גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כל הדרכים מובילות לאגרת גודש: תוכניות "דרך ערך" ו"נתיב פלוס" למלחמה בפקקים הן רק ההתחלה מבחינת האוצר

במשרד התחבורה השיקו לאחרונה את תוכנית "דרך ערך" שמתגמלת נהגים בגין נסיעה בשעות השפל, לצד תוכנית "נתיב פלוס" שנועדה לעודד תחבורה שיתופית • לפי התוכנית של האוצר, שני המיזמים אמורים להוות בסיס טכנולוגי שיסייע בשלב הבא לגבייה של מס גודש

פקקים בנתיבי איילון / צילום: תמר מצפי
פקקים בנתיבי איילון / צילום: תמר מצפי

בנובמבר השנה הודיע משרד התחבורה על השקה מחודשת של תוכנית "דרך ערך", שמאפשרת לנהגים להרוויח עד 4,500 שקל תמורת נסיעה בשעות השפל. התוכנית הושקה לאחר ש"נתיב פלוס" שאותו חנך שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' עורר סערה גדולה וביקורת ציבורית וטענה כי ההחלטה להקצות נתיב תנועה לרכבים עתירי נוסעים (שניים או שלושה ומעלה) היא כזאת שפועלת להענשת הנהגים במקום לספק להם תשתיות תחבורה ציבורית טובות.

בשל הביקורת, הוחלט במשרדי הממשלה הרלוונטיים לגנוז שוב את תוכנית המגירה שכמעט אווררה מחדש: תוכנית משרד האוצר להטלת מס גודש.

אלא שמבדיקת "גלובס" עולה כי מדובר בסך הכול בהורדת פרופיל שנועדה למנוע סערה ציבורית מחודשת סביב ענייני התחבורה והעומס בכבישים. לדברי גורמים במשרד האוצר, הכוונה להטיל אגרת גודש חיה וקיימת ונמצאת על שולחן האוצר וממתינה להקמת ממשלה. גם שר התחבורה סמוטריץ' מבין שיש לבחון לעומק את הפיכתה לבת קיימא.

יתרה מכך - התוכנית "דרך ערך" שיצאה לדרך בחודש שעבר אינה מבטלת את אגרת הגודש. להיפך, היא אמורה לשמש כניסוי כלים לקראת יישום הטלת אגרת הגודש.

"דרך ערך" בנויה כך שב-2020 ישתתפו בה רק 15 אלף איש, ובהמשך אמורה להתרחב ל-100 אלף נהגים, ומלכתחילה איננה מתוכננת ליישום בקנה מידה שיפתור את בעיית גודש התנועה. התוכנית, ככל שתתרחב, תייצר מאגר מידע רחב היקף על דפוסי הנהיגה של הישראלים ועל המכשור המוצב ברכבים - מידע שיוכל בעתיד לשמש לגביית אגרות גודש מהנהגים. אמצעים אלו אמורים בעתיד גם להוות את הבסיס הטכנולוגי שיאפשר גביית כסף מהנכנסים לגוש דן ברכב פרטי.

הדרך להטלת אגרת גודש

לאן יילך הכסף מאגרת הגודש

כשהישראלים מעדיפים להשתמש ברכבם הפרטי ולא בתחבורה הציבורית, ספק אם בכוחו של תמריץ חיובי ליצור שינוי מהיר ובקנה מידה רחב דיו. סטפן פרקינס, חוקר תחבורה מהמחלקה הכלכלית של ה-OECD, מבהיר בשיחה עם "גלובס", כי באין תמריצים שליליים דוגמת אגרת גודש - גם אם יצליחו להעביר כ-10% מהמשתמשים לתחבורה ציבורית, תהיה חזרה של משתמשים לשימוש ברכב פרטי בשעות העומס, והגודש יישאר זהה. לפי הארגון, הפתרון ההכרחי עבור ישראל הוא מעבר למקלות - אגרות גודש.

"הציבור צריך להבין שלא ניתן לחכות עשור שלם עד שנתחיל לראות פתרונות", אומרת מיכל גלברט, מנכ"לית Future Mobility IL, המקדם הרחבת הנגישות התחבורתית תוך צמצום הגודש וצמצום זיהום האוויר. "הכבישים מתפקעים כבר עכשיו, והמצב מחריף מיום ליום. אנחנו כבר בתוך המשבר, והדרך להיחלץ ממנו דורשת מגוון של פתרונות. מיסי גודש הם צו השעה ויש ליישמם באופן מיידי. הם לא מחליפים פתרונות הכרחיים אחרים, כגון שיפור משמעותי של התחבורה הציבורית והרחבת התשתיות לשבילי אופניים - הם משלימים אותם".

