גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מומחי ההגנה של נתניהו: למה לדעתנו סיקור חיובי איננו שוחד

בשימועים בתיקי רה"מ הציגו פרקליטיו חוות-דעת מיוחדת שכתבו חמישה מומחי משפט בכירים, נתן לוין, אבי בל, ריצ'רד הידמן, יוסף טיפוגרף ואלן דרשוביץ, ולפיה אסור לפרקליטות להתערב בנעשה בתקשורת • כעת, ערב החלטת היועמ"ש, הם מבקשים להשיב למבקרים ● דעה

היועמ"ש אביחי מנדלבליט ורה"מ בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
היועמ"ש אביחי מנדלבליט ורה"מ בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

היועץ המשפטי לממשלה (להלן היועמ"ש), אביחי מנדלבליט, יחליט בקרוב אם להגיש כתבי אישום בתיקי 2000 ו-4000 נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבשניהם ההאשמות נשענות על אותה טענה משפטית: סיקור אוהד לעובד ציבור הוא מתן בעל ערך ("מתת"), שיכול להביא לאישום בשוחד. לפי פרסומי היועץ, בתיק 2000 נתניהו חשוד בהפרת אמונים, על שלא שלל הצעה לסיקור אוהד; ובתיק 4000 הוא חשוד בשוחד, כי נטען שקיבל סיקור חיובי.

בחוות-הדעת שמסרנו ליועמ"ש בשימוע לראש הממשלה, טענו כי פרשנות זו כעבירת השוחד היא שגויה משפטית. הצגנו תוצאות מחקר שלנו, שהעלה כי אין בית משפט במדינה מודרנית-נאורה שהרשיע עובד ציבור בעבירת שוחד בגין קבלת סיקור חיובי. אם רשויות החוק יאמצו תאוריה-פרשנות משפטית זו בתיקי נתניהו, הן יוציאו את ישראל מהמדינות המתקדמות הדוגלות בחופש הביטוי והעיתונות.

לא סתם אין תקדים בעולם הדמוקרטי להרשעת מקבל סיקור חיובי כמקבל שוחד. בעולם הדמוקרטי מבינים שאסור להאשים ולהעניש פלילית מילים מחמיאות, גם אם נכתבו מבקשת עובדי ונבחרי ציבור. במדינה דמוקרטית נאורה המכבדת את חופש הביטוי, עיתונאים ובעלי גופי תקשורת לא נותנים עדות במשטרה ובבתי המשפט על המניעים שעמדו מאחורי סיקור חדשותי כלשהו, ולאנשי ציבור אין מה לחשוש ששיחות עם אנשי תקשורת יגררו חקירות בחשד לפלילים.

היעדר תקדים בעולם הדמוקרטי הוא עניין חשוב. אף שפרקליט המדינה, שי ניצן, אמר בעניין זה: "אז מה? רק בגלל שמדובר בראש הממשלה נדחה את התקדים לפעם אחרת? - יש פגם ביצירת עבירה פלילית חדשה והחלתה למפרע על נאשם, אפילו כשמדובר בראש הממשלה. לפי "עיקרון החוקיות", אין להחיל דיני עונשין רטרואקטיבית, אלא אם זה אושר מפורשות בחוק. אם רוצים לפגוע בחופש העיתונות הישראלי על-ידי יצירת עבירה חדשה, "סיקור חיובי כשוחד" - הדרך הלגיטימית היא חקיקת חוק בכנסת.

יחסי קח-ותן בין אנשי ציבור לתקשורת הם טיפוסיים לעיתונות חופשית בעולם הדמוקרטי. בחוות-הדעת התייחסנו לדוח מ-2012 שכתב שופט לשעבר בבית המשפט לערעורים בבריטניה, בריאן לבסון, המנתח את סוגיית יחסי הפוליטיקאים והתקשורת בבריטניה. הדוח הוא מחקר מעמיק על יחסים בין פוליטיקאים לתקשורת שנכתב בעולם הדמוקרטי.

