שימור מבנים | פרשנות

הגיע הזמן לחשוב לא רק על מתחמים לפיתוח אלא גם על מתחמים לשימור

צפיפות המגורים הממוצעת בברצלונה גבוהה פי ארבעה מהצפיפות הממוצעת בירושלים ובת"א, אבל מי אמר שמרכזי הערים רחובות והוד השרון חייבים להתנהג כמו ברצלונה?

מבנה לשימור ברחוב רוטשילד בתל אביב / צילום: איל יצהר
מבנה לשימור ברחוב רוטשילד בתל אביב / צילום: איל יצהר

ממש לאחרונה הופקדה תוכנית המתאר החדשה של זכרון יעקב, המציבה לעצמה יעד של הכפלת אוכלוסיית היישוב בתוך כ-20 שנים. ראש המועצה של זכרון יעקב, זיו דשא, לא היסס לצאת נגד התוכנית, שלדבריו כופה על המושבה החקלאית לשעבר צפיפות רבה ותביא לאובדן הצביון המקומי. רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים, מתנגד כבר שנים ליישום תמ"א 38 בעירו. מבחינתו, השיפוץ הנקודתי, שכולל הגדלה של בתי הדירות, מהווה תוספת עומס בלתי נסבלת על התשתיות ומחסל את הרוח המקומית.

המחאה מגיעה מהשטח ומתרחבת. בשבועות האחרונים צצה בחיפה יוזמה חדשה של תושבים היוצאים נגד יישום תמ"א 38 באזור הרחובות הקטנים במורדות הצפוניים של הכרמל, מתחת לציר שדרות מוריה. מעמוד הפייסבוק שפתחו, שנקרא "מצילים את השכונה! ריסון התמ"א ברחובות אהוד, יוכבד והסביבה", נראה שהטיעון עיקרי של תושבי הכרמל נגד "ההתחדשות האגרסיבית" באזורם הוא שימור הנוף הקיים, הכולל מבנים נמוכים יחסית עם גגות רעפים והרבה ירוק.

לכולם ברור וידוע שאוכלוסיית ישראל עתידה להכפיל את עצמה עד שנת 2050. על פניו צו השעה הוא ציפוף היישובים הקיימים, ואולם קולות המחאה שעולים עתה צריכים להוות סימן אזהרה למערכת התכנון. צפיפות המגורים הממוצעת בברצלונה, למשל, גבוהה פי ארבעה מהצפיפות הממוצעת בירושלים ובתל אביב, ואולם, מי אמר שמרכזי הערים רחובות, ראשון לציון, הרצליה והוד השרון, או שכונות מורדות הכרמל, חייבים להתנהג כמו ברצלונה?

הצד האחר של זה הוא ההבנה שנכון יותר לבצע התחדשות עירונית ברמה המתחמית. כלומר, בשיטת "פינוי-בינוי", שמיושם לא על בניינים בודדים, כי אם אך ורק על מקבצי בניינים (building cluster), או בעגה העממית, שיכונים. לשיטה הזאת יתרונות רבים, הן ברמת ההתארגנות של התושבים והיזמים, אבל גם מבחינה פרוגרמטית. מתחם של מבנים שמתוכנן מחדש יכול להציע את התשתיות החסרות (מוסדות ציבור, פארקים, חניות, טיפול באשפה ואפילו מתקני אנרגיה חלופית) בתחומו.

תוכנית שימור האתרים של העיר רמת גן, שעוברת בימים אלה תהליך של הפקדה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ת"א, מדברת על מבנים לשימור, אבל גם, וכאן מדובר בחידוש, על מתחמים לשימור, כלומר, על אזורים גיאוגרפיים שבהם יש ריכוז של מבנים, אלמנטים נופיים, או היסטוריים היוצרים סך ערך גדול מסך מרכיביהם. כך למשל בשכונת תל בנימין, לא יותר איחוד של מגרשים, לא יהיו הקלות בקווי הבניין, בניית מרתפים תותר רק בקו המבנה וכל בקשה להיתר בנייה תיבחן ע"י יחידת השימור של העירייה וועדת השימור המקומית.

המושגים החדשים של מתחם לשימור ומתחם להתחדשות הם שלב חשוב באבולוציה של התכנון האורבני בישראל. מה שעומד מאחוריהם זה ההבנה שאי-אפשר לייצר מדיניות התחדשות עירונית שיהיה לה תוקף ברמה ארצית, ומצד שני אי-אפשר לדבר רק במונחים של התחדשות או שימור נקודתי. זה הזמן לעבור לרזולוציה ממוקדת יותר, ולהתחיל לדבר בשפת המתחמים. ככה יהיו מתחמים לשימור ומתחמים לפיתוח מואץ ויהיו גם אזורים אחרים, שבהם ההתחדשות תעשה בקצב אחר, אורגני.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988