גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בשביל אירופה, המאבק על אמון הציבור בתקשורת הוא קרב קיומי"

בסקר מקיף שנעשה באירופה, רק 44% מהנשאלים הצהירו כי הם "מאמינים לרוב החדשות מרוב מקורות המידע העיתונאיים" • העובדה שחוסר אמון זה מתגלה גם במדינות עם כלכלות משגשגות חושפת פרדוקס דמוקרטי מרתק ששווה להתעכב עליו ● פרויקט מיוחד

שלטים נגד העיתונות בהפגנה נגד איסלמיזציה בגרמניה / צילום: Wolfgang Rattay
שלטים נגד העיתונות בהפגנה נגד איסלמיזציה בגרמניה / צילום: Wolfgang Rattay

בימים אלה שוב נשמעות בגרמניה קריאות ה"לוגנפרסה" (עיתונות השקרים). הן הופיעו לראשונה עם ההפסד הצורב של גרמניה במלחמת העולם הראשונה, ואז צצו מחדש שני עשורים לאחר מכן ברטוריקה של הנאצים במסגרת חתירתם האלימה לשלטון. בשנים האחרונות הן שבו ואומצו בהפגנות פוליטיות של הימין המתנגד להגירה במדינה, הן מתפרסמות בבלוגים וברשתות החברתיות, אך מכוונות כמו בעבר נגד התקשורת הממוסדת, נגד עיתוני ה"שמאל" ונגד ה"אליטות". ההבדל היחיד הוא שגרמניה נמצאת בתקופת שגשוג כלכלי חסר תקדים, עם תעסוקה כמעט מלאה ועודף תקציבי מדי שנה - רחוקה מאוד מההשפלה של מלחמת העולם הראשונה או מהפשיזם שהגיע לשיאו במלחמת העולם השנייה.

הפרדוקס הזה שב ומופיע ברוב מדינות המערב. כלכלות משגשגות, עם שיעורי אבטלה מזעריים, בלי עימותים צבאיים ובעלות דמוקרטיה מתפקדת, מפגינות בעקביות בחמש השנים האחרונות צניחה באמון הציבור בתקשורת. בגרמניה צנח האמון בתקשורת ב־13% בחמש השנים האחרונות, בבריטניה ב־11%, בצרפת ב־14%. זו אינה תופעה המוגבלת לאירופה - היא קיימת גם באוסטרליה, בברזיל ובאסיה - אך היא בולטת על רקע המצב הכלכלי הטוב של היבשת.

לאף אחד לא ברורה לחלוטין הסיבה לירידה הזו - שמלווה גם בירידה חדה באמון במוסדות הממשלה ובעלייה בכוחן הפוליטי של מפלגות פופוליסטיות מוצהרות שמביעות בפומבי את חוסר האמון הגובר במוסדות אלה. אבל היא מתועדת היטב. בממוצע אירופי, חלה ירידה של 5% בחמש השנים האחרונות באמון הציבור במדיה, ורק 44% מהנשאלים ביבשת, לפי סקר מקיף שכלל עשרות אלפי נשאלים, הצהירו כי הם "מאמינים לרוב החדשות מרוב מקורות המידע העיתונאיים". מנגד, רוב של 57% דווקא הסכימו עם המשפט "התקשורת שאני צורך מזוהמת במידע בלתי אמין". לפי סקר אחר, רוב התושבים בארה"ב מדרגים חברות כמו אמזון או גוגל כאמינות יותר מאשר כלי תקשורת או משרדי ממשלה.

ממה הכול התחיל: ממחאת האפודים בצרפת ועד תקיפה מינית בגרמניה

נדמה שלכל מדינה באירופה יש המקרה המכונן שלה, ולא מדובר בטענות תיאורטיות בלבד נגד התקשורת. בצרפת, למשל, מחאת "האפודים הזוהרים" בשנה שעברה תודלקה בהתחלה על-ידי טענות ברשתות חברתיות ובאתרים באינטרנט שלפיהם התקשורת הממוסדת מתעלמת ממנה במטרה לגמד אותה. עיתונאים של סוכנות הידיעות הצרפתית הותקפו על-ידי המפגינים, ואפילו בניין ההנהלה של הטלוויזיה הצרפתית הותקף ונבזז במהלך החודשים האלימים יותר של המחאה, בתחילתה.

