גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האיש שיעזור לרשות החדשנות להכשיר מדעני נתונים תוך חודשים ספורים

הביקוש הגובר למדעני נתונים הוביל את רשות החדשנות לייבא מארה"ב תוכנית הכשרה אינטנסיבית של 8 שבועות כדי להכשיר מדעני נתונים ● מייקל לי, האיש מאחורי התוכנית: "גילינו שגם אנשים עם רקע בכימיה או כלכלה יכולים להיות מדעני נתונים טובים, לא חייבים להיות עם רקע במתמטיקה"

מייקל לי, מומחה לגיוס הון / צילום: איל יצהר
מייקל לי, מומחה לגיוס הון / צילום: איל יצהר

"בשנים האחרונות מדע הנתונים (Data Science) משתלט על העולם. לא רק בתחום הטכנולוגיה אלא גם בתחומים כמו בריאות, שירותים פיננסיים, קמעונאות, משאבים טבעיים ועוד. האתגרים איתן פייסבוק או גוגל מתמודדות כשהן מנסות להיכנס לתחום, מחווירים לעומת האתגרים עמם מתמודדות חברות מסורתיות שאינן דיגיטליות", כך אומר מייקל לי, מדען נתונים אמריקאי והמייסד של ארגון "The Data Incubator", המפעיל תוכנית להכשרת מדעני נתונים תוך שמונה שבועות, בראיון ל"גלובס". לי הגיע לארץ לאחרונה כאורח של רשות החדשנות במסגרת שבוע הבינה המלאכותית שנערך באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף אינטל ורשות החדשנות.

השימוש במדע נתונים גובר בשנים האחרונות בשל העובדה כי קיימים היום הרבה יותר נתונים, כתוצאה מחיבור מכשירים רבים לאינטרנט, ומהבנה של ארגונים כי ניתן להסיק מהם תובנות עסקיות משמעותיות. לאור זאת גדל גם הביקוש למדעני נתונים, שמשתמשים בכלי למידת מכונה כדי להפיק את אותן תובנות ולייצר תחזיות. הצורך הקיים בארגונים, וההבנה כי מי שלא יעסיק מדעני נתונים עלול להישאר מאחור, יצר מחסור בשוק. כך, לפי נתונים מעודכנים של חברת ההשמה להייטק אתוסיה, חסרים קרוב ל-400 אנשי מקצוע בתחום. תוכנית ההכשרה של לי אמורה לעזור לענות על הצורך הזה.

לי אומר כי הרקע האקדמי שלו - תואר ראשון במדעי המחשב מאוניברסיטת פרינסטון, תואר שני במתמטיקה וסטטיסטיקה מאוניברסיטת קיימברידג' ודוקטורט במתמטיקה שימושית מפרינסטון - הובילו אותו לתחום של מדע הנתונים. לאחר הלימודים עבד בוול סטריט כאנליסט כמותי (Quant) בחברות כמו ג'יי פי מורגן, D. E. Shaw ובלומברג. "זה תפקיד שדומה למדען נתונים, אבל זה היה עוד לפני שקראו לו ככה. הכלים הטכנולוגיים לא היו טובים כמו היום, אז לעשות את אותו הניתוח היה יקר יותר ודרש כישורים טובים יותר. לכן המקום היחיד בו היה רווחי לעשות את זה היה מסחר בשוק ההון".

לאחר מכן הפך לי למדען הנתונים הראשון בקרן הון הסיכון אנדרסן הורוביץ, משם עבר לאחת מחברות הפורטפוליו של הקרן, Foursquare - אפליקציית המלצות על מקומות קרובים לסביבתו של המשתמש. את ה-Data Incubator הקים ב-2014 מתוך רצון לסייע לאקדמאים שרוצים להיכנס לעבוד בתעשייה, וגם למנהלים שמעסיקים עובדים.

"אנחנו מסוגלים לאסוף היום כמויות גדולות של נתונים כי יש לנו סמארטפונים, לפטופים, מכשירים לבישים, וכולם מעבירים עדכונים בזמן אמת לענן. כך שאנחנו חיים בעולם מאוד מדוד, ועם כל המידע הזה מגיעים אתגרי מחשוב עצומים. מדען נתונים חייב ללמוד טכניקות כדי לעבוד עם ג'יגה-בייטים, אם לא טרה-בייטים ופטה-בייטים של מידע", אומר לי. "יש גם הרבה ערך בכמות המידע הזו כי עם יותר מידע אפשר לאמן מודלים טובים בהרבה".