לטענת גלברט, "מיסי גודש מיטיבים קודם כול עם האוכלוסייה החלשה, שכיום היא מודרת מהגעה למרכז המטרופולין משום שהיא מצריכה בעלות על רכב פרטי וכסף רב להשתמש בו. הם מעודדים שימוש בתחבורה ציבורית של כל שכבות האוכלוסייה, ובכך שוברים את המעגל שבו תחבורה ציבורית נחשבת לנחותה. בכל מקום בעולם שבו גובים מיסי גודש - זו הצלחה שאין עליה ויכוח. והם לא חייבים להיות מסים חדשים, אלא להחליף מסים אחרים לא יעילים, כגון אגרת רישוי הרכב השנתית, כך שלמעשה הנטל על הציבור לא יגדל".

כשעולה האופציה של אגרות גודש, קיימת נטייה בקרב רבים מהציבור לומר כי זו דרכו של האוצר למלא את קופתו על חשבון הנהגים, ושמדובר בעוד גזירה שקל להטיל על הציבור. אך מסתמן כי ההכנסות עבור קופת המדינה מאגרות גודש לא צפויות להיות גבוהות במיוחד - בעוד התועלת המשקית להקלת בעיות הפקקים היא גדולה - והן תלויות בקביעת מחיר הנסיעה הממוצע.

אם מחיר אגרת הגודש יעמוד על כ-10 שקלים לנסיעה בשעת העומס, בחישוב של חצי מיליון נסיעות ביום מדובר ב-1.5 מיליארד שקל בשנה. זאת, בזמן שהעלות התקציבית הנוספת הנדרשת בתחום התחבורה, להערכת בנק ישראל, מגיעה ל-2% תוצר - כלומר, כ-25 מיליארד שקל בשנה.

משלא מדובר בסכום משמעותי לקופת המדינה, נשאלת השאלה מה עושים עם הכסף. על השולחן מספר אופציות: הכנסת הסכום לבסיס התקציב - אופציה שסביר שתגרור זעם ציבורי רב, מאחר שתהפוך את אגרת הגודש למס נוסף חסר תכלית, מתוקף העובדה כי הוא לא משמש ליצירת פתרון אמיתי לבעיה שבה הוא נוגע.

אפשרות אחרת היא מימון של פרויקט המטרו - פרויקט ארוך טווח שבטווח הזמן המיידי לא יניב תוצאות ולא ישפר את התחבורה הציבורית עבור הנהגים שיוותרו על רכבם הפרטי.

אופציה נוספת היא השקעה מיידית בתחבורה הציבורית. המערכת הנוכחית זקוקה לשדרוג מיידי באופן שידרבן את הציבור לתעדף אותה על פני הרכב, דבר שמחייב גם תוספת תקציב. במסגרת הדיונים על תקציב המדינה, דרש משרד התחבורה מיליארד שקל תוספת לתקציב הפעלת התחבורה הציבורית - דרישה שלא נענתה.

אופציה נוספת היא לשנות את שיטת המיסוי. כיום, מי שנכנס לגוש דן ברכבו, משלם מס זהה לזה שמשלם אזרח החי בדימונה - ולא נושא באחריות לגודשי התחבורה והנזק שהם מסיבים למשק. גביית אגרת גודש תאפשר, למשל, הפחתה במחירי אגרות הרישוי או מיסי רכב אחרים. זוהי ככל הנראה גם האופציה העדיפה על שר התחבורה, שעובד בימים אלה על רפורמת מס יחד עם משרד האוצר בתחום התחבורה.

"דרך ערך" - לא פותרת את הבעיות

לפי בנק ישראל, משך הנסיעה הממוצע למקום העבודה זינק ב-30% בעשור האחרון, ורובם המכריע של המועסקים במשק (כ-69%) מגיעים לעבודה במכונית פרטית. בירושלים, שבה פועלת רכבת קלה, רק 20% משתמשים בתחבורה ציבורית, ובתל אביב שיעור המשתמשים בתחבורה ציבורית הוא 10% בלבד.