בגרמניה, מקרה שבו מבקשי מקלט ומהגרים בלתי חוקיים מצפון אפריקה תקפו מינית עשרות נשים במהלך חגיגות הסילבסטר של השנה החדשה בקלן ב-2016, הביא להתפוצצות סנטימנטים נגד מהגרים - ונגד התקשורת. בתחילה, המשטרה הפחיתה בחומרת התקרית - והתקשורת יישרה איתה קו - עד שהנתונים האמיתיים לגבי היקף התקיפות המיניות ומוצאם של התוקפים פורסם - והפכו לאחד מהכוחות המניעים של תנועת "פגידה" בדרזדן, שמאז התפשטה ברחבי גרמניה. מי שנטלה ממנה את הבכורה, נכון לעכשיו, בקריאות ה"לוגנפרסה" היא "אלטרנטיבה לגרמניה", שמיוצגת כיום בכל הפרלמנטים של מדינות המחוז במדינה.

אפילו בפינלנד - שעמדה במשך שנים בראש הטבלה של אמון הציבור בתקשורת - נרשמה צניחה משמעותית בשנים האחרונות - 13% בתוך חמש שנים בלבד, לפי דוח שפורסם בשנה שעברה על-ידי מכון המחקר של "רויטרס". במקרה הפיני, עם זאת, החוקרים סבורים כי אחת הסיבות המרכזיות לירידה באמון היא דווקא קמפיינים של הממשלה עצמה שמזהירה מ"פייק ניוז". פינלנד נחשבת לחלוצה בהתמודדות עם איומי מידע, אחרי שהיתה יעד לתעמולה שכוונה ממוסקבה, והיא אפילו מציעה שיעורים ב"בדיקת עובדות" בעשרות בתי ספר. אבל אווירת הספק שהממשלה עצמה יצרה, אחרי כמה סיפורים פיקטיביים שנשתלו בתודעה הפינית על-ידי כלי תקשורת אינטרנטיים, גרמו ככלל לירידת האמון בתקשורת. גם כשיש רצון ויכולת להיאבק בתופעה, נראה כי עצם העלאתה לסדר היום משרתת את הפחתת האמון במוסדות.

בבריטניה, משאל העם בנוגע לפרישה מהאיחוד האירופי ("ברקזיט") סייע גם הוא להפחית עוד יותר את האמון המידלדל בתקשורת הבריטית, שידועה בצהובונים שלה ובחוסר הגבולות שלהם, ובעבר גם בקשרי הון־שלטון הדוקים. הטענות על הטעיית בוחרים, על סיקור שגוי ועל אינטרסים חבויים סייעו לדרדר את האמון של הבריטים בעיתונות של הדמוקרטיה הוותיקה ביותר לתחתית הדירוג האירופי, איפשהו בין מלטה ליוון.

עיתונות במימון המדינה: איך השידור הציבורי קשור לתופעה

התופעה מפתיעה עוד יותר כשמביאים בחשבון את הכמויות העצומות של כסף שמדינות אירופה מוציאות על השידור הציבורי (Public Broadcast), שהוא בעצם עיתונות במימון המדינה. בגרמניה, למשל, הממשלה אחראית לתקצב 22 תחנות טלוויזיה, 67 תחנות רדיו וגם אתרי אינטרנט, בסכום כולל של יותר מתשעה מיליארד אירו בשנה. תקציב הבי־בי-סי הבריטי הוא 5 מיליארד ליש"ט (5.5 מיליארד אירו) ובכל רחבי אירופה זוכה התקשורת לסבסוד נאה דומה, שמתלווה גם לנאמנות למלה הכתובה ולשיעור מינוי-עיתונים גבוה יחסית למצב במדינות מתפתחות.

