גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה מניחה למאגרי המים להזדהם, ובעלי השליטה במתקני ההתפלה מרוויחים בגדול

בעידן משבר האקלים, אי אפשר להסתמך רק על מתקני ההתפלה • לפי דוח של "אדם טבע ודין", רבע מהבארות מזוהמות, מוקדי הזיהום במי התהום מתפשטים ופעולות שיקום אינן נעשות • רשות המים: "מטפלים ומקדמים באופן שוטף פעולות לשיקום זיהומים במי תהום"

מתקן ההתפלה בשורק /  צילום: מוטי יאיר
מתקן ההתפלה בשורק / צילום: מוטי יאיר

המרכיב העיקרי בגופנו הוא מים; הם מהווים כ-60% ממשקל גוף האדם, וכל צורות החיים על פני כוכב הלכת שלנו תלויות בהם - מבעלי החיים סביבנו ועד לאוכל שאנחנו ניזונים ממנו והטבע המקיף אותנו. אך מתוך כלל המים על פני כוכב הלכת שלנו, מי שתייה מהווים רק 6%. אם נפחית מכמות המים הזו את המים האצורים בקרחונים ובקטבים, נגלה שרק 0.3% מסך כל המים נגישים עבור בני האדם. מהם, 97% הם מי תהום - מים הנמצאים בחלל השוכן מתחת לפני האדמה. מיליוני בני האדם על כדור הארץ תלויים במי התהום; בארצות הברית 50% מהאוכלוסייה תלויה בהם, ואילו במדינות מתפתחות תלויה בהם האוכלוסייה כמעט באופן מוחלט. מי התהום הללו עלולים להזדהם בקלות, בעיקר בשל פעילות בני האדם; תעשייה, חקלאות, תהליכי עיור, חלחול של מים הנשטפים ממזבלות ועוד.

לפי ארגון האו"ם, תחום המים הוא החזית העיקרית שבאמצעותה נרגיש את השפעות שינויי האקלים; זמינות המים הופכת להיות צפויה פחות במקומות רבים, ושכיחות מוגברת של שיטפונות מאיימת להרוס נקודות מים, מתקני תברואה ואף לזהם מקורות מים. כאשר אסון מכה, יש לו ביטויים הקשורים במים - שיטפונות, מפולות, צונאמי, סערות, גלי חום, גלי קור, בצורת והתפרצויות מחלות - כל אלו הופכים לתכופים ואינטנסיביים יותר, ופוגעים במקורות המים שלנו. באזורים מסוימים, בצורת מחמירה את מחסור המים ומשפיעה על בריאות האנשים, ומשברי מים עלולים לאלץ תושבים לנטוש את אזור מגוריהם ואף לגרום למלחמות. עוד לפי האו"ם, כ-2.1 מיליארד איש בעולם חיים ללא מי שתייה ראויים ושותים מים מזוהמים אשר חושפים אותם להידבקות בכולרה, דיזנטריה, טיפוס ופוליו.

במחקר שביצעה אוניברסיטת ייל לאחרונה, התגלה כי ההתחממות הגלובלית מאיימת על מי השתייה מכיוון נוסף - עונות הגדילה של הצמחים מתארכות, והצמחים צורכים מים על פני זמן ארוך יותר. כתוצאה מכך, החקלאות דורשת מים מתוקים רבים יותר והצורך עוד יגבר בעתיד, בזמן שאוכלוסיית בני האדם הגדלה ומתפתחת דורשת יותר מזון ויותר מים למחייתה.

לאחרונה, פרסם הבנק העולמי דוח שבו הוא מזהיר מפני משבר "בלתי נראה" של איכות מים, המאיים על רווחת האדם והסביבה. לדברי הבנק העולמי, המשבר המדובר אחראי להפחתה של שליש בצמיחה הכלכלית הפוטנציאלית באזורים שנפגעו ביותר. המחקר, המרכז את מאגר המידע הגדול ביותר בעולם של זיהום מים, מעריך כיצד שילוב של חיידקים, ביוב, כימיקלים ופלסטיק, מפחיתים את כמות החמצן במים, והופך מים לרעל עבור האדם והמערכות האקולוגיות. השאלה איננה כמות המים, אלא איכות המים. גורם מפתח בזיהום מים הן חנקות (ניטריטים), תרכובות חנקן וחמצן, הנמצאות בשימוש רב בחקלאות כחומרי דשן, שבסופו של דבר מחלחלות למי התהום ונשטפות לנחלים ומאגרי מים. חשיפה מוקדמת של ילדים למלחים אלה משפיעה על צמיחתם ועל התפתחות מוחם, משפיעה על בריאותם ועל פוטנציאל ההשתכרות שלהם כמבוגרים.

