גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך מי שהייתה הימה ה-4 בגודלה בעולם נהפכה למוקד תיירותי, דווקא כשמתייבשת

לפני כחמישים שנה הייתה ימת אראל בקזחסטן הימה הרביעית בגודלה בעולם כולו ● גסיסתה מושכת זן ייחודי של מטיילים: "תיירות סוף העולם" ● ז'אנר תיירותי מתפתח

מאז המאה ה־20, הולכת הימה ומתייבשת / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
מאז המאה ה־20, הולכת הימה ומתייבשת / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

ככל שמצבו העגום של כדור הארץ המתחמם הולך ומידרדר, סוגה חדשה ומבעיתה של חוויה תיירותית מתפתחת - "תיירות יום הדין" קוראים לה בתחום חקר התיירות ושיווקה, או בשמה הקל יותר לעיכול: "תיירות סיכוי אחרון לצפייה". המונח מתייחס לתופעת הדעיכה וההיעלמות של תופעות טבעיות וחברתיות בטרם ייבלעו ויטבעו בשקט האלים של תחילת המאה ה-21.

משלגי הקילימנג'רו באפריקה ועד דובי קוטב רעבים המשחרים למזון בחוג הקוטב הקנדי; מערבות עשב גוססות בטיבט ועד קהילות "אקזוטיות" באמזונס על יערותיו הנעלמים בנגיסות מסור. כל התופעות הטרגיות הללו מהוות אומנם יעד לעצומות נואשות וקצרות חיים ברשתות החברתיות, אך באותה מידה הן משמשות גם כיעד לחוויה צרכנית, בעולם שמחפש יותר מכול נישות כלכליות בתוליות. ימת אראל (Aral) שרובה באוזבקיסטן וחלקה בקזחסטן היא אחת מהן.

תמהיל של רוחות רפאים

רבים הם המקומות סחופי הרוחות בעולם, אך כאן, בקצוות הצחיחים של הרפובליקה האוזבקית, רוחות הרפאים רבות ומרובדות מן הרגיל, בתמהיל מוזר של רוחות העבר, כובד ההווה והאיום המזדחל מעבר לאופק מכיוון העתיד לבוא.

קראקלפקסטן (Karakalpakstan) אינו שם שרבים נוהגים לגלגל על לשונם. רשמית, מחוז אוטונומי במערבה של אוזבקיסטן, ובפועל אזור הנשלט באופן מלא ממרכז המדינה בטשקנט. האזור נקרא על שם יושביו המקוריים, הקרא-קלפקים, "שחורי הכובע", ומתייחס לבני הארץ, שבטים טורקיים הקרובים במוצאם ולשונם לקזחים ולקירגיזים, שהתייחדו בכסות ראש שחורה עשויה תלתלי כבשים עבותים.

האזור נחשב כיום מודח ונידח גם במונחים מרכז-אסיאתיים ליברליים ולאחר מוראות המאה ה-20, קריסת ברית המועצות וחבלי הלידה של עצמאות אוזבקיסטן. מקובל להניח כי קרוב למחצית מכוח העבודה של המחוז נמצא בניכר ושולח את פרי עמלו מאלמאטי, קזאן ומוסקבה.

אך העיר קראקלפקיה לא תמיד הייתה בסוף העולם. בעבר היא נקראה חווארזם ושכנה באזור הפורה של דלתת נהר האמו-דריה, נהר האם של מרכז אסיה, מקום שבו נשפך הנהר האדיר לימת ארל והיה בשעתו נווה מדבר רחב ידיים באמצע הרמה המדברית של מרכז אסיה. קראקלפקיסטן הייתה אחד מאסמי התבואה החשובים ביותר שבין פרס לסין והייתה משאת נפשם של מצביאים, נוודים ויושבי קבע כאחד.

מקום מיוחד תפסה חווארזם בתולדות האנושות, שכן היא ידועה כמקום הראשון במרכז אסיה אשר נכבש על-ידי צ'נגיז (ג'ינג'יס) חאן והייתה הסכר שדרכו פרצו גייסות המונגולים במאה ה-13, בדרכם לאיחוד מזרח ומערב באימפריה היבשתית הגדולה ביותר שידע האדם. הדי מלחמות נשכחות עוד מהדהדים בערבות הצחיחות שמעבר לנאת המדבר המרכזית, והיא זרועה ביצורים מתפוררים בני תקופות רחוקות ושרידי יישובים בני בלי שם, זכר לימים שבהם אימפריות קמו, פרחו ונמסו חזרה לחולות, תוך שהן גורפות עמן את חיי האדם וזכרו כאחד.

