גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רשות המסים פתחה בחקירה נגד שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לשעבר, ח"כ חיים כץ

החקירה מצטרפת להסתבכויות הפליליות הקודמות של כץ, שנאלץ להתפטר באוגוסט האחרון מהממשלה על רקע ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום בגין עבירות של מרמה והפרת אמונים ● השאלה המרכזית שנשאלת היום היא האם ישנו קשר בין הפרשה הקודמת לחקירת רשות המסים

חיים כץ / צילום: יוסי זמיר
חיים כץ / צילום: יוסי זמיר

רשות המסים פתחה בחקירה נגד שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לשעבר, ח"כ חיים כץ. ככל הידוע, כץ עצמו טרם זומן לחקירה. החקירה מצטרפת להסתבכויות הפליליות הקודמות של כץ, שנאלץ להתפטר באוגוסט האחרון מהממשלה על רקע החלטת היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, על הגשת כתב אישום נגדו בגין עבירות של מרמה והפרת אמונים.

השאלה המרכזית שנשאלת היום היא האם ישנו קשר בין הפרשה בגינה הוחלט להגיש נגד כץ כתב אישום לחקירת רשות המיסים.

נאשם נוסף בפרשה המיוחסת לחיים כץ, גם חברו של השר כץ, איש שוק ההון מרדכי (מוטי) בן-ארי, בעבירות של מרמה והפרת אמונים בצוותא ושימוש במידע פנים.

בכתב האישום צוין, כי במקביל לכהונתו כחבר כנסת, שימש השר כץ גם כיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ומתוקף תפקידיו אלה היה בעל השפעה על קידום הליכי חקיקה ונושאים שונים בעלי היבטים ציבוריים. במקביל פעל השר כץ רבות בשוק ההון, ותיק ההשקעות שלו גדל במיליוני שקלים בתקופה הרלוונטית. בן-ארי הוא איש שוק הון מנוסה, שהחל משנת 1999 שימש יועץ כלכלי של אקוויטל, חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק הישראלי השולטת בחברות שונות, ובהן איירפורט סיטי, נצבא, ישראמקו ויואל .
תפקידו של בן-ארי כלל מתן ייעוץ פיננסי לקבוצת אקוויטל, ניהול המזומנים ותיק ההשקעות הפיננסיות של חברות הקבוצה, גיוסי הון וכו'. מתוקף תפקידו, עסק בן-ארי במסחר בניירות ערך בחשבונות החברות בקבוצה, והיה "איש פנים" בהן. בצד זה הוא ניהל את תיק ניירות ערך הפרטי שלו, שכלל, בין היתר, החזקות באג"ח.

בכתב האישום נטען, כי עם השנים התפתחה בין השר כץ לבן-ארי מערכת יחסים שהפכה לקשר חברי קרוב ביותר, כשבמקביל אחזו השניים באינטרסים כלכליים הדדיים. במסגרת זו השר כץ עמד על הפוטנציאל הרב הגלום במיומנותו הגבוהה של בן-ארי בהפקת רווחים כתוצאה מהמסחר בשוק ההון ועל הפוטנציאל הכלכלי הגלום בכך עבורו.

על-פי האישום הראשון, בשנת 2010, ביוזמתו של בן-ארי, הניח השר כץ על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית מטעמו - תיקון 44 לחוק ניירות ערך - שנועדה להביא לשינוי בסדר הנשייה של חברות המצויות בחדלות פירעון, כך שבעלי אג"ח "רגילים" יקדימו בסדר הנשייה את בעלי השליטה בחברות. הדבר עשוי להביא לכך שבאופן מעשי, בעלי השליטה לא יקבלו בחזרה את כספי חובם. השר כץ ידע שבן-ארי אחז באינטרסים כלכליים מובהקים בנוגע לקידום הצעת החוק, הן מתוקף תפקידו בקבוצת אקוויטל והן באופן אישי, ולמרות זאת החליט לקדם את הצעת החוק שיזם בן-ארי. באותה עת החזיקה קבוצת אקוויטל אג"ח של חברות הנתונות בקשיים בהיקפים גדולים. תיקון 44 עשוי היה להביא יתרון כלכלי משמעותי לאקוויטל, לבן-ארי ולשר כץ, שהחזיק אף הוא באג"ח של חברות בקשיים.

