גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: אדלשטיין צריך ללכת עד הסוף ולקבוע תקדים

חוות-הדעת שהוגשה השבוע ליו"ר הכנסת בעניין דיוני החסינות מחייבת אותו לבחור: לקיים את החוק ולאבד בכך את אהדת מפלגתו - או להפר את החוק ולומר שלום לכהונה אפשרית במשכן הנשיא ● אלא שיש גם דרך שלישית, והיא עוברת דרך התקדים של כפירה בחוות-הדעת המשפטית ● דעה

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ורה"מ בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ורה"מ בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

ההחלטה של ראש הממשלה בנימין נתניהו להילחם בהליך החסינות עד טיפת דמו האחרונה, לא הייתה אמורה לייצר כל קושי או אתגר עבור יושב-ראש הכנסת. בסופו של דבר, זהו עניינו הפרטי של כל חשוד ונאשם, להחליט לעצמו באילו אמצעים חוקיים ינקוט בקרב על חפותו.

אלא שבימים האחרונים החלו אנשי ראש הממשלה להבהיר ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, שייתכן שכדאי להדק את תיאום הציפיות בינו לבין נתניהו. בניגוד למה שניתן אולי היה להבין, תוכנית הקרב ההירואית שנהגתה בבלפור לא מתייחסת לטיפת דמו האחרונה של נתניהו, אלא לטיפת דמו האחרונה של אדלשטיין. ראש הממשלה מצפה מהרץ להקריב את עצמו לטובת המלך.

אדלשטיין של הימים האחרונים מזכיר את הגיבור משירו הישן של רוברט פרוסט (The road not taken). חבר הכנסת הוותיק והפופולרי מביט בשני השבילים המתפצלים מולו ביער הפוליטי הצהוב. הימני מוביל לבית ראש הממשלה. השמאלי מוביל למשכן הנשיא. בתוך זמן קצר יהיה יושב-ראש הכנסת מוכרח לבחור באחד משני השבילים. כל צעד שינקוט בו בקרב על הליך החסינות ימקם אותו בהכרח בתחילתו של אחד מהם. ברגע שיתחיל לצעוד בו, לא יוכל לחזור לאחור.

ריצויה של כחול-לבן והקמת ועדת הכנסת לדיון בחסינות נתניהו ירחיקו אותו מראשות הליכוד ביום שאחרי נתניהו. הוא ייתפס בעיני חבריו כמי שבגד. ריצויו של נתניהו ונעילת שערי מליאת הכנסת, כדי למנוע דיון בנושא החסינות, ירחיקו אותו ממשכן הנשיא. הוא ייתפס כמי שפעל בניגוד להוראת החוק.

על הדרך, ייתכן שהדבר גם יביא להדחתו מכהונתו, וזאת בידי גוש ה-65. למרות הנאום המוצלח שנתן אדלשטיין ביום ראשון השבוע, בו ביקש לשמר לעצמו את שני מצבי הפעולה, זמן ההכרעה שלו אזל. הניסיון להלך בשני השבילים לא יצלח יותר. המערכת הפוליטית דוחקת בו לבחור באחד מהשבילים, והוא מוכרח לבחור כעת.

יש גם דרך שלישית

אלא שבניגוד לשדר שהמערכת הפוליטית מעבירה לאדלשטיין, מתקיימת כאן גם אפשרות נוספת. זהו שביל שלישי שטרם דובר בו, ושהצעידה בו תלויה באומץ-ליבו של היו"ר. אם יבחר בשביל הזה ייתכן שיהיה בכך כדי להוכיח שדווקא הוא ראוי יותר מכולם. יותר מחברי המפלגה היריבה שמבקשים ממנו להתמקד בטובתו האישית. ויותר מחבריו למפלגה שמבקשים ממנו שלא לציית לחוק.