אבל לא רק מלחמות ידע האזור. במהלך ימי הביניים המוקדמים ידעה חווארזם פריחה תרבותית משמעותית. בחצרות הארמון ובין צלליה המגינים של המדרסה הסתופפו משכילים ומשוררים, אנשי מדע, דת ורוח, בעוד המישורים צרובי השמש ואדומי החול של מדבריות קיזיל קום שימשו כנתיב מסחר פורה, שהוביל לא רק סחורות ורעיונות אלא גם פליטי אמונה, צליינים פוליטיים ומלכים גולים.

וכל השפע הזה התנקז לימת אראל, שרובה באוזבקיסטן וחלקה גם בקזחסטן. האגם שימש כמעין מפלט בים השממה הצורבת שסביבו. עם רמת מליחות של כשליש ממי הים התיכון וטמפרטורת מים נוחה, שימש האגם האדיר בית גידול פורה לכשני תריסר מיני דגים, בעוד שגדות שפכי הנהרות שהובילו אליו היוו סביבה עשירה ושופעת במיני צומח, עופות ויונקים, וכל אלה תמכו בקהילות חקלאות, דיג ומרעה משגשגות. לפני כחמישים שנה הייתה ימת אראל הרביעית בגודלה בעולם כולו. כיום היא איננה עוד.

מאז המאה ה־20, הולכת הימה ומתייבשת / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

המוות הלבן

אי אפשר להימלט מדמותה של העננה הלבנה הקטנה, "פרח הכותנה". הסמל הזה נשקף מן הקעריות הקטנות המנקדות בכחול ולבן עתיק את שולחנות בתי התה בבוכרה וסמרקנד, מתנוסס על פסלי חוצות מחלידים, ואף תופס מקום של כבוד בסמל המדינה עצמה. הכותנה כמו מסמלת את תמצית רעיון השגשוג והרווחה הכלכלית של מרכז אסיה כולה, אך בלב ההלקט הצחור טמונים ונסתרים להם זרעי פורענות שחורים.

בעוד שהכותנה, צמח חינני ורב תועלת שמוצאו מהודו, נטעה שורש באדמתה הברוכה של מרכז אסיה כבר לפני מאות שנים, רק בתקופת הכיבוש הצארי נוצלו ליבה של הארץ ואגני נהרותיה לשם גידול אינטנסיבי של כותנה לייצוא והעלו את יוקרתו הכלכלית של האזור בעיניהם של אדוני הארץ החדשים. אלה שלחו כמויות הולכות וגדלות של הזהב הלבן בצורתו הגולמית למפעלי טוויה משגשגים במערב האימפריה הרוסית.

התקופה הסובייטית הביאה להרחבה ניכרת של שטחי גידול הכותנה, ולשדו של נהר האמו-דריה האדיר הוקז והוקא אל עבר אדמת הלס הצמאה של הערבות, שהפכו לשדות כותנה מאופק עד אופק. הכותנה המודרנית היא צמח מפונק, ומלבד חיבתה לשמש יוקדת, גידולה בצורתה המודרנית דורש כמויות גדולות של מים והפרזה בחומרי הדברה, דשנים וכימיקלים אחרים. בין שנות ה-60 ל-80 דחקה עצמה הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית לשיא תפוקת כותנה של קרוב ל-6 מיליוני טונות בשנה, ובכך הפכה לאחת מיצרניות הכותנה הגדולות בעולם. מגמות ייצור אלו המשיכו גם כאשר היה ברור לרשויות התכנון המרכזי כי אין בהן כל היגיון כלכלי.

חבלי העצמאות במרכז אסיה צמצמו אומנם במעט את תעשיית הכותנה ברפובליקה האוזבקית שזה מכבר קמה, אך ההתניות הסובייטיות הנושנות וסוגי שחיתות חדשים הביאו להמשך מדיניות הכותנה הקודמת, כשאליה מצטרפים דיווחים על עבודות כפייה בעונת הקטיף, בהן גם של ילדים צעירים, והזרמת רווחים לידיהן של האליטות הטריות והרעבות של הרפובליקה הצעירה.