המחקר בדק מה קורה כאשר המליחות במקור מים מתוקים עולה, והם הופכים בלתי אפשריים לשימוש - תופעה הגוברת בעת בצורות או בשל קידוחי מים ואף עליית גובה פני הים. כבר היום, עליית המליחות פוגעת בחקלאות, עד כדי הפסדי תוצרת שבכוחם להאכיל 170 מיליון בני אדם בשנה. לפי הדוח, גם מדינות עשירות נדרשות להתמודד עם בעיות מרחיקות לכת של זיהום מים, וגם כלכלות מבוססות ועשירות מתקשות להתמודד עמן. "צרפת, גרמניה ויוון נקנסו על ידי בית הדין האירופי על הפרת רגולציה של זיהום חנקה במים, כאשר כמעט שליש מתחנות הניטור בגרמניה זיהו רמות חנקה חורגות. בארה"ב, העיירה פלינט סובלת מזיהום עופרת חמור במי השתייה, עד כדי פגיעה בלתי הפיכה בילדים", טוען הבנק העולמי.

מחברי הדוח מדגישים כי ישנם שני כוחות המחוללים את בעיית המים; שינויי האקלים, המשפיעים על כמות המים ואיכותם, והשני - גידול האוכלוסייה ותעשיות הייצור. "מים נקיים הם גורם מפתח לצמיחה כלכלית", הוסיף נשיא הבנק, דייוויד מלפס. "הרעה באיכות המים מעכבת את הצמיחה הכלכלית, פוגעת בבריאות, מפחיתה את ייצור המזון ומחמירה את העוני במדינות רבות. על ממשלותיהם לנקוט פעולות דחופות כדי לסייע בהתמודדות עם זיהום מים, כדי שמדינות יוכלו לצמוח מהר יותר".

ישראל בין 17 המדינות המתמודדות עם מחסור חריף מאוד / מפה

התפלה אינה פתרון קסם, ויש לה מחיר

לפי מכון המשאבים העולמי, 17 מדינות ברחבי העולם מתמודדות עם "לחץ מים גבוה במיוחד", מכיוון שהן צורכות 80% מהמים הזמינים שלהן מדי שנה, מצב שהוחמר בשל תקופות בצורת ארוכות יותר הקשורות בשינויי אקלים. המדינה שבה לחץ המים הוא הגבוה ביותר היא קטאר, ואחריה מדורגות ישראל, לבנון, איראן וירדן. 12 מדינות מתוך ה-17 ממוקמות במזרח התיכון וצפון אפריקה, שכן האזור חם ויבש, כך שאספקת המים נמוכה מלכתחילה, ומנגד הדרישה הולכת ועולה ומייצרת לחץ קיצוני. שינויי האקלים? הם עלולים לסבך את המצב עוד יותר; הבנק העולמי מצא כי לאזורנו צפויים הפסדים כלכליים כבדים כתוצאה ממחסור במים הקשורים לאקלים, הנאמדים ב-4%-16% מהתמ"ג עד שנת 2050.

"בעשורים הבאים בישראל צפויות פחות כמויות גשם בעיקר בצפון מזרח הארץ, פחות ימי גשם, אבל כאשר יירד גשם הוא צפוי להיות יותר ויותר עוצמתי. החלחול למיF התהום נפגע כתוצאה מתהליכי עיור ובנייה. כמו כן, הבעיה בישראל היא שמי התהום מזוהמים בחנקות או במזהמים אחרים כתוצאה מפעילות חקלאית ותעשייתית וכתוצאה מחדירת מי ים", מסבירה ד"ר סיניה נתניהו, לשעבר המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. "מאות בארות מי שתייה נסגרו לשימוש מאז שנת 2000. בחלקם נעשית שאיבה וטיוב מים או שאיבה ומיהול לפני אספקתם. באזורי תעשיות ביטחוניות ותעשיות מזהמות איכות מי התהום נפגעה באופן קשה".

