גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוגל אלפר: "אני אמות בתפקיד הזה - לא רואה כלי תקשורת אחר שיעסיק אותי"

טרול? "יש כיבוש, יש אפרטהייד, יש פשיזם. אני אומר את הדברים כפשוטם" ● מה ישראלי בעיניך? "אני הישראלי היפה" ● ומה לאלו ולביקורת טלוויזיה? "חובתי המוסרית והמקצועית" ● מבקר הטלוויזיה של "הארץ" סוגר 5 שנים בתפקיד ומסביר בפודקאסט "אוף דה רקורד" למה הוא לא פרובוקטור ● האזינו

רוגל אלפר  / צילום: איל יצהר, גלובס
רוגל אלפר / צילום: איל יצהר, גלובס

לפני 5 שנים בדיוק חזר רוגל אלפר לכיסא מבקר הטלוויזיה של עיתון "הארץ" וסגר מעגל אחרי שכבר שימש בתפקיד הזה בסוף המאה הקודמת. אבל אלפר החדש לא התחייב לגבולות הגזרה החדשים, ותוך כמה שנים הפך לסמן הקיצוני ביותר בעיתון, ואולי בישראל, של הליברליות החילונית, לעיתים המתריסה, כנגד מה שהוא מגדיר כניסיונות הדתה, לאומיזציה ופשיזציה של החברה. רבים אחרים, יצוין, מגדירים אותו כפרובוקטור מתוחכם. וגם על זה יש לאלפר תשובה מנומקת.

חייב להתוודות. אתה ממש נחמד. אני מופתע מהפער העצום בין הדמות שאתה מקרין לבין מה שיוצא ממך בביקורות הטלוויזיה. יש לך הסבר?

"אין לי מה להסביר. אני חושב שאנשים הרבה פעמים מציגים צדדים שונים בנסיבות שונות. ברור שכשאני אבא או כשאני מארח, אני שונה ממי שאני כשאני כותב על הדעות של הרב רפי פרץ. אני לא מביא את כל האדם השלם לטור שלי בעיתון".

אשאל אחרת: אולי הטור הוא האלטר-אגו שלך. פח האשפה הרגשי.

"תמיד אפשר לעשות רדוקציה למניעים פסיכולוגים. ואני אומר שהתשובה היא לא. הטור שלי עוסק בתגובה שלי לעניינים אידיאולוגיים שהם גם בנפשי. והנה, אני גם יכול להשתנות".

כנראה, הנה אתה כבר פחות נחמד.

"כי הרגזת אותי. עשית רדוקציה לפסיכולוגיה. זה די פח זבל בפני עצמו איך לפענח אנשים. למה אי אפשר פשוט להתייחס לטור ואליו. אני אומר שם דברים מאוד ברורים בעניינים מאוד ברורים. הייתי מטופל הרבה מאוד שנים ואני יודע לפענח את הטור בהרבה דרכים. זה לא נראה לי תורם לדיון שאני מנסה לעורר. זה דברים פרטיים שלי".

אסביר בהמשך למה אני מתעקש. בינתיים, בוא נראה אם אתה יודע מה משותף לרשימה הזו: אברי גלעד, אטילה שומפלבי, יועז הנדל, אראל סגל, מיכל אנסקי, סיון רהב מאיר דוד בן גוריון ושוקולד "השחר".

"כולם פשיסטים לא?".

נו, אתה רציני איתי? שוקולד "השחר"?

"חברת שוקולד השחר משתמשת ברווחים שלה לממן את מפעל ההתנחלויות. מפעל ההתנחלויות הוא פר-אקסלנס מפעל של פשיזם גזעני. אפרטהייד".

איך זה מסתדר עם מה שאמרת לפני כמה דקות - שהדברים יכולים להיות מורכבים?

