גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תבינו, עובדים זה לא רק שכירים

החובה לשלם לעובדים שכר נמצא בהסכם הקיבוצי ובחוק ההגנה על העובדים לשעת חירום, וגם בו עובדים = שכירים. יש מספר גדל והולך של עובדים במתכונת עבודה חדשה, עצמאית

שוק העבודה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
שוק העבודה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

ימי ההסלמה הביטחונית והדיונים על פיצויים הוכיחו עד כמה השיח על עובדים הוא עדיין על עובדים שכירים בלבד. הגיע הזמן להגדיר מחדש את חוקי המגן על עובדים כך שיכללו את כל צורות העבודה החדשות.

אחת מתוכניות הבוקר ברדיו שלחה אותי לכתוב את הטור הזה, כשברקע קולות היירוט של כיפת ברזל, ממש בתוך שידורי "החיסול וההסלמה". רזי ברקאי ראיין את עו"ד רבקה ורבנר, הממונה הראשית על יחסי עבודה במשרד העבודה והרווחה, בנושא של תביעת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו מאובדן יום העבודה.

אלא שבמקום לדבר על עובדים, הם דיברו על שכירים. כל הדיון נסוב על האופן שבו יפוצו המעסיקים בגין השכר שהם מחויבים לשלם לשכירים שלא הגיעו ליום העבודה שבוטל, בהנחיית פיקוד העורף. הבסיס החוקי לדיון הזה, החובה לשלם לעובדים את השכר, נמצא בהסכם הקיבוצי ובחוק ההגנה על העובדים לשעת חירום, וגם בו עובדים = שכירים. אף אחד, אף אחד לא שאל ולא ענה ואפילו לא הזכיר את העובדה שעובדים במדינת ישראל, כמו בשאר העולם, הם אינם מילה נרדפת לשכירים; שיש מספר גדל והולך של עובדים במתכונת עבודה חדשה, עצמאית.

עוד לא ראינו את המילה האחרונה בצורות העבודה החדשות. ספר שיצא בחודש מאי השנה, בשם Ghost Work ("עבודת רפאים"), מכוון זרקור אל אוכלוסיית עובדים חדשה שצומחת מתחת לפני הרשת - האנשים השקופים החדשים שגורמים לרשת להיראות חכמה בעידן שבו המחשבים עדיין לא יודעים לעשות זאת לבד. אלה האנשים שמניעים את הגלגלים של אתרים כמו אמזון, גוגל ואובר. הם מתמללים ומתקנים את טעויות הכתיב בסרטוני הווידיאו, מתייגים את התמונות כדי שנוכל למצוא אותן, משלימים את כל מה שהמכונות כנראה יידעו בעתיד לעשות בעצמן.

מחברי הספר, מרי גריי וסידהארט סורי, טוענים שמה שקראנו לו "כלכלת החלטורה" (Gig Economy), המורכבת מאותם עצמאים ועסקים שמבצעים פרויקטים קצרי טווח דרך פלטפורמות מקוונות, עובר טרנספורמציה נוספת לכיוון עבודת רפאים. זו מערכת עבודה שנמצאת תמיד במצב מוכן לפעולה, והאנשים בה מקבלים על עצמם פרויקטים בהיקפים שונים דרך חברות שמקצות, מתאמות ומשלמות בלי שלקוח הקצה מכיר את העובד או אפילו מתקשר איתו.

לא מפתיע שהמשרות האלה נמצאות מתחת לרדאר של חוקי העבודה. חלקן הגדול משלמות פחות משכר המינימום וללא תנאים סוציאליים או יציבות תעסוקתית, אבל לא כולן. יש כאן גם חברות ייעוץ גדולות שפורסות בעולם רשת של מומחים ופונות אליה בהתאם לצורך של הלקוחות. בכל המקרים נכנסת בין העובד ללקוח מערכת מתווכת שמגדירה את תנאי ההתקשרות, ואלה לא דומים כלל למה שאנחנו מכירים במונחים של תנאי עבודה של שכיר. השאלה המעניינת שהספר מתייחס אליה היא אם זה בהכרח דבר רע.

צמיחה ללא משרות שכירות

זכויות עובדים הן תוספת חדשה יחסית לזכויות האדם. באנגליה, לפני כ-200 שנה, התחילה החקיקה של חוקי המגן על עובדים בהגבלה של העסקת ילדים במפעלים והגבלה על שעות המשמרת. בארה"ב נדרשו עוד מאה שנה לכך, כשהשיח התרחב במסגרת ארגון העבודה הבינלאומי. בישראל נחקקו חוקי מגן רבים מהקמת המדינה, המסדירים יחסי עובד-מעביד. אלה כוללים את חוק שעות עבודה ומנוחה, חופשה שנתית, דמי מחלה, שכר מינימום, פיצויי פיטורים ועוד. החשיבות של מערכות אלה היא עצומה. הן שמרו במשך שנים רבות על זכויות העובדים החלשים אל מול המעסיקים החזקים, וטוב שכך.

