גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם מדינות יתקשו לממן שירותי בריאות בשל משבר האקלים

ההתחממות הגלובלית, הקרחונים הנמסים, חלקו של המגזר העסקי ומחאת הענק ● כמה נקודות מעניינות מהימים האחרונים של פסגת האקלים

מחאת האקלים / צילום: Cheena Kapoor, רויטרס
מחאת האקלים / צילום: Cheena Kapoor, רויטרס

ביום שני נפתחה במדריד פסגת האקלים השנתית של האו"ם, ואליה נהרו משלחות גדולות מרחבי העולם. זהו כנס האקלים החשוב בשנה, והוא מאחד לדיונים בני שבועיים דמויות מכל רצף העשייה הסביבתית. במסגרת הכנס, מציגים מומחים דו"חות ונציגי המדינות מדברים על השגת יעדי הסכם פריז ורבדים שונים של המשבר האקולוגי והצורך לייצר פתרונות מדינתיים, כלכליים וחברתיים, תוך שיתוף פעולה עולמי.

בפתח הכנס, הוצג דו"ח של השירות המטאורולוגי, ובו תחזית קשה לגבי העשור הבא; אם לא די בכך ששנת 2019 עשויה להיות אחת משלוש השנים החממות ביותר בהיסטוריה של מדידות הטמפרטורה, אנו הולכים לקראת עליית טמפרטורה של 4-3 מעלות. גם בישראל פורסם דו"ח מדאיג של השירות המטאורולוגי, לפיו ישראל מתחממת בקצב מהיר, כשמאז 1950 הטמפרטורה המוצעת עלתה בכ-1.4 מעלות והיא צפויה לעלות בעד 1.2 מעלות עד שנת 2050.

כמות המשקעים בישראל תפחת בעד 25% ומספר הימים החמים יעלה. ההשלכות הצפויות הן על כל תחומי החיים. פסגת האקלים, עם זאת, היא פוליטית - לא מדעית. כשהדו"חות המדעיים והנתונים הקשים מחייבים פעולה, מנהיגי העולם יצרכו לגבש תכנית חדשה וחסרת פשרות, שתצליח להדביק את קצב השינוי ולייצר פתרונות לבלימת משבר האקלים ככל שניתן, והתמודדות עם תוצאותיו הבלתי נמנעות. אך רגע לפני, כמה נקודות מעניינות מהימים האחרונים של פסגת האקלים.

1. בריאות ושינויי האקלים

ארגון הבריאות העולמי (WHO) הציג בפסגת האקלים במדריד סקר עולמי שביצע בנושא "בריאות ושינויי האקלים". הארגון מעריך כי אם היו מיושמים הצעדים שנקבעו עד עתה בהסכם פריז, ניתן היה למנוע את מותם של יותר ממיליון בני אדם בשנה.

לפי חישובי הארגון, הסיכונים הסביבתיים הנגרמים בשל שינויי האקלים מובילים ליותר מ-12 מיליון מקרי מוות בשנה. קשיים בנגישות מי שתייה ועלייה בתחלואה הם חלק מההשפעות הרבות עליהן מצביע ארגון הבריאות העולמי, המזהיר כי ככל שיחמיר המשבר, מדינות רבות יתקשו למצוא מקורות מימון להתמודדות עם הסיכונים הבריאותיים של שינויי האקלים.

2. חקלאות - מבעיה לפתרון

סקטור החקלאות מייצר כ-23 אחוז מכלל פליטות גזי החממה הנגרמים על ידי בני אדם, כאשר משקי גידולי בעלי חיים למאכל בני אדם הינם 14.5 אחוז מהפליטות הללו. פרקטיקות החקלאות המתועשות מצליחות לייצר כמויות מזון גדולות לשוק העולמי, אך גורמות לשחיקת קרקע משמעותית, לאובדן מגוון ביולוגי ולזיהום מים מתוקים. בנוסף, החקלאות שלנו דורשת כמויות אדירות של מים מתוקים ודשנים.

"אדמה הולכת לאיבוד באזורים חקלאיים פי 10-40 מהר יותר משיעור ההיווצרות שלה, מה שמעמיד בסכנה את הביטחון התזונתי של האנושות", אומר מומחה האדמה של UNEP, עבדלקרד בנסדה. לפי האו"ם, מדי שנה מאבדת האנושות שטח אדמה פורה בגודל הדומה ליוון, ו-33% משטחי האדמה ירדו בפוריותם.