תוכנית "דרך ערך", הפתרון הנוכחי של משרד התחבורה לגודש התנועה, מוציאה כסף מקופת המדינה לטובת נהגי המכוניות. אין בה בשורה שתשפר את חייהם של אלו שמשתמשים כעת ממילא, ואולי מחוסר ברירה, בתחבורה הציבורית, והיא ודאי שלא פותרת את בעיות התחבורה הציבורית.

ד"ר ארז כהן, מומחה לכלכלה פוליטית ולמדיניות ציבורית מאוניברסיטת אריאל, חוקר לאורך שנים את שימוש המערכת הפוליטית בכספי המסים וקבלת ההחלטות במשרדי הממשלה השונים. לדבריו, פלונטר התחבורה הציבורית הוא עוד ביטוי למדיניות המכוונת לטווח הקצר במטרה להשיג תשואה פוליטית מיידית, ומנטרלת מראש מהלכי מדיניות ארוכי טווח.

"מדיניות התחבורה בישראל אינה קוהרנטית. הממשלה מעלה את המימון לתשתיות התחבורה הציבורית, אבל במקביל מקצה סכומי כסף גבוהים יותר לטובת פיתוח תשתיות דרכים לרכב הפרטי", אומר כהן.

עוד לטענת כהן, "הפעילות במשרד התחבורה התאפיינה במתן פתרונות אד-אוק. יש עומס באזור מסוים, נסלול מחלף, כביש עוקף או נרחיב כביש קיים שיהיה עמוס גם הוא בקרוב. זאת, במקום לחזות את פני העתיד, ולפעול למניעת בעיות עתידיות שייווצרו אם הביקוש לרכב פרטי ימשיך לגבור".

הטיעון המרכזי בבחינת הטיפול בבעיות העומס בכבישים בישראל, הוא שגודש התנועה אינו גזירת גורל אלא סימפטום של מדיניות ציבורית. אוכלוסיית ישראל צומחת במהירות ושטח המדינה לא יגדל. הכביש הוא משאב מוגבל, ואי אפשר להגדיל את היצע הכבישים באופן שישיג את הביקוש לנסיעה בהם.

לפיכך, על המדינה לפעול כדי ליצור לאזרחים חלופות יעילות וזמינות לנסיעה בכבישים. אולם המציאות הפוליטית בישראל מעודדת את מקבלי ההחלטות לפעול לטווח הקצר, על מנת לראות תוצאות מהר ככל הניתן עקב החשש מבחירות קרבות.

לטענתו של ד"ר כהן, הדרך הנכונה להתמודדות עם המשבר התחבורתי עוברת קודם ב"שינוי תרבות הצריכה של הישראלים מהיסוד. הישראלים רגילים לנסוע ברכב, והתרבות שלנו מעודדת רכב כעדיפות הנכונה. יהיה דור שיהיה לו קשה להתנתק מהרכב, אבל הדור הזה יחלוף. אנשים יפנימו את התרבות החדשה ויבחרו בתחבורה הציבורית כאופציה ראשונה".

עוד כתבות

מתחם בזן בחיפה / צילום: פאול אורלייב

כל מה שצריך זה איום טוב: בזן רכשה מתקן למניעת זיהום שנה לפני שתיכננה

המשרד להגנ"ס החליט לסגור את פעילות מתקן הביטומן של בזן בעוד שלושה חודשים בשל גרימת זיהום ● על אף שבזן טענה שלא תוכל לרכוש מערכת להפחתת זיהום לפני תום 2020, היום הודיעה על רכישת מערכת זמנית שתמנע את הסגירה ● עם זאת, טרם הוגשה למשרד תוכנית להפחתת זיהום

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

נמחקו העליות בבורסה בתל אביב: טבע מטפסת, טוגדר מזנקת 10%

החשש מהתפשטות נגיף הקורונה מחק אמש את העליות שרשם השנה הדאו ג'ונס ● לאומי שוקי הון: "בימים הקרובים נראה שהעצבנות בשווקים צפויה להיות גבוהה, ולפיכך יש להתכונן למסחר עם תנודתיות גבוהה יחסית"

ענת סרגוסטי / צילום: איל יצהר, גלובס

ארגון העיתונאים: להסדיר את עבודתן של עיתונאיות בכותל המערבי

בעת ביקורו האחרון של סגן נשיא ארה"ב מייק פנס בכותל המערבי, הגישה למקום ניתנה רק לעיתונאים ולצלמים ממין זכר ● כעת מבקש ארגון העיתונאים מרב הכותל למצוא יחד מנגנון שיסדיר את עבודתן של עיתונאיות בכותל באירועים בעלי עניין לציבור שאינן אירועים דתיים

מטוסי אמריקן איירליינס, יונייטד ודלתא / צילומים: יח"צ, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

איך הפך ענף התעופה בארה"ב לחזק ביותר בעולם במונחי רווחיות, ואיך ישראל קשורה לסיפור?

