גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה מטריד את האמריקאים יותר מגזענות, הגירה לא חוקית, טרור וסקסיזם? פייק ניוז

חוסר האמון בגופי התקשורת קשור בחשש מפני זיוף מסיבי של החדשות בשנת הבחירות, אבל בממדים גדולים הרבה יותר ממה שאנחנו מכירים • מסייעת לכך גם היעלמות העיתונות המקומית מחלקים גדולים של אמריקה • 1,800 עיתונים מקומיים נסגרו מאז 2004 - והיד עוד נטויה

אמריקאים שורפים בוושינגטון הבירה מכונה למכירת עיתונים לאחר ההשבעה של טראמפ לנשיאות 2017 / צילום: AP John Minchillo
אמריקאים שורפים בוושינגטון הבירה מכונה למכירת עיתונים לאחר ההשבעה של טראמפ לנשיאות 2017 / צילום: AP John Minchillo

מה מטריד את האמריקאים יותר משינוי האקלים, מגזענות, מהגירה לא-חוקית, מטירור ומסקסיזם? פייק ניוז.

מרכז פיו (Pew) לחקר דעת הקהל מצא לפני קצת פחות משנה שמחצית מהאמריקאים חושבים שזיוף החדשות הוא האיום הגדול ביותר על ארצם. כשהתבקשו לפרק את האיום לגורמיו, 68% חשבו שהוא מקעקע את אמונם בממשלתם; 54% חשבו שהוא שוחק את האמון שלהם זה בזה; 51% אמרו שהוא פוגע באפקטיביות של מנהיגיהם.

סבלנותם של האמריקאים פקעה. 79% רוצים שיינקטו צעדים להצר את צעדיהם של בודי-החדשות. שנתיים לפני הבחירות לנשיאות, שבינתיים התקצרו לתשעה חודשים, 56% ממרואייני המחקר (6,127 בוגרים, פברואר-מארס 2019) חשבו שהבעיה תלך ותחמיר בחמש השנים הבאות.

צריך אגב להעמיד את הנתונים האלה בקונטקסט רחב יותר. לצד פייק ניוז, כמעט אותו שיעור של אמריקאים מייחסים "איום גדול לארצנו" למשבר המערכת הפוליטית ולפער בין עשירים לעניים. אווירת נכאים כזאת, הספוגה חשדות ואי-אמון, היא רקע עגום, קצת מפחיד, לבחירות הממשמשות ובאות.

למרבה העניין, 62% מאלה המזהים את עצמם כרפובליקאים רואים בזיוף החדשות "איום גדול"; אצל הדמוקרטים, השיעור עומד רק על 40%. ללמדכם שהשימוש במושג "פייק ניוז" נעשה קרדום פוליטי לחפור בו - כלי ניגוח של טראמפ נגד יריביו. מי אשמים בפייק ניוז? "העיתונאים", אומרים 58% מהרפובליקאים; ורק 20% מהדמוקרטים.

רפובליקאים מול דמוקרטים האמון בתקשורת האמריקאית

מידע שגוי לצורכי רווח

כך או כך, פוליטיקאים דמוקרטיים הם אלה הנוטים להזהיר בימים האלה מפני ניסיון מסיבי להטות את הבחירות באמצעות חדשות כוזבות. הסנאטורית אליזבת וורן, טוענת דמוקרטית בולטת לנשיאות, קראה בסוף חודש ינואר, למנכ"לים של ענקיות הטכנולוגיה לעשות יד אחת נגד מערכת הדיסאינפורמציה; לא רק להיאבק נגד מקורותיה, כי אם גם להדריך את ציבור המשתמשים איך לזהות אותה ואיך להימנע מפגיעתה. בשנה שעברה וורן אף תיארה את פייסבוק כ"מכונת דיסאינפורמציה לצורכי רווח".

