גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה מניחה למאגרי המים להזדהם, ובעלי השליטה במתקני ההתפלה מרוויחים בגדול

בעידן משבר האקלים, אי אפשר להסתמך רק על מתקני ההתפלה • לפי דוח של "אדם טבע ודין", רבע מהבארות מזוהמות, מוקדי הזיהום במי התהום מתפשטים ופעולות שיקום אינן נעשות • רשות המים: "מטפלים ומקדמים באופן שוטף פעולות לשיקום זיהומים במי תהום"

מתקן ההתפלה בשורק /  צילום: מוטי יאיר
מתקן ההתפלה בשורק / צילום: מוטי יאיר

המרכיב העיקרי בגופנו הוא מים; הם מהווים כ-60% ממשקל גוף האדם, וכל צורות החיים על פני כוכב הלכת שלנו תלויות בהם - מבעלי החיים סביבנו ועד לאוכל שאנחנו ניזונים ממנו והטבע המקיף אותנו. אך מתוך כלל המים על פני כוכב הלכת שלנו, מי שתייה מהווים רק 6%. אם נפחית מכמות המים הזו את המים האצורים בקרחונים ובקטבים, נגלה שרק 0.3% מסך כל המים נגישים עבור בני האדם. מהם, 97% הם מי תהום - מים הנמצאים בחלל השוכן מתחת לפני האדמה. מיליוני בני האדם על כדור הארץ תלויים במי התהום; בארצות הברית 50% מהאוכלוסייה תלויה בהם, ואילו במדינות מתפתחות תלויה בהם האוכלוסייה כמעט באופן מוחלט. מי התהום הללו עלולים להזדהם בקלות, בעיקר בשל פעילות בני האדם; תעשייה, חקלאות, תהליכי עיור, חלחול של מים הנשטפים ממזבלות ועוד.

לפי ארגון האו"ם, תחום המים הוא החזית העיקרית שבאמצעותה נרגיש את השפעות שינויי האקלים; זמינות המים הופכת להיות צפויה פחות במקומות רבים, ושכיחות מוגברת של שיטפונות מאיימת להרוס נקודות מים, מתקני תברואה ואף לזהם מקורות מים. כאשר אסון מכה, יש לו ביטויים הקשורים במים - שיטפונות, מפולות, צונאמי, סערות, גלי חום, גלי קור, בצורת והתפרצויות מחלות - כל אלו הופכים לתכופים ואינטנסיביים יותר, ופוגעים במקורות המים שלנו. באזורים מסוימים, בצורת מחמירה את מחסור המים ומשפיעה על בריאות האנשים, ומשברי מים עלולים לאלץ תושבים לנטוש את אזור מגוריהם ואף לגרום למלחמות. עוד לפי האו"ם, כ-2.1 מיליארד איש בעולם חיים ללא מי שתייה ראויים ושותים מים מזוהמים אשר חושפים אותם להידבקות בכולרה, דיזנטריה, טיפוס ופוליו.

במחקר שביצעה אוניברסיטת ייל לאחרונה, התגלה כי ההתחממות הגלובלית מאיימת על מי השתייה מכיוון נוסף - עונות הגדילה של הצמחים מתארכות, והצמחים צורכים מים על פני זמן ארוך יותר. כתוצאה מכך, החקלאות דורשת מים מתוקים רבים יותר והצורך עוד יגבר בעתיד, בזמן שאוכלוסיית בני האדם הגדלה ומתפתחת דורשת יותר מזון ויותר מים למחייתה.

