גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חטא הפייק ניוז: התנועה נגד עיגול פינות - ארגוני בדיקת העובדות חודרים לעיתונים הגדולים בעולם

אי-דיוק בעובדות היא מחלה עיתונאית מוכרת שגורמת לקוראים לחשוד בדיווחים • כדי לשקם את האמינות, עיתונים שואבים השראה מהתנועה הפורחת של בודקי עובדות • במה יכולות שיטות שנועדו להיאבק בהטעיות של פוליטיקאים להשפיע על העיתונות, ואיך זה עובד אצלנו? ● פרויקט מיוחד

החטאים של התקשורת - פייק ניוז / אילוסטרציה: אפרת לוי, גלובס
החטאים של התקשורת - פייק ניוז / אילוסטרציה: אפרת לוי, גלובס

50% מהידיעות העיתונאיות כוללות שגיאות - זה היה הממצא הבולט במחקרו המכונן של מיצ'ל צ'רנלי, שנערך ב-1936. צ'רנלי פיתח שיטה אמפירית למדידת הדיוק של הדיווחים, שנשענה על חוות דעתם של אנשים ונשים שהיו שותפים לאירועים המסוקרים. בשמונת העשורים שחלפו מאז שוכללו שיטות המדידה, אבל הממצאים, לפי העורך וחוקר התקשורת אורי פז, מלמדים על הידרדרות, "מגמה של תקשורת המהלכת בעקביות על מדרון חלקלק של מעידות וטעויות". מחקר מקיף שנעשה בארה"ב ב-2007 כבר איתר שגיאות בכ-60% מהידיעות.

אמון הוא דבר שהעיתונות צריכה לזכות בו. אבל המחקרים המעטים שנעשו בישראל מראים שחוץ מהחשד באינטרסים הפוליטיים, הכלכליים והמסחריים של כלי התקשורת ובעליהם, קיימת בעיה פשוטה של דיוק בפרטים. בסוף העשור הקודם בחנו צבי רייך ולינור קאן 121 ידיעות פלילים שראו אור בכמה עיתונים ואתרי אקטואליה ישראליים, ומצאו ששלושה רבעים מהן כללו לפחות טעות אחת - משיבושים בכתיבת שמות ועד ניסוח מטעה של הכותרת.

ברבים מהפרמטרים, "הארץ", עיתון "רציני" לשיטת החוקרים, דייק קצת יותר מעיתונים "פופולריים" דוגמת "ידיעות אחרונות" ו"מעריב", והעיתונים המודפסים כולם היו מדויקים יותר מעיתוני האינטרנט. אבל תחלואים רבים היו משותפים לכולם, החל בהשמטת מידע רלוונטי וכלה בפרסום מספרים שגויים.

הביקורת פונה פנימה

איך משכנעים את הקוראים להאמין למה שכתוב בעיתון? נתיב אחד שגופי תקשורת פונים אליו בשנים האחרונות הוא אימוץ הטכניקות של ארגוני בדיקת עובדות, ולפעמים הטמעתם במערכת. "גלובס" לא היה הראשון. קדמו לו בין השאר "לה-מונד" הצרפתי, שטיפח את גוף הבדיקות Les Decodeurs, ו"ניו יורק טיימס", שקלט בודקת עובדות בוגרת "פוליטיפאקט", אחד מארגוני הבדיקה הוותיקים בארצות-הברית.

בודקי העובדות הפכו בעשור האחרון לתנועה עולמית תוססת. הם שילשו את מספרם בין 2014 ל-2018.

אבל הם התמקדו לרוב בחשיפת טענות כוזבות של פוליטיקאים ובמאבק ב"פייק ניוז" - ידיעות מפוברקות ברשת. הם לא עסקו בתיקון פנימי של העיתונות. גם כשכלי תקשורת ממסדיים פרשו עליהם חסות, הם הוסיפו בדרך כלל להתמקד בשגיאות של אחרים. גם אנחנו ב"משרוקית" לא בודקים, בשלב זה, את הידיעות והכתבות ב"גלובס" עצמו.

