גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה עם זכויות האדם והתחרותיות במשק? כך תנסה ישראל להימנע מהסכנות של עתיד הבינה המלאכותית

פגיעה באוכלוסיות חלשות, בזכויות אדם ובתחרותיות במשק: בינה מלאכותית יכולה להשפיע על חיינו לרעה ● כך מנסה ועדה בהשתתפות נציגי ממשלה, חוקרים וגופים עסקיים, למנוע זאת - מהטלת האחריות על גופי הממשלה השונים ועד הגדרה מתי יהיה מדובר ברשלנות

בינה מלאכותית / Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
בינה מלאכותית / Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

למה חשוב לשקול שיקולים של אתיקה, בבואנו לפתח וליישם טכנולוגיות של בינה מלאכותית? מהם השיקולים האתיים האלו? מי הגופים שאמורים להיות אחראים על כך, וכיצד מדינות אחרות מתמודדות עם השאלות הללו?

טכנולוגיות בינה מלאכותית נמצאות בבסיס רוב המהפכות הטכנולוגיות שאנו נמצאים בעיצומן או בפתחן. הטכנולוגיה מתבססת על אלגוריתמים שמנתחים כמויות גדולות של מידע ונתונים, מזהים דפוסים חוזרים, מפיקים מהם תובנות, מתאימים את עצמם לשינויים ופועלים בהתאם. ואולם, הבעיה מתחילה כאשר כלי שמזהה דפוסים המסייעים בקבלת החלטות - מתבסס רק על המציאות הקיימת.

הסכנה היא שהתובנות שמבוססות על אותה מציאות וההמלצות לפעולה שמבוססות עליה, עלולות לשקף גם הטיות לא רצויות. זאת בניגוד לבני אדם, שמבססים את החלטותיהם לא רק על ניסיון העבר והמטרות שהם רוצים להשיג, אלא גם על ערכים וסדרי עדיפויות.

לידי "גלובס" הגיע דוח ועדת המשנה של המיזם הלאומי בנושא בינה מלאכותית, אתיקה ורגולציה, בראשות פרופ' קרין נהון, מדענית מידע בבית הספר לממשל ובבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי, ונשיאת איגוד האינטרנט הישראלי. הוועדה בחנה את ההיבטים הללו במסגרת המיזם הלאומי למערכות נבונות (בינה מלאכותית; א"ב) המובל על ידי פרופ' אלוף (מיל') יצחק בן-ישראל ופרופ' אביתר מתניה.

פרופסור קרין נהון / צילום: שלומי יוסף

ההנחה המרכזית שליוותה את עבודת הוועדה היא "ששילובם של שיקולים אתיים בשלבי הפיתוח והתחזוקה של מוצר משולב בינה מלאכותית, לטווח הארוך, יעניקו יתרון לחברות ולמדינות שפועלות לפיהן", כפי שנכתב בדוח.

"אף אחד לא רוצה לעצור חדשנות, אבל אף אחד לא רוצה שהחדשנות תחצה קווים אדומים שיפגעו בנו הציבור, כאלה שיהיו לא מוסריים או לא אתיים", הסבירה פרופ' נהון, "אבל ההנחה החשובה ביותר שלנו הייתה שבטווח ארוך, פעולה לפי הכללים דווקא תעניק יתרון תחרותי, לא להיפך".

הדוח משרטט את שלבי הכנסת שיקולי אתיקה לתהליכי פיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית. ראשית, הוא קובע את ההכרח לעשות כן, לאחר מכן מפרט את הערכים האתיים שיש לקדם - למשל הוגנות, שוויון, מניעת אפליה, הימנעות מהגדלת פערים חברתיים כלכליים והשכלתיים, שקיפות, כיבוד זכויות אדם, וקיום שוק תחרותי. בהמשך ממליץ הדוח על הקמת גוף שיפקח על קיום ההמלצות, ומצביע על הגופים הממשלתיים הרלוונטיים לקידום המלצות הדוח - רשות התחרות והרשות להגנת הפרטיות. 

