גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: סיפוח? בקעת הירדן תחילה

המחלוקת בישראל ביחס לגורלם העתידי של השטחים הפכה במשך שנים למחלוקת ביחס לזכויותיהם בהווה של המתיישבים בשטחים אלה ● עד כמה מוצדק הפער המשפטי שקיים בין ערי הקו הירוק ליישובים שמחוצה לו, ומה משמעותו האמיתית של רעיון סיפוח? ● דעה

היועץ לביטחון לאומי לשעבר של ארה"ב, ג'ון בולטון ורה"מ נתניהו בבקעת הירדן / צילום: קובי גדעון לע"מ
היועץ לביטחון לאומי לשעבר של ארה"ב, ג'ון בולטון ורה"מ נתניהו בבקעת הירדן / צילום: קובי גדעון לע"מ

מרוב העניין הפוליטי הלוהט שמייצר רעיון הסיפוח, אנחנו נוטים לעיתים להתעלם מהעובדה שהחלת החוק בבקעת הירדן אינה רק עניין סמלי או לאומי. היא אפילו לא רק מכשיר מדיני. היא קודם כול עניין משפטי. היא חלק מתמונה רחבה מאוד של טיפול במאות-אלפי ישראלים המתגוררים כיום ברחבי יהודה והשומרון, ושזכויותיהם נרמסות יום-יום ושעה-שעה. הם מופלים לרעה ביחס לשאר האזרחים, רק בשל העובדה שהחוק הישראלי אינו חל עליהם.

תלוי מאיזה צד של הקו הירוק את יולדת

באחד מתפקידיי הקודמים בכנסת הייתי עד להרבה מאוד מקרים כאלה של הפליה. הנה דוגמה קטנה שיכולה להבהיר עד כמה חמור הפער שמתקיים כיום משני עבריו של הקו הירוק. בישראל שמצטופפת בתוך גבולותיו הצרים של הקו, אוסר החוק לפטר עובדת בזמן ההיריון או חופשת הלידה. החוק הזה כל-כך מתבקש שלפעמים אנחנו שוכחים שפעם היה בו צורך.

ביישובי בקעת הירדן, ובשאר יישובי יהודה והשומרון, החוק הזה שחוקקה הכנסת לא חל במשך שנים רבות. הנפגעות מכך היו כל אותן הנשים המועסקות אצל מעסיקים ישראלים. לא רק היהודיות נפגעו. כל העובדות, בין שהן בעלות אזרחות ישראלית ובין שהן ערביות תושבות יהודה ושומרון, לא זכו להגנת החוק בתקופה הכי רגישה שלהן, ובלי שיש להן אפשרות אמיתית למצוא עבודה חלופית בזמן הזה. הפגיעה היא לא רק בהן, אלא רחבה יותר וכוללת את בני זוגן וילדיהן המושפעים מכך ישירות.

לצערי, החור המשפטי הזה אינו עניין תיאורטי בלבד. העובדות האלה פוטרו לא פעם תוך ניצול חולשתן. יצא לי לטפל בעצמי במקרה מהסוג הזה שבו נאלצתי להסביר למפוטרת בחופשת לידה, כי אין לי אפשרות לעזור לה. החוק הישראלי לא חל עליה, וזה היה סוף הסיפור מבחינתה.

החוק הזה אינו החוק היחיד שלא חל בבקעה, ביהודה או בשומרון. רוב מוחלט של חוקי העבודה אינם חלים באזורים האלה. אין חובה להפריש פנסיה; ואין איסור להעסיק קטינים בשעות שבהן הם אמורים ללמוד בבית-הספר.

ולצד חוסרים אלה, עוד רבים-רבים מחוקי המגן המעניקים את הזכויות הבסיסיות ביותר לאזרחי ישראל העובדים, אינם חלים על העובדים בבקעה.

