גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביהמ"ש למשפחה: בגידה ממושכת של האישה אינה עילה לחלוקת רכוש לא שוויונית

בזמן שמערכת המשפט מחכה לדיון הנוסף של העליון בהלכת "פס"ד הבוגדת", צדדים לסכסוכי גירושים מנסים לזכות בנתח גדול יותר מהרכוש בטענה לבגידה ● והפעם: שופטת ביהמ"ש למשפחה מירב אליהו דחתה בקשת בעל לשנות את חלוקת הרכוש מאחר שאשתו בגדה בו במשך 20 שנה

בית הדין הרבני בתל אביב / צילום: תמר מצפי
בית הדין הרבני בתל אביב / צילום: תמר מצפי

בגידה לא מהווה עילה לחלוקה לא שוויונית של הרכוש שנצבר במהלך הנישואים - כך קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה בפסק דין חדש, במסגרתו נדחתה בקשת גבר להורות על חלוקה לא שוויונית של הרכוש לטובתו, עקב בגידה ממושכת של האישה.

השאלה האם בגידה מהווה עילה לשלילת רכוש מעסיקה את המערכת המשפטית והציבור בתקופה האחרונה, בין היתר על רקע פסק הדין שזכה לכינוי "פסק דין הבוגדת", שבמסגרתו בחר בית המשפט העליון שלא להתערב בפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, על אף שהוא שלל מאישה את זכאותה לשיתוף בדירת מגורים, בין היתר עקב מתן משקל לבגידה שלה בבעלה. ההכרעה הזאת תידון בקרוב בעליון (שוב), במסגרת דיון נוסף שנקבע בה.

ובינתיים, עד ההכרעה הסופית, מנסים צדדים שונים לסכסוכי גירושים לזכות בנתח גדול יותר מהרכוש המשותף, על בסיס הטענה שהעליון עצמו קבע כי בגידה מצדיקה שלילת רכוש. האם בתי המשפט משתפים פעולה עם הניסיונות הללו? לא כולם.

בפסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה סירבה השופטת מירב אליהו לקפוץ על "עגלת שלילת הרכוש" מאישה, שנטען לגביה שבגדה בבעלה 20 שנה מתוך 30 שנות נישואיהם. השופטת דחתה בפסק הדין את בקשתו של הבעל להורות על איזון בלתי שוויוני בחלוקת הרכוש, ביחס של 80% לטובתו ו-20% לטובת האישה, עקב בגידתה של האישה, על בסיס הלכת "השיתופיות המוחלשת" - שיתוף חלקי בלבד ברכוש בנסיבות מיוחדות של חיי נישואים.

"לא מצאתי לנכון להורות על חלוקה לא שוויונית בנכסי הצדדים נוכח בגידתה של האישה באיש במהלך חיי הנישואים, כפי טענת האיש", כתבה השופטת, והוסיפה כי הנימוק המרכזי לדחיית בקשתו היא העובדה כשכלל בגידה אינה מהווה עילה לשלילת רכוש. "דרך הכלל היא, ובהתאם לפסיקה, אין לבגידת מי מבני הזוג נפקות בשאלת איזון המשאבים. כך נשמט הבסיס הן תחת טענת הנתבע לפיה יש להורות על איזון בלתי שוויוני, והן תחת טענתו החלופית לפיה יש להוציא את העסק והזכויות הסוציאליות ממסת האיזון", קבעה השופטת.

החלטה זו סותרת הכרעה שניתנה לאחרונה על-ידי בית הדין הרבני הגדול, במסגרתה נפסק כי בגידה ממושכת של אישה בבעלה כן מהווה עילה לחלוקת רכוש לא שוויונית. במקרה זה קבעו דייני הרבני כי הדין האזרחי הוא המוביל לשלילת הרכוש מהאישה. על-פי פסיקתם, סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג הוליד את "השיתופיות המוחלשת", ועל-פי פסיקות אזרחיות שונות אין להתעלם ממצב שבו אחד הצדדים מקיים יחסים דרך קבע מחוץ לנישואים, ובמיוחד ממצב של "בגידת סתר מתמשכת".

השופטת אליהו מבית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה סברה אחרת, וקבעה כי למרות שהאישה בגדה בבעלה במשך תקופה ארוכה מאוד (מרבית שנות הנישואים), הבגידה לא פגעה בשיתוף הכלכלי והמשפחתי ששרר בין בני הזוג, ועל כן אינה משפיעה על חלוקת הרכוש.