פייסבוק הודיעה בחודש אוקטובר שהיא זיהתה וחסמה 50 חשבונות הקשורים במודיעין הצבאי של רוסיה. מחציתם פעלו ב"מדינות מתנדנדות", שעל הצבעתן יקומו או ייפלו הבחירות. חיציהם הופנו לעבר הדמוקרטים. תהיה הביקורת על פייסבוק אשר תהיה, ברור שגישתה השתנתה. לפני שלוש שנים, בעיצומה של מערכת הבחירות הקודמת, היא סירבה להתערב ב"חופש הדיבור" של משתמשיה ושל מפרסמיה. עכשיו היא מעסיקה 35 אלף עובדים, בתקציב של מיליארדי דולרים באבטחת המידע.

כמובן, 2016 לימדה לא רק את ענקיות הטכנולוגיה איך לטפל במסתנני המידע, היא גם לימדה מסתננים פוטנציאליים איך לדלג על משוכות. אל רוסיה הצטרפו איראן, סין, צפון־קוריאה ואולי נוספות. וכמובן, סכנה גדולה מאיימת גם מבית. אחד הביטויים המסוכנים האחרונים שלה הוא עריכה ממולחת של סרטי וידיאו, כדי לייחס לפוליטיקאים את ההיפך ממה שאמרו. סגן הנשיא לשעבר ג׳ו ביידן, שנוא נפשו של טראמפ, היה בתחילת ינואר קורבן בולט של העריכה שכזו.

כשחדשות נעלמות

האיום על אמון הציבור בתקשורת אינו קשור רק בהונאה. האמון מתערער כמעט בלי משים מפני שחלקים ניכרים של אמריקה הופכים ל"מדבריות תקשורת".

השבועון "ניו יורקר" מפרסם סדרה תקופתית על עתיד הדמוקרטיה" באמריקה. כותרת אחרונה בסדרה ששואלת ‘מה קורה כאשר החדשות נעלמות?’, עוסקת בהיעלמות ההדרגתית של העיתונות הכתובה בערי שדה קטנות. וזאת לדעת: היסטורית, בארה"ב מעולם לא היו עיתונים ארציים, אלא רק עיתונים מקומיים. אפילו השמות המפורסמים ביותר, ה"ניו יורק טיימס", ה"שיקגו טריביון", ה"בוסטון גלוב" ודומיהם, משרתים רק עיר אחת, אולי גם את פרווריה. ניסיונות להקים מהדורות ארציות נעשו בשנות ה-80, כאשר תקשורת לוויינית חדשה איפשרה הדפסה בו-זמנית בחלקים מרוחקים של אמריקה. הניסיונות האלה הסתיימו בדרך כלל בלא-כלום.

בערך 30 מיליון אמריקאים מתגוררים בערים קטנות, בין 10,000 ל-50 אלף תושבים. בימים כתיקונם, ערים כאלה הצליחו לקיים נוכחות עיתונאית כלשהי, גם אם לא בהכרח יומית.
מאז 2004 נסגרו בארה"ב 1,800 עיתונים מקומיים. ב-200 מחוזות של ארה"ב אין כלל עיתונים; ב-1,500 מחוזות נשאר רק עיתון אחד. הסיבה המרכזית היא שמספר הקוראים המשלמים פוחת והולך. סקר שעשה מרכז פיו (Pew) בוושינגטון מראה, כי רק 14% מן המרואיינים שילמו, או תרמו לעיתונים במקומות מגוריהם.

איום קיומי

בהדרגה, נעלמות החדשות העוסקות בחיי היומיום של אמריקאים. העיתונים התלויים על בלימה (זאת אומרת, רובם) מתכווצים כדי להישאר בחיים; חדרי חדשות מתרוקנים מרוב כתביהם; הוצאות מקוצצות עד התקלפות הבשר מן העצמות. עיתונים הנשארים בחיים מוותרים על סיקור שוטף של חדשות העיר או העיירה או המחוז. הקשר בין נבחרים לבוחרים מתנתק.

ארגון PEN, המעיד על עצמו שהוא עומד ב"צומת הדרכים שבו נפגשת הספרות עם זכויות האדם", פרסם בינואר דוח תחת הכותרת "מאבדים את החדשות: חיסול החדשות המקומיות והחיפוש אחר פתרונות". הוא מתריע מפני "איום קיומי המרחף על העיתונות שנהגה לפקוח עין על הזירה המקומית".