לפיכך, יש מי שאומרים כי הירידה באמון בכלי התקשורת - גם הציבוריים - במדינות אלה היא חלק מהירידה באמון בממשלה בכלל. ועם התגברות הקולות הסקפטיים, צומחת ההתנגדות להקצאת תקציבים כה גדולים לתקשורת. לא בדיוק "מה שווה התאגיד אם לא נוכל לשלוט בו", כפי שנאמר בעבר בממשלת ישראל, אלא יותר "מה שווים ערוצי הטלוויזיה אם אנחנו לא יכולים לסמוך עליהם". כרגע הדרישה הזו שמורה לאופוזיציה הפופוליסטית מימין. "אלטרנטיבה לגרמניה", למשל, הפכו את ביטול האגרה בגרמניה (17.5 אירו לחודש לכל דירה) לאחד מעיקרי הקמפיין שלהם. בשווייץ, שמוציאה סכום עתק של 4 מיליארד פרנק שווייצרי בשנה על השידור הציבורי (בעיקר בגלל הצורך לעשות זאת בארבע שפות במקביל), אפילו התקיים משאל עם בנושא. המשאל הסתיים בניצחון של השידור הציבורי, אבל לעובדים ברור כי התקציבים הולכים להצטמק.

בצר להם, גופי השידור הציבוריים נתמכים בסקרים שמראים כי הציבור מאמין להם יותר מאשר לתקשורת המודפסת או לאתרי אינטרנט, ומציגים את עצמם כפתרון לבעיית האמון המידרדר. אכן, לפי סקר כלל-אירופי, שיעור האמון ברדיו הוא הגבוה היותר (59% "נוטים להאמין"), אחריו הטלוויזיה (50%), אחריה העיתונות (47%) ואחריהם האינטרנט (32%) והרשתות החברתיות (19%).

למה זה קורה: שילוב של אינטרנט וטראמפיזם

יש כמה תיאוריות המנסות להסביר את חוסר האמון הגובר בתקשורת. כולן רואות בו חלק מחוסר אמון גובר בגופים מוסדיים. האחת היא של תנועת מטוטלת תרבותית, שלפיה התקשורת והמערכת הפוליטית התקדמו רחוק מדי ומהר מדי בהצגת ערכים ליברליים מאז שנות ה-80', כולל זכויות להט"בים, אג'נדה ירוקה ועוד, עד שמה שאנחנו חווים עתה הוא מעין ריאקציה לתופעה, שבירה ימינה לצד השני. חוקרים אחרים מאמינים שההסבר טמון באי-שוויון הגובר בכלכלה המערבית, אחד האינדיקטורים השליליים היחידים במה שנראה כמו שגשוג כלכלי רב-שנתי. אי-שוויון כזה, לפי המומחים, מייצר תחושת מרמור וחוסר סיכוי לעתיד, שמתבטאים בעמדות פופוליסטיות המביעות ספק בתקשורת הממוסדת.

אבל תיאוריות תרבותיות בצד, קשה להתעלם מהפיל דורש תשומת-הלב במרכז החדר - שהוא הטכנולוגיה. האינטרנט והרשתות החברתיות שינו את אופי צריכת המידע. מה שמשותף למדינות המערב שבהן אמון הציבור בתקשורת צלל הוא שיעור גבוה של חדירת אינטרנט, שיעור אוריינות גבוה וגם מעורבות רבה בפוליטיקה. "עשר השנים האחרונות אופיינו על-ידי שיבושים במקביל של הרשתות החברתיות והתקשורת הניידת, שתרמו לפצל את תשומת-הלב, לערער מודלים עסקיים שנסמכים על מודעות, ולהחליש את התפקיד של שומרי הסף העיתונאיים", כתב אחד מחוקרי מכון "רויטרס" שבדק את הסוגיה. מכיוון שהאינטרנט הוא גם הפלטפורמה שעליה צורכים התושבים את התקשורת הממוסדת, נמנעו החוקרים מלהאשים את המדיום באופן בלעדי, והוסיפו: "באותו הזמן, שיבושים חברתיים ופוליטיים השפיעו על האמון בעיתונות, והביאו למתקפה על כלי תקשורת עצמאיים במדינות רבות". כלומר, שילוב של האינטרנט וטראמפיזם הם אלו שפוגעים בתקשורת.