הגל הירוק ששוטף את אירופה, ולפיו נוסעים מוותרים על טיסות כחלק מהמאבק הסביבתי, פוסח על ארה"ב ● בשעה שבאירופה נרשמת ירידה בהיקף הנוסעים בטיסות פנים, הדוחות הכספיים של חברות התעופה הגדולות בארה"ב מצביעים על מגמת המראה

יו"ר כחול לבן בני גנץ ונשיא ארה"ב בני גנץ / צילום: אלעד מלכה, יח"צ

גנץ: "אפעל ליישום תוכניתו של טראמפ בתיאום עם מדיניות האזור"

בשונה מן הפגישה עם נתניהו שנערכה אף היא מוקדם יותר היום, מהמפגש עם גנץ נשלחו אך ורק תמונות, ולא ניתנה הזדמנות לעיתונאים להיכנס ולשאול שאלות

מירי כהן / צילום: יונתן בלום, גלובס

סגנית ראש מטה הדיור, מירי כהן, עוזבת את תפקידה ופותחת משרד עו"ד פרטי

כהן כיהנה בתפקיד מאז 2013 והייתה אחראית על תחומי התכנון והשיווק של קרקעות

 

 

סוחרים בבורסת פרנקפורט / צילום: רויטרס

יציבות בבורסות אירופה לאחר הירידות החדות; החוזים בניו יורק ירוקים

התפשטות נגיף הקורונה הכבידה על הבורסות באסיה, מלבד אלו שבסין, הונג קונג, סינגפור, דרום קוריאה וטאיוואן, שסגורות לרגל חג שנקטע באיבו ● המדדים באירופה נסחרים ללא שינוי מהותי לאחר ירידות של 2.7% אתמול ● בשעה זו החוזים ירוקים

כבאי מנסה לכבות שריפה באוסטרליה / צילום: STRINGER, רויטרס

קרן הפנסיה הבריטית שמאמצת מדיניות אקלים ומאיימת בפיטורים

קרן הפנסיה הבריטית הודיעה למנהלי הנכסים: הפחיתו בתוך שנתיים את החשיפה לשינויי אקלים - או הסתכנו בפיטורים ● "שינויי האקלים זו בעיה שהאימפקט שלה על השקעות מחמיר במהירות"

מטוס של אייר אינדיה / צילום: שאטרסטוק

ממשלת הודו מנסה שוב למכור את אייר אינדיה: 3.26 מיליארד דולר תמורת 100% ממניות החברה

הממשלה הגבילה את הגשת ההצעות לרכישת החברה עד לאמצע חודש מרץ ● הפוקוס הוא על קונים מקומיים שיוכלו להמשיך ולהפעיל את החברה מהודו

מנכ"ל אפל טים קוק/ Shannon Stapleton , צילום: רויטרס

לקראת דוחות אפל: הנתונים החשובים שכדאי שנחפש טוב

מניית אפל נמצאת בשיא כל הזמנים, דווקא בתקופה שהחברה נמצאת בשינוי משמעותי של המודל העסקי שלה ● חמישה דברים שצריך לשים אליהם לב בדוחות החברה

טים קוק, / STEPHEN LAM צילום: רויטרס

בשורות רעות לאפל: נגיף הקורונה עלול לפגוע בקצב ייצור האייפונים

"אם ההתפרצות בסין תהפוך לנרחבת יותר זה עשוי להשפיע לרעה על שרשרת הייצור ולהפוך לדאגה מרכזית עבור המשקיעים"

מתאבלים על מותו של קובי ברייאנט מחוץ לאולם הביתי של קבוצת הליקרס, בלוס אנג'לס / צילום: MONICA ALMEIDA, רויטרס

פרשנות: הכדורסלן שהציב לעצמו רף על אנושי נהרג בתאונת מסוק בגיל 41. מה נזכור ממנו?