לאחרונה, פרסם הבנק העולמי דוח שבו הוא מזהיר מפני משבר "בלתי נראה" של איכות מים, המאיים על רווחת האדם והסביבה. לדברי הבנק העולמי, המשבר המדובר אחראי להפחתה של שליש בצמיחה הכלכלית הפוטנציאלית באזורים שנפגעו ביותר. המחקר, המרכז את מאגר המידע הגדול ביותר בעולם של זיהום מים, מעריך כיצד שילוב של חיידקים, ביוב, כימיקלים ופלסטיק, מפחיתים את כמות החמצן במים, והופך מים לרעל עבור האדם והמערכות האקולוגיות. השאלה איננה כמות המים, אלא איכות המים. גורם מפתח בזיהום מים הן חנקות (ניטריטים), תרכובות חנקן וחמצן, הנמצאות בשימוש רב בחקלאות כחומרי דשן, שבסופו של דבר מחלחלות למי התהום ונשטפות לנחלים ומאגרי מים. חשיפה מוקדמת של ילדים למלחים אלה משפיעה על צמיחתם ועל התפתחות מוחם, משפיעה על בריאותם ועל פוטנציאל ההשתכרות שלהם כמבוגרים.

המחקר בדק מה קורה כאשר המליחות במקור מים מתוקים עולה, והם הופכים בלתי אפשריים לשימוש - תופעה הגוברת בעת בצורות או בשל קידוחי מים ואף עליית גובה פני הים. כבר היום, עליית המליחות פוגעת בחקלאות, עד כדי הפסדי תוצרת שבכוחם להאכיל 170 מיליון בני אדם בשנה. לפי הדוח, גם מדינות עשירות נדרשות להתמודד עם בעיות מרחיקות לכת של זיהום מים, וגם כלכלות מבוססות ועשירות מתקשות להתמודד עמן. "צרפת, גרמניה ויוון נקנסו על ידי בית הדין האירופי על הפרת רגולציה של זיהום חנקה במים, כאשר כמעט שליש מתחנות הניטור בגרמניה זיהו רמות חנקה חורגות. בארה"ב, העיירה פלינט סובלת מזיהום עופרת חמור במי השתייה, עד כדי פגיעה בלתי הפיכה בילדים", טוען הבנק העולמי.

מחברי הדוח מדגישים כי ישנם שני כוחות המחוללים את בעיית המים; שינויי האקלים, המשפיעים על כמות המים ואיכותם, והשני - גידול האוכלוסייה ותעשיות הייצור. "מים נקיים הם גורם מפתח לצמיחה כלכלית", הוסיף נשיא הבנק, דייוויד מלפס. "הרעה באיכות המים מעכבת את הצמיחה הכלכלית, פוגעת בבריאות, מפחיתה את ייצור המזון ומחמירה את העוני במדינות רבות. על ממשלותיהם לנקוט פעולות דחופות כדי לסייע בהתמודדות עם זיהום מים, כדי שמדינות יוכלו לצמוח מהר יותר".

ישראל בין 17 המדינות המתמודדות עם מחסור חריף מאוד / מפה

התפלה אינה פתרון קסם, ויש לה מחיר

לפי מכון המשאבים העולמי, 17 מדינות ברחבי העולם מתמודדות עם "לחץ מים גבוה במיוחד", מכיוון שהן צורכות 80% מהמים הזמינים שלהן מדי שנה, מצב שהוחמר בשל תקופות בצורת ארוכות יותר הקשורות בשינויי אקלים. המדינה שבה לחץ המים הוא הגבוה ביותר היא קטאר, ואחריה מדורגות ישראל, לבנון, איראן וירדן. 12 מדינות מתוך ה-17 ממוקמות במזרח התיכון וצפון אפריקה, שכן האזור חם ויבש, כך שאספקת המים נמוכה מלכתחילה, ומנגד הדרישה הולכת ועולה ומייצרת לחץ קיצוני. שינויי האקלים? הם עלולים לסבך את המצב עוד יותר; הבנק העולמי מצא כי לאזורנו צפויים הפסדים כלכליים כבדים כתוצאה ממחסור במים הקשורים לאקלים, הנאמדים ב-4%-16% מהתמ"ג עד שנת 2050.