אבל התוצאה הישירה של התהליך הזה היא שהעלינו על נס את המשרה המלאה השכירה, וזה מקשה עלינו לראות כעת את הפוטנציאל הטמון ביכולת להביא את האדם הנכון למשימה הנכונה בזמן הנכון. החדשנות שצומחת מעולמות העבודה החדשים פותחת אפשרויות חדשות לאנשים, לארגונים, לתעשיות וגם לכלכלות. חישבו על אוכלוסיות שבעבר הודרו משוק התעסוקה המסורתי בגלל מגדר, מגזר, גיל או אפילו מיקום גיאוגרפי, על אנשים שלא יכלו להיכנס למבנה הקלאסי של משרה מלאה בתקופות חיים או נסיבות או ציפיות חברתיות, וגם על ארגונים שהיו מוגבלים בגלל סביבה, תחום עיסוק ותקציב. השאלה אם ההזדמנות כאן הופכת לניצול אינה קשורה בהכרח לעצם צורות העבודה החדשות אלא לאופן שבו נגדיר מחדש את חוקי המגן על העובדים.

זה לא אומר שפשוט צריך להחיל את החוקים הקיימים גם על עצמאיים, אבל זה גם לא אומר שאפשר פשוט להתעלם ממגזר גדל והולך של אנשים עובדים, שמזינים את צמיחת הכלכלות ולא מכוסים במעטפת הזכויות שנתפרה כאן ב-200 השנים האחרונות. בשנים הקרובות יצטרכו ממשלות וארגוני עובדים להתמודד עם הצורך להגדיר מחדש את חוקי המגן כדי להתאים אותם לעולם שבו חוברים יחד צורך ומי שיכולים לענות עליו. בכוונה אני לא משתמשת במילים "עבודה" ו"עובדים", כדי שלא נתבלבל עם משרה ושכיר. הצורך בעשייה ומי שעונים עליה כוללים את כל מי שמוצאים זה את זה במתכונות שונות של התקשרות לצורכי עבודה. זה יכול להיות חיבור ישיר דרך פלטפורמה כמו הנהג של אובר שעונה על הצורך שלי בהסעה. אבל זה יכול להיות גם חיבור מורכב הרבה יותר בין עצמאי שזקוק לשירותי פרסום, אדמיניסטרציה, ניהול חשבונות וכדומה, וחובר לעצמאי אחר שנותן לו שירותים כאלה. זה יכול להיות אפילו חברת ענק כמו אמזון שזקוקה לרובוטים במחסנים שלה, ובמקום לשכור אנשים ולפתח רובוטים היא פותחת תחרות שנתית ונותנת לקבוצות ברחבי העולם להציע לה פתרונות תמורת תשלום מצוין, שבמקום שכר נקרא פרס.

בכל המקרים האלה, ורבים אחרים, צומחת סביבנו עשייה כלכלית ענפה שלא עושה שימוש במשרות שכירות. התהליך הזה בא לידי ביטוי במה שמוגדר כצמיחה ללא משרות שכירות ( Jobless Growth ). בדוח שפורסם ב-2019 על ידי האו"ם על הכלכלות של אסיה, למשל, נכתב שרק ב-10% מהמקרים צמיחה של התוצר ב-1% יצרה צמיחה של 1% ויותר במשרות. ב-90% מהמקרים, שיעור המשרות שנוצרו היה קטן מהצמיחה בתוצר. כמעט ב-50% מהמדינות כמעט לא נוצרו משרות.

בצד השני של הנתונים האלה אפשר לראות את הצמיחה במספר הלא-שכירים. הם כוללים באופן מסורתי את בעלי החברות והעצמאים, אבל גם יותר ויותר אנשים שמרוויחים באופן מלא או חלקי תמורה על עבודה דרך פלטפורמות שונות, עם או בלי משרה עיקרית. בדוח המגמות ל-2019 של ארגון העבודה הבינלאומי נטען ש-34% מהעובדים בעולם עובדים "על חשבונם" ( On their own account ) בעוד 52% מהעובדים בעולם שכירים. מחקר מכון גאלופ על צורות העבודה החדשות מסכים עם הנתונים שמביאה Upwork זה כבר כמה שנים, ולפיהם בארה"ב כבר אחד מכל שלושה עובדים עובד בצורות עבודה חדשות כעבודה עיקרית. מה שמעניין עוד יותר הוא העובדה שרבע מהם שכירים במשרה מלאה וחצי מהם שכירים במשרה חלקית.

