גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סיכום עשור במס: ממקלטי מס לעולם של שקיפות

הדרמה הגדולה ביותר שהתחוללה בעשור האחרון היא השקיפות, שיתופי הפעולה וצמצום האנונימיות של הכספים המסתובבים בעולם

מיסוי בינלאומי / איור:Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב
מיסוי בינלאומי / איור:Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

סיכום עשור בכל תחום הוא לא דבר פשוט בכלל, אבל בתחום המס מסתבר שזו כמעט משימה בלתי אפשרית הפעם. מדובר בעשור של עשייה קדחתנית מקומית ובינלאומית ושל מהפכות, רפורמות וחידושים בתחום המס ששינו את פני התחום מקצה לקצה. עשור משמעותי מאוד מבחינת משמעויות המס שלו עבור האזרח הפרטי וחברות בארץ וברחבי העולם.

הדרמה הגדולה ביותר שהתחוללה היא השקיפות, שיתופי הפעולה וצמצום האנונימיות של הכספים המסתובבים בעולם. "מעולם של חשבונות בנק אנונימיים, מקלטי מס ותכנוני מס הנשענים על הבטן הרכה של מסכי ברזל, עברנו לעולם שקוף ‏של משטר הלבנת הון והכרת הלקוח. ‏העשור מסתיים אם מסר ברור שהיום הכול שקוף ‏בין המדינות ובמערכת הבנקאית", מתאר עו"ד רני שורץ.

גם החקיקה המקומית והעולמית הפכה לאגרסיבית נגד תכנוני מס יצירתיים שהיו מקובלים בעבר, בעיקר של קבוצות רב לאומיות, וכך צצו להם ה-BEPS ,FATCA ,CRS ועוד ועוד יוזמות שחוסמות את היכולת של חברות לשחק עם כספן תוך שימוש במבנים מורכבים לצורך הימנעות ממס.

לדברי עו"ד ורו"ח דניאל פסרמן, ראש תחום מסים במשרד גורניצקי ושות', " העשור האחרון היה רצוף בחקיקה וברגולציה מרחיקות לכת, הן ברמה העולמית והן ביוזמות מקומיות של רשות המסים הישראלית. מחוקקים ורשויות מס ואכיפה בכל העולם הופכים הרבה יותר אגרסיביים בניסיון להצר את מרחב הפעולה והתכנון של קבוצות רב לאומיות. ברמה הבינלאומית - יוזמות כגון BEPS, FATCA, CRS - שיש להן השפעות מרחיקות לכת על פעילות העסקים העולמית. יוזמות אלה מחייבות היערכות מחדש של קבוצות ואנשי עסקים בינלאומיים שצריכים להתאים את פעילותם ובמבנה השקעתם לעידן החדש".

גל החקיקה לא פסח על ישראל וכלל רפורמות דרמטיות כמו רפורמת חברות הארנק, עמדות חייבות בדיווח, פילוג רווחים, עבירות מס כעבירות הלבנת הון ועוד. במקביל, העמיקה הרשות את פעולות הגביה והאכיפה, לרבות שימוש מוגבר באמצעים פליליים. פסרמן מוסיף, כי "רשות המסים הישראלית גלשה על הגל העולמי ופעלה להעביר חקיקה משמעותית כגון: חברות ארנק, פילוג רווחים, פעולות חייבות בדיווח, דיווח על חוות דעת, חנ"ז, נאמנויות ועוד. חקיקה זו הטילה בין היתר חובות דיווח מכבידות על הנישומים וציבור המייצגים. במקביל העמיקה הרשות את פעולות הגביה והאכיפה, לרבות שימוש באמצעים פליליים".

עו"ד ורו"ח, ליאת נויבירט, שותפה וראש תחום מע"מ במחלקת מיסים גולדפרב זליגמן וסגנית נשיאת לשכת רואי חשבון, מוסיפה, כי "היו הרבה מהפכות ורפורמות בעולמות המס בעשור האחרון לרבות עמדות וחוות דעת חייבות דיווח, גילוי מרצון, חברות ארנק, פילוג רווחים, רפורמות בחוק איסור הלבנת הון והחוק לצמצום השימוש במזומן שנועדו לסייע במאבק בהון השחור ובהעלמות מס ועוד; כאשר אחת מהרפורמות החשובות ביותר לדעתי היא תיקון 73 בהוראות החוק לעידוד השקעות הון שאושר בדצמבר 2016 במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית. הרפורמה תרמה רבות לקידום תעשיות טכנולוגיות חשובות ומובילות בישראל. אני רואה חשיבות רבה בעידוד עסקים בישראל ובתרומה לצמיחתם. בהקשר זה אציין כי אני מברכת על החלטת המיסוי שפרסמה הרשות בה ניתנה הקלה לפיה גם חברה עם פחות מ-10 עובדים תוכל ליהנות מהטבות מס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון".