בהיעדר עין פוקחת, מתמעטת והולכת היכולת לעקוב אחרי פעולותיו של השלטון המקומי, ההחלטות שהא מקבל, הכסף שהוא מוציא, השירותים שהוא מגיש. את מקומם של "סוחרים מקומיים המכירים את ספקיהם ואת לקוחותיהם", כותב הדוח במטאפורה מעולם העסקים, "תופסים מנהלים אזוריים עם תארים במינהל עסקים, לעיתים קרובות ללא כל ידיעה על השירות שהם מספקים או על המקום שהם משרתים".
אגב, המצביעים בערים הקטנות האלה הם שהעניקו את הבחירות של 2016 לדונלד טראמפ.

לשכנע או ליידע?

מבלי להבחין, אמריקאים ממירים את מקורות המידע המסורתיים שלהם. פוליטיזציה של עובדות פוגעת בפרגמטיות המסורתית של קבלת החלטות. סקר אחר של מרכז פיו, מהחודש שעבר, מראה כי פוחת והולך מספר האמריקאים הניזונים מאותם מקורות של חדשות.

היקף האי-אמון במקורות מידע הוא מהמם. שימו לב למראה ההפוכה: 75% מהשמרנים (=ימנים) בוטחים ב"פוקס ניוז"; ו-67% לא בוטחים בסי.אן.אן; 70% מן הליברלים (-שמאלנים) בוטחים
בסי.אן.אן, ו-77% לא בוטחים בפוקס ניוז.

משבר האמון בתקשורת נעשה מנוף של קיטוב. צרכני חדשות חדלו זה כבר לצפות לעובדות שיאפשרו להם לגבש דעות. הציפייה עכשיו, מיניה וביה, היא לעובדות שיאשרו דעות מגובשות. במובן זה, העיתונות חוזרת למקורותיה. היא נולדה כדי לשכנע. רק בהדרגה וברבות הימים היא התחילה ליידע.
אם נסכם את התפנית הזו בסימני פיסוק, אולי אפשר להגיד כי סימן הקריאה מוחזר אל מקומו הטבעי, לרעת סימן השאלה. אולי גם לרעת הפיכחון. 

עוד כתבות

פרופ’ ברכה רגר / צילום: איל יצהר, גלובס

מה חושבת הווירולוגית הבכירה בישראל על הסיכוי למצוא חיסון לקורונה

פרופ' ברכה רגר מאוניברסיטת בן גוריון, מהווירולוגים הבכירים בישראל, חשבה בתחילת הקריירה שלה שחיסונים יעשו לווירוסים מה שעשתה האנטיביוטיקה לחיידקים • באופן אירוני, היא אומרת ל"גלובס", הצלחתם הובילה לנטישת התחום ומענקי המחקר נעלמו • עכשיו אנחנו משלמים את המחיר

בני גנץ / צילום: Sebastian Scheiner - AP

פרשנות: להיות אופציה על המדף - ולהמתין בסבלנות

החלופה לשלטון הימין הגיעה אל סוף דרכה ● האפשרות האחרונה שנותרה לאופוזיציה הישראלית היא להודות בעקרותם של קיצורי הדרך, להסכים להיות אופציה, ולדעת שמימושה יצריך דור שלם

דונלד טראמפ / רויטרס

פרשנות - נבואת הזעם והחורבן של טראמפ: "יהיה הרבה מוות בשבוע הבא"

בממשל מעריכים כי המגפה תגיע אל שיאה "בתוך ששה עד שבעה ימים" בשלושת המרכזים העירוניים המועדים ביותר לפורענות: ניו יורק, דטרויט וניו אורלינס ● 93,000 מתים הם עכשיו האומדן הזהיר, המספר עשוי להגיע ל-176,000

מייסד אינסייט ג'ף הורינג / צילום: מתוך flickr

המשקיעה הכי משמעותית בהייטק הישראלי גייסה 9.5 מיליארד דולר

קרן אינסייט האמריקאית גייסה את הקרן ה-11 בעיצומו של המשבר ● לחברה אחזקות בשורה של חדי קרן ישראליים, בהם מאנדיי, סייסנס, JFrog ועוד