ד"ר סיניה נתניהו, לשעבר המדענית הראשית במשרד להג"ס / צילום: לפ"ם

כולנו זוכרים את הפרסומת הישנה והטובה של "ישראל מתייבשת"; השחקנית רננה רז ניבטת אלינו מן המסך לאורך שנים, ומבשרת כי חגיגת המים עשויה להוביל אותנו לתחתית הבאר. ואז, המשחק השתנה; כשמי התהום שלנו התרוקנה ושאיבת יתר עלולה להוביל לפגיעה באיכות, הטכנולוגיה החשובה של התפלת מי הים, כולה כחול לבן, נכנסה לחיינו והפכה את המים למשאב נגיש יותר, ואת הבעיה - לכאורה, לפתירה. ועכשיו? ההתפלה מאפשרת למגזר הביתי להתנהל במצב "עסקים כרגיל", כאשר שבשנים האחרונות נרשמה עלייה עקבית בצריכת המים לנפש.

אם בעבר מערכת מי השתייה נסמכה על מאות בארות, מעיינות, נחלים ועל הכנרת, הרי שהיום אנחנו תלויים בחמישה מתקני התפלה שמופעלים על ידי מספר קטן של חברות פרטיות. כיום, המים המותפלים מהווים כיום כ-80% ממי השתייה, ולאור התקדמות המכרזים להקמת שני מתקני התפלה נוספים, אחד בגליל המערבי והשני בשורק (בסמוך למתקן הקיים), שיעור זה צפוי רק לעלות בשנים הקרובות - עם הצפי להכפלת מתקני ההתפלה בשני העשורים הבאים.

אך לצד התועלות, התפלה אינה פתרון קסם וגם לה יש מחיר; מים מותפלים הם יקרים יותר באופן משמעותי ממים טבעיים, למתקני ההתפלה השפעה על הסביבה הימית, הם צורכים כמויות אדירות של חשמל (בכל התפלה של מ"ק מי ים, למשל, מושקעים 3.5 קוט"ש חשמל ונפלטים לאוויר 2.5 ק"ג פחמן דו-חמצני), תופסים שטחים נרחבים, ומספקים לציבור מים כמעט נטולי מינרלים כמו מגנזיום ויוד. רק לאחרונה התברר כי המפעילות הפרטיות של מתקני ההתפלה שורק ופלמחים הזרימו לצנרת הארצית - באופן שיטתי ומכוון - מים מותפלים באיכות ירודה במשך יותר משנתיים. במשך ארבע שנים סיפק מתקן ההתפלה בשורק מים עם מלחים, כלורידים, בריכוז של עד פי חמישה מזה שנקבע בחוזה מול המדינה; במים שמספק מתקן פלמחים נתגלו חריגות של עשרות אחוזים, ומתקן ההתפלה בחדרה סיפק מים רווי סידן שאילצו תהליכי סינון מיוחדים.

"חלק מהמים לא הועילו לאקוויפרים"

מי התהום הם מים טבעיים שהפקתם זולה יותר להפקה מאשר התפלה של מי-ים והם מכילים מינרליים חיוניים אשר אינם קיימים במים מותפלים, והתפלת המים הייתה יכולה להוות הזדמנות לשיקום המאגרים הטבעיים. לפי דוח של ארגון הסביבה "אדם טבע ודין", בישראל מתרחשת הזנחה רבת שנים של מאות בארות מי התהום, אשר עומדות מזוהמות ואסורות לשתייה - רבע מבארות המים בישראל מזוהמות, מאות מוקדי זיהום במי תהום שהולכים ומתפשטים וכמעט אפס פעולות לשיקום. למים הטבעיים ובפרט למי התהום תפקיד חשוב גם בעידן המים המותפלים, שכן הם "תוכנית החיסכון" שלנו. מאגרי מי תהום נקיים מאפשרים אגירת מים ועודפי מים מותפלים בשנים ברוכות משקעים, וניצולם בשנים שחונות. מאגרי המים הטבעיים יאפשרו בעתיד גמישות תפעולית למשק המים, ואספקה סדירה של מים במקרה של פגיעה במתקני ההתפלה.