לדברי עו"ד (רו"ח) עוז חלבי מקבוצת המיסוי האמריקאי בפרל כהן ניו יורק, "לאחר הרפורמות הגדולות שראינו בעשור הראשון של המאה ה-21, התאפיין העשור השני של המאה ה-21 בשקט יחסי מבחינת רפורמות המס, כאשר עיקר השינויים והעדכונים נועדו להבהיר, לפשט (או לסרבל...) את שינויי החקיקה והמדיניות מהעשור הקודם.

שיעורי המס נותרו דומים לאורך העשור, וגם מס העשירים לא שינה באופן דרמטי את תמונה שיעורי המס. השינוי המשמעותי חל בתחום האכיפה, בעיקר בעקבות חקיקת ה- FATCA והסכמי גילוי ההדדיים לגילוי מידע אודות מעלימי מס. אם בעבר חשבונות בנק פרטיים בשווייץ או פעילות במקלטי מס דוגמת פנמה, איי קיימן וכדומה שימשו בעלי הון להסתרת הונם, כיום התמונה שונה לחלוטין".

עוד אומר עו"ד חלבי, כי "לאחר המשבר הכלכלי בשנת 2008, החל הממשל בארה"ב להילחם באופן משמעותי בהון השחור תוך חקיקת חוקים הדורשים שיתוף פעולה מצד גופים פיננסיים זרים הפועלים בארה"ב. בישראל התוודענו לכך עם החקירות כנגד הבנקים הגדולים שהתבצעו על ידי הרשויות בארה"ב. בעקבות זאת חתמו מדינות רבות על הסכמי גילוי ההדדיים, לגילוי מידע אודות מעלימי מס. במקביל הצטרפה ישראל ל- OECD, ונדרשה לאימוץ כללי אכיפה בינלאומיים בתחום המס. לתהליכים אלה היתה השפעה ניכרת על האכיפה בישראל ביחס לחשבונות זרים. רשות המיסים פתחה בהליכי גילוי מרצון, במטרה לעודד נישומים לדווח על ההון השחור בחשבונותיהם הזרים, ובמקביל השיגה רשימות חשבונות זרים של ישראלים והחלה בהליכי אכיפה כנגד בעלי החשבונות הללו.

"כתוצאה מכך, אם עד לפני עשור חשבונות מס בשוויץ היו מסתור בטוח מרשויות המס, ופעילות במקלטי מס עברה מתחת לרדאר של הרשויות, כיום הפך העולם הפיננסי שקוף יותר, וכבר יש לכך השפעה על אופן ביצוע פעילות בינלאומית שמקורה בישראל".

עוד כתבות

מיכאל בירנהק / צילום: איל יצהר, גלובס

“ה'ביטחוניזציה' של משבר הקורונה היא תקדים מסוכן. לא הצבא צריך לנהל אותו"

פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה לדיני פרטיות, מתריע מפני הצעדים שעושה המדינה באמצעות גופי הביטחון כדי לאסוף מידע על אזרחי ישראל: "משבר אזרחי צריך להיות מנוהל ומפוקח באמצעות כלים אזרחיים וע"י גורמים אזרחיים" ● מזהיר גם מ"תקדימים שיישארו ביום שאחרי"

ברק עילם, מנכ"ל נייס / צילום: איל יצהר

קפץ לצמרת: שכר בעלות של כ-13 מיליון דולר למנכ"ל נייס ב-2019

ברק עילם קפץ למקום הראשון בצמרת שיאני השכר של החברות הציבוריות בבורסה בתל אביב, כשאחריו ברשימה מופיעים מנכ"ל טבע קאר שולץ, מנכ"ל פריגו מורי קסלר ומנכ"ל שיכון ובינוי ומי שניהל בעבר את הפניקס, אייל לפידות