לי מדגיש מספר אתגרים נוספים איתן צריכות להתמודד חברות שמשלבות מדע נתונים בארגון: "חברות שמתחילות את המסע הזה חייבות לעבור מספר עקומות של בגרות. עקומה אנליטית, שהיא היכולת לקחת הרבה מידע ולהסיק ממנו מסקנות; תפעולית - היכולת לקחת את כל מה שנלמד מהניתוח וליישם אותו בעולם האמיתי; וארגונית - להביא את הארגון כולו למצב בו הוא יכול לאמץ את השינויים שנגזרים מהמידע".

לדברי לי, למרות הקשיים של חברות מסורתיות להיכנס לתחום, חשוב שאלו יאמצו את מדע הנתונים והבינה המלאכותית משתי סיבות - הראשונה היא דרישה צרכנית: "צרכנים מצפים היום מכל חברה לחוויה צרכנית שתהיה פשוטה כמו לקנות מהאפסטור של אפל או לשלוח מייל בג'ימייל, וכן למענה דיגיטלי מיידי ואינטיליגנטי. זה כופה על חברות שימוש ביותר כלי אנליטיקה, מדע נתונים ובינה מלאכותית", אומר לי.

הסיבה השנייה היא הדינמיקה התחרותית. "אפשר לקחת כדוגמה את מנועי ההמלצות. צרכנים דורשים הרבה תכנים אבל לא תמיד יודעים מה הם רוצים, ולכן צריך לעזור להם למצוא תוכן. אחת הסיבות שאפשרה לנטפליקס להיות טובה יותר מספקי וידיאו אחרים היא שיש להם את המידע שמאפשר להם לעשות את זה".

מנהל לא יכול שלא להבין בתחום

על מנת להכשיר מדעני נתונים ולהתמודד עם המחסור באנשי מקצוע בתחום, לי מתאר שני מסלולים בדאטה אינקובטור - הראשון, תוכנית ה-Fellowship, שאורכת שמונה שבועות אינטנסיביים ומיועדת לבעלי דוקטורט או לפחות תואר שני. "הרעיון הוא לקחת אנשים מאוד מבריקים שיכולים ללמוד את החומר מהר, ולסייע לשילובם בתעשייה, ובכך להרחיב את היצע המומחים", אומר לי. לאחר ההכשרה, הדאטה אינקובטור פועל גם לשילוב הבוגרים בחברות שמשלמות עבור הגיוס, וכך מתאפשר לארגון להציע את ההכשרה בחינם. התוכנית פועלת בארבעה מיקומים בארה"ב ובכל רבעון מגישים מועמדות כ-3,000 איש, מהם רק 2% מתקבלים.

מה הרקע האקדמי של מדעני הנתונים בישראל

לדברי לי, הסטודנטים בתוכנית יכולים להגיע מדיסציפלינות מגוונות, ואפילו ממדעי החברה. "כשאנשים חושבים על מדען נתונים, הפרופיל הטיפוסי יהיה מישהו עם רקע בפיזיקה, מתמטיקה, אולי מדעי המחשב. אבל מה שמצאנו באמצעות תהליך המיון הקפדני שלנו, זה שגם אנשים עם רקע בכלכלה, כימיה, או מדעי המוח, למשל, יכולים להיות לפעמים מאוד טובים כמדעני נתונים. בכל שלב בתהליך המיון אנחנו בוחנים כישורים וטכניקות אחרים - קידוד ותוכנה, מתמטיקה וסטטיסטיקה ואפילו יכולת הצגת מצגות. אנחנו מחפשים אנשים עם שילוב הכישורים העוצמתי הזה, שדרוש כדי להפוך למדעני נתונים". לפי נתוני חברת אתוסיה מלפני כשנה, 75% ממדעני הנתונים בישראל למדו הנדסת מכונה, הנדסת חשמל, הנדסה, תעשייה וניהול, מערכות מידע ומדעים מדויקים.