"בעשורים הבאים בישראל צפויות פחות כמויות גשם בעיקר בצפון מזרח הארץ, פחות ימי גשם, אבל כאשר יירד גשם הוא צפוי להיות יותר ויותר עוצמתי. החלחול למיF התהום נפגע כתוצאה מתהליכי עיור ובנייה. כמו כן, הבעיה בישראל היא שמי התהום מזוהמים בחנקות או במזהמים אחרים כתוצאה מפעילות חקלאית ותעשייתית וכתוצאה מחדירת מי ים", מסבירה ד"ר סיניה נתניהו, לשעבר המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. "מאות בארות מי שתייה נסגרו לשימוש מאז שנת 2000. בחלקם נעשית שאיבה וטיוב מים או שאיבה ומיהול לפני אספקתם. באזורי תעשיות ביטחוניות ותעשיות מזהמות איכות מי התהום נפגעה באופן קשה".

ד"ר סיניה נתניהו, לשעבר המדענית הראשית במשרד להג"ס / צילום: לפ"ם

כולנו זוכרים את הפרסומת הישנה והטובה של "ישראל מתייבשת"; השחקנית רננה רז ניבטת אלינו מן המסך לאורך שנים, ומבשרת כי חגיגת המים עשויה להוביל אותנו לתחתית הבאר. ואז, המשחק השתנה; כשמי התהום שלנו התרוקנה ושאיבת יתר עלולה להוביל לפגיעה באיכות, הטכנולוגיה החשובה של התפלת מי הים, כולה כחול לבן, נכנסה לחיינו והפכה את המים למשאב נגיש יותר, ואת הבעיה - לכאורה, לפתירה. ועכשיו? ההתפלה מאפשרת למגזר הביתי להתנהל במצב "עסקים כרגיל", כאשר שבשנים האחרונות נרשמה עלייה עקבית בצריכת המים לנפש.

אם בעבר מערכת מי השתייה נסמכה על מאות בארות, מעיינות, נחלים ועל הכנרת, הרי שהיום אנחנו תלויים בחמישה מתקני התפלה שמופעלים על ידי מספר קטן של חברות פרטיות. כיום, המים המותפלים מהווים כיום כ-80% ממי השתייה, ולאור התקדמות המכרזים להקמת שני מתקני התפלה נוספים, אחד בגליל המערבי והשני בשורק (בסמוך למתקן הקיים), שיעור זה צפוי רק לעלות בשנים הקרובות - עם הצפי להכפלת מתקני ההתפלה בשני העשורים הבאים.

אך לצד התועלות, התפלה אינה פתרון קסם וגם לה יש מחיר; מים מותפלים הם יקרים יותר באופן משמעותי ממים טבעיים, למתקני ההתפלה השפעה על הסביבה הימית, הם צורכים כמויות אדירות של חשמל (בכל התפלה של מ"ק מי ים, למשל, מושקעים 3.5 קוט"ש חשמל ונפלטים לאוויר 2.5 ק"ג פחמן דו-חמצני), תופסים שטחים נרחבים, ומספקים לציבור מים כמעט נטולי מינרלים כמו מגנזיום ויוד. רק לאחרונה התברר כי המפעילות הפרטיות של מתקני ההתפלה שורק ופלמחים הזרימו לצנרת הארצית - באופן שיטתי ומכוון - מים מותפלים באיכות ירודה במשך יותר משנתיים. במשך ארבע שנים סיפק מתקן ההתפלה בשורק מים עם מלחים, כלורידים, בריכוז של עד פי חמישה מזה שנקבע בחוזה מול המדינה; במים שמספק מתקן פלמחים נתגלו חריגות של עשרות אחוזים, ומתקן ההתפלה בחדרה סיפק מים רווי סידן שאילצו תהליכי סינון מיוחדים.

"חלק מהמים לא הועילו לאקוויפרים"

מי התהום הם מים טבעיים שהפקתם זולה יותר להפקה מאשר התפלה של מי-ים והם מכילים מינרליים חיוניים אשר אינם קיימים במים מותפלים, והתפלת המים הייתה יכולה להוות הזדמנות לשיקום המאגרים הטבעיים. לפי דוח של ארגון הסביבה "אדם טבע ודין", בישראל מתרחשת הזנחה רבת שנים של מאות בארות מי התהום, אשר עומדות מזוהמות ואסורות לשתייה - רבע מבארות המים בישראל מזוהמות, מאות מוקדי זיהום במי תהום שהולכים ומתפשטים וכמעט אפס פעולות לשיקום. למים הטבעיים ובפרט למי התהום תפקיד חשוב גם בעידן המים המותפלים, שכן הם "תוכנית החיסכון" שלנו. מאגרי מי תהום נקיים מאפשרים אגירת מים ועודפי מים מותפלים בשנים ברוכות משקעים, וניצולם בשנים שחונות. מאגרי המים הטבעיים יאפשרו בעתיד גמישות תפעולית למשק המים, ואספקה סדירה של מים במקרה של פגיעה במתקני ההתפלה.