ואלה לא רק חוקי העבודה. בשטח שבו מתגוררים, נרצה בכך או לא - כמעט חצי מיליון ישראלים, חלה כיום מערכת חוק שונה מאוד מזו שקיימת בישראל. זאת, למרות העובדה שהתקופה שישראל מחזיקה בשטחים אלה ארוכה בהרבה מזו שבה לא החזיקה בהם.

האנשים שגרים ב"לשם" או ב"עלי זהב" נולדים ומתים בדיוק כמו חבריהם שמתגוררים בפתח-תקווה או בתל-אביב. הם לומדים ועובדים, מתחתנים ומתגרשים, מבקשים איכות חיים, בונים בתים, מנהלים עסקים, מתחנכים, צורכים תרבות, זקוקים לשירותי רפואה וסיעוד, ועושים כל דבר שעושים בני משפחותיהם בישראל שמהעבר השני. ובכל זאת, המשפט באזור הזה שונה לחלוטין.

החקיקה הצבאית פותרת חלק קטן מהבעיות האלה, אבל היא תמיד מפגרת אחרי הכנסת, ולעולם לא תוכל להשוות את זכויותיהם המשפטיות של הישראלים בבקעה לזכויות אחיהם בישראל הקטנה. הכנסת שחוששת כל-כך מכותרת של "סיפוח", "מיני סיפוח" או "סיפוח זוחל", מתרחקת מאוד מהחלה של חוקים ביהודה ושומרון, ורק לעיתים נדירות מצליחה לחוקק חוק המחיל את עצמו על תושבי יהודה והשומרון.

שיתוף-פעולה נדיר, שהייתי עד לו בין חברת-הכנסת לשעבר אורית סטרוק לחברת-הכנסת מרב מיכאלי, הצליח להביא לשינוי קטן. אחרי שנים שבהן סכנת הפיטורים ריחפה מעל נשים בזמן היריונן וחופשת הלידה שלהן, הוציא האלוף צו נקודתי שמנע פיטורים של נשים נוספות בסיטואציה דומה.

מספיק קרוב ומספיק רחוק

אלא שהמקרה הזה של שיתוף-פעולה של ימין ושמאל פוליטיים, נחשב לחריג מאוד. המאבק הפוליטי על עתיד השטחים הפך ברבים מהמקרים למאבק פוליטי שבו זכויותיהם של המתיישבים הפכו לסוג של בנות ערובה. התפיסה המקובלת בשמאל רואה בנורמליזציה של חיי המתיישבים סכנה לאפשרות העברת השטחים האלה בעתיד, לידי הערבים. מבחינתם, הנורמליזציה עלולה להפוך ללגיטימציה. החלת המשפט עלולה לשדר "חלילה" הסכמה להיאחזות בשטח.

הסופר דויד גרוסמן המשיל בספרו "הזמן הצהוב" את יחסה של ישראל המחזיקה ביהודה ושומרון, לאדם המהלך במסדרונות קופת-חולים ומחזיק בדגימת השתן שלו. הוא מחזיק אותה קרוב מספיק לגופו, כדי שלא ייקחו אותה ממנו, ורחוק מספיק מגופו כדי שלא יזהו אותה איתו. אפשר רק להניח מה היה אומר הפסיכואנליטקאי ד"ר זיגמונד פרויד על עולם דימויים שכזה. אבל לעניינינו מספיק לומר שגרוסמן מזהה, ובצדק, שניות שאופיינית לישראל ביחס לשטחי הבקעה, יהודה והשומרון.

אלא שיותר משישראל מאופיינת בשניות ביחס לגורל השטחים, היא מאופיינת בשניות ביחס לתושביהם. מצד אחד, היא מעריצה אותם, ומצד שני מפחדת מהם. היא רואה בהם חלוצים, אך גם נבלים. היא רואה בהם אחים לכל דבר ועניין, אך מרגישה מספיק בנוח כדי להותיר אותם במשך שנים בחושך. במסגרת משפטית מפגרת. כזו שאינה מאפשרת להם איכות החיים שלה זוכים שאר אזרחי המדינה. זה נראה לרבים מאזרחי ישראל כסיטואציה הגיונית. הרי הם בחרו לשבת בשטח נתון במחלוקת.

