גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: תוך שבוע, שוק התקשורת גדל בשתי קבוצות נוספות

שני אירועים שהתרחשו בשבוע שעבר עתידים להיות רבי-השפעה: בקשת מיזם הסיבים האופטיים IBC למכור חבילות אינטרנט, ומזכר הבנות בין בעלי אקספון חזי בצלאל לבין קשת להקמת אופרציה תפעולית בשוק האינטרנט • במקביל, משרד התקשורת אמר שוב "לא" לבזק ● דעה

מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן והשר דוד אמסלם. / צילום: יוסי זמיר
מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן והשר דוד אמסלם. / צילום: יוסי זמיר

שני אירועים התרחשו בשבוע שעבר בשוק התקשורת המקומי, ונדמה שאף אחד לא התעכב יותר מדי לנתח את משמעותם: הראשון היה בקשת חברת IBC (מיזם הסיבים האופטיים) למכור חבילות אינטרנט, והאירוע השני הוא מזכר ההבנות שנחתם בין איש העסקים חזי בצלאל, הבעלים של קבוצת אקספון, ובין זכיינית הטלוויזיה קשת. אירוע נוסף מהתקופה האחרונה שראוי להתעכב עליו, ואשר מקרין על השוק, הוא סירוב משרד התקשורת לאפשר לבזק להנגיש שירותי טלוויזיה על גבי האינטרנט.

מבלי ששמנו לב כמעט, בשבוע שעבר צמחו לנו ממש מתחת לרדאר שתי קבוצות תקשורת נוספות. אמנם במקרה של בצלאל עדיין צריך לחכות ולראות האם תהיה בכלל עסקה - קשת אמורה להיכנס כשותפה אסטרטגית בקבוצת אקספון), אבל כבר אפשר לומר ששוק התקשורת התרחב.

1. משרד התקשורת מנשים חולה גוסס

השימוע שפרסם משרד התקשורת בעניין בקשתה של IBC ממשרד התקשורת למכור חבילות אינטרנט הוא אירוע שולי מצד אחד, אבל יש לו פוטנציאל נפיץ מצד שני. רק לפני כחצי שנה קיים שר התקשורת דודי אמסלם מסיבת עיתונאים שבה נתן למיזם רישיון חדש. זה היה רישיון שהתבסס על חוות-דעת כלכלית של אגף כלכלה במשרדו, שבשורה התחתונה קבעה כי ללא הקלות משמעותיות למיזם, הוא לא ישרוד, המשקיעים שתכננו להיכנס אליו ייסוגו, והוא יקרוס. ולכן נתן משרד התקשורת למיזם את הרישיון החדש שאומר שבמקום פריסה אוניברסלית המיזם יידרש לפריסה של ב-40% פריסה בלבד. לא ניכנס כאן לכל ההבטחות והמטרות המקוריות שלשמן הוקם המיזם, ומה המדינה ציפתה שייעשה בתחום תשתיות התקשורת בתוספת המענק בסך 150 מיליון שקל שקיבל מהמדינה. במקום זאת נשאל מה השתנה מלפני חצי שנה, שהיום בא המיזם ומבקש הקלה כה משמעותית - בדמות מכירת חבילות אינטרנט - שבלעדיה הוא עלול לקרוס?

לפני חצי שנה המיזם היה "רווחי ללא מכירה של חבילות אינטרנט" והיום הוא כבר עומד בפני קריסה אם לא יקבל הקלה? מה גילה אמיר לוי, מנכ"ל IBC כיום ולשעבר הממונה על התקציבים, שבתקופתו באוצר קיבל המיזם 150 מיליון שקל, והוא מכיר היטב את הנושא (וודאי גם את חוות-הדעת באגף התקציבים שטענה כי אסור להזרים למיזם כסף כי הוא לא כלכלי) ממקום מושבו הנוכחי?

הסיפור פשוט ונחשף בתחילת השבוע ב"גלובס" - התוכנית של המיזם לגייס 400-300 מיליון שקל חוב כדי להמשיך לפעול. מתברר שהגופים המוסדיים לא מגלים התלהבות יתרה מהרעיון לתת כסף למיזם, בעיקר על רקע האי ודאות באשר לסלקום תחת המנכ"ל הנכנס, אבי גבאי. לא ברור כיצד הוא רואה בעיני רוחו את האסטרטגיה של סלקום, ולכן מבחינת מנהלי השקעות בגופים המוסדיים בהשקעה יש סיכון.  