במקביל לקידום תיקון 44, המשיכה להתפתח מערכת היחסים החברית ההדוקה שבין השר כץ לבן-ארי, וזאת, בין היתר, על רקע ההערכה הרבה שרחש השר כץ ליכולותיו וכישוריו של בן-ארי בשוק ההון (אותו כינה "מסי של שוק ההון", "גורו", "גאון" ומי ש"ניחן מאלוהים") ועל רקע רצונו של השר כץ לנצל יכולות אלה לשם הפקת תועלת כלכלית לחשבונו. במסגרת זו איפשר בן-ארי לשר כץ לבוא באופן תדיר למשרדי אקוויטל, לעתים מספר פעמים בשבוע, לצפות בו סוחר בניירות ערך ולהעתיק את הפעילות לחשבונו, תוך שהוא נותן לשר כץ טיפים בנוגע למסחר.

בנוסף לכך, נטען כי השר כץ ובן-ארי תיאמו ביניהם הזרמת עשרות הוראות מסחר בניירות ערך של קנייה ומכירה, וכתוצאה מהתיאום נקשרו עשרות עסקאות, בהיקפים של מיליוני שקלים, לאורך ימים רבים ובמגוון ניירות ערך, באופן שהניב לשר כץ תועלת כלכלית. בניגוד לחובה המוטלת עליהם על-פי כללי הבורסה לניירות ערך, נמנעו השר כץ ובן-ארי מלסמן את העסקאות כמתואמות, וכך יצרו בפני המשקיעים מצג כאילו מדובר בעסקה מקרית ואקראית בין קונה ומוכר אנונימיים.

לטענת המדינה, למרות היחסים ההדוקים ביניהם - החבריים והכלכליים - קידם השר כץ את הצעת החוק שיזם בן-ארי. לאחר אישור הצעת החוק בקריאה טרומית, פעל השר כץ לניתוב הדיון בה לוועדת הרווחה שבראשותו, כדי להבטיח לעצמו שליטה בהליכי קידום הצעת החוק. לאחר שהצעת החוק אכן עברה לוועדה שבראשותו, זירז השר כץ את ההליכים, תוך שהוא הודף במהלך הדיונים חלק ניכר מהערותיהם של גורמי המקצוע.

עוד על-פי כתב האישום, למרות שמערכת היחסים החברית והכלכלית ההדוקה של השר כץ ובן-ארי, והאינטרסים בהם אחזו השניים בקידום תיקון 44, העמידו את השר כץ בניגוד עניינים בין ענייניו הפרטיים לבין תפקידו הציבורי, הוא נמנע מלגלות אינטרסים אלה לוועדת הרווחה בעת הדיונים על תיקון 44.

השר כץ הזמין את בן-ארי להופיע בוועדה כמומחה אובייקטיבי לתחום, תוך שהוא נמנע מלספר לוועדה כי בן-ארי הוא יוזם הצעת החוק, כי יש לשניהם אינטרס כלכלי ברור בקידום הצעת החוק, וכי בין שניהם יש מערכת יחסים הדוקה, חברית וכלכלית. הצעת החוק אושרה בוועדה בתום שלושה דיונים, אשר התפרשו על פני חודש וחצי.

בהמשך, משנחשפה מערכת היחסים החברית ביניהם והוגשה תלונה לוועדת האתיקה של הכנסת, מסר השר כץ לכאורה מצגים כוזבים בעניין זה לוועדת האתיקה, שעל בסיסם דחתה קובלנה אתית שהוגשה נגדו, הגם שקבעה כי קיים טעם לפגם בכך שלא יידע את חברי הוועדה על החברות בינו לבין בן-ארי, על הקשר של בן-ארי לקבוצת אקוויטל ועל ההשפעה הפוטנציאלית של הצעת החוק על חברות הקבוצה.

על פי האישום, גם לאחר העברת תיקון 44, הוסיף הקשר החברי והכלכלי בין השר כץ לבן-ארי להתקיים, ובן-ארי המשיך להעניק לשר כץ טובות הנאה כלכליות שונות, כדוגמת המלצה על רכישת ניירות ערך בשעה שהוא מחזיק בידו מידע פנים, והדבר הניב לשר כץ תועלת כלכלית ניכרת . אחת השאלות המרכזיות כעת, כאמור, היא האם יש קשר בין התועלת הכלכלית שהפיק השר כץ על פי האישום האמור לחקירת רשות המיסים החדשה.