אלא שהמחלוקת הלגיטימית שקיימת בישראל ביחס לשטחים אלה, והשניות שמאפיינת את המדיניות הישראלית ביחס לאדמה, אינה צריכה להשליך על יחסה של ישראל לאדם. ביחס לתושבים שמתגוררים באזורים אלה, לא אמורה להתקיים כל שניות. החוק הישראלי צריך לחול באזורים אלה בצורה מלאה כל זמן שהתושבים חיים שם. ככל שממשלה עתידית תחליט להעביר חלק משטחים אלה לישות מדינית אחרת, ניתן יהיה לשנות בקלות את החוק החל בהם. האפשרות להסדר מדיני בזמן עתיד אינה אמורה לגזור סבל לתושבים בזמן הווה.

"ראש הממשלה עדיין לא קיבל החלטה"

ראש הממשלה בנימין נתניהו, הודיעו בכירים בליכוד, ממתין השבוע לאור ירוק מהבית הלבן לפני שיחליט על סיפוח הבקעה. התחושה הציבורית היא שזה עומד לקרות בימים הקרובים. אלא שכאן חייבים לומר שזו לא הפעם הראשונה שרה"מ ממתין לתשובה אמריקאית שתאפשר סיפוח.

זה נשמע כאילו ישראל על סף פריצת דרך בנושא. אלא שבניגוד לבגין ז"ל, שהחיל את החוק הישראלי ברמת הגולן בתוך יום אחד, וללא כל תיאום עם ארה"ב, המתין נתניהו להסכמות שכאלה לאורך כל הקדנציה האחרונה. בכל פעם שהצעה לספח חבל ארץ ביהודה ושומרון עלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה, וההצעות האלה עלו לא מעט פעמים, המחזה הזה חזר על עצמו.

ריכזתי את הוועדה הזו בין השנים 2015 ל-2019, ואני יכול להעיד שהתופעה חזרה על עצמה באופן מדויק פעם אחר פעם. בחדר הוועדה היה רוב מוחלט של שרים שביקשו לתמוך בהצעת החוק. אבל אז ביקשו אנשיו של ראש הממשלה להמתין להכרעתו. הוועדה המתכנסת במליאת הממשלה הייתה יוצאת להפסקה עד להכרעתו של האיש מהקומה שלמטה. אלא שההכרעה הזו לעולם בוששה לבוא.

בכל פעם אותה תמונה: חברי הוועדה ממתינים וממתינים, אך ראש הממשלה "עדיין לא קיבל החלטה". כידוע, סדר היום של ועדת השרים לחקיקה אינו נקבע בהפתעה. התחושה הייתה תמיד כי אלה לא האמריקאים שטרם קיבלו החלטה, אלא גורם בכיר במשרד ראש הממשלה. מפעם לפעם ההכרעה נדחתה.

מה נשתנה הפעם הזו מהפעמים הקודמות?

השחקנים הציניים משוכנעים שנתניהו ממתג את עצמו כעת בתור "האיש מן הבקעה" רק מטעמים פוליטיים. כדי שלא ייאלץ להפוך ל"איש מן הוועדה"; זו שמבקשת לדחות את בקשתו לחסינות מפני כתב אישום. אם לא יצליח לשנות את סדר היום ולדחות את הדיון בוועדת הכנסת "בשל ההזדמנות ההיסטורית" שנוצרה, יצליח בוודאי לשנות את השיח אודותיו.

המסך הקטן שישדר לאזרחי ישראל את המתרחש בכנסת, יפוצל. בצידו האחד יופיע מדינאי גדול המבקש לספח את בקעת הירדן, קונצנזוס ישראלי שבו תומכים, במידה כזו או אחרת, שלושת-רבעי מחברי-הכנסת. בצד השני יופיעו חברי גוש ה-65, ויעסקו בפוליטיקה הקטנה של דחיית בקשתו לחסינות של ראש הממשלה, וזאת בשעה שההיסטוריה הועידה אותו לקבוע את גבולה המזרחי של ישראל.

