גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מניית טסלה שוברת שיאים, אז למה המכונית החשמלית עוד רחוקה מכבישי ישראל

המניה של יצרנית הרכב טסלה מזנקת בוול סטריט, אבל מחקר של דלויט מוכיח כי הביקוש לרכב חשמלי עדיין צנוע ● מה יגרום ללקוחות לוותר על רכבי בנזין, איזו תוספת מוכנים הלקוחות לשלם כדי לצמצם את הפליטה, וכמה תעלה מכונית של טסלה בישראל?

יונדאי Kona חשמלית / צילום: שלומי יוסף
יונדאי Kona חשמלית / צילום: שלומי יוסף

קשה להישאר אדיש בימים אלה לנוכח הרעש התקשורתי, שמייצר שוק הרכב החשמלי. את התזמורת מובילה טסלה, שנסקה החודש לשווי שוק שמתקרב ל-95 מיליארד דולר, כ-80% יותר משווי השוק של ב.מ.וו, למשל, שמכרה ב-2019 בערך פי חמישה מכוניות ממנה, משווקת ליין דגמים גדול פי שבעה וצפויה לרשום רווח נטו של כ-2.5 מיליארד אירו ב-2019 לעומת רווח סמלי, אם בכלל, שאמורה טסלה לרשום על פי התחזיות.

טסלה היא רק הסמן הקיצוני. במקביל מציפים את התקשורת יצרני רכב מכל העולם שמודיעים על כוונתם להשיק בשנה הקרובה עשרות דגמים חשמליים. הסינים מוסיפים שמן למדורה החשמלית ומדברים על מתקפת יצוא מתקרבת וממשלות בכל העולם מודיעות על יוזמות לעידוד רכב חשמלי. גם בישראל הנושא נמצא על סדר היום הציבורי, לא מעט בשל קדחת טסלה ובזכות כמה דגמים חשמליים חלוציים, שכבר מתחילים להתחרות על ליבם של הלקוחות הפרטיים וציי הרכב.

לנוכח כל הרעש אנחנו מחויבים לבצע עבור קוראינו מבחן מציאות עדכני ולהכניס את הבאזז לפרופורציה. מבחן המציאות שלנו מכסה גם את צד ההיצע וגם את צד הביקוש בשוק הרכב החשמלי בישראל.

ההיצע: מעט דגמים, מעט אספקה

נכון לרגע זה היצע כלי הרכב החשמליים הפרטיים, שמוצעים ללקוחות בישראל ואלה שמעבר לפינה, הוא מזערי. למעשה, בשוק העממי מוצעים כרגע רק שלושה דגמים: הגרסה החשמלית של הג'יפון ZS מבית SAIC הסינית, רנו זואי וניסאן ליף.

ה-ZS החשמלי נחת כאן בליווי תמחור אגרסיבי למדי וקמפיין החדרה נמרץ, אבל עדיין לא ברור כמה כלי רכבה כאלה יוקצו לישראל ב-2020. הדגם הזה מושק בימים אלה במספר מוקדים באירופה - בעיקר בריטניה, נורבגיה והולנד - וזוכה לביקוש היסטרי.

בהולנד, למשל, נמכרו בחודש דצמבר בלבד כמעט אלף כלים כאלה, נתון חסר תקדים ליצרן סיני. ל-SAIC יש אמנם נגישות לאספקה נרחבת של סוללות מתוצרת סין, אבל אפשר להניח שהיבואן ייאלץ להיאבק על כל הקצאה מול שווקים גדולים, עשירים וחשובים לא פחות ליצרן. בשורה התחתונה נופתע אם ישראל תזכה ב-2020 להקצאה של יותר מ-1,200-1,500 יחידות של הרכב, בהנחה שאכן יהיה ביקוש.

רנו זואי מוכרת בשנים האחרונות בקצב של כמה מאות יחידות בשנה, אבל רוב המכירות הן מוסדיות והמכונית ממוצבת בתור פתרון עירוני ולא כתחליף מלא לרכב בנזין. לניסאן ליף יש בינתיים מגבלה של תמחור והיא מתקשה ליצור נוכחות שוק משמעותית.

