גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ללמוד מהולנד: כך מתכוננות הערים בארץ השפלה למשבר האקלים

הערים הסמוכות לים עלולות להתכסות במים אם מגמת ההתחממות הנוכחית תימשך ● לכן, אין זה מקרי שהן אלה שמקדמות בנייה ירוקה, תחבורה נקייה ופתרונות לניקוז מים

הפגנה באמסטרדם למען המאבק בהתחממות כדור הארץ / צילום: EVA PLEVIER, רויטרס
הפגנה באמסטרדם למען המאבק בהתחממות כדור הארץ / צילום: EVA PLEVIER, רויטרס

כשחושבים על שדרות הולנדיות קרירות, מרוצפות ומשובצות עצים, שבהן נוסעים בנחת רבבות זוגות אופניים, קשה להאמין שדווקא האזרחים ההולנדים הם אלה שנאלצו לגרור את מדינתם לבית המשפט ולאלץ אותה להתמודד טוב יותר עם משבר האקלים.

לפני ארבע שנים, ביוני 2015, נדרש בית המשפט בהולנד להכריע בעתירת ארגון הסביבה "אורגנדה" בשיתוף 900 מאזרחי המדינה, שטענו כי המדינה אינה עושה מספיק כדי להיאבק במשבר האקלים, וכי יעדי הפחתת הפליטות שקבעה לעצמה מגוחכים, או בלשון משפטית - אינם חוקיים. ממשלת הולנד נחלה תבוסה בבית המשפט, כאשר בית המשפט פסק כי צמצום פליטות הפחמן הוא חובה ממשלתית הנובעת מזכויות אדם.

בית המשפט ההולנדי קבע במפורש כי יעדי הממשלה לצמצום 14%-17% בפליטות גזי החממה עד שנת 2020, מתחת לרמה של 1990, הוא נמוך מדי, ופסק בהתאם לדרישות העותרים כי על הממשלה לפעול לקיצוץ של לפחות 25% מפליטות גזי החממה עד סוף העשור.

פסק הדין היה המקרה הראשון בעולם שבו נעשה שימוש בזכויות אדם כבסיס חוקתי להגנה על אזרחים מפני שינויי האקלים. זמן קצר לפני כן פורסם מסמך עקרונות אוסלו, הקובע כי בהיעדר אמנות בינלאומיות, לממשלות יש מחויבות חוקית למנוע השלכות שינויי אקלים, בהתבסס על חקיקה סביבתית, חוקי זכויות אדם ודיני נזיקין.

עם זאת, גם אחרי החלטת בית המשפט ואף שמרבית תושבי הולנד מודאגים מהשלכות משבר האקלים, דוחות מצביעים על כך שממשלת הולנד אינה עומדת באופן מלא ביעדי צמצום פליטות הפחמן שהציבה לעצמה ותנועת המחאה "ימי שישי בשביל העתיד" טוענת כי ממשלת הולנד אינה נוקטת אמצעים טובים דיים כדי לבלום את ההשפעות המסוכנות של משבר האקלים.

התנועה דורשת מן הממשלה "גרין ניו דיל", עסקה הכוללת כיוון מחדש של המשק, והפיכתו לנגיש יותר לחלופות ידידותיות לסביבה במחירים סבירים לכולם. במדד ביצועי שינויי האקלים 2019 (CCPI), מדורגת הולנד במקום ה-28 מבין 56 המדינות במדד, בכל הנוגע לנקיטת פעולות והתחייבויות להגבלת ההתחממות הגלובלית.

המחאה לא באה בחלל ריק: בקיץ האחרון נשברו שיאי הטמפרטורה בהולנד, והגיעו ל-40 מעלות צלזיוס. לא מדובר בהפתעה; מספר ימי הקיץ בהולנד כמעט והכפיל את עצמו, הטמפרטורה הממוצעת עלתה מאז שנת 1900 ביותר מ-1.5 מעלות, וקצב ההתחממות של המדינה מהיר פי שניים מהממוצע העולמי.

למעלה משני שלישים מאוכלוסיית הולנד, המונה כ-17 מיליון בני אדם, חיים מתחת לגובה פני הים. מקבלי ההחלטות במדינה העריכו כי במידה ומגמת ההתחממות הנוכחית תמשיך, צפוי גובה פני הים לעלות בכ-80 סנטימטרים ב-100 השנים הבאות - עלייה משמעותית, החושפת את הערים הסמוכות לחופים לסכנת קיום ממשית המאיימת להותירן מתחת למים.