דומיננטיות למשפטנים בקרב חברי הוועדה

בדיוני הוועדה השתתפו עשרות מומחים והיו חברים בה כשלושים נציגים מהאקדמיה, נציגי החברה האזרחית, ומהמגזר הפרטי. בין השאר השתתפו בה נציגות משמעותית של משפטנים ורגולטורים, בהם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ד"ר רועי שיינדורף, והיועצים המשפטיים של מערך הסייבר הלאומי, רשות החדשנות ורשות התקשוב. כמו כן, נכללו בה גם נציגים של חברות כמו מיקרוסופט ודויטשה טלקום ומומחים שונים בתחומי האתיקה והבינה המלאכותית. בדוח הודגש כי העמדות המובעות בו אינן בהכרח מייצגות את עמדות הארגונים אליהם שייכים חברי הוועדה.

על מנת להדגים את הסיכונים שבשימוש לא מבוקר בבינה מלאכותית, תיאר הדוח עשרה מקרי מבחן המבוססים על מקרים אמיתיים שכבר פורסמו בעולם. מקרה אחד מתאר הולכת רגל שנהרגה על ידי מכונית אוטונומית של אובר בעת שחצתה כביש במקום חשוך. ככל הנראה הרכב זיהה כי עומד לפניו מכשול ויכול היה להימנע מלהתנגש בו, אך מכיוון שהמהנדסים הנמיכו את רגישות התוכנה לחסמים המכונית לא זיהתה את האישה כמכשול שמצריך ממנה לעצור, והאישה נהרגה.

במקרה נוסף התגלה שכלי לזיהוי פנים של אמזון שגה יותר כשהופעל על אנשים בעלי גוון עור כהה, מאשר בעת שהופעל על אנשים עם גוון עור בהיר. מקרים אלו הוצגו בדוח לצד שמונה מקרים נוספים, שעסקו בין השאר באפליה בסינון מועמדים לעבודה; מניפולציות על תודעה האוכלוסייה האזרחית כמו למשל בעת קמפיין בחירות; חיזוי סיכון ממחלות; חיזוי מסוכנות אסירים ועוד.

מחברי הדוח, שכתיבתו הסתיימה כבר לפני כמה חודשים ומפורסם עתה לראשונה, ניתחו את המקרים וניסחו רשימה קצרה שמפרטת את סוגי האתגרים שמציבות מערכות בינה מלאכותית - בהם הנטייה "להנדס" ערכים, הנטייה להקצין יחסי גומלין קיימים במערכות חברתיות, והסיכון לפגיעה בפרטיות בשל העובדה שהן מבוססות על עיבוד מידע רב ממקורות שונים.

על כן, בכדי לצמצם היווצרות תוצרים של טכנולוגיה מפלה או מוטה, ממליץ הדוח "ללמוד באופן פעיל על אוכלוסיית היעד, ולזהות מבעוד מועד אוכלוסיות שעלולות להיפגע או להיות מיוצגות באופן לא מספק על ידי מפתחי המערכת".

הוועדה ציינה עוד כי היא רואה חשיבות רבה לא רק בהיוועצות עם מומחים בשטחים החברתיים בהם מבקשים לשלב מערכת בינה מלאכותית, אלא גם עם אנשים מאוכלוסיית היעד עצמה, וזאת באמצעות "מחקר קצר-היקף" - בכדי "לסייע ליצור מערכת הוגנת יותר".

"כך לדוגמה, אם מדובר בשילוב מערכת בינה מלאכותית בביטוח הלאומי, מומלץ לדבר עם פקידי הביטוח הלאומי אך גם עם מומחים מהאקדמיה ומחוצה לה, כמו עובדים סוציאליים, סוציולוגים ואנתרופולוגים, שמבינים בסעד, עוני, אי שוויון ועוד. בדומה, כדאי גם להיוועץ במקבלי קצבאות שיושפעו בפועל מהטמעת המערכת. הרעיון הוא לא לשמוע מה דעתם אודות הטמעת המערכת, אלא להבין טוב יותר את הצרכים שלהם ואת האתגרים שהטמעת מערכת כזו עלולה לעורר".