בחודש הבא אמור להיכנס לשוק המקומי רכב פנאי חשמלי של GAC הסינית. למרות שהסיפור מאחורי כניסתו לישראל הוא מרתק - מוצר דגל שמיוצא דרך פרויקט דרך המשי - השפעתו על השוק ב-2020 תהיה שולית. הרכב נכנס לשוק הישראלי עם תקינה מקלה של סדרות קטנות, שמוגבלת למאות בודדות של יחידות בשנה, ולא עם תקינה אירופאית מלאה ובלתי מוגבלת.

בהיצע הקיים מדובר על נפח שוק מצרפי שנע בין כ-1,500 מכירות חשמליות עממיות ברף התחתון עד כ-2,500 ברף העליון. אמנם זו צמיחה של מאות אחוזים לעומת 2019, אבל עדיין פחות מ-1% מהשוק.

בתיאוריה יש עוד שני מותגים, שעשויים להעניק דחיפה משמעותית לשוק הרכב החשמלי המקומי ב-2020. אלו האחיות הקוריאניות יונדאי וקיה, שלשתיהן יש כיום גרסאות חשמליות של דגמים מבוקשים בשוק הרכב הישראלי - יונדאי קונה וקיה נירו. לשתיהן טווח נסיעה פוטנציאלי של יותר מ-400 קילומטר בין טעינות, מה שמגדיל את האטרקטיביות שלהן, ותמחור די אגרסיבי באירופה.

אבל כרגע שתיהן סובלות מעיכובי אספקה של יותר מחצי שנה בחלק גדול מאירופה ובארה"ב. בהתחשב בתקנות הפליטה החדשות והמחמירות, שנכנסו לתוקף ב-1 בינואר באיחוד האירופאי, אפשר להניח שחברת האם תעדיף להקצות את עיקר הייצור לשווקים, שבהם הביקוש לרכב חשמלי הוא כיום קשיח - עם אפס הנחות מהמחירון של היצרן. אמנם ליבואנים הישראלים של שני המותגים הללו יש קשרים אצל היצרן, כך שיש מקום להפתעות, אבל לפחות כרגע אין תאריך יעד לשיווק שלהן.

פרט לכך עשויים להגיע כאן כמה מותגים אירופאים, דוגמת אופל ופיז'ו ואולי גם כמה מותגים סינים דוגמת BYD. עם זאת, ספק אם הם יגיעו בעיתוי ועם תמחור אפקטיביים מספיק כדי להשפיע על שוק הרכב החשמלי ב-2020.

חשמליות פרימיום: טסלה לא ממהרת

חשמליות הפרימיום, בטווח של כ-130 אלף דולר אחרי מס, הובילו השנה את המכירות בשוק הרכב החשמלי בישראל ויש להן לקוחות מכורים. בשלב זה הפלח עדיין מנסה להתאושש מהסיכול הממוקד שביצע בו האוצר בתחילת ינואר, באמצעות הצבה של תקרה נמוכה לגובה הטבת המס. המהלך העלה את מס הקנייה הריאלי על דגמי פרימיום חשמליים רבים מכ-10% לאזור של 30%-40% ויותר וצינן משמעותית את הביקוש.

אנחנו לא שוכחים כמובן את כניסתה הצפויה של טסלה לשוק הישראלי, שנחשפה לראשונה ב"גלובס". נכון להיום לטסלה לא אצה הדרך והיא מבצעת כאן פרוטוקול מוכר וקבוע של כניסה לשווקים חדשים, שאותו כבר ראינו מיושם במקומות שונים באירופה ובעולם: יבוא כמות מוגבלת של כלי רכב לצורך מבחן שטח ובחינת התאמתם לתנאי הנהיגה והאקלים המקומיים, הכשרה והדרכה של מערך תמיכה ושירות והקמה של מערך טעינה ייחודי.

