גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עכשיו זה רשמי: 4 ימי עבודה בשבוע טובים לכולם

מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת פוליטיקאים מפזרים הבטחות למעבר לשבוע עבודה מקוצר ● בינתיים, חברות שהפחיתו את שעות העבודה השבועיות או היומיות מדווחות על עלייה בפריון העבודה

סיאטה נאדלה, ריצ’רד ניקסון, ג’רמי קורבין / צילום: רויטרס
סיאטה נאדלה, ריצ’רד ניקסון, ג’רמי קורבין / צילום: רויטרס

בספטמבר 1956 הופיע סגן הנשיא האמריקאי דאז, ריצ'רד ניקסון, בקמפיין בחירות של המפלגה הרפובליקאית והבטיח לאמריקאים שבוע עבודה בן ארבעה ימים. "בעתיד הלא כה רחוק", אמר מי שיהפוך שנים לאחר מכן לנשיא ארה"ב, האמריקאים "יוכלו לחיות חיי משפחה מלאים יותר" בעזרת ארבעה ימי עבודה בלבד בשבוע. לפני כשבועיים, התייצב ראש מפלגת הלייבור ג'רמי קורבין לעימות טלוויזיוני לקראת הבחירות בממלכה, והבטיח לציבור הבריטי שבוע עבודה בן ארבעה ימים בלבד עד שנת 2030, אם יבחרו בלייבור. בשבעה העשורים שחלפו בין הצהרות שני הפוליטיקאים, הרעיון לקצר את שבוע העבודה בא והלך, שב לתודעה הציבורית ונזנח.

אבל מצב זה עשוי להשתנות. לא רק בשל הבטחות הפוליטיקאים, אלא בשל דרישות המעסיקים ואופיה המשתנה של העבודה בעידן הדיגיטלי. כבר כיום, חלק גדול מהעבודות המודרניות, ובמיוחד אלה הקשורות לעיסוק במידע, דורשות ריכוז מלא ויצירתיות, שעשויים לפי מומחים להגיע למקסימום דווקא על ידי הפחתת שעות העבודה באופן משמעותי וביצוע שינויים נלווים לכך. בין אם מדובר בהפחתת שעות העבודה לחמש-שש שעות ביום ובין אם בקיצור שבוע העבודה לארבעה ימים - "פחות הוא יותר" היא מנטרה שנשמעת בחודשים האחרונים יותר ויותר בהקשר ליעילות העבודה בעתיד הקרוב.

בשבועות האחרונים, לדוגמה, העיתונות הכלכלית מלאה בדיווחים על תוצאות ניסוי שקיימה חברת מיקרוסופט ביפן, שכלל את קיצור שבוע העבודה. העובדים ביפן ידועים בכל העולם בשעות העבודה הרבות שלהם, וכמה מקרים מתוקשרים של עובדים שמתו כתוצאה מעבודת יתר הכרוכה בתת-תזונה, תשישות והתייבשות עוררו סערה במדינה בשנים האחרונות. חברת התוכנה האמריקאית החליטה בקיץ האחרון לבצע פיילוט שיימשך חודש, ושכלל את קיצור שבוע העבודה לארבעה ימים, במקום החמישה הנהוגים במדינה כיום.

התוצאות היו מפתיעות. מה שהיה אמור להיות פרויקט שיגביר את האיזון בין העבודה לחיים, למעשה הקפיץ את היעילות והפריון של העבודה עצמה. בכל יום שישי באוגוסט האחרון משרדי מיקרוסופט בטוקיו היו סגורים. העובדים קיבלו תשלום מלא על יום זה. כדי להתמודד עם ההפחתה בשעות העבודה הכוללות, החברה הודיעה כי כל ישיבה של שעה במהלך השבוע שנותר תקוצר לחצי שעה, ועודדה את העובדים לתקשר ישירות בהודעות בנייד ולא בדואר אלקטרוני מרובה-מכותבים או בזימון פגישות. התוצאה הייתה, שלעומת מדדי הביצוע של השנה הקודמת באותו החודש, היעילות והביצועים של העובדים זינקו ב-40%, בנוסף לחיסכון של 23% בהוצאות החשמל באותו הקיץ.

