בנק ישראל יאפשר לבנקים להגדיל את האשראי להקמת פרויקטי תשתית לאומיים בעוד 43 מיליארד שקל

הרחבת ההיתר להעמדת אשראי בנקאי לטובת הקמת פרויקטים אלה יכולה לאפשר אשראי נוסף לתשתיות בהיקף של עוד יותר מ-43 מיליארד שקל

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר / צילום: איל יצהר, גלובס
המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר / צילום: איל יצהר, גלובס

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, שבראשות חדוה בר, מרחיב את היכולת של הבנקים להעמיד אשראי לטובת הקמת פרויקטי תשתיות "לאומיים" מסוג PPP שנעשים בשיתוף של המגזר הציבורי והמגזר הפרטי. הרחבת ההיתר להעמדת אשראי בנקאי לטובת הקמת פרויקטים אלה יכולה לאפשר אשראי נוסף לתשתיות בהיקף של עוד יותר מ-43 מיליארד שקל.

בבנק המרכזי מסבירים כי "לאור הגידול המשמעותי הצפוי של פרויקטים להקמת תשתיות לאומיות וחשיבותם לצמיחה הכלכלית של המשק, ועל מנת לאפשר הרחבת היצע האשראי לפרויקטים אלה, מצאנו לנכון להקל על המגבלה בענף הבינוי והנדל"ן באופן שיאפשר למערכת הבנקאית מימון תשתיות לאומיות בהיקפים רחבים יותר".

ההקלה שבנק ישראל מוציא לפועל במסגרת שינוי "מגבלת חבות ענפית" , תביא להעלאת הרף העליון להיצע האשראי שכל בנק יכול להעמיד לטובת ענף ה"בינוי, נדל"ן ותעשייה ומסחר של מוצרי בנייה" מ-20% מסך האשראי שלציבור שמעמיד אותו הבנק לעד 24% מסך האשראי שמעמיד כל אחד מהבנקים. כך נקבע בחוזר נוהל בנקאי שנשלח לבנקים מוקדם יותר השבוע.

כיום תחום ה"אשראי לפרויקטים תשתיתיים המצויים בשלב הקמה", מסווג כחלק מענף ה"בינוי, נדל"ן ותעשייה ומסחר של מוצרי בנייה", כאשר בבנק המרכזי מסבירים כי "ההקלה תחול אך ורק על הקמת פרויקטים תשתיתיים מסוג PPP (כלומר, Public Private Partnership, קרי פרויקטים בשותפות המגזר הציבורי עם המגזר הפרטי).

על מנת להבטיח שהגדלת האשראי הבנקאי תשמש רק להקמת פרויקטי תשתית משותפים למגזרים הציבורי והפרטי, הפיקוח על הבנקים קובע כי בניכוי האשראי למימון פרויקטים בשיתוף המגזר הציבורי עם המגזר הפרטי על האשראי הכולל לענף ה"בינוי, נדל"ן ותעשייה ומסחר של מוצרי בנייה" להיות בשיעור של עד 20% מסך האשראי שמעמיד הבנק.

מהלך זה נלווה למהלך דומה שמוביל מזה זמן הממונה על רשות שוק ההון, משה ברקת, שאחראי על השוק המוסדי, ושבמסגרתו יקדם שינוי בתקנות ההשקעה של הגופים המוסדיים כך שיוכלו להחזיק עד 49.9% מפרויקטי תשתיות בישראל, לעומת עד 20% כיום. להערכת ברקת צעד זה ישחרר מידית כ-100 מיליארד שקל להשקעות שכאלה.

המהלכים של שני הרגולטורים הפיננסים הללו יסייעו להגעה ליעד שסימן גם החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו, שמנסה מאז כניסתו לתפקיד להביא להגדלה ניכרת של תקציבי הפיתוח בתשתיות, ומדבר על תוספת תקציבית נדרשת של 15 מיליארד שקל לשנה. התנפחות הגירעון התקציבי מעמידה בסימן שאלה גדול את יכולותיה של המדינה להגדיל את התקציבים בהיקף הנדרש. המימון העסקי של הבנקים ושל המוסדיים נדרש בראש ובראשונה לפרויקט הדגל של האוצר בשנים הקרובות, המטרו בגוש דן, שהיקף ההשקעה הנדרשת בו מוערך בכ-150 מיליארד שקל, מחציתם במימון המדינה.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988