גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם הצהרת ארה"ב על חוקיות ההתנחלויות מנוגדת לדין הבינלאומי

שר החוץ האמריקאי חולל סערה כשהכריז כי ההתנחלויות בגדה לא סותרות את הדין הבינלאומי ● המבקרים התקוממו: אם יש דבר כזה "דין בינלאומי", אי-אפשר לשנות אותו בהבל-פה ● כדי להבין ממה עשוי הדין הזה, ואיך תיתכן מחלוקת אם הוא חל על ישראל, "המשרוקית של גלובס" מציגה מורה נבוכים

מייק פומפאו, שר החוץ של ארצות-הברית / צילום: shutterstock
מייק פומפאו, שר החוץ של ארצות-הברית / צילום: shutterstock

הצהרה דרמטית שהשמיע לאחרונה שר החוץ האמריקאי מייק פומפאו עוררה לא רק סערה פוליטית, אלא גם מבוכה פילוסופית. פומפאו הכריז כי "ממשל טראמפ הופך את הגישה של ממשל אובמה להתנחלויות הישראליות", שלפיה ההתיישבות בשטחי הגדה המערבית אינה מתיישבת עם החוק הבינלאומי. דובר הרשות הפלסטינית הודיע בתגובה שהממשל האמריקאי בכלל "אינו מוסמך להכשיר את מפעל ההתנחלויות", והאיחוד האירופי קבע כעובדה: "כל פעילות להקמת התנחלויות היא בלתי חוקית בעיני החוק הבינלאומי".

אם יש דבר כזה "חוק בינלאומי", איך אפשר לשנות אותו במחי הכרזה? מנכ"ל שוברים שתיקה אבנר גבריהו לעג: "כמו כן יודיע פומפאו שכדור הארץ הוא שטוח". ח"כ תמר זנדברג מהמחנה הדמוקרטי גרסה בטוויטר: "הממשל יודיע שהשמש זורחת במערב". על כך השיב כנגדה אחד הגולשים: "את לא מבינה את ההבדל בין עובדה מדעית לקביעה פוליטית ומדינית. משפט הוא דבר הסכמי, לא מדעי".

ובכן, מה שנקרא "משפט בינלאומי" הוא לא עובדה פיזיקלית, אבל גם לא נולד מחדש עם כל הכרזה פוליטית. הוא מציין מארג של הסכמים והחלטות שהתפתחו במשך שנים. כדי להבין למה מתכוונים שני הצדדים במחלוקת הנוכחית, אי-אפשר להסתפק בהצהרות חגיגיות על מה שהדין הבינלאומי "קובע". נצטרך להסתכל איך המנגנון עובד.

אילן יוחסין משפטי - דוגמאות להכרה באיסור להעביר אוכלוסייה לשטח כבוש

■ על מה מתנגדי הצהרת פומפאו מסתמכים?

גם הרשות הפלסטינית וגם האיחוד האירופי הזכירו מקור ספציפי שפוסל את ההתנחלויות: החלטה 2334 שאישרה מועצת הביטחון ב-2016. ההחלטה הזו גינתה צעדים של ישראל ל"שינוי הרכב האוכלוסייה" בשטחים הכבושים.

■ אבל מועצת הביטחון היא לא בית משפט.

נכון, אבל היא הסתמכה מצדה על מסמכים קודמים, ובהם חוות דעת של בית הדין הבינלאומי לצדק - גוף של האו"ם. בית הדין התבקש ב-2004 לקבוע עמדה (לא מחייבת) בעניין החוקיות של גדר ההפרדה, ובתשובתו הארוכה נכללה פסקה שלפיה ההתנחלויות מפרות את הדין הבינלאומי, שכן הדין אוסר, בין היתר, על כוח כובש "לארגן או לעודד מעבר של חלקים מאוכלוסייתה לשטח הכבוש".

■ באיזו זכות ביה"ד קבע דבר כזה?

כאן אנחנו מגיעים עמוק לעבר. ביה"ד הבינלאומי לצדק הציג את קביעתו כפירוש לסעיף אחד באמנת ז'נבה הרביעית, סעיף 49(6), שבסופו נכתב משפט לקוני: "המעצמה הכובשת לא תגרש ולא תעביר חלקים מאוכלוסייתה האזרחית לשטח הכבוש על ידה". אמנת ז'נבה נוסחה ב-1949, וכמובן לא אמרה שום דבר מפורש על ההתנחלויות. בית הדין הציג פרשנות שלפיה הסעיף מתאר את מה שישראל עושה בהתנחלויות.