גם כאשר יחל השיווק, המכונית העיקרית בארץ תהיה טסלה 3, שתתחרה מבחינת המחיר (250-300 אלף שקל) והמיצוב בדגמי פרימיום מבוססים, מה שיגביל את השוק הפוטנציאלי של המותג בישראל למאות בודדות של יחידות בשנה בתרחיש האופטימי. בקיצור טסלה מייצרת הרבה צבע, תשומת לב ציבורית ורוח תקשורתית, אבל לפחות בהתחלה ההשפעה על התמונה העסקית הרחבה של שוק הרכב המקומי תהיה זניחה.

הביקוש: לא מוכנים לשלם

מהאמור לעיל אפשר להבין שהיצע כלי הרכב החשמליים בישראל צפוי להיות מוגבל למדי בשנה הקרובה, אבל השאלה הגדולה היא איך ייראה הביקוש המקומי. אפשר להעריך, שעיקר הביקוש לחשמליות בשנה הקרובה, ואולי בשנתיים-שלוש הבאות, יגיע משוק הציים.

הן בשל הרצון והצורך של ארגונים להציג אג'נדה ציבורית ירוקה ולחסוך בהוצאות דלק והן בשל העובדה שחוזי הליסינג התפעולי משמשים בתור בלמי זעזועים, שיכולים למתן את החששות של מסגלים מוקדמים מאובדן ערך, תחזוקה מסובכת (שירותי חילוץ וטעינה למקרה של התרוקנות סוללה) ואפילו מהחלפת הרכב במקרה של אי התאמה לצרכים. כל זה בכפוף לכך, שחברות הליסינג המקומיות, שחלקן נכוו בפרשת בטר פלייס, ירצו לשתף פעולה עם יבואני החשמליות.

הערכת הביקוש הפרטי מסובכת יותר לאור שמרנות הלקוחות בישראל ולאור המצב הבתולי שבו נמצאת כרגע תשתית הטעינה הציבורית בארץ ולאור המסר הקריר, שמשדר משרד האוצר לציבור ביחס לעתיד הטבות המס על כלי רכב חשמליים.

כדי להעריך את הביקוש הפרטי נעזרנו במחקר בינלאומי, שפרסמה החודש חברת הייעוץ דלויט ובו נסקרו עמדות של לקוחות לגבי עתיד הרכב בכלל והחשמלי בפרט. נקדים ונסייג שהמחקר בוצע בשווקים הרבה יותר מתקדמים מישראל מבחינת המוכנות לרכב חשמלי בפרמטרים של תשתית, הטבות, רגולציה וכו', בהם גרמניה, ארצות-הברית, סין, דרום קוריאה, יפן והודו.

המחקר גילה כי בשנה האחרונה חלה עלייה משמעותית בנכונות של לקוחות לשקול רכישה של רכב בעל הנעה אלטרנטיבית בתור הרכב הבא שלהם. בהשוואה ל-2018 נרשמה עלייה של בין 41% ל-63% בנכונות אבל היא מתייחסת בעיקר לכלי רכב היברידיים בעוד, שדגמים חשמליים מונעי סוללה תופסים נתח קטן של 8%-15%, למעט סין שבה 19% מהלקוחות שוקלים לרכוש רכב חשמלי.

המחקר מגלה בצורה ברורה גם מה עשויה נקודת המפנה בביקוש לרכב חשמלי: הכפלה של מחיר ליטר דלק בתחנות, לעומת המחיר הנוכחי. זו תביא לעלייה דרמטית בנכונות הלקוחות לעבור לרכב חשמלי - בין 46% מהלקוחות באירופה ועד 61% מהלקוחות בדרום קוריאה.

על פי המחקר, הנימוק העיקרי לבחירה ברכב חשמלי ברוב המדינות הוא פליטה נקיה יותר. אפשר לשער שהשיקול הזה נמצא במקום נמוך, אם בכלל, אצל הלקוח הישראלי. שיקול חשוב יותר הוא טווח הנסיעה המינימלי בין טעינות, שאותו מצפים רוב הלקוחות לקבל לרכישת רכב חשמלי. הטווח שאותו רוצים רוב הלקוחות כתנאי לרכישה: בין כ-320 קילומטר ליותר מ-600 קילומטר. זאת למרות, שממוצע הנסועה היומי ברוב המדינות אינו עולה על 50 קילומטר. כלומר, אין קשר בין הרצון לבין צורך המעשי.

