גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הצרבת של צרכני התקשורת

למרבה הצער, אמצעי התקשורת בישראל אינם נוהגים בדומה לעיתונים בארה"ב ובמדינות נוספות, שם ממנים "נציבי תלונות הציבור" הבוחנים תלונות מצד צרכי התקשורת ואף מפרסמים את ממצאיהם, הכוללים גם הודאה בכשלים ● פרויקט מיוחד

רפי מן / צילום: יח"צ
רפי מן / צילום: יח"צ

המתכון פשוט: לוקחים כף של דיווחי חדשות, כפית של פרשנות, כף של יחסי ציבור, כף של פרסום, כפית וחצי בידור, קורט רכילות וגם כף גדושה של תוכן שיווקי. מערבבים במהירות, עוטפים באריזה צבעונית, דרמתית - ומפיצים את התבשיל, חם ומהביל. לא ברור מי באמת רוצים לאכול את הדייסה הזו, אבל ההמונים חסרי סבלנות. הם מסתערים, גולשים, צופים, מאזינים, קוראים, בולעים, בולסים. ואחר-כך, כדרכה של אכילה גסה, הבטן מתנפחת והצרבת מתפתחת. ואז מתחילים להתלונן.

לתבשיל הזה קוראים כמובן "תקשורת" ותחושת הכאב הבוער בחזה מכונה לעתים מיאוס. במקרים אחרים "אבדן האמון". לא פלא שמדד האמון בתקשורת אינו בשמיים. הוא יורד, לפעמים צולל. זה כואב, אפילו מדאיג, את מי שיודעים שעיתונות היא נשמת אפה של הדמוקרטיה. רגע, כתבנו "עיתונות"? והרי כולם מדברים על "התקשורת" - מ"העם נגד תקשורת עוינת" ועד "תקשורת דיגיטלית". זו אחת הסיבות לכך שמדדי האמון בתקשורת נמוכים בדרך-כלל, כי לא פעם קשה להבחין בהבדל בין עיתונות לבין תקשורת. במאה הקודמת אבחן כך חוקר התקשורת האמריקאי ג’יי רוזן את ההבדלים בין שני המוסדות: העיתונות היא שליחות ציבורית, ואילו "התקשורת" היא תעשייה שכל יעדה הוא להנפיק שפע של אישוני עיניים לשימושם של המפרסמים והמשווקים.

האבחנה הזו, למרבה הצער, הולכת ונעלמת. העיתונות, המשודרת והמודפסת כאחד, זו שידעה במשך שנים רבות לעשות מאמץ להפריד בין התכנים העיתונאיים לחומרים המסחריים - מודעות הפרסום, מתקשה לעשות עתה זאת. כלכלת התקשורת של המאה ה-21, שבה גוגל ופייסבוק שולטים בנתחים עצומים מן הפרסום, הובילה, בין היתר, לכרסום עקבי ב"חומה סינית" שנועדה להפריד בין התוכן לפרסומות.

אבל זו איננה הסיבה היחידה לכרסום באמון הציבור בתקשורת. הנה כמה גורמים נוספים:

א. למציאות פנים רבות: היא מורכבת וסבוכה, ולעולם לא ניתן להציג אותה באופן מלא בידיעה או בכתבה. תמיד יימצאו צרכני תקשורת שיטענו כי לא הכול סוקר - ועל כן הדיווח אינו אמין. זאת ועוד: הטיה בסיקור היא בלתי נמנעת. עם כל הרצון להבחין בין ידיעות (News) לדעות (Views) - זו משימה כמעט בלתי אפשרית. במודע או שלא במודע כל אחת ואחד מבין הכותבות והכותבים, העורכות והעורכים הם תבנית נוף ילדותם, אופן חינוכם וניסיונם האישי. לא רק עיתונאים נושאים על גבם "חבילת פרשנות" - גם צרכני התקשורת. לכל צרכן תקשורת נקודות מבט משלו.

ב. העיתונות נמצאת תחת מתקפה מתמשכת, בעיקר מצדם של פוליטיקאים, הסבורים שהתקשורת אמורה להיות להקת המעודדות של מי שנמצא בשלטון, ולא כלב השמירה של הדמוקרטיה. ראש הממשלה הנוכחי איננו הראשון שנוהג כך, אבל ימי נתניהו ייזכרו בין היתר הודות לשילוב הציני והמיומן בין ניצול התקשורת לצרכיו לבין התקפות חוזרות ונשנות על התקשורת ואנשיה. הדה-לגיטימציה של התקשורת ועבודתה הביקורתית, במיוחד בחברה מקוטבת, פוגעת ביחסו של חלק גדול מן הציבור לעיתונות.