מבחינת המערכת הפוליטית המיינסטרימית באירופה, מדובר בקרב שיש לנצח בו. הספק בתקשורת הוא רע, הפופוליזם מאיים על הדמוקרטיה ושומרי הסף של העבר צריכים לחזור לתפקידם. חלק מהחקיקה האירופית מיועדת בדיוק לחזק אותם. כך לגבי האיומים כלפי פייסבוק על הצורך בבדיקת עובדות ובהסרה מיידית של סיפורים מזויפים או הסתה, כך לגבי החינוך לאוריינות דיגיטלית וכך לגבי המספר הגדל של כלי תקשורת המציבים חומות תשלום ומבטיחים איכות תמורתן. אבל קצב השבת האמון עשוי להיות אטי מהצפוי. "מבחינת אמון הציבור בתקשורת", סיכם אחד מחוקרי רויטרס, "המצב יהיה גרוע יותר לפני שיתחיל להשתפר". 

עוד כתבות

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ / צילום: איל יצהר, גלובס

שר המשפטים חתם על תקנות חדשות המקלות על רישום וביטול משכנתאות

מעתה ניתן יהיה לרשום משכנתא באופן מקוון ולבטל, רק על בסיס בקשה ● כך הוחלט במסגרת תקנות שגובשו ע"יי המחלקה האזרחית בייעוץ וחקיקה והרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין

מגמה הולכת וגוברת של ביקוש לאינטרנט בחברה החרדית / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הציבור החרדי מסתער על האינטרנט: המשבר יצר ביקוש שיא

בזק מדווחת על תעבורת אינטרנט בציבור החרדי שצמחה ב-40% ועל עלייה ניכרת בביקושים להתקנות

הפגנת העצמאים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

התאחדות התעשייה הזעירה: "90% מחברי ההתאחדות אינם זכאים למענק מהמדינה"

על רקע הנתון הזה יוצאים היום חברי התאחדות התעשייה הזעירה להפגנה רכובה מת"א לירושלים ● ההפגנה הרכובה הקודמת שעלתה לירושלים בשבוע שעבר כללה את מרבית ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים, והשתתפו בה אלפי עצמאים שחסמו את רחובות העיר

פריקה של מיליון מסיכות N95, שהגיעו מסין לבוסטון ביום חמישי / צילום: Jim Davis, Associated Press

פרשנות: ציד המסיכות והתמוטטות הסדר העולמי

האם האמריקאים גנבו 200 אלף מסיכות 95N, שנועדו למשטרת גרמניה? מי יודע ● אבל נוסחת ״אמריקה תחילה״, המקדשת ריבונות ואנוכיות, אינה מיטיבה לשרת את אמריקה או את בעלות בריתה במלחמה נגד נגיף הקורונה

מצטייד לקראת הבאות. עדיין לא הוטל סגר מלא בישראל אך המדפים בסופרים מראים על חשש בקרב האזרחים / צילום: כדיה לוי

האוכל יגיע אחרי החגים? מה עומד מאחורי תורי הענק למשלוחים מהסופר, ולמה אין לזה פתרון

שילוח ההזמנות לבתים הוא דווקא החלק הפשוט בתהליך, צוואר הבקבוק הוא באיסוף רשימת הקניות - הליקוט ● רק תחשבו כמה זמן לוקח לכם למצוא את המוצרים