המחקר גם גילה, שרק אחוז קטן מהלקוחות בעולם, בין 1% ל-9%, מוכנים להמתין ארבע שעות או יותר לטעינה מלאה. רוב הלקוחות מוכנים להמתין לטעינה בין כעשר דקות ועד כשעה, לכל היותר. כלומר, קיומה של תשתית טעינה מהירה חיוני לפיתוח השוק.

אבל הנתון המדאיג ביותר מבחינת עתיד שוק הרכב החשמלי, בוודאי השוק המקומי, הוא חוסר נכונות בולט של הלקוחות לשלם תוספת מחיר משמעותית עבור רכב חשמלי. כמעט בכל המדינות שנסקרו, למעט סין, בין 20% ל-53% מהנשאלים אמרו כי לא ישלמו אף תוספת עבור רכב חשמלי. רוב הלקוחות, שכן יהיו מוכנים לשלם יותר, אמרו כי ישלימו עם תוספת מחיר של בין 1,000 ל-3,000 דולר לכל היותר לעומת רכב בנזין/דיזל מקביל.

בשורה התחתונה המחקר מגלה פער משמעותי בין הציפיות הגבוהות של הלקוחות בעולם המפותח מרכב חשמלי לבין הנכונות שלהם לשלם עבורו אקסטרה. הפער הזה בעייתי בנקודה הנוכחית ומלמד, על גובה המכשולים שניצבים כיום בפני החלוצים בתחום. ועוד לא הזכרנו את הפיל שבחדר, שהוא משרד האוצר. היום שבו הרכב החשמלי יהפוך לזרם מרכזי בשוק הישראלי ויאיים על הכנסות המדינה ממיסוי דלק, יהיה גם היום האחרון שבו הוא יזכה להטבות מס. 

עוד כתבות

יומן קורונה / אילוסטרציה: גלובס

האותיות הקטנות שכדאי לעצמאים לקרוא בדרך למענק והמקרה השבדי: הצטרפו ליומן הקורונה של גלובס

ניוזלטר חדש של "גלובס" מגיש לכם מדי יום את מיטב התכנים והפודקאסטים שלנו • נכנסתם לבידוד? כתבו לנו ונשמח לארח לכם לחברה

חדווה בר / צילום: יונתן בלום

דאגה בבנק ישראל: נסיקה חדה בשיעור הצ'קים החוזרים והמבוטלים בשל משבר הקורונה

שיעור הצ'קים החוזרים זינק ב-140% - מכ-2.5% מסך הצ'קים שהוצגו לפירעון בשגרה לכ-6% ● במקביל הוכפל כמעט פי חמישה שיעור הצ'קים המבוטלים, מ-0.35% ל-2% ● בנק ישראל מתריע: "יש לכך השלכות שיכולות להוביל לסנקציות"

הפגנת העצמאים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הכסף בחשבון: 122 אלף מהעסקים שנמצאו זכאים למענק מהמדינה כבר קיבלו אותו

רשות המסים העבירה ביומיים האחרונים כחצי מיליארד שקל לזכאים למענק מהמדינה; המענק הממוצע עומד על כ-4,000 שקל ● אתמול אחה"צ, שלחה רשות המסים הודעות סמס לעשרות אלפי עסקים שזוהו כפוטנציאליים לקבלת המענק וטרם הגישו בקשה

הפגנת העצמאים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

עצמאים, בונים על מענק מהמדינה? תקראו את האותיות הקטנות

בעלי עסקים, שקיוו לעזרה מהמדינה, גילו שדווקא ברגעים הכלכליים הקשים בחייהם כי הם נחשבים בעיני המדינה לתא משפחתי "עשיר" מדי בהכנסות או שפתחו את העסק בתאריך לא מתאים

דורשי עבודה חדשים שנרשמו בלשכת התעסוקה מתחילת חודש מרץ

מעל רבע מיליון מובטלים בישראל; כמעט 6,000 דורשי עבודה חדשים מאמש

88.8% מהנרשמים החדשים מתחילת מרץ הם עובדים שהוצאו לחל"ת ● מתחילת מרץ נרשמו 905,818 מובטלים חדשים ● סך דורשי העבודה עומד היום על 1,059,429 בני אדם

