גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה מתכננים הסינים לעשות בישראל, ומה חיפה יכולה ללמוד מהתקדים של פיראוס

חברה סינית תשתלט בעוד כשנה על המפרץ החדש שמוקם בימים אלה בחיפה ● האם ממשלת סין תנסה לרכוש גם את הנמל הישן, למרות שהוא מצויד בטכנולוגיות מיושנות? התרחיש הזה נשמע הרבה יותר הגיוני כשבוחנים את התקדים של נמל פיראוס היווני

נשיא סין, שי ג‘ינפינג, וראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטקיס / צילום: רויטרס
נשיא סין, שי ג‘ינפינג, וראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטקיס / צילום: רויטרס

בעוד קצת יותר משנה יימסר נמל המפרץ החדש בחיפה לניהולה של חברת SIPG הסינית, שנמצאת בשליטה ממשלתית, עד שנת 2046. בכך ייפתח פרק חדש בתולדות הספנות והתחבורה של ישראל ואולי גם פרק חדש ביחסיה הבין לאומיים.

במישור הגלוי מדובר לכאורה באירוע עסקי גרידא. נמל המפרץ החדש יהיה "עוד" נמל מטענים מסחרי בין לאומי - אחד מבין ארבעה, שיפעלו בישראל ויתחרו מול נמלים אחרים באזור.

כשבוחנים את התמונה הרחבה, מבינים שמדובר באירוע מהותי. מדובר בראש גשר מבוסס ומעוגן של מעצמה זרה, שנמצאת כיום בעיצומה של מלחמת סחר - ולא רק - עם ארצות-הברית, "הספונסרית" הפוליטית, הצבאית והכלכלית של ישראל. הסינים לא מסתירים את העובדה, שנמל המפרץ החדש הוא ציון דרך חשוב במה שהם מכנים "שרשרת הפנינים" - שורה של נמלים בבעלות או בשליטה סינית, שנמתחת לאורך נתיבי הסחר הימיים מסין ועד אירופה ויוצרת את הזרוע הימית של התוכנית "חגורה אחת, דרך אחת" (OBOR) שמטרתה להגדיל את ההשפעה הכלכלית והפוליטית של סין בעולם.

השימוש במונח "ראש גשר" אינו מליצה. הניסיון מלמד שכל בסיס ימי אסטרטגי, שהקימה ממשלת סין במדינות זרות במסגרת הפרויקט, הביא בעקבותיו הרחבה הדרגתית של הנוכחות וההשפעה הכלכלית והפוליטית של סין באותן מדינות - ולא רק בתחום הספנות.

אנחנו לא מדברים כאן על נוכחות "זמנית", דוגמת השתתפות בחוזי תשתית בשיטת בוט דוגמת חוזי התשתית בהיקף של מיליארדי שקלים, שבהם מעורבות כיום חברות סיניות ממשלתיות בישראל, אלא על נוכחות עמוקה, קבועה וארוכת-טווח. דוגמה לתהליך הזה אפשר למצוא בעצם הימים הללו בעיר הנמל היוונית פיראוס, ממש מעבר לפינה.

היחסים מתהדקים

למרות שהיוונים החלו את "הרומן הסיני" שלהם כמה שנים לפנינו, אפשר למצוא לא מעט נקודות הקבלה בין המעורבות של סין בנמל פיראוס לבין מעורבותה בנמל המפרץ בחיפה. מהלך הפתיחה הרשמי היה חוזה חכירה ל-35 שנה שנחתם ב-2009 עם חברת הספנות הענקית COSCO לצורך "שדרוג וניהול רציפי המכולות בנמל פיראוס". ב-2016, לאחר תהליך ארוך של הכשרה פוליטית והשקעות כלכליות נרחבות, רכשה קוסקו נתח של 51% מנמל פיראוס על אפם וחמתם של ארגוני אופוזיציה ביוון ועל אף התנגדות מאחורי הקלעים של האיחוד האירופי וארצות-הברית. בכך הפכה קוסקו מחברת תפעול לשותפה מרכזית.