"אמנם משק המים זכה למנה ברוכה של מים בסופה האחרונה, אך חלק ניכר מהמים, בעיקר באזורים עירוניים, הביא להצפות ושיטפונות שבסופם המים זרמו לים והועילו מעט לאקוויפרים", אומרת ברנדט באור, מומחית בריאות וסביבה ב"אדם טבע ודין". "מי הגשמים שהצליחו לחלחל ולהגיע למי התהום, הצטרפו למאגרים מזוהמים שהמדינה נטשה כחלק ממדיניות ההתפלה שמייתרת כביכול את הצורך לשקם את מאות הבארות המזוהמות מתעשייה, חקלאות או דלקים. כך, בישראל ישנם 365 אתרים שבהם מי התהום מזוהמים, מתוכם 55-50 אתרים גדולים עם זיהום חמור שמקורו בפעילות תעשייתית. זיהום מי התהום רק מתפשט לאזורים נרחבים עם הזמן וההזנחה. פחות מחמישית מהאתרים המזוהמים זכו עד היום להתחלת תהליכי שיקום".

ברנדט באור / צילום: אדם טבע ודין

כיום, פגיעה במי התהום, אם במכוון ואם לאחר תקלה או אירוע בלתי צפוי, מטופלת בידי רשות המים בכלים מנהליים לא מוגדרים, שלא פעם אינם אפקטיביים. בין היתר, רשות המים אינה מחויבת להורות על שיקום מי התהום בכל מקרה שהוכח כי קיים זיהום. עדות לכך ניתן למצוא בעשרות אתרים ששימשו בעבר, וחלקם משמשים גם היום, לפעילות ביטחונית (תעשיות ביטחוניות ובסיסי צה"ל). באותם אתרים, אף שזיהום מי התהום נתגלה בהם לפני שנים רבות, לא החלו עד היום פעולות לשיקום המים.

מבקר המדינה מצא כי עד 2018 לא ביצעה רשות המים בדיקה מקיפה של הקידוחים, ואין לה מידע מפורט על מצבם המשוער של 1,550 הקידוחים הפעילים. כ־150 מתוך 200 הקידוחים שנפסלו לשתייה בעשור האחרון - עדיין פסולים לשתייה, בעוד הרשות הותירה את היוזמה לתהליך הטיוב ואת ההחלטה על ביצועו לשיקול דעתם של מפעילי הקידוחים.

ההשלכות חמורות - כתמי הזיהום במי התהום מתפשטים ומשפיעים על האקוויפר. "עלויות השיקום יכולות להיות גבוהות מאוד, עדשת הזיהום מתרחבת והיתכנות השיקום הולכת ומתרחקת. באזור התעשיות האלקטרוכימיות בעכו למשל, נטישת מפעלים שזיהומם שנותר על הקרקע ומזהם את מי התהום ואפילו להגיע לים והמזהמים ממשיכים לפגוע במגוון הביולוגי הימי", אומרת נתניהו. "ישראל לא משקיעה מספיק, אם בכלל, בשיקום מי תהום. מסתמכים על התפלה. חשוב לזכור שמי התהום הם נפחי אוגר שיש לנו ללא עלות. בנוסף, יש לנו מחויבות מוסרית כלפי הדורות הבאים".