"אמנם משק המים זכה למנה ברוכה של מים בסופה האחרונה, אך חלק ניכר מהמים, בעיקר באזורים עירוניים, הביא להצפות ושיטפונות שבסופם המים זרמו לים והועילו מעט לאקוויפרים", אומרת ברנדט באור, מומחית בריאות וסביבה ב"אדם טבע ודין". "מי הגשמים שהצליחו לחלחל ולהגיע למי התהום, הצטרפו למאגרים מזוהמים שהמדינה נטשה כחלק ממדיניות ההתפלה שמייתרת כביכול את הצורך לשקם את מאות הבארות המזוהמות מתעשייה, חקלאות או דלקים. כך, בישראל ישנם 365 אתרים שבהם מי התהום מזוהמים, מתוכם 55-50 אתרים גדולים עם זיהום חמור שמקורו בפעילות תעשייתית. זיהום מי התהום רק מתפשט לאזורים נרחבים עם הזמן וההזנחה. פחות מחמישית מהאתרים המזוהמים זכו עד היום להתחלת תהליכי שיקום".

ברנדט באור / צילום: אדם טבע ודין

כיום, פגיעה במי התהום, אם במכוון ואם לאחר תקלה או אירוע בלתי צפוי, מטופלת בידי רשות המים בכלים מנהליים לא מוגדרים, שלא פעם אינם אפקטיביים. בין היתר, רשות המים אינה מחויבת להורות על שיקום מי התהום בכל מקרה שהוכח כי קיים זיהום. עדות לכך ניתן למצוא בעשרות אתרים ששימשו בעבר, וחלקם משמשים גם היום, לפעילות ביטחונית (תעשיות ביטחוניות ובסיסי צה"ל). באותם אתרים, אף שזיהום מי התהום נתגלה בהם לפני שנים רבות, לא החלו עד היום פעולות לשיקום המים.

מבקר המדינה מצא כי עד 2018 לא ביצעה רשות המים בדיקה מקיפה של הקידוחים, ואין לה מידע מפורט על מצבם המשוער של 1,550 הקידוחים הפעילים. כ־150 מתוך 200 הקידוחים שנפסלו לשתייה בעשור האחרון - עדיין פסולים לשתייה, בעוד הרשות הותירה את היוזמה לתהליך הטיוב ואת ההחלטה על ביצועו לשיקול דעתם של מפעילי הקידוחים.

ההשלכות חמורות - כתמי הזיהום במי התהום מתפשטים ומשפיעים על האקוויפר. "עלויות השיקום יכולות להיות גבוהות מאוד, עדשת הזיהום מתרחבת והיתכנות השיקום הולכת ומתרחקת. באזור התעשיות האלקטרוכימיות בעכו למשל, נטישת מפעלים שזיהומם שנותר על הקרקע ומזהם את מי התהום ואפילו להגיע לים והמזהמים ממשיכים לפגוע במגוון הביולוגי הימי", אומרת נתניהו. "ישראל לא משקיעה מספיק, אם בכלל, בשיקום מי תהום. מסתמכים על התפלה. חשוב לזכור שמי התהום הם נפחי אוגר שיש לנו ללא עלות. בנוסף, יש לנו מחויבות מוסרית כלפי הדורות הבאים".

באדם טבע ודין מסבירים כי על המדינה ליישם תוכנית לאומית לשיקום מי תהום וחידוש ההפקה מהבארות הסגורות. בתוך כך, הגה הארגון תוכנית, שבה מפורט מתווה לשיקום האתרים בהם קיים זיהום מי תהום נרחב. הארגון אף מתעתד לקדם חוק בנושא בכנסת הקרובה.
"שיקום מי התהום, יחד עם תוכנית לאומית לניהול מי נגר היא חלק קריטי מההיערכות למשבר האקלים. מדיניות זו תאפשר השהייה של מי נגר וחלחולם למי התהום מבלי לגרום להצפות, פגיעה ברכוש ובחיי אדם. התוספת למשק המים במהלך זה היא של כ-100 מיליון מ"ק", אומרת באור. "מהלך כזה יכול להוזיל את המים לצרכן ולגוון את מקורות המים שמשמשים את המגזר הביתי. תוכנית לאומית לשיקום בארות מזוהמות יחד עם ניהול מי נגר עילי לאומי יאפשרו יחד חוסן מים אקלימי בעידן לא צפוי של משבר אקלים".

