גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המיזם של אריק שמידט שרוצה להאיץ את המחקר במדעי החיים

קרן הון הסיכון Innovation Endeavors של מנכ"ל גוגל לשעבר ויו"ר אלפאבית אריק שמידט והישראלי דרור ברמן השיקה לאחרונה את חממת דיפ לייף במטרה לקדם את המחקר בתחום הביוטק ע"י שילוב של יכולות חישוביות

יו"ר אלפאבית אריק שמידט ודרור ברמן / צילומים: רויטרס, יח"צ; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
יו"ר אלפאבית אריק שמידט ודרור ברמן / צילומים: רויטרס, יח"צ; עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"הסופר-אבולוציה בדרך", זו הסיסמה שמופיעה בכניסה לאתר האינטרנט של קרן הון הסיכון innovation Endeavors שייסד ב-2010 מנכ"ל גוגל לשעבר ויו"ר קבוצת אלפאבית אריק שמידט, יחד עם הישראלי דרור ברמן, עוד לפני פרישתו מאלפאבית.

"אנחנו חיים במצב קבוע של סקרנות", מעידים על עצמם באתר בכירי הקרן, שמראשית דרכה הייתה פעילה מאוד בישראל. בשיאה היו בה ארבעה שותפים ישראלים או ישראלים לשעבר, ולדברי ברמן, כמחצית מהמיזמים שבהם השקיעה היו בעלי זיקה ישראלית כלשהי. כעת הקרן מחפשת בישראל מיזמים בתחום מדעי החיים.

בשיחה עם "גלובס", ברמן מספר על היכרותו עם שמידט ועל הדרך להקמת הקרן. "הייתי לוחם ביחידה מיוחדת של המודיעין ואחר כך למדתי מחשבים וביואינפורמטיקה באוניברסיטת בן גוריון, וב-2007 הגעתי לאוניברסיטת סטנפורד ללימודי תואר שני. אריק, ששמר על תפקידו כמרצה לצד לתפקידו בגוגל, היה אחד המרצים שלי ועבדתי איתו על כמה פרויקטים.

"בשיחות שלנו העמקנו בשאלות כמו לאן העולם הולך, כיצד הטכנולוגיות המתפתחות כעת יכולות להשפיע על העולם שלנו ועל התעשיות המסורתיות. הבנו שיש צרכים של קיימות ושל האוכלוסייה שהטכנולוגיה לא מטפלת בהם כראוי, ואם נמשיך להתקדם בהם לינארית, זה לא יהיה מדהים. ראינו שיש צורך בהתקדמות טכנולוגית דרמטית במדעי החיים, במזון, בתחבורה ובטכנולוגיות למגורים עירוניים".

בחלק מהתחומים האלה עסק שמידט גם כיו"ר אלפאבית. הוא הוביל את הקבוצה להשקעה במיזמים שגירדו את תקרת האפשרי, בתחומים כמו חלל, קיימות, מניעת קיצוניות באינטרנט ומלחמה בהזדקנות.

לדברי ברמן, שמידט והוא הבינו שלא הכול רע. "הטכנולוגיה מתקדמת במהירות רבה מאי-פעם, ואפשר להשתמש במהפכות טכנולוגיות שמתרחשות עכשיו כדי להאיץ מהפכות נוספות בתחומי טכנולוגיה ותעשייה נוספים", הוא אומר. בהתחלה, היה שמידט המשקיע העיקרי בקרן. היום הוא משקיע בה לצד משקיעים נוספים, בעיקר פרטיים.

חברות התרופות הגדולות כבר בפנים

באפריל האחרון השיקה הקרן את Deep Life, מיזם הפועל לשילוב מדעי החיים ותחום המחשוב. הכוונה אינה לבריאות דיגיטלית כפי שאנחנו מכירים אותה היום, אלא לשימוש ביכולות מחשוב כדי להאיץ מחקר ופיתוח בתחום הביוטק. "בשנים האחרונות הולכת ונוצרת זירת מחקר ופיתוח חדשה בממשק שבין התפתחות קוד המחשב לבין היכולת לפענח ולקודד את החיים עצמם", נכתב באתר הקרן על המיזם החדש.

לפי הצהרת הקרן, מטרת המיזם היא לזהות בעיות קשות במיוחד לפתרון בתחום מדעי החיים ולהשתמש במחשוב ובעיקר בבינה מלאכותית ולמידת מכונה כדי לעזור לפתור אותן. בניגוד לרוב האקסלרטורים, שנותנים מימון לשלבי הפעילות הראשונים בלבד, בהשקת דיפ לייף נאמר כי הקרן תקצה לחברות שיפעלו במסגרת המיזם הון עבור כל שלבי הצמיחה שלהן. בקרן מקווים גם להעניק לחברות גישה למומחים, כולל מדענים, למקבלי החלטות, למידע שלא קל להגיע אליו וללקוחות ושותפים, כמו גם לתת להן פידבק ראשוני על המוצר ויכולות של זיהוי שווקים.