לבסון סקר פרשיות היסטוריות של יחסי קח-ותן בין איל התקשורת רופרט מרדוק לראשי ממשלה בבריטניה, וקבע כי ביחסי עיתונות-פוליטיקאים "יש בהכרח מרכיב של 'סחר'", וכי "בין קובעי המדיניות לבין אלה הנהנים במישרין ממדיניותם... ביחסי פוליטיקה-תקשורת, הגבולות בין ענייני ממשל, מפלגה והפרט הם נזילים ומטושטשים".

לדברי לבסון, "יחסי פוליטיקאי-תקשורת נוטים להדדיות ממוקדת, שבה לכל צד יש משהו שהצד השני רוצה"; ופוליטיקאים מחפשים "רווח הניתן לכימות מהשקעתם ביחסים עם עיתונאים... במונחים של תמיכה פוליטית ומדינית, או האדרת מוניטין ופרופיל אישי".

לבסון, שהיה מודע לבעייתיות שביחסי קח-ותן אלה, הדגיש כי "התקשרות חופשית ברמה אישית בין העיתונות לפוליטיקאים חיונית לדמוקרטיה בריאה"; וכתב: "אם נכשלה ההגנה על האינטרס הציבורי ביחסים בין העיתונות לפוליטיקאים, אז הדמוקרטיה שלנו מספקת דרכים שבהן הפוליטיקאים יכולים לתת דין וחשבון על כך ישירות לציבור". ב-2,000 עמודי "דוח לבסון" אין אפילו רמז למחשבה שניתן להעמיד לדין איש ציבור או איש תקשורת בשל יחסי הסחר ביניהם.

מפתיע שבין המתנגדים לראש הממשלה ישנם המכחישים את החדשנות ההרסנית שב"תאוריית סיקור חיובי כשוחד". נביא שתי טענות כוזבות.

אחת מתייחסת למשפט הישראלי. ב-1994 אישר בית המשפט העליון את הרשעת ראש העיר רמת גן לשעבר, אורי עמית, בקבלת שוחד של 5,000 דולר. לבקשת עמית, הועבר צ'ק השוחד למוציא-לאור של מקומון ידידותי שנקלע לקשיים פיננסיים. לטענת התומכים בתאוריית סיקור חיובי כשוחד, כגון העיתונאי שחר גינוסר, יש לראות במקרה זה הכרה משפטית בתאוריה זו. אבל קביעת בית המשפט העליון בפרשיה זאת היא הפוכה - נקבע במפורש כי הכסף, ולא דבר אחר, היה השוחד האסור.

הטענה השנייה מתייחסת לעסקאות תקשורת-פוליטיקאים המתוארות ב"דוח לבסון". בין הסוגיות שבדוח נדונו יחסי ראש הממשלה לשעבר טוני בלייר למוציא-לאור רופרט מרדוק, שהניבו סיקור אוהד שעזר לבלייר לנצח בבחירות ב-1997 וב-2001, וחקיקת חוק שנועד לאפשר למרדוק לרכוש את תחנת הטלוויזיה ערוץ 5. המשפטנים הבריטים מכנים את ההסדר שהעביר בלייר כ"סעיף מרדוק".

בעניין זה אמר השופט לבסון כי לא מצא ראיה ישירה על הסכם מפורש בין השניים, "ואיש לא יכול היה לצפות לראיות כאלה ברצינות. מערכות יחסים עוצמתיות אלה הן עדינות ומתוחכמות, המידה שבה האינטרסים חופפים או מצטלבים זה בזה היא מסובכת, והדיאלוג מתוחכם ביותר".

על סמך אמירות כאלה של לבסון, ניסו כמה עיתונאים, בהם גינוסר, לטעון כי אין בתולדות בריטניה עסקאות של סחר בין עיתונאים לפוליטיקאים, או לפחות שאין ראיה לסחר זה בדוח לבסון. ברם, לבסון קבע אחרת, וכתב במפורש על "חילופי השפעות... שעוררו שאלות לגיטימיות"; ושאין יחסי בכירים פוליטיים ומו"לים ללא "סחר". לבסון ציין כי "אפילו בין שרי הממשלה התעורר חשד שהתקיים הסדר כאמור" בין מרדוק לבלייר.