ג. רמת ציפיות גבוהה מדי מצד הציבור, הנובעת מחוסר הבנה של התהליך התקשורתי וההיגיון העיתונאי. לא כל אירוע ראוי או ניתן לסיקור, והאירוע החריג הוא הסיפור העיתונאי בדרך-כלל, לא מהלך החיים השגרתי. זאת ועוד: העיתונות יכולה להנפיק רק את "הטיוטה הראשונה של ההיסטוריה" כהגדרה המיוחסת בדרך-כלל למו"ל "הוושינגטון פוסט" פיליפ גרהאם (אף כי יש עדויות לשימושים מוקדמים יותר בביטוי זה).

ד. הרשתות החברתיות מספקות מידע רב על אירועים שלא סוקרו על ידי אמצעי התקשורת הממוסדים. לפעמים אלה הן ידיעות אמתיות, חשובות ואמינות. אך לא פעם המידע המילולי או הוויזואלי ברשתות הוא חלקי ואף מעוות, ויש שהוא לא יותר מ"חדשות כזב". ידיעות מכל הסוגים זוכות לתפוצה רחבה ברשתות החברתיות, במעגלים מגוונים, ולא פעם הן פוגעות באמון הציבור בתקשורת הממוסדת שלא בצדק.

ה. חלק ניכר מן המידע בעיתונות במדינות דמוקרטיות כל העולם עוסק באירועים שליליים - אסונות, תאונות, מעשי רצח, חשיפות של חשדות פליליים. וגם עליות מחירים או מיסים. לא פעם מתרעמים צרכני תקשורת על התמהיל הזה, ולעתים קרובות יש מי שמבקש לפגוע בשליח המביא את הבשורות הרעות.

למרבה הצער אמצעי התקשורת בישראל אינם נוהגים בדומה לעיתונים בארצות-הברית ובמדינות נוספות, שם ממנים "נציבי תלונות הציבור", הבוחנים תלונות מצד צרכי התקשורת, ואף מפרסמים את ממצאיהם, הכוללים גם הודאה בכשלים. "מעריב" עשה זאת במשך כמה שנים וחדל. חבל. ביקורת עצמית כזו יכולה להקל, ולו במעט, את הצרבת של צרכני התקשורת. 

הכותב הוא היסטוריון וחוקר תקשורת מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל. נמנה עם העורכים המייסדים של כתב-העת לביקורת התקשורת "העין השביעית"

עוד כתבות

שמועת קורונה 30 / אילוסטרציה: גלובס

מדריך מיוחד: כך תדעו איך להתייחס לשמועות הקורונה שהגיעו אליכם ממקורות לא רשמיים

קראתם בפייסבוק על תרופה מוזרה למגפה? קיבלתם בוואטסאפ הודעה מלחיצה ממקור עלום? ● בודקי העובדות של "גלובס" מבררים את השמועות הטריות

המשטרה סוגרת את הרחוב הראשי ז'בוטינסקי בכניסה לבני ברק בדרך להטלת סגר על העיר על פי הוראות הממשלה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

הסגר החל; משרד הבריאות ירחיב את מספר הבדיקות בבתי האבות

ממחר ב-15:00 ועד מחרתיים ב-7:00 לא ניתן יהיה לצאת מן הבית לצורך הצטיידות במזון ● תוקף ההחמרות הוא עד יום שישי ב-6:00 ● צו משרד הבריאות לחבישת מסכות ייכנס לתקוף בראשון בבוקר ● מספר מקרי הקורונה בארץ עומד על 9,248; מספר המתים - 65

משלוח של כמיליון ביצים שנחת בישראל / צילום: לסר

מיליון ביצים נחתו בישראל - מתי הן יגיעו לסופרמרקט שלכם?