שיטת "העתק והדבק" לא מספיקה

בישראל אי-אפשר באמת לדעת כמה עובדים מתפרנסים גם מעבודה עצמאית בצורותיה השונות. אנחנו יודעים לספור את בעלי החברות, עוסק פטור או מורשה, אבל יש מגזר הולך וגדל של שכירים שעושים עוד משהו. את אלה אנחנו יודעים לספור רק אם הם מדווחים. בישראל יש גם אוכלוסיות גדולות שאנחנו מגדירים "אוכלוסיות שאינן משתתפות בשוק העבודה", וגם לגביהן פתחו עולמות העבודה החדשים אפשרויות פרנסה שאינן משרה אצל מעסיק, ולכן אי-אפשר לזהות את אלה שלא מקבלים תלוש משכורת אבל מתפרנסים דרך הרשת.

סוגיית הדיווח היא סוגיה נפרדת שיש להתייחס אליה, אבל היא מועלית כאן רק בהקשר של הקושי לספור את העובדים שאינם שכירים והצורך להיזהר בהתייחסות למספרים המדווחים בנוגע לאופי העובדים במדינת ישראל. הסוגיה האמיתית העומדת לפתחה של קובעי המדיניות הציבורית, בארץ ובעולם, היא הצורך להגדיר מחדש את זכויות העובדים בתוך השינוי הזה. בהעדר התייחסות לחוקי המגן הרלוונטיים לעולם העבודה החדש, צורות ההעסקה החדשות מאפשרות פגיעה בעובדים החדשים.

במדינות רבות כיום, התגובה האוטומטית היא לנסות לכפות את מבנה העבודה הישן, השכיר, כפתרון לכל מקרה של אי-צדק. ראינו את זה בחקיקה של קליפורניה סביב חברות שירותי הענן דוגמת אובר, ליפט ודומותיהן, שמחייבת אותן להתייחס לעובדים כאל שכירים. אין ויכוח לגבי הצורך לשמור על העובדים, אבל אין ספק שהצורך הזה לא בהכרח עובר דרך אכיפה של צורות העבודה הישנות, המוגנות.

מצד העובדים העצמאים החדשים, התגובה האוטומטית היא לבקש את זכויות השכירים. בשבועות האחרונים הבליח לרגע לחדשות סיפור צמיחתה המטאורי של קבוצת "אני שולמן" בפייסבוק. הקבוצה צמחה בתוך כמה שבועות מאפס ליותר מ-100 אלף איש, סביב שיח על אתגרי העצמאיים העובדים במדינה. ואז, בתוך ההסלמה, גבר השיח סביב חוסר השוויון באופן שבו המדינה מתייחסת לעובדיה, אלה השכירים ואלה שלא.

אנחנו נמצאים בתוכו של שינוי מהותי בעולמות העבודה, שינוי שמפרק את המבנים המסורתיים של כלכלות, תעשיות, ארגונים, מקומות עבודה, וכן, גם את מערכות יחסי העבודה. הכלכלה החופשית יכולה לייצר כאן הזדמנויות, אבל רק מדיניות ציבורית תומכת בעולם העבודה החדש תיתן את היתרון התחרותי למשק. וזה כבר דורש דיון מעמיק שמתחיל בהבנה שעובדים הם לא רק שכירים וממשיך בהתמודדות עם השאלה איך הופכים את זה מחיסרון ליתרון.

הכותבת היא יועצת, מרצה ובלוגרית בעולם העבודה העתידי 

עוד כתבות

בנימין נתניהו / צילום: Gali Tibbon, Associated Press

נתניהו מחזר אחרי קולות החברה הערבית: "רק אני יכול להביא שלום"

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע היום לביקור בחירות בעיר טמרה ● המטרה: להציג את הליכוד כמפלגה שדואגת לציבור הערבי ולמנוע התחזקות נוספות של הרשימה המשותפת

אסף פלד, מנכ"ל החברה ומייסד-שותף / אילוסטרציה: מינט מדיה

סבב שני בשנה: חברת Minute Media הישראלית גייסה 40 מיליון דולר

החברה, שעוסקת בהפצת תכני מדיה שמייצרים גולשים בתחום הבידור והספורט, צומחת ב-120%, והכנסותיה מוערכות בכ-200 מיליון דולר