האגם נאנק בכאב

בשנות ה-70, לאחר קרוב לשני עשורים של הצמאה כבדה וניתוק מר מנהר האם, האמו-דריה, ואחיו הסיר-דריה שמצפון, היה ברור כי האגם הענק נאנק בכאב. קו המים הנסוג של ירידת המפלס המתמדת החל לגלות טפחים של איים חדשים באזורים שבהם היה האראל רדוד מכדי לכסותם. סופות חול מתגברות וקו החוף הנסוג במהירות הביאו לתגובה סובייטית בהולה בדמות ועדות מדעיות, שקבעו שיש צורך ברפורמה בניהול משק המים במרחב המרכז אסייאתי עד לשנת 2010. מיותר לציין כי לא הימה ולא ברית המועצות עצמה שרדו לראות את יישום הרפורמות הדרושות.

היעלמות האגם המיטה חורבן על האזור כולו. שרידים של חומרי הדברה ודשנים הפכו לסופות חול מרעילות, ואלה הביאו לא רק לשינוי אקלימי מכריע בכלל האזור, אלא גם לעלייה מחרידה במקרי סרטן, מחלות נשימה וכליות וכן בתמותת תינוקות. כמו תאונת רכבת אקולוגית בהילוך איטי, הפך האגם ל"מדבר אראל", כפי שהוא מכונה לעיתים כיום בפי תושבי המקום.

התהליך הזה ממיט אסון אחר אסון על תושבי קהילות הדיג, המרעה והחקלאות של חווארזם, בעוד קרקעית הים החשופה ממשיכה לפלוט משקעים רעילים ברדיוס של עשרות קילומטרים. בנוסף, היעדרה של ההשפעה הממתנת של הימה על האקלים הביאה לחורפים קשים הנלווים לקיצים חמים ויבשים במיוחד, ואלה האיצו את התרסקות הכלכלה המקומית והקהילות הנסמכות עליה.

נסיעה לאורך רצועת המים המערבית, שארית הפליטה של ימה שבעברה הייתה גאוותה של מרכז אסיה, היא כיום חוויה מוזרה להפליא. יש משהו מתעתע באזור, שצחיחותו הנידחת משדרת ראשוניות התואמת במדויק את תשוקת הגילוי החביבה כל-כך על חוויית התיירות המודרנית. בכפר הדייגים לשעבר של סודאשי, דייג בודד בשם ז'לראס עוד מתקן רשת התלויה לייבוש מול מפעל עיבוד דגים נטוש ומתפורר. לשאלה מה משקל הדגים שעולים ברשתו הוא עונה במבוכה "לא הרבה", ומסרב בנימוס תקיף להצעה לקבל אבטיח ולחם. לשאלה מה יאכל, ענה בפשטות משוכת כתפיים, ציפורים.

הדרך חזרה דרומה זרועה בקברי נוודים קזחים, פליטי רעב משנות שלטונו של סטאלין. במוינק, עיירת נמל לשעבר ומקום די אומלל בהווה, מנסות הרשויות לשדר אופטימיות תעשייתית נושנה, וכרזות צבעוניות מבשרות על שיטות חקלאיות מתקדמות ואף על בריכות גידול לקרפיונים, שכמו מפצים בקורבנם על שני תריסר מיני הדגים האבודים של אראל.

אל מול מרכז מבקרים דמוי מגדלור המדכא בעליזותו המשקיפה אל הים המת, מוטלות גוויות מוזרות. במרחק של 200 קילומטרים לפחות מנתח הים הגוסס, רובצות על גחונן המחליד שאריות צי הדיג המפואר של אראל, מחלידות ברוח המדבר החולית והצורבת ומשמשות כאטרקציה מרכזית במקום שאין בו הרבה להציע מלבד חורבנו-שלו.

בית קברות לאוניות / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

בירה של שקיעה אחרונה

לאראל לא תהיה עוד תקומה. מלבד חלק קטן וסכור היטב בשטחה הקזחי של הימה, שגודלו פחות מעשירית משטחו המקורי של האגם, ברור לכול כי גם רצועת המים הצרה, המלוחה עד צריבה ועשירת הכימיקלים שבמערב אוזבקיסטן, תיעלם בעשור הקרוב, אולי קצת יותר.

במחנה יורטות בודד אל מול האופק המאדים מתאספים מבקרים ספורים לחוג את רדת הערב. זוג צרפתים בירח דבש, צמד מהנדסי מכרות אירופים בחופשה וכמה מבקרים משנגחאי. לשאלותיי מה הסיבה שהביאה אותם כה רחוק ועמוק לאזור כה לא מסביר פנים, הם עונים במתכונת דומה להפליא: "סיכוי אחרון לראות".