סערה גיאו-פוליטית מושלמת?

אני מאלה שלא יודעים לאן מכוון ראש הממשלה, ואיני מתיימר לדעת את מניעיו במקרה זה. ייתכן שהוא סבור ששנת הבחירות בארה"ב יחד עם אירועי יום השואה הבינלאומי, ההסכמה הפנים-ישראלית הרחבה והבחירות השלישיות, ייצרו סערה גיאו-פוליטית מושלמת. זמן שאין מתאים ממנו לרעיון הסיפוח ולקבלתו במינימום נזקים.

אני סבור, ששאלת טעמיו של נתניהו משנית, עד לא חשובה. מהלך הסיפוח חשוב ונכון, ואני מציע להתרכז בתועלת האובייקטיבית שתצמח ממנו והרבה פחות בטעמיו הסובייקטיביים של ראש הממשלה. אין להם רלוונטיות לשיפוטו המוסרי, הפוליטי והמשפטי של האקט הדרמטי הזה.

בעיניי, סיפוח הבקעה מתבקש. הבעיה היא רק שתיחומו לאזור הבקעה צר מדי. אחרי שסיפוח השטח יצליח בבקעה, אני מציע לשכפל אותו ביהודה ושומרון באופן רחב יותר. המלצתי היא - להכריז על מהלך הסיפוח הקרוב כ"בקעת הירדן תחילה". זה ייתן קריאת כיוון חשובה למה שאמור להתרחש בהמשך. 

הכותב שימש כיועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. כן שימש כמרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

רכבת המימן של אלסטום בגרמניה / צילום: Serene Stache, AP

הסכם ראשוני: אלסטום הצרפתית תקנה את בומברדייה הקנדית ב-7 מיליארד דולר

זהו ניסיון נוסף של אלסטום להתמזג עם חברה ובכך להגדיל את התחרות מול חברת CRRC הממשלתית הסינית - ספקית הרכבות הגדולה ביותר בעולם

עובדים מפרקים את השלטים של כנס המובייל בברצלונה שהתבטל בגלל וירוס הקורונה / צילום: Nacho Doce, רויטרס

הנזק מביטול כנס המובייל בברצלונה בגלל הקורונה גדול משנדמה: "שליש מהמכירות בסכנה"

ביטול כנס המובייל בברצלונה הסב נזק כלכלי ישיר לחברות שנערכו לקיומו, אך הנזק המשמעותי הוא אובדן התועלת העקיפה - הקשרים שלא נוצרו וההסכמים שלא נחתמו ● יהודית ימפולסקי מאמדוקס: "היו מתוכננות לנו מאות פגישות קריטיות" ● רפי סווירי מ-Walkme: "תעשייה שלמה פינתה זמן, יהיה קשה לשחזר את זה"

משה ברקת / צילום: רפי קוץ

ברקת דוחה יישום הוראות תקן חשבונאי לחברות הביטוח; מניותיהן קופצות בבורסה בתל אביב

הממונה על שוק ההון, משה ברקת, דוחה את יישום הוראות תקן חשבונאי 17 לחברות הביטוח ● אייל דבי, לאומי שוקי הון: "ההקלה שניתנה לחברות מהווה גם הקלה למשקיעים"

זוהר לוי - יו"ר סאמיט / צילום: יחצ

מכונת המזומנים של זוהר לוי: מחיקת החברה הבת מהמסחר בלונדון תניב לסאמיט תזרים של 176 מיליון אירו