המקרה שהגיע אל פתחו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה סבב סביב עניינם של בני זוג שהיו נשואים במשך 30 שנה, הביאו לעולם שלושה ילדים וצברו רכוש משמעותי לאורך השנים, שכלל בין היתר עסק בו שניהם עבדו שהיווה את פרנסת בני המשפחה, נכסי נדל"ן, חסכונות, זכויות סוציאליות וכספים נוספים.

לאחר שמערכת היחסים התערערה, והשניים נקלעו לסכסוך גירושים וחלוקת רכוש, הגיש הגבר בקשה לתיקון כתבי הטענות שלו, ובמסגרתה ביקש להוסיף לטענותיו בקשה לחלוקה בלתי שוויונית של הרכוש לטובתו, נוכח גילויו בדבר "החיים הכפולים" שניהלה האישה. במקביל הגיש הגבר גם תביעת פיצויים בסך חצי מיליון שקל נגד האישה.

הבעל טען כי האישה ניהלה "חיים כפולים" במשך למעלה מ-20 שנה, כאשר ניהלה מערכת יחסים "כשל בעל ואישה" עם חבר משותף שלהם. בנסיבות הוא ביקש כי העסק המשפחתי יצא ממסת הנכסים ברי-האיזון בין בני הזוג וגם יתר הזכויות הסוציאליות שנצברו, ולחלופין ביקש להורות על חלוקה בלתי שוויונית של הרכוש, ביחס של 80% לטובתו ו-20% לטובתה. הבעל טען כי יש להקדים את מועד הקרב בין בני הזוג לתחילת שנות ה-90, מועד תחילת הרומן שניהלה, ובהתאם לשלול את השיתוף הכלכלי בין בני הזוג מאותו מועד.

עוד טען הבעל כי במסגרת איזון המשאבים יש להביא בחשבון את מלוא הכספים שהעלימה האישה וגם את הכספים שמשכה לענייניה האישיים שלא לטובת התא המשפחתי. בתביעה לפיצויים טען כי היא גזלה מנישואים כחצי מיליון שקל לטובת הקשר עם המאהב, הפרה את חוזה הנישואים באופן קיצוני וחריג, רימתה וגזלה אותו וגרמה לא כאב וסבל רב.

מנגד טענה האישה, באמצעות עו"ד לורית גרון-גלבוע, כי יש לחלק את הרכוש הרב שנצבר על-ידי הצדדים בחלקים שווים ביניהם, וזאת לאור העובדה שבמהלך הנישואים איחדו את כל משאביהם ופעלו תוך מאמץ משותף לצבור את רכושם.

עו"ד גרון־גלבוע, ב"כ האישה / צילום: יח"צ

האישה לא הכחישה את מערכת היחסים עם המאהב, וטענה בהקשר זה כי מערכת יחסים זו התבססה על מין בלבד, ולכן אין בה כדי להשפיע על מצבת הנכסים או על תרומתה להיווצרות הרכוש המשותף. לטענת האישה, יש לקבוע את "מועד הקרע" בין הצדדים ליום בו עזב האיש את הבית לפני מספר שנים בלבד.

באשר לתביעת הפיצויים טענה האישה כי מדובר בניסיון נוסף לעקוף את הסדר איזון המשאבים. לטענתה, יחסיה החבריים והמיניים בלבד עם המאהב לא כללו הוצאות משותפות לצורך קיום הרומן ביניהם. עוד לטענתה, הבעל עצמו התרועע עם נשים אחרות במהלך הנישואים.

השופטת אליהו דחתה את בקשותיו של הגבר, תוך שהיא קובעת כי השתכנעה ש"מערכת היחסים הממושכת" שניהלה האישה, במקביל לחייה עם האיש תחת אותה קורת-גג, לא הביאה לקץ השיתוף הזוגי והכלכלי בין האיש לאישה. הלכה למעשה, קבעה השופטת, ניהלו הצדדים חיי נישואים במשך כ-30 שנים, הביאו ילדים לעולם וצברו רכוש משותף בעמל משותף. הרומן, נקבע, לא השפיע על התנהלות האישה בתוך התא המשפחה.

עוד ציינה השופטת כי הרומן לא היה הטריגר לפירוק התא המשפחתי, ולגבר אף נודע על הרומן רק כשנה לאחר הגירושים. בנסיבות, נקבע כי "מועד הקרע" בו נותק השיתוף הכלכלי בין הצדדים, הוא המועד בו הוגשה התביעה הראשונה במסגרת סכסוך הגירושים בין הצדדים, ולא מועד תחילת הרומן.