איך צריך למנוע אפליה ופגיעה בערכים

הוועדה פירטה רשימה של ערכים עליהם מבקש הדוח להגן: שמירה על הוגנות, שקיפות, בטיחות, חופש הבחירה, אחריותיות (Accountability), הקפדה על אבטחת מידע וכמובן זכויות אדם, סעיף הכולל את השמירה על הפרטיות, שלמות הגוף, שמירה על זכויות אזרחיות ופוליטיות וגם על האוטונומיה האישית, או בלשון הדוח "שמירה על יכולתו של אדם לקבל החלטות תבוניות", ו"מניעת השפעה שאינה הוגנת או אינה מודעת על התנהגות היחיד". הוועדה אף התייחסה מפורשות לערך התחרותיות וציינה את השוק החופשי לצד הערכים הללו.

בהתאם לכך, מרכיב מרכזי בדוח הוא סט כללים שניסחה הוועדה כדי לסייע לגופים המפתחים טכנולוגיות בינה מלאכותית, או עושים בהן שימוש, לפעול באופן ששומר על רשימת ערכים הזו.

הוועדה שילבה את הערכים ומקרי המבחן שהוזכרו במודל שכולל שמונה שלבים המאפיינים פיתוח של מערכות בינה מלאכותית. שילוב הנתונים הללו יצר מפה שמציגה את השכיחות של תופעות אתיות בשלבים שונים של תהליך הפיתוח של המוצר. המפה נועדה לשמש כלי עזר בידי המפתחים בבואם לתכנן פרויקט בינה מלאכותית, כך שיוכלו לקחת בחשבון את רוב ההשלכות הפוטנציאליות שלו על ערכים שהוועדה קבעה.

אמנם אין מדובר ברשימה מחייבת, אך ייתכן שבין המלצות הדוח נזרע גם הבסיס הערכי וגם הבסיס העתידי לאכיפה. על פי הדוח, בין ה"עקרונות האתיים החשובים" נמנים "חתירה לשוויון מהותי, מניעת הטיות (במידע, בתהליך, בתוצר), מניעת הפליה, והימנעות מהגדלת פערים חברתיים, כלכליים והשכלתיים". במקום אחר בדוח מצוין כי "הוועדה ממליצה לראות בכל העוסקים בתחום הבינה המלאכותית כאחראים לפעול באופן חוקי ואתי", וכי "על העוסקים בתחום להישאר מעודכנים בנושא". מיד לאחר מכן מופיעה המלצה על פיה "אי עמידה בתנאים אלו עלולה להיחשב כרשלנות".

בנוסף שרטט הדוח את גבולות הגזרה של הטיפול העתידי בתחום. הוועדה זיהתה ארבע אפשרויות לאסדרה (רגולציה) של התחום: באמצעות חקיקה, פיתוח משפטי, תקינה מקצועית ואסדרה-עצמית לא משפטית. כדי לסייע לגורמים הרלוונטיים להתאים באופן מיטבי את סוג האסדרה לנושא שהיא מנסה להסדיר, מפרט הדוח את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם לצד המלצות באיזה סוג אסדרה כדאי להשתמש מול אתגרים שונים. כך למשל, נטען בדוח כי אסדרה לא משפטית מעניקה יתרון לשחקנים חזקים ולכן הוועדה ממליצה להשתמש באמצעי זה רק במה שהיא מכנה "אזורי סיכון נמוך", או לחילופין ב"אזורי סיכון גבוה" - שם ההתפתחות הטכנולוגית מהירה יותר מהאפיק המשפטי.

במקרים מסוימים המליצה הוועדה באופן ספציפי על גוף מסוים שייטול עליו את האחריות. בעניינים הקשורים במידע אישי ממליץ הדוח כי "רשות האסדרה המובילה תהיה רשות הגנת הפרטיות".