מטרה נוספת של הקרן היא ליצור שותפות בין החברות הפועלות במסגרת המיזם, כפי שקרה במיזמים קודמים שלה, Farm2050 בתחום האג-טק ו-Team8 בתחום הדאטה והסייבר. דיפ לייף תהיה אחראית לגייס טאנלטים בכירים, שותפים ומשקיעים, ואחר כך תעשה לחברות ספין אוף כדי שיוכלו להפוך לחברות עצמאיות. בין הגורמים שכבר מעורבים במיזם - חברות התרופות הענקיות פייזר ו-GSK, חברת התרופות הדנית Leo Pharma, בית החולים מאונט סיני, חברת האנזימים לתעשייה Novozymes, חברת הביטוח ואספקת שירותי הבריאות קייזר בארה"ב ושירותי בריאות כללית מישראל, וגורמים מהאקדמיה, ובהם פרופ’ אביב רגב, ביולוג חישובי מוביל ממכון ברוד המשותף לאויברסיטאות הרווארד ו-MIT. המיזם לא גייס בינתיים הון משלו, אולם הקרן תשקיע בו 333 מיליון דולר, הון שגייסה לפני שנה וחצי.

"לצורך פתרון בעיות בביולוגיה ורפואה, אנחנו רוצים לנצל שלוש התפתחויות עיקריות בעולם המדעי: מידע בכמויות שלא הכרנו, יכולות חישוביות במהירות ויעילות שגם לא הכרנו וחומרה, כמו אוטומציה רובוטית (שיכולה למשל להאיץ ניסויים קליניים) וביולוגיה סינתטית (היכולת לייצר כל מולקות DNA שהיא מתוך תוכנה)", אומר ברמן.

"רוב תעשיית מדעי החיים בנויה על החוקר שאוסף מידע, מפתח השערה, עורך ניסוי ומסיק מסקנות. הגישה הזו עובדת, אבל היא איטית. למידת מכונה מאפשרת לגבש אינסוף השערות, ולבדוק אותן מול כמויות גדולות של מידע.

"למשל, אחת החברות שלנו שעוסקת בגידול מזון רצתה לבדוק מהו תהליך הגידול האופטימלי בסביבה סגורה ומבוקרת של צמח מסוים למאכל, ללא מזיקים וכימיקלים. החברה בנתה האנגר ענק מלא בחיישנים, והיא אוספת עשרות מיליוני נקודות מידע על הצמח. למעשה, הצמח הזה כל הזמן נמצא בניסוי. מה יקרה אם ניתן 22 שעות אור במקום שמונה שעות? או נדליק ונכבה לסירוגין? אם האור יהיה בתדרים מסוימים? בעבר, אגרונום גיבש השערה על בסיס מחקרים קודמים והבנת מנגנון הצמח ומה שראה בפועל. ישב מישהו בחברת זרעים וגיבש השערה, ואז הקימו לו ניסוי בשדה. זה עובד, אבל אפשר להגיע למסקנות הרבה יותר מהר".

"צפיפות גבוהה של טאלנט בישראל"

בעוד שתחום האג-טק מטופל במסגרת הקרן, מיזם דיפ לייף מתעניין במיוחד בנושא של ביולוגיה בתעשייה. "אפשר להשתמש בחיידק או באורגניזם זעיר במקום בכימיקלים לתעשייה. אנחנו יכולים לגרום היום לחיידק לייצר כמעט כל חומר ביולוגי שאנחנו מכירים. גם במקרה הזה, אפשר להריץ המון ניסויים במקביל באופן אוטומטי, ולבחון את ההשפעה של שינויים קטנים בגנטיקה של החיידק או התא על התוצאה הסופית בתהליך הייצור.

"כל התעשיות עוברות שינוי, למשל תעשיית החלל שמייצרת היום עשרות לוויינים בגודל של כיכר לחם ואוספת באמצעותם מידע רציף מכל העולם. כל התעשיות נמצאות במצב של אבולוציית מידע מטורפת. במדעי החיים המצב במובנים מסוימים מאוד מתקדם ובמובנים מסוימים נמצא הרבה אחרי השאר, והצורך הוא גדול מאוד. אנחנו חושבים שהמומחיות שלנו היא לספק תובנות לחברות שלנו בתחום מדעי החיים, לגבי האופן שבו מהפכות המידע של הזמן האחרון יצרו יכולות ליצור שינויים דרמטיים בשיטות העבודה. אנחנו חושבים שנוכל לעזור ליזמים שלנו להגיע לתוצאות הרבה יותר מהר".