הטלפונים נשארים מחוץ למשרד

קאל ניופורט לא היה מופתע. החוקר האמריקאי שכתב את הספר Deep Work ומוגדר "גורו של פריון עבודה", פרסם מאמר דעה ב"ניו יורק טיימס", שבו טען כי מה שמכונה עבודת הידע (Knowledge Work) הנדרשת כיום מחלקים הולכים וגדלים של האוכלוסייה משנה את פני העבודה, והיא מתאימה לימי עבודה של חמש שעות מרוכזות מקסימום, או לקיצור שבוע העבודה לארבעה ימים. מספר שעות העבודה אולי פוחת, הוא כותב, אך הפוקוס והיצירתיות עולים, וכתוצאה מכך גם היעילות של העובדים הדיגיטליים בעידן החדש.

ניופורט הזכיר את הנעשה בחברת ייעוץ טכנולוגית קטנה בגרמניה, בשם Rheingans Digital Enable, שבה הבעלים החדשים, לאסה ריינגנס, החליט עם רכישת החברה לפני כשנתיים להפחית את שעות העבודה היומיות משמונה לחמש, אך לשמור על רמות השכר זהות וגם את התנאים הסוציאליים. "הם לא היו בטוחים אם אני צוחק עליהם", סיפר הבעלים בראיון ל"וול-סטריט ג'ורנל", "אבל הייתי רציני לגמרי".

יש לציין, כי חמש השעות הנדרשות מהעובדים הן מלאות - הטלפונים נשארים בתיקים מחוץ למשרד, בדיקת האימייל מוגבלת לכמה פעמים בלבד, אסור להיכנס לפייסבוק או לרשתות חברתיות אחרות וגם שיחות מסדרון אינן מתקבלות בעין יפה. העובדים מתחילים בשמונה ויכולים ללכת באחת. לדברי הבעלים, העובדים מספקים אותה תפוקה ב-25 שעות מרוכזות כמו זו שסיפקו ב-40 שעות המלאות בהסחות דעת ובבזבוז זמן. היתרון, כמובן, הוא שאת "השעות המבוזבזות" הם מבלים עם המשפחה או כחלק משעות הפנאי שלהם, מה שתורם לבריאותם ולסיכוי שימשיכו לעבוד, ואולי אף ליעילות העבודה שלהם.

"כולנו חווינו את זה: אנחנו יושבים במשרד, בלי אנרגיה, קוראים עיתונים באינטרנט או גוללים בפייסבוק, אנחנו צריכים הפסקות קטנות כדי להיטען-מחדש, אבל אנחנו לא באמת מצליחים לעשות זאת", אמר הבעלים, "הרעיון שלי היה להתרכז רק בחמש השעות הראשונות של היום ואז פשוט לעזוב וליהנות מהפסקה משמעותית".

ניופורט, מומחה ליעילות בעבודה, כותב כי בדרך הזאת חברות יכולות לנצל "עבודה עמוקה" (Deep Work) שנמשכת שעות בודדות בלבד. "זהו סוג עבודה הדורש פוקוס מלא ודוחף אותנו לגבול היצירתיות והמחשבה", והוא הכרחי לחלק גדול מהעבודות, כמו כתיבה, תכנות, עיצוב ועוד. "קשה לשמור על רמה כזו של יעילות למשך יותר משלוש או ארבע שעות ביום", אמר בראיון ל"הרווארד ביזנס רוויו", "אבל פרק זמן זה של עבודה עמוקה, רצופה, ללא הפרעות - היא כל מה שאנו זקוקים לו כדי לשנות את היעילות שלנו".