■ אבל גם אמנת ז'נבה היא רק הסכם, והסכמים אפשר לשנות.

בהחלט. אמנת ז'נבה התגבשה אחרי מלחמת העולם השנייה, והכוח שלה נובע מכך שמדינות חתמו עליה, וכמו שראינו - ממשיכות לצטט ממנה עד היום בהחלטות ובמסמכים. אבל העובדה היא שישראל חתמה על אמנת ז'נבה ב-1951, וגם ארצות-הברית חתומה עליה, ושתיהן מכירות בה עד היום. לשיטתן, האמנה היא חלק מהדין הבינלאומי. למעשה אף מדינה בעולם לא נסוגה רשמית מאמנת ז'נבה.

■ אז איך פומפאו יכול להתכחש לדין הבינלאומי?

הוא לא מתכחש. צריך להבחין בין שתי שאלות: האם מכירים בתוקף של הוראות במשפט הבינלאומי, כגון סעיף 49(6); והאם חושבים שהן חלות במקרה ספציפי. פומפאו הקפיד לומר: ההחלטה להפסיק לראות בהתנחלויות משהו שמנוגד מעצם טיבו לחוק הבינלאומי מבוססת "על העובדות, ההיסטוריה והנסיבות המיוחדות" של ההתיישבות האזרחית בגדה המערבית. קרי: אין מחלוקת ש"למעצמה כובשת אסור להעביר חלקים מאוכלוסייתה האזרחית לשטח כבוש", אבל מעכשיו ארה"ב לא קובעת שזה מה שישראל עושה.

■ אילו נימוקים משפטיים הוא נתן לכך?

הוא לא נתן נימוקים מפורטים. פומפאו הזכיר שנשיאים קודמים היו חלוקים בשאלה. ממשל קרטר טען שההתנחלויות מנוגדות לאמנת ז'נבה, ונשען על חוות דעת של יועמ"ש משרד החוץ הרברט הנסל מ-1978. הנסל הסתמך על אמנת האג מ-1907, שמגדירה מהי "תפיסה לוחמתית" של שטח, ועל הסעיף שהזכרנו באמנת ז'נבה, והסיק (א) שישראל היא כוח כובש (ב) שאם היא מקצה קרקע ומממנת התנחלויות, הרי שהיא "מעבירה אוכלוסייה" לשטח הכבוש. הנשיא רייגן דחה את העמדה הזאת, בלי נימוק משפטי, והנשיאים הבאים שהתנגדו להתנחלויות לא נשענו על הדין הבינלאומי אלא על הטעם המעשי שהן "מכשול לשלום".

■ ומה אומרים בישראל?

כאמור, בישראל עצמה מכירים באמנת ז'נבה, וגם באמנת האג ששולבה בה. בבג"ץ מ-2004 בעניין הכפר הפלסטיני בית סוריק, למשל, כתבו השופטים: "נקודת המוצא של כל הצדדים הייתה שישראל מחזיקה באזור זה בתפיסה לוחמתית", כלומר כפופה להגבלות של אמנת האג, שאוסרות למשל (בסעיף 46) הפקעת רכוש של תושבי השטח התפוס. מצד שני, בישראל מסכימים עם פומפאו שהמילים "העברת אוכלוסייה אזרחית לשטח כבוש" לא נוגעות לנו.

■ איך זה ייתכן?

הטענה היא ששני מרכיבים בסעיף פתוחים לפרשנות - האם השטח "כבוש", והאם ישראל "מעבירה" לתוכו אוכלוסייה אזרחית. דוח שהגיש לממשלה השופט אדמונד לוי מ-2012 - ולא אושר עד היום - הגיע למסקנה ש"מנקודת מבטו של המשפט הבינלאומי, הקמת יישובים יהודיים ביו"ש אינה לוקה באי-חוקיות". הנימוק: השטח לא "נכבש" - הוא הובטח בידי חבר הלאומים כ"בית לאומי לעם היהודי", וירדן לא הוכרה קודם כריבון בו.