מבחינת בעלי המניות של IBC, הדרך להגביר את סיכויי הגיוס היא במתן הקלות נוספות ממשרד התקשורת, ולכן פנו למשרד שייתן אישור לשירות החדש של מכירת חבילות אינטרנט.

התנהלות משרד התקשורת והטיפול בבקשה המחודשת להקלות למיזם בפעם המי-יודע-כמה לדעתי לא מוסיפה לו כבוד. לא מתקבל על הדעת ששר התקשורת אמסלם, שזעם כשנדרש לאשר את העסקה לכניסת קרן ההשקעות סרצ'לייט לבזק לפני כחודשיים, בטענה שהוא נדרש לאישור מהיועץ המשפטי לממשלה שכן מדובר בהטבה שהוא נותן למיזם, יאשר עכשיו חלוקה של הטבות והקלות על ימין ועל שמאל למיזם שלא ברור אם יצליח.

זה אירוע לחקירה של מבקר המדינה - איך מדינה מחברת על דעתה חברה כושלת למכונת הנשמה באמצעות הטבות רגולטוריות כל חצי שנה? זה לא תקין ולא הגיוני. כבר היה עדיף לעזור לחברות הקיימות שמשקיעות בתשתיות ושיש להן סיכוי כלכלי להצליח, מאשר לתת מכות חשמל למיזם בכל כמה חודשים רק משום שמישהו במשרד התקשורת לא מוכן להודות בטעות.

המשרד נתן לכל המפעילים זמן של שבועיים להגיב לשימוע - שבועיים בלבד - ואחרי בקשות של המפעילים הוא הסכים לדחייה של שלושה ימים בהגשת התגובות. אחרי עוד לחץ הוא הסכים לארכה של עוד שלושה ימים. סליחה, מה הלחץ? פתאום המשרד עובד לפי לוח הזמנים של IBC וגיוסי ההון שלה? האם זה באמת התפקיד שלקח על עצמו משרד התקשורת? או שהוא חושש שאם לא יזדרז תישף האמת הקשה: בתוך חצי שנה החברה שנתן לה הקלות ותלה בה תקוות אומרת שהיא עומדת בפני משבר חמור אם לא תמכור אינטרנט. 

2. בצלאל מניח אקדח על השולחן

הרבה גבות הורמו בשוק עם היוודע דבר המיזם שבמסגרתו קשת חוברת לאקספון של חזי בצלאל כדי להקים אופרציה תפעולית בשוק האינטרנט. חבירה בין שתי החברות נשמעת מאוד הגיונית מבחינת בצלאל, שמחפש שותף כבר תקופה ארוכה, אבל מבחינת קשת לא ברור מה היא עושה שם. ההערכה בשוק היא שקשת רואה את שיתופי הפעולה בין חברות הטלקום וחברות השידורים בעולם לשידורי טלוויזיה באינטרנט, וזה דוחף אותה לחבור למפעיל תקשורת. גם לא ברור מדוע בחרה באקספון דווקא, שהיא שחקן נישה, עם אחיזה בשוק כספק אינטרנט לא משמעותית, להקים מיזם שעתיד למכור חבילות תקשורת ויתחרה בשחקנים הקיימים. קשת, על כל כוחה המשמעותי בשוק הטלוויזיה, לא הייתה יכולה למצוא שחקן במשקל כבד כדי לעשות את המהלך? לא ברור.

מה שבטוח אבל, שבצלאל הוא שם אקדח על השולחן. הוא אומר לשחקנים בשוק שאם הוא לא יירכש, הוא ימשיך להסב להם נזק והפעם לא רק בסלולר דרך המותג WE4G אלא גם בטלוויזיה.

האם משרד התקשורת נתן דעתו על המשמעויות של הרחבת התחרות בתחום הטלוויזיה דרך קשת? בטוח שלא, אבל מה שבטוח הוא שהצביעות חוגגת והיא באה לידי ביטוי עם היוודע הסירוב של המשרד לתת לבזק להיכנס לטלוויזיה במודל של הנגשת תוכן. בזק לא ביקשה להיות שחקן טלוויזיה ולרכוש תוכן, היא ביקשה לאפשר ללקוחות האינטרנט שלה לבחור את ספק הטלוויזיה שלהם ולרכוש אותו דרכה.