מסלול לימודים נוסף שהדאטה אינקובטור מציע נוגע להכשרת עובדים קיימים בתאגידים. "עבדנו עם עשרות חברות פורצ'ן 500, וכן עם ממשלת ארה"ב, צבא ארה"ב וממשלת בריטניה, ועזרנו להם להכשיר צוותי עובדים קיימים. התאמת והגדרת תוכנית הלימודים נעשית עם החברות בהתאם לרמה הנוכחית של העובדים בתחום, והרמה אליה הם רוצים להגיע. קורס נוסף שהתחלנו להציע לאחרונה נוגע לצד העסקי של מדע הנתונים. הקורס אורך יומיים ומיועד עבור מנהלים שלא מגיעים מהתחום הטכני אבל צריכים להבין מה זה מדע נתונים, איך זה משפיע על העסק שלהם, איך לעבוד באופן אפקטיבי עם מדעני נתונים, וכן את נושא הפרטיות וההשלכות החוקיות של שימוש בנתונים ועוד. לפי מחקר של מקינזי יש מחסור של 190-140 אלף מדעני נתונים באופן גלובלי, אבל גם של פי עשרה יותר מנהלים ממוקדי נתונים".

לי הגיע לישראל כדי להציע הכשרה דומה לארגונים בארץ בשיתוף פעולה עם רשות החדשנות, במסגרת תוכנית חדשה שהרשות משיקה בשם "הסדנה לאיגוד לימודי טכנולוגיה מתקדמת". התוכנית החדשה תציע הכשרות לעובדים בתחומי הייטק שונים, כאשר המיקוד הראשוני הוא תחום מדע הנתונים והבינה המלאכותית. נעמי קריגר-כרמי, ראש הזירה החברתית-ציבורית ברשות החדשנות, מסבירה כי "כל חברת הייטק ישראלית צריכה עכשיו מדען נתונים, ואי אפשר פשוט לשבת ולחכות שהם יגיעו עם תארי דוקטור מהאקדמיה. חשוב לנו להגדיל את העוגה כי היום החברות גונבות את אותם אנשים אחת מהשנייה.

"לכן אנחנו מתעניינים במודלים כמו ההכשרה שמייקל מציע, שיכולים לקחת אנשים מרקעים שונים ולעזור להם בזמן קצר יחסית. התוכנית החדשה מאפשרת לקבוצה של חמש חברות הייטק ומעלה להתקבץ יחד ולהציע תוכנית הכשרה לעובדים שלהן, והן יכולות להשתמש בארגון חיצוני, כמו הדאטה אינקובטור, שיציע את ההכשרה הזו". חברות יכולות להגיש לרשות החדשנות הצעות להכשרות עד ה-9 בפברואר, והרשות תעזור לממן עד שני שלישים מהעלות ההכשרה. "נצליח להגדיל את העוגה כשנתחיל לחשוב איך חברות יכולות לשתף פעולה במקום להתחרות", אומרת קריגר-כרמי.

קריגר-כרמי התייחסה גם לסוגיה הניהולית, ולצורך בהכשרה של מנהלים שאינם מהתחום הטכני: "זה כמו שאי אפשר לדמיין מנכ"ל שלא מבין בתחום הפיננסים. הוא לא יכול להגיד - יש לי סמנכ"ל כספים שמתעסק בזה ואני לא עוסק בחלק הזה של העסק. אנחנו מבינים שדאטה יהיה דומה לכך בדרכים רבות. אי אפשר יהיה לא להבין בתחום".

צריך לדעת גם לספר סיפור

לי מדגיש כי התוכנית של הדאטה אינקובטור שונה מתוכניות אקדמיות בכך ש"אנחנו הרבה יותר מחוברים לתעשייה בהשוואה לאקדמיה. לכן אנחנו מצליחים להישאר מעודכנים במגמות הכי חדשניות. בעוד ששיעור באקדמיה יהיה מאוד תיאורטי, המטרה שלנו היא להפוך את המשתתפים בתוכנית לפרודוקטיביים מהר ככל האפשר. עבור מעסיקים החלק התיאורטי פחות משמעותי, אך מי שמנהל את האקדמיה זה פרופסורים. הם מקבלים קידום בהתבסס על מחקרים שעשו, והמחקר נוגע בעיקר למה שמעניין באופן תיאורטי, בניגוד לפתרונות שפשוט גורמים לדברים להיעשות ועוזרים לחברה לעשות כסף".

