גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אומה ללא מינוף: האם הגרמנים חוסכים יותר מדי?

לא קונים נדל"ן, מתרחקים ממניות וממשיכים לחסוך גם כאשר הריבית שלילית ● ממשלת גרמניה, העסקים במדינה וגם האזרחים לא מאמינים במינוף - למרות שהמומחים מזהירים שהגישה הזאת פוגעת בכלכלה

 

האם הגרמנים חוסכים יותר מדי כסף? / צילומים: shutterstock, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי
האם הגרמנים חוסכים יותר מדי כסף? / צילומים: shutterstock, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

ילדים שבידיהם קופות חיסכון או שקיות מטבעות נהרו אל ה"שפארקאסה", בנק החיסכון המקומי בעיר המרחצאות באדן באדן, כדי לקבל שיעור בהתנהגות פיננסית ראויה.

הפולחן הזה מתרחש ברחבי גרמניה בכל שנה מאז ש"מכון בנקי החיסכון הבינלאומי" השיק את "יום החיסכון העולמי" ב-1924 כדי לקדם אוריינות פיננסית בסיסית, החל מהכלל הראשון: "לעולם אל תוציא יותר משאתה מרוויח".

בימינו, החיסכון נתפס בגרמניה כמסורת וערך חיובי. זה נכון לצרכנים, שמכניסים כספים למזרנים ולחשבונות עובר ושב, למדינה, שמנהלת עודף תקצבי זה חמש שנים, ולחברות, שצוברות רווחים.

הבעיה היא שבעולם של שערי ריבית שליליים, אגירת מזומנים מותירה את משקי הבית הגרמנים עניים יותר בהשוואה לעמיתיהם הבינלאומיים, מפריעה לחברות הגרמניות להשקיע בעתיד שלהן ומרסנת צמיחה כלכלית ברחבי אירופה. ההון החציוני של משק בית הגרמני, 61 אלף אירו (67 אלף דולר), נמוך מזה של יוון, לפי נתוני הבנק המרכזי האירופי. מבין כל האירופים, לגרמנים יש הכי מעט בעלות על בתים, בין היתר מפני שהם רואים בנדל"ן סיכון.

אז למה הגרמניים חוסכים יותר, גם אחרי שנים של מדיניות של הבנק המרכזי האירופי (ECB), שמיועדת לצמצם את החיסכון ולעודד את הצריכה וההשקעה?

כמה כלכלנים סבורים שהחסכנות הגרמנית היא ענין שקל לשנות על ידי מדיניות, אך סביר יותר שמדובר על זהות שנבנתה לאור 300 שנות מהפכה, היפר-אינפלציה, מלחמות, תקופות מיתון ודיקטטורה.

המחויבות של גרמניה לחסכנות מחזיקה מעמד בזכות היציבות של בנקי החיסכון שלה, והעובדה שמעמד העובדים רואה בחסכנות ערך חיובי, אמרה סנדרה מאס, פרופסור להיסטוריה בינלאומית באוניברסיטת רוהר בבוכום.

בבאדן באדן, מכסימיליאן ולאסק בן ה-10 אמר שהוא חוסך את כל דמי הכיס שלו, 15 אירו בחודש. ילדים רבים לא היו בטוחים למה הם עושים את זה. "זה בשביל העתיד", אמרה מליסה קראפה בת ה-8.

ולדמר שניידר, שהגיע עם נכדו ונכדתו, סאבין ויוהן, אמר "שערי הריבית עולים ויורדים, אבל אנחנו ממשיכים לחסוך, גברים ונשים".

ה-ECB הוריד בספטמבר את הריביות שוב, למינוס 0.5%, במאמץ לעודד את הגרמנים ללוות כספים, לצרוך או להשקיע, ובכך לתמוך בצמיחה בכלכלה הגדולה ביותר באירופה, שמנהלת כעת פלירט עם מיתון.

אבל משקי הבית ממשיכים להחזיק בצד 11% מהכנסתם הפנויה לעומת 9.3% -2013 - מול 7% בארה"ב, לפי נתוני OECD.

לארס פלדן/ צילום:רויטרס

140 מיליארד אירו מתחת למזרנים

בשנה שעברה הוסיפו משקי הבת הגרמנים 108.7 מיליארד אירו לחשבונות הבנק שלהם, יותר מבכל שנה מאז שהאירו הושק, לפי מחקר של דויטשה בנק. פיקדונות המזומנים בבנקים, 2.5 טריליון אירו, הם 40% מהנכסים הפיננסיים של הגרמנים, לפי נתוני הבונדסבנק, הבנק המרכזי של גרמניה.