הסירוב בא כי משרד התקשורת ממשיך להפעיל את האסטרטגיה היחידה שלו מול בזק - לומר לא לכל דבר. האסטרטגיה הזו, יש לומר, אינה מבוססת על ניתוח מקצועי מעמיק, או על הבנה עמוקה של הכוחות השונים בשוק, היא מבוססת על דבר אחד ויחיד לטעמי - פחד עמוק ומשתק. על פי משרד התקשורת כל מה שטוב לבזק, רע למשרד התקשורת ורע לשוק. כך למשל, מונע משרד התקשורת מבזק לספק שירות אינטרנט מלא, ועל הדרך, לוקח מדינה שלמה בשבי ה"באנדל ההפוך" (שירות הכולל ספק ותשתיות אינטרנט תחת חשבונית אחת), שאותו הוא מתכוון לאפשר ל-IBC למשל.

לא פעם כתבנו כבר על האבסורד שבו מדינת ההייטק מחוברת לאינטרנט דרך ספק תשתית וספק שירות. משרד התקשורת מבין את העיוות החמור הזה, אבל אותו פחד מונע ממנו לתקן את העוולה הצרכנית העצומה הזו. כך גם התקבלה במשרד התקשורת ההחלטה להתנגד לשירות התוכן שבזק ביקשה להשיק. במשרד התקשורת יודעים ומבינים שככל הנראה אין להם סמכות להתערב ולעצור את בזק. מדובר בסופו של דבר בציוד קצה שעליו מותקנות אפליקציות, בדומה לכל טלוויזיה חדישה שקונים היום בכל חנות. ההבדל היחיד הוא שבזק מבקשת להציע ללקוחותיה גם שירותי חיוב וגבייה, אבל שירותים אלו אינם שירותי תקשורת וברור שאינם כלולים בסמכויותיו של משרד התקשורת. במשרד התקשורת סומכים על זה שמכתב רשמי מהם ירתיע את בזק ויעצור אותה מלהתקדם. במדינה מתוקנת אין מקום לכזו התנהלות של משרד ממשלתי.

ממשרד התקשורת נמסר: "משרד התקשורת פועל לפתיחת השוק לתחרות לטובת הצרכנים, המשרד פועל באופן מקצועי בתהליכי קבלת החלטות. המשרד מתנהל באופן גלוי ובשקיפות מלאה בכלל תהליכי קבלת החלטות כנדרש על פי דין, ככל שהמשרד יתבקש, יעביר את התייחסותו למשרד מבקר המדינה". 

עוד כתבות

איציק אברכהן, מנכ”ל שופרסל, יוני שסטוביץ, בעלי חברת שסטוביץ / צילומים: שלומי יוסף, רפי דלויה

הסיפור המוזר סביב הייבוא המקביל של מותגי בישום ששסטוביץ משווקת

רשת הפארם Be החלה לייבא בשמים ביבוא מקביל, כדי להוריד מחירים ולשפר רווחיות • אלא שאז, בעיתוי ובדרך שמעוררים תהייה, משרד הבריאות נכנס לתמונה

שאול אלוביץ’, סטלה הנדלר, עמיקם שורר / צילום: שלומי יוסף

החלו הליכי השימוע לנאשמים בפרשת בזק

ל"גלובס" נודע כי השימוע למנכ"לית הנדלר התקיים ביום ראשון והשבוע צפוי השימוע לעמיקם שורר ● גם אלוביץ' צפוי לעבור שימוע, ואם יואשם גם בתיק בזק, בנוסף לתיק 4000, ינוהלו נגדו שני משפטים פליליים במקביל ● בימים ובשבועות הקרובים יתקיימו הליכי השימוע גם של יתר החשודים: אור אלוביץ', אלי קמיר, רון איילון ולינור יוכלמן

תלונה לוועדת האתיקה אינה לשון הרע / צילום: shutterstock

בית המשפט המחוזי נגד משרד הביטחון: "פעל במגמתיות כדי להסתיר פרטי ההתקשרות עם מכון מנדל"

המחוזי קיבל את בקשת ארגון לביא שטען לחוסר שקיפות מצד משרד הביטחון ● "להתעלמות מבקשות המידע יש מחיר"

ריאן מואנד / צילום: איל יצהר, גלובס

לאחר ההנפקה מגיעה התביעה: מתווך שחיבר בין גולדמן זאקס לחברת המימון החוץ בנקאי מלרן טוען כי הוא זכאי ל-50% ממניותיה תמורת 15 מיליון שקל