כחלק מההתמקדות בצד הפרקטי של מדע נתונים, חלק מתוכנית הלימודים נוגעת לכישורי תקשורת. "אני חושב שאחד הדברים הכי חשובים במדע נתונים זו היכולת לשכנע את המנהל לפעול באופן מסוים בעקבות התובנות שהוצאת מניתוח שעשית, ובשביל זה צריך לדעת לפשט את הדברים ולספר סיפור", אומר לי.

מה אתה חושב על כלים וקורסים שמאפשרים לאנשים ללמוד את התחום באופן עצמאי?

"הרבה אנשים שמגיעים לתוכניות שלנו בילו זמן בקורסים אונליין, ולדעתי זה מקום נהדר להתחיל ממנו. מהניסיון שלנו, רוב האנשים צריכים שיחזיקו להם קצת את היד, כי בלמידת מכונה ובינה מלאכותית אפשר להיתקע במקומות בהם למישהו עם ניסיון ברור למה נתקעת. מדריך יכול לעזור לך לצאת מהתקיעות ולחסוך ימים ושבועות בתהליך הלמידה. בעיקר בצד הארגוני בו זמן שווה כסף, מאוד חשוב לארגונים שהעובדים שלהם ילמדו את החומר מהר ככל האפשר".

אתה חושב שהחינוך צריך להשתנות בהתאם לטכנולוגיות החדשות גם לפני האקדמיה?

"אנחנו צריכים לשנות את הפרדיגמה החינוכית של חינוך בחטיבה ובתיכון כך שיהיה פחות ממוקד בחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי (חדו"א), וממוקד יותר באלגברה ליניארית ותכנות. המיקוד בחדו"א נובע ממורשת של המלחמה הקרה, כשהדבר הכי חשוב לעשות היה לבנות עוד טילים גרעיניים. כמובן שזה כבר לא דבר מאוד חשוב, יש לנו את כל הטילים הגרעיניים שאי פעם נצטרך, ומה שאנחנו באמת צריכים לעשות זה לחקור תחומים כמו ביומכניקה, ביולוגיה, בינה מלאכותית. אלה התעשיות החדשות של העתיד, וזה אומר שאנחנו צריכים לשנות את הדגש שלנו במתמטיקה". 

עוד כתבות

אייל מליס, יורם שגיא, אייל דרור, יוני שסטוביץ / צילום: יוסי זמיר, יונתן בלום, סיון פרג', יח"צ

יצרניות המזון בונות כביש עוקף לרשתות, והוא כאן כדי להישאר

הציבור ממעט ביציאה לחנויות, וזמני המשלוח מרשתות השיווק ארוכים וממושכים - ומתקרבים לשלושה שבועות ● המציאות הנוכחית ניפצה את המחסום שהיה לחברות המזון הגדולות בשל יחסיהן עם הקמעונאיות, והן מנסות עתה להגיע ישירות לצרכן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ

דעה: הבנקים לא מלכ"רים, אך לא צריכים להגזים

הבנקים צריכים לעשות מאמצים ולסייע ללקוחות דווקא היום, ולא רק להצהיר שהם מסייעים ונותנים גרייס

עמיר פרץ מעביר את פטיש יו"ר הכנסת לבני גנץ, היו"ר המיועד / צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן

הכנסת אישרה הלילה את חקיקת היסוד של תוכנית הסיוע הכלכלית

החקיקה אושרה לאחר הכנסת תיקונים של ועדת הכספים שיעגנו פיקוח של הכנסת על התוכנית ● במסגרת התיקונים נקבע כי שינויים בסעיפי התוכנית הכלכלית בשיעור של 15% ומעלה יחייבו את אישור ועדת הכספים; בנוסף יועבר דיווח חודשי לוועדה על אופן יישום התוכנית

קובי חזן. / צלם: אורן קאן

זמן להשקיע ? "אני ממליץ למי שנמצא על הגדר לרדת ממנה"

קובי חזן, המנהל את קרן הגידור אמידה, מעריך כי בנקודת הזמן הזו כדאי לחזור להשקיע במניות, "אבל חייבים לעשות את זה בצורה סלקטיבית" ● באיזה מגזרים לדעתו כדאי להתמקד ?