הפיקדונות הללו מרוויחים מעט מאוד תשואה, אם בכלל. בנקים רבים אפילו גובים מהלקוחות כסף עליהם. אבל 60% מהגרמנים אומרים שהם לא מתכוונים לשנות את הרגלי החיסכון שלהם, לפי סקר של התאחדות בנקי החיסכון. רבע מבין אלו ששינו את התנהגותם חוסכים עוד יותר.

ובעיקר, הגרמנים נמנעים מהנכסים שהשביחו ערך בסביבת הריבית האפסית או השלילית, כמו מניות ונדל"ן, שנחשבים מסוכנים מדי. רק עשירית ממשקי הבית מחזיקים מניות, ואילו ל-70% יש חשבונות חיסכון, לפי נתוני הבונדסבנק. עוד כ-140 מיליארד אירו טמונים במזרנים או בבית.

אדם בצפון מערב גרמניה איבד חצי מיליון אירו כאשר חבר שלו הדליק דוד חימום שהכסף היה מוסתר בו, לפי תביעה שהוגשה לבית משפט.

לארס פלד, ממועצת היועצים הכלכליים של ממשלת גרמניה, אומר שהתנהגות כזו הגיונית יותר מכפי שנדמה בגלל הזדקנות האוכלוסייה הגרמנית. כאשר דור הבייבי בום מתקרב לפרישה מהעבודה, הוא נמנע מהשקעות מסוכנות. יותר חיסכון, מפני שהריביות יורדות, יכול להיות הגיוני בהקשר הזה.

אנדראס ראדמאכר, הבעלים של מלון "דר קליינה פרינץ" בבאדן באדן, אמר שהוא ואשתו שוחחו לאחרונה על קניית מניות, אבל החליטו להימנע מכך שבגלל התנודות בשוק הזה. "אנשים רבים ממתינים לראות מה יקרה", הוא אמר.

ג'סיקה שרייבר, עוזרת משאבי אנוש בת 23, עובדת במשרה מלאה בחברת טכנולוגיית מידע בפרנקפורט ולומדת בסופי שבוע. היא מכניסה יותר מ-300 אירו בחודש לשלושה חשבונות חיסכון ואין לה חובות. "זה גם לביטחון וגם לקניות עתידיות", היא אמרה.

רשת בנקים שנוסדו במאה ה-18

במשך למעלה ממאה שנה, תרבות החיסכון נעזרה ברשת הצפופה של בנקי שפארקאסן, שנוסדו במאה ה-18. הבנקים הללו חויבו לקבל גם פיקדונות קטנטנים, כאשר הבנקים האחרים טיפלו אך ורק בעשירים. חלק מההיגיון היה לבנות שליטה על המעמדות הנמוכים, ולהרתיע אותם מהתקוממויות, אמר ההיסטוריון הכלכלי רוברט מוסקלה.

היום, הבנקים מנהלים הסברה בבתי ספר, נותנים חסות לאירועים מקומיים, מספקים תחבורה לקשישים ומפיקים רצועת קומיקס בעיתונים, Knax. הם אפילו מנהלים אוניברסיטה. ילדים רבים מקבלים את החשבון הראשון שלהם במתנה בגיל תשע.

"המשימה שלנו לא השתנתה: לקדם תחושת חסכונות בין אנשים", אמר הלמוט שלווייס, נשיא התאחדות בנקי החיסכון בגרמניה.

הבנקים הללו הם המתנגדים הגדולים ביותר למדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי האירופי, שלטענתם מרמה את ציבור החוסכים הגרמני עם הריבות השליליות שלה. "יש לנו מצב ריביות הרסני, והחוסכים הם המפסידים הגדולים", אמר לותר פולה, מנכ"ל בנק החיסכון בבאדן באדן.

גם המדינה ניצבת לצד ציבור החוסכים. אחרי עודף תקציבי בכל שנה מ-2014, הממשלה הפדרלית אמורה לחסל כליל את החוב הלאומי ב-20-30 השנים הבאות. מאחר שהמשקיעים משלמים למעשה למשה כדי ללוות ממנה, דרך אג"ח בריבית שלילית, ברלין צפויה לסיים גם את 2019 כשנה שישית של עודף תקציבי. למערכת הרווחה של המדינה יש יתרות של עשרות מיליארדי אירו, ויתרות הזהב של גרמניה הן השניות בגודלן בעולם אחרי ארה"ב.

"חלק גדול מקריירה המקצועית שלי היה מחוץ לגרמניה, ואני עדיין נדהם מהחשיבה השונה הזו בברלין ובגרמניה בכלל", אמר מרסל פרצשר, נשיא מכון המחקר הכלכלי DIW בברלין.