בשבוע שעבר גיביתי כאן את חוות-הדעת שפרסם היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון. כתבתי כי בניגוד לביקורת שנשמעה עליו, ינון צודק, והחוק אכן מאפשר (אך לא מחייב) לדון בבקשת החסינות של נתניהו (גם) כאשר המדינה מצויה חודשיים לפני הבחירות. חטפתי על כך לא מעט ביקורת, אבל אני עומד עדיין מאחורי דבריי.

אלא שהשבוע צעד ינון צעד צעד נוסף במסגרת חוות-דעת חדשה שפרסם ביום ראשון השבוע. חוות-הדעת הזו שונה מאוד מקודמתה. היא אינה נובעת באופן ישיר מלשון החוק ומהתקנון. היא פרשנות בהחלט לגיטימית, אך רחוקה מלהיות מחויבת.

ינון בחן את סמכות יושב-ראש הכנסת בזמן הפגרה. הוא קבע כי היו"ר אינו רשאי למנוע את כינוס מליאת הכנסת לטובת הקמת ועדה שתדון בחסינות של נתניהו במקרה ש-25 חברי כנסת ביקשו זאת. בכל הכבוד, אני סבור שחוות-הדעת הזו אינה מבוססת היטב.

העמדה המשפטית האלטרנטיבית שניתן להציג כאן, זו שאני סבור שמתיישבת באופן מוצלח יותר עם לשון החוק, התקנון והמסורת הפוליטית, פותחת ליושב-ראש הכנסת אפשרות לצעוד בשביל שלישי. אם יאמץ את חוות-הדעת האלטרנטיבית הוא יוכל לפלס לו דרך משלו. לא זו שכחול לבן מייעדים לו ולא זו שנתניהו מייעד לו.

כשתקנון הכנסת סותר את החוק

תקנון הכנסת קובע כי במקרה שבו 25 חברי כנסת מבקשים לכנס את המליאה בזמן פגרה, חובה על יושב-ראש הכנסת לכנס את המליאה. אלא שהתקנון קובע כי לא ניתן לכפות דיון בכל עניין, ומציין כי "יושב-ראש הכנסת יעמיד את הנושאים, כהצעות לסדר היום".

אין חולק כי הקמת ועדה שתדון בחסינות נתניהו היא עניין אופרטיבי ורחב בהרבה מהצעה לסדר היום שעניינה רק דיון בנושאים חמים המונחים על סדר היום הציבורי. גם ינון בחוות-דעתו מקבל את ההבחנה בין מעשה אופרטיבי לדיון כללי. בזה, לכאורה,נגמר הסיפור, וברור שלא ניתן לכפות על המליאה דיון לצורך מעשי של הקמת ועדה.

אז מדוע קבע השבוע ינון כי יושב-ראש הכנסת חייב לקיים דיון מליאה שבו תוקם ועדת הכנסת שתדון בחסינות?

ינון מסתמך על סעיףבחוק הכנסת, שקובע כי 25 חברי כנסת רשאים לדרוש דיון מליאה בזמן הפגרה. סעיף החוק, בניגוד לסעיף התקנון, אינו קובע כל מגבלה לעניין זה. לגבי הצעה לסדר או כל עניין אחר - 25 חברי כנסת יכולים לבקש דיון בכל נושא, לכפותו על המליאה, ולקיימו בכל צורה.

ינון רואה בכך סתירה בין התקנון לחוק. כדי ליישב את הסתירה, הוא קובע כי בכל הנוגע לחקיקה שכלליה מוסדרים בתקנון הכנסת - תקנון הכנסת גובר. ואילו בכל עניין אחר, כמו למשל הקמת ועדה שתדון בחסינותו של נתניהו, יגבר החוק. מכאן מסקנתו של ינון, שיושב-ראש הכנסת אינו רשאי למנוע דיון שמטרתו הקמת ועדה בזמן הפגרה.

