איך ישתנה המיסוי ומה עם המשק הפלסטיני? כל התשובות לשאלות הכלכליות מאחורי תוכנית המאה

נשיא ארה"ב וראש ממשלת ישראל הציגו בבית הלבן את תוכנית המאה שאמורה לשים קץ לסכסוך הישראלי-פלסטיני • מה שנראה פשוט במסיבת העיתונאים, הופך למאתגר כאשר מפרקים את היוזמה לגורמים • כל מה שצריך לדעת על היתרונות והמכשולים של תוכנית השלום ההיסטורית

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ורה"מ בנימין נתניהו / צילום: רויטרס, Gripas-Yuri-ABACA
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ורה"מ בנימין נתניהו / צילום: רויטרס, Gripas-Yuri-ABACA

מתי אפשר ליישם את תוכנית המאה?

התוכנית מורכבת מפרקים שניתן ליישם אותם באופן מיידי ומחלקים ארוכי-טווח. המדינה הפלסטינית, למשל, אמורה לקום אחרי ארבע שנים של הסתגלות ומשא מתן בין הצדדים. הקמת המדינה מותנית בפירוק חמאס ושאר ארגוני הטרור מנשקם, לרבות ארסנל הטילים והרקטות שלהם וזו רשימה חלקית של הדרישות.

החלק הכלכלי של התוכנית הוצג בוועידה בבחריין בחודש יוני וגם הגורמים האופטימיים ביותר בסביבה מעריכים שייקח שנים לקדם אותו.
הפרק שקל יותר ליישם עוסק בהחלת החוק הישראלי על ההתנחלויות. כיום יש בשטחים ערבוב של מערכות חוקים שונות, לרבות עותומניות, והריבון הוא המושל הצבאי, כלומר אלוף פיקוד מרכז. כל חקיקה בישראל נזקקת לצו אלוף כדי שתהיה אפשרות להחיל אותה גם מעבר לקו הירוק. הדבר משפיע על חיי היום יום של המתנחלים, בעיקר על תוכניות בנייה שנזקקות לאישור המנהל האזרחי.

היישום של החלת החוק אפשרי, אפילו בהחלטת ממשלה בלבד, אך יש קולות בליכוד שקוראים להביא את ההחלטה לכנסת, בין השאר כדי להביך את כחול לבן וחברי הכנסת הימניים של המפלגה.

היועץ המשפטי, אביחי מנדלבליט, אמר כי "כשמדובר בממשלת מעבר, בוודאי שיש צורך בהקפדה על ריסון. ויחד עם זאת כשהממשלה תפנה ותבקש, עוד לא הגיעה בקשה, כשהיא תגיע נבחן את זה לפי הכללים. היו דברים מעולם, היו תהליכים מדיניים בממשלת מעבר. נבחן מה הדחיפות עכשיו ועל בסיס זה נקבל את ההחלטות. אני לא שולל כלום".

גם בעבר ממשלות קיבלו היתרים לקדם מהלכים מדיניים לפני מערכות בחירות. סביר שהחלטה כזו תיתקל בעתירות לבג"ץ. עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו, המהלך חיוני במיוחד לקראת הבחירות כדי להראות שאין מדובר בדיבורים בלבד. נתניהו ירצה להראות הישג של ממש - אולי ההישג האחרון שלו בתפקיד, אבל ללא ספק הגדול ביותר.

במשרד ראש הממשלה כבר מוכנות הצעות החלטה לממשלה על החלת החוק הישראלי על כל ההתנחלויות, בשתי פעימות. האחת על בקעת הירדן וצפון ים המלח, והשנייה על שטח ההתנחלויות ביהודה ושומרון. מדובר בשטחי ההתנחלויות עצמן ולא באופן גורף בכל השטח שמיועד לסיפוח. בסך הכול מדובר בכ-150 ישובים וקרוב לחצי מיליון ישראלים מתנחלים.