תוכנית הסביבה של האו"ם מדברת על "החזרת פחמן למקום בו הוא שייך - האדמה", ומסבירה כי באמצעות פרקטיקות חקלאיות מרובות, נוכל לעזור באחסון כמויות אדירות של פחמן אטמוספרי בקרקע, ובמקביל לחדש את פוריות האדמה, בריאות הצמח ומערכות אקולוגיות שלמות. פרקטיקות חקלאיות המגדילות חומר אורגני בקרקע עשויות לתמוך בייצור מזון מוגבר, שיפור השמירה על המים, עמידות בפני בצורת וחוסן של המערכות האקולוגיות.

"במהלך הוועידה, עיקר הדיון נסב על איך לסייע לחקלאים להיערך לשינויי האקלים (לדוגמא, ע"י פתוח השקיה יעילה יותר) ופחות על יישום הפחתת פליטות מהסקטור החקלאי", מספרת פרופ' אופירה אילון, חוקרת בכירה, ראש תחום סביבה במוסד שמואל נאמן ופרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה, המשתתפת בפסגת האקלים. "ניתן להעריך כי הסיבה לכך היא שכאשר יש להיערך, קל יותר לקבל לכך מימון בינלאומי. לנושא זה רלוונטיות עצומה לישראל. כמדינה שפיתחה חקלאות ושיטות חקלאיות מתקדמות, כנגד כל הסיכויים ( מחסור במים, יובש וחום), יש לנו הרבה מה להציע לעולם בתחום, ולא רק בשיטות קונבנציונאליות, אלא גם בשיטות מתקדמות כמו, למשל, חקלאות מדייקת.

3. מאחודים מאחורי המדע. אך האם המדענים זהירים מדי?

דו"חות המדענים מהווים בסיס לפעולה, כשהם בוחנים את המצב לאשורו ומהם נגזרים יעדים כמותיים מדידים איתן המדינות צריכות לעבוד. אך האם המדענים זהירים מדי, בשל חששות פוליטיים? במסגרת הפסגה נערך פאנל של מדעני ה-IPCC, בו נכחה מייסדת התנועה הירוקה וחברת הכנסת לשעבר יעל כהן פארן.

"בדיון של ה IPCC בעיקר הבנו כמה המדענים הולכים על קו דק כדי שלא יגידו שהם 'מוטים', ולכן הניסוחים שלהם כל כך זהירים", היא מספרת. "ובכל זאת בדוח האחרון היו יותר ברורים וחדים כי המצב קשה מאד. הם מדענים, הם מציגים את המדע כדי שישרת מדיניות, אבל לא אומרים לקובעי מדיניות מה לעשות, רק מה ההשלכות של אי עשייה. זה הקו הדק שהם מקפידים לשמור עליו".

בסוף הדיון, נגשה פארן לאחד המדענים, ואמרה לו שלדעתה הם צריכים "להבין שהם במלחמה. הבחירה של אנשים מסוימים להפוך את האזהרות והמחקרים של 97% מהמדענים ל'אמונה', מערערת את יסודות הציביליזציה שלנו. המדענים צריכים להבין זאת ולחדד את דבריהם".

במסגרת הוועידה, התקיים גם דיון מורחב בדו"ח ה-IPCC בנושא האוקיינוסים והקריוספרה. לפי הדו"ח, שינויי אקלים יגרמו לאובדן של עד 80 אחוזים של כיסוי הקרחונים, סיכון מוגבר לאירועי אקלים קיצוניים, מחסור במים ועליית חסרת תקדים במפלס הים.

בעשור האחרון, המסת הקרח בגרינלנד הוכפלה, ובאנטרקטיקה הקצב הוא פי שלושה לעומת העשור הקודם. בשכבת קפאת-העד (פרמה-פרוסט) כלואה כמות עצומה של מתאן, שעם המסת קפאת העד תשתחרר לאטמוספירה ותסב נזק רב. המדענים מעריכים שהמסת קפאת-העד עלולה להתחרש עוד לפני שנת 2040 - פרט שלא נכלל בדו"ח מפני שלא ניתן לקבוע במדויק את טווח השנים.

4. גרטה בדרך, פעילי הסביבה כבר שם

לפני כשנה וחצי החלה ברחבי העולם מחאת האקלים. ההפגנות החלו מפעולת היחיד של הצעירה השוודית גרטה טונברג, שהחליטה לשבות בימי שישי מחוץ לפרלמנט במדינתה, עד שהמבוגרים יפנו קשב למשבר האקלים. תוך זמן קצר הצטרפו אליה ילדים רבים ברחבי העולם שקיבלו השראה מפעילותה דרך הרשתות החברתיות, והם הקימו את "ימי שישי בשביל העתיד". בהפגנה הגדולה שהתקיימה בספטמבר השתתפו כ-6 מיליון איש ברחבי העולם, והפגנות מקומיות הצליחו להניע פוליטיקאים להכרזות על מצב חירום אקלימי ודחיפת הנושא בפרלמנטים.