■ האם כל אחד יכול לפרש את הדין הבינלאומי כרצונו?

זה יותר מסובך. יש גופים שיכולים לפרש מסמכים כמו אמנת ז'נבה, אבל לא כל מדינה מכירה בסמכותם. לדוגמה, לא כל חברות האו"ם מכירות בתוקף המחייב של עמדת ביה"ד הבינלאומי לצדק, זה שקבע שסעיף 49(6) אוסר על ההתנחלויות. ב-1956 ישראל הכריזה מרצונה שהיא מחויבת להכרעותיו, אבל ב-1985 היא חזרה בה. באמנה המכוננת של ביה"ד הפלילי הבינלאומי מ-1998 נוספו לביטוי "העברת אוכלוסייה אזרחית" המילים "במישרין או בעקיפין". ישראל לא אהבה את החידוד, ובהצבעה על הנוסח ברומא לא תמכה באמנה.

■ למה אי-אפשר להכריע במחלוקת לפי תקדימים?

חוקים יבשים מנוסחים לעתים קרובות באופן עמום, אבל המשמעות המדויקת שלהם מתחדדת לפי השימוש בהם במקרים קודמים. לכאורה, תקדימים להסתמכות על אמנת ז'נבה היו יכולים להכריע אם מה שעושה ישראל נחשב ל"העברת אוכלוסייה לשטח כבוש" או לא. אבל סקירה שערך פרופ' יוג'ין קונטורוביץ', מומחה למשפט בינלאומי וחבר בפורום קהלת, העלתה שבשאר המקרים הבולטים של מעבר אוכלוסייה אזרחית לשטח כבוש מאז חתימת אמנת ז'נבה, כמעט שלא נעשה שימוש בסעיף 49(6). הקהילה הבינלאומית התערבה בדרכים שונות בעימותים בצפון קפריסין, בחצי האי קרים, בסהרה המערבית ועוד, ולעתים המחלוקות הגיעו לערכאות בינלאומיות - אבל לא על סמך הסעיף הזה.

■ והעובדות, מה איתן?

המשרוקית לא מתיימרת לספק חוות דעת משפטית משלה. העובדות הן שכל מדינות העולם מכירות באופן מופשט באיסור להעביר אוכלוסייה לשטח כבוש. העובדות הן גם שכמעט כולן מפרשות אותו כך שהוא חל על ההתנחלויות, אבל ישראל וארצות-הברית - לא. 

עוד כתבות

חכ מיקי זוהר  / צילום: לשכת עורכי דין

בגלל החרם של הליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה: לא תידחה כניסתו לתוקף של חוק שירותי תשלום

הממשלה ביקשה לדחות את כניסתו לתוקף של חוק שירותי תשלום, וכדי לאפשרה צריך היה לחוקק חוק חדש הדוחה את מועד תחולת החוק ● עם החרמה מטעמם של הסיעות המייצגות את הממשלה, חוק הדחייה לא יועלה, וכך חוק שירותי תשלום המקורי יהיה בתוקף

הבורסה בתל אביב/ צילום: שלומי יוסף

לאחר הפיצול: שלושה מדדים חדשים יצטרפו למדד מניות הנדל"ן של בורסת ת"א

מדדי המניות החדשים, שנוצרו מפיצול מדד הנדל"ן, ייכנסו לתוקף ב-9 בפברואר: ת"א-בנייה, ת"א-מניב ישראל ות"א-מניב חו"ל ● לדברי הבורסה, "התשואה הגבוהה של מדד ת"א-נדל"ן בשנה האחרונה עוררה בשוק ביקוש למוצרים פיננסיים נוספים המבוססים על מניות מענף הנדל"ן"

סוחר בבורסת ניו יורק. המצטרפת החדשה אינמוד סיימה את אוגוסט בזינוק של 42%   / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

נגיף הקורונה מרעיד את השווקים: "עלולות להיות השפעות מהותיות"

לאחר עליות חדות בשווקים עולה השאלה האם הגיע הזמן לממש רווחים, ללא קשר לדרמה שנרשמת כעת בצל התפרצות נגיף הקורונה