"המדינה תפסיד אם לא יהיה גוף שיטפל בנושא"

על מנת להוציא לפועל את המלצות הדוח ממליצה ועדת האתיקה והרגולציה "להקים מנגנון תיאום פנים ממשלתי על-משרדי", שירכז את הטיפול בעניין ויתאם את פעולות הגופים השונים שעוסקים בו. כפי שכבר פורסם ב"גלובס", בטיוטת דוח מיזם הבינה המלאכותית הכללי - שכולל את המלצותיהן של כלל 15 הוועדות, שאחת מהן היא ועדת הבינה המלאכותית - הוצע להקים גוף שיפעל תחת משרד ראש הממשלה.

עם זאת, ועדת האתיקה שהתייחסה גם כן לצורך להקים גוף שכזה "לא דנה במאפייני המנגנון", אלא הסתפקה אך ורק בהמלצה כללית להקים פונקציה כזו.

בשיחה עם "גלובס" הסבירה יו"ר הוועדה פרופ' נהון כי "חייבת להיות יחידת מטה שמרכזת את הטיפול בכל הנושא הזה. אין דרך להכיל את העניין הזה. אם לא יהיה מטה כזה - משמעות הדבר היא שמי שיקבע את הטון היא התעשייה. אני לא נגד התעשייה, אבל צריך להבין שזה אומר שהאינטרס של הציבור לאו דווקא יעמוד בראש מעייניה כאינטרס הראשי. התעשייה עושה עבודה חשובה, אבל אי אפשר לקדם תחום כמו בינה מלאכותית בלי שיתוף פעולה הדוק בין התעשייה לזרועות הממשל".

נהון הדגישה שאין משמעות הדבר הקמת גוף גדול עם תקנים רבים: "מטה זה גוף מצומצם. הוא מאוד נחוץ, וההפסד של מדינת ישראל אם לא יהיה מטה שכזה, יהיה גדול לאין שיעור מהכסף שיוקצה לו". 

החשש: בינה מלאכותית תפגע בתחרות במשק

דוח הוועדה, שעסקה באתיקה וברגולציה, לא התמקד רק בדילמות ערכיות, אלא גם בסוגיות רגולטריות ובהשפעה של בינה מלאכותית על התחרות. מטיוטת הדוח עולה כי אחד החששות המרכזיים שהדוח מתריע מפניהם הוא כי שימוש בבינה מלאכותית עלול לפגוע פגיעה חמורה בתחרותיות במשק. ערך התחרותיות גם מופיע בדוח מפורשות, בתור אחד הערכים עליהם הדוח מבקש להגן.

הדוח מצביע על ענקיות הטכנולוגיה כמקור האיום על התחרותיות ומציין שהחשש הוא כי "השפעתם של מגה-שחקנים אלה על השוק עלולה לפגוע בכניסתן של טכנולוגיות חדשות או יישומים חדשים, ובחדשנות הגלומה בבינה מלאכותית". הדוח מביא כדוגמה את גוגל ופייסבוק שאצלן "העוצמה של פלטפורמות המידע תורגמה לעוצמה בתחום הפרסום", ואת אמזון בתחום הקמעונאות, ומזהיר כי "הרחבת העוצמה הקיימת עשויה להשפיע על תחומי כלכלה נוספים".

הסיבה לכך ששימוש בבינה מלאכותית עלול לפגוע בתחרות נעוצה במהות הכי בסיסית של הטכנולוגיה: אחד המאפיינים של מערכות בינה מלאכותית הוא יכולתם להשתפר ככל שנעשה עוד ועוד שימוש בהם. לדוגמה, במערכות להמלצה על תוכן - כמו המלצות על מאמרים לקריאה נוספת באתרי חדשות או המלצות על מוצרים באתרי קניות - המערכת מקבלת משוב מהמשתמשים על איכות התוכן שעליו המליצה, וכך היא יכולה לשפר המלצות עתידיות. הדוח מזהיר כי "כך יוצא שחברה גדולה, המסוגלת לאסוף משוב ממספר רב של משתמשים, תשפר את המערכת שלה בקצב גבוה יותר מאשר חברה מתחרה בעלת נתח שוק קטן יותר".