"לא במישור הציבורי-אידאולוגי. הדברים מורכבים בין אדם לעצמו. אני מנחש שחלק מהאנשים בחיים הפרטיים, בינם לבין החברים ובני הזוג והילדים, לא היו נוהגים באופן שנוכל לכנות אותו כפשיסטי. והכל תלוי נסיבות, לא זוכר מתי הדבקתי לכל אחד את התווית. כשהתחלת לפני איזה ארבע שנים לדבר בגלוי על האופציה של הפשיזם בחברה הישראלית נתקלתי בהרבה תגובות של 'מה פתאום אתה מגזים, וזה לא ככה'. לפחות היום אנשים במחנה שלי התעוררו והבינו עם מה יש להם עסק".

אני מנסה להבין, אתה טוען שאתה היית הראשון לזהות?

"לא, זה לא מעניין אותי. אני מתכוון לכך שאני נתקל בזה הרבה פחות. היום אף אחד לא מלין כשאני מכנה את הממשלה הנוכחית ממשלה עם סדר יום פשיסטי. לא לגבי אוחנה לא לגבי הרב פרץ ולא לגבי נתניהו ולא לגבי בנט, וכך הלאה".

אבל זה לא רק חברי ממשלה. כתבת גם, וזה רק חלק קטן ומדגמי שעלה לי בחיפושים הראשונים בגוגל, על רשת אורט שהיא רשת חינוך לא מוסרית. כתבת על תושבי עמונה שהם בוזזים.

"זה נכון".

השאלה שלי אחרת: מה לזה ולביקורת טלוויזיה. בשביל זה יש מדור דעות בעיתון, ואתה אכן כותב שם מדי פעם.

"קודם כל בעיניי ללכת לשאלה הזאת, זה הרבה מאוד פעמים המפלט הדי עלוב של מי ששואל. אלו שלא רוצים להתמודד עם הטענות אומרים מה לזה ולביקורת טלוויזיה. זו שאלה כמעט בירוקרטית. ב'הארץ' יש פלטפורמה דיגיטלית וגם פרינט, ויש המון ביקורת טלוויזיה. יש את של אריאנה (מלמד) ויש של כותבים נוספים שעושים לפעמים ביקורת טלוויזיה יותר קלאסית, זאת אומרת - מתייחסים לסדרות טלוויזיה כמוצר. אנחנו חיים בתקופה שמבחינתי להתייחס עכשיו לשאלה אם התסריט של סדרה כתוב טוב או להתייחס לטריוויה זה להתייחס לשוליים. אני החלטתי לייחס את הטור שלי כמעט אך ורק לעניינים עקרוניים שעולים אצלי בעקבות הצפייה בטלוויזיה".

אבל בדרך אתה מתעלם ומזלזל בפרופסיה שלמה של אמנות, או נקרא לה של "מלאכת עשיית הטלוויזיה".

"למה?".

כי כשיש נאום של נתניהו אותי מעניין יותר לדוגמה האם המהדורה הייתה צריכה להקדיש רבע שעה לנאום הזה או לא. אם היא משתפת פעולה עם הנרטיב שלו, או לא. ולא האם נתניהו פשיסט.

"אני מצטער, זו ממש חובתי המוסרית והמקצועית להתייחס לדברים האלו".

אגב, הרבה פעמים הכותרות של הטור שלך מתלהמות יותר מהטקסט. זה כמעט מרגיש כמו קליקבייט.

"זה לא נכון. אתה רוצה לומר שהתלהמתי או שהגזמתי - תביא לי דוגמה. אני מבחינתי כותב את העמדה שלי, האמיתית, ואני חוזר ואומר - יש איזה מין ניסיון לדבר על המסביב במקום להתייחס ישירות לטיעונים שאני מעלה. אני לא מייצר קליקבייט סתם".

 לכתוב על רותם סלע ש"שכל חד אינו ממאפייניה" זו לא הדרך הכי אלגנטית שאפשר לבקר אותה או את הנפח שהיא תופסת בטלוויזיה. זה סתם מעליב. אתה אומר שהיא טיפשה.