הערים - שבהן מתגוררת מרבית האוכלוסייה - ניצבות בחזית המלחמה במשבר האקלים.

"הערים הן המקום שבו ננצח או נפסיד בקרב של משבר האקלים", אומרת קרולה ואן ריינסוובר, שגרירת הולנד לפיתוח בר-קיימא באיחוד האירופי. לדבריה, "הן מאכלסות יותר ממחצית מהאוכלוסייה, צורכות יותר משני שלישים מהאנרגיה העולמית ואחראיות ליותר מ-70% מפליטת ה-CO2 העולמית.

"ערים הן המפתח לשינוי וליצירת חברות עמידות ובנות-קיימא. הולנד וישראל, כמדינות מאוכלסות בצפיפות ועירוניות, אינן חריגות מכלל זה. ערי הולנד עושות את שלהן כדי להבטיח את העתיד שלנו".

רוטרדם. רוצה לתפקד גם  במזג אוויר קיצוני   / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

אמסטרדם: תוכנית אקלים שאפתנית

אמסטרדם הציגה בינואר השנה תוכנית אקלים שאפתנית, המיישמת ומרחיבה את החלטת הפרלמנט ההולנדי לצמצום גזי החממה ב-95% עד 2050. העירייה הצהירה כי היא מתחייבת לחתוך את פליטות הפחמן שהיא מייצרת ב-55% עד 2030, וב-95% עד שנת 2050. כדי ליישם את היעד, העיר תתנתק לחלוטין מתשתיות גז טבעי עד 2040 לטובת שימוש באנרגיה מתחדשת, ותהפוך את כל התשתיות שלה לניטרליות פחמנית.

הבנייה החדשה כולה תוכפף לתקן בנייה ירודה מחמיר, כך שהבניינים יהיו מאופסים פחמנית ועל גגותיהם יותקנו פאנלים סולריים שיספקו חשמל גם לעיר עצמה. כדי לחזק את השכונות עצמן, העיר עובדת עם כל אחת מהן בנפרד, כדי לנטרל את תשתיות הגז לטובת אנרגיה מתחדשת וליצור פתרונות ייעודיים לאוכלוסייה בקהילה.

כשחלק גדול מזיהום האוויר מגיע מסקטור התחבורה, גם עבורו תכננו בעיר מענה; עד שנת 2030, התחבורה באמסטרדם תהיה, בשאיפה, מאופסת פליטות. כדי להשיג את היעד, העירייה תציב עמדות בפריסה רחבה לטעינת רכבים חשמליים, ותרחיב את האזורים שאליהם מוגבלת כניסת רכבים מזהמים המונעים בדיזל או בנזין, דוגמת מכוניות, טוסטוסים, אוטובוסים, משאיות וגם סירות. בנוסף, היא תפעל להוצאת המכוניות ממספר שכונות, וכל תחבורה ציבורית חדשה תהיה חשמלית ומאופסת פליטות.

את התוכנית השאפתנית תקצבה העירייה בהשקעה של 150 מיליון אירו לקרן האקלים לשש השנים הקרובות, והיא גם מבקשת לשתף את הציבור בהחלטותיה ופעילותה. בקול קורא, שפרסמה התבקשו העסקים והתושבים להציע לעיר כיצד לממש את היעדים האמביציוזיים, במטרה להשתמש בידע הקולקטיבי הנצבר בשטח ולא לסמוך אך ורק על פתרונות מגבוה. דבר אחד ברור: אין שיח על השאלה האם צריך להוריד את הפליטות, השאלה היחידה היא איך להגיע אל היעד - כמה שיותר מהר וטוב.

כדי לצמצם את השימוש בכלי רכב, העירייה הכריזה השנה כי תבטל 11 אלף מקומות חניה עד סוף 2025, למרות מצוקת החניה בעיר. התוכנית להוסיף חניון מתחת לכיכר מרכזית בוטלה גם היא, והאופציה להתנייד באמצעות רכב פרטי עתידה להפוך לכמעט בלתי נסבלת. למדיניות החניה הקשוחה נוסף קושי תווי החניה; התושבים לא זכאים לתו חניה בחינם לחניה ברחוב ונאלצים לשלם תמורת אחד, ואם יש חניון בבניין בו הם מתגוררים - הם לא זכאים לתו חניה ברחוב כלל.