הדוח מזהיר כי תנאים אלה עלולים להוביל למצב שבו "הפער בין השחקנים הגדולים בשוק לבין מתחרים קטנים יותר גדל במהירות, מה שמקטין את התחרותיות במשק". חמור מכך, מזהירים מחברי הדוח, "המצב אפילו מקצין כאשר בוחנים שחקנים חדשים הרוצים להתחרות בשוק". הדוח מתריע כי "בהיעדר כמות גדולה מספיק של נתונים להתחיל איתם, חברה כזו חסומה מלהיכנס לשוק".

לפיכך ממליץ הדוח לנקוט בכמה צעדים, כמו בחינת מידת ההתאמה של המצב המשפטי הקיים לאתגרים שתציב בפניו הטכנולוגיה, ולבצע מיפוי של התעשייה על פי המוכנות שלה לקלוט בינה מלאכותית. הדוח גם מציין באיזה אופן מתמודדים עם השאלה בעולם: "בבריטניה המליצו בדוח משנת 2016 להגביל את הכוח של החברות הגדולות עתירות המידע באמצעות כלים מתחום ההגבלים העסקיים", ואילו בצרפת דוח שפורסם קרא לממשלה "ליצור מסדי נתונים פתוחים - כטובין ציבוריים".

על בסיס הקשר בין אתיקה בבינה מלאכותית לבין שמירה על רמת תחרויות ראויה במשק, ממליצה הוועדה על רשות התחרות (לשעבר הרשות להגבלים עסקיים) כגוף המתאים ביותר לריכוז הטיפול ביישום המלצות הדוח בהקשר זה. 

עוד כתבות

הנת"צ החדש / צילום: באדיבות עיריית תל אביב-יפו

בכמה קיצר הנת"צ החדש ברחוב קפלן בת"א את זמן הנסיעה?

הנת"צ בקפלן הושק לפני כחודש, ועיריית תל אביב מעדכנת כי הנסיעה בו מקצרת משמעותית את זמנם של הנוסעים: בין 20 דקות ועד חצי שעה ● העירייה מתכננת להקצות נתיבים נוספים לתחבורה ציבורית

טראמפ ואבו מאזן/ צילום: רויטרס Kevin Lamarque

אבו מאזן על טראמפ: "כלב בן כלב, זיפת, ערס, הוא לא יאיים עלי"

את הדברים אמר, כך לפי גורמים פלסטינים בכירים, בפגישה עם חברי הוועד המרכזי של הפתח ● "אנחנו הולכים לימים קשים מאוד. נתתי למנגנוני הביטחון הוראה לא לעצור את המחאה"

איש ביטחון בכביש אגרה בסין בודק את חום גופה של נוסעת, כדי לשלול הידבקות בנגיף קורונה / צילום: Martin Pollard, רויטרס

נדבקה בקורונה: אבגול תשאיר את המפעל בסין סגור בשל הסגר במחוז Hubei

אבגול, שעוסקת בייצור בדים לא-ארוגים המשמשים בעיקר לייצור חיתולים חד-פעמיים ומגבונים, עדכנה כי בשל סגר תעבורתי שהטיל הממשל בסין במחוז הוביי (Hubei) בו נמצא המפעל של החברה, פתיחת המפעל מחדש תתעכב ● החברה לא צופה השפעות מהותיות לעת עתה

טראמפ, נתניהו, אבו מאזן / צילומים: shutterstock, אלעד מלכה, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דיווחים בארה"ב: מדינה פלסטינית "על תנאי" ושרטוט גבולות מחדש. תוכנית המאה של טראמפ נחשפת

לפי דיווח של "וושינגטון פוסט": טראמפ יחשוף הערב את פרטי תוכנית השלום ● לפלסטינים תינתן אוטונומיה מוגבלת, אך שיעורה ילך ויגדל בתנאים מסוימים ● בסופו של דבר ישלטו הפלסטינים על 70%-80% משטח הגדה ● "אף פלסטיני או ישראלי לא יידרש לנטוש את ביתו"

סוחר בבורסת ניו יורק. המצטרפת החדשה אינמוד סיימה את אוגוסט בזינוק של 42%   / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