"אתה ראית את הסאטירה של 'ארץ נהדרת' על אסי עזר ורותם סלע? הם מוציאים אותה טיפשה, כזאת שכל הזמן מצטחקקת מהבדיחות של אסי עזר. אני כתבתי ביקורת של 370 מילה עליה לדעתי שלוש פעמים, והסברתי למה אני מתייחס אליה. אני מתייחס לדמויות טלוויזיוניות. אני לא יודע איך רותם סלע בבית ואני לא יודע איך היא כשמכבים את המצלמה. אני יודע שבכוכב הבא היא מרבה להצטחקק מהבדיחות של אסי עזר באופן שאיננו מפגין חדות שכל. כמנחת טלוויזיה זה נכון. אני לא כתבתי את המשפט 'האישה הכי טיפשה'".

התבקשת פעם מעורך העיתון אלוף בן או מהמו"ל עמוס שוקן לרכך ביקורת?

"בוודאי, תשמע, 'הארץ' זו לא פלטפורמה ששייכת לי ושאני מפרסם בה מה שאני רוצה. אני כפוף לעריכה כמו כל כותב אחר ואני גם מברך על זה".

 תן לי דוגמה לטקסט שרוכך?

"אני לא זוכר כרגע מקרה ספציפי. יש דברים שמרוככים מסיבות משפטיות ויש דברים שמרוככים מסיבות של פגיעה מיותרת או ברגשות הציבור או ברגשות האדם שעליו וכתבתי. ואלו דיונים הכי בנאליים, לגיטימיים ויומיומיים שאמורים להתקיים במערכת עיתון. אבל זה נסגר במערכת עצמה. מעמוס אני בכלל לא שומע, וגם מאלוף בקושי. אני לא מרגיש מצונזר, אני מתייחס לזה כאל עריכה והיא חיונית".

"עצם זה שאני מביע את הדעה זו כבר פרובוקציה?"

האם אתה טרול?

"אני חושב שהחברה הישראלית נמצאת היום במצב שבו העמדות שלי מוגדרות כפרובוקציה מראש. בעיניי, העמדות שלי הן שיקוף של המציאות. יש כיבוש, יש אפרטהייד, יש פשיזם. אני אומר את הדברים כפשוטם. עצם זה שאני אומר את זה או שאני אומר למשל, שישראל איננה מדינה דמוקרטית כי תחת שליטתה יש מיליוני אנשים שהם משוללי זכות בחירה. עכשיו, אני גם במיעוט. אבל יש פה רוב שהוא גם עדר, שהדרך הכי קלה בשבילו וגם הכי עלובה להתמודד היא לומר 'אה, זה סתם פרובוקטור' או טרול - או 'זו לא ביקורת טלוויזיה'. אם נפטר איזה רב גדול בתורה ויש הלוויה ענקית וסיקור תקשורתי עצום וכולם אומרים שהוא היה גאון הדור ויש סיקור תקשורתי עצום וכולם אומרים איזו אבדה - ואני אומר שהשקפת עולמו פרימיטיבית - אז לא מתייחסים לטיעון אלא אומרים 'זה לא הזמן'. יש מגוון דרכים להגיד - 'אנחנו איתך לא מתדיינים'".

לא הכל זה הכיבוש. יש נושאים שבהם אתה במיעוט כמעט לא רלוונטי.

"אז מה, אז עצם זה שאני מביע את הדעה זו כבר פרובוקציה? זה מה שהופך אותי לטרול? לטרול יש רק מטרה אחת - לעצבן ולמשוך תשומת לב. אני מעלה טיעונים מנומקים. וזה מה שאתה עושה. הכל זה מטא-דיון".

אז בוא נדבר עניינית: הטור שקורא לביטול חגי ישראל לדוגמא - שגית בו גם באופן עובדתי. זה לא נכון שבישראל יש יותר ימי חופש מאשר מבאירופה.

