דעה: מערכת הבריאות הציבורית בישראל זקוקה להחייאה מיידית

אנו הרופאים במערכת הציבורית עייפים, תשושים ומתוסכלים מעבודה בתת-תנאים • העלייה בצפיפות בחדרי המיון ובמחלקות, בדחיית ניתוחים ובטיפולים וההמתנה הארוכה במרפאות בתי החולים גורמות לזעם, המופנה לרופאים ולאחיות שמתקשים לעמוד במעמסה • מבט מבפנים

מחאת הרופאים / צילום: איל יצהר, גלובס
מחאת הרופאים / צילום: איל יצהר, גלובס

זה שנים נרשמת עלייה מטרידה בתלונות על המתנה ממושכת של שעות לרופאים בחדרי מיון, לרופא שיענה לחולה במחלקות הפנימיות, לתמותה מזיהומים ומצפיפות קשה בבתי החולים מהגבוהות בעולם, למספר מיטות לנפש מהנמוכות במערב, למספר הרופאים לנפש, שנמצא בירידה מתמדת ומתחת לממוצע ב-OECD. מספר הרופאים בארץ שלמדו רפואה בחו"ל וחוזרים לישראל ממקומות שונים, חלקם עם מסלול לימודים המוטל בספק, הוא מהגבוה בעולם (כ-60% מהרופאים למדו בחו"ל לעומת ממוצע של 18% ב-OECD), מספר הסטודנטים לרפואה הלומדים בישראל לנפש מהנמוכים בעולם (7 ל-100 אלף תושבים לעומת 13 ב-OECD).

הרופאים במערכת הרפואה הציבורית עייפים, תשושים ומתוסכלים מעבודה בתת-תנאים. העלייה בצפיפות בחדרי המיון ובמחלקות, בדחיית ניתוחים ובטיפולים וההמתנה הארוכה במרפאות בתי החולים גורמות לזעם בציבור, המופנה לרופאים ולאחיות, שמתקשים לעמוד במעמסה הנפשית והפיזית. וכבר קרה שאנשי רפואה שלחו יד בנפשם.

קיימים מספר פתרונות למצב הנורא הזה: האחד, ואולי הקשה מכולם, לסגור את התוכניות הבינלאומיות ללימודי רפואה בישראל לסטודנטים זרים. כך יתפנו כ-130 מקומות ללימודי רפואה לסטודנטים ישראלים בלבד. נכון שהתוכניות הבינלאומיות מכניסות הון לאוניברסיטאות (כ-40,000 דולר לסטודנט לשנה), אולם לא ייתכן שבעת קשה זו לרפואה הציבורית, הלימודים המצומצמים בישראל ייתפסו ע"י סטודנטים זרים, שאחרי ארבע שנים חוזרים לארצם, ללא תרומה לרפואה בישראל.

הפתרון השני, הקל יותר, כבר כאן: כ-30% מהרופאים במערכת הציבורית קרובים לגיל הפנסיה, וכ-50% מהרופאים בני 55 פלוס (לעומת 34% בלבד ב-OECD). מדובר ברופאים עתירי ניסיון, ובמקום לחייבם לצאת לפנסיה, ניתן להאריך את משך עבודתם, עד גיל 70 פלוס, אם מצבם הבריאותי יאפשר זאת, ובהתאם לרצונם. רופאים מנוסים אלה יעסקו בהוראת ובהדרכת הסטודנטים לרפואה, המתמחים, הרופאים הצעירים, וגם יפנו רופאים  לטפל בחולים עצמם.

בנוסף, הרופאים הבכירים הוותיקים יוכלו לעסוק במתן ייעוץ למחלקות בתי החולים, ויסייעו בקיצור התורים בקופות החולים ובמרפאות בתי החולים הציבוריים. דחיית יציאתם לפנסיה, תוסיף למערכת הרפואה הציבורית כבר היום כ-5,000 רופאים בכירים, שימלאו את השורות.

הפתרון השלישי - לאפשר מיד לכל הרופאים המומחים בבתי החולים להצטרף לתוכנית ה-FULL TIMERS, כדי שיישארו עד הערב-לילה לטפל בחולי הרפואה הציבורית במקום לרוץ לרפואה הפרטית. העסקת הרופאים ה"פול-טיימרים" עדיין נדירה וניתנת במשורה רק למי שהמוסדות הרפואיים רוצים ביקרם - בעיקר לרופאים כירורגיים ולא לכולם. הרופאים הבכירים שיישארו בבתי החולים עד הערב, יסייעו לטיפול בחולים, יזרזו תורים בחדרי המיון, ייתנו מענה למאושפזים, ויחסכו הוצאות עתק למערכת.

הפתרון הרביעי, הקשה ביותר - הקצאת תקני מתמחים ורופאים לבתי החולים ולקופות החולים. הגידול באוכלוסייה והארכת תוחלת החיים, ללא הגדלת התקנים בהתאם, יצרו עומס עצום על הרופאים העובדים במערכת הציבורית. לפי הערכות, חסרים היום כ-4,000 תקני רופאים במערכת, ויש להוסיפם בהקדם.

ישראל התברכה ברופאים מהטובים בעולם. אבל ללא מערכת רפואית ציבורית חזקה ויעילה, גם החוסן הביטחוני שלנו יהיה בסכנה. וטוב שהקברניטים יתעוררו מיד לפעולה לפני עוד מכה לבריאותנו. 

 הכותב הוא קרדיולוג בכיר במערך הלב במרכז הרפואי שיבא, תל-השומר

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988