אברהם נניקשווילי / צילום: שלומי יוסף, גלובס

ננקשווילי מערער על הרשעתו; הפרקליטות מבקשת להחמיר בעונשו

אברהם נניקשוולי - שהורשע במתן שוחד של 400 אלף דולר לשר המנוח בנימין בן-אליעזר ונידון ל-14 חודשי מאסר - מערער הן על הרשעתו והן על עונשו ● מנגד, הפרקליטות תערער על קולת העונש ● העליון הורה על עיכוב ביצוע העונש עד להכרעה בערעורים

מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה /  צילום: יחצ

מיקרוסופט: וירוס הקורונה פוגע במכירות הלפטופים – לא נעמוד בתחזיות

ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי לא תעמוד בתחזית ההכנסות של חטיבת המחשוב האישי, שאחראית לכשליש מהכנסותיה

עבודה בסטארט אפ / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

דוח חדש: כמה משלמות חברות ההייטק הבינלאומיות ואיפה עובדים צעירים מוצאים עבודה?

18.5 אלף משרות פנויות יש בהייטק, שיעור הנשים בתעשיית ההייטק עומד במקום, ויש יותר ערבים וחרדים בתעשייה ● דוח חדש של רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל על ההון האנושי מציג את ההזדמנויות ואת הבעיות בתעשיית ההייטק

שמואל סלבין, יו"ר קרן הריט  סלע קפיטל / צילום: איל יצהר, גלובס

"מחיר הדירה לבדו הוא פרמטר של אווילים. השכר עלה וכדי לקנות נכס צריך לעבוד פחות שנים לעומת לפני עשור"

שמואל סלבין, יו"ר קרן הריט סלע קפיטל, משוכנע שערך הנדל"ן עוד יעלה, מעריך כי הריבית הנמוכה כאן כדי להישאר, ומתנגד להשקעה בפרויקטים לשכירות לטווח ארוך ● ומה בקשר למשרדים? "כל ראש עיר צריך לעבוד בלהביא תעסוקה לעיר שלו"

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 25 בפברואר 2020 / אינפוגרפיק: איל יצהר, גלובס

אתמול באיכילוב: 8 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

איתמר בן גביר, ראש עוצמה יהודית / צילום:

בן גביר: "אפרוש מהמרוץ לכנסת אם יפנו את חאן אל אחמר עד יום שישי"

יו"ר עוצמה יהודית הציב מספר תנאים לפרישתו, בהם התחייבות לא להקים מדינה פלסטינית ולבטל את הסכמי אוסלו ● גורם בליכוד ל"גלובס": אין כבר מגעים עם בן גביר ואם לממשלת ימין יחסר מנדט אחד לקואליציה, ברור מי יהיה האשם בכך

ג'ייסון גרינבלט בוועידת ההשקעות OurCrowd2020 / צילום: OurCrowd

שליח הבית הלבן למזרח התיכון לשעבר ג'ייסון גרינבלט מצטרף לפלטפורמת השקעות ישראלית

שליח הבית הלבן למזרח התיכון לשעבר, ג'ייסון גרינבלט, יצטרף לפלטפורמת ההשקעות OurCrowd מירושלים כשותף שיתמקד בבנית קשרים בין הקרן לבין גורמים באיזור המזרח התיכון והמפרץ הפרסי

סוחרים בבורסה של ניו יורק/  צילום: רויטרס, Jeenah Moon

יו"ר ה-FDA מזהיר מפני הקורונה: "אנחנו על סף מגיפה", וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת

העליות החדות שנרשמו בתחילת המסחר נמחקו בצל התפשטות הקורונה לארה"ב ואזהרת רשות המזון והתרופות האמריקאית ● מניותיהן של חברות התעופה בארה"ב השלימו התרסקות של כ-15% בשבוע האחרון

רפת פרות / צילום:  איל יצהר

ליאור שמחה יחליף את אביתר דותן כמנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר

שמחה יכנס לתפקיד במאי ● האתגר הראשון יהיה התמודדות עם סוגיית תכנון משק החלב אל מול הממשלה הבאה שתקום

בורסת תל אביב סיקור שוטף / צילום: איל יצהר, גלובס

נעילה מעורבת בבורסה: ת"א 90 איבד 0.4%, מידאס קפצה ב-61%, אורמת צללה

דלתא צנחה בכ-9% בעקבות הדוחות ● חלל נסקה בעקבות הסכם עם yes ● מידאס קפצה ב-61% לאחר שדיווחה על רכישת השליטה בחברה בידי רני צים ● בוול סטריט המדדים עולים לאחר הירידות החדות אתמול

מתחם אלביט מערכות בנתניה / צילום: בר אל

סקיי ליין נגד אלביט: "הונתה ונישלה אותנו מפרויקט משותף, כשהיא משתמשת בידע שלנו"