"הביקורת שלי על זה שיש פה חופש כל כך ארוך בסוכות היא ביקורת מנומקת שאתה אולי אומר שזה מיעוט שבמיעוט חושב ככה, אבל יש גם אנשים שמסכימים ושזה מבטא את העמדה שלהם. יש אנשים שאחר כך כותבים לי 'תודה שיש לך את האומץ להגיד את זה כי משתלחים בך'. העמדה היא עמדה לגיטימית ובעלת משקל. למה צריך לשבת תשעה או עשרה ימים בחג הסוכות בבית, אחרי שהיה לי את החופש הגדול וראש השנה ויום כיפור? על מה ולמה? זה עוד חופש לאומני ודתי".

תגיד, איפה היו כל הדעות האלה כשהיית ב"הינשופים" או שעשית עוד דברים?

"דיברנו על זה שיש נסיבות שונות. הייתי מבקר טלוויזיה ב'הארץ' כבר לפני 20 שנה, ואז עשיתי עבודה יותר קלאסית וכתבתי ביקורת טלוויזיה הרבה יותר מסורתית למשך איזה חמש שנים. חשבתי אז שהנושא החשוב הוא לתאר את האימפקט של ההשקה של ערוצים מסחריים בארץ ושל חבילות רב ערוציות בהוט ויס על התודעה של החברה הישראלית. זה היה נראה לי אז הנושא המרכזי. אבל יש אבולוציה. הזמנים השתנו, אני השתניתי, תחומי העניין שלי השתנו. ב"'הינשופים' הציעו לי לעשות תוכנית מסוימת. יש בכל זאת פלטפורמה, יש אכסניה מסוימת, היו להם רצונות מסוימים. זאת הייתה תוכנית הרבה פחות פוליטית".

היא חסרה לך?

"הייתה שם אנומליה כזאת, זאת הייתה רצועה ששודרה במשך שנתיים - שתי עונות בהן היא זכתה בפרסי האקדמיה ואז היא ירדה. מאד אהבתי את התוכנית. כשערוץ 8 החליף ידיים עשיתי ניסיונות לשמר אותה וזה לא הצליח".

"אני נהנה כשאני צופה עם הבת שלי ב'הכוכב הבא לאירוויזיון'"

אתה בכלל אוהב טלוויזיה?

"כן".

 אז מה אתה אוהב בטלוויזיה הישראלית?

"אני רואה עם הילדים שלי ריאליטי, אני רואה 'ארץ נהדרת'...".

אתה עושה לעצמך הנחות. שאלתי מה אתה אוהב, לא מה הילדים.

"פה ושם יש סדרות שאני אוהב, אני בעיקר צופה בסרטים".

יש לך כאן שני ערוצים מסחריים ועוד כל מיני לוויינים, חלקם זוכים בפרסים בינלאומיים. ויש להם הפקות - החל מ"סברי מרנן", דרך "הישרדות" ועד משדרי חדשות. ישראל נחשבת למעצמת ייצוא פורמטים. יש תוכנית מקור אחת בלוח שידורים בן שבעה ימים שעליה אתה מסוגל להגיד שהיא מוצר טלוויזיוני טוב?

"אני נהנה כשאני צופה עם הבת שלי ב'הכוכב הבא לאירוויזיון'. זה מוצר טוב. אני נהנה גם מ'משחקי השף' או מ'מאסטר שף'. נהניתי איתה גם מ'נינג'ה ישראל', למרות שהפורמט בישראל נופל בהרבה מזה האמריקאי. אבל כשאני לא עם ילדיי לא אצפה בזה. מאוד התחברתי גם ל'פלפלים צהובים'. זה דיבר אלי כי הבן שלי אוטיסט".

החדשות בישראל הן שמאלניות?