היחסים הכלכליים בין שתי המדינות המשיכו להתהדק מאז ובאוגוסט אשתקד הודיעה יוון על הצטרפותה לתוכנית OBOR כחברת מפתח. השיא הגיע לפני מספר שבועות כאשר נשיא סין ביקר ביוון וחתם חתם עם ראש הממשלה המקומי, קיריאקוס מיצוטקיס, על 16 הסכמי סחר. גולת הכותרת היא השקעה של 600 מיליון אירו בנמל פיראוס במטרה מוצהרת "להפוך אותו לנמל המטענים הגדול באירופה ולגשר ימי יבשתי בין סין לאירופה".

כחלק מההסכם תשקיע סין עד 2022 בפיראוס כ-300 מיליון אירו. בתום התקופה היא תורשה לרכוש עוד 16% מהנמל ולמעשה לקבל שליטה כמעט מלאה, ולא רק תפעולית. "הפלישה הימית" לוותה בעוד מהלכים. כך, למשל, חברת החשמל הממשלתית הגדולה של סין, State Grid , רכשה נתח מיעוט (24%) באחת מספקיות החשמל המרכזיות במדינה וכיום היא מתמודדת על פרויקטים להנחת כבלים תת מימיים לאיים; הבנק הסיני הגדול "בנק סין אירופה" הקים במדינה נציגות רשמית וזו רשימה חלקית.

לצד הפעילויות הללו, בעלות הפרופיל הגבוה, נרשמו עוד השקעות רבות מהמגזר העסקי הסיני ביוון בתחומים של תשתית, תקשורת סלולרית ועוד. כמו בישראל התהליך מלווה גם ב"פתיחת השמים" לקווי תעופה ישירים בין סין לבין יוון. הפעילות צפויה להתרחב בשנים הקרובות במסגרת ההסכמים, שנחתמו החודש. בין השאר עתידות חברות אנרגיה סיניות להרחיב את פעילותן ביוון וחברות ספנות יווניות יזכו להלוואות סיניות בהיקף של 3 מיליארד דולר לבניית ספינות בסין.

ארה"ב בולמת

על פניו, יש הבדל בין יחסי יוון-סין לבין יחסי ישראל-סין. יוון נמצאת במשבר כלכלי מתמשך, לאחר שניצלה מפשיטת רגל כלכלית בסוף העשור הקודם בזכות תוכנית חילוץ בין לאומית. היא עדיין רעבה למט"ח ולהשקעות ומחויבת לשורה של תנאים קשוחים ותוכניות צנע, שנכפים עליה על ידי האיחוד האירופי והבנק העולמי ומעוררים תסיסה רבה במדינה. ישראל לעומת זאת נהנית, לכאורה, מיציבות כלכלית ומצמיחה חיובית בתוצר והתלות שלה בהשקעות זרות אינה קריטית.

יתר על כן, רבים יטענו, שישראל עדיין נמצאת עמוק בתוך מעגלי ההשפעה של ארצות-הברית וזו עתידה לבלום כל ניסיון של הסינים להרחיב את מעורבותם האסטרטגית במדינה. אחת הדוגמאות לכך היא התבטאויות נחרצות של גורמים בממשל ובמערכת הביטחון האמריקאית נגד מסירת נמל המפרץ לסינים, שהושמעו הן בפגישות סגורות והן בכלי התקשורת, והגיעו לשיא בקיץ 2019. יודעי דבר טוענים, שהאמריקאים קיבלו בקורת רוח את המהלכים המשפטיים של עיריית חיפה, שנועדו לבלום את התקדמות הקמת הנמל.

עד החודש גם אנחנו היינו שותפים לדעה שהתנגדות אמריקאית עשויה לחסום את "ראש הגשר" הסיני בנמל המפרץ - במיוחד לאור ההצלחה האמריקאית לכפות על ממשלת ישראל להקים "גוף לפיקוח על ההשקעות הסיניות בישראל". אבל בשבועות האחרונים נרשמו כמה התפתחויות, שרומזות כי משהו השתנה מאחורי הקלעים.