חברת העגורנים טוענת כי אלביט והעובד שלה ליאור אביטן נישלו אותה מחלקה בפרויקט משותף לבניית עגורן אוטונומי שנועד להקטין תאונות עבודה ● לדברי סקיי ליין, אביטן השתמש בידע שצבר בעבודה משותפת כדי להקים חברה-בת של אלביט שהוא הבעלים העיקרי בה, תוך שהוא משתמש בשמה

ברני סנדרס חותם לתומכים לטיניים בתיכון בקליפורניה / צילום: דמיאן דוברגנס, AP

הלטינים באים: האם המיעוט הגדול בארה"ב יכריע מי יהיה הנשיא הבא?

ברני סנדרס מסתמן כמועמד המוביל במפלגה הדמוקרטית בבחירות 2020 לנשיאות ארה"ב, במיוחד לאחר הניצחון בנבאדה ● עם הצבעה משמעותית של האוכלוסיה הלטינית ולקראת ההצבעה הנרחבת ב׳סופר טיוזדיי׳ בשבוע הבא, מה השפעת הקול של המיעוט הגדול ביותר בארה״ב? • האזינו

בר מיטלמן, בעלי אתר BITIN, בכתבה בתוכנית "שישי עם אילה חסון" ששודרה בערוץ עשר ב-2018  / צילום: צילום מסך מפייסבוק

בעלי אתר חלפנות הקריפטו BITIN נעצר בחשד לעבירות מס והלבנת הון

בר מיטלמן הוא אחד מארבעת החשודים שנעצרו אתמול לחקירה, ומעצרו הוארך עד ל-3 במרץ ● עסק החלפת המטבעות הדיגיטליים, שבו מעורבים לכאורה החשודים, פעל ללא רישיון למתן שירותים פיננסיים ובלי לשלם מס הכנסה

אפי נוה (מימין) וחאלד זועבי / צילום: לשכת עורכי הדין

"ההצבעה שלי בעד אתי כרייף לשיפוט? אני מניח שהייתה לי תאונת עבודה"

כך הסביר עו"ד חאלד זועבי, חבר הוועדה לבחירת שופטים, בעדותו במשטרה את החלטתו לתמוך בכרייף ● השופטת מואשמת בכיפוף לשימוע כי מונתה, בין היתר, בשל יחסיה עם נוה • זועבי גם מפנה את החוקר לנשיאה נאור ולשרה דאז שקד "שהכניסו את כרייף לרשימה"

שכונת נווה שאנן / הדמיה: עיריית חיפה

החזון לנווה שאנן בחיפה: תוספת של 26 אלף תושבים

עיריית חיפה הציגה את החזון שלה לחידוש שכונת נווה שאנן ● בתפריט: תוספת של אלפי תושבים, יצירת "סוהו" מקומי וטיילת היקפית ● מתכננת המסמך, האדריכלית פרופ' אירית צרף-נתניהו: "עד עכשיו לא הייתה ודאות תכנונית"

גל גדות בפרסומת לוואווי/ צילום: מתוך ערוץ יוטיוב

"לעומק התודעה" זכה בתקציב הפרסום הבינ"ל של וואווי בהיקף כ-500 מיליון דולר

המשרד יטפל בכלל הפעילות העולמית של המותג ב-115 המדינות בו הוא פועל ● לזכות המשרד עמדה בין היתר העובדה שליהק לקמפיין המותג את השחקנית גל גדות, עוד לפני שכיכבה בתפקיד וונדר וומן

ארבה וחגבים / צילום: אורית לוי

האם מכת הארבה נמצאת בדרכה לישראל?

נחילי ארבה עושים שמות במדינות אפריקה בחודשים האחרונים, וכעת החרקים נצפים גם ברחבי ישראל ● החשש הוא שיגיעו ארצה נחילי ענק עם מיליארדי חרקים, שעשויים לפגוע בחקלאות המקומית, כפי שקרה ב-2013

קופקסון. המחיר ירד והרווחים נשחקו / צילום: shutterstock

טבע ממשיכה להגן על הקופקסון גם כשהתחרות הגנרית בשיאה: מבקשת להחשיבו כ"מוצר ביולוגי"

מהלך כזה עשוי להקשות על תחרות גנרית לקופקסון, שכן על פי חקיקה של הקונגרס האמריקאי, החל ממרץ הקרוב תרופות החיקוי לביולוגיות ייאלצו לעבור מסלול אישור מורכב וארוך יותר ● בטבע סבורים שהקופקסון עונה על התנאים של מוצר ביולוגי על פי הרכבו