המשך של מגמה היסטורית

אם יקוצר שבוע העבודה, או יקוצרו שעות העבודה בימים עצמם, תהיה זו המשכה של מגמה היסטורית. בראשית המהפכה התעשייתית, ימי עבודה של 12 שעות היו הסטנדרט, וכללו גם ילדים ונערים. משם הצטמצמו שעות העבודה ופחתו בהדרגתיות - בין השאר בגלל מאבקים נחושים של איגודי עובדים שהחלו לצוץ - מ-80 שעות בשבוע ל-70, עד שהקונגרס האמריקאי אימץ חוק הקובע את שבוע העבודה על 40 שעות בשבוע בשנות ה-40 של המאה הקודמת. מאז המצב לא השתנה רבות, והפער בין המדינה שבה שעות העבודה הרבות ביותר בשבוע באיחוד (יוון, 42) לבין גרמניה (35), למשל, עומד על שבע שעות בשבוע. "יש רק בעיה אחת עם המספר הזה ב-2019", נכתב במגזין "וויירד" שהקדיש גם הוא כתבה לנושא - "בלתי אפשרי לעבוד ממש במשך שמונה שעות בעבודות שרבים מאיתנו עושים".

נראה כי מי שתומכים בשבוע העבודה המקוצר או בהפחתת שעות העבודה הם העובדים עצמם. חלק גדול מהם סבור כי הוא יכול לבצע אותה כמות עבודה במספר שעות מופחת. בסקר מקיף שקיים ה-Workforce Institute בשמונה מדינות בשנה שעברה נמצא כי שבוע עבודה של ארבעה ימים הוא "פרק הזמן האידיאלי" שהגדירו העובדים הנשאלים עצמם, כדי להשיג את התפוקה הנדרשת אך גם לשמור על איזון בין העבודה לפנאי. מחצית מהנשאלים, שכללו עובדים במערב אך גם בהודו ובמקסיקו, אמרו כי היו יכולים לבצע את תפקידם בפחות מחמש שעות ביום, באותה יעילות.

בהקשר זה, פירסם "פורבס" באחרונה את סיפור ההצלחה של חברת יחסי ציבור אוסטרית (eMagnetix), שצמצמה את מספר שעות העבודה השבועית מ-40 שעות ל-30 שעות, וחוותה גאות בעסקים. בנוסף לעובדה שרוב מכריע של העובדים הרגיש בריא יותר מאשר לפני השינוי, וכולם ללא יוצא מהכלל היו מרוצים מהפחתת שעות העבודה, החברה הפכה למבוקשת מאוד בשוק העבודה, ומספר הפונים אליה למשרות זינק פי עשרה. אולי חשוב מכך, בעוד החברה ציפתה לירידה מסוימת ברווחים, זו לא קרתה, והמכירות אף צמחו ב-40%. החברה התרחבה משמעותית מאז שאימצה את שבוע העבודה בפורמט זה.

לא מתאים לכולם

כמובן, היכולת להשיג יותר בפחות שעות עבודה מוגבלת לארגונים ולחברות שבהם יש חשיבות לריכוז וליצירתיות, שבהן העבודה מבוססות על משימות, ולא מתאימה לכאלה המעניקות שירותים או דורשות עבודות מוכניות או זמינות גבוהה. כמה ארגונים בבריטניה בחנו את האפשרות לעשות זאת, אך זנחו אותה. אחת מהן, קרן וולקם, העוסקת בקידום פריצות דרך מדעיות, כולל בתחום הפוריות האנושית, פסקה בחודש שעבר כי "קיצור שבוע העבודה אינו יכול להתבצע בצורה שווה בכל המחלקות", ולכן העדיפה למנוע ניסוי כזה.