החוסכות הגדולות ביותר מבין החברות הגרמניות הן חברות התעשייה בגודל בינוני, עמוד השדרה של הכלכלה, שידועות כ"מיטלשטנד". החברות הללו העלו את יחס ההון העצמי שלהן לנכסים ביותר מחמש נקודות אחוז בעשור האחרון, אל מעל 30%, לפי ההתאחדות הגרמנית של העסקים הקטנים והבינוניים.

Trumpf GmbH + Co. KG, חברה בבעלות משפחתית באזור תעשייה לא בולט בדרום מערב גרמניה, היא אחת הספקיות הגדולות בעולם של מיכון, עם מכירות של 3.8 מיליארד אירו ב-2018. ל- Trumpf אין חובות ויש לה מאות מיליוני אירו בבנק. ובכל זאת, לאחרונה היא החלה לצמצם עלויות על רקע ירידה בהזמנות.

החברה החליטה שלא לבקש דירוג אשראי, שיפתח לה את הגישה לשוקי האג"ח, מפני ש"זה תהליך קשה ויקר מדי", אמר שטפן שמיט, סמנכ"ל הכספים. הוא חושב שסוכנויות הדירוג יגבו תעריף של עשרות אלפי אירו.

קרן המטבע הבינלאומית הזהירה ביולי שהחיסכון התאגידי הגבוה בגרמניה תורם לפערי ההכנסה מפני שרק לגרמנים מעטים יש מניות, והבעלות על העסקים ריכוזית מאוד.

מומחים רבים, ביניהם כלכלנים חדשים רבים, רואים בחיסכון מופרז מגמה מסוכנת. כאשר המסחר העולמי מצטנן, ביקוש מקומי הוא הדרך היחידה ליציאה מהאטה שפוגעת בכל אירופה.

גרמניה יכולה להשתמש בעודפי התקציב שלה כדי להגדיל הוצאה ציבורית ולעזור לאזן מחדש את הכלכלה האירופית, אמרה נשיאת הבנק המרכזי האירופי החדשה, כריסטין לגארד, באוקטובר.

במקום זאת, העודף השוטף במאזן התשלומים הגרמני, שמודד גם את החיסכון המוגזם במשק, יהיה הגדל ביותר בעולם זו השנה הרביעית ברציפות ב-2019, עם 276 מיליארד דולר - מעל יפן וסין, לפי מכון המחקר השמרני Ifo.

חיסכון לא מציע הגנה מפני זמנים קשים. פעמיים במאה שעברה - בשנות ה-20 ובשנות ה-40 - הגרמנים איבדו את מרבית חסכונותיהם, רק כדי לחזור לחסוך.

מבחינת מוסקלה, צבירת הון אינה המטרה. "זה אפילו לא עניין של הכנסה פרטית", הוא מסביר. "זה עניין של סגנון חיים, שבנוי סביב אתיקת העבודה הגרמנית - אתה בונה את עצמך בשתי ידיך". 

עוד כתבות

יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק / צילום: גדעון לוין

תשובה ממשיך לממש: קבוצת דלק מכרה לקרן נוי תמלוגי "תנין" ו"כריש" ב-318 מיליון שקל

מלבד מימוש זה, התחייבה קבוצת דלק לפעול גם לאיגוח תמלוגי-העל ממאגר הגז "לוויתן", בסכום שלא יפחת מ-600 מיליון שקל, או לחילופין למכור אותם בערך כלכלי הוגן ההולם את סכום המינימום באיגוח

ראש הממשלה בנימין נתניהו באולם בית המשפט / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

כך הצליח הנאשם נתניהו לביים לעצמו נאום נטול הפרעות במסדרון של בית המשפט

נתניהו ואנשיו ניסו והצליחו לשלוט בסיקור התקשורתי של הדיון הראשון במשפט ● הסמכות הנרחבת של מאבטחי השב"כ, שיתוף הפעולה עם הנהלת בתי המשפט והחשש מפני הקורונה סייעו לנתניהו לנאום בזמן שעיתונאים נאלצו לשהות בקומה אחרת

ח"כ אריה דרעי./ צילום: רפי קוץ

למרות הנגיף: משרד הפנים מאשר כניסה לארץ גם לסטודנטים ואברכים שאינם ישראלים

במכתב שעליו חתום שר הפנים אריה דרעי הוא מבשר כי אברכי הישיבות ובני משפחותיהם שמבקשים לשוב ארצה לחזור ללימוד יקבלו היתר לכך ● זאת בנוסף לתלמידים זרים באוניברסיטאות ובפנימיות, לרופאים ולמשתלמי רפואה

אדם עוטה מסיכת מגן במהלך התפרצות מגפת הקורונה במנהטן, ניו יורק / צילום: Mike Segar, רויטרס

מדוע תרופה לקורונה תתקשה לגייס הון בישראל?