פרויקט מחיר למשתכן ביבנה / צילום: אייל פישר

דעה: לעשות הכל ועכשיו כדי ששוק הנדל"ן לא ייעצר

ועדות תכנון שפועלות בהילוך ראשון ידחו תוכניות בחצי שנה ועצירת מכרזי רמ"י היא טעות ● לא צריך לחכות לסוף המשבר כדי להניע את הכלכלה כבר עכשיו

השופט שמואל מלמד / צילום: יוסי זמיר

תקלה קיצונית: נאשם נשפט ונגזר דינו - בתיק של נאשם אחר

התקלה התגלתה כשהנאשם ביקש לקבוע מועד לדיון להקראת האישום - וגילה לתדהמתו כי כבר הורשע, ועונשו נגזר ● השופט בתגובה לתלונה: "אין לי כלים לחקור מי הוא שנשפט לפניי" ● נציב התלונות אורי שהם קבע כי האשם למחדל איננו רובץ לפתחו של השופט, וסגר את התלונה נגדו

ארבע עשרים וארבע לפנות בוקר בסניף יוחננוף במרכז נס ציונה / צילום: יובל לידור

רגע לפני ההסגר: 4 לפנות בוקר, שעה ו-40 דקות בתור לסופרמרקט

בלילה האחרון נרשמו דיווחים על תורי ענק מחוץ לסופרמרקטים, כשלקוחות ביקשו להגיע לרשתות בשעות החריגות האלה בתקווה למצוא סניפים עמוסים פחות עם מבחר גדול יותר לאחר חידוש המלאים בחצות

תל אביב./  צילום: גיא ליברמן

מכת קורונה: השוכרים בורחים מת"א ומחפשים דירות זולות בפתח תקוה

שוק השכירות מגיב במהירות למשבר הכלכלי ומשנה את מפת הביקושים • מנתוני חברת WeCheck עולה כי השוכרים הצעירים מוותרים על הדירות היקרות של העיר ללא הפסקה ומחפשים תחליפים • במקביל נרשמת ירידה של כ-30% בהיצע הדירות להשכרה בכל הארץ

דוד אמסלם / צילום: יצחק הררי דוברות הכנסת

על רקע המשבר: ערבויות חברות התקשורת הופחתו בעשרות אחוזים

המטרה: פינוי משאבים לטובת השקעה בתשתיות ומתוך הכרה בפגיעה שהחברות צפויות לחוות בשל משבר הקורונה

מאבטח בסניף בנק לאומי. בבנקים מסבירים כי הם ממשיכים לעבוד ויש להם הוצאות / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בנק ישראל טען שהבנקים לא מעלים ריביות, ואז הגענו לאותיות הקטנות

ראשי הבנקים הגדולים נפגשו עם שר האוצר, מנכ"ל משרד והחשב הכללי, בצל התקפות על הקושי של עסקים קטנים ובינוניים לקבל אשראי, דווקא כשהם זקוקים לפתרון תזרימי מיידי

מיצג מחאה במרכז תל אביב – "שולחן הסדר הנטוש" / צילום: מטה המאבק להצלת עולם התרבות, האירועים והמופעים

שולחן הסדר הנטוש: מיצג מחאה הוקם במרכז תל אביב כנגד מצבם הקשה של העצמאים בישראל

המיצג היה באורך של עשרות מטרים ולאורכו מוקמו 100 כיסאות ריקים המיצגים את הענפים השונים של העצמאים אשר ננטשו ערב חג הפסח ע"י ממשלת ישראל

מנכ"ל גלאסבוקס, ירון מורגנשטרן / אילוסטרציה: גלאסבוקס

גלאסבוקס גייסה 40 מיליון דולר כדי להקליט את המסך שלכם

החברה מפתחת ומשווקת פלטפורמה טכנולוגית לניתוח ושיפור חוויית משתמש, ע"י תיעוד המסך של המשתמשים וכל האינטראקציות שלהם באפליקציות ובאתרים של לקוחות החברה

עסקים סגורים בתקופת משבר הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

הישראבלוף של החל"ת: כך מנצלים מעסיקים את העובדים שלהם, ואת המדינה

מבדיקת "גלובס" עולה כי מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת בעקבות משבר הקורונה, ממשיכים לדרוש מהם למלא משימות • חלק מהעובדים מדווחים על מענקים שהובטחו להם ברגע שישובו לעבודה, אבל רובם עושים זאת ללא תמורה, ובלבד שהמעסיק יקלוט אותם עם החזרה לשגרה

קובי חזן. / צלם: אורן קאן

זמן להשקיע ? "אני ממליץ למי שנמצא על הגדר לרדת ממנה"

קובי חזן, המנהל את קרן הגידור אמידה, מעריך כי בנקודת הזמן הזו כדאי לחזור להשקיע במניות, "אבל חייבים לעשות את זה בצורה סלקטיבית" ● באיזה מגזרים לדעתו כדאי להתמקד ?