טונברג, שהחלה מסע ארוך לוועידה שתוכננה להתקיים בצ'ילה, נאלצה לחזור ליבשת אירופה באמצעות "טרמפ" שמצאה עם סירה המופעלת באמצעות פאנלים סולריים, ופספסה את פתיחת הוועידה. היא הגיעה השבוע לחופי ליסבון, שהתה בה מספר ימים, וצפויה להשתתף בוועידה במהלך השבוע הבא וככל הנראה בהפגנת יום שישי היום בעיר.

הפעילים הסביבתיים הרבים מרחבי העולם כבר שם - בשטח הוועידה או בהפגנות ברחבי מדריד. בין אם מדובר באקטיביסטים שמשתתפים בדיונים או במפגינים רבים המקיימים מיצגי מחאה, פרופ' אילון שנכחה במספר פסגות אקלים בעבר, מספרת שמעולם לא הייתה הוועידה כל כך שוקקת - מלאת אנשים צעירים אקטיביסטים, שבאו לקחת חלק בנעשה.

בתוך כך, אמש התרחשה יוזמה מעניינת; 222 קבוצות הורים מ-27 מדינות ובהן ישראל, פרסמו פנייה משותפת מליבם אל נציגי הממשלות בפסגת האקלים של האו"ם. בפנייתם הם דורשים מהממשלות לקדם מדיניות אקלים נחושה ודחופה על מנת להגן על בריאותם, חייהם ועתידם של ילדים לפני שיהיה מאוחר מדי.

ההצהרה מבקשת מנציגי הממשלות הנושאים ונותנים בוועידת האקלים במדריד, רבים מהם הורים בעצמם, לזכור את תפקידם הדואלי כהורים וכשליחים, בשעה שהם פועלים להתמודדות עם מצב החירום האקלימי שישפיע על הילדים של היום ועל הדורות הבאים. "ההתחייבויות הפוליטיות הנוכחיות משאירות אותנו במסלול של עלייה קטסטרופלית של 3-4 מעלות בטמפרטורה העולמית. כל טון של פחמן שנפלט לאטמוספירה מקרב אותנו אל נקודות אל-חזור אקלימיות שעלולים להביא לחורבן האנושות עוד בימי חיינו וחיי ילדינו", כתבו ההורים.

מאיה גלזרמן-לשם מקבוצת 'הורים למען האקלים ישראל' פנתה לממשלת ישראל: "אנחנו, הורים לילדים, מודאגים מאוד ממשבר האקלים העולמי ומאזלת ידם של המנהיגים בטיפול בו. ישראל נמצאת במיקום גיאוגרפי רגיש במיוחד, והנזקים מהמגמות האקלימיות כבר מתרחשים וצפויים להחריף באופן קיצוני. אנחנו מחזקים את בני הנוער במחאתם האמיצה והחשובה, חוברים אליהם, ופונים בקריאה נחרצת אל מקבלי ההחלטות להכריז על מצב חירום אקלימי ולפעול בהתאם".

5. סחר בפליטות, קיזוז פליטות, מיסי פחמן. לאן מכאן?

למרות יעדי המדינות בהסכם פריז, השבוע פורסמו נתוני פרויקט הפחמן העולמי לפיהם פליטות גזי החממה מדלקים מאובנים יגיעו ב-2019 לשיא של כל הזמנים, ויעמדו על 36.8 מיליארד טון פחמן דו-חמצני. ואמנם, קצב הגידול השנתי היה נמוך ביחס לנתוני העבר, ועמד על 0.6% לעומת 2.1% ב-2018 ו-1.5% ב-2017. כעת, על כתפי המדינות מוטלת האחריות לחתוך באופן דרסטי את הפליטות, כשבמקביל האוכלוסייה העולמית הולכת וגדלה.