רוטרדם: מונעים הצפות ושותלים על הגגות

עיר נוספת הצופה פני עתיד ונערכת להתמודדות עם תוצאות משבר האקלים היא רוטרדם, עיר הנמל השנייה בגודלה בהולנד.

"רוטרדם, שבה ממוקם אחד הנמלים הגדולים בעולם, ממוקמת כמעט ב-80% מתחת לגובה פני הים", אומרת ואן ריינסוובר. "ב-2007 היא הודיעה על שאיפתה להפוך ל-100% מוגנת מפגעי אקלים עד 2025. המשמעות היא שהעיר תהיה מסוגלת להמשיך ולתפקד כלכלית וחברתית - עם הפרעה מינימלית בכל מצב מזג אוויר קיצוני".

כדי להתמודד עם הלחץ המופעל על מערכת הניקוז העירונית בעת גשמים כבדים, החליטה העירייה לייצר פתרונות להתמודדות עם מי נגר. העירייה חילקה את העיר לאזורים, ובאזורים הנמוכים ביותר יצרה פתרונות מקומיים לניקוז המים; מאגרי מים תת-קרקעיים הוקמו ברחבי העיר - אפילו בקומתם התחתונה של החניונים, וגם נבנו כיכרות מים - כיכר עירונית מונמכת שהתושבים יכולים לשבת בה, וכשיורדים גשמים היא הופכת להיות מעין אגם ומווסתת את העומס על מערכת הניקוז העירונית.

בכיוון של הורדת החום בעיר בימי הקיץ, רוטרדם מעודדת את תושביה להקים גגות ירוקים, ומעניקה סובסידיה של 40% להקמתם; בניגוד לגגות המצופים זפת הנוטה להתחמם בקיץ הלוהט, מדרבנת העירייה את התושבים ליצור שכבת איטום וקירור טבעית, באמצעות הצבת שכבת אדמה קלה על הגג באופן המגן על האיטום ומקרר את הקומה העליונה בצורה דרסטית. אותה שכבת איטום ובידוד מסייעת לניהול הנגר העירוני: כשיורד גשם, נוצרת שכבה שהיא מעיין ספוג, שבמשך כמה שעות אוגרת את הגשם, המתנקז לאיטו. הגגות הופכים גם לגינה משותפת, ומשמשים את התושבים המקימים בהן גינות ירק וגידול מזון לצריכה עצמית, שגם מגדילות את המגוון הביולוגי בעיר.

"מַעבר לכלכלה דלת פחמן ייצור הזדמנויות כלכליות חדשות שהמדינה יכולה להרוויח מהן"

כדי לספר מעט על הפתרונות ההולנדיים ולשמוע על הנעשה בישראל בתחום משבר האקלים, השתתפה בחודש שעבר קרולה ואן ריינסוובר, שגרירת הולנד לפיתוח בר-קיימא באיחוד האירופי, בוועידת האקלים הישראלית הרביעית, בהובלת קואליציית האקלים הישראלית, שחברים בה ארגוני סביבה ובהם החברה להגנת הטבע, גרינפיס, מגמה ירוקה, צלול ועוד.

בראיון ל"גלובס", היא ממהרת דווקא להשוות בין שתי המדינות - שממבט רחוק נראה כי ההבדל ביניהן הוא כשמים וארץ. "במבט ראשון נראה שישראל עם האקלים היבש והחם שלה אינה דומה לנוף הרטוב, הירוק והשטוח שהולנד מפורסמת בו", היא אומרת. "אך שתי המדינות שלנו יחסית קטנות, מאוכלסות מאוד - הולנד היא אחת מהמדינות הצפופות בעולם, ובעיקרן אורבניות. נוסף לכך, שתי המדינות ידועות ביצירתיות שלהן - בהולנד פתרונות חדשניים עזרו לנו בהתמודדות עם סכנת הצפות, וישראל, אחת המדינות היבשות בעולם, מייצרת כעת מים מתוקים".

קרולה ואן ריינסוובר / צילום: יח"צ

כיצד הולנד מתכוונת להשיג את יעדי חוק האקלים שלה, לצמצום פליטות הפחמן ב־95%?