אז מה תורם החיבור עם בודקי עובדות לאמינות של העיתון? דבר ראשון, עיתונאים משמשים לעתים קרובות ערוץ הפצה לשגיאות, שלא לומר שקרים, שהמסוקרים מוכרים לקהל. הכתבים לא מייצרים את הטעויות האלה, אבל מחוסר זמן לבדוק אותן - וייתכן שמסיבות אחרות - מעבירים אותן הלאה. מערכת נפרדת של בדיקת עובדות יכולה לצמצם את התפשטות הנגע.

אבל חשוב יותר: בודקי העובדות בעולם, שעל מנת להתמודד עם טענות של פוליטיקאים משמאל ומימין היו חייבים להפגין אמינות עילאית, פיתחו עם השנים עקרונות עבודה מחמירים. חלק מהעקרונות האלה נבדלים מהפרקטיקות של העיתונות המסורתית, ותובעים משאבים שעיתון יומי אולי יתקשה להקדיש לכל סיפור וסיפור. ובכל זאת הם יכולים לחלחל בהדרגה לכל עבודת העיתון.

5 כללים, למען הדיוק

חמישה עקרונות מפתח כאלה מעוגנים היום בקוד המחייב של רשת בודקי העובדות הבינלאומית IFCN (International Fact Checking Network), שהוקמה ב-2015. לקוד הזה, שגם "המשרוקית" כפופה לו, יש שיניים: חברי הרשת כפופים לביקורת שנתית, ואם סטו מהכללים, תג הארגון נשלל מהם.

1. הגינות והיעדר שיוך מפלגתי. לבודקי עובדות אסור לבקר רק צד אחד במפה הפוליטית; הם מחויבים לבדוק את כולם, ולפי אותם קריטריונים. המסקנות צריכות להישען על הדיוק העובדתי בלבד. גם אם הטענה העובדתית נועדה להצדיק מדיניות ציבורית כלשהי, בודקי העובדות לא מקדמים מדיניות משלהם.

זה לא אומר שמספר הבדיקות שווה לכולם. מאחר שנציגות ונציגי המפלגות שבשלטון נוטים לקבל יותר זמן מסך, גם הדייקנות שלהם נבדקת לעתים יותר קרובות. כך זה גם ב"משרוקית": בתשע"ט בדקנו 71 טענות של אנשי ליכוד, ורק 31 טענות של אנשי כחול לבן. אבל אמות המידה אמורות להיות זהות. בפועל, כ-64% מהאמירות של אנשי כחול לבן קיבלו מאתנו ציון "לא נכון" או "לא נכון ברובו, לעומת 59% מאלה של נציגי ליכוד.

2. שימוש במקורות גלויים. בניגוד לעיתונאים רגילים, שמקורות המידע שלהם נשארים בדרך כלל מאחורי הקלעים, בודקי עובדות מספקים הפניות למידע הגולמי ששימש אותם. כך הקוראות יכולות לוודא בעצמן אם המסקנות מבוססות היטב. אמנם בעיתון מודפס אין מקום לרשימות ביבליוגרפיות ארוכות, אבל כל תחקיר של "המשרוקית" מלווה בגרסה מקוונת עם קישורים. דבקות במקורות גלויים היא עיקרון שעיתונים יכולים להטמיע גם בטקסטים אחרים, אם כי יש לו מחיר: כבודקי עובדות, אסור לנו להסתמך על שיחות רקע עם "גורמים" עלומי-שם, גם אם הוויתור מחייב לגנוז בדיקה.

3. שקיפות ארגונית וכספית. בודקי עובדות חייבים לחשוף את מקורות המימון שלהם, לדווח לקוראים על שיתופי-פעולה עם גופים אחרים, לספר מיהם העובדים ומה הרקע שלהם, ולפרט את המעמד המשפטי של הארגון. הכלל הזה חל גם על ארגון כמו "המשרוקית", שמאז הטמעתו ב"גלובס" לא נשען עוד על תרומות של קרנות ואנשים פרטיים.