דוגמה לחברה שהקרן משקיעה בה, והיא מסוג החברות שדיפ לייף מעוניינת לטפח, היא Ukko, שהוקמה על ידי ענת בינור, יזמת ישראלית שעשתה דוקטורט ב-MIT. היום היא מנכ"לית החברה. "החברה בוחנת אילו חלבונים במזון גורמים לאלרגיות, ובודקת אם ניתן להשתמש בידע שלנו על הגנטיקה של הצמח כדי להחליף את מה שמפריע. השינוי הוא ברמת הזרע", אומר ברמן. החברה גייסה הון מאינוביישן אנדבורז וארבעה משקיעים נוספים, ביניהם קושלה ונצ’רס הישראלית.

דוגמאות נוספות לחברות שאוגדו תחת דיפ לייף הן Freenome שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי לאתר דפוסים של סמנים ביולוגיים בדם המעידים על קיומה של מחלת סרטן בראשיתה (ללא צורך לזהות, בהכרח, את תאי הסרטן עצמם), וחברת Dewpoint Therapeutics, שיש לה גישה חדשה לפיתוח תרופות - התמקדות באיברונים שאינם מוקפים בממברנה. המדענים שעל בסיס מחקריהם הוקמה החברה מעירכים שאיברוני םאלה מעורבים במחלות רבות ובראשן מחלת ניוון השרירים ALS.

"אנחנו מנסים להיות בחזית", אומר ברמן. "אנחנו חושבים הרבה על רפואה מותאמת אישית, על בדיקות שיחסכו שימוש בתרופות מיותרות. אנחנו רוצים להאיץ את תהליכי גילוי התרופות ופסילתן בחלק מהמקרים, עוד לפני שמגיעים לניסויים רחבי היקף".

המיקוד בישראל אינו סנטימנטלי, אומר ברמן, אלא נובע מיכולות החוקרים והיזמים כאן. "בישראל יש צפיפות של טאלנט גבוהה יותר מאשר בכל מקום אחד, ובמיוחד בתחום הביולוגיה החישובית. אנשים לומדים במוסדות הטובים בעולם, ואז הם חוזרים לארץ ועושים דברים מאוד מעניינים". 

עוד כתבות

מסעדה סגורה בסיאטל. בעל המסעדה חוסם את החלונות כדי למנוע ביזה / צילום: Ted S. Warren, AP

OECD: חודש מרץ מסתמן כגרוע בהיסטוריה מבחינה כלכלית

על-פי סקירה שמפרסם היום הארגון, הסימנים לכניסה למיתון באירופה ובגוש האירו חזקים יותר מכפי שהיו במהלך משבר 2008 ●לפי כותבי הסקירה, לא ניתן כעת לצפות מתי המיתון יגיע לסופו, אולם ככל שהסגרים יתארכו הפעילות הכלכלית צפויה להתאים את עצמה למציאות החדשה

דודו זבידה, מנכ"ל קבוצת מבנה / צילום: כדיה לוי, גלובס

"חשובים מכל הם העובדים שהצלחנו לשמור גם בימים קשים אלו"

לדברי דודו זבידה, מנכ"ל קבוצת מבנה, "אנו מנסים ככל הניתן לשמור על השגרה. המרכזים המסחריים והלוגיסטיים שלנו ממשיכים לפעול ברחבי הארץ, גם אם חלקית. לא הוצאנו את העובדים שלנו לחל"ת ואין לנו כוונה כזו"

עוברת אורח מסתכלת בנייד כשברקע גרפיטי בבריטניה על ההסטריה בצל הקורונה / צילום: Massimo Paolone/LaPresse, Associated Press

מצבו של ג'ונסון השתפר קלות; בספרד שוקלים לצאת מהסגר ב-26 באפריל

החום ממנו סבל בוריס ג'ונסון במשך קרוב לעשרה ימים ירד, והוא נושם בסיוע חמצן ● ברוב מדינות אירופה מספר הקורבנות ממגפת הקורונה נמצא בירידה, בבריטניה המספר ממשיך לשבור שיאים

הקורונה במספרים / אינפוגרפיק: אפרת לוי, גלובס

האם מספר החולים היומי באמת בירידה? הגרפים של מגפת הקורונה בישראל

כמה חולים אובחנו היום לעומת השבוע שעבר? כמה מהם במצב קשה וכמה כבר החלימו? כמה בדיקות כבר בוצעו בישראל וכמה מהן יצאו חיוביות? ● ״גלובס״ מציג את סיפורה של המגפה בישראל בשישה גרפים פשוטים ● בשיתוף עידן דרדיקמן ורות השקס

חלוקת מזון לנזקקים בחג בצל הקורונה  / צילום: כדיה לוי, גלובס

סולידריות במשבר או שינוי לטווח ארוך: האם האחדות החברתית תישאר גם כשהמגפה תחלוף?