"מה פתאום. זה פייק ניוז לגמרי הטענה הזאת. החדשות בישראל משמרות את הסדר הקיים. זה כמו 'ידיעות אחרונות'. כלומר, יכולה להיות התנגדות פרסונלית לביבי, אבל להשקפת העולם העקרונית של מדינה שבה צה"ל זה דת, ומתקיימת בצילה המתמיד של השואה ושואפת להיות ביחד וברגע שיש מלחמה אין שום ביקורת ושאלה אם היא מוצדקת או לא מוצדקת - במובן הזה, החדשות משרתות את סדר היום הימני ועושות את זה כבר הרבה מאוד שנים. המנגנון השלטוני זקוק לאויב פנימי וסימן את התקשורת כי זה יעיל לו. אין שום קשר למה שמשודר בה".

אתה כתבת בין היתר על הפנטזיות של השמאל שלא יתממשו. אבל סיכוי טוב שתאכל את הכובע כי "כחול לבן" יכולה לקחת את הבחירות.

"כחול לבן היא לא מפלגת שמאל וגנץ הוא לא שמאל ואני לא רואה בסדר יום שהם מקדמים שום דבר שבא לומר שצריך לסיים את הכיבוש עכשיו, שצריך לפנות מאות אלפי מתנחלים. זה לא הולך לקרות. אין בעצם ויכוח אידיאולוגי בין כחול לבן לימין. הוויכוח הוא רק על נתניהו. אז הייאוש יהיה יותר נוח, הוא יהיה קצת יותר ממלכתי ופחות מושחת אבל בנושא הקרדינלי שאותו החברה הישראלית מעדיפה פשוט להדחיק, כולל אתה עכשיו במהלך הריאיון הזה, בלי לחשוב אפילו בעצם מה אנחנו עושים - את זה כחול לבן לא יעצרו".

מאוחנה ועד סילבאן אדאמס - כולם עושים ווש

כתבת שהשר אוחנה קרוב יותר ללהב"ה מאשר ללהט"ב. והנה, הוא גינה את הדברים שהשתמעו מדבריו של הרב פרץ על כך שילדים להטב"ים גדלים בסביבה לא טבעית ולא נורמלית.

"אין ספק שבטיקט הבסיסי שלו, שהוא שר הומו ומקיים בגלוי אורח חיים הומוסקסואלי, הוא הפינקווש של הממשלה הזו, ולכן הוא מחויב לדבר נגד זה. זה לא הופך אותו לכוח ליברלי. בכלל, יש כל מיני וושים בארץ. יש פינקווש שכרוך בזה שתמיד אפשר לומר שישראל פתוחה כלפי הומואים - אז מה אכפת לכם מהכיבוש? יש ספורט-ווש כמו הג'ירו ד'איטליה והמיליארדר סילבן אדמס שמנהל את המפעל הזה, אותו דבר האירוויזיון. הכול בא להראות שישראל היא בעצם תל אביב וזו כמובן תעשייה של שקרים".

מה יהיה התפקיד הבא שלך?

"אני יוצא מנקודת הנחה שאני אמות בתפקיד הזה, כלומר קודם כל אני לא רואה כלי תקשורת אחר בישראל שיעסיקו אותי".

בגלל שהסתכסכת עם כל העולם?

"ממש לא, בגלל הדעות שלי. 'הארץ' הוא היחיד שיכול לאפשר לי להביע את הדעות האלה. ברור שיכולתי לעשות את זה גם ברדיו למשל, אבל לא יתנו לי, ולכן תקשורת זה רק רכיב אחד בחיי המקצועיים".

השתתפת בפיילוט לתוכנית בנושא תקשורת שבסוף לא יצאה לפועל.

"תשמע, אם היו מעלים תוכנית ביקורת תקשורת בטלוויזיה והיו רוצים שאני אשתתף אז זו בהחלט הייתה אפשרות. ונכון, השתתפתי בפיילוט".

אתה לא רואה בעייתיות בזה? אתה משתתף בפיילוט לתוכנית שאותה אתה גם מבקר.

"לא הייתי עושה את זה בלי רשות מ'הארץ' ואגב, יכול להיות שאם זה היה יוצא לפועל היינו מגיעים למסקנה שיש פה איזה ניגוד אינטרסים ולא צריך לעשות זה. זה לא משהו שהייתי עושה בלי גיבוי של המערכת".