מה שחשוב אינו אם היו לשופט לבסון ראיות חותכות לעסקאות של תן-וקח. ללבסון היו כוחות חקירה מוגבלים (כמקובל בוועדות חקירה). כן חשוב - אם לבסון ראה בחשדות עניין לחקירה פלילית שיש להעביר לרשויות המוסמכות לחקור - והתשובה לכך היא שלילית. לבסון ידע שהדין הבריטי לא מאפשר להפעיל את החוק הפלילי על עסקאות תקשורת-פוליטיקאים בנושא סיקור חדשותי. אילו חשד בפלילים, לבסון היה מפנה את עניין העסקאות למשטרה. הוא נמנע מכך משום שהבין שאין לכך יסוד בדין האנגלי, וגם את הנזק החמור שחקירה כזו תגרום לתקשורת ולעקרונות הדמוקרטיה. לכן, הצעד שהמליץ עליו היה שינויי חקיקה, שנדחה בפרלמנט האנגלי.

ראוי שהיועמ"ש יאמץ את שיטת לבסון, המדגישה שקיפות ופיקוח עצמי של העיתונות והימנעות מתביעות פליליות. העמדה לדין של נבחר ציבור בגין עבירה שנולדה לאחר תחילת החקירה נגדו, תפגע קשות בשלטון החוק ובמעמד ישראל בדמוקרטיות העולם. החקירות הפליליות נגד נתניהו הכניסו את רשויות אכיפת החוק ללב העניינים הפוליטיים. המשך ההליך הפלילי יחמיר את הנזק. 

פרופ' אבי בל, פרופ' אלן דרשוביץ, עו"ד נתן לוין, עו"ד ריצ'ארד היידמן ועו"ד יוסף טיפוגרף הם מומחים למשפט שחיברו חוות-דעת ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בעניין תיקי נתניהו וההשלכות על הדמוקרטיה הישראלית. את חוות-דעת הם הציגו בפני היועמ"ש ובכירי הפרקליטות בעת השימוע של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 4000. 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר המלצת המשטרה/הגשת כתב אישום, ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא בגדר חשוד, מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.

עוד כתבות

גרטה טונברג/ צילום: רויטרס

גרטה טונברג בפסגת האקלים: "המחאה שלנו לא השיגה דבר"

האקטיביסטית השוודית בת ה-16 השתתפה בסוף השבוע בפסגת האקלים במדריד, שם הציגה את רצונה לסייע למדינות האיים החשופות במיוחד למשבר האקלים, ולשבטים ילידים ברחבי העולם ● "אנשים סובלים ומתים כתוצאה מהמשבר, לכן החלטנו לתת את הבמה הזו לאלו שכבר עכשיו צריך להתייחס למצבם"

גיל טופז / צילום: סיון פרג'

בנק ירושלים ממשיך למכור נתחים מתיק המשכנתאות - והפעם לכלל ביטוח, שהפכה לחברה ללא בעל שליטה

זוהי העסקה הרביעית בתוך כשנתיים למכירת נתחים מתיק המשכנתאות של בנק ירושלים ● עסקאות קודמות הניבו לבנק רווח של 31 מיליון שקל, ועסקה זו צפויה להניב לו רווח של 26 מיליון שקל

פרויקט The Upper House של גינדי תל אביב / צילום: מצגת החברה

מגוריט בדרך לרכוש 110 דירות מגינדי החזקות

קרן מגוריט שעוסקת בהשכרת דירות לטווח ארוך וחברת גינדי החזקות חתמו על הסכם אופציה למכירת 110 דירות בפרויקט שיוזמת גינדי בשכונת יד אליהו בת"א ● אם העסקה תתממש, הקרן תשלם עבור הדירות 268 מיליון שקל

זהבה גלאון מגיבה למשה כחלון. הציוץ עם הכי הרבה "לייקים" בישראל / צילום: צילום מסך, גלובס