תגובת רשות המים: "בניגוד לנטען, רשות המים מטפלת ומקדמת באופן שוטף פעולות לשיקום זיהומים במי תהום בעשרות אתרים שבהם נמצאו מזהמים שמקורם בתעשייה ודלקים. רק לאחרונה יצא מכרז בינלאומי לשיקום מי התהום בתעש מגן תל אביב ומקודמים מכרזים נוספים. פעולות הרשות כוללות טיפול בזיהומים באקויפר ובבארות מזוהמות, וקידום תוכניות שיקום למוקדים המרכזיים שזוהמו ע"י התעשיות הביטחוניות. רשות המים מנחה ודורשת ממזהמים פרטיים לשקם את הזיהומים. לצערנו יש מקרים שבהם בארות נפסלו לשימוש כמי שתייה ולא ניתן לטפל בהם בשל מגבלות משרד הבריאות או מגבלות הנדסיות. בשונה מהקלות בה גורמים שונים מזהמים את מי התהום, פעולות האיתור, השיקום והטיפול מורכבות, ארוכות ויקרות". 

עוד כתבות

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ / צילום: טום ברנר, רויטרס

טראמפ על משבר הקורונה: "רמת הסיכון של ארה"ב נמוכה ביותר"

במסיבת עיתונאים חלק טראמפ על קביעת ה-CDC שהתפשטות הנגיף לארה"ב היא "בלתי נמנעת" ● תומכי טראמפ: CDC גרם לבהלה כדי לחולל נפילות שערים בוול סטריט במטרה לפגוע בנשיא

בורסות אירופה / צילום: רויטרס

התפרקות בנעילת המסחר בוול סטריט: צניחה של 4.6% במדדים בדרך לשבוע הגרוע מאז משבר הסאבפריים

ירידות חדות בשווקים בצל האצת התפשטות נגיף הקורונה מעבר לגבולותיה של סין ● שלושת המדדים בניו יורק השלימו נפילה של 10% מהשיא ● הדאקס הגרמני צנח ב-3.2%, הפוטסי ב-3.4%, הבורסה בהולנד נפלה ב-3.75% ● הנפט מתרסק מתחת ל-50 דולרים לחבית ● יפן תקפיא את הלימודים בבתי הספר עד לאביב

הסגר בצפון איטליה לאחר התפרצות נגיף הקורונה / צילום: Claudio Furlan/Lapresse, AP

כך מסקרים באיטליה את החלטת ישראל לאסור כניסת איטלקים

בעוד ששכנותיה האירופיות שומרות על גבולות פתוחים, בישראל, בירדן, בסעודיה ובמספר מדינות נוספות החליטו לאסור על כניסת אנשים ששהו באיטליה בשבועיים האחרונים ● התעשיינים והחברות באיטליה התאחדו היום בקריאה לממשלה האיטלקית לשדר רוגע לציבור

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ / צילום: איל יצהר, גלובס

הצעת חוק: עיריות ייגבו היטלי השבחה בגובה 25% בלבד בפרויקטי פינוי-בינוי

הנה עוד רפורמה שמחכה לממשלה הבאה: במשרד המשפטים וברשות להתחדשות עירונית מבקשים להסדר בחקיקה את סוגיית היטלי ההשבחה בפרויקטים של פינוי-בינוי ● כיום כל רשות קובעת בעצמה את המדיניות, שמשמעותה בפועל גבייה או אי גבייה של עשרות מיליוני שקלים מכל פרויקט

בנימין נתניהו, איילת שקד, איימן עודה, יאיר לפיד, בני גנץ / צילומים: כדיה לוי, לשכת ח"כ איימן עודה, שלומי יוסף

הרב עובדיה יוסף, השוואות לארדואן, התנגחויות בלפיד ונהירה אל הערבים: כך נראים הקמפיינים של הרגע האחרון