אשר לוי / צילום: איל יצהר

מנכ"ל אורבוטק לשעבר אשר לוי מונה ליו"ר NSO

לוי, שעזב את אורבוטק לאחר מכירתה, משמש גם כיו"ר של חברת לנדא פרינטינג ● באחרונה הצטרפו ל-NSO מספר בכירים עם רקע ביטחוני

ראש הממשלה נתניהו דורש מהציבור להישאר בבתים / צילום: קובי גדעון, לע"מ

"גלובס" מצטרף לעתירה לגילוי פרוטוקולים של ישיבות הממשלה

העתירה הוגשה לבג"ץ כבקשת הצטרפות לעתירות "הארץ", ומטרתה לפעול לגילוי פרוטוקולים של ישיבות הממשלה בהן דנו בנושא ההתמודדות עם הקורונה ● "כשהמידע מוסתר ואינו גלוי, אין ביכולתם של המבקשים למלא את תפקידם בדמוקרטיה – לבחון את ההחלטות ואת דרך קבלתן"

מיצג מחאה במרכז תל אביב – "שולחן הסדר הנטוש" / צילום: מטה המאבק להצלת עולם התרבות, האירועים והמופעים

שולחן הסדר הנטוש: מיצג מחאה הוקם במרכז תל אביב כנגד מצבם הקשה של העצמאים בישראל

המיצג היה באורך של עשרות מטרים ולאורכו מוקמו 100 כיסאות ריקים המיצגים את הענפים השונים של העצמאים אשר ננטשו ערב חג הפסח ע"י ממשלת ישראל

עסקים סגורים בתקופת משבר הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

הישראבלוף של החל"ת: כך מנצלים מעסיקים את העובדים שלהם, ואת המדינה

מבדיקת "גלובס" עולה כי מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת בעקבות משבר הקורונה, ממשיכים לדרוש מהם למלא משימות • חלק מהעובדים מדווחים על מענקים שהובטחו להם ברגע שישובו לעבודה, אבל רובם עושים זאת ללא תמורה, ובלבד שהמעסיק יקלוט אותם עם החזרה לשגרה

ימי קורונה בארה"ב / צילום: AP Photo, AP

פרשנות: מחיר ההזנחה - הקהילה השחורה היא הנפגעת המרכזית מקורונה בארה"ב

חלקם בין הנדבקים ובין המתים גדול הרבה יותר מחלקם באוכלוסייה; עוני, היעדר טיפול רפואי, הרגלים לקויים וחוסר אמון בממשלה הם הסיבות העיקריות ● ניו יורק מוסיפה לחכות לחיל ורעדה לשיא המגפה ומכחישה שמועות על קבורה זמנית בגנים ציבוריים

פרויקט בנייה של אאורה ביהוד / צילום: איל יצהר, גלובס

מפחדים מהעלאת ריבית: הקורונה הטיסה את לקיחת המשכנתאות ב-50% לשיא כל הזמנים

הסיבות: העלאת רף המגבלה להלוואה במשכון הדירה והחשש מעליות ריבית ● סך המשכנתאות שניתנו במרץ 2020 עמדו על כ-9 מיליארד שקל ● משכנתאות בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקל הוקפאו ● בבנקים מעריכים כי המשבר יבוא לידי ביטוי בנתוני אפריל

עסקים סגורים בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

לא פטור מלא: הממשלה אישרה הנחה של 25% בארנונה לעסקים

ההנחה משקפת 3 חודשי פטור מתשלום, אך לא פטור מלא כפי שביקשו ארגוני העצמאים במו"מ ● לטובת מתן ההנחה יועמד תקציב בסך כ-2.8 מיליארד שקל לצורך שיפוי הרשויות המקומיות

מיכאל בירנהק / צילום: איל יצהר, גלובס

“ה'ביטחוניזציה' של משבר הקורונה היא תקדים מסוכן. לא הצבא צריך לנהל אותו"

פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה לדיני פרטיות, מתריע מפני הצעדים שעושה המדינה באמצעות גופי הביטחון כדי לאסוף מידע על אזרחי ישראל: "משבר אזרחי צריך להיות מנוהל ומפוקח באמצעות כלים אזרחיים וע"י גורמים אזרחיים" ● מזהיר גם מ"תקדימים שיישארו ביום שאחרי"

בורסות אירופה / צילום: Associated Press

ראלי ענק בוול סטריט: הדאו ג'ונס זינק ב-7.7%, מדד הנאסד"ק זינק ב-7.3%

בבית הלבן מדברים על פוטנציאל להתייצבות בהתפשטות המגפה; האטה בספרד, באיטליה ובגרמניה ● נדחתה הפגישה בין מדינות אופ"ק לבעלות בריתן, הנפט איבד גובה ● הזהב זינק ב-3% ● מניית בואינג המריאה בכ-19%