"הצעד המסובך והקשה הוא הגדרת הדרך להשגת היעדים. פיתחנו מערך של צעדים קונקרטיים באמצעות תהליך רוחבי המקיף את כלל הסקטורים הכלכליים. הם כוללים, למשל, את השבתת כל תחנות הכוח הפחמיות עד 2030, הטלת מס פחמן ממוקד על התעשייה והגברת מאמצינו ליצירת תשתיות של אנרגיה מתחדשת. ההסכם שלנו כולל יותר מ-100 שותפים - מאיגודי עובדים, עמותות ללא מטרות רווח, תאגידים גדולים והסקטור הפיננסי, בהתאם למסורת ההולנדית המושרשת העמוקה של הבטחת תמיכה רחבה ושיתוף של כל שכבות החברה".

האם משבר האקלים הוא נושא מרכזי התופס נפח משמעותי בשיח ומדאיג את הציבור ההולנדי?

"סקרים בהולנד מראים כי רוב גדול מהציבור ההולנדי מבין את הבעייתיות הגדולה שמייצר משבר האקלים. במרץ ובספטמבר יצאו כ-40 אלף איש לרחובות באמסטרדם ובהאג במסגרת מחאת האקלים. הנוער משמיע את דאגותיו: הם מחו, השתתפו ב'ימי שישי למען העתיד' והציגו חזון אקלימי חלופי משלהם לטווח הארוך. אחת הדאגות העיקריות של הציבור היא היכולת הכלכלית של הפרט לממן מעבר לאורח חיים נקי יותר ובר-קיימא. יחד עם זאת, מרבית הציבור מרגיש שיש לו אחריות לעשות משהו בקשר לשינויי אקלים ומוכן לנקוט בפעולה.

"לכן, אחד העקרונות המנחים בהסכם האקלים שלנו, הוא שהורדת פליטות גזי החממה צריכה להיות הוגנת, בת ביצוע ובמחיר סביר לכולם. ההסכם מגביל את הפגיעה הכלכלית במשק בית ומבזר את העול הכלכלי בין האזרחים לבין העסקים, תוך שמירה על השאיפות האקלימיות שלנו.

"בנוסף, כדי לעודד את הציבור לפעול, החל גם קמפיין המראה מה הדברים הקטנים שאנשים יכולים לעשות בכדי לעשות שינוי. למשל, החלפת נורות לנורות לד חסכוניות, מתכונים לאוכל טבעוני, התקנות פאנלים סולריים ומערכות חימום בנות-קיימא".

ואן ריינסוובר שבה ומדגישה את הדמיון בין ישראל להולנד, ואת הצורך של ישראל לבנות תוכניות התמודדות מפורטות עם משבר האקלים, להציב יעדים שאפתניים ולחתור למימושם. "כש-93% מהאוכלוסייה הישראלית מתגוררת בערים, נדרשת פעולה שאפתנית כדי להבטיח, למשל, שתל-אביב יכולה להישאר תוססת בעתיד לפחות כפי שהיא כיום".

היא גם מדגישה כי על המדינות לפעול יחד כדי ליישם פתרונות למשבר האקלים - שלא נעצר בגבולות בין מדינות. גם ישראל, היא מדגישה, צריכה לפעול באופן רחב. "באזור המזרח התיכון ניהול יעיל של מים ושימוש באנרגיה מתחדשת הם תחומי פעילות חשובים. למדינת ישראל יש פוטנציאל גבוה לייצור אנרגיה סולארית, וזה הכרחי להפחתת גזי חממה. חדשנות ופתרונות חכמים יכולים להתאחד כדי למקסם פתרונות. למשל, הטמעה של פאנלים סולאריים בסביבה הבנויה הקיימת".

לסיום, יש לה גם מסר למקבלי ההחלטות הישראלים: "פעילות נחושה ושאפתנית יותר בתחום האקלים היא הכרחית בכל העולם אם ברצוננו להגביל את ההתחממות הגלובלית ואת תוצאותיה. בשנה האחרונה מדגישים זאת שוב ושוב - המדענים והאזרחים.