בסוף אוקטובר התקיים "יום הספנות הישראלית", שערכה לשכת הספנות הישראלית. באירוע השתתף גם יו"ר חברת נמלי ישראל, עוזי יצחקי, שמונה לתפקיד השנה. יצחקי, לשעבר מנכ"ל משרד התחבורה, הוא מאנשי האמון הקרובים של שר התחבורה היוצא ישראל כץ, שתקופתו התאפיינה במדיניות פרו-סינית מוצהרת.

יצחקי אמר באירוע כי "בחודשים האחרונים התקדמנו ופעלנו אל מול עיריית חיפה וגם מול עיריית אשדוד ועשינו 'הסכמי שלום' - הסכמים שאפשרו לנו להריץ ולהמשיך להאיץ את בניית נמלי הים החדשים וכמובן את ההיערכות של המפעילים החדשים". הוא אף גילה כי "שני המפעילים החדשים - אלה מסין (בחיפה) ושוויץ (באשדוד)- ימשיכו להיערך כדי להביא לכאן את המנופים ואת הציוד. בקרוב יראו פה לא רק את בניית התשתית וההנדסה אלא גם את הציוד החדש שיכלול פעילות אוטונומית ואוטומטית".

מכיוון שאין לנו סיבה לפקפק בדבריו של יצחקי, אפשר להסיק מהם אחד משני דברים. או שהאמריקאים, ומערכת הביטחון הישראלית, החליטו מסיבות שאינן ידועות לנו להסיר את ההסתייגויות להמשך הקמת נמל המפרץ ומסירתו לסינים; או שמישהו בצמרת הישראלית החליט להתעלם מההמלצות האמריקאיות.

מה הלאה?

ההתפתחות הזו מסירה, לכאורה, את סימני השאלה והאי וודאות סביב השליטה הסינית העתידית בנמל המפרץ החדש, הופכת אותה לעובדה קיימת ומעלה את השאלה המתבקשת: מה הלאה?

לא נופתע אם התשובה לשאלה הזו עוברת בנכס הימי שצמוד לנמל המפרץ החדש - נמל חיפה "הישן", שגם הוא נמצא בעיצומו של תהליך מתקדם להפרטה בסיוע מכרז בין לאומי. מקורות לא רשמיים אמרו לנו השבוע כי בין המתעניינים נמצאות גם חברות סיניות עם קשרי בעלות לממשלת סין והאמת, שזה לא אמור להפתיע אף אחד.

נתחיל בכך שהמכרז העתידי פונה לחברות בעלות כיסים עמוקים. בניתוח שפורסם ב"גלובס" בסוף אוקטובר, על ידי עמירם ברקת, נכתב כי במסגרת מכירת השליטה אמור המשקיע להתחייב על השקעה של כמיליארד שקל בשדרוג תשתיות נמל חיפה הישן על רקע התחרות הצפויה מצד נמל המפרץ שייפתח ב-2022. הסכום הזה נשמע הגיוני אם לוקחים בחשבון, שנמל המפרץ החדש שמקימים הסינים בסמוך עתיד להיות, על פי פרסומים בסין, נמל מתקדם שיעסיק מעט עובדים.

מדובר ביתרון משמעותי ביחס לנמל הישן ומאידך מכשול עסקי לא קטן בפני גופים עסקיים שבוחנים השתתפות במכרז על בסיס שיקולים עסקיים נטו. בנוסף, המדינה מצפה לתמורה כספית על המניות בהיקף של 800 מיליון עד מיליארד שקל.

בהתחשב בתנאי הפתיחה, בתחרות הצמודה העתידית ובקיבולת העודפת שצפויה בשני הנמלים, לפחות בשנים הראשונות להפעלתם במקביל, אפשר לשער שלא רק שיקולים כלכליים של רווח והפסד ישפיעו על ההחלטה לגשת למכרז אלא גם שיקולים אסטרטגיים חיצוניים. אנחנו גם לא שוכחים לרגע שהזוכה במכרז לתפעול נמל המפרץ, SIPG הסינית, הייתה המתמודדת היחידה בזמנו.