רשות המיסים / צילום: איל יצהר

בפחות מיממה: 40 אלף עסקים נמצאו זכאים למענקי סיוע

ביום שני הקרוב צפויים עשרות אלפי עסקים לראות את סכום הכסף לו הם זכאים - בין 3,000 ל-6,000 שקלים - בחשבונם ● מטרת הרשות להעביר כמה שיותר כספי מענקים שאושרו לפני חג הפסח

פעולות חיטוי נגד נגיף הקורונה בעיר העתיקה של ירושלים / צילום: Mahmoud Illean, AP

7,428 מקרי קורונה בארץ; 2,874 אנשי צוות רפואי בבידוד

357 חולים החלימו מהנגיף ● 113 במצב קשה, כולל 96 מונשמים ● מספר המתים בארץ הגיע ל-39 אנשים

וואהן, השבוע / צילום: רויטרס - Aly Song

סין אחרי המלחמה: כך נראית החזרה לשגרה במקום שבו הכל התחיל

התושבים מסתובבים עם מסכות, הילדים עדיין לומדים מהבית, על תיירות אין מה לדבר והעסקים הקטנים לא מצליחים להרים את הראש. המסע הסיני לשגרה החל לפני חודשיים, וכבר אפשר לראות שגם כשאין יותר נדבקים בקורונה, החזרה לנורמליות איטית וארוכה

נתניהו וכחלון / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

הממשלה מבקשת לאשר: תוספת תקציב של עד 90 מיליארד שקל

האוצר הפיץ לפני כניסת השבת את טיוטת החוק לתיקון חוק יסוד משק המדינה, לפיו תוכל הממשלה לחרוג ממסגרת התקציב שקובע חוק היסוד בעד 90 מיליארד שקל ולהעביר 17.7 מיליארד שקלים מסכום זה לביטוח הלאומי לצורך תשלום דמי אבטלה

עז מסתובבת בעיירת החוף הנופש כְלַנְדִידְנו בצפון ווילס / צילום: Pete Byrne/PA, AP

עוד יבואו ימים אחרים: 10 תמונות מהשבוע של העולם בצל הקורונה

כמו ארגון טרור שנשקו העיקרי הוא האימה והשפעתו המיידית היא הפחד והשיתוק – כך פועלת הקורונה על אזרחי העולם ● גלובס מציג את השבוע שהיה מסביב לעולם בתמונות

פרופ' דפנה ברק ארז, שופטת עליון / צילום: שלומי יוסף

פרשנות: העליון ביטל את פוטנציאל השווי - ויצר פוטנציאל לצרות

פסק הדין של ביהמ"ש העליון, שנדרש לסוגיית הפיצויים כתוצאה מתוכנית בנייה פוגעת, קבע כי יש לנטרל את רכיב הפוטנציאל משווי הנכס ● ההחלטה תמריץ ועדות תכנון לפעול ליצירת מערכת מלאכותית של מחירים, שמנותקת ממחירי השוק

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

סימני השאלה סביב בדיקות הקורונה וגיוס ההון החריג בזמן המשבר: השבוע בהייטק

המדינה עומדת להשיק תוכנית סיוע לתעשיית ההייטק - האם צריך לסייע לסטארט-אפים ברוטשילד? ● מה חושבים בקרן בלאמברג על תעשיית הפינטק בזמן המשבר, ולמה משרד הבריאות הקפיא את ההסכם עם מיי הריטג' ● מה קרה השבוע בהייטק

מעבדה של BGI בסין. החברה הייתה אמורה לשלוח לישראל עשרות מכונות בדיקה / צילום: China Stringer Network, רויטרס

התוכנית הגרנדיוזית להקמת מעבדה שתבצע אלפי בדיקות קורונה ביום בישראל הותירה שובל של סימני שאלה

בתחילת השבוע הודיע הסטארט–אפ הישראלי מיי–הריטג’ כי יקים בשיתוף חברה סינית מעבדה שתבצע 10,000 בדיקות קורונה ביום • זמן קצר לאחר מכן הקפיא משרד הבריאות את המיזם ללא הסבר • בכירים במערכת הבריאות, בהייטק ובאקדמיה מעלים שורה של שאלות • מאחורי הקלעים של ההקפאה