כשבית המשפט פסק אחרת

וכאן צריך להדגיש: זה לא החוק שמכניס את אדלשטיין למלכוד שבו הוא מצוי כעת. זו חוות-הדעת שעושה זאת. אלא שכאמור, לטעמי היא רחוקה מלהיות מוכחת. יישוב הסתירה שבין החוק לתקנון אמור היה להיות אחר לחלוטין ופשוט בהרבה. החוק קובע את עצם הזכות של חברי הכנסת לכפות דיון בזמן פגרה, ואילו תקנון הכנסת (שנועד לקבוע את סדרי המליאה) קובע את האופן שבו תיושם זכות זו. הדיון הכפוי יתקיים, ובלבד שהוא יהיה כהצעה לסדר, ולא בשום דרך אחרת. בדרך זו אין סתירה בין החוק לתקנון, ומדובר בשני מקורות משלימים. לכן, דיון בנושא בוער על סדר היום אפשרי בזמן פגרה, אך הקמת ועדה לדיון בחסינותו של נתניהו אינה אפשרית בזמן פגרה.

העמדה הזו שאני מציג כאן, קיבלה חיזוק משמעותי בפסיקת בית המשפט העליון רק לפני שנה. בית המשפט קבע כי התכלית שעומדת מאחורי סעיף החוק היא "לאפשר לכנסת גם במהלך תקופת פגרה פיקוח פרלמנטרי על פעולות הממשלה".

כלומר, כל מטרת הסעיף היא לאפשר דיון בנושאים בוערים שעל סדר היום, שיש בהם צורך לבקר את מעשי הממשלה או לדרוש ממנה לנקוט פעולה כזו או אחרת. אז, האם ניתן להשתמש בסעיף החוק הזה כדי לכפות דיון לצורך הקמת ועדה שתדון בחסינותו של אחד מחברי הכנסת?

בית המשפט היה די ברור בעניין הזה. השופטים ציינו כי "האפשרות שניתנה ל-25 חברי כנסת ליזום דיון במליאת הכנסת היא חריג לכלל שאין מקיימים דיונים במליאה במהלך פגרה ועל כן... אין מקום לפרשנות המרחיבה את גדר הנושאים שניתן להעלות לדיון בתקופה זו".

ועוד הוסיפו וקבעו כי "הפרשנות שלפיה 25 חברי כנסת רשאים לדרוש את כינוס הכנסת בפגרה לשם העלאת נושאים דחופים ובעלי חשיבות ציבורית לדיון כהצעות לסדר היום בלבד, מגשימה תכלית זו ועל פיה יש לפרש גם את הוראת סעיף 21(א) לתקנון הכנסת".

ההחלטה נשארת בידי הלקוח

אדלשטיין צריך להחליט אם חוות-הדעת של ינון מקובלת עליו. ככל שכן, היו"ר צריך לפעול ביושר, בנאמנות לחוק ולתקנון ולבחור באחד משני השבילים. אין בחירה שתעשה לו טוב. המחיר שישלם על כל אחת מהבחירות עומד להיות גבוה מאוד. אלא שאדלשטיין אינו חייב לקבל את חוות-הדעת של ינון. ודאי שלא כאשר ההיגיון, הניסיון, ואפילו הפסיקה - לצידו.

לטעמי, חוות-הדעת שהוגשה לאדלשטיין מביאה לתוצאה משפטית שונה מזו שהתקנון מורה עליה. למעשה, התקנון מורה בדיוק את ההיפך. חוות-הדעת שונה מהנוהג המקובל בכנסת לגבי סוג הדיונים המתקיימים בה במהלך פגרה. והיא שונה מזו שאליה מובילה פרשנות בית המשפט ביחס לחוק, כפי שניתנה רק לפני שנה.

נדמה לי שהדברים האלה לא לגמרי נעלמו מעיני יושב-ראש הכנסת, שכן כבר ביום ראשון הקדים והודיע בנאומו כי הוא אינו מקבל את חוות-הדעת של ינון. אם אכן זה כך, על יושב-הראש להתעקש על עמדתו.