4. שיטות עבודה שקופות. כדי לאפשר לקוראים לבחון ולבקר את איכות העבודה של הבודקים, הם חייבים להסביר בבהירות את כל שלבי התחקיר והכתיבה. במקרה של "המשרוקית", התהליך כולל האזנה לתפריט מאוזן של ראיונות בתקשורת הישראלית וברשתות חברתיות, שנעשית ברובה בידי סטודנטים מלגאים; סינון יומי של הטענות שיש עניין ציבורי לבדוק אותן; תחקיר שמבוסס על הצלבה של מקורות פומביים; והכרעה על מידת האמיתות. הכול כפוף לכללים ולביקורת הדדית.

5. מחויבות לתקן טעויות. כללי IFCN, שאפשר למצוא כמותם גם בכמה מהעיתונים המסורתיים, קובעות שהבודקים לא רק יקפידו לפרסם תיקונים, אלא גם יציינו במפורש שהגרסאות הקודמות נערכו.

אבל בארגון שפועל בתוך עיתון מסחרי, חמשת העקרונות האלה לא יספיקו. האלמנט המשלים הוא עצמאות מערכתית לארגון בודקי העובדות. 

עוד כתבות

מרכז הסחר העולמי בוול סטריט, ניו יורק, העמוס בדרך כלל, שומם / צילום: John Minchillo, Associated Press

מספר המתים בניו יורק צפוי לעקוף הלילה את זה של אסון התאומים

מושל ניו יורק מדווח על "הזינוק הגדול ביותר ביום אחד במספר המתים מאז תחילת המגפה" – 562 הרוגים, מ־2,373 אתמול ל־2,935 היום ● באסון התאומים נהרגו 2,977 איש

חובש של מד"א לפני ביצוע בדיקת קורונה / צילום: Ariel Schalit, AP

מתנדב מד"א נפגע מאבנים שהושלכו במאה שערים; מספר המתים מהנגיף בישראל עלה ל-43

מספר החולים בארץ עומד על 7851 אנשים. מספר החולים במצב קשה עומד על 115, מתוכם 98 חולים מונשמים ● מספר הנדבקים בקורונה ברחבי העולם עומד על 1,141,425 איש. 61,205 מתו מהמחלה ● חולץ היום על ידי המשטרה מטייל ששבר את רגלו בעת טיול בנחל כזיב בניגוד להוראות, בכנרת נאלצו הפקחים להרחיק 50 איש שלא נשמעו להוראות הסגר

עז מסתובבת בעיירת החוף הנופש כְלַנְדִידְנו בצפון ווילס / צילום: Pete Byrne/PA, AP

עוד יבואו ימים אחרים: 10 תמונות מהשבוע של העולם בצל הקורונה

כמו ארגון טרור שנשקו העיקרי הוא האימה והשפעתו המיידית היא הפחד והשיתוק – כך פועלת הקורונה על אזרחי העולם ● גלובס מציג את השבוע שהיה מסביב לעולם בתמונות

פרופ' דפנה ברק ארז, שופטת עליון / צילום: שלומי יוסף

פרשנות: העליון ביטל את פוטנציאל השווי - ויצר פוטנציאל לצרות

פסק הדין של ביהמ"ש העליון, שנדרש לסוגיית הפיצויים כתוצאה מתוכנית בנייה פוגעת, קבע כי יש לנטרל את רכיב הפוטנציאל משווי הנכס ● ההחלטה תמריץ ועדות תכנון לפעול ליצירת מערכת מלאכותית של מחירים, שמנותקת ממחירי השוק

קרקע חקלאית/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

שוב: תביעה נגד משווקי קרקע חקלאית שנותרה מיותמת מבנייה

לפני כעשור 79 קונים שילמו בממוצע כ-160 אלף שקל עבור קרקע חקלאית ליד כפר הס בעלת פוטנציאל השבחה  כעת הם תובעים את המשווקים בטענה כי ייעוד הקרקע לא השתנה ● הנתבעים: "תביעה מופרכת"

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

קוראים לזה היסטרזיס: הקורונה תעבור, השאלה היא איזה נזק יישאר לכלכלה

קוראים לזה היסטרזיס: גם מיתון חולף יכול להשאיר חותם מתמשך בכלכלה ● האתגר הדחוף, כך מסבירה שורת כלכלנים, היא למנוע מהנזק הכלכלי להתמשך גם אחרי שמגפת הקורונה תחלוף

חיטוי של שכונה ברומא, איטליה / צילום: Mauro Scrobogna/LaPresse, AP

האם מספר המתים באיטליה גבוה בהרבה מהנתונים הרשמיים ?