הקמפיינים לקראת יום הבחירות מגיעים לישורת האחרונה ● במפלגות נאבקים על כל קול, אבל לא באמצעות הבטחות בחירות אלא בעיקר באמצעות הרגש ● כך נראה המאבק על כל קול חמישה ימים לבחירות 2020

מטוס בואינג 787 דרימליינר של אל על / צילום: יח"צ

אל על מבטלת את הטיסות לאיטליה ולתאילנד ודוחה את השקת הקו לטוקיו

הטיסות לאיטליה מבוטלות למשך שבועיים החל ממחר, והטיסות לבנגקוק יבוטלו החלק מיום שני ועד ה-27 במרץ ● השקת הקו לטוקיו נדחתה ל-4 באפריל

יואב בן אור  / צילום:תמר מצפי

הסכסוך בעמיתים עולה דרגה: ההסתדרות נגד המינוי מחדש של מנהל הקרנות הוותיקות שבהסדר

ההסתדרות יוצאת בהתקפה אישית נגד בן אור, המנהל המיוחד של עמיתים, ומתריעה מפני "כוונה לבצע מחטף באמצעות הליך מינוי בלתי תקין לתפקיד המנהל המיוחד"

נוסעים בנמל התעופה בהונג קונג. אופן זרימת החדשות ישפיע על היקף השיתוק הכלכלי 
צילום: AP - Kin Cheung

התפשטות הקורונה: הונג קונג מנסה לאושש את הכלכלה ע"י חלוקת כסף חינם

ממשלת הונג קונג הודיעה שהיא תקצה סכום של 15.4 מיליארד דולר במענקים ובפטור ממסים לכל תושבי העיר ● שר האוצר בהונג קונג אמר ש"אמצעי בלתי רגיל" נחוץ כדי לעודד הוצאה צרכנית ולהקל את המתחים הפיננסיים בהונג קונג

בדיקת נוסעים בעת הצ'ק אין בנמל תעופה בסין / צילום: רויטרס

חולה מאומת בישראל; האפיפיור נצפה חולה במיסת ענק באיטליה

האדם חזר מאיטליה לפני 4 ימים והוא יועבר לאשפוז בשיבא במתקן ייעודי ● מאתמול: כל מי שחזר מאיטליה ב-14 הימים האחרונים חייב בבידוד ● נשיא התאחדות התעשיינים: "מרגיש שהאירוע אינו מנוהל וההחלטות גורמות לנזקים גדולים להתנהלות העסקית"

זאב רוטשטיין / צילום: תמר מצפי

"ישראל צריכה ללכת עם אירופה ולא לייצר היסטריה חסרת פרופורציה"

פרופ' זאב רוטשטיין ל"גלובס": "משרד הבריאות הישראלי התחיל נכון כשכיסה את המקור הראשי, שזה סין, ובהמשך הרחיב את הכיסוי כדי ליצור שולי ביטחון מקבילים בדרום-מזרח אסיה - ומכאן אני מאמין שכל מה שאנחנו עושים כרגע זו הגזמה שפוגעת יותר מאשר מועילה"

ערן אייל, מייסד ומנכ"ל Shopin  / צילום: אתר Shopin

יזם הבלוקצ'יין המורשע ערן אייל נעצר וצפוי לגירוש מארה"ב

היזם הישראלי-דרום אפריקאי, שהורשע לפני כחודשיים בהונאת משקיעים בשתי חברות שהקים וניהל, מוחזק במעצר כשבוע ● בינתיים ממשיכה להתנהל התביעה שהוגשה נגד אייל על ידי רשות ניירות ערך האמריקאית בגין הונאה בהנפקת מטבעות דיגיטליים למיזם Shopin

אמיר אוחנה / צילום: רפי קוץ

פחות ביורוקרטיה: תבוטל חובת צירוף תצהיר בבקשות לצו ירושה ולצו קיום צוואה

במשרד המשפטים אומרים כי תיקון זה יקל באופן משמעותי על הציבור ויאפשר למבקשים להגיש מרחוק את הבקשה בקלות וביעילות, ללא צורך באימות חתימה בפני עורך דין

יו"ר כחול לבן, בני גנץ / צילום: דוברות כחול לבן, יח"צ

יועץ בכיר של כחול לבן: "לגנץ אין אומץ לתקוף באיראן"