מחנה יורטות / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

מותו של מקום, כך נראה, עשוי אף הוא להיחשב לחוויה אסתטית, ולעיתים נדמה כי נפש האדם בגמישותה מסוגלת להדביק חיוניות פואטית לכול. וכך, על גדות אגם גווע יושבים בני עממים שונים - צרפתים, סינים ורוסים - לוגמים בירה קרירה למחצה, ומשוחחים בעליצות על חוויות היום, ועל ניסיונות שכשוך במימיו המרים של הים המת, ומחליפים רשמי תמונות של כפרי דייגים חרבים.

לא רחוק משם ניצבת עיר מתים עתיקה, מיזדחאן. שכבות קברותיה נושאים זכר רב-רבדים לדתות, תרבויות ועמים שלשונם יבשה זה מכבר. על הקליפה האחרונה, המוסלמית, ניצבת מחצית מבנה קדוש, חזיתה חסרה ושארית כיפתה פעורה השמיימה. זהו "שעון הזמן" של חווארזם.

האגדה המקומית מספרת כי המבנה הוקם על קברו של אדם הראשון, ואולי של אחד מצאצאיו חסידי דתות האמת. בכל שנה, ממשיך הסיפור, נושרת לבנה יחידה מקירותיו המתים של המבנה. כאשר תיפול לבסוף לבנת החומר האחרונה, יבוא העולם לקיצו. וכך, עולים עולי הרגל מקרוב ומרחוק ועורמים זו על גבי זו שבע לבנים, סגולה ידועה לאריכות ימים, ונושאים תפילה חרישית שירבו חיי אדם, ראשון ואחרון, ולמען יאריכו ימי העולם. אולי יש תקווה לעולם, והיא טמונה בכח הרצון האנושי גם לנוכח אופק מתקדר. ואולי באמת כאן, במישורים סחופי הרוחות, החל כבר סוף העולם. 

מידע מעשי

טיולים לימת אראל יוצאים לרוב מהעיר נוקוס, שאליה אפשר להגיע בטיסה קצרה מטשקנט, ברכבת לילה מן המזרח, או בנסיעה של כמה שעות מאורגנץ' הסמוכה לעיר חיווה. מגוון נותני שירותים מקומיים מציעים סיורים רכובים הכוללים ביקור בשפת הימה, בעיירת הדייגים לשעבר של מוינוק ובאתרים ארכיאולוגים באזור. המרחקים ארוכים יחסית ולכן מומלץ לפנות לפחות ארבעה ימים לביקור באזור.

העיירה מוינוק עצמה לא מציעה הרבה מבחינת נקודות עניין, אך המוזיאון המקומי מציג את אוסף סוויצקי, לקט יחודי של אמנות אוונגרד סובייטית, ומומלץ להותיר כמה שעות לביקור במקום.

עוד כתבות

תיירים מצלמים ליד מקדש לוקסור במצרים / צילום: Mohamed Abd El Ghany, רויטרס

המלחמה במזרח התיכון שלא הכרתם: למה ישראל עדיין נופלת משכנותיה ביכולת למשוך תיירים

ישראל נהנתה בשנה החולפת ממספר שיא של תיירים, אבל ביחס למדינות הקרובות אליה - ירדן, מצרים, לבנון וקפריסין - לא מדובר במספר פנומנלי ● אז מי שיאנית האזור, ועם אילו תוכניות עתידיות שלהן משרד התיירות יצטרך להתמודד?

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 22 בינואר

אתמול באיכילוב: 7 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

בית הדין הרבני בתל אביב. / צילום: תמר מצפי

ביהמ"ש למשפחה: בגידה ממושכת של האישה אינה עילה לחלוקת רכוש לא שוויונית

בזמן שמערכת המשפט מחכה לדיון הנוסף של העליון בהלכת "פס"ד הבוגדת", צדדים לסכסוכי גירושים מנסים לזכות בנתח גדול יותר מהרכוש בטענה לבגידה ● והפעם: שופטת ביהמ"ש למשפחה מירב אליהו דחתה בקשת בעל לשנות את חלוקת הרכוש מאחר שאשתו בגדה בו במשך 20 שנה

ניר צוק. ירידה חדה בשכר / צילום: תמר מצפי

החברות הכי שוות: פאלו אלטו, טבע ואלטיס בין מקומות העבודה הטובים ללהט”בים

כך לפי סקר שערך ארגון Human Rights Campaign הפועל לזכויות הלהט"ב בארה"ב ● מקומות עבודה טובים אחרים לקהילה כוללים את אמזון, אפל, וולמארט ולא מעט חברות תרופות