אוניית ה"רובי פרינסס" / צילום: שאטרסטוק

האם צוות אוניית קרוז הסתיר מהרשויות התפרצות של קורונה

משטרת אוסטרליה פתחה בחקירה פלילית בחשד שצוות אוניית קרוז שעגנה בנמל סידני במרץ הסתיר מהרשויות התפרצות של קורונה בין נוסעים ואנשי צוות

ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה־הכהן / צילום: איל יצהר, גלובס

עיריית רמת גן הציבה גדרות בגבול עם בני ברק

המהלך נעשה לפי ראש עיריית רמת גן כדי להתמודד עם עצירת ההדבקה של וירוס הקורונה ● בתגובה הודיע מנכ"ל משרד הפנים לעיריית רמת גן להסיר את הגדרות שהוצבו ● עם זאת, מהעירייה מסרו ל"גלובס" כי לא קיבלו פנייה כזו ממשרד הפנים

רכבים נכנסים לשטחה של דנמרק בצל בהלת הקורונה / צילום: Carsten Rehder/dpa, Associated Press

בדנמרק מתכננים "לפתוח מחדש" את הכלכלה בשבוע הבא

ראש ממשלת דנמרק, מטה פרדריקסן, אמרה אתמול בראיון טלוויזיוני כי התהליך יתחיל ככל הנראה אחרי חג הפסחא (המסתיים ב-14 באפריל), אך הזהירה שוב ושוב כי הדבר תלוי בכך שהדנים ימשיכו להישמע עד אז להנחיות צמצום המגעים החברתיים ושמספר ההדבקות במדינה ימשיך לרדת

חולה קורונה שמצבו הוחמר מובהל לבית חולים בגרמניה השכנה / צילום: Robert Michael, Associated Press

הגרף היומי: הקורונה קטלנית יותר לגברים. מדוע?

המחקר בנושא הקורונה עדיין בראשיתו, אך ניתוח נתונים ממספר מדינות מראה כי גברים עשויים להימצא בסיכון גבוה משמעותית ללקות בתסמינים חמורים של קורונה ולהיות בסיכון חיים גבוה יותר מאשר נשים

בדיקות קורונה במעבדה בסין  / צילום: Thomas Peter, רויטרס

בריטניה: מיליוני בדיקות סרולוגיות שהוזמנו מסין "לא יעילות" בזיהוי קורונה

הבריטים קראו להן "נקודת מפנה" במאבק נגד הקורונה, הבטיחו לשלוח אותן לבתי חולים ולבדוק בסיטונות את האוכלוסייה שתוכל לרכוש אותן בבתי מרקחת – אבל היום מודים מומחים בבריטניה כי מיליוני בדיקות סרולוגיות שנרכשו מסין פשוט אינן מדויקות מספיק

בורסת ניו יורק / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

החסכונות נגמרו: הסיבה שהכלכלה לעולם לא תתקן את עצמה

כלכלן אחד טען כי מיתונים הם תוצר שדות מגנטיים על השמש, ואחר הסביר כי מיתון משתולל מפני שאנחנו חוסכים יותר מדי ● אך ישנה סיבה מדוע העולם גולש למיתון, והיא שונה מכל מה שחשבו בכלכלה הקלאסית ● האזינו

טיהור בית משפט השלום בבאר שבע מקורונה / צילום: יח"צ

דעה: האם קורונה היא כוח עליון המבטל חוזה או דוחה את ביצועו?

חלק נכבד מהמשק הישראלי אינו עומד בחיוביו החוזיים בשל המגפה ומצפה כי יוכל לבטלם או לדחותם בטענה ל"כוח עליון". אלא שלפי הדין הקיים, הקורונה אינה כוח עליון ● נדרש תיקון חקיקה

פגישת עבודה דרך זום  / צילום: רויטרס

התחלתם להתרגל? האם שיחות הווידאו ישנו לנצח את שוק העבודה

נגיף הקורונה העביר את עולם העבודה לפלטפורמת וידאו, ואנשי מקצוע - ממאמני כושר ועד אנשי עסקים ומרצים באוניברסיטה - צריכים לגלות דרכים חדשות לתקשורת ● מה יישאר מהניסיון הזה אחרי המשבר, והאם פגישת מסך יכולה להחליף לחיצת ידיים עסקית?