נחום ביתן / צילום: שלומי יוסף

רגעי הכרעה: עדי צים מתקרב לחילוץ יינות ביתן, גם יונה פוגל בתמונה

על פי הערכות בשוק ביתן ניסה לאחרונה לקבל הצעה מפוגל, אך ככל הידוע כרגע אפשר והמגעים מול פוגל התקררו ● לפיכך, נראה כי לפי שעה יש יותר סיכויי היתכנות לעסקה עם צים

מימין: אליעזר פישמן ועו"ד יוסי בנקל / צילומים: אלון רון ושלומי יוסף

המרדף אחרי הנכסים הנעלמים של אליעזר פישמן מסתבך: עובר לערכאות בינלאומיות

בית המשפט בת"א דחה את בקשת הנאמן של פישמן להצהיר כי נכסים של 100 מיליון אירו מוחזקים עבור פישמן בחו"ל • השופט הפנה את בנקל לבתי המשפט בגרמניה • בנקל: "אגיש תביעות מחוץ לישראל בדיוק כפי שעשיתי עד כה בישראל"

מתחם סומייל / צילום: איל יצהר, גלובס

אפריקה ישראל תשלם 420 מליון שקל על קרקע למגדל במתחם סומייל

בשטח המגרש ניתן להקים מגדל מגורים בן 174 יחידות דיור בגובה של 40 קומות ● המתחם משתרע על שטח של כ-45 דונם, ובחלק הצפוני קיימת תוכנית להקים שני מגדלים, בכל אחד מהם 174 יח"ד

טראמפ ואבו מאזן/ צילום: רויטרס Kevin Lamarque

אבו מאזן על טראמפ: "כלב בן כלב, זיפת, ערס, הוא לא יאיים עלי"

את הדברים אמר, כך לפי גורמים פלסטינים בכירים, בפגישה עם חברי הוועד המרכזי של הפתח ● "אנחנו הולכים לימים קשים מאוד. נתתי למנגנוני הביטחון הוראה לא לעצור את המחאה"

מתאבלים על מותו של קובי ברייאנט מחוץ לאולם הביתי של קבוצת הליקרס, בלוס אנג'לס / צילום: MONICA ALMEIDA, רויטרס

פרשנות: הכדורסלן שהציב לעצמו רף על אנושי נהרג בתאונת מסוק בגיל 41. מה נזכור ממנו?

מהרגע שנכנס למגרש ועד ירידתו ממנו, בראיינט היה עסוק באובססיביות במורשת שישאיר מאחוריו לאחר שיפרוש ● בתקופה שקדמה לעידן metoo# גם פרשת האונס לא הצליחה לפגוע במורשת שלו. בינתיים ● פרשנות

טוני בלווינס, סגן נשיא לרכש באפל / צילומים: יוטיוב, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האיש שעזר לאפל להגיע לשיא כל הזמנים ולא הכרתם

טקטיקות מו"מ, סחיטת ספקים ותשלומים נמוכים: אחראי הרכש של אפל, טוני בלווינס, לא מזוהה עם הצלחת החברה, אך יש לו חלק משמעותי בה ● הירידה במכירות מכשירי האייפון רק הופכת אותו למשמעותי יותר

מתוך עשרות אלפי תלונות, לבתי הדין לעבודה הוגשו רק עשרות תביעות / צילומים: רפי קוץ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השתקה תאגידית: זינוק של מאות אחוזים במספר התביעות על הטרדות מיניות בבתי דין לעבודה

ב–2010 הוגשו רק 19 תביעות על הטרדה מינית במקומות העבודה וב–2018 לא פחות מ–114 תביעות • אבל לפי סקר של הלמ"ס, שיעור נמוך מאוד מהתלונות מגיע לערכאות שיפוטיות: ב–2017 לבדה הוטרדו 29 אלף נשים במקומות עבודתן, אך לבתי הדין לעבודה הוגשו רק 78 תביעות

משרדי פלאפון / צילום: איל יצהר

עיריית גבעתיים בוחנת אפשרות לעבור לבית פלאפון

בספטמבר חשף "גלובס" כי אחרי 22 שנה חברת פלאפון מעבירה את משרדיה מגבעתיים לפתח תקווה ● מאז מחפשת בעלת הבניית, חברת אמות, שוכר חלופי

איילת שקד ואריה דרעי/ צילומים: כדיה לוי, יוסי זמיר

דרעי על איילת שקד: "בתקופת אוסלו היא הייתה אמא של שבת בגן"