"נקיטת צעדים בתחום האקלים מזמנת לפתחנו גם הזדמנויות חדשות, וישראל ידועה ביכולתה לתכנן פתרונות חדשניים. מעבר לכלכלה דלת פחמן ייצור הזדמנויות כלכליות חדשות שהמדינה יכולה להרוויח מהן, וישראל יכולה להוביל בתחום פיתוח טכנולוגיות נקיות. כל אחד ואחד צריך לעשות את שלו - לא רק מדינות אלא גם עסקים, ארגונים אזוריים ובינלאומיים ומוסדות פיננסיים צריכים לנקוט בפעולות כדי לתרום ולהתקדם לעבר היעדים שנקבעו בהסכם פריז. שיתוף-פעולה הוא חיוני, ולכן חשוב שנמשיך לעבור יחד כדי לעמוד בהתחייבויות שלנו, להגביל את ההתחממות הגלובלית ולהבטיח עתיד בר-קיימא לכולם". 

התוכנית של אמסטרדם לצמצום פליטת גזי חממה ב-95% עד 2050

אנרגיה:

העיר תתנתק לחלוטין מתשתיות גז טבעי עד 2040 לטובת שימוש באנרגיה מתחדשת, ותהפוך את כל התשתיות שלה לניטרליות פחמנית ● הבנייה החדשה כולה תוכפף לתקן בנייה ירוקה מחמיר, כך שהבניינים יהיו מאופסים פחמנית ● על הגגות יותקנו פאנלים סולאריים שיספקו חשמל גם לעיר עצמה

תחבורה:

העירייה תציב עמדות בפריסה רחבה לטעינת רכבים חשמליים, ותרחיב את האזורים שאליהם מוגבלת כניסת רכבים מזהמים ● כל תחבורה ציבורית חדשה תהיה חשמלית ומאופסת פליטות ● ביטול 11 אלף מקומות חניה עד 2025

עוד כתבות

מנכל בזק דודו מזרחי / צלם: רונן טופלברג

בזק צפויה להחליט השנה על כניסה לפרויקט החשוב בתולדותיה

על פי המסתמן, החברה תיכנס השנה לפרויקט הסיבים האופטיים גם במקרה שמשרד התקשורת לא ישלים עד הסוף את מדיניותו בנושא ● שר התקשורת דוד אמסלם הורה להמשיך ולקדם את ההכנות לאישור הפרויקט אך הוא ישאיר את החתימה הסופית על המדיניות לשר התקשורת הבא

עידן עופר ותחנת כוח של OPC במישור רותם / צילומים: איל יצהר, רפי קוץ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בזכות הגז: כך השתלט עידן עופר בתוך חודשיים על שוק תחנות הכוח הקטנות

חודשיים חלפו מאז יצא לדרך המהלך שנועד לקדם הקמת תחנות כוח פרטיות, והקרב בין היזמים בשיאו • עידן עופר הולך וכובש נתחי שוק בזכות המחיר הזול שישלם על הגז ממאגרי תנין וכריש • המתחרים טוענים כי מדובר ביתרון לא לגיטימי • OPC: אנו מגישים ללקוחותינו את ההצעה התחרותית ביותר

בועז מנור, לשעבר מבעלי קרן הגידור הקנדית Portus  / צילום: Getty Images, גלובס

ארה"ב תובעת את בועז מנור: הסתיר את עברו הפלילי כדי לגייס הון למיזם בלוקצ'יין

לצדו של היזם הישראלי-קנדי, שריצה בעבר עונש מאסר בגין הלבנת הון, תובעת רשות ני"ע האמריקאית גם את עידית פרדו הישראלית, שנעצרה ביום שישי ● השניים נאשמים כי הונו מאות משקיעים כשגייסו מהם 30 מיליון דולר בהנפקת מטבע דיגיטלי

מפעלי מפרץ חיפה / צילום: גיל ארבל

הכירו את התוכנית החלומית של מפרץ חיפה: תעלות כמו בוונציה, בית ליד נחל ופינוי המפעלים המזהמים

כמאה אלף דירות, חמש מרינות ותעלות "סטייל ונציה" • תוכנית "עמק החדשנות", שנחשבת לגרנדיוזית ביותר באזור הצפון ושמבקשת לשנות ללא היכר את מפרץ חיפה, זכתה לשבחים אפילו מגופים ירוקים • עם זאת, ללא מקור תקציבי וחוסר בהחלטת ממשלה קבועה, התממשותה נראית כרגע כחלום רחוק

מניות הטכנולוגיה מישראל שזינקו ביותר מ–100% בוול סטריט / צילומים: אתרי החברות ויח"צ

מה מלמדים הביצועים של מדד "הנאסד"ק הישראלי"?