נתניהו היה נחרץ כשדיבר על כך בזמן הצגת התוכנית וגם בתדרוך לעיתונאים. גם דוברו יונתן אוריך הודיע על כך בציוץ בטוויטר. במהלך הלילה חל שינוי, ג'ארד קושנר, חתנו של הנשיא טראמפ ואחד מכותבי התוכנית, אמר בראיון לכריסטיאן אמנפור ב-CNN כי להערכתו החלת הריבונות לא תתרחש בזמן הקרוב.

טראמפ בנאומו דיבר על ועדה ישראלית-אמריקאית שתעסוק בכך. סביר להניח שנתניהו יקבל תמיכה גם מהאמריקאים, ברגע שהסוגיה תגיע להצבעה. הוא יצטרך לנסח את החלת החוק כך שלא תיגע בישובים פלסטינים שנמצאים בתחומי הריבונות הישראלית המתוכננת, ולקבוע שהיא תחול רק על האזרחים הישראלים.

האם הערבים שמתגוררים ביהודה ושומרון יקבלו תעודות זהות כחולות?

בשטחים שאמורים להיות מסופחים לפי התוכנית גרים כמה עשרות אלפי פלסטינים, חלקם בישובים זמניים - בדואים או חקלאים נוודים בבקעת הירדן - וחלקם ביישובי קבע שסמוכים להתנחלויות, כמו בגוש עציון ואפרת.

התוכנית מדברת על החלת ריבונות בכמה שלבים. ישראל מתכוונת לממש פעימה ראשונית שמתייחסת רק לאזרחים הישראלים שבהתנחלויות קרי המתנחלים ולא הפלסטינים.

איך? ראשית ביהודה ושומרון החלת החוק הישראלי תהיה על שטחי ההתנחלויות עצמן ולא על כל מה שביניהן, ושנית החוק יחל על האזרחים הישראלים, כלומר ביטול השלטון הצבאי/אזרחי רק על המתנחלים.

במועצות האזוריות בקעת הירדן וצפון ים המלח המצב מורכב יותר, מאחר שהכוונה היא להחיל את הריבונות על כל השטח שבו גרים אלפי פלסטינים. בתוכנית יש סעיפים שעוסקים בהסדרת מעמדם של פלסטינים וישראלים שיישארו לגור תחת ריבונות הצד השני. ההצעה שתוגש לממשלה בשבוע הבא, תתייחס למעמד הפלסטינים בשטחים אלה, וככל הנראה תוציא אותם מהמשוואה.

האם תושבי השטחים שיסופחו יהיו זכאים לקבל שירותים מהמדינה?

לא בשלב הנוכחי. החלת החוק הישראלי תהיה על אזרחי ישראל תושבי השטחים ולא על הפלסטינים. בשלב מתקדם יותר הכוונה היא למצוא נוסחאות כגון אלה שחלות על תושבי מזרח ירושלים שמוגדרים תושבים וזכאים לביטוח לאומי, שירות רפואי וכו', אך הם מצביעים רק לעירייה ולא זכאים להצביע לכנסת.

מה זה יעשה לכלכלה הישראלית והפלסטינית?

בטווח הארוך, השקעות של עשרות מיליארדי דולרים, בעיקר בתשתיות ברשות הפלסטינית שבראשה עומד אבו מאזן, אמורות להפוך את האזור לנמר כלכלי ייחודי עם משאבי אנרגיה עצומים, כוח אדם איכותי לצד כוח עבודה זול, ומיקום במרכז העולם בין מזרח למערב.

אפשר להתייחס לדברים בציניות, אבל חלק מהמהלכים עשויים להבשיל, בעיקר בכל מה שנוגע להפשרה בין ישראל לבין מדינות ערב הסוניות, בדגש על מדינות המפרץ. ההיגיון הכלכלי והמדיני של התוכנית קובע כי כשהפלסטינים יבינו את הפוטנציאל האדיר, להפוך למדינה מתקדמת עם אורח חיים ברמה מערבית, הם יצטרפו. אומרים שההיגיון עדיין לא הגיע למזרח התיכון. התרחבות של אזורי תעשייה, מסחר ומיזמים אחרים, בשל החלת הריבונות, תביא ליצירת עשרת אלפי מקומות תעסוקה לפלסטינים.