בריאן קרופ, מומחה לכוח אדם מחברת הייעוץ גרטנר, אמר בהקשר זה ל"וול סטריט ג'ורנל", שהמגמה של ימי עבודה קצרים היא חלק מהטרנד הנוכחי בשוק העבודה שבו הגמישות - מקום העבודה, שעות העבודה ואופיה - הם החשובים ביותר לעובדים, לפעמים יותר משכר. הוא אישר כי המחקרים מראים שרוב העובדים יעילים רק למשך ארבע או חמש שעות ביום עבודה ממוצע, כך שהפחתת הזמן שבו הם נמצאים במקום העבודה משמונה או תשע שעות ביום אינו בהכרח פוגע בחברות, או בתפוקה שלהן. אולי להיפך. 

עוד כתבות

פיצול תיקי השקעות מאפשר להתמקד במטרות ספציפיות / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

זהירות! קנסות לפניך: הרגולציה החדשה שתחולל שינוי מהותי בכשלי הסליקה

רגולציה אירופית חדשה שתיכנס לתוקף השנה תחולל שינוי מהותי בטיפול בכשלי סליקה ● הרגולציה, שתחול על כל סוגי ניירות הערך, תטיל קנסות קבועים על הצד שיגרום לכשל ● המהלך ישפיע על גופים בישראל וגם על לקוחותיהם, שעלולים לשאת בעלויות הנובעות מכשלי סליקה בעסקאות שבוצעו עבורם

שבתאי אדלרסברג, נשיא ומנכ"ל אודיוקודס / צילום: יחצ

הישראלית הראשונה שמפרסמת דוחות בעונה: אודיוקודס עמדה ברף העליון של התחזיות

החברה סיימה את השנה עם הכנסות של כ-200 מיליון דולר, צמיחה של 13.7% ביחס ל-2018, ועם רווח נקי Non-GAAP של 89 סנט למניה ● החברה צופה הכנסות של 214-222 מיליון דולר ב-2020, צמיחה של 6.8%-10.8% - קצב צמיחה מתון יותר מב-2019 ● הרווח הנקי Non-GAAP למניה צפוי להסתכם השנה ב-1.08-1.12 דולר

מימין: אליעזר פישמן ועו"ד יוסי בנקל / צילומים: אלון רון ושלומי יוסף

המרדף אחרי הנכסים הנעלמים של אליעזר פישמן מסתבך: עובר לערכאות בינלאומיות

ביהמ"ש בת"א דחה את בקשתו של עו"ד יוסי בנקל, הנאמן על נכסי אליעזר פישמן, להצהיר כי נכסים של 100 מיליון אירו מוחזקים עבור פישמן בחו"ל • השופט הפנה את בנקל לבתי המשפט בגרמניה • בנקל: "אגיש תביעות מחוץ לישראל בדיוק כפי שעשיתי עד כה בישראל"

משאית של חברת ביכורי השדה / צילום: איל יצהר

בהלת הקורונה ומצבה של יינות ביתן לוחצות על ביכורי שדה - שצפויה להפחית את מחיר ההנפקה

הנפקת המניות הראשונית של משווקת הירקות והפירות הטריים, שתוכננה לתחילת השבוע הבא, צפויה להידחות בכמה ימים ● שווי החברה המבוקש בהנפקה, שעמד עד כה על כ-600 מיליון שקל "לפני הכסף", צפוי לרדת בכ-10%

טראמפ, נתניהו, אבו מאזן / צילומים: shutterstock, אלעד מלכה, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דיווחים בארה"ב: מדינה פלסטינית "על תנאי" ושרטוט גבולות מחדש. תוכנית המאה של טראמפ נחשפת

לפי דיווח של "וושינגטון פוסט": טראמפ יחשוף הערב את פרטי תוכנית השלום ● לפלסטינים תינתן אוטונומיה מוגבלת, אך שיעורה ילך ויגדל בתנאים מסוימים ● בסופו של דבר ישלטו הפלסטינים על 70%-80% משטח הגדה ● "אף פלסטיני או ישראלי לא יידרש לנטוש את ביתו"

