צה"ל התחייב לבדיקת נושאי נתוני גיוס החרדים בתוך חודש

האלוף שמונה לקיים את הבדיקה הוא רוני נומה • "אני לא רואה אף אחד מתחתיי או מצדדי או לפניי שאחראי. אני אחראי על האירוע", אמר ראש אכ"א, אלוף מוטי אלמוז

הפגנות חרדים נגד הגיוס, מרץ 2017 / צילום: רויטרס
הפגנות חרדים נגד הגיוס, מרץ 2017 / צילום: רויטרס

במהלך דיון בוועדת חוץ ובטחון היום (ב'), התחייב ראש אכ"א, האלוף מוטי אלמוז, להשלים את הבדיקה של זיוף נתוני גיוס חרדים תוך חודש. האלוף שמונה לקיים את הבדיקה הוא רוני נומה. עוד אמר אלמוז כי הוא לוקח אחריות על הדיווח הלא נכון של נתוני גיוס החרדים" "אני לא רואה אף אחד מתחתיי או מצדדי או לפניי שאחראי. אני אחראי על האירוע".

עוד ציין אלמוז כי עד שנת 2015 הנתונים היו מדויקים וכי הם הועברו בצורה מסודרת בעבודה משותפת עם משרד המשפטים ומשרד החינוך. לדבריו, הבעיה החלה ב-2016 ו-2017: "שם מצאנו פער. כ-300 מתוכם בוודאות לא היו צריכים להיות בנתונים, הם לא מגיעים מהעולם החרדי. עדיין בודקים כאלה שהם חרדים, אבל הם לא עמדו בקריטריונים על פי החוק".

יו"ר כחול לבן ח"כ בני גנץ שדיבר בדיון בועדה, אמר: "יש לנו אמון במערכת הצה"לית, צריך שהתחקיר והחקירה יהיו מאוד עמוקים. צר לי שהתקשורת הקדימה אתכם". לדבריו, פרק הזמן של בדיקה למשך חודש הוא זמן סביר. בנוסף אמר גנץ, "חשוב לנו שחרדים שהתגייסו לצה"ל יסיימו את השירות כחרדים".

ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) ניסתה לברר במהלך הדיון, האם הקושי של צה"ל הוא בעצם ההגדרות והסיווגים של החרדים והאם, זה תלוי בצה"ל, בכך שהם ניסו לכלול בתוך ההגדרה, מועמדים לשירות בטחון שהם מחוץ להגדרה. יו"ר הועדה, ח"כ גבי אשכנזי גיבה אותה, וביקש מאלמוז לכלול בדו"ח שיוכן את ההתייחסות לקיומן של ההגדרות. "האם ההגדרות הנמצאות הן רלבנטיות או שהן מצריכות שינוי", אמרו מיכאלי ואשכנזי.

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) אמר כי הוא לא מצליח להבין מדוע צריך ללכת עד כדי מינוי אלוף וביצוע בדיקה שתימשך חודש: "יש כאן תחושה שיש קומבינה של ראשי ישיבות וצה"ל כדי לעשות סידור כלשהו. גיליתם שיש בעיה, למה לא שלפתם את הנתונים וחשפתם את המוקד של הבעיה".

אלמוז השיב כי מדובר בבדיקות של סוף שנה, ולא אמצע שנה: "ראינו את זה בנתונים של סוף שנה ולצערי כאשר הגענו עם הדיווח, הקדימו אותנו".

ח"כ אורנה ברביאי, מי ששימשה כראש אכ"א אמרה במהלך הדיון: "הפער בדיווחים מגיע מן הצבא. האופן שבו מבחינים בין חרדים ללא-חרדים, הוא מאוד מורכב. זה לא סתם שהירידה לפרטים כאן נדרשת, אך כאשר התקשורת נכנסת לדיווח, לא סביר שצה"ל מזייף בזדון, לכל היותר יש כאן פער מקצועי בהגדרות. והעובדה שהצבא ייזום את הבדיקה, היא מאוד משמעותית ונוצרה פה הזדמנות לדיאלוג בנוגע להגדרה המדויקת. אני סומכת מאוד על האמינות של צה"ל".

ח"כ איילת שקד, אשר עמדה בראש הוועדה שהגדירה את המונח "חרדי" עבור חוק הגיוס בין השנים 2013-2014, ציינה בדיוני הוועדה: "אנחנו נאלצנו אז להגדיר בפעם הראשונה מי הוא חרדי, היינו חייבים הגדרה, כדי שצה"ל יוכל לספור. מסתבר מן הדברים פה היום, שההגדרה שלנו לא כיסתה את כולם. הכוונה שלנו היתה שתגייסו ותספרו את כל מי שגודל בבית חרדי ומקיים אורח חיים חרדי, אבל לדברי צה"ל, ההגדרה שלנו לא הקיפה את כולם, כיוון שיש הרבה אנשים שגדלים בבית חרדי, מקיימים אורח חיים חרדי ובכל זאת לא גויסו. המסקנה העולה מכל זה, שיש צורך בשינוי חקיקה".

עוד אמרה שקד, כי לצערה גם בתחום של שירות אזרחי, לא היתה עמידה ביעדים: "אני עוד התנחמתי בכך, שלפחות בנושא של גיוס חרדים, יש יעדים שעומדים בהם, אבל זה לא כך." לדבריה, צה"ל צריך להיערך לקראת החקיקה של חוק הגיוס בפעם הנוספת, מה הם היעדים שיש לקבוע.

יו"ר הועדה ח"כ אשכנזי סיכם את הדיון בכך שרצוי שבמסגרת הבדיקה שיבצע האלוף רוני נומה, צה"ל יגיש גם את הצורך בשינוי הגדרות ואת היעדים הנחוצים לצה"ל: "כוונת המחוקק היתה לגייס את מרב הבנים של העדה החרדים, זה לא מתיר לכם לגייס את מי שלא התירו לכם, אבל מחובתכם לומר מה הצורך בשינוי הגדרות".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988