על-פי האישום השני, לאחר שהשר כץ מונה לתפקיד שר, הייתה עליו חובה להעביר את תיק ניירות הערך שברשותו ל"נאמנות עיוורת", שתיעשה על-ידי חברת נאמנות ציבורית בלתי תלויה, ולהעביר את שטר הנאמנות לגורמים המוסמכים. השר כץ פתח חשבון נאמנות במשרד רואי חשבון שטראוס-לזר, אך בפועל החשבון נוהל על-ידי בן-ארי בניגוד לכללים.

בן-ארי מואשם בגין פרשה זו בביצוע עבירה של מרמה והפרת אמונים בצוותא עם כץ.

באישום נוסף מואשם בן-ארי בעבירה של שימוש במידע פנים במסגרת תפקידיו בקבוצת אקוויטל.

במקביל לחקירת הפרשה האמורה נחקר בן ארי גם על ידי רשות המסים בחשד להעלמת מס של עשרות מיליוני שקלים מרווח של מעל 150 מיליון שקל ממסחר בניירות ערך בין 2006 ל־2015. חקירת מס הכנסה נגד בן ארי ברשות המיסים נפתחה על רקע חקירתו ברשות ניירות ערך, במסגרת אותה חקירה שייחסה לו ולכץ שימוש במידע וגריפת רווחים אסורים של מאות אלפי שקלים.

תיק המס נגד בן ארי ממתין בימים אלה להכרעת פרקליטות מיסוי וכלכלה.

*** חזקת חפות: חיים כץ ומוטי בן ארי הם בגדר חשודים בלבד בחקירות המס. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, הם לא הורשעו בביצוע עבירה ועומדת להם חזקת החפות . בנוגע לפרשת מידע הפנים וטובות ההנאה, יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום עומדת לכץ ובן ארי חזקת החפות.

עוד כתבות

השופט שמואל מלמד / צילום: יוסי זמיר

תקלה קיצונית: נאשם נשפט ונגזר דינו - בתיק של נאשם אחר

התקלה התגלתה כשהנאשם ביקש לקבוע מועד לדיון להקראת האישום - וגילה לתדהמתו כי כבר הורשע, ועונשו נגזר ● השופט בתגובה לתלונה: "אין לי כלים לחקור מי הוא שנשפט לפניי" ● נציב התלונות אורי שהם קבע כי האשם למחדל איננו רובץ לפתחו של השופט, וסגר את התלונה נגדו

צ'אנגפנג זאו (CZ), מנכ"ל Binance, גיא בן-ארצי, מנכ"ל Bancor  / צילום: רויטרס, יח"צ

מייסדיה הישראלים של חברת הבלוקצ'יין בנקור נתבעים בבקשה לייצוגית בארה"ב

אייל הרצוג, יהודה לוי והאחים גיא וגליה בן-ארצי הם בין הנתבעים ברשימה של 11 בקשות לתביעות ייצוגיות שהוגשו בניו יורק בסוף השבוע שעבר ● לטענת התובעים, המטבעות הדיגיטליים שהונפקו ע"י בנקור, בייננס וחברות בלוקצ'יין אחרות הם למעשה ניירות ערך שלא נרשמו כחוק

עסקים סגורים בתקופת משבר הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

הישראבלוף של החל"ת: כך מנצלים מעסיקים את העובדים שלהם, ואת המדינה

מבדיקת "גלובס" עולה כי מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת בעקבות משבר הקורונה, ממשיכים לדרוש מהם למלא משימות • חלק מהעובדים מדווחים על מענקים שהובטחו להם ברגע שישובו לעבודה, אבל רובם עושים זאת ללא תמורה, ובלבד שהמעסיק יקלוט אותם עם החזרה לשגרה

השוק בקריית שמונה. ריק בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

דעה: שוכרי נכסים? במקרים רבים החוק יעמוד לצידכם

חוק החוזים מאפשר לשוכרים שלא יכולים להשתמש בנכס ששכרו להשתחרר מהשכירות ללא קנס, במקרים מסוימים ● מגפת הקורונה ללא ספק תהיה מקרה כזה