אריה דרעי בשיחת וידאו עם ועדת הקורונה של הכנסת / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ועדת הקורונה בכנסת בדוח ביניים חריף: מדיניות בדיקות בעייתית, היעדר הנהגה וסכנה לנזק בלתי הפיך לכלכלה ולחברה

יו"ר הוועדה עפר שלח הכין מסמך מסכם ובו מתח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה במשבר ● בין המלצותיו: לשנות את מדיניות הבדיקות ולהקים גוף לניהול משברים לאומיים ● "דרג מדיני לא אמור לקבל, במשבר רב-ממדי ועמוק כמו זה, החלטות מהירות תוך כדי תנועה"

מיכאל בירנהק / צילום: איל יצהר, גלובס

“ה'ביטחוניזציה' של משבר הקורונה היא תקדים מסוכן. לא הצבא צריך לנהל אותו"

פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה לדיני פרטיות, מתריע מפני הצעדים שעושה המדינה באמצעות גופי הביטחון כדי לאסוף מידע על אזרחי ישראל: "משבר אזרחי צריך להיות מנוהל ומפוקח באמצעות כלים אזרחיים וע"י גורמים אזרחיים" ● מזהיר גם מ"תקדימים שיישארו ביום שאחרי"

בנייה בגני תקווה / צילום: תמר מצפי, גלובס

לקראת פסח: רשות מקרקעי ישראל יוצאת בסדרת הקלות

בין היתר - תשלומים לספקים וללקוחות ישולמו באופן מיידי, ללא דחיית אשראי ספקים/לקוחות, גם אם נקבע כך במסגרת ההסכם מול הספק או הלקוח; פינוי פולשים מבתי מגורים מאוכלסים לא יבוצע בשלב זה אלא בהתאם להנחיות היועמ"ש

אל על דרימליינר / צילום: גלובס

בשעה שנתניהו יחליט האם לחלץ את אל על, הסיוע לישראייר ולארקיע מתקרב

ההחלטה של רה"מ בדבר גורלה של ה"חברה הלאומית" תגיע גם על רקע הסדרי הלוואות שהמתחרות ארקיע וישראייר צפויות לקבל מהאוצר ● ועל אף זאת, חשוב להדגיש כי הסכנה הקיומית של אל על היא גם ההזדמנות הגדולה שלה לבצע מהלך של התייעלות מהשורש

יו"ר הפד, ג'רום פאואל / צילום: Carolyn Kaster, Associated Press

באדיבות הפד: התייצבות בשוק האג"ח האמריקאי

שוק האג"ח האמריקאי חוזר לתפקד, דבר שמסמן כי האמצעים החריגים שנקט הפדרל רזרב כדי להתמודד עם השפעת הקורונה על הכלכלה, אכן מקלים את המחנק באשראי

המשטרה סוגרת את הרחוב הראשי ז'בוטינסקי בכניסה לבני ברק בדרך להטלת סגר על העיר על פי הוראות הממשלה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

הסגר החל; משרד הבריאות ירחיב את מספר הבדיקות בבתי האבות

ממחר ב-15:00 ועד מחרתיים ב-7:00 לא ניתן יהיה לצאת מן הבית לצורך הצטיידות במזון ● תוקף ההחמרות הוא עד יום שישי ב-6:00 ● צו משרד הבריאות לחבישת מסכות ייכנס לתקוף בראשון בבוקר ● מספר מקרי הקורונה בארץ עומד על 9,248; מספר המתים - 65

לא כולם מעוניינים בוועד עובדים / צילום: שאטרסטוק

קיזוז הפסדים ושבח מקרקעין בעקבות המגפה

עסקים שמוצאים את עצמם עם הפסדים בעקבות הקורונה יוכלו להקטין את חבות המס בעזרת קיזוז הפסד עסקי או הפסד הון