לירון ברייר–דנציגר / צילום: תמונה פרטית

"החודש שילמתי דמי ביטוח לאומי ומע"מ והכול. זה לא יחזור אליי בשום צורה"

לירון ברייר-דנציגר, צלמת ואמנית שהתרגלה ליומן עמוס בשגרה, מצאה עצמה עם גל ביטולים והפסקה חדה בפעילות ● "להיות עצמאי בישראל זה קשה. ולהיות אישה עצמאית, זה עוד יותר קשה. לא מרגישים שדואגים לנו"

אהובי גלפנד / צילום: איל יצהר

"בשבוע אחד הכל נפסק": עבור חצי מיליון עצמאים ובעלי עסקים הקורונה היא איום כלכלי קיומי

זה לא היה רק מקור פרנסה עבורם, אלא גם חלק מהנשמה ● כעת, כמו מאות אלפי בעלי עסקים קטנים אחרים, הם ניצבים חסרי אונים מול משבר שאיש לא דמיין ● כך נראים האנשים שמאחורי המספרים

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

התנודתיות צפויה להימשך בשבוע מסחר מקוצר בבורסה

מחיר הנפט זינק בקרוב ל-40% בשני ימי המסחר האחרונים, מה שצפוי להעניק רוח גבית לסקטור הגז והנפט המקומי ● פריגו צפויה לעלות בחדות

ארץ נהדרת, ספיישל קורונה / צילום: קשת

הטלוויזיה הישראלית בקורונה: החולים, המחלימים והמתחסנים

משבר הקורונה קיבע סופית את מעמדה של קשת כמדורת השבט החדשה בישראל - ובה בעת הבליט את הגיבנת הכלכלית והאסטרטגית שנושאת על גבה המתחרה רשת ● ולמה ייתכן מאד שהתאגיד דווקא ייצא נשכר מהמגפה? ● "גלובס" עם סקירה מתחייבת ותחזית לא בהכרח קודרת

דירת 3.5 חדרים בנתניה ב–1.5  מיליון שקל / צילום: יח"צ

נמכרה בתוך חודש: דירת 3.5 חדרים בנתניה נרכשה ב-1.5 מיליון שקל

הדירה נמצאת בבניין עם מעלית וחניה מקורה בטאבו, והוא נמצא במרחק רחוב אחד מהים ורחוב אחד מהכיכר

נגיד הפד - ג'רום פאוול/ צילום: רויטרס

משבר הקורונה מייצר הזדמנות נדירה לאסוף אג"ח של חברות חזקות

הירידות החדות בשוק האג"ח האמריקאי בשבועות האחרונים, לצד התמיכה המשמעותית מצד הפדרל ריזרב, הופכות את איגרות החוב של חברות איכותיות לאטרקטיביות עוד יותר להשקעה, בלי לקחת סיכונים מוגזמים

דונלד טראמפ / צילום: Alex Brandon, Associated Press

דעה: המשל על הנמלה, הצרצר, המגפה והפדרל רזרב

הנמשל העולה מהמעשייה המפורסמת - האחריות האישית של כל אדם למעשיו –היה אחד מאבני היסוד של האבות המייסדים של אמריקה ● מאז קמה "אמריקה התאגידית", שבה חברות הענק ומנהליהן לא נדרשים לשאת באחריות לכישלונותיהם ● הקורונה והכלכלה - מה הלאה?", כתבה שנייה בסדרה

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מחדל בתי האבות: דיירת שישית ממשען מתה לאחר שנדבקה בקורונה

האישה, בת 84, סבלה ממחלות רקע ● מניין החולים בישראל הוא 7,851, ו-46 מתו מהנגיף ● בשעות הבוקר יתווספו מתחמי "היבדק וסע" גם בערים נוף הגליל ועראבה ● 750 מתו באיטליה בתוך יממה. המלכה אליזבת בנאום עידוד לאור התפשטות הקורונה: "נהיה חזקים"