נכון להיום ממשלת סין היא אחת הבודדות, שיש לה גם את הכיסים הבלתי נדלים וגם את האינטרסים האסטרטגיים של גישה למכרז כזה, שלא לדבר על חיבוק חם ממוסדות השלטון הישראלים. עדיין לא ברור מה תהיה עמדת מערכת הביטחון בנושא, במיוחד לאור הנוכחות של נכסים צבאיים ישראלים רגישים בסביבת הנמל, אך הסרת ההתנגדות האמריקאית לניהול הסיני של נמל המפרץ החדש עשויה בהחלט להיות אור ירוק למהלך של השתתפות סינית במכרז. עם או בלי קשר, חברות סיניות כבר נכנסות כיום למכרזי אנרגיה בישראל והן צפויות להתמודד במכרז הפרטה נוספים של תחנות כוח.

נדגיש שתיאוריית "ראש הגשר" שכוללת יצירת רצף שליטה סיני במפרץ חיפה, על שני נמלים עם גשר יבשתי ומסילתי למדינות שכנות היא כרגע ספקולציה בלבד. אבל כך בדיוק היו היוונים מגדירים לפני שנים בודדות את האפשרות שכל נמל נמל פיראוס הענק יהפוך לנכס סיני. 

עוד כתבות

מפעל עשות אשקלון / צילום: יח"צ

אלביט הגישה הצעת רכש להחזקות הציבור בעשות אשקלון, המניה מזנקת

ההצעה היא לפי מחיר של 7 שקלים למניית עשות ובהיקף כולל של כ-24.8 מיליון שקל

חנויות סגורות בקניון רמת אביב בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

S&P מעלות: צפויה ירידה חדה בהכנסות המרכזים המסחריים

אחרי זינוקים של 40%-80% שרשמו המניות הבולטות בתחום הנדל"ן המסחרי ב-2019, מתחילת השנה ועד כה קוצץ שוויין של כמה מהן עד ליותר מ-40%

גליה רהב / צילום: איליה מלניקוב, גלובס

האחראית על מתחם הקורונה בשיבא: "הבעיה שלנו תהיה להחליט את מי להנשים ואת מי לא"

היא מנהלת את המכון למחלות זיהומיות בשיבא כבר שנים והתמודדה עם התפרצות האיידס, אבל אף אחד לא הכין את פרופ' גליה רהב לאתגר הרפואי הגדול ביותר שידענו. ועכשיו היא גם נבחרה להדליק משואה ביום העצמאות ● הרופאות שמובילות את המלחמה בנגיף הקורונה בישראל ● ליידי גלובס

צ'אנגפנג זאו (CZ), מנכ"ל Binance, גיא בן-ארצי, מנכ"ל Bancor  / צילום: רויטרס, יח"צ

מייסדיה הישראלים של חברת הבלוקצ'יין בנקור נתבעים בבקשה לייצוגית בארה"ב

אייל הרצוג, יהודה לוי והאחים גיא וגליה בן-ארצי הם בין הנתבעים ברשימה של 11 בקשות לתביעות ייצוגיות שהוגשו בניו יורק בסוף השבוע שעבר ● לטענת התובעים, המטבעות הדיגיטליים שהונפקו ע"י בנקור, בייננס וחברות בלוקצ'יין אחרות הם למעשה ניירות ערך שלא נרשמו כחוק

חלוקת חבילות סיוע לנזקקים בחיפה / צילום: ברק סלע

מהצעירים של חיפה דרך השכנים בבני ברק ועד המתנדבים בקיבוץ גת: הקהילות שלא מחכות לסיוע מהמדינה

בימים של ניתוק פיזי וסגר תחבורתי, קמות באזורים שונים בארץ יוזמות מקומיות, שהופכות את החיים של הנזקקים לקצת יותר טובים ● מהמתנדבים בקיבוץ גת, דרך השכנים בבני ברק ועד לצעירים בחיפה - כך פועלות הקהילות שמעדיפות לא לחכות לסיוע מהמדינה