יעל טרויכין / צילום: יונתן בלום

"חייבים למצוא דרכים חדשות להתגונן מפני האקרים. אין פתרון קסם שיכול להרוג מכשפות ומפלצות בבת אחת"

יעל טרויכין, שמכהנת כמנכ"לית חברת סייבר כבר בגיל 26, מספרת ל"ליידי גלובס" איך היא מתאמנת 30 פעם לפני פיטורי עובד, מתי שווה לצאת עם כפיף לדרינק כדי לבנות אמון, וכן, גם על הפחד לאכזב וליפול

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא רוסיה ולדמיר פוטין / צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

ביקור פוטין: "אמרתי לאמא של נעמה יששכר - 'הכל יהיה בסדר'"

פוטין אמר לנתניהו כי "אני בטוח שזה יהיה לטובת התפתחות הקשרים בין המדינות" ● ההחלטה בנוגע לחנינת נעמה יששכר תלויה בין השאר בנכונות נתניהו למלא אחר מספר בקשות של הממשל הרוסי

שופטי בית הדין הארצי לעבודה./  צילום: שלומי יוסף

החברה שהואשמה באחריות להטרדה מינית ברילוקשיין: לבטל את פסק הדין בשל "טעות עובדתית"

לטענת החברה, שחויבה לשלם רבע מיליון שקל לעובדת שהוטרדה, בעוד שבית הדין קבע כי ההטרדה בוצעה במשרדי החברה, ההטרדה בוצעה במלון אקראי מרוחק • התובעת: קביעות בית הדין תואמות את עובדות האירוע

עו"ד חנן פרידמן - יוני רייף / צילום: יחצ

לאומי נהנה מאמון ממשקיעים זרים: מגייס 2.6 מיליארד שקל בהנפקת CoCo בחו"ל

הבנק סגר אמש בהצלחה את הליך התמחור לגיוס 750 מיליון דולר, עם ביקושים ליותר מ-4 מיליארד דולר, בהנפקה למוסדיים זרים של כתבי התחייבות נדחים שיוכרו כהון רובד 2 ● זוהי הנפקת חוב בחו"ל ראשונה מסוגה לבנק ישראלי

עמנואל מקרון בביקורו בישראל / צילום: Atef Safadi, רויטרס

מקרון גער בשוטרים הישראלים; בצרפת מבקרים אותו על חוסר תכנון

נשיא צרפת גער בשוטרים הישראלים שרצו ללוות אותו לתוך כנסיית סנטה אנה בירושלים ● התקרית סוקרה בהרחבה בתקשורת הצרפתית, שביקרה את הנשיא על החלטתו "לצאת לטיול מאולתר" בעיר העתיקה

ניתוח פלסטי הוא לא סוף הסיפור /  צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

פלסטיקאי אמריקאי שביצע הונאת ביטוח ומס בהיקף כ-4 מיליון דולר - הוסגר לארה"ב

הרופא, דיוויד מורו, שנעצר בישראל בחודש יוני 2019, ירצה בארה"ב 20 שנות מאסר, לאחר שהורשע בבית משפט פדראלי בקשירת קשר לביצוע הונאה ובדיווח כוזב בדוח מס הכנסה

איציק ברוך, בעלים של קבוצת יובלים / צילום: כפיר זיו

קולנוע אורות ברעננה ימכר ב-165 מיליון שקל; במקומו: פרויקט מגורים ומשרדים

חברת "רמות בעיר", בשליטת איציק ברוך וישראל לוי, חתמה על אופציה לרכישת המתחם ● התב"ע הקיימת על הקרקע, בשטח של 5.6 דונם, מיועדת למגורים, מסחר ומשרדים בשטח כולל של כ-21 אלף מ"ר

הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי

הבורסה ננעלה בירידות: פנינסולה ומיטב זינקו ב-8% ו-10% בהתאמה

מדד ת"א 35 איבד 0.2%, כך גם מדד ת"א 90 ● מיטב דש קפצה לאחר שרכשה מניות פנינסולה במסגרת ההנפקה ב-115 מיליון שקל ● נייס איבדה 2.8%, אנלייט ירדה ב-1.7%, דלק ירדה בכ-1%, טבע קפצה ב-2.6% ואופקו הלת' בזינוק של 7%