סאמיט, הפועלת בשוקי הנדל"ן של ישראל וגרמניה, נסחרת בשווי שיא של 3.9 מיליארד שקל, לאחר שמנייתה הניבה תשואה של 800% בעשור האחרון ● החברה הבת, סאמיט גרמניה, מעוניינת לבצע רכישה עצמית של שליש ממניותיה, בפרמיה של 1.4% על מחיר המניה בבורסה

נפתלי בנט / איל יצהר

האם נפתלי בנט באמת הפחית את ירי הרקטות ב-80%

בנט מתפאר שגישתו הנחרצת צמצמה את הירי מעזה פי חמישה ● ספרנו שיגורים ● המשרוקית של גלובס

הבורסה בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

נעילה מעורבת בבורסה: אלקטריאון זינקה ב-16%, מניות הביטוח קפצו

מניות הביטוח זינקו על רקע דחייה של יישום תקן חשבונאי בהוראת רשות שוק ההון ● סאמיט התחזקה בכ-6% על רקע מחיקת החברה הבת בלונדון ● בזן הודיעה על החלטת עיריית חיפה שלא לחדש היתר זמני לצנרת שבה היא משתמשת ● בי.ג'י.איי נסקה בכ-40% על רקע כניסה למלונאות ודיור מוגן

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 16 בפברואר

אתמול באיכילוב: 8 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

בנימין נתניהו / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

נתניהו ביקש מזנדברג קיזוז בהצבעת החסינות של כץ - אך הופיע ותמך

ל"גלובס" נמסר כי בנימין נתניהו פנה לח"כ תמר זנדברג, שילדה בת בימים האחרונים, בבקשה להתקזז איתה בהצבעה היום ● בקשת החסינות של ח"כ כץ עברה ברוב של 62 נגד 43

הרכבת הקלה בירושלים. משתלבת במרקם העירוני/צילום: נחשון פיליפסון

קו הכסף: כך הרוויחו יזמי הרכבת הקלה בירושלים מיליארד שקל על חשבון המדינה

בעלי המניות של הזכיינית סיטיפס עשו עסקה חלומית בזמן שהמדינה שילמה שכר לימוד אסטרונומי ● בין המרוויחים: קרן המורים והגננות שעשתה סיבוב מדהים עם תשואה של מאות אחוזים תוך פחות מ-4 שנים

בני גנץ / צילום: דנה בר-און, יח"צ

ח"כ גנץ: דיון החסינות של כץ יהיה האחרון, אקים ועדה חיצונית

יו"ר כחול לבן הודיע כי יפעל להוציא את הדיונים על החסינות מהכנסת ולהעביר אותם לוועדה שתוכל לקבל "החלטה עניינית ומקצועית" ● "עצם הדיון של חברי הכנסת בחסינות חבריהם הוא פתח לשחיתות"

הפגנה של מקומיים נגד המפעל של טסלה / צילום: PAWEL KOPCZYNSKI, רויטרס

מאסק מול הגרמנים: המפעל הראשון של טסלה באירופה מעורר סערה עוד לפני שנפתח

המפעל הראשון והמדובר של טסלה באירופה, והרביעי בסך-הכול בעולם, יוקם דווקא בעיירה גרונהיידה, לא הרחק מברלין ● למה נבחרה דווקא היא, כיצד תתיישב השמרנות הגרמנית עם אחת החברות פורצות הדרך בתעשיית הרכב, ואיך זה קשור לפצצות ולנמלים ● קן לציפור, גרסת אילון מאסק

חומר פעיל חדש בקנאביס? / אילוסטרציה: שאטרסטוק

בתי המשפט פוסקים לנפגעי תאונות מאות אלפי שקלים לרכישת קנאביס

כמה פסקי דין שניתנו לאחרונה בתביעות של נפגעי תאונות דרכים מלמדים כי בתי המשפט הכירו בצורך של תובעים הסובלים מכאבים לקבל מחברות הביטוח מאות אלפי שקלים לצורך רכישת קנאביס רפואי

בנו של עופר דקל / צילום: תמונה פרטית

"לפני משבר הקורונה תכננו להעביר את המפעל למקום גדול יותר. מה יהיה אחריו?"