השופטת התייחסה בפסק הדין להלכת "השיתופיות המוחלשת" אשר נולדה על רקע הוראות סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, המאפשר חלוקה לא שוויונית של הרכוש בין בני זוג בנסיבות מיוחדות, וציינה כי בפסיקה נקבע באופן מפורש כי בגידה אינה מהווה "נסיבה מיוחדת" המצדיקה חריגה מאיזון המשאבים השוויוני.

השופטת הוסיפה כי בית המשפט העליון קבע באחד מפסקי דינו כי על דרך הכלל, מקום שבין בני הזוג שוררת "שיתופיות מוחלשת" או "שיתופיות לשיעורין", נוכח העובדה שאחד מבני הזוג מקיים מערכת זוגית מקבילה במהלך תקופת הנישואים בידיעת הצד השני, יש מקום לתת לכך ביטוי גם באופן חלוקת הנכסים תוך שימוש בהוראות סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני הזוג, וקביעה במסגרתו של איזון משאבים שאינו בדרך של מחצה על מחצה (בע"מ 8206/14).

"יחד עם זאת", כתבה השופטת, "נסיבות המקרה שם, בהן הבעל היה 'נפקד נוכח' בביתו, תוך שהאישה השלימה עם מצב עגמומי זה, שונה בתכלית מנסיבות המקרה כאן. בנסיבות שבפניי היו שני בני הזוג מסורים לתא המשפחתי אותו בנו ולילדיהם, עבדו קשה במהלך השנים, הן במקום העבודה והן בבית, כאשר האישה עושה לביתה ממש כפי האיש. הוכח בפניי כי בין הצדדים התקיים שיתוף מלא מכל הבחינות - שיתוף בעסק במלוא מובן המילה, לרבות חיים משפחתיים מלאים, שלושה ילדים משותפים וצבירת נכסים רבים במהלך נישואיהם של הצדדים".

ביחס לפסק הדין של בית הדין הרבני הגדול - שהורה על "שיתופיות מוחלשת" וחלוקת נכסים באופן לא שוויוני לטובת הבעל נוכח בגידת האישה - ציינה השופטת אליהו כי אין בהלכה זו כדי להשליך על עניינם של הצדדים שבפניה, שכן הוכח כי השיתוף בין הצדדים במקרה זה "אינו צורני או טכני, אלא שיתוף מלא ומשמעותי, למרות בגידת האישה".

השופטת ציינה עוד כי היא "מקבלת את טענת האישה כי לבגידתה לא היה כרסום של ממש במערכת היחסים בין בני הזוג ובתרומתה לתא המשפחתי, הן מהבחינה הכלכלית והן מהבחינה השיתופית-רגשית".

בנסיבות, השופטת קבעה כי כל רכושם של הצדדים יחולק ביניהם בחלקים שווים. 

עוד כתבות

עוברת אורח מסתכלת בנייד כשברקע גרפיטי בבריטניה על ההסטריה בצל הקורונה / צילום: Massimo Paolone/LaPresse, Associated Press

מצבו של ג'ונסון השתפר קלות; בספרד שוקלים לצאת מהסגר ב-26 באפריל

החום ממנו סבל בוריס ג'ונסון במשך קרוב לעשרה ימים ירד, והוא נושם בסיוע חמצן ● ברוב מדינות אירופה מספר הקורבנות ממגפת הקורונה נמצא בירידה, בבריטניה המספר ממשיך לשבור שיאים

מסעדה סגורה בסיאטל. בעל המסעדה חוסם את החלונות כדי למנוע ביזה / צילום: Ted S. Warren, AP

OECD: חודש מרץ מסתמן כגרוע בהיסטוריה מבחינה כלכלית

על-פי סקירה שמפרסם היום הארגון, הסימנים לכניסה למיתון באירופה ובגוש האירו חזקים יותר מכפי שהיו במהלך משבר 2008 ●לפי כותבי הסקירה, לא ניתן כעת לצפות מתי המיתון יגיע לסופו, אולם ככל שהסגרים יתארכו הפעילות הכלכלית צפויה להתאים את עצמה למציאות החדשה

עסקה עסקאות ידיים מיזוג לחיצת ידיים חתימת חוזה / צלם: פוטוס טו גו

דעה: האם משבר הקורונה יחשב "כוח עליון" המצדיק השתחררות מכבליו של הסכם אשר נכרת ערב המשבר?