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

הביקורת עשתה את שלה: עסקים קטנים יוכלו לקבל אשראי מוגדל מקרן הסיוע

החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, קבע כי עסקים קטנים בעלי מחזור מכירות שנתי של עד 25 מיליון שקל יוכלו לקבל הלוואה מוגדלת מקרן הסיוע המיוחדת שהקים האוצר ● עפ"י ההנחיה החדשה, עסקים אלה יוכלו לקבל הלוואה מוגדלת בגובה עד 16% ממחזור המכירות השנתי

משה ברקת / צילום: רפי קוץ

בשל הקורונה: האוצר ורשות שוק ההון יתירו לבנקים לספק ייעוץ פנסיוני מרחוק

הצעד נועד לסייע לענף הייעוץ הפנסיוני שהיקפו הצטמצם בשנים האחרונות ●  נכון לסוף 2018 ומאז 2007 ניתן ייעוץ פנסיוני בבנקים לכ-444.2 אלף איש, שלהם נכסים בהיקף של 187.5 מיליארד שקל

לא כולם מעוניינים בוועד עובדים / צילום: שאטרסטוק

קיזוז הפסדים ושבח מקרקעין בעקבות המגפה

עסקים שמוצאים את עצמם עם הפסדים בעקבות הקורונה יוכלו להקטין את חבות המס בעזרת קיזוז הפסד עסקי או הפסד הון

חיטוי של בית קולנוע בווהאן בסוף השבוע האחרון / צילום: Aly Song, רויטרס

הסינים יוצאים מהסגר אך מגלים שהם שבויים של החובות שצברו במהלכו

אם הביקוש העולמי למוצרים סיניים לא יעלה בחודשים הבאים, קיצוצי השכר יישארו, ומכירות העסקים הקטנים ימשיכו לרדת, חדלות הפירעון תטפס וההפסדים יחלחלו לבנקים ולחברות ההלוואות

אל על דרימליינר / צילום: גלובס

בשעה שנתניהו יחליט האם לחלץ את אל על, הסיוע לישראייר ולארקיע מתקרב

ההחלטה של רה"מ בדבר גורלה של ה"חברה הלאומית" תגיע גם על רקע הסדרי הלוואות שהמתחרות ארקיע וישראייר צפויות לקבל מהאוצר ● ועל אף זאת, חשוב להדגיש כי הסכנה הקיומית של אל על היא גם ההזדמנות הגדולה שלה לבצע מהלך של התייעלות מהשורש

פרויקט בנייה של אאורה ביהוד / צילום: איל יצהר, גלובס

מפחדים מהעלאת ריבית: הקורונה הטיסה את לקיחת המשכנתאות ב-50% לשיא כל הזמנים

הסיבות: העלאת רף המגבלה להלוואה במשכון הדירה והחשש מעליות ריבית ● סך המשכנתאות שניתנו במרץ 2020 עמדו על כ-9 מיליארד שקל ● משכנתאות בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקל הוקפאו ● בבנקים מעריכים כי המשבר יבוא לידי ביטוי בנתוני אפריל

ארבע עשרים וארבע לפנות בוקר בסניף יוחננוף במרכז נס ציונה / צילום: יובל לידור

רגע לפני ההסגר: 4 לפנות בוקר, שעה ו-40 דקות בתור לסופרמרקט

בלילה האחרון נרשמו דיווחים על תורי ענק מחוץ לסופרמרקטים, כשלקוחות ביקשו להגיע לרשתות בשעות החריגות האלה בתקווה למצוא סניפים עמוסים פחות עם מבחר גדול יותר לאחר חידוש המלאים בחצות

יאיר המבורגר / צילום: תמר מצפי

בצל הקורונה: מה חושבים במודי'ס על חברות ביטוח האשראי הפועלות בישראל

בססח - שבבעלות קבוצת הביטוח הראל וחברת יולר הרמס הזרה - נותרה באופק יציב לדירוג A3 שלה, בעוד שאופק הדירוג של כלל ביטוח אשראי השתנה לשלילי בדירוג זהה ● קופאס הבינלאומית, שפועלת עצמאית בישראל, עברה לאופק שלילי בדירוג A2