בהקלטה שפורסמה בחדשות 12 על ידי עמית סגל נשמע ישראל בכר, יועץ אסטרטגי מוכר, טוען כי "גנץ מסכן את ישראל" ● בכר יעץ בעבר גם לליכוד ולמפלגות אחרות ● כחול לבן: "צר לנו כי תעשיית השקרים מבית היוצר של נתניהו ממשיכה לפעול גם הערב"

פסיכולוגיה  / צילום: שאטרסטוק

אין לכם זמן לפסיכולוג? הבוס יביא לכם אחד למשרד

יותר ויותר חברות גדולות בארה"ב מתחילות לספק טיפול נפשי לעובדיהן, במקום העבודה ● "כולנו מפחדים, כולנו נלחמים. אם לא נדבר על זה, זה יהרוס לנו את החיים", אומרת מנהלת מוצר מחברת סרנר

מלון דן אילת / צילום: סיון פרג'

חודש ינואר במלונות ישראל: משבר הקורונה עדיין לא מורגש

חודש ינואר משקף עלייה של 4% בלינות התיירים בבתי המלון בישראל – אך בצל החרפת משבר הקורונה, סביר להניח כי חודש פברואר לא ישקף מגמה דומה ● התאחדות המלונות: "תיירות הפנים מפצה חלקית על הפגיעה באזורים אחדים בארץ"

יקי נוימן, מנכ"ל קבוצת דוראל  / צילום: דניאל שיטרית

בדרך לבורסה: חברת האנרגיה המתחדשת דוראל שוב מקדמת הנפקה לפי שווי של 550-500 מיליון שקל

דוראל נחשבת לאחת החברות המובילות בענף הצומח, ובולטת בין היתר בזכות שיתוף הפעולה הפורה עם המגזר הקיבוצי ● הכנסותיה השנתיות מוערכות בכ-100 מיליון שקל, עם רווחיות של כ-15%-11%● מלבד הפרויקטים הקיימים, הגיוס נועד לסייע לדוראל להוציא לפועל תוכניות להתרחבות משמעותית

חנן שמש, מיזמי ויו"ר קרן הגשמה  / צילום: איל יצהר, גלובס

יזמית הנדל"ן רותם שני רוצה להנפיק אג"ח בבורסה כדי להחזיר הלוואות של 63 מיליון שקל מקרן הגשמה

הריבית האפקטיבית של הלוואות הקרן לחברה היא בשיעור של 14.5% ● בעלי השליטה אבי טוריסקי ויהודה ידידיה מבקשים לשדרג את שכרם ● זוגתו לשעבר של אחד השותפים בחברה תובעת את רותם שני ב-30 מיליון שקל בגין שירותים משפטיים

צבי מרום  / צילום: איל יצהר, גלובס

באטמ מדווחת על פיתוח ערכת דיאגנוסטיקה לאבחון וירוס הקורונה; המניה מזנקת

לפי הודעת החברה, הערכה נבחנה ע"י מספר מעבדות מרכזיות ובתי חולים, ויכולתה לאבחן את הווירוס אומתה

אימוץ ילדים על ידי זוגות להט"בים / צילום: שאטרסטוק

העליון בהחלטה דרמטית: יש לאפשר ללהט"בים הליכי פונדקאות

בית המשפט העליון הקציב למחוקק שנה לתיקון החוק בהתאם לפסיקה החדשה, תוך שנתן דעתו על הפגיעה החמורה והנמשכת בזכות לשוויון ולהורות הנגרמת לגברים יחידים ולבני זוג מאותו מין ● "החרגתה הגורפת של קבוצת הגברים ההומוסקסואלים מתחולתו של הסדר הפונדקאות נחזית כהפליה 'חשודה'"

רן עוז / צילום: רמי זרנגר

בניגוד לרצונו של שלמה אליהו: גיא פישר ינהל את חטיבת ההשקעות במגדל במקום אסף שהם

מנכ"ל קבוצת מגדל, רן עוז, ממשיך להרחיק מנהלים המזוהים עם בעל השליטה אליהו, ולמנות אחרים במקומם, לעתים אף ללא עבר בענף הביטוח ● פישר שימש בעבר כמנהל ההשקעות בתיק הנוסטרו של בנק לאומי