אחרי החוסרים החריגים, כמיליון ביצים נחתו הלילה בישראל ופוזרו הבוקר ברשתות המזון, ומשלוח נוסף צפוי להגיע גם מחר ● אלא שברשתות המזון כבר מבהירים כי המשלוח הנוכחי לא יאפשר למלא את החוסרים האדירים שקיימים היום

גיא בלוך, מנכ"ל ברינגג  / צילום: ג'ואל שטראוס

חברת הלוגיסטיקה הישראלית ברינגג גייסה 30 מיליון דולר והשיקה פלטפורמת ניהול משלוחים חינמית

את הגיוס הובילה קרן הצמיחה של ויולה ● השתתפו בסבב הגיוס חלק מהמשקיעים הקיימים בחברה: זרוע ההשקעות של סימנס Next47, זרוע ההשקעות של ענקית הענן סיילספורס, ו-OG ונצ'רס ● הגיוס הנוכחי מביא את סך גיוסי החברה ל-83 מיליון דולר

חוסן כלכלי / צילום: איל יצהר, גלובס

מדד החוסן הכלכלי של גלובס: מה עשתה הקורונה לכיס שלנו, ומה להערכת הישראלים היא עוד תעשה

"גלובס" ומכון שילוב משיקים מדד דו-שבועי לבדיקת הדופק הכלכלי: ההכנסות של למעלה מ-60% ממשקי הבית כבר נפגעו, כ-40% מהאזרחים מעריכים שמצבם הכלכלי יורע וכרבע לא יוכלו לעמוד בחודש הבא בהוצאה בלתי צפויה • אצל העצמאים, התמונה חריפה עוד יותר: 85% איבדו מהכנסתם

יו"ר הפד, ג'רום פאואל / צילום: Carolyn Kaster, Associated Press

באדיבות הפד: התייצבות בשוק האג"ח האמריקאי

שוק האג"ח האמריקאי חוזר לתפקד, דבר שמסמן כי האמצעים החריגים שנקט הפדרל רזרב כדי להתמודד עם השפעת הקורונה על הכלכלה, אכן מקלים את המחנק באשראי

אמיר מגנר / צילום: יוגב מאיר

CyberMDX גייסה 20 מיליון דולר כדי להגן על מכשירים רפואיים מחוברים

החברה, שהוקמה ב-2017 על ידי אמיר מגנר (מנכ"ל) ומוטי שנייברג, שאינו מחזיק בתפקיד פעיל בחברה כיום, מפתחת פלטפורמת אבטחת סייבר וניהול לוגיסטי של מכשור רפואי

בורסת ניו יורק / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

יום מסחר תנודתי בוול סטריט: מדד דאו ג'ונס מחק 900 נקודות וננעל בירידות

רכבת ההרים במדדים בוול סטריט הסתיימה בטריטוריה האדומה, ושלושת המדדים המובילים איבדו 0.3%-0.1%, לאחר שבמשך היום נרשמו עליות של יותר מ-3% ● בארה"ב פועלים לאישור סיוע נוסף לעסקים קטנים

שלמה קרמר / צילום: בז רטנר, רויטרס

קאטו נטוורקס של שלמה קרמר גייסה 77 מיליון דולר

החברה מפתחת ומספקת תשתית לרשתות תקשורת ארגוניות מאובטחות מבוססות ענן, והיא הוקמה על ידי קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט ומייסד חברת האבטחה אימפרבה (Imperva) ואחת הדמויות הבולטות בהייטק הישראלי

משה ברקת / צילום: רפי קוץ

בשל הקורונה: האוצר ורשות שוק ההון יתירו לבנקים לספק ייעוץ פנסיוני מרחוק

הצעד נועד לסייע לענף הייעוץ הפנסיוני שהיקפו הצטמצם בשנים האחרונות ●  נכון לסוף 2018 ומאז 2007 ניתן ייעוץ פנסיוני בבנקים לכ-444.2 אלף איש, שלהם נכסים בהיקף של 187.5 מיליארד שקל

חדווה בר / צילום: יונתן בלום

דאגה בבנק ישראל: נסיקה חדה בשיעור הצ'קים החוזרים והמבוטלים בשל משבר הקורונה

שיעור הצ'קים החוזרים זינק ב-140% - מכ-2.5% מסך הצ'קים שהוצגו לפירעון בשגרה לכ-6% ● במקביל הוכפל כמעט פי חמישה שיעור הצ'קים המבוטלים, מ-0.35% ל-2% ● בנק ישראל מתריע: "יש לכך השלכות שיכולות להוביל לסנקציות"