אין בישראל תקדים משפטי רלוונטי ממנו ניתן ללמוד באופן ישיר לגבי המשבר בעיצומו אנו מצויים וזאת אף שנידונו בעבר סיטואציות משבריות שונות ● איך בכל זאת ניתן לפרש את הוראות החוק ולהסיק ממקרים קודמים

סימולטור הקורונה של גלובס / אינפוגרפיק: אפרת לוי, גלובס

סימולטור הקורונה של גלובס: בואו לבדוק איך ההתנהגות שלכם תשפיע על התפשטות המגפה

חושבים לנסוע להורים לחג? להחלטות שתקבלו בשבועות הקרובים תהיה השפעה קריטית על החיים של כולנו ● סימולטור הקורונה של "גלובס" מאפשר לבחון את התרחישים האפשריים, בהתאם להתנהגות הציבור ● היכנסו ובדקו מה יכול לקרות בישראל ובשאר העולם ● פיתוח: ירון שמש

נכנסים לבית - שירלי דן בהרצליה / צילום: שי אדם, גלובס

אירופי עם לב חם: הבית בהרצליה שכל אחד היה רוצה להעביר בו בידוד

בבית בן ארבע הקומות שתכננה שירלי דן בהרצליה נעשה ניסיון לחמם את החללים הבהירים באמצעות רצפת עץ, רהיטים שחורים וקירות מחופי לבֵנים

סוחרים מודאגים בוול סטריט צופים בנשיא טראמפ / צילום: Mark Lennihan, Associated Press

חבילת חילוץ של הפד הובילה את וול סטריט לנעילה חיובית, מניות חברות התעופה טסו

הפד הכריז על תוכנית 2.3 טריליון דולר לתמיכה בעסקים ● שיעור האבטלה בארה"ב עומד על 4.4% ● נעילה חיובית באירופה, הפוטסי זינק ב-2.9% ● נעילה מעורבת בבורסות אסיה: בורסת אוסטרליה זינקה, הניקיי ביפן ירד

אבי דדון / צילום: איל יצהר

צייד מכונות ההנשמה: ראש מנהל הרכש במשרד הביטחון מתגייס למלחמה בקורונה

פורטפוליו עם אבי דדון, ראש מנהל הרכש במשרד הביטחון, על הפעלת משלחות רכש בעולם, על הגדלת מספר מכונות ההנשמה ועל ההסתייעות בכיל כדי להזמין ציוד

ברני סנדרס / צילום: ג'ונתן ארנסט, רויטרס

הסנאטור ברני סנדרס פורש מהמירוץ לנשיאות ארה"ב

הסנאטור מוורמונט הודיע על פרישתו בשיחת ועידה עם הצוות שלו, ויישא דברים בהמשך היום ● טראמפ צייץ בחשבון הטוויטר שלו מיד לאחר ההודעה "ברני בחוץ!"

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מגפת הקורונה צריכה ללמד אותנו גם שיעור בצניעות

במלחמתם במידע כוזב, עיתונאים ובודקי עובדות עלולים להתמכר לאשליה ההפוכה: שהעובדות הוודאיות על המגפה נמצאות במספרים הרשמיים ובעמדות של המומחים ● לפעמים מוטב להודות בצניעות, שלא על כל הסוגיות יש כבר תשובה חד־משמעית

חלוקת מזון לנזקקים בחג בצל הקורונה  / צילום: כדיה לוי, גלובס

סולידריות במשבר או שינוי לטווח ארוך: האם האחדות החברתית תישאר גם כשהמגפה תחלוף?

החברה הישראלית המורגלת בתקופות משבר מתגייסת גם בימי הקורונה, ויוזמות אזרחיות וולנטריות לסיוע למוחלשים בחברה שוטפות את הארץ ● מומחים מנתחים אם 'ההתארגנות של השטח' תחלוף עם היעלמות הנגיף, או שהאנרגיה הזו תהפוך לתודעה שלפיה סולידריות צריכה להיות מוסדית

נעמה קוטרמן, מפיצה סחורה עבור חקלאים / צילום: יאיר עוז

הישראלים שוויתרו על תשלום שכר הדירה ואלו שממשיכים לשלם לעוזרת

בעלת הבית שוויתרה על שכר הדירה, התיכוניסטית שמספקת אוכל לנזקקים, הפנסיונר שממשיך לשלם לעוזר, השכירה בחל"ת שמסייעת לחקלאים והפעיל החברתי שגייס 2 מיליון שקל ליתומי הקורונה • כמה דוגמאות מייצגות לביטויי האלטרואיזם המציפים אותנו בימי הקורונה