איך ייראה שיקום של מפעל מושבת שהעסיק עד לפני חודש עשרות עובדים וסיפק סחורה לכל העולם? עופר דקל נערך לבקרת נזקים במפעל הטקסטיל שאותו הוא מנהל יחד עם אשתו ננה ● יומן ווהאן, פרק שני

יוסי פתאל / צילום: יחצ

פתאל נגד מנכ"ל משרד הבריאות: "אמירות חסרות אחריות ולא מקצועיות"

מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת עונה למשה בר סימן טוב: "אמירות חסרות אחריות ולא מקצועיות" ● ושר החקלאות מבקש לא לאשר כניסת עובדים חדשים מתאילנד

השופט דוד רוזן/ צילום: יונתן בלום

הנציב ממליץ לנקוט בצעדים נגד ראש יחידת התביעות: ניסתה לכסות את העובדות

ההמלצה של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות באה במסגרת בירור תלונה שבה הגיע לנציבות התייחסות שאינה משקפת נכונה את עובדות האירוע של נשוא התלונה

אמיר אוחנה / צילום: רפי קוץ

לשון הרע לא מדבר אל ביהמ"ש: עד כמה באמת משתלם לתבוע דיבה בישראל

החוק בארץ מקל בכל הנוגע להגשה ולניהול תביעות לשון הרע ומאפשר לתבוע כ-70 אלף שקל ללא צורך בהוכחת נזק ● אולם מבדיקת "גלובס" עולה שלא תמיד משתלם לרוץ לביהמ"ש: מתוך 66 תביעות שהוגשו בינואר אשתקד, טרם ניתן פסק דין מנומק אחד, על אף שב-27 תיקים הדיון הסתיים

תל אביב./  צילום: גיא ליברמן

מחירי השכירות בישראל נחשפים לראשונה: איפה הם זינקו ואיפה תמצאו 3 חדרים ב-4,000 שקל לחודש

לפי מדד של הלמ"ס המתפרסם לראשונה, אשקלון היא העיר שבה עלו מחירי השכירות בצורה החדה ביותר, למרות המצב הביטחוני • בת"א תשלמו על דירת שני חדרים כמו על דירת חמישה חדרים בב"ש • לפי הנתונים, מחירי השכירות לא מפסיקים לטפס וחצו את רף ה-4,000 שקל בממוצע

פרויקט תמ"א 38 בביצוע בקרית ביאליק / צילום: פאול אורלייב

מעדיפים פינוי-בינוי? צריך לעבוד קשה בשביל זה

המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה לסיים את תמ"א 38 באוקטובר 2022, אבל בשביל שהחלופה, פינוי-בינוי, תתפוס תאוצה של ממש, דרושים כמה מהלכים הכרחיים

ערן יעקב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"נוכל להתמודד טוב יותר עם העלמות מס אם נעבור לתהליך של מניעה"

מנהל רשות המסים ערן יעקב התייחס היום לחשיפת "גלובס" בנוגע לתוכנית הרשות לחייב את כל העסקים במשק לדווח על כל עסקה מעל 5,000 שקל ● "לא צריך להתלונן על התהליך אם הוא ימגר את התופעה שפוגעת בכסף של כולנו"

נחום ביתן / צילום: שלומי יוסף

חבל ההצלה של יינות ביתן מתרופף: הספקים מכנסים ישיבות חירום וסמנכ"ל הכספים המיועד מוותר על המינוי

אחרי שכבר נראה היה שיינות ביתן חוזרת למסלול בזכות ההלוואה הגדולה מקרן כלירמרק, סימני השאלה צפים שוב • לפי שעה לא ברור אם תשלים את העסקה ובאיזה מתווה • ל"גלובס" נודע שבינתיים ספקים בינוניים חוששים ומכנסים ישיבות חירום, וסמנכ"ל הכספים המיועד חוזר בו מהמינוי