בוא נסכם בשאלה שאתה תאהב במיוחד: מה ישראלי בעיניך?

"מיד מבליח לי בראש יאיר לפיד ששאל את אבא שלו בתוכנית שהייתה לו בזמנו את השאלה הזו. ומה אבא שלו ענה לו?".

אתה!

"נכון. יפה. אבל ברצינות עכשיו. תשמע. אני דווקא אלך איתך. אני כן ישראלי. אני חושב שאני מבין את ישראל ושבאמת אכפת לי. אני כותב מדם ליבי ואני תוצר של המקום הזה ואני מגיב למקום הזה. כשמנסים לגרש אותי לחו"ל בטוקבקים או ברשתות ואומרים 'מי יקשיב לו בחו"ל, את מי הוא מעניין' - סך הכל צודקים. אני מתקיים בתוך ההקשר הישראלי וההוויה הישראלית. אני מגדל פה ילדים. אני נורא הייתי רוצה שבתעודת זהות יהיה כתוב לי ישראלי ולא יהודי. כלאום ישראלי. יש לי הרבה יותר משותף עם ערבים שחיים כאן מאשר עם איזה יהודי שנולד במינסוטה וכאילו יש לו פה איזה קושן על הארץ. והרי העליון קבע שאין דבר כזה לאום ישראלי כי 'טרם הבשילו התנאים'. זה סופר-ישראלי, ההיאחזות הזאת בגלותיות ובזהות היהודית. וזה למה? כי זה מכניס את הערבים פנימה לתוך הזהות. הסמטוחה המוזרה הזאת. אני גדל כאן כישראלי ואומרים לי שאני לא יכול. זה גם ישראלי".

עוד כתבות

סמי תותח, יו"ר ומנכ"ל זמני של מטומי / צילום: יחצ

אקורד סיום: ויולה מכרה את יתרת המניות שלה במטומי; סמי תותח פרש מהחברה

ויולה החזיקה ב-9.5% ממניות מטומי, ואם מכרה אותן במחיר השוק, הרי שהיקף המכירה עומד על פחות מ-2 מיליון שקל ● למרות הצניחה החדה בשווי מטומי בשנים האחרונות, ויולה כבר החזירה למעשה את ההשקעה הראשונית שלה בחברה

רחוב רשב"ם 3, רמת השרון / הדמיה: n-trace אנטרייס הדמיה אדריכלית

דיירי הבניין במרכז רמת השרון שיקבלו דירה חדשה ומרפסת

התחדשות עירונית ברמת השרון: משלוש קומות ו-12 דירות ל-8 קומות ו-28 דירות

גיל שרון, אבי גבאי, איציק בנבנישתי, רן גוראון וטל גרנות־‏גולדשטיין / צילום: ליאור מזרחי, תמר מצפי, רמי זרנגר ושלומי יוסף. עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

בלי תשתיות ובלי טלוויזיה: למה כולם מתעניינים פתאום דווקא בגולן טלקום?

סלקום, פרטנר ופלאפון מנהלות מגעים לרכישת המפעילה הקטנה והרווחית שהנכס העיקרי שלה הוא הלקוחות • המיזוג ההגיוני ביותר, עסקית ורגולטורית, הוא בין סלקום לגולן טלקום - מה שלא מפריע למתחרות לקפוץ לזירה ולהעלות את מחיר העסקה

פרויקט תמ"א 38 בביצוע בקרית ביאליק / צילום: פאול אורלייב

מעדיפים פינוי-בינוי? צריך לעבוד קשה בשביל זה

המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה לסיים את תמ"א 38 באוקטובר 2022, אבל בשביל שהחלופה, פינוי-בינוי, תתפוס תאוצה של ממש, דרושים כמה מהלכים הכרחיים