נוסעת ברכבת התחתית בביג'ינג  / צילום: Aly Song, רויטרס

סין מעלה הילוך במאבק בוירוס הריאות: הטילה הסגר על 3 ערים

הרשויות בעיר הואנגגאנג, בה חיים כ-7.5 מיליון בני אדם, סגרו את כל דרכי התחבורה הציבורית, כולל אוטובוסים ורכבות ● גם על אז'ו, עיר שכנה נוספת עם מעט יותר ממיליון תושבים, הוטל הסגר דומה

כריסטין לגארד / צילום: שאטרסטוק

ההחלטה הראשונה השנה של לגארד: הריבית באירופה ללא שינוי

הריבית על הפיקדונות נותרה על מינוס 0.5%, והבנק צופה כי הריביות ישארו בטווח הנוכחי ואף יירדו עד אשר האינפלציה תעלה ל-2% ● הבנק הודיע על בחינה מחודשת של המדיניות המוניטרית לראשונה מאז 2003

חן ליכטנשטיין  / צילום: תמר מצפי

ירידה של עד 20% ברווח המתואם של אדמה ב-2019 למרות הכנסות שיא של קרוב ל-4 מיליארד דולר

הרווח החשבונאי של חברת מוצרי ההדברה ב-2019 צפוי להיות נמוך בהרבה בשל הפחתות בעלות אופי חד פעמי ● לדברי החברה השלמת שדרוג והעתקת אתרים ישנים יביאו לחיסכון שנתי מהותי בעלויות החברה של 34-47 מיליון דולר לפני מס, החל מ-2020

ג’רום פאואל / צילום: Jonathan Ernst, רויטרס

בעזרת הפד: בנקים עולמיים שוב נוהרים לשוקי הריפו

דוח לשכת היציבות הפיננסית מצביע על האטה ניכרת בצמיחת מכשירי "בנקאות צללים" מרכזיים, שמהווים את הסיכונים הגדולים ביותר למערכת הפיננסית העולמית ● הבנקים העניקו ב-2018 הלוואות ריפו ב-5.9 טריליון דולר, זינוק של 21%, ונטלו הלוואות קצרות טווח ב-6 טריליון דולר, גידול של 15%

כנסיית המחלוקת בעין כרם ירושלים/ צילום:   Shutterstock

פרשנות: הבלופים של השבוע: מהאיום הביטחוני של קאסם סולימאני ועד לנזירות רוסיות כועסות

למה בכלל תקציב הביטחון צריך לגדול עכשיו, מלבד עזרה לתדמיות של נתניהו, כוכבי ובנט? ● ומדוע המחוות הנדל"ניות שנעשו עבור הנשיא פוטין בירושלים לא יתבצעו ככל הנראה? ● הבלופים הגדולים של השבוע ● פרשנות

חזי בצלאל בהשקת WE4G של אקספון \ צילום: איל יצהר

משרד התקשורת קבע שאקספון נדרשת לשלם מיליוני שקלים לבזק

לדברי המשרד, בזק ביצעה עבודות טכנאים לאקספון במסגרת השוק הסיטונאי שעליהם היא נדרשת לשלם בהתאם לתיק השירות. אקספון הבהירה שהיא מוכנה לשלם אך בהתאם למה שנקבע במקור בתיק השירות ולא לפי דרישות בזק. הנושא ככל הנראה הולך להכרעת בית המשפט

נתניהו וריבלין בעת הצילום המשותף של המנהיגים שהשתתפו בארוחת הערב בבית הנשיא / צילום: רויטרס, POOL

פרשנות: החמימות שגילו מנהיגי העולם לא הפשירה את יחסי נתניהו-ריבלין

בערב קר רשמה ישראל הישג דיפלומטי כשהצליחה לכנס בבית הנשיא רשימה נכבדה של מנהיגים בינלאומיים ● בערב כזה אי אפשר להכחיש את כישרונו המוכח של נתניהו לדיפלומטיה בינלאומית ● למרות ההצלחה, הנוכחים בארוחה היו צריכים לגלות דיפלומטיה ביחסים עם הנשיא ורה"מ ● פרשנות

דני כהן, קרן ויולה / צילום: תמוז רחמן

שותף מנהל בקרן ויולה: "לא אשקיע בסטארט-אפ שאין לו שיווק גאוני"

דני כהן, שותף מנהל בקרן ההון סיכון ויולה, שובר את המיתוס וטוען: "חברה צריכה קודם כל שיווק מעולה - ורק אחר-כך מוצר טוב" ● הוא גם מתנגד לתפיסת הסטארט-אפיסט הצעיר: "בחברות הגדולות שהשקענו בהן, היזמים מעל גיל 40" ● מתוך הפודקאסט של ערן גפן "חצי שעה של השראה"