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי

האקזיט של אבי גבאי מהפוליטיקה: יקבל אופציות בשווי 12 מיליון שקל בסלקום

באסיפה שתתקיים ב-5 במרץ יתבקשו בעלי המניות של חברת התקשורת לאשר הקצאה של כ-4.2 מיליון אופציות למנכ"ל החדש, נוסף על שכר חודשי בסיסי של 110 אלף שקל

אילוסטרציה של ננורובוט תוקף גידול סרטני / הדמיה: shutterstock, שאטרסטוק

רשות החדשנות רוצה להפוך את תחום הביו-הנדסה לתעשייה

תוכנית חדשה בתקציב ראשוני של 100 מיליון שקל שמה פוקוס על התחום החם הבא בביומד, אחרי בריאות דיגיטלית: Bioconvergence, שבעולם עדיין נמצא ברובו באקדמיה • רובוטים זעירים שמוליכים תרופות, בדיקת מינונים בזמן אמת והדפסת רקמות להשתלה - אלה רק כמה דוגמאות לפעילות הישראלית בענף

מטוסי אמריקן איירליינס, יונייטד ודלתא / צילומים: יח"צ, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

איך הפך ענף התעופה בארה"ב לחזק ביותר בעולם במונחי רווחיות, ואיך ישראל קשורה לסיפור?

הגל הירוק ששוטף את אירופה, ולפיו נוסעים מוותרים על טיסות כחלק מהמאבק הסביבתי, פוסח על ארה"ב ● בשעה שבאירופה נרשמת ירידה בהיקף הנוסעים בטיסות פנים, הדוחות הכספיים של חברות התעופה הגדולות בארה"ב מצביעים על מגמת המראה

סוחר בבורסת ניו יורק. המצטרפת החדשה אינמוד סיימה את אוגוסט בזינוק של 42%   / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

נגיף הקורונה מרעיד את השווקים: "עלולות להיות השפעות מהותיות"

לאחר עליות חדות בשווקים עולה השאלה האם הגיע הזמן לממש רווחים, ללא קשר לדרמה שנרשמת כעת בצל התפרצות נגיף הקורונה

מטוס של אייר אינדיה / צילום: שאטרסטוק

ממשלת הודו מנסה שוב למכור את אייר אינדיה: 3.26 מיליארד דולר תמורת 100% ממניות החברה

הממשלה הגבילה את הגשת ההצעות לרכישת החברה עד לאמצע חודש מרץ ● הפוקוס הוא על קונים מקומיים שיוכלו להמשיך ולהפעיל את החברה מהודו

חשבוניות  / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הרמת הרף להוכחת סיבה לרכישת חברה בהפסדים

ההשוואה בין פסק דין אחים נאוי, בו נקבע כי החברה לא יכולה לקזז הפסדים צבורים בשלד הבורסאי שרכשה, לבין הפסיקה הוותיקה בעניין שאלת המלאכותיות ברכישת חברה בהפסדים, מלמדת רבות על מגמותיה של פסיקת המס הישראלית ● גילוי נאות: חברת אחים נאוי היא לקוח המשרד

משרדי ?Wix / צילום: רויטרס

מניית Wix זינקה ב-750% מאז ההנפקה; קרן מנגרוב מימשה מניות ביותר מ-400 מיליון דולר בשנתיים

מדיווח ל-SEC עולה כי בסוף 2019 החזיקה הקרן, שהייתה בעבר בעלת המניות הגדולה בחברת האינטרנט, ב-1.8% בלבד ממניות Wix, לעומת 6.3% בסוף 2018

ביטקוין / קרדיט: שאטרסטוק

הביטקוין שוב מעל 9,000 דולר; דויטשה בנק: "הוא תנודתי מדי"