 

המשטרה סוגרת את הרחוב הראשי ז'בוטינסקי בכניסה לבני ברק בדרך להטלת סגר על העיר על פי הוראות הממשלה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

הסגר החל; משרד הבריאות ירחיב את מספר הבדיקות בבתי האבות

ממחר ב-15:00 ועד מחרתיים ב-7:00 לא ניתן יהיה לצאת מן הבית לצורך הצטיידות במזון ● תוקף ההחמרות הוא עד יום שישי ב-6:00 ● צו משרד הבריאות לחבישת מסכות ייכנס לתקוף בראשון בבוקר ● מספר מקרי הקורונה בארץ עומד על 9,248; מספר המתים - 65

מנכ"ל גלאסבוקס, ירון מורגנשטרן / אילוסטרציה: גלאסבוקס

גלאסבוקס גייסה 40 מיליון דולר כדי להקליט את המסך שלכם

החברה מפתחת ומשווקת פלטפורמה טכנולוגית לניתוח ושיפור חוויית משתמש, ע"י תיעוד המסך של המשתמשים וכל האינטראקציות שלהם באפליקציות ובאתרים של לקוחות החברה

יו"ר הפד, ג'רום פאואל / צילום: Carolyn Kaster, Associated Press

באדיבות הפד: התייצבות בשוק האג"ח האמריקאי

שוק האג"ח האמריקאי חוזר לתפקד, דבר שמסמן כי האמצעים החריגים שנקט הפדרל רזרב כדי להתמודד עם השפעת הקורונה על הכלכלה, אכן מקלים את המחנק באשראי

הפגנת העצמאים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הכסף בחשבון: 122 אלף מהעסקים שנמצאו זכאים למענק מהמדינה כבר קיבלו אותו

רשות המסים העבירה ביומיים האחרונים כחצי מיליארד שקל לזכאים למענק מהמדינה; המענק הממוצע עומד על כ-4,000 שקל ● אתמול אחה"צ, שלחה רשות המסים הודעות סמס לעשרות אלפי עסקים שזוהו כפוטנציאליים לקבלת המענק וטרם הגישו בקשה

ג'ונסון וברקע מרקל ומקרון. /צילום: רויטרס,  POOL New

בריטניה: דאגה לשלומו של בוריס ג'ונסון; גרמניה: תוספת 1,500 אירו לאחיות

ישנם 1,347,689 מקרי קורונה ברחבי העולם ● 74,782 אנשים נפטרו כתוצאה מהנגיף ● 68% ממקרי הקורונה בעולם מגיעים מסין, מארה"ב, מצרפת, מספרד, מאיטליה ומגרמניה ●  גרמניה: תוספת של 1,500 אירו לאחיות, הסגר לא יוסר עד 19 באפריל

משלוח של כמיליון ביצים שנחת בישראל / צילום: לסר

מיליון ביצים נחתו בישראל - מתי הן יגיעו לסופרמרקט שלכם?

אחרי החוסרים החריגים, כמיליון ביצים נחתו הלילה בישראל ופוזרו הבוקר ברשתות המזון, ומשלוח נוסף צפוי להגיע גם מחר ● אלא שברשתות המזון כבר מבהירים כי המשלוח הנוכחי לא יאפשר למלא את החוסרים האדירים שקיימים היום

בנייה בגני תקווה / צילום: תמר מצפי, גלובס

לקראת פסח: רשות מקרקעי ישראל יוצאת בסדרת הקלות

בין היתר - תשלומים לספקים וללקוחות ישולמו באופן מיידי, ללא דחיית אשראי ספקים/לקוחות, גם אם נקבע כך במסגרת ההסכם מול הספק או הלקוח; פינוי פולשים מבתי מגורים מאוכלסים לא יבוצע בשלב זה אלא בהתאם להנחיות היועמ"ש