החברה הישראלית המורגלת בתקופות משבר מתגייסת גם בימי הקורונה, ויוזמות אזרחיות וולנטריות לסיוע למוחלשים בחברה שוטפות את הארץ ● מומחים מנתחים אם 'ההתארגנות של השטח' תחלוף עם היעלמות הנגיף, או שהאנרגיה הזו תהפוך לתודעה שלפיה סולידריות צריכה להיות מוסדית

מישל סיבוני, מנכ''ל קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: "פלאש 90".

"הביצועים של הראל ראויים להערכה בגלל שאיכות נשמרת בעקביות ולאורך זמן"

כך אמר ראש מחלקת המחקר בלאומי שוקי הון, אייל דבי, על קבוצת הביטוח הראל, שמציגה "צמיחה אדירה בנכסים" ● "זה לא דבר של מה בכך, שהרי מכאן נגזרת בסופו של יום השורה התחתונה"

גילי רגב / צילום: איליה מלניקוב, גלובס

"יכולנו לעצור את ההתפשטות הרבה יותר מוקדם. הזהרתי מראש"

"ניבאתי אחד לאחד את מה שקורה היום, ואמרתי שחייבים להתכונן, אבל משרד הבריאות עצר את הבדיקות מסיבה לא ברורה", אומרת ל'ליידי גלובס' פרופ’ גילי רגב, האחראית האפידמיולוגית במתחם הקורונה בשיבא ● הרופאות שמובילות את המלחמה בנגיף הקורונה בישראל 

פסח בישראל בצל הקורונה / צילום: AP

העוצר נגמר, הסגר הכללי יימשך עד מחר; מניין המתים בישראל עלה ל-79

ההנחיות הנוגעות לליל הסדר הסתיימו היום ב-07:00, אך עדיין אסור לעבור בין הערים ● המרכולים והפארמים נפתחים, ומותרת ההצטיידות במצרכים חיוניים ● הסגר יימשך עד ליום שישי בבוקר, אך ייתכן והממשלה תאריך את המועד ● 9,755 בני אדם נדבקו עד כה בנגיף בהם 165 במצב קשה ו-119 מונשמים

בני גנץ / צילום: יוסי זמיר

גנץ: "לא אכנס לממשלת חירום עם הליכוד בכל מחיר"

לדברי גנץ על אף שהיו הסכמות כמעט סופיות וניתן היה כבר לברך על המוגמר, ראש הממשלה נתניהו ביקש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ● הליכוד: "ספינים תקשורתיים כוזבים של כחול לבן אינם מקרבים את האחדות אלא מרחיקים אותה"

פסח בישראל בצל הקורונה / צילום: AP

משרד האוצר בהבהרה חריגה: "הסגר יוסר בבוקר כמתוכנן"

במשרד הבריאות ביקשו להאריך את המגבלות שהוטלו ערב ליל הסדר ובראשן תנועה בין הערים ● במשרד האוצר מתנגדים ובהודעה חריגה מסרו הערב כי המגבלות יוסרו בשש בבוקר כמתוכנן

צלעות טלה במרינדת סחוג / צילום: דן פרץ

לא רק גפילטע: אוכל יהודי מעודכן, לא מה שחשבתם

ההגדרה לאוכל יהודי בארץ ובעולם היא כבר מזמן לא רק כבד קצוץ וגפילטע פיש ● המטבח היהודי-איטלקי מתערבב עם היהודי-הולנדי, עם המזרח אירופי ועם הישראלי, ויוצר שעטנז טעים ומשמח ● וגם: יין שמגיע עד הבית

קירה רדינסקי / צילום: איל יצהר, גלובס

ד"ר קירה רדינסקי רוצה את שיתוף הפעולה שלכם כדי לחזות מה יהיה המקום הבא שבו תתפרץ המגפה