חלק מסיעות הבית הודיעו מראש על כך שיסרבו להעניק חסינות לנתניהו. ברור, אם כן, שההליך ה"מעין שיפוטי" שאמור היה להתקיים בעניינו של ראש הממשלה לא יוכל להתקיים בנסיבות לא ענייניות שכאלה. במקרה כזה, האפשרות שמונחת לפתחו של אדלשטיין הופכת מזכות משפטית לחובה פוליטית. הוא אמון על סדריו של הבית. הוא לא יכול לתת יד להליך שפוגע באופן אנוש כל-כך בזכות כה חשובה שבחר המחוקק להעניק לחבר כנסת.

איני מקנא באדלשטיין. לו יבחר בשביל השלישי יטענו מבקריו, שלא בצדק, כי הוא פועל באופן לא חוקי. אבל אני רואה כאן גם הזדמנות. יושב-ראש הכנסת עשוי במעשיו, ולא רק בדיבורו, להבהיר כי החוק אינו זה שנקבע בידיו של יועץ משפטי, מכובד ככל שיהיה. היועץ, ככל עורך דין אחר, מספק חוות-דעת. ההחלטה נתונה בידיו של הלקוח. במקרה הזה, אדלשטיין צריך ללכת עד הסוף ולקבוע תקדים בדברי ימי הכנסת. יושב-ראש הכנסת הוא שקובע את סדריו של הבית על פי הבנתו את תקנון הכנסת והחוק. לא היועץ. 

הכותב שימש כיועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי מטעמה על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. בנוסף, שימש כמרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

מפגינים למען שינוי במדיניות האקלים במומביי / צילום: Francis Mascarenhas, רויטרס

שוקי ההון והברבורים הירוקים: השקעה פסיבית שתוביל השפעה אקטיבית

עולם ההשקעות נמצא רק בתחילת הדרך בניסיונו להבין ולתמחר את הסיכונים הטמונים אירועים הקשורים לשינויי האקלים ● השקעה פאסיבית במדדים "ירוקים" מעניקה הזדמנות להשפעה אקטיבית על עתיד הכלכלה - וגם הזדמנות עסקית מעניינת

מורי קסלר  / צילום: יחצ פריגו

לאחר עיכובים: פריגו תשיק גרסה גנרית למשאף ProAir של טבע – כרגע בכמות מוגבלת

מכירות המוצר המקורי ב-2019 היו 274 מיליון דולר, אך טבע משווקת אותו במקביל גם במסגרת מוזלת של גנריקה מאושרת - כהיערכות לתחרות הגנרית שהייתה אמורה להגיע כבר ב-2018 ● במקביל פריגו הודיעה על רכישת נכסי חברה בתחום בריאות השיניים, וטבע הודיעה על אישור FDA למוצר אחר מתחום הנשימה

התפרצות קורונה בדרום קוריאה / צילום: Ahn Young-joon, AP

בהלת הקורונה: אוניית מסע עם סחורה בשווי 100 מיליון אירו מעוכבת בכניסה לישראל

(עדכונים שוטפים) - סין דיווחה שמתו עוד 71 אנשים כתוצאה מהנגיף, מה שמעלה את מספר המתים ל-2,703 ● ארגון הבריאות העולמי: לא ברור אם ניתן לעצור את התפשטות הקורונה ● שרת הבינוי שאשא-ביטון מקימה צוות מיוחד שיבחן תרחישים אפשריים העלולים להשפיע על ענף הבנייה

אלדד פרשר / צילום: שלומי יוסף

"אם הקורונה תשפיע לאורך זמן על העסקים בישראל, תהיה לכך השפעה על המערכת הבנקאית": פרשר נפרד ממזרחי טפחות עם הכנסות ורווחי שיא

הבנק השלישי בגודלו רשם רווח נקי של 1.84 מיליארד שקל ב-2019, המשקף תשואה על ההון נאה בשיעור של 11.9% ● פרשר על שוק הנדל"ן: "כשהתחלות הבנייה הולכות ויורדות במהלך השנים האחרונות, התוצאה די ברורה – יש עליית מחירים"