פסח בישראל בצל הקורונה / צילום: AP

העוצר נגמר, הסגר הכללי יימשך עד מחר; מניין המתים בישראל עלה ל-79

ההנחיות הנוגעות לליל הסדר הסתיימו היום ב-07:00, אך עדיין אסור לעבור בין הערים ● המרכולים והפארמים נפתחים, ומותרת ההצטיידות במצרכים חיוניים ● הסגר יימשך עד ליום שישי בבוקר, אך ייתכן והממשלה תאריך את המועד ● 9,755 בני אדם נדבקו עד כה בנגיף בהם 165 במצב קשה ו-119 מונשמים

צעירות עם מסכות בת"א / צילום: Oded Balilty, AP

בעזרת 8200: מאגרי הנתונים שהממשלה פרסמה על הקורונה

קבצי אקסל עם נתונים על כמאה אלף בדיקות, ועל מספר המבודדים, עלו לאתר מאגרי המידע הממשלתיים ● איסוף המידע והנגשתו מבוססים בין היתר על שיתוף הפעולה של הממשלה עם יחידת המודיעין 8200 ● גורמים בתעשייה שבדקו את המאגר: "לא מספיק אבל התחלה טובה"

ניר זוהר, נשיא ויקס / צילום: יח"צ

"לא תיאמן המכה שאנשים קיבלו, שם הקוד לחזרה לעבודה הוא מערכת החינוך": אסטרטגיית היציאה של ניר זוהר, נשיא ויקס

"ברמת הביזנס", אומר נשיא ויקס ניר זוהר, "העסק שלנו כמעט מושלם להתמודד עם משבר מהסוג הזה; המוצר שלנו לא מתבסס על קווי אספקה או ייצור, הכל אונליין" ● "לעומת זאת, המשתמשים שלנו הם עסקים קטנים שחוטפים כרגע הכי חזק, וזה עצוב ממש"

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

מענקים מהירים והגנה על השקעות מוסדיים: תוכנית הסיוע של המדינה לתעשיית ההייטק בימי הקורונה

האוצר יעביר לרשות החדשנות באופן מיידי 1.25 מיליארד שקל, כחלק מהתקציב השנתי שלה, שישמשו בעיקר למענקים בתמורה לתמלוגים ● המדינה תספק למוסדיים מנגנוני הגנה במטרה לעודד אותם להשקיע בחברות הייטק בהיקף של 2 מיליארד שקל

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

האם קבלת ההחלטות במשבר הקורונה מתייחסת מספיק להיבטים שהם לא רק בתחום הבריאות?

אי-הוודאות כיום מקשה מאוד על היכולת למצוא הזדמנויות במשבר, ולא נראה שהמצב הולך להשתפר מהותית בקרוב ● במקום להבטיח הבטחות סרק, ראוי להודות שבמשבר בהיקף כזה, ספק אם כולנו נוכל למצוא הזדמנות; מצד שני, כולנו יכולים לנסות

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

פרשנות: למה כולם מדברים על אסטרטגיית יציאה ומה אפשר ללמוד ממלחמת העולם השנייה

איך נחזור לשגרה ומה כבר בטוח לא נעשה ● כיצד ישפיע השיבוש של הקורונה על אורח החיים שסיגלנו ועל הכלכלה הגלובלית ● מי ישלם את החוב אחרי המשבר, ולמה כדאי לזכור את מה שקרה אחרי מלחמת העולם השנייה ● שש הערות על מה שניתן לראות גם בתוך ערפל אי הוודאות

צילומים: שלומי יוסף, Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

בלי "מה נשתנה?" ובלי "אחד מי יודע?": (כמעט) 100 קושיות לחג

בחנו את עצמכם: קושיות קשות יותר ופחות על אקטואליה, פוליטיקה כלכלה, ספורט ועוד ועוד (כולל נועה קירל!)

דירת 4 חדרים בלוד / צילום: יח"צ

עסקה בעיצומם של ימי המגפה: כמה עלתה דירת 4 חדרים בלוד

אילו נכסים נוספים נמכרו והושכרו לאחרונה בערד ורמת גן?

צלעות טלה במרינדת סחוג / צילום: דן פרץ

לא רק גפילטע: אוכל יהודי מעודכן, לא מה שחשבתם

ההגדרה לאוכל יהודי בארץ ובעולם היא כבר מזמן לא רק כבד קצוץ וגפילטע פיש ● המטבח היהודי-איטלקי מתערבב עם היהודי-הולנדי, עם המזרח אירופי ועם הישראלי, ויוצר שעטנז טעים ומשמח ● וגם: יין שמגיע עד הבית