המדענית שהתפרסמה כמי שפתחה יכולות לניבוי העתיד, רוצה לחזות עכשיו באמצעות הסטארט אפ שייסדה את היישוב הבא שבו תתפרץ הקורונה, מייעצת למשרד הבריאות ואף מצויה בקרב קרדיטים סוער עם מכון ויצמן ● מנכ"ל החברה יונתן עמיר: "המטרה היא לתמוך בהחלטות כמו איפה להחמיר את הסגר"

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

מענקים מהירים והגנה על השקעות מוסדיים: תוכנית הסיוע של המדינה לתעשיית ההייטק בימי הקורונה

האוצר יעביר לרשות החדשנות באופן מיידי 1.25 מיליארד שקל, כחלק מהתקציב השנתי שלה, שישמשו בעיקר למענקים בתמורה לתמלוגים ● המדינה תספק למוסדיים מנגנוני הגנה במטרה לעודד אותם להשקיע בחברות הייטק בהיקף של 2 מיליארד שקל

סוחרים מודאגים בוול סטריט צופים בנשיא טראמפ / צילום: Mark Lennihan, Associated Press

חבילת חילוץ של הפד הובילה את וול סטריט לנעילה חיובית, מניות חברות התעופה טסו

הפד הכריז על תוכנית 2.3 טריליון דולר לתמיכה בעסקים ● שיעור האבטלה בארה"ב עומד על 4.4% ● נעילה חיובית באירופה, הפוטסי זינק ב-2.9% ● נעילה מעורבת בבורסות אסיה: בורסת אוסטרליה זינקה, הניקיי ביפן ירד

נעמה קוטרמן, מפיצה סחורה עבור חקלאים / צילום: יאיר עוז

הישראלים שוויתרו על תשלום שכר הדירה ואלו שממשיכים לשלם לעוזרת

בעלת הבית שוויתרה על שכר הדירה, התיכוניסטית שמספקת אוכל לנזקקים, הפנסיונר שממשיך לשלם לעוזר, השכירה בחל"ת שמסייעת לחקלאים והפעיל החברתי שגייס 2 מיליון שקל ליתומי הקורונה • כמה דוגמאות מייצגות לביטויי האלטרואיזם המציפים אותנו בימי הקורונה

מפלס הכנרת עולה? מה אפשר לקנות מסביב לה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

מפלס הכנרת בעלייה? איזה נכס אפשר לקנות מסביב לה

קוטג' בן 5 חדרים ב-1.63 מיליון שקל או בית בן 8 חדרים ב-1.2 מיליון

פגישת עבודה דרך זום  / צילום: רויטרס

גוגל והסנאט האמריקאי אסרו על עובדיהם להשתמש בזום

בגלל פרצות אבטחה: גוגל שלחה דוא"ל לכל העובדים שהתקינו את אפליקציית שיחות הווידאו הפופולרית והודיעה להם כי האפליקציה תיחסם עוד השבוע ● וכמה ישראלים חגגו את ליל הסדר באפליקציה?

אישה בשדה התעופה בווהאן מתכוננת לחזור הביתה ביום הראשון לשחרור לאחר הסגר / צילום: AP

במקום שבו הכל התחיל: הסגר בווהאן נגמר אחרי 77 ימים. כך זה נראה בתמונות

המקור להתפרצות מגפת הקורונה שהתפשטה בכל העולם במהירות מטילת אימה היא עיר הממוקמת במרכז סין. מאז ה-23 בינואר 11 מיליון תושביה שהו בסגר, בעוד כל העולם לוטש עיניים בחשש, ועכשיו בתקווה ● היום, בחג החירות של היהדות, הם יצאו לחופשי

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: Tom Nicholson, רויטרס

ראש ממשלת בריטניה ג'ונסון שוחרר מטיפול נמרץ; יישאר באשפוז בבית החולים

צבא גרמניה יעביר מכונות הנשמה לבריטניה, מרקל הפצירה בציבור הגרמני להישמע להנחיות "למרות מזג האוויר היפה", הרשויות בספרד רואות "סימנים מעודדים" במלחמה בהפצת הנגיף וגם באיטליה שוקלים יציאה הדרגתית מצעדי הסגר

סימולטור הקורונה של גלובס / אינפוגרפיק: אפרת לוי, גלובס

סימולטור הקורונה של גלובס: בואו לבדוק איך ההתנהגות שלכם תשפיע על התפשטות המגפה

חושבים לנסוע להורים לחג? להחלטות שתקבלו בשבועות הקרובים תהיה השפעה קריטית על החיים של כולנו ● סימולטור הקורונה של "גלובס" מאפשר לבחון את התרחישים האפשריים, בהתאם להתנהגות הציבור ● היכנסו ובדקו מה יכול לקרות בישראל ובשאר העולם ● פיתוח: ירון שמש