משה כחלון / צילום: רפי קוץ

תדברו על זה בליל הסדר: הגרלה מחודשת ל-418 דירות מחיר למשתכן

אחרי שבהגרלות קודמות של מחיר למשתכן לא היה להן ביקוש, משרד הבינוי והשיכון מוציא להגרלה חוזרת 418 דירות ב-11 ערים

טקס הסיום באוניברסיטה היפנית בצל הקורונה / צילום: BBT UNIVERSITY, רויטרס

תואר באמצע המגפה: כך נראה טקס סיום של אוניברסיטה בטוקיו

בעוד טקסי סיום של רבות מהאוניברסיטאות מסביב לעולם בוטלו כדי למנוע התקהלויות, במוסד אקדמי אחד בטוקיו מצאו דרך לקיים חלוקת תעודת רשמית בהשתתפות הסטודנטים

מנכ"ל גלאסבוקס, ירון מורגנשטרן / אילוסטרציה: גלאסבוקס

גלאסבוקס גייסה 40 מיליון דולר כדי להקליט את המסך שלכם

החברה מפתחת ומשווקת פלטפורמה טכנולוגית לניתוח ושיפור חוויית משתמש, ע"י תיעוד המסך של המשתמשים וכל האינטראקציות שלהם באפליקציות ובאתרים של לקוחות החברה

רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי

עוד קרן אשראי בדרך: 6 מיליארד שקל לעסקים גדולים

קרן אשראי נוספת תספק הלוואות לעסקים בעלי מחזור של 200 מיליון שקלים ומעלה בערבות מדינה חלקית ● חשיפת המדינה לקרן הוגבלה ל-720 מיליון שקל

קובי חזן. / צלם: אורן קאן

זמן להשקיע ? "אני ממליץ למי שנמצא על הגדר לרדת ממנה"

קובי חזן, המנהל את קרן הגידור אמידה, מעריך כי בנקודת הזמן הזו כדאי לחזור להשקיע במניות, "אבל חייבים לעשות את זה בצורה סלקטיבית" ● באיזה מגזרים לדעתו כדאי להתמקד ?

דורשי עבודה חדשים שנרשמו בלשכת התעסוקה מתחילת חודש מרץ

מעל רבע מיליון מובטלים בישראל; כמעט 6,000 דורשי עבודה חדשים מאמש

88.8% מהנרשמים החדשים מתחילת מרץ הם עובדים שהוצאו לחל"ת ● מתחילת מרץ נרשמו 905,818 מובטלים חדשים ● סך דורשי העבודה עומד היום על 1,059,429 בני אדם

גליה רהב / צילום: איליה מלניקוב, גלובס

האחראית על מתחם הקורונה בשיבא: "הבעיה שלנו תהיה להחליט את מי להנשים ואת מי לא"

היא מנהלת את המכון למחלות זיהומיות בשיבא כבר שנים והתמודדה עם התפרצות האיידס, אבל אף אחד לא הכין את פרופ' גליה רהב לאתגר הרפואי הגדול ביותר שידענו. ועכשיו היא גם נבחרה להדליק משואה ביום העצמאות ● הרופאות שמובילות את המלחמה בנגיף הקורונה בישראל ● ליידי גלובס

בורסת תל אביב סיקור שוטף / צילום: איל יצהר, גלובס

ת"א נעלה את יום המסחר האחרון השבוע בעליות חזקות; מדד הנפט והגז נסק ב-11.5%

ת"א-90 זינק ב-5.1% ● מדד ת"א 35 התחזק בכ-2.4% בהובלת נסיקה של 34% במניית פתאל ● מניית קבוצת דלק נסקה ב-17%, יחידות דלק קידוחים קפצו ב-34%, ואלו של רציו הוסיפו 20% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-2.8 מיליארד שקל

יאיר המבורגר / צילום: תמר מצפי

בצל הקורונה: מה חושבים במודי'ס על חברות ביטוח האשראי הפועלות בישראל

בססח - שבבעלות קבוצת הביטוח הראל וחברת יולר הרמס הזרה - נותרה באופק יציב לדירוג A3 שלה, בעוד שאופק הדירוג של כלל ביטוח אשראי השתנה לשלילי בדירוג זהה ● קופאס הבינלאומית, שפועלת עצמאית בישראל, עברה לאופק שלילי בדירוג A2