טוויטר מסכמת שנה: הציוץ הכי אהוב בישראל - זהבה גלאון נגד משה כחלון

הרשת החברתית טוויטר פרסמה הלילה סיכום רשמי של שנת 2019 בפלטפורמה ● בין ההאשטאגים הפופולריים בישראל: האירוויזיון, פורטנייט ונסיון הנחיתה על הירח של בראשית

בני גנץ, בנימין נתניהו / כדיה לוי, מאיר אמירי

טיוטת ההסכם מוכנה, והמכשול היחיד לממשלת אחדות - החסינות לנתניהו

ל"גלובס" נודע כי בין כחול לבן והליכוד יש כבר טיוטת הסכם ממשית, הקובעת כי נתניהו יהיה ראש ממשלה עד חודש מאי, ואחר כך יפרוש, ולא יכהן בתפקיד מיניסטריאלי או יהיה חבר בקבינט, אך יקבל עדכונים ביטחוניים ומדיניים ויוגדר "ראש ממשלה בנבצרות" ● בינתיים, נתניהו לא מתייחס לסוגיית החסינות

ביר בזאר / צילום: יח"צ

רשת הבארים הירושלמית בירבזאר מקימה חנות אונליין

ל"גלובס" נודע כי רשת הבירות תחל לבצע משלוחים ללא עלות מתחילת 2020 בפריסה ארצית

משה בר סימן טוב/ צילום: ליאור מזרחי

שנתיים לאחר שנגנזה רפורמת התמרוקים חוזרת

הרפורמה שאמורה להקל את הרגולציה על מוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה חוזרת לשולחן הדיונים אחרי עבודת מטה של משרד הבריאות שנמשכה שנתיים 

מפעלי ים המלח / צילום: רויטרס

המלחמה על קרן העושר: רשות המסים בדרך לחקיקה נגד כיל, שוקלת גם הליכים משפטיים

במשרד האוצר זועמים על כיל: השומה שהגישה לשנת 2018 כוללת תרגילים חשבונאיים, שחוסכים ממנה תשלום מס לקרן העושר • גורם ממשלתי: "יש כאן כמעט חצייה של הגבול הפלילי" • באוצר אומרים כי חברות נוספות מתחמקות מתשלום תמלוגים • כיל: אנחנו פועלים בשקיפות ולפי חוק

סניף רשת BE פארם של שופרסל באילת / צילום: שיר גולני

מנסה לשפר את הרווחיות: שופרסל תחל לאחד את פעילות הסחר שלה עם Be

ספקים בתחום מוצרי הצריכה עודכנו בשבוע האחרון כי Be תאחד את רוב פעילות הסחר שלה עם שופרסל • שופרסל: "פועלת ליצירת סינרגיה מירבית בין הרשתות"

שי באב"ד ומשה כחלון / צילום: ליאור מזרחי

מבקר המדינה החדש מרוקן מתוכן את הדוח על הגירעון

ל”גלובס” נודע כי מהדוח שצפוי להתפרסם בסוף החודש הוסרו פרקים שלמים והוא לא יכלול אמירות אישיות שהופיעו בטיוטה, על התערבות פוליטית בעבודת הדרג המקצועי במשרד האוצר • בדיון בכנסת גילה המבקר כי הוא התערב באופן אישי במחלוקת שנוצרה במשרדו בנושא

מתקן ההתפלה בשורק / צילום: איל יצהר

המכרז להקמת שורק ב': ועדת המכרזים אישרה מחדש את החלטתה להעביר את IDE והאצ'יסון לשלב הסופי

בעקבות ביקורת שמתח ביהמ"ש  על ועדת המכרזים להתפלה, היא הסכימה לבטל את החלטתה לפיה IDE והאצ'יסון, מפעילות מתקן ההתפלה שורק א' שלגביו התגלו ממצאים חמורים למרמה, ימשיכו לשלב הבא במכרז להקמת מתקן שורק ב', וערכה דיון מחודש במועמדותן