הכלכלה הפלסטינית בדרך לעשור של שגשוג
 הכלכלה הפלסטינית בדרך לעשור של שגשוג

מה יקרה למפעלים ביו"ש?

כבר כיום המפעלים בבעלות ישראלית פועלים בהתאם לחקיקה הישראלית, שבצווים של אלוף הפיקוד הועברה גם לשטחים. החלת הריבונות תעביר את סמכויות המנהל האזרחי בנושאים כמו אכיפת חוקי עבודה, רווחה, תקני איכות סביבה, פליטת מזהמים וכו', אל משרדי הממשלה הרלוונטיים. למנהל האזרחי מחלקות מקבילות למשרדי הממשלה, ואלה ככל הנראה יצומצמו.

האופטימיים מקווים שהחלת הריבונות תגדיל את ההשקעות במפעלים אלה, ואולי תסיר מהם את הדימוי השלילי בעולם.

למפעלים האלה יש יתרון: יכולת לגייס עובדים פלסטינים שנחשבים לכוח עבודה זול בהשוואה לעובדים שגרים בתחומי הקו הירוק.

החיסרון, חקיקה אירופית שמגבילה שיווק מוצרים מתוצרת מפעלים מחוץ לקו הירוק. זה כנראה לא ישתנה בקרוב.

מה לגבי היתרי בנייה?

עד כה משרד הביטחון היה אחראי על מתן היתרי הבנייה, ואלה ניתנו במשורה, אם בכלל. כעת תועבר הסמכות למשרדי הממשלה האזרחיים, ויוקמו ועדות תכנון ובנייה מחוזיות אזרחיות שאינן בשליטת קציני צה"ל והמנהל האזרחי.

החלת החוק הישראלי צפויה להגביר את הבנייה בשטח הישובים הקיימים, כבר בטווח הקרוב. בבקעת הירדן ובצפון ים המלח, שם הריבונות היא על כל שטחי המועצות, צפויה תנופה של ממש ואולי אף הקמת ישובים חדשים.

מה יקרה בתחום המיסוי?

שיטת המס בישראל היא פרסונלית ולכן מי שמוגדר כתושב ישראל, יחויב במס בישראל על כלל הכנסותיו, כולל אלה שהפיק בחו"ל. בפן הטריטוריאלי נקבע כי גם תושב חוץ שהפיק הכנסה בישראל - חייב במס.

יהודה, שומרון ורצועת עזה לא נחשבו עד כה לחלק ממדינת ישראל ומגבולותיה הטריטוריאליים. התושבים באזורים אלה לא נחשבו לכאורה לתושבי ישראל ולא היו אמורים לשלם מס. למה לכאורה? כי בפועל המדינה לא ויתרה על ההכנסות ממסים מישראלים שמתגוררים באזורים אלה וגם מהמפעלים באזור. לפקודת המס הוכנסו הגדרות ש"לכדו" גם את תושבי האזור בתוך רשת המס.

בפקודת מס הכנסה מופיעה הגדרה לאזורים אלה, שזכו לכינוי "האזור", ובמסגרתה נקבע כי הכנסות ורווחי כלל תושבי האזור חייבות במס על פי חוקי המדינה, כאילו היו תושבי ישראל. עוד נקבע, כי המפעלים והחברות ביהודה ושומרון כפופים לחוקי המס של המדינה, וכן זכאים ליהנות מהטבות המס המוענקות למפעלים, על פי חוקי עידוד השקעות הון.

"האזור" הוגדר כ"יהודה והשומרון וחבל עזה כולל השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו שנחתם בקהיר בין ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני".

המשמעות היא כי סיפוח של שטחי יהודה ושומרון לא ישנה את מדיניות המס שהייתה נהוגה עד כה. לכל היותר ההחלטה תייתר את הצורך בהגדרת "האזור", מאחר שתושבי יהודה ושומרון יהפכו לתושבי ישראל באופן פורמלי. 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988