מפגינה ליד משכן הכנסת בירושלים בחודש שעבר, במחאה על מדיניות הממשלה במשבר הקורונה  / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

ניר קלקשטיין לנתניהו: "האסטרטגיה הממשלתית למאבק בקורונה לא נכונה"

במאמר שהועבר לראש הממשלה מסבירים המיליארדר ניר קלקשטיין ושותפו ממדינט רואי קידר כי הצלחת ישראל בריסון התפשטות המגפה עלולה להתגלות כמוגזמת ולגבות מחיר יקר ● "כדי להתמודד עם המגפה בצורה סבירה לאורך זמן ישראל צריכה לייצר 'עקומת הכלה'"

אבי חימי, כנס לשכת עוה"ד / צילום: דרור סיתהכל

לשכת עורכי הדין: חנויות בקניון פטורות משכר דירה; שוכרי דירות אינם פטורים

בנייר עמדה שנשלח לשר המשפטים מסבירים בכירי הלשכה כי עסקים שהושבתו כליל עקב תקנות החירום בגין הקורונה, פטורים משפטית מחובת תשלום שכר דירה ● עם זאת, לא ניתן לקבל קשיים כלכליים שאליהם נקלעו שוכרי דירות כסיבה להפרת החוזה

בורסת תל אביב סיקור שוטף / צילום: איל יצהר, גלובס

עליות חדות בבורסה: מדד ת"א 90 מזנק ב-4.5%, פתאל החזקות מזנקת ב-24%

מדד ת"א 35 מזנק ב-2.6%, מדד הבנקים מנתר ב-2.8% ● החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט מנתרים בהמשך לזינוק אתמול

יו"ר הפד, ג'רום פאואל / צילום: Carolyn Kaster, Associated Press

באדיבות הפד: התייצבות בשוק האג"ח האמריקאי

שוק האג"ח האמריקאי חוזר לתפקד, דבר שמסמן כי האמצעים החריגים שנקט הפדרל רזרב כדי להתמודד עם השפעת הקורונה על הכלכלה, אכן מקלים את המחנק באשראי

ימי קורונה בארה"ב / צילום: AP Photo, AP

פרשנות: מחיר ההזנחה - הקהילה השחורה היא הנפגעת המרכזית מקורונה בארה"ב

חלקם בין הנדבקים ובין המתים גדול הרבה יותר מחלקם באוכלוסייה; עוני, היעדר טיפול רפואי, הרגלים לקויים וחוסר אמון בממשלה הם הסיבות העיקריות ● ניו יורק מוסיפה לחכות לחיל ורעדה לשיא המגפה ומכחישה שמועות על קבורה זמנית בגנים ציבוריים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ

דעה: הבנקים לא מלכ"רים, אך לא צריכים להגזים

הבנקים צריכים לעשות מאמצים ולסייע ללקוחות דווקא היום, ולא רק להצהיר שהם מסייעים ונותנים גרייס

סניף של סופר פארם / צילום: בר אל, גלובס

אפקט הקורונה: סופר-פארם סוגרת זמנית 9 סניפים

זאת על רקע ירידה משמעותית בפעילות באותם סניפים, כשבחברה העדיפו לנייד את כוח-האדם לטובת חנויות עמוסות ופעילות האונליין ● גם היצע המוצרים בסניפים ישתנה, לאור ירידה בביקוש למוצרי קוסמטיקה ולייף סטייל ועלייה בביקוש למוצרי הפעלות לילדים

משפחה בנמל תעופה בשנגחאי  / צילום: Aly Song, רויטרס

הגרף היומי: העולם מאוחד בדאגה לבני המשפחה. ומה עם הכלכלה?

סקר שבוצע לאחרונה בסין, גרמניה, אנגליה וארה"ב ביקש לבחון מהן הדאגות העיקריות בקרב הציבור בנוגע להשפעת הקורונה על חייהם ● הדאגה העיקרית: בריאות בני המשפחה הקרובה