תל אביב./  צילום: גיא ליברמן

מכת קורונה: השוכרים בורחים מת"א ומחפשים דירות זולות בפתח תקוה

שוק השכירות מגיב במהירות למשבר הכלכלי ומשנה את מפת הביקושים • מנתוני חברת WeCheck עולה כי השוכרים הצעירים מוותרים על הדירות היקרות של העיר ללא הפסקה ומחפשים תחליפים • במקביל נרשמת ירידה של כ-30% בהיצע הדירות להשכרה בכל הארץ

יאיר המבורגר / צילום: תמר מצפי

בצל הקורונה: מה חושבים במודי'ס על חברות ביטוח האשראי הפועלות בישראל

בססח - שבבעלות קבוצת הביטוח הראל וחברת יולר הרמס הזרה - נותרה באופק יציב לדירוג A3 שלה, בעוד שאופק הדירוג של כלל ביטוח אשראי השתנה לשלילי בדירוג זהה ● קופאס הבינלאומית, שפועלת עצמאית בישראל, עברה לאופק שלילי בדירוג A2

 

מיצג מחאה במרכז תל אביב – "שולחן הסדר הנטוש" / צילום: מטה המאבק להצלת עולם התרבות, האירועים והמופעים

שולחן הסדר הנטוש: מיצג מחאה הוקם במרכז תל אביב כנגד מצבם הקשה של העצמאים בישראל

המיצג היה באורך של עשרות מטרים ולאורכו מוקמו 100 כיסאות ריקים המיצגים את הענפים השונים של העצמאים אשר ננטשו ערב חג הפסח ע"י ממשלת ישראל

טקס הסיום באוניברסיטה היפנית בצל הקורונה / צילום: BBT UNIVERSITY, רויטרס

תואר באמצע המגפה: כך נראה טקס סיום של אוניברסיטה בטוקיו

בעוד טקסי סיום של רבות מהאוניברסיטאות מסביב לעולם בוטלו כדי למנוע התקהלויות, במוסד אקדמי אחד בטוקיו מצאו דרך לקיים חלוקת תעודת רשמית בהשתתפות הסטודנטים

שי באב"ד / צילום: יונתן בלום, גלובס

ועדת התחרות באשראי: "לא נרשמה ירידה בריבית באשראי צרכני"

היום פורסם הדוח השני של "הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי", שמשותפת למשרד האוצר ולבנק ישראל ● "בניתוח נתוני 2016-2018 נרשמו אינדיקציות פרו-תחרותיות בשוק האשראי הצרכני, לאחר השלמת מספר צעדים בנושא"

ברק עילם, מנכ"ל נייס / צילום: איל יצהר

השיאן הישראלי: שכר בעלות של יותר מ-13 מיליון דולר לברק עילם מנכ"ל נייס

רוב התגמול שקיבל עילם בשנה החולפת - באמצעות מניות ● בשנים 2019-2014 הצטברה עלות השכר של מנכ"ל נייס לכ-43 מיליון דולר

ג'ונסון וברקע מרקל ומקרון. /צילום: רויטרס,  POOL New

בריטניה: דאגה לשלומו של בוריס ג'ונסון; גרמניה: תוספת 1,500 אירו לאחיות

ישנם 1,347,689 מקרי קורונה ברחבי העולם ● 74,782 אנשים נפטרו כתוצאה מהנגיף ● 68% ממקרי הקורונה בעולם מגיעים מסין, מארה"ב, מצרפת, מספרד, מאיטליה ומגרמניה ●  גרמניה: תוספת של 1,500 אירו לאחיות, הסגר לא יוסר עד 19 באפריל

ראש הממשלה נתניהו דורש מהציבור להישאר בבתים / צילום: קובי גדעון, לע"מ

"גלובס" מצטרף לעתירה לגילוי פרוטוקולים של ישיבות הממשלה

העתירה הוגשה לבג"ץ כבקשת הצטרפות לעתירות "הארץ", ומטרתה לפעול לגילוי פרוטוקולים של ישיבות הממשלה בהן דנו בנושא ההתמודדות עם הקורונה ● "כשהמידע מוסתר ואינו גלוי, אין ביכולתם של המבקשים למלא את תפקידם בדמוקרטיה – לבחון את ההחלטות ואת דרך קבלתן"