באדם טבע ודין מסבירים כי על המדינה ליישם תוכנית לאומית לשיקום מי תהום וחידוש ההפקה מהבארות הסגורות. בתוך כך, הגה הארגון תוכנית, שבה מפורט מתווה לשיקום האתרים בהם קיים זיהום מי תהום נרחב. הארגון אף מתעתד לקדם חוק בנושא בכנסת הקרובה.
"שיקום מי התהום, יחד עם תוכנית לאומית לניהול מי נגר היא חלק קריטי מההיערכות למשבר האקלים. מדיניות זו תאפשר השהייה של מי נגר וחלחולם למי התהום מבלי לגרום להצפות, פגיעה ברכוש ובחיי אדם. התוספת למשק המים במהלך זה היא של כ-100 מיליון מ"ק", אומרת באור. "מהלך כזה יכול להוזיל את המים לצרכן ולגוון את מקורות המים שמשמשים את המגזר הביתי. תוכנית לאומית לשיקום בארות מזוהמות יחד עם ניהול מי נגר עילי לאומי יאפשרו יחד חוסן מים אקלימי בעידן לא צפוי של משבר אקלים".

תגובת רשות המים: "בניגוד לנטען, רשות המים מטפלת ומקדמת באופן שוטף פעולות לשיקום זיהומים במי תהום בעשרות אתרים שבהם נמצאו מזהמים שמקורם בתעשייה ודלקים. רק לאחרונה יצא מכרז בינלאומי לשיקום מי התהום בתעש מגן תל אביב ומקודמים מכרזים נוספים. פעולות הרשות כוללות טיפול בזיהומים באקויפר ובבארות מזוהמות, וקידום תוכניות שיקום למוקדים המרכזיים שזוהמו ע"י התעשיות הביטחוניות. רשות המים מנחה ודורשת ממזהמים פרטיים לשקם את הזיהומים. לצערנו יש מקרים שבהם בארות נפסלו לשימוש כמי שתייה ולא ניתן לטפל בהם בשל מגבלות משרד הבריאות או מגבלות הנדסיות. בשונה מהקלות בה גורמים שונים מזהמים את מי התהום, פעולות האיתור, השיקום והטיפול מורכבות, ארוכות ויקרות". 

עוד כתבות

יצחק קלפטר /  צילום: מילנר משה - לע"מ

הקלפטר בן 70: זה הזמן לחזור ל"יצחק", אלבום הבכורה

אלבום הבכורה של יצחק קלפטר חוגג השבוע יום הולדת עגול, אלבום  שהופך את ההסתגרות הביתית להרבה יותר נסבלת.

פעולות חיטוי נגד נגיף הקורונה בעיר העתיקה של ירושלים / צילום: Mahmoud Illean, AP

7,428 מקרי קורונה בארץ; 2,874 אנשי צוות רפואי בבידוד

357 חולים החלימו מהנגיף ● 113 במצב קשה, כולל 96 מונשמים ● מספר המתים בארץ הגיע ל-39 אנשים

חיטוי של שכונה ברומא, איטליה / צילום: Mauro Scrobogna/LaPresse, AP

האם מספר המתים באיטליה גבוה בהרבה מהנתונים הרשמיים ?

ניתוח של "וול סטריט ג'ורנל" מעלה כי באזורים שהוכו במיוחד במגפה, איטליה לא מדווחת על אלפי מקרי מוות ●   "אנשים מתים מבלי שנבדקו כי הזמן והמשאבים מוגבלים", אומר יוג'ניו פוסאטי, סגן ראש העיר קוצ'אליו

עז מסתובבת בעיירת החוף הנופש כְלַנְדִידְנו בצפון ווילס / צילום: Pete Byrne/PA, AP

עוד יבואו ימים אחרים: 10 תמונות מהשבוע של העולם בצל הקורונה

כמו ארגון טרור שנשקו העיקרי הוא האימה והשפעתו המיידית היא הפחד והשיתוק – כך פועלת הקורונה על אזרחי העולם ● גלובס מציג את השבוע שהיה מסביב לעולם בתמונות

מטוסי אל על חונים בנתב"ג, שהתרוקן מנוסעים / צילום: Ariel Schalit, AP

שעון החול הולך ואוזל: חברות התעופה זועקות לסיוע ממשלתי. מה עוצר אותו?