הציבור תולה תקוות למציאת תרופה לקורונה בחברות מדעי החיים, שלא תמיד זוכות לשוויים הראויים, ואף מתקשות בגיוס הון בבורסת ת"א ● אחת הסיבות לכך היא היעדר תקינה רלוונטית להכרה בערך של קניין רוחני

נתניהו משדר עסקים כרגיל, אולם בית המשפט / צילום: עמית שאבי, ידיעות אחרונות

דעה: זה לא הימין שעומד למשפט, זו הפוליטיקה

משפט נתניהו הוא שיאו של תהליך ארוך בו מבקשות רשויות החוק לסרס את הפוליטיקה, לשעבד אותה ולהכפיף אותה לכללים משפטיים ● אלא שנתניהו, המבקש לחפות על פגמים שנפלו בהתנהלותו האישית, מבקש לצבוע את המאבק הצודק הזה בצבעי ימין ושמאל ● הטעות הזו טרגית

מוכר בכניסה לחנות מחכה ללקוחות. העסקים מתקשים לחזור לשגרה לאחר תקופת הסגר הממושכת / צילום: כדיה לוי, גלובס

יותר גרוע ממשבר 2008: המשק התכווץ ברבעון הראשון בשיעור שיא של 20 שנה

לפי אומדן ראשון של הלמ"ס, המשק התכווץ ב-7.1% לעומת הרבעון הקודם ● הפגיעה הקשה ביותר: בצריכה הפרטית ● יצוא הסחורות והשירותים ירד ב-0.5% בלבד ● שיא הפגיעה עוד לפנינו

זוג קשישים בקניות בשוק / צילום: Oded Balilty, Associated Press

מחדל כפל הקצבאות: האם במשרד האוצר יצליחו למצוא 100 מיליון שקל עבור החלשים ביותר בחברה?

שר האוצר הנכנס ישראל כ"ץ התחייב למצוא פתרון תקציבי למקבלי קצבאות שנכנסו למעגל האבטלה בעקבות הקורונה, ואינם זכאים ל"כפל קצבאות", אך לא ידוע כמה כסף יוקצה ומתי ● ייתכן שמקבלי קצבאות הבטחת הכנסה וקצבאות מזונות יידרשו אפילו להשיב את מענק הקורונה

לשכת התעסוקה בתל אביב בחודש שעבר / צילום: רובי קסטרו - וואלה חדשות

ההקלות ששלחו מיליון ישראלים לחל"ת עומדות להסתיים, אבל באוצר עדיין לא טרחו לגבש מדיניות חדשה

בשבוע הבא יסתיימו ההקלות שהעניקה הממשלה למי שאיבד את עבודתו בתקופת הקורונה, אבל האוצר מעדיף לחכות ולא ליזום הטבות נוספות • מומחים לשוק התעסוקה מזהירים ממדיניות שתגרום לכך ששיעור האבטלה יישאר גבוה מאוד גם אחרי משבר הקורונה

רפא גוזאלו / צילום: Javier Guridi & Carlos Frutos

15 דקות ביום: מסלולי לימוד חדשים מאתגרים את האוניברסיטאות

האם תואר שני שמציעה חברה עסקית מסמן מגמה חדשה באופן שבו חברות מכשירות עובדים?

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

בצלאל סמוטריץ' נפרד: "חוץ מרישיון נהיגה, לי ולמשרד הזה לא היה שום דבר במשותף. אבל התאהבתי בו מהר"

בתום 11 חודשים במשרד התחבורה, בצלאל סמוטריץ' עוזב, לאחר שקיבל הרבה מחמאות, ומחלק כמה עצות לשרה החדשה מירי רגב: להפנות שני שלישים מהתקציב לתחבורה הציבורית, לשקול מחדש את הצורך במטרו ולקצץ בסמכויות של ראשי הערים שתוקעים פרויקטים לאומיים

לוי הלוי / צילום: איל יצהר

ההוצאות בגין הפסדי אשראי נסקו וחברת כאל עברה להפסד ברבעון הראשון

חברת כרטיסי האשראי שבבעלות דיסקונט והבינלאומי רשמה גידול בהכנסותיה ובמחזור העסקאות בכרטיסיה ברבעון הראשון, אך הפסידה 7 מיליון שקל בשל השלכות משבר הקורונה ● על השותפות עם אל על: "אין מקום לבצע מחיקה"

הבורסה בת"א / צילום: שלומי יוסף, גלובס

דעה: היתה מפולת? פניית הפרסה של האג"ח הקונצרניות

כמו שוק המניות, גם שוק האג"ח הקונצרניות חווה התרסקות עם התפשטות מגפת הקורונה, ומיד לאחריה התאוששות - שתיקנה כשני שלישים מהירידות ● האם השוק יחזור לנקודת השיא שלו? ומה הסיכון העיקרי במשבר?