מהרגע שנכנס למגרש ועד ירידתו ממנו, בראיינט היה עסוק באובססיביות במורשת שישאיר מאחוריו לאחר שיפרוש ● בתקופה שקדמה לעידן metoo# גם פרשת האונס לא הצליחה לפגוע במורשת שלו. בינתיים ● פרשנות

מקנזי בזוס / צילום: מתוך יוטיוב

מקנזי בזוס מכרה מניות אמזון בהיקף של 400 מיליון דולר

בזוס קיבלה 4% ממניות אמזון כחלק מהסכם הגירושים עם מייסד אמזון ג'ף בזוס ● היא מכרה כעת כ-200 אלף מניות מתוך 19.7 מיליון המניות שברשותה

בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר

שאלות ותשובות: מה יקרה אחרי משיכת בקשת החסינות של נתניהו

האם יש לנתניהו עוד דרך להימנע מהעמדה לדין, האם הוא יוכל להיבחר לראשות הממשלה, מתי יתחיל משפטו, ואיך כל זה יסתיים? ● "גלובס" עושה סדר

המגדל הלבן שבמרכז רמלה / צילום: גיא נרדי

פי חמישה דירות, פי ארבעה משרדים וגם חדרי מלון: אור ירוק לשדרוג מרכז העיר רמלה

הוועדה המחוזית מרכז אישרה את מסמך המדיניות לחידוש מרכז העיר המוזנח והנטוש בחלקו ● בתפריט: 1,250 דירות, 125 אלף מ"ר בייעוד מסחר ותעסוקה ואפילו 300 חדרי מלון ● ראש העירייה: "כבר כיום מחיר של מ"ר ברחוב הרצל עולה יותר מאשר ברחוב רוטשילד בראשון"

משרדי ?Wix / צילום: רויטרס

מניית Wix זינקה ב-750% מאז ההנפקה; קרן מנגרוב מימשה מניות ביותר מ-400 מיליון דולר בשנתיים

מדיווח ל-SEC עולה כי בסוף 2019 החזיקה הקרן, שהייתה בעבר בעלת המניות הגדולה בחברת האינטרנט, ב-1.8% בלבד ממניות Wix, לעומת 6.3% בסוף 2018

הנשיא רוחאני / צילום: רויטרס

"מאבק על חלוקת האחריות לטרגדיה": הממשל האיראני מנסה לאחד שורות

הצבא טוען כי אסון הפלת המטוס האוקראיני היה באשמת קצין אחד, ואילו "רוחאני והביורוקרטיה שלו רוצים לגלגל את האחריות לכל הצבא כמוסד, כדי להרוויח קצת הון פוליטי מהאסון" ● ובינתיים הציבור זועם, הנשיא רוחאני מפגין חוסר כבוד כלפי המנהיג העליון, וכולם מתכוננים לבחירות לפרלמנט שיתקיימו בחודש הבא

מימין: אליעזר פישמן ועו"ד יוסי בנקל / צילומים: אלון רון ושלומי יוסף

המרדף אחרי הנכסים הנעלמים של אליעזר פישמן מסתבך: עובר לערכאות בינלאומיות

ביהמ"ש בת"א דחה את בקשתו של עו"ד יוסי בנקל, הנאמן על נכסי אליעזר פישמן, להצהיר כי נכסים של 100 מיליון אירו מוחזקים עבור פישמן בחו"ל • השופט הפנה את בנקל לבתי המשפט בגרמניה • בנקל: "אגיש תביעות מחוץ לישראל בדיוק כפי שעשיתי עד כה בישראל"

נוסעת ברכבת התחתית בביג'ינג  / צילום: Aly Song, רויטרס

מה פגע בשווקים? "העניין הכי מטריד בסיפור של הווירוס הוא שאנחנו לא יודעים עליו כלום"

הבהלה שככה? לאחר יומיים של ירידות חדות, הבורסה עברה בשעות הצהריים לנטייה חיובית ● רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי: "אנחנו אחרי 2019 שהסתיימה בצורה חיובית מאוד, ו-2020 שנפתחה במגמה דומה, כך שווירוס הקורונה הוא גם תירוץ טוב למימוש"

שבתאי אדלרסברג, נשיא ומנכ"ל אודיוקודס / צילום: יחצ

הישראלית הראשונה שמפרסמת דוחות בעונה: אודיוקודס עמדה ברף העליון של התחזיות

החברה סיימה את השנה עם הכנסות של כ-200 מיליון דולר, צמיחה של 13.7% ביחס ל-2018, ועם רווח נקי Non-GAAP של 89 סנט למניה