נגיף הקורונה מרעיד את השווקים: "עלולות להיות השפעות מהותיות"

לאחר עליות חדות בשווקים עולה השאלה האם הגיע הזמן לממש רווחים, ללא קשר לדרמה שנרשמת כעת בצל התפרצות נגיף הקורונה

מירי כהן / צילום: יונתן בלום, גלובס

סגנית ראש מטה הדיור, מירי כהן, עוזבת את תפקידה ופותחת משרד עו"ד פרטי

כהן, שכיהנה בתפקיד מאז 2015 והייתה אחראית על תחומי התכנון והשיווק של קרקעות, תוחלף ע"י שירה ברנד, עורכת דין ומתכננת במקצועה, שכיהנה בשנתיים האחרונות כיו"רית הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה של מחוז מרכז

אילוסטרציה של ננורובוט תוקף גידול סרטני / הדמיה: shutterstock, שאטרסטוק

רשות החדשנות רוצה להפוך את תחום הביו-הנדסה לתעשייה

תוכנית חדשה בתקציב ראשוני של 100 מיליון שקל שמה פוקוס על התחום החם הבא בביומד, אחרי בריאות דיגיטלית: Bioconvergence, שבעולם עדיין נמצא ברובו באקדמיה • רובוטים זעירים שמוליכים תרופות, בדיקת מינונים בזמן אמת והדפסת רקמות להשתלה - אלה רק כמה דוגמאות לפעילות הישראלית בענף

הנשיא רוחאני / צילום: רויטרס

"מאבק על חלוקת האחריות לטרגדיה": הממשל האיראני מנסה לאחד שורות

הצבא טוען כי אסון הפלת המטוס האוקראיני היה באשמת קצין אחד, ואילו "רוחאני והביורוקרטיה שלו רוצים לגלגל את האחריות לכל הצבא כמוסד, כדי להרוויח קצת הון פוליטי מהאסון" ● ובינתיים הציבור זועם, הנשיא רוחאני מפגין חוסר כבוד כלפי המנהיג העליון, וכולם מתכוננים לבחירות לפרלמנט שיתקיימו בחודש הבא

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ / צילום: קובי גדעון, לע"מ

יו"ר מועצת יש"ע: "נדהם שנתניהו מסכים להקמת מדינה פלסטינית"

אלחיאני נפגש אמש עם נתניהו ויחד עם גורמים נוספים החליט להתנגד לתוכנית ● גם בצד הפלסטיני מתארגנים לקרב

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי

האקזיט של אבי גבאי מהפוליטיקה: יקבל אופציות בשווי 12 מיליון שקל בסלקום

באסיפה שתתקיים ב-5 במרץ יתבקשו בעלי המניות של חברת התקשורת לאשר הקצאה של כ-4.2 מיליון אופציות למנכ"ל החדש, נוסף על שכר חודשי בסיסי של 110 אלף שקל

כבאי מנסה לכבות שריפה באוסטרליה / צילום: STRINGER, רויטרס

קרן הפנסיה הבריטית שמאמצת מדיניות אקלים ומאיימת בפיטורים

קרן הפנסיה הבריטית הודיעה למנהלי הנכסים: הפחיתו בתוך שנתיים את החשיפה לשינויי אקלים - או הסתכנו בפיטורים ● "שינויי האקלים זו בעיה שהאימפקט שלה על השקעות מחמיר במהירות"

מימין: אליעזר פישמן ועו"ד יוסי בנקל / צילומים: אלון רון ושלומי יוסף

המרדף אחרי הנכסים הנעלמים של אליעזר פישמן מסתבך: עובר לערכאות בינלאומיות

ביהמ"ש בת"א דחה את בקשתו של עו"ד יוסי בנקל, הנאמן על נכסי אליעזר פישמן, להצהיר כי נכסים של 100 מיליון אירו מוחזקים עבור פישמן בחו"ל • השופט הפנה את בנקל לבתי המשפט בגרמניה • בנקל: "אגיש תביעות מחוץ לישראל בדיוק כפי שעשיתי עד כה בישראל"

סניף של יינות ביתן / צילום: שלומי יוסף, גלובס

180 מיליון שקל בחצי שנה: מה עומד מאחורי מבול המימושים של נחום ביתן, מה עושים הספקים, ואיך זה ייגמר?