נציגות עובדי אל על פרצו לדיון של ההנהלה והטייסים וזרקו כיסאות / צילום: ההסתדרות

הצרות באל על: יו"ר ההסתדרות הודיע על השעיה מיידית של חברי מועצת העובדים

לטענת נציגות עובדי אל על 50% מטייסי החברה (שמספרם עומד על כ-650) חזרו לעבוד בשכר מלא "למרות שאין בכך צורך אמיתי" ● יו"ר ההסתדרות: "חציית קו אדום בוטה של חברי מועצת העובדים"

נתב"ג בימי קורונה / צילום: מתן פורטנוי, גלובס

בענף התיירות כבר מתחילים להניע מנועים, וזאת על אף חוסר הוודאות של המדינה

על אף שהסרת ההנחיות לחובה בבידוד לשבים או לנכנסים ארצה לא נראית באופק, וחרף הדרישה שהזכאים להיכנס לגבולות המדינה מחוייבים בדרכון ישראלי, ענף התעופה מתחיל להראות סימנים של חזרה לפעילות ● אילו חברות תעופה וסוכנויות נסיעות כבר מציעות דילים לקיץ ולאן

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

נעילה חיובית בבורסה בת"א: מליסרון קפצה ב-5.6%, מבנה ביותר מ-9%

מדד ת"א 35 טיפס ב-0.8%, ומדד ת"א 90 ננעל ללא שינוי מהותי; מדד הנפט-גז איבד 1.5% ● בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%

לקוחות בחנות אפל בבייג'ין, בחודש שעבר  / צילום: רויטרס

עם חצי טריליון דולר, אפילו המגפה לא תחליש את ענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה הגיעו למשבר הנוכחי חזקות מתמיד - עם קופות מזומנים דשנות, השקעות עתק על מחקר ופיתוח ונכונות לבצע רכישות • לא רק שהמוצרים והשירותים שלהן חיוניים בזמן המשבר, הן גם מסוגלות לנצל אותו כדי להשאיר את המתחרים הפוטנציאליים הרחק מאחור

איציק שמולי, פריימריז העבודה / צילום: שלומי יוסף

הסוף למחדל כפל הקצבאות? שר הרווחה שמולי הודיע שהקיזוז יוקפא

משמעות הדבר היא שהסכומים שקוזזו מקצבאותיהם של החלשים ביותר בחברה לאחר שהוצאו לחל"ת בשל משבר הקורונה, יוחזרו, ולא יקוזזו גם בחודש יוני ● "מדובר בהחזר של כ-250 מיליון שקלים למוחלשים ביותר, שלא הסכמנו להותיר מאחור", כתב השר שמולי בחשבון הטוויטר שלו

גונן אוסישקין  / צילום: סיון פרג'

מנכ"ל אל על מגיב לפיצוץ עם ועד העובדים: לא נאפשר אלימות

"אני וכל חברי ההנהלה נחושים ופועלים לקראת הגעה לסיום מהיר של התהליך לקבלת הלוואה וחתימה על הסכם עבודה" - כך לפי מכתב ששלח מנכ"ל אל על גונן אוסישקין לעובדים ● בתוך כך, יו"ר ועד תע"א יאיר כץ קרא ליו"ר ההסתדרות לחזור בו מן ההשעיה

ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה־הכהן / צילום: איל יצהר, גלובס

רמת גן ורעננה מבטלות העלאת הארנונה ב-2021

בעוד משרד האוצר מתעכב ומתפתל במתן עזרה לעסקים ולתושבים, הרשויות המקומיות כבר מרימות את הכפפה, ומודיעות על צעדים שיסייעו לתושביהן, עסקים ופרטיים

גילי רענן וליאור סיימון מסייברסטארטס / צילום: יח"צ יוסי זליגר

גילי רענן מגייס 100 מיליון דולר לקרן שנייה ומצרף את ליאור סיימון כשותפה

סיימון, לשעבר בקרן ארבור האמריקאית, מצטרפת לקרן סייברטארטס, אותה הקים רענן ב-2018 ● בקרן השקיעו יזמים ומנהלים בכירים בעולם הסייבר