גבר מסתכל על המחשב בדאגה / צילום: רויטרס

השווקים לא נרגעים מאיום הקורונה: ירידות של 1% במדדים העיקריים בוול סטריט; בורסות אירופה מתרסקות

ירידות חדות מאוד בבורסות אירופה, הפוטסי בלונדון נופל ב-1.7% ● הבוקר באסיה הניקיי היפני צנח ב-3.3% ● UBS: "חפשו מניות Ecommerce, גיימינג ומשלוח מזון ומניות דיבידנד, והימנעו ממגזרים החשופים לנסיעות"

החתימה, בעקבות הפרסום ב"גלובס" צילום:דוברות לשכת עורכי הדין

בעקבות פרסום "גלובס": עוה"ד חתמו על אמנה למיגור פערי השכר מגדריים בתחום

וגם: במלם תים לא אישרו את תנאי ההעסקה החדשים של המנכ"לים המשותפים אודי וינראוב ואילן טוקר, בפארק ההייטק בר לב שבגליל הושק "פורום נשים מנהלות" ומינויים ביצרנית ומפתחת הצעצועים לתינוקות טייני לאב ובאדמונד דה רוטשילד ניהול קרנות נאמנות ● השיחה

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 24 בפברואר

אתמול באיכילוב: 8 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

"קמפוס מובילאיי".
במתחם ייבנו חמישה מבנים בני תשע קומות
הדמיה: יוסי צבקר

מגדל המיליארד יחכה? ערר נגד תוכנית הבנייה הענקית של מובילאיי בהר חוצבים

בעיריית ירושלים אישרו לאחרונה בהליך מהיר את בקשת החברה לבטל בניית מגדל במתחם המוערך במיליארד שקל ולפזר את זכויות הבנייה במספר מבנים • בעמותה שעוסקת ברשויות מקומיות טוענים כעת לפגמים בהליך אישור הבקשה

חוסני מובארק / צילום: אמר נאביל, AP

נשיא מצרים לשעבר חוסני מובארק מת

מובארק הנהיג את המדינה מ-1981 ועד שהודח באירוע "האביב הערבי" ב-2011 ● הוא נעצר ונכלא, אך שוחרר וזוכה תחת משטרו של א-סיסי ובשנים האחרונות סבל ממצב בריאותי ירוד ● הוא היה בן 91

אורלי עדס / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ועדת הכספים הגדילה את תקציב ועדת הבחירות ב-41 מיליון שקל

ועדת הבחירות ביקשה להגדיל את תקציבה ב-66 מיליון שקל, אך ח"כ משה גפני טען כי לאור המצב הפוליטי,הכנסת מאשרת תקציבים לפעילות הכרחיות בלבד ● במהלך דיון ועדת הבחירות הציגה מנכ"לית הוועדה תוכנית להקמת קלפיות למבודדי הקורונה שיאוישו על ידי עובדי מד"א: "אף אחד אחר לא מוכן לעבוד שם"

הבורסה בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

בורסת תל אביב ננעלה בעליות שערים; מניית אנלייבקס התרסקה

מדד ת"א 90 טיפס ב-0.77% ● אנלייבקס צנחה ברקע לגיוס הון בדיסקאונט ● מניית מזרחי טפחות עלתה לאחר פרסום הדוחות לרבעון ולשנה כולה ● פריגו זינקה בהמשך לאישור ה-FDA למשאף לאסטמה

אליזבת' וורן ואיימי קלובושר, לפני עימות במנצ'סטר / צילום: בריאן סניידר, רויטרס

בגדי מעצבים בחינם: הדרך המקורית של מותג האופנה M.M LaFleur לעזור לפוליטיקאיות

במכתב ששלחה החברה ללקוחותיה, היא כתבה כי כל מי שתשלח את הפרטים שלה ותציין את המשרה עליה היא מתמודדת, תזכה לחמש חליפות שייבחרו עבורה ע"י החברה