קבוצת יינות ביתן דיווחה על מכירת שני סניפים מרכזיים לויקטורי המתחרה, ובכך ביצעה בתוך חצי שנה עסקאות למכירת סניפים ב–180 מיליון שקל ● הספקים מדווחים על פיגור, וביתן קרוב לסגירת קבלת הלוואת ענק מעדי צים בתמורה לשיעבודים ● ניתוח "גלובס"

ענת סרגוסטי / צילום: איל יצהר, גלובס

ארגון העיתונאים: להסדיר את עבודתן של עיתונאיות בכותל המערבי

בעת ביקורו האחרון של סגן נשיא ארה"ב מייק פנס בכותל המערבי, הגישה למקום ניתנה רק לעיתונאים ולצלמים ממין זכר ● כעת מבקש ארגון העיתונאים מרב הכותל למצוא יחד מנגנון שיסדיר את עבודתן של עיתונאיות בכותל באירועים בעלי עניין לציבור שאינן אירועים דתיים

מירי רגב, הליכוד / צילום: תמר מצפי

האם תקציב המשרד של מירי רגב גדל בכמיליארד שקל בתקופתה?

השרה רגב טוענת כי הוסיפה לתקציב משרדה קרוב למיליארד שקל. הצצנו במספרים ● המשרוקית של גלובס

מקנזי בזוס / צילום: מתוך יוטיוב

מקנזי בזוס מכרה מניות אמזון בהיקף של 400 מיליון דולר

בזוס קיבלה 4% ממניות אמזון כחלק מהסכם הגירושים עם מייסד אמזון ג'ף בזוס ● היא מכרה כעת כ-200 אלף מניות מתוך 19.7 מיליון המניות שברשותה

מייסדי חברת תופין, רובי כיטוב (מימין) וראובן הריסון, בבורסת ניו יורק / צילום: יח"צ

הראל ביטוח הפכה לבעלת עניין בחברת הסייבר תופין

מחזיקה ב-5.4% ממניות תופין, בשווי נוכחי של 28 מיליון דולר ● ייתכן כי בהראל ניצלו את החולשה במניה, לאחר שתופין פרסמה אזהרת רווח לפני כשלושה שבועות

משרדי ?Wix / צילום: רויטרס

מניית Wix זינקה ב-750% מאז ההנפקה; קרן מנגרוב מימשה מניות ביותר מ-400 מיליון דולר בשנתיים

מדיווח ל-SEC עולה כי בסוף 2019 החזיקה הקרן, שהייתה בעבר בעלת המניות הגדולה בחברת האינטרנט, ב-1.8% בלבד ממניות Wix, לעומת 6.3% בסוף 2018

הרבט מקמסטר / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"פוטין יכול ללכת ל'יד ושם' ולהתחזות לחבר שלכם, בעוד הוא מערער את ביטחונכם עם אספקה צבאית לאיראן"

בראיון ראשון לתקשורת מאז שסיים את תפקידו כיועץ לביטחון לאומי בבית הלבן, חושף הרברט מקמסטר את הלך הרוחות בוושינגטון, מגן על המהלך לחיסול סולימאני ומביע פסימיות בנוגע לעתיד השלום: "האפשרות שפתרון שתי מדינות יצא לפועל, הולך ופוחת"

בנימין נתניהו / צילום: יוסי זמיר

פרשנות: משפט נתניהו יהיה קרב משפטי עיקש, קשה וחסר תקדים

תיקי נתניהו רחוקים מלהיות תיקים "תפורים", אבל הם גם רחוקים מלהיות תיקים סגורים ● הוכחת אשמתו של נתניהו בשוחד ובמרמה והפרת אמונים בתיק 4000 ובמרמה והפרת אמונים בתיק 2000 בבית המשפט לא תהיה קלה לפרקליטות ● פרשנות