"התייעלות המערכת הבנקאית היא צעד הכרחי בהתמודדות עם שינוי הסביבה העסקית"

לקראת הפרישה של ד"ר חדוה בר, הפיקוח על הבנקים הציג היום סקירה שממנה עולה כי מזרחי טפחות והבינלאומי מציגים את השיעור ההוצאה על IT הנמוך מקרב חמשת הבנקים הגדולים, ושגלי ההתייעלות בבנקים טרם הסתיימו

ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים היוצאת / צילום: יונתן בלום
ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים היוצאת / צילום: יונתן בלום

"התייעלות המערכת הבנקאית היא צעד הכרחי בהתמודדות עם שינוי הסביבה העסקית, שכן התייעלות המערכת תאפשר לבנקים להתמודד טוב יותר עם התגברות התחרות, וכן להקצות כספים להשקעה בטכנולוגיות מתקדמות, כך שהמערכת הבנקאית העתידית תתאים לסביבה המשתנה ותוכל להישען על טכנולוגיות אשר ישפרו את חוויית הלקוח, ויוזילו את עלויות השירותים הבנקאיים". כך קובע היום הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל בסקירה שפרסם רק עתה, בתחילת 2020, על בסיס נתונים שבחלק ניכר מהם נכונים לסוף 2018, במה שנראה כשירת הברבור של המפקחת היוצאת ד"ר חדוה בר, שלאורך כהונתה דחפה את הבנקים להתייעלות ולחיזוק הטכנולוגיה.

בסך הכל, מציג הפיקוח על הבנקים, בשנים האחרונות המערכת הבנקאית הגדילה את ההוצאה על טכנולוגיה לכ-10% מסך ההכנסות, רמה גבוהה יחסית למקובל בעולם (כ-7%), כשמנגד חלה התייעלות ניכרת בהוצאות, בעיקר על נדל"ן ושכר עובדים - דבר שמלמד על שינוי בפונקציית הייצור בבנקים: יותר טכנולוגיה ופחות עובדים וסניפים. אגב, התייעלות זו של הבנקים, שבר דחפה לה לכל אורך כהונתה, באה לידי ביטוי במה שזיהו היטב אנשי בחברת הקרנות קסם, שמצאו כי זה שנים שמדד מניות הבנקים מכה את מדד תל אביב 35.  כמו כן, דברי הבנק המרכזי גם רומזים כי המגמה תימשך בעתיד - עוד גלי התייעלות בבנקים וגידול בהשקעה בטכנולוגיה.

מה עוד עולה מסקירת הפיקוח על הבנקים? על אף טענות של חלק מהציבור על קיטון חד מדי בסניפי הבנקים, בבנק המרכזי מציינים כי בשנים 2014-2018 חלה ירידה של 8% בהוצאות התפעוליות - דבר שמשפר את מיצוב הבנקים בכלל וביחס לדרישות המשתנות בפרט. בהקשר זה מסבירים בבנק המרכזי כי "צעדי התייעלות אלה של הבנקים התבטאו בכלל סעיפי ההוצאות, אך הם בולטים במיוחד בסעיפי השכר והאחזקה (בראשם הוצאות בגין נדל"ן)- אשר שיעורם מהנכסים ירד מאוד". מבחינת מספר העובדים מציינים בבנק המרכזי כי בשנים הללו ירד מספר המשרות בחמשת הבנקים הגדולים ב-5,350 משרות, שמהוות כ-13% מסך המשרות. עוד עולה כי "בשלוש השנים האחרונות חל צמצום של 100 סניפים".

המעבר לאמצעים דיגיטליים הגדיל את זמינות ונוחות ביצוע הפעולות הבנקאיות, והקל על הנגישות למידע הבנקאי ללקוחות הבנקים, תוך הוזלת העלויות נוכח הירידה בעמלות על פעולות המבוצעות באמצעים הישירים. בנוסף, התייעלות המערכת הבנקאית אפשרה את העלייה ברווחיות הבנקים, שהביאה לעלייה בגובה הדיבידנדים המוחלקים לבעלי המניות, אשר מעל ל-80% מהם הם הציבור הרחב (מאז שנת 2015, חולקו מעל ל-8 מיליארד שקל בדיבידנדים)", כדברי הפיקוח.

עוד מגלה הבנק המרכזי כי "בשנים האחרונות ישנה מגמה של עלייה במספר המשרות ברמות השכר הבינוניות-גבוהות - מעל 360 אלפי שקל בשנה (כ-30 אלף שקל לחודש, ר"ש)" בין היצר בשל בונוסים,שנבעו מתוצאות חזקות לבנקים בשנים אלה וגם בגלל "שינוי במיומנויות כוח האדם הנדרש במערכת הבנקאית לאור מעבר למערכות טכנולוגיות ודיגיטאליות יותר אשר דורשות עובדים בעלי הכשרה והבנה טכנולוגית מתקדמת, הדומים במאפייניהם לעובדי סקטור ההייטק", כדברי הפיקוח.

עם זאת, בבנק המרכזי מציינים כי "כיום ניכרת השונות בין הבנקים הן ברמת היעילות, והן במידת התייעלותם לאורך השנים. בפרט, ניתן לראות כי ישנם בנקים הבוחרים להשקיע יותר בטכנולוגיה ביחס לאחרים". בהקשר זה מגלה הפיקוח כי מזרחי טפחות והבינלאומי מציגים את השיעור ההוצאה על IT הנמוך מקרב חמשת הבנקים הגדולים, כשדיסקונט, לאומי והפועלים משקיעים יחסית יותר, וכנראה שגם אבסולוטית, בטכנולוגיה.

עוד אומרים בפיקוח על הבנקים כי "עלות ניהול חשבון העו"ש החודשית המשולמת על ידי משקי הבית ירדה מכ-20 שקל (עד לשנת 2013), לכ-12.5 שקל היום - קיטון של כ-38%", תוך שהם מוסיפים כי "ירידה זו בעלות ניהול חשבון העו"ש, מוערכת בחיסכון למשקי הבית בשיעור של כ-3 מיליארדי שקל משנת 2014 ועד היום, כאשר עם המשך המעבר לאפיקים דיגיטאליים, העלות צפויה להוסיף ולרדת".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988