מדד Bitwise 10, המשקלל את מחיריהם של 10 מטבעות הקריפטו הגדולים, עלה ב-26% מתחילת השנה ● דוח מחקר של דויטשה בנק: מספרם של מחזיקי הקריפטו בעולם צפוי לגדול פי ארבעה בעשור הקרוב

הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

בוטל גיוס ההון המתוכנן של קרן הנדל"ן האמריקאית הרץ גרופ

קרן הריט הרץ גרופ מחזיקה בבעלות מלאה על חברת הרץ פרופרטיס, שאגרות החוב שלה בהיקף של 542 מיליון שקל נסחרות בבורסה מאז דצמבר 2017

מירי כהן / צילום: יונתן בלום, גלובס

סגנית ראש מטה הדיור, מירי כהן, עוזבת את תפקידה ופותחת משרד עו"ד פרטי

כהן, שכיהנה בתפקיד מאז 2015 והייתה אחראית על תחומי התכנון והשיווק של קרקעות, תוחלף ע"י שירה ברנד, עורכת דין ומתכננת במקצועה, שכיהנה בשנתיים האחרונות כיו"רית הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז מרכז

הרבט מקמסטר / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"פוטין יכול ללכת ל'יד ושם' ולהתחזות לחבר שלכם, בעוד הוא מערער את ביטחונכם עם אספקה צבאית לאיראן"

בראיון ראשון לתקשורת מאז שסיים את תפקידו כיועץ לביטחון לאומי בבית הלבן, חושף הרברט מקמסטר את הלך הרוחות בוושינגטון, מגן על המהלך לחיסול סולימאני ומביע פסימיות בנוגע לעתיד השלום: "האפשרות שפתרון שתי מדינות יצא לפועל, הולך ופוחת"

בנימין נתניהו/ צילום: רויטרס

מדינת ישראל נ' בנימין נתניהו: כתב האישום הוגש לבית המשפט

(עדכון) - רה"מ הודיע הבוקר כי הוא מושך את בקשת החסינות: "מאחר שלא ניתן לי הליך הוגן, החלטתי לא לתת למשחק המלוכלך הזה להימשך" ● נתניהו לא יכול להגיש בקשה חסינות חוזרת בכנסת ה-23 ● היועמ"ש: "כתב האישום הוגש למזכירות ביהמ"ש המחוזי בירושלים, כמתחייב בחוק"

הנשיא רוחאני / צילום: רויטרס

"מאבק על חלוקת האחריות לטרגדיה": הממשל האיראני מנסה לאחד שורות

הצבא טוען כי אסון הפלת המטוס האוקראיני היה באשמת קצין אחד, ואילו "רוחאני והביורוקרטיה שלו רוצים לגלגל את האחריות לכל הצבא כמוסד, כדי להרוויח קצת הון פוליטי מהאסון" ● ובינתיים הציבור זועם, הנשיא רוחאני מפגין חוסר כבוד כלפי המנהיג העליון, וכולם מתכוננים לבחירות לפרלמנט שיתקיימו בחודש הבא

מה אפשר  לקנות ב-1.4 מיליון שקל במרכז הארץ / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איזו דירה תוכלו לקנות ב-1.4 מיליון שקל במרכז הארץ

שלושה חדרים בחולון, שלושה חדרים בפתח תקווה, שלושה חדרים בבני ברק או שלושה חדרים בראשון לציון

חיים כץ / צילום: יוסי זמיר

דיוני הקמת ועדת הכנסת בנושא חסינותו של ח"כ חיים כץ יוצאים לדרך

(עדכון) - לאחר שנתניהו הודיע הבוקר כי הוא מושך את בקשת החסינות שהגיש, דיוני הוועדה רלוונטיים כעת רק לח"כ חיים כץ ● יו"ר הכנסת אדלשטיין החליט שלא להשתתף בהצבעה על הקמת הוועדה, והוא יעביר את ניהול הדיון לסגנו, ח"כ מאיר כהן ● 40 ח"כים נרשמו לדבר במהלך הדיון