ניתוח של "וול סטריט ג'ורנל" מעלה כי באזורים שהוכו במיוחד במגפה, איטליה לא מדווחת על אלפי מקרי מוות ●   "אנשים מתים מבלי שנבדקו כי הזמן והמשאבים מוגבלים", אומר יוג'ניו פוסאטי, סגן ראש העיר קוצ'אליו

גייטס ומנדלה, לפני 17 שנה בפורום שעסק באיידס / צילום: Jeff Christensen, רויטרס

מפוליו ועד קורונה: ביל גייטס היה הראשון לזהות

כך הפך ביל גייטס לאביר המחלות הזיהומיות: מייסד מיקרוסופט היה מהראשונים לזהות שמחלות ויראליות הן אחת הבעיות המרכזיות של הכפר הגלובלי

וואהן, השבוע / צילום: רויטרס - Aly Song

סין אחרי המלחמה: כך נראית החזרה לשגרה במקום שבו הכל התחיל

התושבים מסתובבים עם מסכות, הילדים עדיין לומדים מהבית, על תיירות אין מה לדבר והעסקים הקטנים לא מצליחים להרים את הראש. המסע הסיני לשגרה החל לפני חודשיים, וכבר אפשר לראות שגם כשאין יותר נדבקים בקורונה, החזרה לנורמליות איטית וארוכה

חנויות סוגרות בניו יורק / צילום: David Boe, AP

מגפת הקורונה הפכה את ניו יורק לגן עדן לפורצים ולגנבים

משטרת ניו יורק דיווחה על עלייה של 75% בפריצות לנכסים מסחריים בין ה-12 במרץ ל-31 במרץ ●  במקביל, ישנה ירידה בשיעורי מקרי האונס, הרצח והתקיפות בעיר

נגיד הפד - ג'רום פאוול/ צילום: רויטרס

משבר הקורונה מייצר הזדמנות נדירה לאסוף אג"ח של חברות חזקות

הירידות החדות בשוק האג"ח האמריקאי בשבועות האחרונים, לצד התמיכה המשמעותית מצד הפדרל ריזרב, הופכות את איגרות החוב של חברות איכותיות לאטרקטיביות עוד יותר להשקעה, בלי לקחת סיכונים מוגזמים

אביחי מנדלבליט / צילום: תמר מצפי

"ליישובים חקלאיים או קהילתיים אין סמכות למנוע כניסה ליישוב של מי שאינם תושביו"

זאת גם אם הדבר נעשה מחשש להדבקה בנגיף הקורונה - כך מבהיר היום היועמ"ש אביחי מנדלבליט ● עמדת היועמ"ש הועברה למשטרה, שפנתה אליו בעניין

יצחק קלפטר /  צילום: מילנר משה - לע"מ

הקלפטר בן 70: זה הזמן לחזור ל"יצחק", אלבום הבכורה

אלבום הבכורה של יצחק קלפטר חוגג השבוע יום הולדת עגול, אלבום  שהופך את ההסתגרות הביתית להרבה יותר נסבלת.