ניסוי קליני / צילום: SHUTTERSTOCK

חברת תרופות מארה"ב החלה בפיתוח חיסון ראשון לקורונה

חברת התרופות האמריקאית מודרנה בשיתוף המכון הלאומי לאלרגיות ומחלות מידבקות צופים שעד סוף אפריל יחלו בניסוי קליני ● לפי מנהל המכון, אם הכל יילך כמתוכנן החיסון יהיה מוכן לחורף הבא

נוחי דנקנר / צלם: תמר מצפי

נוחי דנקנר אחרי שחרורו: "היינו 6 אסירים בתא, הסתדרתי עם כולם"

יו"ר אי.די.בי לשעבר, שהורשע בהרצת מניות וזכה לקיצור עונשו, צפוי לחזור בקרוב לעולם העסקי ● על תקופתו בכלא, שם ריצה את עונשו לצד אסירי עולם ועבריינים מוכרים: "כולם שם שווים, התייחסו אליי בצורה טובה"

חוף הים באילת / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

בלי תאוות-בצע על חשבון הציבור: כך יכולים ענפי התיירות והתעופה לצאת נשכרים מהקורונה

אחד הענפים הנפגעים במיוחד מהתפרצות נגיף הקורונה ואי-הוודאות שהוא מביא עמו, הוא ענף התעופה והתיירות ● מה המדינה יכולה לעשות כדי לסייע, ומדוע זו גם הזדמנות למלונאים המקומיים?

דומיניק סטיבנס מנכ״ל בורסת אוסטרליה והנשיא ראובן ריבלין / צילום: קובי גדעון, לע"מ

הנשיא ריבלין בבורסת סידני: "אמנת מניעת כפל המס תאפשר להרחיב שת"פים"

נשיא המדינה צלצל בפעמון בפתיחת יום המסחר בסידני, וציין לטובה את היחסים המיוחדים בין שתי המדינות ● "אנחנו רחוקים מלהגשים את הפוטנציאל הגדול שלנו במלואו. יש עוד כל-כך הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות יחד" ● מנכ"ל בורסת אוסטרליה: "מדינת ישראל היא אחת הזירות הדינמיות והיזמיות ביותר"

מטוס ממריא / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

מדריך: על רקע משבר הקורונה - מה כדאי לדעת לפני שקונים כרטיס טיסה

האם אזהרות המסע מאפשרות לבטל עסקה מול חברת התעופה? ומה קורה ביעדים שאליהם כבר אין טיסות, דוגמת סין או הונג קונג? ● עו"ד אשר רוטבאום, המתמחה בענף התעופה, מסביר

יחיאל ספקטור / צילום: איל יצהר

חמש שנים אחרי האקזיט בספקטרוניקס: יחיאל ספקטור ינסה להנפיק בת"א חברת פיתוח בתחום גלאי האש שתתחרה בה

חברת טכנולוגיות גילוי אש וגזים שהוקמה לפני כשלוש שנים מבקשת לגייס 17-35 מיליון שקל לפי שווי של כ-170 מיליון שקל "לפני הכסף" ● לקראת ההנפקה שודרגו תנאי השכר של בעל השליטה ויתר בכירי החברה

בניין HP ברחובות / צילום: איל יצהר, גלובס

HP-אינדיגו החליטה להוציא את העובדים לחופשת פסח מוקדמת

החברה, שעוסקת בדפוס דיגיטלי ומעסיקה בישראל מעל 2,500 איש, הכפילה את מספר ימי החופשה של העובדים בפסח ● HP-אינדיגו בתגובה: "בכל שנה אנחנו יוצאים לחופשה יזומה ומרוכזת" ● בחודשים האחרונים מבצעת HP העולמית תוכנית התייעלות

כך תיראה שכונת כ"ט בנובמבר בבת ים / הדמיה: פיבקו אדריכלים

964 דירות במקום 224 קיימות בשכונת רמת הנשיא בבת ים

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ת"א הפקידה את תוכנית התחדשות עירונית במתחם כ"ט בנובמבר בשכונת רמת הנשיא, אותה מקדמת קבוצת אלמוג בתכנונו של האדריכל אילן פיבקו