נחום ביתן / צילום: שלומי יוסף

חבל ההצלה של יינות ביתן מתרופף: הספקים מכנסים ישיבות חירום וסמנכ"ל הכספים המיועד מוותר על המינוי

אחרי שכבר נראה היה שיינות ביתן חוזרת למסלול בזכות ההלוואה הגדולה מקרן כלירמרק, סימני השאלה צפים שוב • לפי שעה לא ברור אם תשלים את העסקה ובאיזה מתווה • ל"גלובס" נודע שבינתיים ספקים בינוניים חוששים ומכנסים ישיבות חירום, וסמנכ"ל הכספים המיועד חוזר בו מהמינוי

תל אביב./  צילום: גיא ליברמן

מחירי השכירות בישראל נחשפים לראשונה: איפה הם זינקו ואיפה תמצאו 3 חדרים ב-4,000 שקל לחודש

לפי מדד של הלמ"ס המתפרסם לראשונה, אשקלון היא העיר שבה עלו מחירי השכירות בצורה החדה ביותר, למרות המצב הביטחוני • בת"א תשלמו על דירת שני חדרים כמו על דירת חמישה חדרים בב"ש • לפי הנתונים, מחירי השכירות לא מפסיקים לטפס וחצו את רף ה-4,000 שקל בממוצע

חיים כץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

מליאת הכנסת אישרה את בקשת החסינות של ח"כ חיים כץ

(עדכון) - לפני כשבועיים קיבלה ועדת הכנסת את בקשתו של ח"כ כץ להעניק לו חסינות, וכעת הבקשה אושרה גם במליאה ● ח"כ גדעון סער: "כל הרטוריקה של 'עיר מקלט' לא מתאימה כאן" ● משמר הדמוקרטיה לבג"ץ: לבטל את הענקת החסינות לח"כ כץ

איציק אברכהן, מנכ”ל שופרסל, יוני שסטוביץ, בעלי חברת שסטוביץ / צילומים: שלומי יוסף, רפי דלויה

הסיפור המוזר סביב הייבוא המקביל של מותגי בישום ששסטוביץ משווקת

רשת הפארם Be החלה לייבא בשמים ביבוא מקביל, כדי להוריד מחירים ולשפר רווחיות • אלא שאז, בעיתוי ובדרך שמעוררים תהייה, משרד הבריאות נכנס לתמונה

נשים בדירקטוריון - הוועדים המנהלים של האוניברסיטאות

באוניברסיטאות יש הרבה סטודנטיות - אך לא מספיק דירקטוריות

בעוד שנשים מהוות כ-60% מקרב הסטודנטים באוניברסיטאות, בוועדים המנהלים הן פחות מרבע

הבורסה בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

נעילה מעורבת בבורסה: אלקטריאון זינקה ב-16%, מניות הביטוח קפצו

מניות הביטוח זינקו על רקע דחייה של יישום תקן חשבונאי בהוראת רשות שוק ההון ● סאמיט התחזקה בכ-6% על רקע מחיקת החברה הבת בלונדון ● בזן הודיעה על החלטת עיריית חיפה שלא לחדש היתר זמני לצנרת שבה היא משתמשת ● בי.ג'י.איי נסקה בכ-40% על רקע כניסה למלונאות ודיור מוגן

ריאן מואנד / צילום: איל יצהר, גלובס

לאחר ההנפקה מגיעה התביעה: מתווך שחיבר בין גולדמן זאקס לחברת המימון החוץ בנקאי מלרן טוען כי הוא זכאי ל-50% ממניותיה תמורת 15 מיליון שקל

עו"ד ירון ברנהולץ טוען כי יזם את העסקה בה אמור בנק ההשקעות האמריקאי להעמיד למלרן מסגרת אשראי של 350 מיליון שקל ● טוען כי "בעל השליטה ריאן מואנד החליט לקטוף את פירות העסקה שיזם בחוסר תום לב קיצוני" ● מלרן: "אין בסיס לתביעה"