זהו אתגר מורכב הדורש לא רק צעדים דרסטיים ואומץ פוליטי - אלא גם התגייסות נחושה של המגזר העסקי, שנדרש להשתנות ולהתאים את עצמו לאחד האתגרים הגדולים ביותר שבפניהם ניצבה האנושות. בין אם מדובר בשינויים בליבת העסק או בהיטלים דוגמת מס פחמן - החדירה של נושא משבר האקלים לשיח החברתי והפוליטי, עתידה לייצר לאורך השנה עיסוק רב בתחום במדינות השונות, בהן גם ישראל.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

עליות בבורסה בתל אביב: טבע מטפסת, טוגדר מזנקת 10%

המדדים ת"א 35 ות"א 90 עולים בכ-0.4%, מדד הבנקים מטפס ב-0.35% ● לאומי שוקי הון: "בימים הקרובים נראה שהעצבנות בשווקים צפויה להיות גבוהה, ולפיכך יש להתכונן למסחר עם תנודתיות גבוהה יחסית"

פיצול תיקי השקעות מאפשר להתמקד במטרות ספציפיות / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

זהירות! קנסות לפניך: הרגולציה החדשה שתחולל שינוי מהותי בכשלי הסליקה

רגולציה אירופית חדשה שתיכנס לתוקף השנה תחולל שינוי מהותי בטיפול בכשלי סליקה ● הרגולציה, שתחול על כל סוגי ניירות הערך, תטיל קנסות קבועים על הצד שיגרום לכשל ● המהלך ישפיע על גופים בישראל וגם על לקוחותיהם, שעלולים לשאת בעלויות הנובעות מכשלי סליקה בעסקאות שבוצעו עבורם

כבאי מנסה לכבות שריפה באוסטרליה / צילום: STRINGER, רויטרס

קרן הפנסיה הבריטית שמאמצת מדיניות אקלים ומאיימת בפיטורים

קרן הפנסיה הבריטית הודיעה למנהלי הנכסים: הפחיתו בתוך שנתיים את החשיפה לשינויי אקלים - או הסתכנו בפיטורים ● "שינויי האקלים זו בעיה שהאימפקט שלה על השקעות מחמיר במהירות"

טים קוק, / STEPHEN LAM צילום: רויטרס

בשורות רעות לאפל: נגיף הקורונה עלול לפגוע בקצב ייצור האייפונים

"אם ההתפרצות בסין תהפוך לנרחבת יותר, זה עשוי להשפיע לרעה על שרשרת הייצור ולהפוך לדאגה מרכזית עבור המשקיעים"

יו"ר כחול לבן בני גנץ ונשיא ארה"ב בני גנץ / צילום: אלעד מלכה, יח"צ

גנץ: "אפעל ליישום תוכניתו של טראמפ בתיאום עם מדיניות האזור"

בשונה מן הפגישה עם נתניהו שנערכה אף היא מוקדם יותר היום, מהמפגש עם גנץ נשלחו אך ורק תמונות, ולא ניתנה הזדמנות לעיתונאים להיכנס ולשאול שאלות

מטוסי אמריקן איירליינס, יונייטד ודלתא / צילומים: יח"צ, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

איך הפך ענף התעופה בארה"ב לחזק ביותר בעולם במונחי רווחיות, ואיך ישראל קשורה לסיפור?

הגל הירוק ששוטף את אירופה, ולפיו נוסעים מוותרים על טיסות כחלק מהמאבק הסביבתי, פוסח על ארה"ב ● בשעה שבאירופה נרשמת ירידה בהיקף הנוסעים בטיסות פנים, הדוחות הכספיים של חברות התעופה הגדולות בארה"ב מצביעים על מגמת המראה

הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

בוטל גיוס ההון המתוכנן של קרן הנדל"ן האמריקאית הרץ גרופ

קרן הריט הרץ גרופ מחזיקה בבעלות מלאה על חברת הרץ פרופרטיס, שאגרות החוב שלה בהיקף של 542 מיליון שקל נסחרות בבורסה מאז דצמבר 2017

מתחם בזן בחיפה / צילום: פאול אורלייב

כל מה שצריך זה איום טוב: בזן רכשה מתקן למניעת זיהום שנה לפני שתיכננה

המשרד להגנת הסביבה החליט לסגור את פעילות מתקן הביטומן של בזן בעוד שלושה חודשים בשל גרימת זיהום ● על אף שבזן טענה כי לא תוכל לרכוש מערכת להפחתת זיהום לפני תום 2020, היום היא הודיעה על רכישת מערכת זמנית שתמנע את הסגירה ● עם זאת, טרם הוגשה למשרד תוכנית להפחתת זיהום

משאית של חברת ביכורי השדה / צילום: איל יצהר

בהלת הקורונה ומצבה של יינות ביתן לוחצות על ביכורי שדה - שצפויה להפחית את מחיר ההנפקה

הנפקת המניות הראשונית של משווקת הירקות והפירות הטריים, שתוכננה לתחילת השבוע הבא, צפויה להידחות בכמה ימים ● שווי החברה המבוקש בהנפקה, שעמד עד כה על כ-600 מיליון שקל "לפני הכסף", צפוי לרדת בכ-10%