ממשלות שונות ברחבי העולם כבר העבירו סיוע כספי משמעותי לחברות התעופה שפועלות בארצן, אך בישראל הנושא עדיין נמצא בדיונים עם משרד האוצר ● בחברות התעופה הישראליות חוששים שעד שיתנו אור ירוק להלוואות, כבר לא יהיה למי לתת אותן

משה ברקת/ צילום: רפי קוץ

ברקת יאפשר למוסדיים לדחות אג"ח ולהחליף חוב בקלות לחברות לוות שנקלעו למשבר

מנייר התייעצות שתפרסם רשות שוק ההון עולה כי התוכנית שלה לשיקום החברות הטובות שנקלעו לקשיי החזר באג"ח תכלול בין היתר דחייה של עד שנה בתמורה לתוספת בריבית של 0.55% ועד 3.5%, ללא תספורת בחוב 

בורסת ניו יורק / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

וול סטריט ננעלה בירידות; הנפט קפץ בעוד 12%

המשק האמריקאי איבד 701 אלף משרות בחודש מרץ ושיעור האבטלה קפץ לרמה של 4.4% לעומת 3.5% בפברואר ● טסלה קפצה לאחר שדיווחה על מסירת כ-88,400 כלי רכב ברבעון הראשון ● בורסות אירופה ננעלו בירידות

בורסת וול סטריט / צילום: Associated Press

"השוק צריך לרדת בעוד 30% כדי להתקרב לשווי הוגן"

דן נילס ( Dan Niles ) המנהל את קרן הגידור Satori : "אם נבדוק את שווי השוק ביחס לתוצר, ל-GDP, נראה שהיחס ביניהם הוא עדיין כ-1.1 , וזה יחס שעדיין גבוה מהממוצע ההיסטורי מאז 1970, שעומד על 0.8"

דונלד טראמפ / רויטרס

פרשנות - נבואת הזעם והחורבן של טראמפ: "יהיה הרבה מוות בשבוע הבא"

בממשל מעריכים כי המגפה תגיע אל שיאה "בתוך ששה עד שבעה ימים" בשלושת המרכזים העירוניים המועדים ביותר לפורענות: ניו יורק, דטרויט וניו אורלינס ● 93,000 מתים הם עכשיו האומדן הזהיר, המספר עשוי להגיע ל-176,000

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

קוראים לזה היסטרזיס: הקורונה תעבור, השאלה היא איזה נזק יישאר לכלכלה

קוראים לזה היסטרזיס: גם מיתון חולף יכול להשאיר חותם מתמשך בכלכלה ● האתגר הדחוף, כך מסבירה שורת כלכלנים, היא למנוע מהנזק הכלכלי להתמשך גם אחרי שמגפת הקורונה תחלוף

קרקע חקלאית/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

שוב: תביעה נגד משווקי קרקע חקלאית שנותרה מיותמת מבנייה

לפני כעשור 79 קונים שילמו בממוצע כ-160 אלף שקל עבור קרקע חקלאית ליד כפר הס בעלת פוטנציאל השבחה  כעת הם תובעים את המשווקים בטענה כי ייעוד הקרקע לא השתנה ● הנתבעים: "תביעה מופרכת"

מרכז הסחר העולמי בוול סטריט, ניו יורק, העמוס בדרך כלל, שומם / צילום: John Minchillo, Associated Press

מספר המתים בניו יורק צפוי לעקוף הלילה את זה של אסון התאומים

מושל ניו יורק מדווח על "הזינוק הגדול ביותר ביום אחד במספר המתים מאז תחילת המגפה" – 562 הרוגים, מ־2,373 אתמול ל־2,935 היום ● באסון התאומים נהרגו 2,977 איש

לא נוגעים באורח החיים. סטוקהולם, בשבוע שעבר / צילום: David Keyton, AP

בשבדיה חיים כמעט כאילו אין קורונה: האם זה ייגמר באסון?