חברות מכל העולם ומשקיעים מחו"ל מחפשים להשקיע בחברות טכנולוגיה ישראליות ● אז למה משקיע ישראלי שחושב טכנולוגיה, חושב קודם כל על הנאסד"ק האמריקאי ולא על מדד ת"א טכנולוגיה הישראלי? ● הביצועים של המדד מלמדים כי נכון היה לנהוג אחרת

תמ"א 38 בקרית אונו / צילום: איל יצהר

היום שאחרי התמ"א: המחקר שמגלה מה קורה לשכונות שעברו התחדשות עירונית

מחקר ראשון מסוגו שנערך באוניברסיטת תל אביב מדגים עד כמה תמ"א 38 יכולה להשפיע על סביבתה ● החוקר משה שמאי: לא רק שמחירי הדירות עולים גם בבניינים שלא עברו שיפוץ, מספר הדירות קופץ, וגם סימנים ראשונים לחילופי אוכלוסייה ניכרים בשטח

פיטר ביינרט/ צילום:   Gettyimages/Anadolu Agency

"לא חשבתי שאי פעם אחשוש ללכת עם כיפה במנהטן"

פיטר ביינרט, שעוכב בשדה התעופה אחרי שהשתתף בהפגנה בחברון, מגיע לביקור נוסף בישראל ● בשיחה נוקבת הוא תומך בחרם על מוצרים שיוצרו בשטחים, טוען כי ארה"ב צריכה לקצץ את הסיוע הביטחוני לישראל, ומאמין שפתרון שתי המדינות לא רלוונטי

רג'י פאולר, מבעלי מינסוטה ויקינגס לשעבר  / צילום: Eric Miller, רויטרס

בעלי מינסוטה ויקינגס לשעבר יודה בהעברות כספים בלתי חוקיות בין בורסות קריפטו לבנקים

משפטו של רג'י פאולר ייפתח באפריל, לאחר שהגיע להסדר טיעון עם התובע הכללי של ארה"ב ● לצדו נאשמים האחים הישראלים עוז ורביד יוסף באחת הפרשות הפליליות החמורות שנחשפו בשוק מטבעות הקריפטו

יוסי ורשבסקי ואבי בן טל / צילומים: אביב חופי, ynet

טלטלה ברשת 13: המנכ"ל יוסי ורשבסקי עוזב; אבי בן טל יחליפו

גורמים ברשת 13 אמרו ל"גלובס" כי ההחלטה על עזיבתו של ורשבסקי נובעת מאכזבה מביצועי הערוץ ● בן טל, שכיהן כמנכ"ל ynet ב-13 השנים האחרונות, ייכנס לתפקידו כמנכ"ל רשת בתוך כחודש וצפוי בין היתר לקדם את תחום הדיגיטל בערוץ

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי

הערכה: גבאי ינסה לעצור את הדימום של סלקום באמצעות מיזוג עם הוט

יו"ר מפלגת העבודה לשעבר חוזר למגזר העסקי ● מה יגיד הרגולטור על רצונות המיזוג של סלקום, מה יעלה בגורלו של מיזם הטלוויזיה (שעולה עשרות מיליוני שקלים בשנה), וכמה עובדים יפטר גבאי? ● ארבע הערות על האתגרים של מנכ"ל סלקום החדש

משאית של חברת ביכורי השדה / צילום: איל יצהר

טיוטת תשקיף ביכורי שדה חושפת: כך עושים הון ממלפפון

לקראת הנפקת המניות הראשונית פרסמה ביכורי שדה החזקות, שבשליטת האחים אילן וששון שבע, טיוטת תשקיף שחושפת פרטים על אודות שוק הפעילות המרכזי שלה – שיווק ירקות ופירות טריים לרשתות ולמוסדות

בית אמות / צילום: איל יצהר, גלובס

סנונית ראשונה לקראת הפחתת שיעור ההיוון? ענקית הנדל"ן אמות תרשום רווח של 500 מיליון שקל מעלייה בשווי נכסיה

עלייה בשווי ההוגן של נכסים מניבים להשקעה, יכולה לנבוע משיפור צפוי בתזרים שיניבו אותם נכסים בשנים הקרובות, או לחלופין מירידה בשיעור ההיוון להווה של אותו תזרים עתידי