איש ביטחון בכביש אגרה בסין בודק את חום גופה של נוסעת, כדי לשלול הידבקות בנגיף קורונה / צילום: Martin Pollard, רויטרס

נדבקה בקורונה: אבגול תשאיר את המפעל בסין סגור בשל הסגר במחוז Hubei

אבגול, שעוסקת בייצור בדים לא-ארוגים המשמשים בעיקר לייצור חיתולים חד-פעמיים ומגבונים, עדכנה כי בשל סגר תעבורתי שהטיל הממשל בסין במחוז הוביי (Hubei) בו נמצא המפעל של החברה, פתיחת המפעל מחדש תתעכב ● החברה לא צופה השפעות מהותיות לעת עתה

מטוס של אייר אינדיה / צילום: שאטרסטוק

ממשלת הודו מנסה שוב למכור את אייר אינדיה: 3.26 מיליארד דולר תמורת 100% ממניות החברה

הממשלה הגבילה את הגשת ההצעות לרכישת החברה עד לאמצע חודש מרץ ● הפוקוס הוא על קונים מקומיים שיוכלו להמשיך ולהפעיל את החברה מהודו

סוחרים בבורסת פרנקפורט / צילום: רויטרס

צפי לריבאונד בוול סטריט אחרי הירידות אתמול

בשעה זו החוזים ירוקים ● התפשטות נגיף הקורונה הכבידה על הבורסות באסיה, מלבד אלו שבסין, הונג קונג, סינגפור, דרום קוריאה וטאיוואן, שסגורות לרגל חג שנקטע באיבו ● המדדים באירופה נסחרים ללא שינוי מהותי לאחר ירידות של 2.7% אתמול

לוגו מעדני מיקי

רשות התחרות אישרה לסלטי שמיר לרכוש את מעדני מיקי

בנובמבר האחרון הוגשה נגד מעדני מיקי בקשת כינוס נכסים ● כעת החברה נמכרת למתחרה בתמורה ל-6 מיליון שקל ● להערכת סלטי שמיר, העסקה צפויה להביא לה תוספת מכירות של מעל 50 מיליון שקל

מה אפשר  לקנות ב-1.4 מיליון שקל במרכז הארץ / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איזו דירה תוכלו לקנות ב-1.4 מיליון שקל במרכז הארץ

שלושה חדרים בחולון, שלושה חדרים בפתח תקווה, שלושה חדרים בבני ברק או שלושה חדרים בראשון לציון

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי

האקזיט של אבי גבאי מהפוליטיקה: יקבל אופציות בשווי 12 מיליון שקל בסלקום

באסיפה שתתקיים ב-5 במרץ יתבקשו בעלי המניות של חברת התקשורת לאשר הקצאה של כ-4.2 מיליון אופציות למנכ"ל החדש, נוסף על שכר חודשי בסיסי של 110 אלף שקל

מירי כהן / צילום: יונתן בלום, גלובס

סגנית ראש מטה הדיור, מירי כהן, עוזבת את תפקידה ופותחת משרד עו"ד פרטי

כהן, שכיהנה בתפקיד מאז 2015 והייתה אחראית על תחומי התכנון והשיווק של קרקעות, תוחלף ע"י שירה ברנד, עורכת דין ומתכננת במקצועה, שכיהנה בשנתיים האחרונות כיו"רית הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז מרכז

משרדי ?Wix / צילום: רויטרס

מניית Wix זינקה ב-750% מאז ההנפקה; קרן מנגרוב מימשה מניות ביותר מ-400 מיליון דולר בשנתיים

מדיווח ל-SEC עולה כי בסוף 2019 החזיקה הקרן, שהייתה בעבר בעלת המניות הגדולה בחברת האינטרנט, ב-1.8% בלבד ממניות Wix, לעומת 6.3% בסוף 2018

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 27 בינואר

אתמול באיכילוב: 11 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

קריית אונו / צילום: שאטרסטוק

אושרה תוכנית המתאר לקריית אונו: צפי ל-80 אלף תושבים

עד שנת 2040 יגדל שטח העיר ב-800 דונם, והאוכלוסייה תכפיל את עצמה לכדי 80 אלף תושבים ● מתנגדי התוכנית חוששים מציפוף יתר ופקקים

מנכ"ל אפל טים קוק/ Shannon Stapleton , צילום: רויטרס

לקראת דוחות אפל: הנתונים החשובים שכדאי שנחפש טוב

מניית אפל נמצאת בשיא כל הזמנים, דווקא בתקופה שהחברה נמצאת בשינוי משמעותי של המודל העסקי שלה ● חמישה דברים שצריך לשים אליהם לב בדוחות החברה