עו"ד ירון ברנהולץ טוען כי יזם את העסקה בה אמור בנק ההשקעות האמריקאי להעמיד למלרן מסגרת אשראי של 350 מיליון שקל ● טוען כי "בעל השליטה ריאן מואנד החליט לקטוף את פירות העסקה שיזם בחוסר תום לב קיצוני" ● מלרן: "אין בסיס לתביעה"

אראל סגל / צילום: איל יצהר, גלובס

ההשעיה הסתיימה: אראל סג"ל יחזור מחר להגיש את תוכניתו בתאגיד

ביום חמישי הושעה סג"ל זמנית מתאגיד השידור בעקבות השתתפותו בסרטון בחירות של הליכוד ● היום הודיע התאגיד כי "הובהר לסג"ל כי כעיתונאי בשידור הציבורי מצופה ממנו להקפיד על שמירת הקוד האתי, ובתום הבירור הוחלט כי הוא ישוב להגיש את תוכניתו החל ממחר"

אסדת תמר / צילום: אלבטרוס, יח"צ

כמה תמלוגים הרוויחה המדינה ממאגר תמר עד היום?

משרד האנרגיה דיווח כי התמלוגים מגז טבעי עמדו על 842 מיליון שקל ב-2019 - הרוב ממאגר תמר ● השנה התמורה הנמוכה ביותר הגיעה מלוויתן, אך בשנה הבאה המאגר צפוי להכפיל את היקף התמלוגים

מנכ"ל אלפאבית סונדר פיצ'אי ליד מחשב קוונטי של החברה/  צילום: רויטרס

אחסון מידע על דנ"א וחיקוי מערכת העצבים: כך נראים פיתוחי המחשוב החדשים

סטארט-אפים וחברות כמו גוגל ו-IBM עושות מאמצים לפתח יכולות מחשוב קוונטיות ● המטרה: לאפשר לעולם המחשוב להתקדם, כפי שהתקדם גם ב-50 השנה האחרונות

חיים כץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

מליאת הכנסת אישרה את בקשת החסינות של ח"כ חיים כץ

(עדכון) - לפני כשבועיים קיבלה ועדת הכנסת את בקשתו של ח"כ כץ להעניק לו חסינות, וכעת הבקשה אושרה גם במליאה ● ח"כ גדעון סער: "כל הרטוריקה של 'עיר מקלט' לא מתאימה כאן" ● משמר הדמוקרטיה לבג"ץ: לבטל את הענקת החסינות לח"כ כץ

חומר פעיל חדש בקנאביס? / אילוסטרציה: שאטרסטוק

בתי המשפט פוסקים לנפגעי תאונות מאות אלפי שקלים לרכישת קנאביס

כמה פסקי דין שניתנו לאחרונה בתביעות של נפגעי תאונות דרכים מלמדים כי בתי המשפט הכירו בצורך של תובעים הסובלים מכאבים לקבל מחברות הביטוח מאות אלפי שקלים לצורך רכישת קנאביס רפואי

בני גנץ / צילום: דנה בר-און, יח"צ

ח"כ גנץ: דיון החסינות של כץ יהיה האחרון, אקים ועדה חיצונית

יו"ר כחול לבן הודיע כי יפעל להוציא את הדיונים על החסינות מהכנסת ולהעביר אותם לוועדה שתוכל לקבל "החלטה עניינית ומקצועית" ● "עצם הדיון של חברי הכנסת בחסינות חבריהם הוא פתח לשחיתות"

נורד סטרים 2. צינור הגז של פוטין / צילום: רויטרס

ארה"ב מתגאה: סיכלנו את פרויקט צינור הגז "נורד סטרים 2" מרוסיה לגרמניה

שר האנרגיה האמריקאי אמר כי הולך להיות עיכוב ארוך מאוד בהשלמת פרויקט "נורד סטרים 2"

הרכבת הקלה בירושלים. משתלבת במרקם העירוני/צילום: נחשון פיליפסון

קו הכסף: כך הרוויחו יזמי הרכבת הקלה בירושלים מיליארד שקל על חשבון המדינה

בעלי המניות של הזכיינית סיטיפס עשו עסקה חלומית בזמן שהמדינה שילמה שכר לימוד אסטרונומי ● בין המרוויחים: קרן המורים והגננות שעשתה סיבוב מדהים עם תשואה של מאות אחוזים תוך פחות מ-4 שנים