 

בוריס ג'ונסון במסיבת העיתונאים / צילום: אדי מוהאלנד, AP

בריטניה: ראש הממשלה בוריס ג'ונסון הועבר לטיפול נמרץ

מספרי מקרי הקורונה המאומתים מסביב לעולם עומד על 1,312,494 בני אדם, והנגיף גבה את חייהם של 72,636 אנשים ● בצד החיובי - 275,068 בני אדם כבר החלימו

שוטר במעבר הגבול הסגור בין דנמרק לגרמניה / צילום: Ritzau Scanpix, רויטרס

אחרי שהצליחו לשטח את העקומה, דנמרק ואוסטריה יוצאות לקרב על חזרה לשגרה

בחלק ממדינות אירופה כבר מתחילים לדבר על הדרך לצאת מהמשבר ובאוסטריה ובדנמרק אפילו קבעו תאריך - 14 באפריל ● בדנמרק מדברים על "חזרה איטית" לשגרה מהשבוע הבא ● נראה כי המדינות שהצליחו "לשטח את העקומה" כבר עומדות בפני לחץ עסקי וציבורי לפתוח מחדש את המשק

פרויקט בנייה של אאורה ביהוד / צילום: איל יצהר, גלובס

מפחדים מהעלאת ריבית: הקורונה הטיסה את לקיחת המשכנתאות ב-50% לשיא כל הזמנים

הסיבות: העלאת רף המגבלה להלוואה במשכון הדירה והחשש מעליות ריבית ● סך המשכנתאות שניתנו במרץ 2020 עמדו על כ-9 מיליארד שקל ● משכנתאות בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקל הוקפאו ● בבנקים מעריכים כי המשבר יבוא לידי ביטוי בנתוני אפריל

ביקוש עצום בפאזלים / צילום: Ted S. Warren, Associated Press

לא רק ביצים ונייר טואלט: המוצרים שהמחסור בהם כבר מעבר לפינה

עם כל הכבוד למוצרי יסוד כמו נייר טואלט וביצים, מתברר שהקורונה מציבה במחסור גם ענפים שבימי שגרה לא חלמו להפוך לנדרשים כל-כך, וזוכים כעת לרנסנס ואף לשוק שחור שהתפתח מתחת לרדאר ● ומהן הדרכים היצירתיות שמצאו הספקים להתמודד עם המחסור ולהרוויח?

כמו לכל דבר, גם לעבודה מהבית יתרונות וחסרונות / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

דעה: קשה לסרב למעסיק, אבל לעובדים אסור לקחת חלק בהונאה

מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת בזמן משבר הקורונה, ובכל זאת דורשים מהם להמשיך לעבוד - הם עבריינים ● לעובדים יש עילת תביעה נגד המעסיק

ולדימיר פוטין ומוחמד בין סלמאן / צילום: Natacha Pisarenko, AP

לא מוותרות: כך רוסיה וסעודיה הכניסו את שוק הנפט למרוץ נגד הזמן

דחיית כינוס החירום של אופ"ק לא מבשרת טובות למפיקות הנפט, שנלחמות בקריסת מחירו ● בשעה שסעודיה ורוסיה ממשיכות להתכתש ביניהן, הצפת העולם בנפט גולמי מתרחבת

אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ

פרשנות: בנק ישראל בזבז את התחמושת כדי להיכנס מתחת לאלונקה. האם הורדת הריבית היתה הכרחית?

השפעתם המעשית של הצעדים שעליהם הכריז נגיד בנק ישראל צפויה להיות מוגבלת, אך נראה כי המניע שמאחוריהם הוא החשוב: רצונו של הבנק המרכזי להיתפס כשותף מלא למאמץ המלחמתי מצד אחד, וחשש שניצוצות הביקורת הציבורית כלפי הבנקים והתנהלותם יתלקחו לתבערה גדולה, מצד שני