ביקוש עצום בפאזלים / צילום: Ted S. Warren, Associated Press

לא רק ביצים ונייר טואלט: המוצרים שהמחסור בהם כבר מעבר לפינה

עם כל הכבוד למוצרי יסוד כמו נייר טואלט וביצים, מתברר שהקורונה מציבה במחסור גם ענפים שבימי שגרה לא חלמו להפוך לנדרשים כל-כך, וזוכים כעת לרנסנס ואף לשוק שחור שהתפתח מתחת לרדאר ● ומהן הדרכים היצירתיות שמצאו הספקים להתמודד עם המחסור ולהרוויח?

הפגנת העצמאים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הכסף בחשבון: 122 אלף מהעסקים שנמצאו זכאים למענק מהמדינה כבר קיבלו אותו

רשות המסים העבירה ביומיים האחרונים כחצי מיליארד שקל לזכאים למענק מהמדינה; המענק הממוצע עומד על כ-4,000 שקל ● אתמול אחה"צ, שלחה רשות המסים הודעות סמס לעשרות אלפי עסקים שזוהו כפוטנציאליים לקבלת המענק וטרם הגישו בקשה

מפגינה ליד משכן הכנסת בירושלים בחודש שעבר, במחאה על מדיניות הממשלה במשבר הקורונה  / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

ניר קלקשטיין לנתניהו: "האסטרטגיה הממשלתית למאבק בקורונה לא נכונה"

במאמר שהועבר לראש הממשלה מסבירים המיליארדר ניר קלקשטיין ושותפו ממדינט רואי קידר כי הצלחת ישראל בריסון התפשטות המגפה עלולה להתגלות כמוגזמת ולגבות מחיר יקר ● "כדי להתמודד עם המגפה בצורה סבירה לאורך זמן ישראל צריכה לייצר 'עקומת הכלה'"

צ'אנגפנג זאו (CZ), מנכ"ל Binance, גיא בן-ארצי, מנכ"ל Bancor  / צילום: רויטרס, יח"צ

מייסדיה הישראלים של חברת הבלוקצ'יין בנקור נתבעים בבקשה לייצוגית בארה"ב

אייל הרצוג, יהודה לוי והאחים גיא וגליה בן-ארצי הם בין הנתבעים ברשימה של 11 בקשות לתביעות ייצוגיות שהוגשו בניו יורק בסוף השבוע שעבר ● לטענת התובעים, המטבעות הדיגיטליים שהונפקו ע"י בנקור, בייננס וחברות בלוקצ'יין אחרות הם למעשה ניירות ערך שלא נרשמו כחוק

מנכ"ל גלאסבוקס, ירון מורגנשטרן / אילוסטרציה: גלאסבוקס

גלאסבוקס גייסה 40 מיליון דולר כדי להקליט את המסך שלכם

החברה מפתחת ומשווקת פלטפורמה טכנולוגית לניתוח ושיפור חוויית משתמש, ע"י תיעוד המסך של המשתמשים וכל האינטראקציות שלהם באפליקציות ובאתרים של לקוחות החברה

בנייה בגני תקווה / צילום: תמר מצפי, גלובס

לקראת פסח: רשות מקרקעי ישראל יוצאת בסדרת הקלות

בין היתר - תשלומים לספקים וללקוחות ישולמו באופן מיידי, ללא דחיית אשראי ספקים/לקוחות, גם אם נקבע כך במסגרת ההסכם מול הספק או הלקוח; פינוי פולשים מבתי מגורים מאוכלסים לא יבוצע בשלב זה אלא בהתאם להנחיות היועמ"ש

ברק עילם, מנכ"ל נייס / צילום: איל יצהר

קפץ לצמרת: שכר בעלות של כ-13 מיליון דולר למנכ"ל נייס ב-2019

ברק עילם קפץ למקום הראשון בצמרת שיאני השכר של החברות הציבוריות בבורסה בתל אביב, כשאחריו ברשימה מופיעים מנכ"ל טבע קאר שולץ, מנכ"ל פריגו מורי קסלר ומנכ"ל שיכון ובינוי ומי שניהל בעבר את הפניקס, אייל לפידות