מימין: מטוס של אל על, אוריין ומלון הרודס של פתאל / צילומים: סיון פרג' ומצגות חברות. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

גם פתאל בפנים: יותר מ-20 חברות בבורסת ת"א כבר "נדבקו" בווירוס הקורונה וספגו ירידות חדות

בין הנפגעות הבולטות: אוריין, אל על וכנפיים ● היום הצטרפה אליהן פתאל החזקות, לאחר שדיווחה על צפי לביטול הזמנות

ניר ברקת / צילום: איל יצהר

פרשנות: על הרומן של ניר ברקת עם העובדים וההסתדרות, ומה קרה לפיל שבחדר

מאז אתמול ברקת מוביל בגאון את הקמפיין הכלכלי של הליכוד ● והסיסמאות שלו אולי לא חדשות, אבל נשמעות מצוין גם בפעם השלישית, הרביעית והחמישית שמשמיעים אותן

יוסי פתאל / צילום: יחצ

פתאל נגד מנכ"ל משרד הבריאות: "אמירות חסרות אחריות ולא מקצועיות"

מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת עונה למשה בר סימן טוב: "אמירות חסרות אחריות ולא מקצועיות" ● ושר החקלאות מבקש לא לאשר כניסת עובדים חדשים מתאילנד

נפתלי בנט / איל יצהר

האם נפתלי בנט באמת הפחית את ירי הרקטות ב-80%

בנט מתפאר שגישתו הנחרצת צמצמה את הירי מעזה פי חמישה ● ספרנו שיגורים ● המשרוקית של גלובס

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 16 בפברואר

אתמול באיכילוב: 8 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

אראל סגל / צילום: איל יצהר, גלובס

ההשעיה הסתיימה: אראל סג"ל יחזור מחר להגיש את תוכניתו בתאגיד

ביום חמישי הושעה סג"ל זמנית מתאגיד השידור בעקבות השתתפותו בסרטון בחירות של הליכוד ● היום הודיע התאגיד כי "הובהר לסג"ל כי כעיתונאי בשידור הציבורי מצופה ממנו להקפיד על שמירת הקוד האתי, ובתום הבירור הוחלט כי הוא ישוב להגיש את תוכניתו החל ממחר"

שאול אלוביץ’, סטלה הנדלר, עמיקם שורר / צילום: שלומי יוסף

החלו הליכי השימוע לנאשמים בפרשת בזק

ל"גלובס" נודע כי השימוע למנכ"לית הנדלר התקיים ביום ראשון והשבוע צפוי השימוע לעמיקם שורר ● גם אלוביץ' צפוי לעבור שימוע, ואם יואשם גם בתיק בזק, בנוסף לתיק 4000, ינוהלו נגדו שני משפטים פליליים במקביל ● בימים ובשבועות הקרובים יתקיימו הליכי השימוע גם של יתר החשודים: אור אלוביץ', אלי קמיר, רון איילון ולינור יוכלמן

החטאים של התקשורת - המודל העסקי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

חטא המודל העסקי: זמן להכיר במציאות - זהו הרגע של גופי המדיה להפסיק ולבנות על שוק הפרסום

הנגיסות הראשונות הגיעו מהאינטרנט, אחריהן באו פייסבוק וגוגל וגזרו את חלקן • אפשר להמשיך לטמון ראש בחול ולהמתין לרגולטור, אבל עדיף לכלי התקשורת להכיר בכך שהפסידו במאבק על שוק הפרסום, ולבסס את המודל העסקי על גביית תשלום עבור תוכן ● פרויקט מיוחד

תצפית מלמעלה - נווה אילן ירושלים / יח"צ

לקראת המעבר לאולפנים החדשים: חשש בחדשות 13 מפני גל פיטורים

בהנהלת החברה מסרבים להתחייב שלא ייצאו בחודשים הקרובים למהלך של פיטורי צמצום - "והדבר", כך טוען הוועד, "מדליק נורה אדומה של ממש"