יוסי כהן, המוסד, איל וולדמן, מלאנוקס, אמיר גל אור, INNONATION, שי ויניגר,  למונייד / צילום: Gali Tibbon, AP, כדיה לוי, קובי קנטור, שלומי יוסף

מזוודות מלאות דולרים במזומן, שומרי ראש וניסיונות שוד: כך הופך שוק הציוד הרפואי לשוק שחור

אנשי הרכש הרפואי יושבים בדרך-כלל במשרד ומתמודדים עם טפסים ורגולציה, אבל ימי הקורונה שינו לחלוטין את המצב ● העסקאות מבוצעות במזומן, ומי שממצמץ מפסיד את הסחורה ● המרוץ הבינלאומי גורם לזינוק במחירים ולמרדף נואש אחרי מכונות הנשמה ומסכות

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

סימני השאלה סביב בדיקות הקורונה וגיוס ההון החריג בזמן המשבר: השבוע בהייטק

המדינה עומדת להשיק תוכנית סיוע לתעשיית ההייטק - האם צריך לסייע לסטארט-אפים ברוטשילד? ● מה חושבים בקרן בלאמברג על תעשיית הפינטק בזמן המשבר, ולמה משרד הבריאות הקפיא את ההסכם עם מיי הריטג' ● מה קרה השבוע בהייטק

מעבדה של BGI בסין. החברה הייתה אמורה לשלוח לישראל עשרות מכונות בדיקה / צילום: China Stringer Network, רויטרס

התוכנית הגרנדיוזית להקמת מעבדה שתבצע אלפי בדיקות קורונה ביום בישראל הותירה שובל של סימני שאלה

בתחילת השבוע הודיע הסטארט–אפ הישראלי מיי–הריטג’ כי יקים בשיתוף חברה סינית מעבדה שתבצע 10,000 בדיקות קורונה ביום • זמן קצר לאחר מכן הקפיא משרד הבריאות את המיזם ללא הסבר • בכירים במערכת הבריאות, בהייטק ובאקדמיה מעלים שורה של שאלות • מאחורי הקלעים של ההקפאה

דונלד טראמפ / רויטרס

פרשנות - נבואת הזעם והחורבן של טראמפ: "יהיה הרבה מוות בשבוע הבא"

בממשל מעריכים כי המגפה תגיע אל שיאה "בתוך ששה עד שבעה ימים" בשלושת המרכזים העירוניים המועדים ביותר לפורענות: ניו יורק, דטרויט וניו אורלינס ● 93,000 מתים הם עכשיו האומדן הזהיר, המספר עשוי להגיע ל-176,000

מטוסי אל על חונים בנתב"ג, שהתרוקן מנוסעים / צילום: Ariel Schalit, AP

שעון החול הולך ואוזל: חברות התעופה זועקות לסיוע ממשלתי. מה עוצר אותו?

ממשלות שונות ברחבי העולם כבר העבירו סיוע כספי משמעותי לחברות התעופה שפועלות בארצן, אך בישראל הנושא עדיין נמצא בדיונים עם משרד האוצר ● בחברות התעופה הישראליות חוששים שעד שיתנו אור ירוק להלוואות, כבר לא יהיה למי לתת אותן

דביבונים מוערמים בכלובים צפופים בשוק לחיות בר במחוז Guangzhou. לא הסיקו מסקנות לאחר מגפת הסארס / צילום: Xinhua, Liu Dawei, Associated Press

לסוחרי חיות הבר בסין היה לובי פוליטי חזק. כך הם קיבלו הגנה מהממשלה וכך התפרצה הקורונה

ד"ר פיטר לי, מומחה למדיניות הסינית לחיות בר, מסביר כי במשך שנים שכנעה התעשייה את ההנהגה בבייג'ינג שהיא תורמת לתעסוקה, מצילה חיים ומגנה על הטבע: "קבוצה קטנה החזיקה אומה שלמה בת ערובה" • האיסורים שהוטלו אחרי התפרצות הסארס בוטלו מהר, הפעם אולי זה ייגמר אחרת

"שיטפו את הידיים! כולנו בזה יחד", גרפיטי בבריטניה / צילום: Liam McBurney / PA, Associated Press

בוריס ג'ונסון עם חום בבידוד; שיא במספר המתים בבריטניה ביממה

ספרד עקפה את איטליה במספר מקרי הקורונה ● 684 קורבנות קורונה בבריטניה ב-24 השעות האחרונות ● באיטליה נרשמו ביממה האחרונה 766 מתים ו-4,585 נדבקים חדשים