בסרטון התעמולה של ש"ס נמתחה ביקורת, בין היתר, על איילת שקד שלא עמדה לצידו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ● שר הפנים הנחה את בכירי משרדו להכין עבודת מטה לסיפוח בקעת הירדן

מטוס של חברת התעופה הסינית סצ'ואן איירליינס / צילום: יחצ

סצ’ואן מבטלת את כל טיסותיה לסין - אבל רק בעוד שבועיים

לפי הודעת החברה, "הטיסות לישראל יבוטלו החל מ-12 בפברואר ועד 26 בפברואר. הטיסה האחרונה בפברואר תצא ב-9 לחודש. הטיסות יחודשו ב-2 במרץ"

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 26 בינואר

אתמול באיכילוב: 3 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

קובי בראיינט / צילום: USA Today Sports, רויטרס

דיווח: הזכירה את מקרה האונס של קובי בראיינט, והושעתה מה"וושינגטון פוסט"

העיתונאית פליסיה סונמז צייצה לינק לכתבה שמסקרת את מקרה האונס שבו הואשם שחקן הכדורסל המנוח קובי בראיינט ● ב"Daily Mail" דיווחו כי לאחר שהציוץ התקבל בזעם ברשתות החברתיות, בעיתון החליטו להשעות את העיתונאית: "הציוץ הראה שיקול דעת לקוי"

סניף של יינות ביתן / צילום: שלומי יוסף, גלובס

180 מיליון שקל בחצי שנה: מה עומד מאחורי מבול המימושים של נחום ביתן, מה עושים הספקים ואיך זה ייגמר?

קבוצת יינות ביתן דיווחה על מכירת שני סניפים מרכזיים לויקטורי המתחרה, ובכך ביצעה בתוך חצי שנה עסקאות למכירת סניפים ב–180 מיליון שקל ● הספקים מדווחים על פיגור וביתן קרוב לסגירת קבלת הלוואת ענק מעדי צים בתמורה לשעבודים ● ניתוח "גלובס"

סניף טיב טעם ברמת החייל / צילום: אסף לוי

טיב טעם בוחנת הקמת מועדון כרטיסי אשראי ומתאימה מחירים לשופרסל דיל

הרשת שבשליטת חגי שלום מדווחת כי היא בוחנת אפשרות להצטרף למתחרות כמו רמי לוי ושופרסל עם כניסה לתחום כרטיס האשראי החוץ בנקאי ● במקביל מעדכנת החברה על הוזלה של 1,000 מוצרים בחצי מהחנויות שלה והתאמתם למחירי קמעונאית מתחרה אחרת – שופרסל דיל

ג'ורדנה קטלר, אחראית מדיניות פייסבוק בישראל / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אחראית מדיניות פייסבוק בישראל: "לא רוצה להיות במאבק מול הרגולטור"

ג'ורדנה קטלר אמרה את הדברים בתדרוך מיוחד לעיתונאים לקראת בחירות 2020 ● עוד אמרה קטלר: "אנחנו מכבדים את החוק המקומי. מקווה שבעתיד תהיה רגולציה שתגיד לנו מה לעשות" ● תדרוך דומה ערכה אתמול פייסבוק גם עבור נציגי המפלגות

הפגנה נגד המחדל בתחבורה הציבורית, בית המשפט העליון / צילום: יוסי סאידוב

"לא ניתן שתושבי בית שמש ימשיכו להיות בני ערובה למצב התחבורה"

בביהמ"ש העליון מתקיים כעת דיון בסוגיית "רכש גומלין" במכרזי התחבורה הציבורית, המעכבת שבעה מכרזים להוספת שירותי תחבורה והגדלת צי האוטובוסים ● ראשת עיריית בית שמש עליזה בלוך משתתפת בהפגנה מחוץ לאולם: "תושבי בית שמש שמוצאים את עצמם באופן יומיומי חסרי אונים"

בנימין נתניהו ודונלד טראמפ / צילום: קובי גדעון, לע"מ

טראמפ: "אם תוכנית השלום תתפוס נהדר, ואם לא, גם זה בסדר"

נתניהו אמר לטראמפ לפני פגישתם: "היית החבר הכי טוב שהיה לישראל בבית הלבן ומחר נוכל להמשיך לעשות היסטוריה"