בתי הספר פתוחים, המסעדות מלאות והרחובות שוקקי חיים ● ראש הממשלה התנצל מעומק לבו כשהודיע שמעתה מותר לשבת במסעדות רק סביב שולחנות ולא על הבר ● ליאורה לויאן עוברת את משבר הקורונה בגטבורג ונפעמת מהסירוב המוחלט של השבדים לצאת מהשגרה ● האזינו לפודקאסט "דברים שרואים משם"

דלק / צילום: שאטרסטוק

מחירי הדלק ירדו, אבל ישראל הפכה לשיאנית העולם בגובה המיסוי על בנזין

מחירי הדלק אמנם ירדו ב-17.4% בתחילת אפריל, אך שיעור המס מתוך המחיר של ליטר בנזין זינק החודש לשיא עולמי של 78%

צוות רפואי עורך בדיקות קורונה בקרב דיירי בית אבות בברצלונה / צילום: Santi Palacios, Associated Press

צרפת: מספר המאושפזים בטיפול נמרץ עולה; סגר בספרד עד 26 באפריל

בצרפת מתו עד כה 7,560 בני אדם מקורונה ● הציבור הצרפתי נמצא תחת צעדי סגר חמורים, והמשטרה מחלקת קנסות של מאות אירו למי שמתרחקים מבתיהם ● באיטליה יותר מ-15,000 בני אדם מתו עד כה

פרופ’ ברכה רגר / צילום: איל יצהר, גלובס

מה חושבת הווירולוגית הבכירה בישראל על הסיכוי למצוא חיסון לקורונה

פרופ' ברכה רגר מאוניברסיטת בן גוריון, מהווירולוגים הבכירים בישראל, חשבה בתחילת הקריירה שלה שחיסונים יעשו לווירוסים מה שעשתה האנטיביוטיקה לחיידקים • באופן אירוני, היא אומרת ל"גלובס", הצלחתם הובילה לנטישת התחום ומענקי המחקר נעלמו • עכשיו אנחנו משלמים את המחיר

ניר כנורי, טוטנאור / צילום: יח"צ

"סטריליזציה היא הנשק האולטימטיבי - ה-F15 כדי למנוע התפשטות חיידקים"

ניר כנורי, מנכ"ל יצרנית מכונות הסטריליזציה טוטנאור: "יש לנו נוכחות נרחבת בבתי חולים ומרפאות בעולם, ואנחנו רואים שקיים מחסור אדיר במסכות בעיקר מסוג N95 ובציוד נלווה"● "ביציאה מהמשבר יהיה ביקוש גדול לציוד שלנו"

רחוב בתל אביב תחת הקורונה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מתנדב מד"א נפגע מאבנים שהושלכו במאה שערים; מספר המתים מהנגיף בישראל עלה ל-43

מספר החולים בארץ עומד על 7851 אנשים. מספר החולים במצב קשה עומד על 115, מתוכם 98 חולים מונשמים ● מספר הנדבקים בקורונה ברחבי העולם עומד על 1,141,425 איש. 61,205 מתו מהמחלה ● חולץ היום על ידי המשטרה מטייל ששבר את רגלו בעת טיול בנחל כזיב בניגוד להוראות, בכנרת נאלצו הפקחים להרחיק 50 איש שלא נשמעו להוראות הסגר

אוגוסט. ,G7 מנהיגי העולם בכנס באוגוסט / צילום: רויטרס Philippe Wojazer

האם נגיף הקורונה יביא לסוף עידן הגלובליזציה?

החודשים הקרובים ירגישו כמו סוף עידן הגלובליזציה לכאורה ● ייתכן שהם יהיו סוף השלב הראשון שלה, אבל יהיה השלב הבא, שיהיה פחות אופורי וגם פחות מכאיב ● האם התהליכים והפעילוית הכלל-עולמיות שנוצרובמאה השנים האחרונות בין מדינות העולם ימנעו נסיגה מתמשכת לאחור

ניתוח/צילום:shutterstock

אקזיט בצל הקורונה: בכמה נמכרה חברת המכשור הרפואי אפיפיקס

החברה מקבוצת טרנדליינס פיתחה מערכת פחות פולשנית לניתוחי עקמת לבני נוער ● הרוכשת, רוב הסכום ישולם במניות של Orthopediatrics, העוסקת בתחום האורתופדיה לילדים