הנסיך הארי / צילום: Toby Melville, רויטרס

הארי וינדזור: "זו לא הייתה החלטה קלה, אבל אין אופציה אחרת"

בהתבטאות ראשונה מאז שארמון בקינגהאם הודיע כי הארי ואשתו מייגן יורחקו מכל התפקידים הרשמיים, הביע הארי "צער עמוק" ולקח אחריות מלאה על ההחלטה להתרחק ממשפחת המלוכה ● "לקחתי צעד קדימה לתוך חיים, שאני מקווה שיהיו רגועים יותר"

יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי

מה עלות סל התרופות, והאם לפיד צדק כשאמר שהוא פחות ממיליארד דולר

ציוץ של יאיר לפיד על סל התרופות עורר מבול תיקונים, אבל המתקנים הם שהתבלבלו ● המשרוקית של גלובס

ח"כ אורית פרקש-הכהן ונגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בדיון בכנסת / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

"על מה בזבזתם 2 מיליון שקל אם קרן העושר עדיין לא הוקמה?"

כך שאלה ח"כ אורית פרקש-הכהן את נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בדיון בוועדת הכספים ● יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "נכשלנו בכל הטיפול בקרן הזאת, זה חוסר אחריות ממדרגה ראשונה שכל הגופים המעורבים נגועים בו" ● ירון: "כל מה שבנק ישראל יכול לעשות - עשינו"

עופר גולן / צילום: תמונה פרטית

השופט הפך החלטתו: אסר על המשטרה לחפש בטלפונים של בכירי קמפיין הליכוד

זאת למעט הטלפון של עופר גולן ● השופט עלאא מסארווה שינה את החלטתו עקב פסיקת העליון, לפיה החיפוש המוקדם בטלפונים של מנהלי הקמפיין היה שלא כדין, כיוון שלא בוצע באמצעות צו שיפוטי, ולחלופין לא הובהר להם כי זכותם להתנגד לחיפוש, וכי התנגדות זו לא תשמש כראיה נגדם

אליזבת' וורן ואיימי קלובושר / צילומים: רויטרס, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"הניו יורק טיימס" תומך באליזבת וורן ואיימי קלובשר לנשיאות ארה"ב

בעיתון כתבו כי החליטו לתמוך בשתי מועמדות דמוקרטיות לנשיאות ולא רק באחת, מאחר ש"ברגע הרה-גורל זה, גם המודל הרדיקלי וגם המודל הריאליסטי זקוקים לשיקול רציני מחדש" ● "מי ייתן והטובה ביותר תנצח"

דב בהרב / צילום: תמר מצפי

לידר שוקי הון בעקבות הערכות על מגעים למכירת גילת: "פועלת בשוק שצומח מאוד; יש יותר אינטרנט בכל מקום"

לדברי מחלקת המחקר של בית ההשקעות, "גילת נמצאת בפוזיציה חיובית מאוד. מתוכננים לעלות אלפי לוויינים שיכסו שטחים נרחבים בעולם, וצריך טכנולוגיה וציוד שיתאימו לזה" ● קרן פימי מורווחת בכ-100 מיליון דולר "על הנייר" מהשקעתה בחברה

יובל לנדסברג / צילום: אמיר מאירי

התרגיל של סנו יעלה לה יותר ממיליון שקל

התובעים טענו כי החברה גרעה כ-7% מהמידות שעליהן היא הצהירה על גבי האריזה ● כעת תגדיל את המוצרים כפיצוי: ניילון נצמד במארז זוגי באורך כולל של 60 מטר יגדל לאורך כולל של 66 מטר ומארז של ניילון נצמד באורך של 150 מטר יוגדל לאורך של 160 מטר

מילטון פרידמן מדבר בזמן שאשתו רוז משוחחת עם הנשיא ג’ורג’ בוש הבן / צילום: רויטרס

אוזלת ידן של הממשלות בעולם המערבי: תנו לשוק התחרותי לנצח

הפיכת התאגיד העסקי לנושא חובות חברתיות, במקביל להיותו משרת מטרות נוגדות, מהווה ערבוב עולמות שלא לצורך ● ערבוביה זו תגרום לפגיעה בחופש בכללו, לרבות החופש העסקי, ביוזמה, בהמצאה ולבסוף גם בעושר הלאומי ● מאמר תגובה לצבי סטפק