעת בכלכלה

 

 אלדד בן משה / צילום: יחצ

אלדד בן משה, מנכ"ל נשר הנכנס, רכש 5% ממניות משאב

את תפקידו החדש בנשר, יתחיל בן משה בתקופה הקרובה ● בימים האחרונים הוא רכש כ-5% ממניות משאב ב-60-80 מיליון שקל

יחיאל שמן / צילום: יחצ

הפתעה בבזק: ועד עובדי פלאפון ובזק בינלאומי הכריזו על סכסוך עבודה

הסיבה: כניסת סרצ'לייט כבעלת שליטה ● הוועדים בפלאפון ובבזק בינלאומי דורשים לקבל מענקים ואופציות, למנות דירקטור מטעמם לדירקטוריון ולהאריך את הסכמי העבודה הקיבוציים שנחתמו איתם השנה בעוד שנתיים

אפי נוה  / צילום: שלומי יוסף

פרשת ביקורת הגבולות: בג"ץ דחה חלקית את עתירת אפי נוה לקבלת חומרי חקירה

יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר ובת זוגו עתרו בדרישה לבטל את החלטת בימ"ש השלום, שדחתה את בקשתם לקבלת חומרים לביסוס טענתם לאכיפה בררנית ● בג"ץ דחה את עתירתם אך החזיר את הבקשה שנית לבימ"ש השלום

אלון מאסק. / MIKE BLAKE / צילום: רויטרס

אלון מאסק קונה גם את השכנים: אלה הנכסים עליהם הוא הוציא 100 מיליון דולר בתוך 7 שנים

כמו מיליארדרים אחרים לפניו - בכל במה שנוגע לנדל"ן שלו, מאסק נוהג לקנות את כל השכונה: ב-7 השנים האחרונות, מאסק וחברותיו בע"מ צברו אשכול של 6 בתים בשני רחובות בשכונת בל אייר שבלוס אנג'לס וכן אחוזה בת 100 שנה בצפון קליפורניה ליד מטה טסלה

מגדלי חוף הכרמל / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

"לתשובה אין הרשאה לתכנן את ייבוש הים לפרויקט מגדלי חוף הכרמל"

כך טען היום נציג המדינה בדיון בבימ"ש ● זאת כחלק מדיון על עתידו של הפרויקט השנוי במחלוקת "מגדלי חוף הכרמל" שנמצא בדרום קו החוף החיפאי ● כחלק מבניית הפרויקט תוכנן לייבש שטח שנמצא בסמיכות לחוף

נתניהו השבוע בכנס הליכוד וגנץ מחזיר את המנדט לנשיא / צילומים: שלומי יוסף, רויטרס

הסיכום הכספי בין כחול לבן לליכוד בבחירות הבאות: תוספת של 62 מיליון ש'

לאחר ההסכמה על מועד הבחירות שנקבע ל-2 במרץ, הליכוד וכחול לבן הגיעו להסכמה נוספת הנוגעת למימון מערכת הבחירות השלישית ב-12 החודשים האחרונים ● בליכוד ביקשו להוסיף תקציב של 130 מיליון שקל, כחול לבן סירבו ולבסוף סוכם על סכום הנמוך במחצית

עמיר לונדון, מנכ"ל קמהדע. "מרגישים בנוח עם התחזיות" / צילום: אפי שמח

קמהדע: הסכם ייצור שיכניס כ-100 מיליון דולר לאורך 12 שנה החל מ-2023

חברת התרופות מדווחת על מסמך עקרונות מחייב לייצור מוצר מסחרי המאושר על-ידי ה-FDA ● לאחר העברת הטכנולוגיה הנדרשת מהיצרן הנוכחי צפויה קמהדע להתחיל בייצור מסחרי בתחילת 2023

מפעלים של קליל ונירלט, מותג של אינרום / צילום: איל יצהר

לצד העלייה במכירת הדירות בישראל: שיפור בתוצאותיהן של חברות מוצרי הבנייה ברבעון השלישי

לאחר שנה וחצי מאתגרות - סנטימנט חיובי בשוק, שינויי מט"ח ועיתוי חגי תשרי המריצו את תוצאות החברות בתחום ברבעון שחלף: רווחי אינרום וקליל זינקו בכ-25% וחמת רשמה את השיפור הדרמטי ביותר בדרך לקפיצה של 180% ברווח ל-9 מיליון שקל

בני גנץ, בנימין נתניהו / כדיה לוי, מאיר אמירי

טיוטת ההסכם מוכנה, והמכשול היחיד לממשלת אחדות - החסינות לנתניהו

ל"גלובס" נודע כי בין כחול לבן והליכוד יש כבר טיוטת הסכם ממשית, הקובעת כי נתניהו יהיה ראש ממשלה עד חודש מאי, ואחר כך יפרוש, ולא יכהן בתפקיד מיניסטריאלי או יהיה חבר בקבינט, אך יקבל עדכונים ביטחוניים ומדיניים ויוגדר "ראש ממשלה בנבצרות" ● בינתיים, נתניהו לא מתייחס לסוגיית החסינות