קהל רוסי במוקדמות יורו 2020 / צילום: Yiannis Kourtoglou, רויטרס

בלי אולימפיאדה או מונדיאל: רוסיה הורחקה מאירועי ספורט לארבע שנים

כך קבעה הסוכנות העולמית נגד סימום ● אתלטים רוסים שיוכלו להוכיח כי אינם מוכתמים על ידי שערוריית הסימום ברוסיה, יורשו להתחרות באירועים תחת דגל ניטרלי ● עם זאת, נבחרת רוסיה עדיין תוכל להתחרות בטורניר היורו, שגם יתארח ב-2020 בסנט פטרסבורג

משמר החופים הלובי וסירת מהגרים / צילום: HANI AMARA, רויטרס

במאבק של אירופה נגד המהגרים, החלומות של האפריקאים הופכים במהרה לסיוט בלב ים

הסכם כלכלי בין לוב לאיטליה, שזכה לתמיכת האיחוד האירופי אך גם לביקורת מצד צרפת, מביא להקטנה משמעותית של היקף ההגירה • במקביל האפריקאים שנמלטים ממלחמות ועוני ממשיכים לנסות לחצות את הים - רק כדי להיות מוחזרים למתקני כליאה בלוב שבה מתקיימת מלחמת אזרחים

אפי נוה  / צילום: שלומי יוסף

פרשת ביקורת הגבולות: בג"ץ דחה חלקית את עתירת אפי נוה לקבלת חומרי חקירה

יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר ובת זוגו עתרו בדרישה לבטל את החלטת בימ"ש השלום, שדחתה את בקשתם לקבלת חומרים לביסוס טענתם לאכיפה בררנית ● בג"ץ דחה את עתירתם אך החזיר את הבקשה שנית לבימ"ש השלום

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 9 בדצמבר 2019

אתמול באיכילוב: 19 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

קריסת אורתם סהר: ביהמ"ש הותיר סיכוי לשיקום החברה

השופט אורנשטיין מינה את עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח יזהר קנה כנאמנים זמניים לחברה ולשתי חברות קשורות שנכנסו לקשיים ● על אף שמצא כי הן "חדלות פירעון לפי הגדרת החוק", וכי חובותיהן מסתכמות בעשרות מיליוני שקלים, הוא נמנע מלהוציא להן בשלב זה צו לפתיחת הליכים

בינה מלאכותית/ Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

דעה: כדי להציל חיים של מטופלים, צריך יותר מביג דאטה

למרות השימוש הגובר במערכות בינה מלאכותית בעולם הרפואה, לא רואים במקביל שיפור באיכות הטיפול ● הסיבה: המפתחים לא מתמקדים מספיק במרכיב האמון של הצוות ושל המטופלים במערכות האלה ● דעה

גידי מרק ובן וונג  / צילום: ג'ניה פמייר

מה גרם לקבוצה סינית לתרום לארגון תגלית

וגם: במחשבה טובה נבחר ועד מנהל לקידום מטרותיה של העמותה

שירי דובר קוריקינטים  / צילום: מתן פורטנוי, גלובס

דעה: הקורקינטים חייבים לרדת גם מהכביש וגם מהמדרכות

מניין הפצועים בתאונות קורקינטים או אופניים חשמליים שמציג "גלובס" בשבועות האחרונים חושף תמונה מפחידה ומזעזעת ● מדי יום מגיעים לבית החולים איכילוב עשרות נפגעים ● בהם הולכי רגל תמימים, ילדים וקשישים ● שירי דובר מבקשת שנשים לב ונשים לזה סוף

דונלד טראמפ / צילום: Erin Scott, רויטרס

מכה לטראמפ: מבקר משרד המשפטים קובע שהעילה לחקירת הנשיא – מוצדקת

המבקר מפריך טענות טראמפ שהחלטת FBI לחקרו נבעה מסיבות פוליטיות ונועדה לחבל בממשלו ● עם זאת, מוצא המבקר פגמים משמעותיים בדרך שבה נוהלה החקירה