רשות המסים תחייב דיווח בזמן אמת על כל עסקה / צילומים: איל יצהר, shutterstock. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חובת הדיווח בזמן אמת על עסקאות של 5,000 שקל: בעלי העסקים ובעלי המקצוע כמרקחה

חשיפת "גלובס" על התוכנית לחייב כל בעל עסק בדיווח בזמן אמת, מסעירה את בעלי העסקים • גם אנשי המקצוע מסכימים כי מדובר בצעד מסורבל שייצור תלות במערכת הממוחשבת של רשות המסים ולא בטוח כי יפתור את בעיית החשבוניות הפיקטיביות • ואיך התוכנית מסתדרת עם הבטחות הפוליטיקאים להקל על עסקים קטנים

סמי תותח, יו"ר ומנכ"ל זמני של מטומי / צילום: יחצ

אקורד סיום: ויולה מכרה את יתרת המניות שלה במטומי; סמי תותח פרש מהחברה

ויולה החזיקה ב-9.5% ממניות מטומי, ואם מכרה אותן במחיר השוק, הרי שהיקף המכירה עומד על פחות מ-2 מיליון שקל ● למרות הצניחה החדה בשווי מטומי בשנים האחרונות, ויולה כבר החזירה למעשה את ההשקעה הראשונית שלה בחברה

רחוב רשב"ם 3, רמת השרון / הדמיה: n-trace אנטרייס הדמיה אדריכלית

דיירי הבניין במרכז רמת השרון שיקבלו דירה חדשה ומרפסת

התחדשות עירונית ברמת השרון: משלוש קומות ו-12 דירות ל-8 קומות ו-28 דירות

החטאים של התקשורת - המודל העסקי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

חטא המודל העסקי: זמן להכיר במציאות - זהו הרגע של גופי המדיה להפסיק ולבנות על שוק הפרסום

הנגיסות הראשונות הגיעו מהאינטרנט, אחריהן באו פייסבוק וגוגל וגזרו את חלקן • אפשר להמשיך לטמון ראש בחול ולהמתין לרגולטור, אבל עדיף לכלי התקשורת להכיר בכך שהפסידו במאבק על שוק הפרסום, ולבסס את המודל העסקי על גביית תשלום עבור תוכן ● פרויקט מיוחד

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 16 בפברואר

אתמול באיכילוב: 8 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

תל אביב./  צילום: גיא ליברמן

מחירי השכירות בישראל נחשפים לראשונה: איפה הם זינקו ואיפה תמצאו 3 חדרים ב-4,000 שקל לחודש

לפי מדד של הלמ"ס המתפרסם לראשונה, אשקלון היא העיר שבה עלו מחירי השכירות בצורה החדה ביותר, למרות המצב הביטחוני • בת"א תשלמו על דירת שני חדרים כמו על דירת חמישה חדרים בב"ש • לפי הנתונים, מחירי השכירות לא מפסיקים לטפס וחצו את רף ה-4,000 שקל בממוצע

מסיושי סאן, מנכ"ל סופטבנק / צילום: Takehito Kobayashi, רויטרס

אישור עסקת המיזוג של ספרינט וטי-מובייל רחוקה מאוד מהניצחון שמייסד סופטבנק ביקש להשיג

"במיזוג של ספרינט עם טי-מובייל היה קושי אדיר", אמר מסיושי סאן, מייסד ומנכ"ל סופטבנק, אחרי החלטת בית המשפט בארה"ב, "אבל לפחות הרווחנו ממנו המון כסף" ● כמה סאן נסוג מהיעדים השאפתניים שלו לספרינט? כנראה שמאוד

נחום ביתן / צילום: שלומי יוסף

חבל ההצלה של יינות ביתן מתרופף: הספקים מכנסים ישיבות חירום וסמנכ"ל הכספים המיועד מוותר על המינוי

אחרי שכבר נראה היה שיינות ביתן חוזרת למסלול בזכות ההלוואה הגדולה מקרן כלירמרק, סימני השאלה צפים שוב • לפי שעה לא ברור אם תשלים את העסקה ובאיזה מתווה • ל"גלובס" נודע שבינתיים ספקים בינוניים חוששים ומכנסים ישיבות חירום, וסמנכ"ל הכספים המיועד חוזר בו מהמינוי