תל השומר - מבט מלמעלה / צילום: יחצ

חברת מגדל נכנסת לשותפות בפרויקט משרדים ומסחר בתל השומר

החברה שילמה 70 מיליון שקל תמורת שני מגרשים שסמוכים לכניסה הראשית למתחם בית החולים ● במקום מתוכנן להיבנות קומפלקס משרדים ומסחר בהשקעה של מאות מיליוני שקלים ● למרות הקורונה, במגדל צופים תשואות עתידיות גבוהות של כ-8.5%

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון יחד עם בת זוגו קארי סימונדס / צילום: Stefan Rousseau, Associated Press

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון פונה לבית חולים כ"אמצעי זהירות"

ג'ונסון, החולה בקורונה, טופל בחמצן כדי לסייע לנשימתו לאחר שפונה אתמול לבית חולים ● מספרי מקרי הקורונה המאומתים מסביב לעולם עומד על 1,278,654 בני אדם, והנגיף גבה את חייהם של 69,758 אנשים ● בצד החיובי - 264,833 בני אדם כבר החלימו

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד / צילום: אגף הדוברות בהסתדרות

מספר המתים מקורונה בישראל עלה ל-51; ההסתדרות תציע לחבריה הלוואות בריבית מסובסדת

מבין 8,611 חולי הקורונה המאומתים בישראל, 141 במצב קשה, 191 במצב בינוני, והיתר במצב קל; מספר חולי הקורונה שהחלימו עומד על 585 ● המשטרה איתרה הבוקר שני בתי כנסת בשכונות הבוכרים ומאה שערים בירושלים, ובתוך כל אחד מהם כ-30 מתפללים - בניגוד להנחיות

בורסת תל אביב סיקור שוטף / צילום: איל יצהר, גלובס

עליות חדות בת"א במקביל לאירופה; מדד הנפט והגז מזנק ב-8%

המדדים המובילים מטפסים ב-2.5%-3.7% ● מניות אנרג'יאן ודלק מזנקות 5%-4% ● נמשך הסנטימנט החיובי במניות הקנאביס ● היום תימסר הודעת בנק ישראל על הריבית: השוק לא צופה שינוי

מנכ"ל בנק הפועלים, דב קוטלר  / צילום: גדי דגון, יח"צ

בנק הפועלים יעמיד הלוואות לעצמאים בהיקף של עד 10,000 שקל

מדובר בהלוואות לתקופה של עד חמש שנים ובריבית של פריים פלוס 1.5% ● המהלך נעשה בשיתוף עם ארגון העצמאים להב

אלי דפס / צילום: איל יצהר

יו"ר אל על מזהיר: "אם לא נקבל עזרה בימים הקרובים, החברה עלולה להיסגר"

לפי גורמים, השווי של הסיוע שאליו אל על מכוונת מגיע ל-600 מיליון דולר - פי 6 משוויה של אל על כיום, כשאת חלק מהכסף היא תקבל בהלוואה מבנק דיסקונט, ואת החלק האחר היא מקווה לקבל בהלוואה מהמדינה

זוג קשישים בקניות בשוק / צילום: Oded Balilty, Associated Press

דעה: אזרחי ישראל מקריבים הכול כדי להגן על הקשישים, והמדינה מזניחה אותם

בישראל התרבות השלטת רואה בחיי הקשישים שווי ערך וראויים להארכה כמו של הצעירים, וממילא יש היום את המשאבים במדינה לטפל במבוגרים ● אז מדוע הם בסוף התור? ● דעה