ימי קורונה בארה"ב / צילום: AP Photo, AP

פרשנות - מחיר ההזנחה: הקהילה השחורה היא הנפגעת המרכזית מקורונה בארה"ב

חלקם בין הנדבקים ובין המתים גדול הרבה יותר מחלקם באוכלוסייה. עוני, היעדר טיפול רפואי, הרגלים לקויים וחוסר אמון בממשלה הם הסיבות העיקריות ● ניו יורק מוסיפה לחכות לחיל ורעדה לשיא המגיפה, ומכחישה שמועות על קבורה זמנית בגנים ציבוריים

ארבע עשרים וארבע לפנות בוקר בסניף יוחננוף במרכז נס ציונה / צילום: יובל לידור

רגע לפני ההסגר: 4 לפנות בוקר, שעה ו-40 דקות בתור לסופרמרקט

בלילה האחרון נרשמו דיווחים על תורי ענק מחוץ לסופרמרקטים, כשלקוחות ביקשו להגיע לרשתות בשעות החריגות האלה בתקווה למצוא סניפים עמוסים פחות עם מבחר גדול יותר לאחר חידוש המלאים בחצות

ראש הממשלה נתניהו דורש מהציבור להישאר בבתים / צילום: קובי גדעון, לע"מ

"גלובס" מצטרף לעתירה לגילוי פרוטוקולים של ישיבות הממשלה

העתירה הוגשה לבג"ץ כבקשת הצטרפות לעתירות "הארץ", ומטרתה לפעול לגילוי פרוטוקולים של ישיבות הממשלה בהן דנו בנושא ההתמודדות עם הקורונה ● "כשהמידע מוסתר ואינו גלוי, אין ביכולתם של המבקשים למלא את תפקידם בדמוקרטיה – לבחון את ההחלטות ואת דרך קבלתן"

אנשי הצוות הרפואי במחלקת טיפול נמרץ בבית חולים בפדלונה, ברצלונה, מנסים להציל חולי קורונה במצב קשה / צילום: Anna Surinyach, Associated Press

מהראשונות בעולם: ישראל תבצע ניסוי קליני בתרופה יפנית נגד קורונה

התרופה אביגן נבחנת לטיפול במחלת הקורונה בשלביה הראשונים וכעת נבדק האם ביכולתה לקצר את משך המחלה ולמנוע הידרדרות למצבים קשים ● הניסוי, שיתבצע ב-80 חולים בבתי החולים הדסה ואיכילוב, צפוי להתחיל בשבועות הקרובים

מיכאל בירנהק / צילום: איל יצהר, גלובס

“ה'ביטחוניזציה' של משבר הקורונה היא תקדים מסוכן. לא הצבא צריך לנהל אותו"

פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה לדיני פרטיות, מתריע מפני הצעדים שעושה המדינה באמצעות גופי הביטחון כדי לאסוף מידע על אזרחי ישראל: "משבר אזרחי צריך להיות מנוהל ומפוקח באמצעות כלים אזרחיים וע"י גורמים אזרחיים" ● מזהיר גם מ"תקדימים שיישארו ביום שאחרי"

פרויקט מחיר למשתכן ביבנה / צילום: אייל פישר

דעה: לעשות הכל ועכשיו כדי ששוק הנדל"ן לא ייעצר

ועדות תכנון שפועלות בהילוך ראשון ידחו תוכניות בחצי שנה ועצירת מכרזי רמ"י היא טעות ● לא צריך לחכות לסוף המשבר כדי להניע את הכלכלה כבר עכשיו

אשר לוי / צילום: איל יצהר

מנכ"ל אורבוטק לשעבר אשר לוי מונה ליו"ר NSO

לוי, שעזב את אורבוטק לאחר מכירתה, משמש גם כיו"ר של חברת לנדא פרינטינג ● באחרונה הצטרפו ל-NSO מספר בכירים עם רקע ביטחוני

חרדי תושב בני ברק עם מסכת פנים / צילום: AP

מספר המקרים בארץ עלה ל-8,904; 670 החלימו; 57 נפטרים

מתוך המקרים יש 7,841 במצב קל, 197 במצב בינוני, 140 במצב קשה, כשמתוכם 109 מונשמים ● צניחה של 80% במספר התיירים שפקדו את ישראל במרץ

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ

דעה: הבנקים לא מלכ"רים, אך לא צריכים להגזים

הבנקים צריכים לעשות מאמצים ולסייע ללקוחות דווקא היום, ולא רק להצהיר שהם מסייעים ונותנים גרייס